אם יש חוויה אחת עמוקה שאני לוקח איתי מהשנה הזו, אם יש תחושה אחת דומיננטית שליוותה אותי השנה הזו במיוחד, אם יש דבר אחד שאותו אני צריך לציין כדבר הזכור לי ביותר מהשנה הזו, זו הבושה. אני זוכר שכמה ימים אחרי תחילת המלחמה, כשעדיין לא היה לגמרי ברור מה קרה ואיך קרה, כשההלם היה עוד […]

לרון ולדון יש סבא "ממש ממש זקן": אומנם אין לו מקל הליכה ולא גו כפוף, אך יש לו בבית שלל חפצים "זקנים" כמו טרנזיסטור, טלפון חוגה ושעון אורלוגין. כשסבא חיים מציג בפניהם בהתלהבות סליל פילם, הם מביטים בו בשעמום מופגן, וכל מה שמעסיק אותו רחוק מעולמם. כשהילדים מואסים בייצוגי הזקנה שהם פוגשים, הם מחליטים לתרום […]

היה זה בערב יום הכיפורים לפני כמה שנים, כשהימים נעשו לבנים והאוויר נעשה נעים וברחובות נשבו רוחות של סליחה ומחילה. על המסך הופיע המספר שלה. ידעתי למה היא מתקשרת. אחת לכמה שנים זה תופס אותה – אולי הרהורי חרטה, אולי פחד מקארמה, אולי רצון להרגיש טוב יותר עם עצמה. פתאום היא מרימה טלפון, תמיד בערב […]

מתישהו בקיץ שעבר, בלב המאבק סביב הרפורמה, כשהמחאות ומחאות־הנגד וחסימות הכבישים והשביתות עלו לטונים בלתי אפשריים, חנוך דאום שאל בפייסבוק: "איך לדעתכם זה ייגמר?" ובלי לחשוב יותר מדי עניתי: "מלחמה בצפון". לא מתוך ניתוח אסטרטגי של מציאות גיאופוליטית אלא מתוך ניתוח ספרותי, תסריטאי. זה נראה בעיניי כמו הקו הכי טבעי שאליו צריכה העלילה להתנקז: איום […]

אנחנו לא אוכלי מוות, אבל אנחנו בהחלט צמֵי מוות. ביום הכיפורים אנחנו שוב ושוב מזכירים לעצמנו את המוות המצפה לכולנו, ולא רק בפיוט הנשגב "ונתנה תוקף". בני אשכנז נוהגים ללבוש ביום הכיפורים חלוק לבן, קיטל. הנימוק המנומס הוא שכך אנחנו דומים למלאכים, אך יש נימוק משכנע יותר: קיטל דומה לתכריכים, ומזכיר לנו את יום המיתה. […]

תכולת הספרייה היא מחולקת לארבעה טורים: טור מעגל השנה, חגים ומועדים; טור תלמוד וספרי פסיקה כמו שולחן ערוך ו"חזון עובדיה"; טור ספרי תורה, מדרש, חסידות וספרי קבלה של האיש שלי; הטור האחרון של הוגים מודרניים, דוגמת הרב שג"ר, הרב סולובייצ'יק, הרב זקס וגם מעט נשים. מעט מדי. ביניהן הספר המצוין של הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, "קראתי […]

*בתערוכה החדשה "השמש לא עמד דום" אמנים מהעוטף מארחים אמנים מהמרכז, לתצוגה משותפת של מחווה וסולידריות תרבותית המייצגת את הרוח הישראלית. היצירות בתערוכה – ובהן גם של אמנים שנפגעו במלחמה – נוגעות בהשפעות של זמן, זיכרון והתחדשות, ודרכן הם מביעים וחושפים את הכאב והקושי המלווים אותם בהתמודדות עם אתגרי העבר וההווה. התערוכה מסמלת תקווה להמשיך […]

יש לזלדה המשוררת שיר יפה שמתחיל במילים "בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הִפְלַגְנוּ, מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ", וככה אני מרגיש השנה. זו הייתה שנה של נסיונות מסוג אחד. וזו תהיה שנה של ניסיונות מסוג אחר. ובתווך – אנחנו, על האדמה הבוערת הזאת, בתוך מלחמה שרק מתגברת ומתגברת, איזו שנה זו הייתה אבינו שבשמיים. איך ייתכן ששנה […]