מיקרוסופט החליטה לשנות את מדיניות העדכונים שלה עבור Windows 10. שורת התקלות הארוכה בחודשים האחרונים, לאחר כל עדכון ועדכון כמעט ששחררה החברה - שכוללת כזכור השבתה של הקישוריות האלחוטית, צריכת כוח גבוהה באופן מיוחד, בעיות בחיפוש, ועוד - הביאו את החברה להחלטה שצריך לשנות משהו. והמשהו הזה הוא בעצם ליידע את המשתמשים יותר לגבי העדכונים והטלאים שהחברה מציעה עבור מערכת ההפעלה שלה. נכון להיום רוב משתמשי Windows 10, שמספרם נאמד ביותר מ-800 מיליון, מתקינים את העדכונים שהחברה מציעה באופן כמעט אוטומטי, אבל למעשה לא כולם צריכים לעשות את זה. מעכשיו מיקרוסופט תודיע בכל עדכון האם הוא הכרחי ואף קריטי, והאם הוא מה שיוגדר כאפשרות בלבד, להחלטת המשתמש. למעשה מדובר בצעד אחורה מבחינת החברה, בהיבט של מערכת ההפעלה שלה. ב-Windows 7 נהגה מיקרוסופט להציג את עדכוני המערכת לפי מיון לעדכונים חשובים ועדכונים 'אפשריים' - ובכל מקרה, עדכון מנהלי ההתקנים השונים של רכיבי המחשב עדיין יתבצע באופן אוטומטי. ההחלטה הזו גם לא תובא לידי מימוש כבר מחר. המדיניות הזו תשתנה רק בגרסת Windows 10 בעדכון האביב, שצפוי להתרחש בסביבות אפריל 2020.

"מטרת העל של כל ארגון יצרני היא לשרוד את התחרות. אם המפעלים לא יכניסו טכנולוגיות של תעשייה חכמה, הם לא יצליחו בתחרות - ולא ישרדו", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. אלתר דיבר בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשייה חכמה - כאן ועכשיו!, שהוא משמש כיו"ר ועדת התכנים שלה ושהנחה אותה, ביחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. בוועידה, שנערכה היום (ג') במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו מאות מקצוענים בתחום. "אנחנו בעיצומה של מהפכה אמתית, שאופפת אותנו מכל הכיוונים", אמר אלתר. "היא כוללת מיני טכנולוגיות, דוגמת סייבר, אינטרנט של הדברים, אינטרנט תעשייתי של הדברים, BI, מציאות מדומה ורבודה, ובינה מלאכותית. אנחנו מצליחים לממש את הטכנולוגיות הללו, כי הן מאפשרות לנו לעשות דברים שלא ניתן היה לעשותם קודם ולרתום אותם להיבטים העסקיים בארגונים. זה העולם החדש שבו אנחנו חיים וכיוון שאי אפשר לשנות אותו, יש ללמוד לרכוב על העגלה הזו". הוא ציין כי "תעשייה חכמה זה לקחת את כל הטכנולוגיות החדשות הללו, ולהפוך כל מכונה במפעל לממוחשבת ולכזו שיודעת להוציא נתונים החוצה". אלתר הסבר שהתחום כולל שישה עולמות תוכן שונים - תהליכים, ייצור, אנרגיה, תחבורה, ערים ובריאות. "לכל אחד מהם יש להוסיף את המילה 'חכם' - לקחת את הטכנולוגיה, לרתום אותה לביזנס ולהוציא מוצר נכון", אמר. האתגרים בעולם הייצור בהמשך דיבר אלתר על האתגרים בעולם הייצור: "הקטנת משך מחזור חיי המוצר; הקטנת כמות המוצר המאוחסן; הקטנת המלאי; הגדלת וגיוון הגרסאות של המוצרים; ומענה ללחץ לצמצום ההוצאות והפחתת המחירים. הרצון הוא לרתום את הטכנולוגיה על מנת לשפר את המוצר, להביא מוצרים זולים, להקטין עלויות, לקצץ בהוצאות, לקצר זמן הגעה לשוק ולהקטין את המלאי". "מוצר בהתאמה אישית", אמר, "הוא נושא חשוב לתעשייה חכמה. אנשים רוצים את המוצר של עצמם, שיהיה ייחודי". כך, סיפר, "לתאגיד יוגורט גרמני היו בעבר ארבעה קווי מוצר, וכיום יש לו 96 סוגי יוגורט שונים. כדי לייצר כך נדרשת טכנולוגיה לניהול מלאי, לניתוח מי קנה כמה ואיפה. תעשייה חכמה היא הבאת היוגורט הנכון לאדם הנכון - כולל שינוע ואחסון". עוד הוא הסביר ש-"תעשייה חכמה כוללת רובוטיקה וקובוטיקה. הרובוטיקה הייתה חלק מהמהפכה התעשייתית השלישית. אז הבינו שעל מנת להפוך מפעל ליעיל, יש צורך במיכון תהליכים. קובוטיקה היא השלב הבא, והיא כוללת רובוט שיתופי, נייד, שעובד לצד וביחד עם בני אנוש". אלתר ציין טכנולוגיות נוספות בתעשייה החכמה: "מערכות סייבר פיזיות (CPS), כאשר הכל צריך להיות מחובר, מדווח ומוגן בסייבר; ביג דטה - תעשייה חכמה כוללת איסוף של מידע רב; יכולות הדמיה; ושימוש ביכולות הדפסה במקום בייצור רגיל". אלתר דיבר על האתגרים למעבר של מפעלים ועסקים לתעשייה החכמה. "לרוב שבין הבינוניים והקטנים שבהם יש קשיים כלכליים", אמר. "הם לא מסוגלים להיכנס לתחום, נפשית או תקציבית. אין להם אסטרטגיה ארוכת טווח לתחום. אתגרים נוספים הם קושי בגיוס תקציבים מהמדינה ובגיוס כוח אדם – בגלל המחסור בהון אנושי לתחום". לסיכום אמר אלתר כי "מדינה בלי תעשייה לא יכולה להתקיים. צריך לקרות בישראל הרבה יותר ממה שקורה כיום. מפעלים קורסים והמדינה חייבת להבטיח את המשך קיומם, כי סגירתם או העברתם לחו"ל תפגע בכלכלה הישראלית וביכולת העמידה של המדינה בשעת חירום. המפעלים חייבים לחשוב חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. גם לעובדים יש כאן אחריות - הם חייבים להפנים שהגבינה זזה. מהפכות תמיד דרשו יותר עובדים, אבל בעלי כישורים שונים".

נמשך גל הפיטורים בענף הסלולר: בהמשך להודעה של סלקום לבורסה אמש (ב'), היום נודע כי גם פלאפון מתכוונת לפטר בקרוב מאוות עובדים. בעקבות כך, החריפו ההסתדרות ו-ועד העובדים את הצעדים הארגוניים שבהם הם נוקטים בימים האחרונים, נכנסו לישיבה שבה השתתף סמנכ"ל העסקים של החברה - ופוצצו אותה. בנוסף, העובדים הכריזו על עיצומים בחטיבות העסקית והפרטית, וכי לא ישווקו את מכשיר ה-iPhone החדש. מההסתדרות נמסר כי בשעות הצהרים נכנסו מאות עובדים לישיבה של הנהלת החברה ודרשו הסברים לפיטורי העובדים ול-"התנהלות האכזרית" של פלאפון, כהגדרת ארגון העובדים. הם החלו לקרוא קריאות כגון "בושה" ובמקום התפתח עימות בין הצדדים. בנוסף, יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, כינס אסיפת הסברה ועדכן את העובדים בהתפתחויות ובעיצומים במוקדי התמיכה ובמרכזי השירות והמכירה, שייסגרו היום מוקדם מהרגיל. משבר כלל ענפי אמש הודיעה סלקום כי היא פותחת ב-"תכנית הבראה", שתכלול צמצום השקעות והקטנת כוח האדם, במטרה להביא את החברה לרווחיות. בסרטון ששלח מנכ"ל החברה, ניר שטרן, לעובדים הוא טען כי מדובר במהלך קשה גם עבורו, אולם הכרחי. בתגובה הודיעו ההסתדרות ו-ועד העובדים של סלקום על פתיחה בצעדים ארגוניים. מפלאפון, לעומת זאת, לא נמסרה הודעה רשמית, אולם מזה ימים אחדים נוקטים העובדים עיצומים, והשבוע הם אף קיימו שביתה בת יום אחד וארגנו הפגנה מול ביתו של מנכ"ל החברה, רן גוראון. פיטורי העובדים בפלאפון מבוצעים על רקע התחרות העזה וירידות המחירים בשנים האחרונות בשוק הסלולר, ולאחר שקבוצת בזק הודיעה, במסגרת פרסום התוצאות האחרונות שלה לפני כחודש, על ירידה של כמעט מיליארד שקלים בערך החברה. ההתפתחויות בפלאפון באות גם על רקע המהלך של קבוצת בזק לאחד פעילויות בין החברות הבנות שלה - פלאפון, יס ובזק בינלאומי. חלק אחר מהמהלך, שכבר בוצע, הוא איחוד תפקידים בחברות אלה, בהם מינויו של המנכ"ל, גוראון, לניהול גם של שתי החברות הבנות האחרות. עוד יצוין כי חברת מעלות הורידה באחרונה את הדירוג של בזק מ-ilAA ל-ilAA מינוס, ופרסמה תחזית שלילית לגבי הדירוג בעתיד. בשעות אחר הצהרים צפויה להתקיים בלשכת יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, פגישה עם ראשי הוועדים בחברות הסלולר הגדולות, בנוכחות יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק, יקי חלוצי, על מנת לדון במשבר בענף הסלולר והתקשורת, ולתכנן את המשך המאבק. יצוין שבעקבות הדיווחים על הפיטורים נרשמות עליות במניות של חברות הסלולר: נכון לכתיבת שורות אלה, מניית סלקום מזנקת בבורסה ב-13% ומניית פלאפון - בכ-1%.

"יש האומרים שהתעשייה היא לא מה שהייתה פעם ועבר זמנה. התעשייה הישראלית מעסיקה 400 אלף עובדים באופן ישיר ומיליונים סביבה באופן עקיף, כש-60% מהם מצויים בפריפריה. היא קטר צמיחה ומקור חדשנות ויכולות טכנולוגיות לכלל המשק. התעשייה הישראלית ניצבת מול מאוורר ענק שמנסה לדחוף אותה החוצה, ויש לתת לה את התנאים כדי שהיא תוכל לשרוד", כך אמר נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. היימן, מוביל תחום תעשייה חכמה בהתאחדות, דיבר בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשייה חכמה - כאן ועכשיו! האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס. לדברי היימן, "יש כמה תנאים הבסיסיים לקיום התעשייה הישראלית: שיעורי המס צריכים להיות אטרקטיביים עבורה, כדי שהיא תישאר בארץ; נדרשת השקעה בחדשנות, שבלעדיה לא תתאפשר תחרותיות; יש להכשיר את כוח האדם במערכת החינוך; לבנות אותה מחדש ולהתאימה למאה ה-21; ולהפחית את היקפי הרגולציות והביורוקרטיה". "העולם בתעשייה החכמה - וישראל לא שם" "המטרה היא למנוע מלדחוק את התעשייה החוצה ואנחנו, בהתאחדות התעשיינים, עושים צעדים בכיוון", אמר. "בשנתיים האחרונות, נושא התעשייה החכמה החל להתעורר. נערכנו, מיפינו את התחום ובנינו לו תכנית עבודה. 99% מהפעילות שלנו היא לסייע לתעשיינים לפתור בעיות. פה, המצב הפוך: אנחנו מזהים מגמה עולמית, של מעבר לתעשייה חכמה, שהתעשיות בארץ אינן שם". כדי להדגים את טענתו ציין היימן סקר שערכה התאחדות התעשיינים בשנה שעברה, שממנו עולה כי חצי מהגופים בתעשייה לא יודעים מה זה תעשייה 4.0 ומה זה ייצור מתקדם, ומבין אלה שכן יודעים - רק חלק קטן הולך להשקיע בתחום. "בשיתוף פעולה עם רשות ההשקעות, התחלנו לפעול בכמה דרכים על מנת לתת לכך מענה", ציין היימן. "האחת היא פרויקטים ייחודיים לשילוב מפעלים שלא נמצאים בתעשייה החכמה. אנחנו עוברים ממפעל למפעל בכדי לחשוף אותם לטכנולוגיות ולקשור אותם עם נותני פתרונות. כמו כן, אנחנו פועלים לעידוד הפריון, כי גם הוא אמצעי להגדלת התחרותיות, ומסבירים את חשיבות התעשייה המקומית והנעתה קדימה". "התעשייה המקומית עדיין לא שותפה למגמה העולמית של התעשייה החכמה, ועל מנת להשאיר את התעשייה בישראל ולא לדחוף אותה החוצה לפעילות בחו"ל, יש צורך בהשקעה בחדשנות. בלעדיה לא נוכל להיות תחרותיים. התאחדות התעשיינים פועלת בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ותכניות האצה ייחודיות כדי שהתעשייה המקומית תעבור לדור הטכנולוגי הבא", סיכם היימן.

בהודעה דרמטית לבורסה הודיעה סלקום על כוונתה לבצע תוכנית התייעלות מקיפה, שתהיה כרוכה גם בקיצוץ מאות משרות. לפי ההודעה, יעדי התוכנית יושגו עד סוף 2020, והם כוללים חזרה לרווחיות, הפחתת יחס החוב לרווח לרמה של מתחת ל-3 והכנת החברה להתמודדות טובה יותר עם תנאי השוק, התחרות העזה והשקעות עתידיות. הקיצוץ בהוצאות יושג באמצעות הפחתה שנתית של כ-150 מיליון ש"ח מרמת ההוצאה הנוכחית, לרבות באמצעות הפחתה רוחבית של תשלומי ספקים, הפחתה משמעותית בכוח האדם, והפחתת דמי נגישות שוק סיטונאי. החברה מציינת בהודעה, כי "בשלב זה אין בכוונתנו לצמצם בתפקידי שירות ומכירה מול לקוחות החברה" וכי "והחברה מתכוונת להיכנס למו"מ ושיתוף פעולה עם נציגות העובדים מיד לאחר החגים במטרה לשנות את ההסכם הקיבוצי הקיים ולהגיע להסכמות חדשות". עוד ציינה החברה בהודעתה, כי תפחית את השקעותיה לרמה של 450-500 מיליון שקלים לשנה ותצא לגיוס הון של 400 מיליון שקלים, נוסף לרכישה חוזרת של איגרות חוב בסך של 150 מיליון שקלים, ומימון פקטורינג של ציוד קצה ללקוחות בהיקף של 100-150 מיליון שקלים. כל המהלכים מצויים כעת במגעים מול מוסדות פיננסים ובנקים. עמי אראל, יו"ר החברה אמר: "אנו מאמינים שהבראת החברה במדדים התפעוליים, הפיננסיים והפחתת יחס חוב נטו לאבידטה, תאפשר לחברה להשתתף במיזוגים, רכישות והזדמנויות עתידיות אחרות שעשויות לעלות בזירת התקשורת בשנים הקרובות". ניר שטרן, מנכ"ל החברה אמר: "לאחר מספר חודשים של בחינה מפורטת ועבודה מעמיקה, לחברה יש תוכנית יסודית ומקיפה שתוביל לחזרה לרווחיות ולחיזוק מאזן החברה. בכוונת החברה להקטין משמעותית הוצאות ולהפחית את חוב החברה, זאת בזמן שתנאי השוק ממשיכים להיות מאתגרים. אני נחוש ליישם את התוכנית ומקווה שנציגות העובדים תגלה אחריות כלפי החברה וכלפי הצורך להוביל את סלקום לחוף מבטחים, למען עובדי החברה ובעלי המניות שלה. בכוונתי לבצע את התוכנית במהירות האפשרית".

על פי הנתונים האחרונים חסרים כיום בתעשיית ההיי-טק למעלה מ-15 אלף עובדים טכנולוגיים. בין הגורמים השונים הפועלים לצמצום המחסור בעובדים לוקחות גם חלק חברות ההיי-טק עצמן. הן מבינות שהדרך הבטוחה והנכונה היא לגייס אליהן בוגרים של מסלולי הכשרה מהירים. בין תכניות ההכשרה הקיימות בשוק כיום בולטות במיוחד תכניות המכשירות עובדים לעסוק בתהליכי פיתוח בשלביו השונים, ובמגוון רחב של שפות תכנות. "הגמישות והוורסטיליות בענף ההיי-טק חשובה וצריכה לבוא לידי ביטוי גם ביכולת הטכנולוגית של העובדים", מסבירה לימור רוזיליו, מנהלת פיתוח עסקי ב-SQLabs, שמציעה מסלול בוטקמפ להכשרת מפתחים בתחום ה-C, C++ & Real Time Embedded. תחום המאגד תחתיו סוגים שונים של שפות פיתוח ותכנות. המסלול כולל פרקטיקום מעשי, המלווה על ידי מנחים מחברות מובילות בתעשיית ההיי-טק. מדובר בהכשרה אשר מותאמת לדרישות החברות ומערבת אותן לאורך כל התהליך, החל מבחירת המועמדים ועד למעורבות ודגשים ברמת התכנים. זאת במטרה שיוכלו לייצר התאמה מקצועית גבוהה בין בוגרי התכנית לצרכים הספציפיים של החברה. מדובר במסלול הכשרה שמיועד לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב או מדעים מדויקים, ללא ניסיון מעשי קודם. ההכשרה מתבצעת בכיתת לימוד חדשנית, בקבוצות של 18-22 סטודנטים. במהלך הלימודים מתרגלים הסטודנטים כתיבת קוד ועובדים על מגוון פרויקטים המדמים את סביבת העבודה בשוק פיתוח התכנה. במסגרת ההכשרה הסטודנטים לומדים שפות פיתוח assembly C ו-C++, כתיבת קוד רב נימים ורב תהליכים, עקרונות מערכות הפעלה מוגנות ושאינן מוגנות, פלטפורמות חומרה נפוצות (USB, PCI), כיצד לתקשר איתן ולכתוב מנהלי התקנים עבורן, ולבסוף גם תכנון כולל של מערכות זמן אמת והטכניקות השונות לבדיקת ההדירות של מערכות כמו אלו. ההכשרה מועברת על ידי מרצים ותיקים, בעלי רקורד וניסיון רב שנים בפרויקטים של Real Time Embedded. כבר במסגרת התכנית מתנסים הסטודנטים בפרקטיקום מעשי. בחלק זה הם מיישמים ומתרגלים את הידע שרכשו. גישה זו מאפשרת לחברות ההיי-טק לבחון את היכולות המקצועיות הלכה למעשה לקראת קבלתו האופציונלית לעבודה מיד בסיום התכנית. "הנתונים מראים ללא ספק ששוק ההיי-טק הדינמי חסר אלפי עובדים איכותיים ומנוסים. על מנת לגשר על הפער ולתמוך במאמצי הגיוס של החברות בתעשייה, אנו שמחים להציע מסלול הכשרה ייעודי המותאם לצרכי השוק הטכנולוגי", מציינת רוזיליו, "מדובר במסלול ממוקד הכולל שעות רבות של פרקטיקה המאפשרת לסטודנטים לחוות ולהתנסות בסביבות עבודה הנפוצות ביותר בשוק הטכנולוגי". עם סיום ההכשרה, שנמשכת מספר שבועות, חברות היי-טק זוכות לקבל עובדים בעלי ניסיון והיכרות השוות ערך לשנתיים עבודה בתעשייה. עוד הוסיפה רוזיליו: "אנו גאים על כך שהצלחנו ליצור תכנית מגוונת - מלבד ההתנסות העיונית והמעשית בכיתות הלימוד – הסטודנטים משולבים הלכה למעשה בפרקטיקום מעשי, המאפשר לחברות ההיי-טק להתרשם מהיכולות המקצועיות של הסטודנטים, וזאת לפני קליטתם הסופית".  עוד אמרה כי "הפרקטיקום למעשה מבטיח לחברת ההיי-טק שהיא מקבלת את המועמדים הטובים ביותר עבורה, דבר משמעותי בעיקר כשמדובר במפתחים חדשים המגיעים ללא ניסיון מקצועי קודם בתחום היי-טק".   תחום ה-Real Time Embedded System הינו תחום טכנולוגי צומח, המתחדש בקצב גבוה מאי פעם בשל התחרות הגוברת והמאמץ לעמוד בחזית הטכנולוגיה. הטכנולוגיה משמשת לייצור אביזרים ומכשירים שונים בעלי רמת דיוק גבוהה ביותר, לארגונים ולממשלות, ולייצור של טילים חכמים, רובוטים תעשייתיים מצוידים בבינה מלאכותית, נתבים חכמים, טלוויזיות חכמות ועוד. SQLabs נוסדה בשנת 2016, כמרכז לימוד והקניית ניסיון מעשי למקצועות הפיתוח וההיי-טק מבית קבוצת SQLink ומכשירה אנשי פיתוח באופן ממוקד ופרקטי לצרכים המשתנים של השוק. עד היום SQLabs הכשירה עשרות רבות של מפתחים בתחומים מבוקשים כגון: Full Stack, Front End וריפיקציה, אוטומציה, קובול ועוד. בסיום ההכשרה משולבים הבוגרים במקצועות הרלוונטיים בחברות המובילות בתעשייה, במגזר הביטחוני, פיננסי ובחברות היי-טק.

גם ביוטיוב מתכוננים לראש השנה, ולקראת פתיחתה של תש"פ הם פרסמו היום (ג') כמה נתונים שחושפים את ההעדפות המוזיקליות שלנו בתשע"ט, לפחות כשזה נוגע למוזיקה ישראלית. כמו בכל מצעד שמכבד את עצמו, ביוטיוב מציגים את שיר, זמר וזמרת השנה - לפי המשתמשים באתר. הנתונים מראים כי שיר השנה הישראל של גולשי יוטיוב הוא ממה את מפחדת של אייל גולן ובניה ברבי, כשאחריו רחוק מכולם של עומר אדם וברגעים שאת הולכת של אושר כהן. כהן לא מדורג בין עשרת הזמרים הישראליים הכי פופולריים באתר. זמר השנה של גולשי יוטיוב הוא אייל גולן, כשאחריו עומר אדם ועדן חסון. זמרת השנה היא עדן בן זקן, שהגיעה למקום הרביעי ברשימה הכללית, והיא האישה היחידה בעשירייה הראשונה. בהמשך הרשימה נמצאים, בסדר יורד, איתי לוי, סטטיק ובן אל, ישי ריבו, סטפן לגאר, בניה ברבי ומשה פרץ. ביוטיוב משתפים אותנו בכמה נתונים מעניינים נוספים. אמנם, לא כל כך מפתיע שפרט לישראל, ארצות הברית היא המדינה עם הכי הרבה צופים בשירים ישראליים, אבל מעניין לגלות שגם הודו וטורקיה נכללות ברשימה הזו. לחמישייה הראשונה השתרבבו בנוסף צרפת וגרמניה. עוד מעלים הנתונים ששלישיית האחיות A-WA מצליחה במיוחד בחו"ל, עם 70% צפיות מחוץ לישראל, וש-Toy של נטע ברזילי הוא הקליפ הישראלי הראשון שחצה את רף 100 מיליון הצפיות ברחבי העולם. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שמדובר בזוכה אירוויזיון. ואם כבר חציית רף, אייל גולן הפך השנה לאמן הישראלי הראשון שיש לו יותר ממיליארד צפיות ביוטיוב. הנתונים מפורסמים לאחר שמוקדם יותר החודש השיקה יוטיוב בישראל את שירותי הפרימיום והמיוזיק שלה, שמאפשרים צפייה בתכנים ללא פרסומות, הפעלה של שירים וסרטונים ברקע גם בזמן גלישה באפליקציות אחרות, חיפוש חכם למציאת שירים ללא שם השיר או המבצעים ועוד - הכל תמורת תשלום.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הודיעו ליזמים מריוס נכט ופרופ' אמנון שעשוע כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והנגיד ערוך לתת רישיון לבנק והיתר לשליטה בו. התהליך בוצע תוך התייעצות עם ועדת הרישיונות. ההודעה נמסרה לאחר תהליך מקיף שביצע צוות הפיקוח על הבנקים בשנה האחרונה, לבדיקה ואתגור של התכנית העסקית שהוגשה לפיקוח. התהליך כלל בדיקת fit & proper המתייחסת ליושר, ליושרה ולחוסן הפיננסי של שני היזמים, וליווי של היזמים בהיערכות הרגולטורית הנדרשת. על פי התכנית העסקית, שאותה הציגו היזמים לפיקוח על הבנקים, בכוונתם להקים בנק דיגיטלי, ללא סניפים, ולהתמקד במתן שירותי בנקאות למשקי בית, ובכלל זה העמדת אשראי, קבלת פיקדונות, ניהול חשבונות עו"ש, ומתן שירותי קניה ומכירה של ניירות ערך. הקמת בנק חדש מתאפשרת על רקע מהלך רחב של הסרת חסמים על ידי הפיקוח על הבנקים לצד יוזמות משותפות שהובילו בנק ישראל ומשרד האוצר, בהתאם להמלצות הוועדה המשותפת שהוקמה לצורך הגברת התחרות בשירותים הבנקאים והפיננסיים, אשר זכו לתמיכת הממשלה והכנסת. המהלך כלל שינוי של תהליך למתן רישיון בנק באופן שיצור מנגנון להבטחת ודאות רגולטורית ליזמים עוד טרם השלמת ההיערכות התפעולית המלאה; ליווי צמוד של היזמים על-ידי צוות ייעודי שהקימה המפקחת על הבנקים לתמיכה בהקמת בנקים חדשים; הורדת דרישות ההון ההתחלתי להקמת בנק ויחסי ההון (לפי גישה מותאמת סיכון); עדכון הוראות ניהול בנקאי תקין של הפיקוח על הבנקים, כך שיתאפשר להעניק את כל השירותים הבנקאיים באופן דיגיטלי; החלטת המדינה לתת מענק ממשלתי לגוף שיקים מרכז שירותי מיחשוב, שיהווה תשתית מיכונית לבנקים חדשים וקיימים ולאגודות פיקדון ואשראי; והקמת המערכת לשיתוף נתוני אשראי, שנותנת מענה למגבלת האינפורמציה ומאפשרת מתן אשראי בתנאים תחרותיים על ידי בנקים ושחקנים חדשים. קבלת היתר השליטה ורישיון הבנק יאפשרו ליזמים להתקדם ולהשלים את ההיערכות המיכונית, התפעולית והרגולטורית הנדרשת להתחלת הפעילות של הבנק, ובכלל זה לחתום על הסכם עם ספק המערכת הטכנולוגית שזכה במכרז של המדינה, TCS מקבוצת טאטא, להשלים את הגיוס של צוות ההנהלה והדירקטוריון ועוד. בנק חדש ראשון בישראל מזה 40 שנה הבנק החדש יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, להבטחת יציבותו ולשם שמירה על כספי המפקידים בו, בדומה לפיקוח על יתר הבנקים בישראל. לבנק החדש, כמו לכל בנק אחר בישראל, תהיה גישה לכל כלי הנזילות של בנק ישראל (הלוואות מוניטריות ופקדונות מוניטריים). בנוסף, הבנק החדש יוכל לנהל חשבון בבנק ישראל, ולהתחבר למערכות התשלומים השונות, ובכך יהא באפשרותו להעמיד את כל השירותים הקמעונאיים שבנקים מעניקים ללקוחותיהם. לקוחות הבנק החדש יוכלו לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמר כי "הטכנולוגיה המשתנה מאפשרת הקמה של בנקים במודלים חדשים. המודל של בנקים דיגיטליים החל לפעול בשנים האחרונות במדינות שונות, וכעת ייושם גם בישראל. אני מייחס חשיבות רבה לכך שיכנסו בנקים חדשים למערכת, דבר שמתאפשר הודות לצעדים המשמעותיים להסרת חסמי כניסה שביצעו בנק ישראל ומשרד האוצר. הבנקים חשובים לכלכלת ישראל, ובהתאם לזאת בנק ישראל ימשיך לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית. אני מאחל ליזמים הצלחה בהקמת הבנק החדש, שאני מקווה שיוביל להגברת התחרות וקידום החדשנות בבנקאות בישראל". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "בנק חדש יוצא לדרך, לאחר שבמשך כ-40 שנים לא הוקם בנק בישראל. העובדה ששני יזמים מובילים, מר מריוס נכט ממייסדי צ'ק פוינט, ופרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי, שהובילו חדשנות ופרצו דרך בתעשיות גדולות, בחרו להשקיע מהונם ומרצם להקים בנק חדש היא בשורה שמסמלת שינוי. הפיקוח על הבנקים ליווה באופן צמוד את היזמים וצוות הקמת הבנק בשנה האחרונה וימשיך ללוות אותם. כל זאת לצד ליווי יזמים נוספים שמעוניינים להקים בנק. מתן רישיון לבנק חדש הוא צעד אחד במגוון הצעדים שביצענו יחד עם משרד האוצר בשנים האחרונות להגברת התחרות בבנקאות, כגון הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ותמיכה בהפיכתן לגופים תחרותיים ועצמאיים; הקמת מערכת נתוני אשראי שמאפשרת לגופים חוץ בנקאיים להתחרות במתן אשראי; הגברת היעילות של המערכת הבנקאית; ופרויקטים שנמצאים בתהליך, ובראשם פרויקט שיאפשר ללקוחות לעבור מבנק לבנק בקליק".