אנחנו, הישראלים, אוהבים את ווטסאפ הרבה יותר מאשר את פייסבוק ואינסטגרם, תחום הבתים החכמים הולך וצובר אצלנו תאוצה והסטרימינג פופולרי בכל שכבות הגיל בישראל, ובמיוחד בני הנוער - כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק, שהחברה פרסמה היום (ג'). הדו"ח בוצע בהתבסס על מחקר מעמיק אודות הרגלי הגלישה שלנו - ממאגרי בזק ומניתוח של השוק. כחלק מהמחקר בוצע סקר, בשיתוף מכון TNS-Kantar., שכלל הסקר כלל מדגם ארצי מייצג בקרב 1,400 מרואיינים בגילאי 13 ומעלה מכלל המגזרים, כמו גם, בפעם הראשונה, מדגם של ילדים בגילאי 8-12. טיקטוק בנסיקה - אבל עדיין פחות מאינסטגרם על פי הנתונים, מספר גולשי האינטרנט בישראל עומד על 6.6 מיליון. בכל בית במדינה מורידים קבצים בנפח ממוצע של תשעה ג'יגה-בייט ליום, 27% מהבתים בישראל חכמים ו-24% מהגולשים חוו מתקפת סייבר. ווטסאפ ממשיכה להוביל בקרב האפליקציות, עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, כשפייסבוק ואינסטגרם ניצבות בפער ניכר אחריה - עם 81% ו-52%, בהתאמה. בדומה למגמה הכלל עולמית, אינסטגרם פופולרית יותר בקרב בני נוער - 81%, כאשר רק מחצית מהם גולשים בפייסבוק, ואילו הרשת החברתית של מארק צוקרברג נמצאת בשימוש של 85% מהבוגרים. טיקטוק המדוברת זינקה השנה והפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות שלה בקרב הילדים, עם 60% מהם שכבר פעילים ברשת. [caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] הולכת וצוברת פופולריות בקרב בני הנוער. טיק טוק. צילום: BigStock[/caption] פייסבוק ממשיכה לבסס את מעמדה כרשת קהילתית ופחות אישית: כל אחד מאתנו חבר ב-16 קבוצות בממוצע. עובדה נוספת שמקבל אישוש בדו"ח של בזק היא שהרשתות החברתיות גורמות לנו להרגיש חלק מהקהילה, אך במקביל מכניסות אצלנו הרבה מתח ותחושת החמצה. פחות שיימינג מגמה מעודדת שעולה מהנתונים היא ירידה בשיימינג: שליש מבני הנוער ציינו שנחשפו אליו השנה לעומת 42% בשנה שעברה. עם זאת, ההורים עדיין שומרים על ערנות: 95% מהם מודאגים שילדיהם ייחשפו לתכנים פוגעניים ברשת וייפגעו מהם, וכמחצית חוששים מתקיפה פיזית נגדם. 75% מההורים מחטטים בווטסאפ של ילדיהם. ואם כבר הורים, תופעת ה-Sharenting (הורים משתפים ברשת) בלטה השנה, כאשר 52% מהם מאמינים שיקבלו יותר לייקים אם יעלו תמונה של ילדיהם ו-33% מתוכם בודקים לפחות פעם בשעה את כמות הלייקים שקיבלו לתמונה כזו. כשליש מבני הנוער בודק לייקים בכל כמה דקות ו-59% מהם חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו. [caption id="attachment_200659" align="alignnone" width="600"] ירידה בשיימינג - בתקווה שהמגמה תימשך. אילוסטרציה: BigStock[/caption] שאלה נוספת שיש תשובה עליה בדו"ח היא מתי הילדים מקבלים סמארטפון ראשון - בגיל 10. עם זאת, ההורים מבינים שצריך להגביל את זמן הצפייה במסכים, כאשר 85% עושים זאת, לשלוש שעות ביום. בשנה שעברה הנתון עמד על 57%. עוד נתון מעניין מראה שהסרטונים של היוטיוברים המובילים משפיעים על הילדים - המקצוע הנחשק ביותר בקרבם הוא כוכב/ת רשת (23%). זאת, לעומת שחקן/נית כדורגל עם 15% וזמר/ת עם 8% בלבד. 55% מהילדים מעלים לרשת סרטון לפחות פעם בשבוע, ו-60% מודים שהתמונות שהם מפרסמים ורודות יותר מהמציאות. נתון אחר צריך לעורר את תשומת לבם של הפוליטיקאים, בפרט בתקופת הבחירות הנוכחית: מחצית מבני הנוער שינו את דעתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות החברתיות (48% מהם, לעומת 31% בקרב הבוגרים). יותר סטרימינג - אבל גם עם הסלולר ביד הדו"ח מעיד גם על העלייה בתפוצה של הסטרימינג בישראל: 30% מאתנו צורכים טלוויזיה בפס רחב, כאשר אצל בני הנוער הנתון מגיע ל-47%. שלושת רבעי מבני הנוער ו-45% מהמבוגרים בגיל 55 ומעלה גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה. [caption id="attachment_276893" align="alignnone" width="600"] הטלוויזיה המסורתית ודאי מסתכלת בקנאה על הסטרימינג. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] עוד נתונים בתחום הפנאי: 30% מהתל אביבים משתמשים בתחבורה שיתופית, לעומת 16% בלבד בשאר המדינה (כאן יש לציין שהקורקינטים זמינים רק בערים מסוימות) ו-82% מאתנו קונים באינטרנט - נתון שדומה לזה שהתקבל בשנים קודמות. קניית הבגדים ברשת הוכפלה ב-2019 לעומת השנים הקודמות ועומדת על 45%. עלייה בולטת נרשמה גם ברכישת מוצרי המזון אונליין - שליש מאתנו עושים זאת. באשר לדרכי התשלום שלנו, 34% ציינו שהם זנחו את המזומן לטובת תשלום באמצעות אפליקציות - בין אם להעברת או קבלת כספים ביישומונים כמו ביט, פפר פיי ופייבוקס, לתחבורה ציבורית ואף לתשלומים שקשורים ללימודים של הילדים. "הילדים מתייחסים למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי" קרן לייזרוביץ', סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, ציינה כי "החלטנו לשלב השנה לראשונה את קבוצת הגיל הצעירה כי זהינו את הדומיננטיות שלה ברשת. הקבוצה הזו, שנולדה לתוך הרשת, מתייחסת למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי. הנתונים של הדו"ח תומכים בכך ומראים שהדור הצעיר נמצא יותר ברשתות, מגלה אחריות מפני הסכנות ברשת ולוקח בערבון מוגבל את התכנים שהוא נחשף אליהם אונליין". "השנה, יותר מתמיד, ניתן לראות איך כולנו, הורים וילדים כאחד, הפכנו להיות חלק מתעשיית הלייקים, מוקפים במדיה 24/7 ולעתים אף צורכים תוכן משני ערוצים שונים במקביל. נראה שהשלמנו עם זה שאנחנו מקבלים פרסומות רלוונטיות אחרי שיחה עם חבר באותו הנושא, ומוכנים לשלם את מחיר הפרטיות עבור הנוחות", הוסיפה. "בעיקר אנחנו רואים שצריכת התוכן הולכת וגדלה ובמקביל קבוצת הגיל שנחשפת אליו הולכת ויורדת".

שם ותפקיד: ריטה, מפתחת אלגוריתמים במערכות אוטונומיות ברפאל, ומשתתפת משתתפת בקורס ניהול לנשים והעצמה נשית, שמתקיים בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע". כיצד הגעת לקורס? "הגעתי אליו במקרה. המנכ"ל שלי שלח לי קישור, נרשמתי והתחלתי להגיע למפגשים". האם את לומדת בו דברים חדשים? "יש בו דברים שאני יודעת אבל גם נושאים שנחשפתי להם בפעם הראשונה, כמו הנעת עובדים. אני מצפה ללמוד בקורס העברת מסרים, ניהול נכון של פרזנטציות, ניהול משא ומתן וישיבות צוות בהנהלה בכירה. תמיד הייתי בהנדסה, אבל עכשיו אני צריכה להניע את העובדים, להגדיר תכנית עבודה, חזון וכדומה, ואני מצפה להיעזר לצורך ביצוע התפקיד שלי בכלים שאני מקבלת בקורס". האם צריך להיות קורס מיוחד לנשים? "אני חושבת שלא". אז מדוע הצטרפת? "כי זה קורס עם המון תכנים של ניהול והמטרה שלו נפלאה". האם לדעתך יש בתעשיית ההיי-טק יחס שונה כלפי נשים וגברים? "כן. מעולם לא נתקלתי בזה, אבל אני יודעת שזה קיים. נשים בגילאי ה-30 יקבלו פחות הזדמנות, כי הן צריכות להקים משפחה ולהוליד ילדים - וזה פקטור משמעותי. מבחינת כישורים, אין הבדל בין נשים לגברים, אבל יש הבדל ביחס". האם התפיסה הזאת באה לידי ביטוי גם ברפאל? "ברפאל אני לא מרגישה תפיסה כזאת". איך את מסבירה את זה? הרי מדובר בתעשייה ביטחונית, והענף הזה די גברי. "יש ברפאל רוח חדשה, נגד אפליה ובעד העצמת נשים".

לפי דיווח בוול סטריט גו'רנל, אמזון מפתחת מערכת תשלומים באמצעות כף היד, ובניגוד לדיווחים קודמים שהמערכת תתאים רק לרשת הסופרמרקטים הול פודס (Whole Foods) שבבעלותה, הדיווח מציין שהמערכת תתאים גם לעסקים נוספים. לפי הדיווח, אמזון מפתחת מסופים שימוקמו במסעדות, בבתי קפה ובחנויות שמקיימים מכירות חוזרות רבות עם לקוחותיהם. המסופים הללו יאפשרו לצרכנים לשלם על רכישותיהם באמצעות כף היד באמצעות קישור שייעשה בין פרטי כרטיס האשראי שלהם לטביעת כף ידם. שיטה זו יכולה לייתר את הצורך בשימוש פיזי בכרטיס האשראי או בטלפון כדי לבצע תשלומים. גורמים המקורבים לנושא ציינו, כי תוכניות הפיתוח של המסופים האלה מצויות בשלבים מוקדמים. אמזון החלה בבדיקתם יחד עם חברת האשראי ויזה רק לאחרונה, ומצויה גם במגעים עם מסטרכארד, כשג'יי-פי מורגן צ'ייס, וולס פארגו וסינכרוני פייננשל הביעו גם הם עניין במתן אפשרות תשלום במסופי אמזון לחשבונות כרטיסי האשראי של לקוחותיהם. מערכת התשלומים של אמזון תצריך מצד הלקוחות חיבור המידע של כרטיסי האשראי ונתוני כף היד שלהם באמצעות המסוף, אם כי עדיין לא ידוע כיצד בדיוק זה ייעשה. אחת האפשרויות היא הכנסת כרטיס האשראי למסוף, שלאחר מכן יבצע סריקה של כף היד של בעל הכרטיס. לאחר שמתבצע רישום ראשוני, יוכלו הצרכנים לשוב ולשלם באמצעות כף היד בכל העסקים שישתמשו במסופים ובמערכת התשלומים של אמזון. לפי הדיווחים, הנתונים שיעברו במערכת התשלומים יאוחסנו בענן של אמזון, וצפוי כי ייעשה בהם שימוש לצורכי מודעות מוכוונות לקוח על ידי החנות של אמזון.

אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט, השתתף השבוע בכנס השנתי Digital Life Design שנערך במינכן, גרמניה, והתנבא כי אפליקציית טיק-טוק עומדת להדיח את אינסטגרם ממיקומה המצליח בגזרת המדיה החברתית. במהלך מפגש "שיחות ליד האח" שנערך בכנס DLD, השיב שפיגל לשאלת הקהל על דעתו אודות טיק-טוק. "אני אוהב את TikTok; אני מעריץ גדול", הצהיר שפיגל, שאחר כך פירט: "המדיה החברתית במבנה המקורי היא באמת על סטטוס, מייצגת את מי שאתה, מראה לאנשים שאתה מגניב, מקבל לייקים ותגובות, דברים כאלה". אבל שפיגל עושה אבחנה וטוען כי משתמשים יוצרים תוכן ב-TikTok בכדי להפגין כישרון ולא להדגשת מעמדם החברתי. הוא טוען כי מדובר ב"אנשים שבילו כמה שעות בלימוד ריקוד חדש, או שחושבים על דרך יצירתית חדשה ומצחיקה לספר סיפור, והם באמת עושים מדיה כדי לבדר אנשים אחרים". לפי סברתו של מנכ"ל סנאפ, השוני הזה יכול להוות גורם מפתח בהדחת אינסטגרם ממעמדה הרם ומהפופולריות העצומה שלה. "אני חושב שזה בהחלט אפשרי, מכיוון שתוכן מבוסס כישרון הוא לעתים קרובות יותר מעניין מתוכן מבוסס סטטוס", אמר שפיגל לקהל. [caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] אפליקציית טיק-טוק. צילום: BigStock[/caption] אז מי שהביא את סנאפצ'ט לעולם אוהב את טיק-טוק - והוא לא לבד. לאפליקציה, שנוצרה על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית בייט-דאנס, יש כ-400 מיליון משתמשים יומיים, על פי הערכות של חברת המחקר ניקו פרטנרס. את דבריו של שפיגל מחזקים גם דיווחיה האחרונים של חברת סנסור טאוור – קבוצת ניתוח ליישומים לנייד – אודות האפליקציות שהורדו הכי הרבה פעמים בשנת 2019. לפי סיכום השנה של סנסור טאוור, אפליקציית טיק-טוק – פלטפורמה פופולרית שמספקת אפשרות לייצירת ושיתוף סרטוני לולאה קצרצרים, מבוססי מוזיקה ומאוד טרנדיים, ושהיא בעצם גם מעין רשת חברתית - חלפה על פני אפליקציית הרשת החברתית פייסבוק, שהגיעה "רק" למקום השלישי, ועל פני המסנג'ר שבבעלות פייסבוק, שהשיג את המקום הרביעי, וכעת היא מדורגת במקום השני, כשפופולרית ממנה רק אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שנמצאת גם היא בבעלות פייסבוק. ואינסטגרם (גם היא בבעלות פייס, כמובן)? הרחק במקום החמישי. [caption id="attachment_308249" align="alignnone" width="600"] טבלת האפליקציות הפופולריות ביותר להורדה ב-2019. צילום: סנסור טאוור[/caption] מבחינת מספר משתמשים היומיומי המצב עדיין מעט שונה - ב-2019 הייתה אפליקציית TikTok ממוקמת ממש מאחורי אינסטגרם במספר המשתמשים היומיים שלה, כך על פי חברת האנליסטיקה של האפליקציות אפ-אנני, כשאינסטה חצתה את רף מיליון המשתמשים כבר ב-2018. אבל כל זה בהחלט יכול להשתנות בהתחשב במאמצים החדשים של היישום המצליח - נתוני סנסור טאוור מראים כי הורדות טיק-טוק הגיעו לשיא של כל הזמנים ברבעון הרביעי של 2019, עם כמעט 220 מיליון התקנות, שייצגו עלייה של 24% לעומת הרבעון השלישי של 2019. העניין הוא שהצמיחה של אינסטגרם הואטה לאחוזים בודדים, לראשונה מאז שהושקה כרשת חברתית מבוססת צילומים ב-2010. נכון לעכשיו, שתי האפליקציות TikTok ו-ICurrent - שירות חדשות ומידע בהתאמה אישית המספק חווית מידע פשוטה למשתמשים שלו - צמודות זו לזו מבחינת מספר המשתמשים הפעילים החודשיים, ולשתיהן יש בערך מיליארד כאלו, ומסתמן שהיד, לפחות של טיק-טוק, עוד נטויה. סנאפצ'ט של שפיגל, אגב, משתרכת מאחור. הפלטפורמה חוותה מאז השקתה טלטלות קשות. היא שהביאה לעולם את קונספט הסטוריז ואת הצילומים המפולטרים עם המסננים המגניבים, וסחפה צעירים רבים, אלא שהתכונות שהמציאו קברניטיה "שובטו" על ידי מתחרותיה ללא היסוס ומינפו בעיקר אותן. נכון לסוף 2019, היו לה "רק" 210 מיליון משתמשים פעילים ביום, כך שהיא אינה מהווה כיום תחרות אמיתית לא לאינסטגרם ובטח ובטח שלא לטיק-טוק - הכוכב העולה בגזרת הרשתות החברתיות. ואם כבר מזכירים שיבוטים, הרי שבאחרונה השיקה אינסטגרם תכונה שהיא ממש העתק של מה שטיק-טוק מציעה לעולם – Reels שמה. מדובר על כלי עריכת סרטוני ווידיאו בני 15 שניות, המבוססים על מוזיקה - ושהמשתמש מככב בהם במעין ריקוד ותנועות - ושמועלים אחר כך לסטורי. כעת נצטרך לחכות ולראות האם גם במקרה הזה, אינסטה בעלת הגב העצמתי של פייסבוק תוכל להמציא את עצמה מחדש באמצעות ה"גניבה" שלה, ולהותיר עוד מתחרה קטנה מאחור. או שבמקרה הזה המנצחת במירוץ לאהבת הקהל תהיה דווקא האפליקציה שממנה "הושאלו" הרעיונות החדשניים.

גילה גמליאל, השרה לשווין חברתי, הגיעה להכיר ולשוחח עם העובדות החרדיות של חברת ההיי-טק 3Base בבני ברק, חברה בת של קבוצת טלדור. החברה הוקמה לפני 12 שנים, מתוך חזון ציוני וחברתי לשלב נשים חרדיות ומוכשרות ביותר בעולם הטכנולוגי הישראלי. במהלך הביקור התוודעה השרה לקושי של הנשים החרדיות להשתלב בענף: "המכשול הגדול ביותר שלנו היום הוא להצליח לשלב נשים חרדיות במשרות ג'וניור. הגיוס שלנו ממוקד ביותר, ובמהלכו אנו בוחרות את המוכשרות ביותר. עם זאת, ארגונים רבים לא פתוחים כלל לקלוט עובדות ללא ניסיון". סיפרה לשרה מירלי רוטשטיין, מנכ"לית שותפה של 3Base. גמליאל הבטיחה להציף את הנושא בפני חברי הכנסת. בביקור, סיפרו מנכ"ליות החברה, נועה קלוט ומירלי רוטשטיין, לשרה, כי למרות הרמה הגבוהה של העובדות החרדיות, אשר 70%% מהן בוחרות להמשיך בלימודים גבוהים ו-30% מתוכן לומדות תוכנה, הן מהוות בשוק בסך הכל פחות מחצי אחוז מכלל המועסקים בהיי-טק. [caption id="attachment_308626" align="alignnone" width="598"] גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי (במרכז), עם נועה קלוט (מימין) ומירלי רוטשטיין (משמאל) - מנכ"ליות 3Base. צילום: איציק בן דוסה[/caption] העובדות מצדן ציינו, כי בענף שבו התחלופה כל כך גבוהה, הן בוחרות להישאר בחברה שנים רבות ובכך מספקות ללקוחות החברה ערך מוסף עצום של יציבות. "בקרב לקוחותינו קיימת תחלופה גבוהה של עובדים, אולם העובדות שלנו נאמנות לחברה, מלוות את הלקוח במשך שנים ארוכות וכך גם שומרות על הידע", סיפרה מלכי פלדמן, מנהלת הטכנולוגיות, שעובדת בחברה כבר 12 שנים. "העובדות ב-3Base  מתכנתות ברמה הגבוהה ביותר", ציין נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור. בנוסף, "אנחנו מובילים יחד איתן את אחד מהפרויקטים המרתקים באחת מקופות החולים הגדולות, בשימוש הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ואנו מקווים להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות". השרה גמליאל אמרה בצאתה מהביקור: "פגשתי את העובדות הנפלאות של 3Base, שהן חלק מהמהפכה המדהימה של עולם ההיי-טק בחברה החרדית. הנשים החרדיות לוקחות חלק פעיל בהצלחה האדירה של תעשיית ההיי-טק הישראלי, וכל זה קורה בתוך בני ברק, באווירה חרדית ועם פרנסה מכובדת. עם כניסתי למשרד לשוויון חברתי התנענו כמה פרויקטים בתחום האוריינות הדיגיטלית בעשרות מיליוני שקלים עבור החברה החרדית, ואני שמחה לראות את השילוב המופלא של נשים חרדיות, הפועלות ומשפיעות בעולמות ההיי-טק, הטכנולוגיה והדיגיטל".

משתמשים במדיה החברתית פרסמו סרטונים של סירי, העוזרת הקולית של אפל, בהם נאמר כי נשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, הוא "נשיא מדינת הכיבוש הציוני", כך דיווח שלשום (א') בביזנס אינסיידר. הדבר קרה כאשר משתמשים שאלו את סירי "מיהו נשיא מדינת ישראל?". על פי הדיווח, הסיבה הסבירה לכך שזה מה שאירע היא ונדליזם שבוצע בעמוד הוויקיפדיה של הנשיא ריבלין. זאת, כיוון שוויקיפדיה היא מקור שאפל משתמשת בו לעתים קרובות כדי להפיק ממנו מידע. Facebook wrongly translates Chinese Xi Jinping names and Siri wrongly named Israel a Zionist occupation state pic.twitter.com/4r34dVWemo — Taufiq Marhaban (@TaufiqMarhaban) January 19, 2020 משתמש טוויטר המכונה 'כלב השמירה של האנטישמיות', צייץ כי "מקור הפשלה של סירי עם 'מדינת הכיבוש הציוני' הוא בוויקימדיה – ולא באפל. אמנם עיקר טענותיי מופנות לוויקימדיה, ועדיין יש לשאול, מדוע סירי עוקבת באופן עיוור אחר ערכי הוויקי". Wasn't online yesterday for the "Zionist occupation state" Siri screwup but the blame appears to be on Wikimedia instead of Apple. I direct my ire at them primarily, but also question why Siri blindly follows wiki entries. — Anti-Semitism Watch Dog (@ASWatchDog) January 19, 2020 משתמשת אחרת הגיבה בציוץ "וואו. אפל. מדינת הכיבוש הציוני? ההטיה שלך מופיעה (לעיני כל)". משתמש אחר כתב בטוויטר כי "כש#סירי מצליחה... כולם נסערים, או צוחקים בקול גדול. אני מקווה שסירי גם זוכרת ש#נתניהו הוא טרוריסט". אפל תיקנה את הבעיה עם סירי ואמרה כי כעת סירי מציגה "ראובן ריבלין הוא נשיא מדינת ישראל". עם זאת ענקית הטלפונים החכמים לא התייחסה לאירוע, מעבר להודעה על התיקון.

חברת ראדיאקשן הישראלית דיווחה השבוע על סגירת סבב גיוס הון בסך כולל של 18 מיליון דולר. החברה גייסה את הכסף מקרן ההשקעות האמריקנית InnovaHealth Partners LP, והכסף ישמש את החברה כדי לעבור מתהליך פיתוח לתהליך ייצור. החברה גם מתכננת לעשות שימוש בכסף כדי לגייס עובדים נוספים. המשקיעה היא קרן הון סיכון פרטית בתחום הטכנולוגיות הרפואיות, אשר מנהלת כ-200 מיליון דולר ובעלת יותר מ-100 שנות ניסיון בהשקעות גלובליות בשוק המכשור הרפואי. ראדיאקשן, שייסד היזם הסדרתי ד"ר אמיר בלסון, פיתחה מערכת רובוטית אשר מפחיתה באופן משמעותי את החשיפה לקרינת רנטגן של הצוות הרפואי המבצע פרוצדורות צנתור תחת שיקוף רנטגן. המערכת פועלת על ידי פריסה אוטומטית של מגני קרינה ממכשיר השיקוף, אשר מתאימים עצמם לגוף המטופל ולזווית השיקוף, חוסמים את הקרינה המתפזרת, ומספקים הגנה לכל הגוף לכל אנשי הצוות הרפואי בחדר. המערכת שמה דגש על בטיחות ונוחות השימוש, ומשתלבת באופן חלק ונטול הפרעות בפרוצדורה הרפואית. [caption id="attachment_308547" align="alignnone" width="600"] יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן. צילום: שני נחמיאס[/caption] יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן, אמר היום, כי "הגיוס הנוכחי מהווה קפיצת מדרגה משמעותית לחברה, ויאפשר לנו להביא את הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו לחדרי הצנתורים – לעבור מפיתוח לייצור, לגייס כוח אדם איכותי נוסף, להגדיל את מערך השיווק ואף לפתח מוצרים חדשים. אנו נרגשים משיתוף הפעולה עם InnovaHealth ומצפים להגשים את חזון החברה – לדאוג לבריאות הצוות הרפואי בחדרי הצנתורים, אשר סובל מתוצאות החשיפה הממושכת לקרינה מידי יום". למכשיר של RadiAction יש את הפוטנציאל לאפשר לרופאים להוריד את פרטי הלבוש והמיגון הכבדים העשויים מעופרת, הנמצאים כיום בשימוש בחדרי צינתור ושלא השתנו זה עשרות שנים, כמו גם לספק להם רמת הגנה טובה יותר. מניסויים שערכה החברה עולה כי לטכנולוגיה של ראדיאקשן פוטנציאל להפחית ב-97% ואף יותר את רמות הקרינה לכל חלקי הגוף, ברחבי חדר הצנתורים. שכיחות פרוצדורות הצנתור המתבצעות בפולשנות מינימלית, ותחת שיקוף רנטגן, נמצאת במגמת עלייה מתמדת בכל העולם. כיום, המצנתרים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לללקות בגידולים במוח, קטרקט, פגיעות קוגניטיביות וכן בסוגים שונים של סרטן. בנוסף, אמצעי ההגנה הכבדים והמסורבלים שהם נאלצים ללבוש מובילים לפגיעות אורטופדיות רבות, שמגבילות את היקף העבודה של הרופאים, ואף מובילות פעמים רבות לפרישה מוקדמת שלהם מהמקצוע. הפתרון של ראדיאקשן יאפשר לצוות הרפואי לעבוד בנוחות וביעילות, וכן להפחית בצורה משמעותית את הסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה ואת הפגיעות האורתופדיות, שהפכו לשגרה בחייהם בעקבות לבוש העופרת הכבד.

יומיים לאחר שסלקום פרסמה את ההודעה על עזיבתו של רון שבילי את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, מסתמן הג'וב הבא שלו: מנמ"ר הפניקס, במקום שלמה שמאי, שעזב לפני חודש. לאנשים ומחשבים נודע כי שבילי אמור להיכנס לתפקידו רק בתחילת אפריל השנה, אולם המינוי אושר עקרונית בהנהלת החברה. הפניקס חיפשה מנמ"ר כמעט שלושה חודשים, מאז הודיע שמאי על כוונתו לסיים את תפקידו. במהלך תקופה זו החברה פנתה לשורה ארוכה של מנמ"רים בכירים במגזר הפיננסי ובמגזרים אחרים, אולם אלה דחו את ההצעה. אחת הסיבות לדחיות היא השינויים שעברה החברה במבנה הניהולי שלה, מינוי מנכ"ל חדש, אייל בן סימון, ופרישה של ארבעה בכירים בהנהלה, כולל שמאי. סיבה אחרת היא מגבלת השכר שקיימת בחברות פיננסיות - מגבלה שגרמה למנכ"ל הקודם של הפניקס, אייל לפידות, לעבור לסקטור הנדל"ן, כמנכ"ל שיכון ובינוי, שם אין מגבלות שכר. מינוי שבילי הוא המינוי הראשון של בכיר בידי בן סימון. שבילי לא מגיע מעולם הפיננסים: ב-6.5 השנים האחרונות הוא כיהן, כאמור, כסמנכ"ל הטכנולוגיות של סלקום, אליה הגיע לאחר קריירה של 23 שנים בצה"ל. טרם ידוע מי יחליף אותו בסלקום, וסביר להניח שזה יהיה אחד הדברים שנמצאים על שולחנו של אבי גבאי, המנכ"ל החדש של החברה. למה מנמ"רים נוטשים את חברות הסלולר? שבילי הוא המנמ"ר השלישי שעוזב תפקיד בכיר בחברת סלולר ועובר למגזר אחר: רז ברטוב עבר מפרטנר לביטוח ישיר ודורון פלח עבר מ-יס לכלמוביל. בפלאפון, שמהווה חלק מקבוצת בזק, משמש כיום כמנמ"ר רונן הורוביץ, עד לא מכבר מנמ"ר בזק בינלאומי, שבעקבות איחוד תשתיות ה-IT בקבוצה מונה למנמ"ר גם של חברת הסלולר ושל חברה נוספת בקבוצה - יס. ההערכה היא שאחת הסיבות לעזיבות היא מצבו הקשה של ענף הסלולר, בגלל התחרות הקשה ועקב ההשקעה האדירה שהחברות צריכות להשקיע בדור 5. תפקידי מנמ"רים פתוחים עם מינויו המיועד של שבילי נותרו פתוחים מספר תפקידי מנמ"רים בולטים: ב-פז, שבשנתיים ומעלה האחרונות מתפקדת ללא מנמ"ר, ובמוזיאון ישראל, שם הודיע מוטי דוזטו בסוף השבוע האחרון על סיום תפקידו. בממשלה יש שני תפקידי מנמ"רים שלא מאוישים: בביטוח הלאומי, במקום יהודה סרוסי, שסיים את תפקידו בסתיו האחרון ויצא לחופשה, ובמשרד הכלכלה, במקום שמעון ברונר, שפרש לגמלאות.