השבוע, כשנודע לי שהחייל שלי יצא מעזה היישר לסורוקה בשל פציעה קלה, ירדתי על חפיסת שוקולד, שני קרמבו וכוס שוקו חם, בשתיים בלילה. בזמן שבעלי דהר לבאר־שבע, חיסלתי לילדים את השוקולד בבית. הכותבת היא תזונאית ב־24 השנה האחרונות, ואני פה כדי לומר לכם, אל תגלו לאף אחד, גם לי יש אכילה רגשית. לכולנו. פשוט לא […]

בפרדס־חנה בבית דתי ולמדה בתיכון חילוני. דווקא כשהתגייסה לצבא פגשה את הזרם הדתי לאומי, נחשפה לרוח הרב קוק והתחברה. אחרי הצבא, שם שירתה כחוקרת מודיעין, היא התלבטה ארוכות מה הכיוון המקצועי שלה ובסוף הכריעה על ייעוץ חינוכי, שמשלב בתוכו הרבה תחומים שמעניינים אותה. בתחילת התואר השני החליטה שהיא זקוקה לשינוי. "הרגשתי שאני צריכה גיוון, ופתאום […]

לא קל למצוא שורות פנויות ביומן של אמילי אוסטין, בת ה־22 מלונג איילנד, ניו־יורק. את הריאיון הזה אנחנו מקיימות דרך הזום כשהיא ממתינה בשדה התעופה במיאמי, לשם הגיעה כדי להשתתף באירוע התרמה של ארגון "איחוד הצלה", רגעים בודדים לאחר שנחתה מביקור תמיכה שלה בישראל. "בחורה עמוסה", היא מחייכת בעייפות כשאנחנו מצליחות סוף־סוף לגבור על הפרשי […]

אלנה פרנטה, הסופרת האיטלקייה שכתבה בשם בדוי את ארבעת "הרומנים הנפוליטנים" ושזהותה עדיין עלומה, זכתה להצלחה מסחררת ואפילו נכללה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם על פי מגזין טיים. ועדיין, הפרשה הזו מחווירה בהשוואה לפרשת רומן גארי, שהתפוצצה לפני יותר מארבעים שנה אך עדיין חרוטה היטב בזיכרונם של רבים. הסופר הצרפתי רומן גארי התאבד בשנת […]

מעט ספרי סיפורת מעזים לראות אור בחודשים האחרונים, ודומה כי רובם הם אוספים של סיפורים קצרים. כך מעריכים כנראה קוצבי־התקציבים ומנהלי־הסיכונים בהוצאות הספרים את הקשב של הקהל כעת: אפסִי עד קצר. כמו התפוגגה המוסכמה הנדושה שלפיה הקוראים מעדיפים לשקוע ברומנים וללוות לאורך זמן סיפור אחד, ואינם נוטים לאוספי סיפורים המקפיצים אותם מאוסף אחד של דמויות […]