בשלהי קיץ 2003 ישבנו דבוקים לטלוויזיה בסלון של סבא וסבתא, ולמרות הפצרות ההורים והשעה המאוחרת לא הסכמנו להיכנס לרכב. קילומטרים רבים ושנות אור תרבותיות הפרידו בינינו ובין ניצנים אבל לא יכולנו לכבות את המסך לפני הרגעים הגורליים של גמר "כוכב נולד". לאף אחד לא היה מושג אמיתי מה המשמעות של אותו ערב קיצי וכמה הוא […]

לפעמים כשאני שב הביתה ובתיה שואלת איך עבר היום, אני משיב במילותיו של בילבו בגינס: כמו חמאה שנמרחה על פרוסת לחם גדולה מדי. 50 שנה ימלאו השבת למותו של טולקין, ועדיין קשה למצוא מי שהיטיב כל כך לתאר את מחירי הקדמה הטכנולוגית. או במילותיו שלו, את מחיריה של טבעת העוצמה שמי שמחזיק בה אינו יכול […]

למי שמגיע מבחוץ, המילים של תהילה נראות סותרות את המקום שממנו היא מגיעה, אבל מרגע שמקשיבים למקצב ומביטים בעיניים הבורקות שלה הכול מתיישב. "אני באה מבית חרדי, כרגע אני עוסקת בהנחיית קבוצות למיניות בריאה. בחרתי בתחום מתוך החוויה שלי ברווקות, כבר בגיל 22. אני זוכרת שהייתה לי הארה על כך שאני רווקה ואין לי מושג […]

את עידן אלתרמן אני פוגשת זמן קצר אחרי שפרסם ברשתות קליפ יצירתי לקידום הופעת הסטנד־אפ שלו בפרדס־חנה. בקליפ, שנעשה באופן עצמאי לחלוטין, הוא לבוש בבגדי שאנטי ומבצע טייק משלו לקול צלילי "קליפורניקיישן" של רד הוט צ'ילי פפרס: "דרים אוף פרדס־חפלה־קיישן, זה גם ריטריט וגם וייקיישן, עשינו כבר ליגליזיישן, פה כורכום הוא הווקסיניישן". אתה בן 52 […]

כשהייתי שכירה לפני המון שנים (אל תדאגו, זו הייתה תקופה קצרה מאוד) עבדתי במשרד בעיר רחוקה, קמתי כל בוקר בשש, ובשבע כבר הייתי באוטו כדי לדלג על הפקקים. אחד הדברים שאני הכי זוכרת מהשנה הזאת זה שאסף ריחם עליי שאני צריכה לקום מוקדם, אז כל לילה, ממש לפני שהוא היה הולך לישון, הוא היה מכין […]

צריך אומץ כדי להוריד לדפוס ספר אופטימי על החברה היהודית בישראל, על רקע המחאה המחריפה והמקצינה. אני מכיר אישית את הספקות המקננים בלב כאשר מציגים טיעונים אופטימיים הנראים כסותרים לחלוטין את האווירה והתחושות בחוץ. את התזה האופטימית הטוענת להסכמיות רחבה יותר מכפי שנדמה לנו, אני מציג כבר שנים בהרצאות רבות, בעיקר בפני קציני צה"ל. במוקד […]