השבוע שלח לי מישהו קישור להרצאה של הרב נויגרשל ביוטיוב שנשאה את הכותרת: ״האחיכם יבאו למלחמה? שירות לומדי תורה בצבא״ וכתב: בעקבות הטור שלך מלפני כמה שבועות, ממליץ לך להקשיב. ואני, אפילו שלא שמעתי את הרב נויגרשל יותר מעשור, החלטתי לצפות. אולי יש בפיו איזו בשורת חידוש שנושאת בכנפיה משב רוח מרענן של אחריות, של […]

העייפות מביסה אותי. עיניי נעצמות. ובכל זאת ידי ממשיכות להניע את העגלה של גלי בין שבילי הפארק. יש שם מדרכת אקרשטיין שיוצרת רעידות קלות ומרגיעות, זה עוזר לה להירדם. משם אני ממשיכה לכביש הראשי של היישוב. בימים רגילים המסלול הזה מאופיין בשקט נעים וריח חביתה העולה מן הבתים, אך לא הפעם. זה כבר כמה ימים […]

חיילים וחיילות יקרים, לפני יותר מ־80 שנה עברתי את התקופה הקשה בחיי על אדמת פולין, עברתי את השואה. הייתי במחנה אושוויץ־בירקנאו שבו נרצחה משפחתי, צעדתי בצעדות המוות, שוחררתי ממחנה בוכנוואלד עם שחפת קשה ועל סף מוות. את המראות שראיתי, לא אשכח לעולם. עדות לכך חקוקה על ידי השמאלית – המספר A10111 שנכתב בדיו רותחת. מראות […]

"מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל, אֶת הַנְּשִׂיאָה הַמּוּזָרָה בְּעֹל הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה וְהַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל, הִיא הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹתֶכֶת, שֶׁאֵין לָנוּ בְּעֶצֶם לְאָן לָלֶכֶת" זה הבית הראשון של השיר הכל כך יפה ועצוב, שכתב המשורר דוד אבידן לפני כמעט שבעים שנה. לפני שבועיים, בערב שבת בין השמשות, עמית סגל פרסם חלק מהשיר הזה […]