החשב הכללי במשרד האוצר פרסם לפני ימים אחדים את המכרז המדובר לאספקת שירותי ענן על פלטפורמה ציבורית עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, המכונה מכרז נימבוס. נכון לעכשיו, מדובר בשלב הראשון במכרז. המשתתפים בשלב זה יעברו תהליך סינון, ואלה שיעמדו בתנאים יעלו לשלב השני. הממשלה ציינה כי מדובר בשלב ראשון המהווה חלק ממכרז גדול, שיתייחס בצורה מקיפה ומעמיקה לנושא אספקת שירותי ענן עבור משרדיה. פרסום המכרז נעשה לאחר תהליך בחינה ממושך שביצעה הממשלה, באמצעות רשות התקשוב. בשלב המקדים פרסמה הממשלה קול קורא לקבלת חוות דעת, לרבות מהספקים המובילים בענן: מיקרוסופט, אמזון, גוגל, אורקל ואחרים. בקול קורא זה פורסמו התנאים הקשיחים שהממשלה מעמידה בפני מי שיזכה במכרז, במיוחד בתחום האבטחה. הדרישות הבסיסיות הן שישראל תוכרז על ידי ספק הענן כאזור עצמי ויוקמו לפחות שני דטה סנטרים, שיהיו מנותקים מיתר האזורים, אולם ניתן יהיה לתקשר איתם לצורך הפעלת יישומים. תנאי סף נוספים הם שלמציע יש נציגות רשמית בישראל ושההכנסות שלו מאספקת שירותי ענן עומדות על לא פחות משני מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019. עוד נדרש המציע להיות מפעיל של לפחות ארבעה אזורים ציבוריים שונים מחוץ לישראל - למשל ארצות הברית ואירופה - כאשר אחד מהם צריך לביות באחת ממדינות אסיה. כמו כן, הדרישה היא ל שלושה מתחמים שונים, המרוחקים לפחות 25 ק"מ זה מזה. בנוסף, על חברה שמעוניינת להשתתף במרכז להציע SLA עבור השירותים שהיא מעניקה, וכן מחירונים שקופים. מועד הגשת ההצעות לשלב הראשון הוא 4 במרץ. ספקיות הענן הגדולות נמנעות מלהתייחס לאפשרות השתתפותן במכרז. במיקרוסופט מדגישים את הכרזתה מהיום (ג') על הקמת דטה סנטר מבוסס ענן שמותאם לדרישות של גופים ציבוריים ועסקיים. "הקמת הענן הממשלתי תועיל למשק כולו" שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, רואה בפרסום המכרז היסטוריה בהתהוותה. "לפני שנתיים היינו הקול הבודד בממשלה שניסה להסביר מדוע חייבים ענן ממשלתי", כתב ברכה בהודעה שפרסם. "הגעה של חברות ענן לישראל תהיה בשורה משמעותית לכל המשק הישראלי, בעיקר לחברות וגופים מוסדיים, מונחי רגולציה". הוא ציין כי "המכרז שפורסם הוא הראשון בסדרה של ארבעה מכרזים, שיסללו את הדרך להעברת הממשלה כולה לשירותי ענן - אירוע שהוא משמעותי לכלל המשק הישראלי". "הצוות שעבד אתי על הפרויקט במשך יותר משנה בחן כל חלופה וקרא מחקרים. כמו כן, מנהל הרכש הממשלתי נענה לסייע לנו בניסוח המכרז ובהוצאתו לפועל", הוסיף ברכה. הוא ציין כי מטבע הדברים, הפרויקט מלווה על ידי מערך הסייבר הלאומי.

מיקרוסופט הודיעה כי בשנה הבאה היא תשלים הקמה של דטה סנטר בישראל, ראשון מאז החלה לפעול בארץ. הדטה סנטר יהיה מבוסס ענן, כחלק מאזור ישראל שהיא מקימה (Cloud Data Center Region). משמעות הדבר היא השקעה בסך מאות מיליוני דולרים של מיקרוסופט בישראל, נוסף על הכספים שהיא כבר משקיעה בארץ. בחברה מציינים כי הדטה סנטר החדש יענה לדרישות אבטחה שמתאימות לגופים עסקיים וציבוריים. על פי מיקרוסופט, האזור הישראלי יופעל בהתאם לעקרונות הענן והסטנדרטים של החברה העולמית. אזור ישראל מצטרף ל-56 אזורים ב-21 מדינות שבהם מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים. הדטה סנטרים האלה משרתים יותר ממיליארד לקוחות ו-20 מיליון עסקים. פורסם השלב הראשון במכרז הענן הממשלתי ההודעה על ההכרזה מגיעה פחות משבוע לאחר שהממשלה פרסמה, ללא כל פרסום תקשורתי, את השלב הראשון במכרז המדובר על הענן הממשלתי - פרויקט נימבוס. חברות שמעוניינות להשתתף במכרז זה חייבות להשתתף בשלב הראשון, ורק אלה מהן שיעברו אותו יעלו לשלב הבא. בהודעת מיקרוסופט אין התייחסות למכרז. מה שכן מצוין הוא ש-"ההשקעה בהקמת אזור ענן בישראל תאפשר למשתמשים נגישות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, תוך הקפדה על דרישות רגולציה, אחסון דטה ואבטחת מידע במדינת ישראל (Data Residency). שירותי הענן של מיקרוסופט תואמים לדרישות הגנת הפרטיות באיחוד האירופי – GDPR". מישל ואן דר בל, נשיא מיקרוסופט לאזור EMEA, אמר כי "ההשקעה בדטה סנטר בישראל מבטאת את החיבור הרב שיש למיקרוסופט עם אומת הסטארט-אפ". [caption id="attachment_294175" align="alignnone" width="600"] רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט[/caption] מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, רונית אטד, ציינה כי "ההשקעה היא הוכחה נוספת לכך שמיקרוסופט רואה בישראל שוק אסטרטגי והיא סמלית, לאור העובדה שאנחנו מציינים 30 שנים להקמת הסניף הישראלי". בחודשים האחרונים הודיעו שתי מתחרות של מיקרוסופט – אמזון ואורקל - על הקמת תשתיות לדטה סנטר בישראל. גם הן לא פרסמו כל התייחסות למכרז הענן הממשלתי ולא ציינו האם הן מתכוונות להתמודד במסגרתו.

אינטל, לפי דיווחים באתרים שונים בארצות הברית, עומדת בפני קיצוץ עובדים משמעותי בקבוצת הדטה סנטר שלה, DCG - או, נכון יותר, בשמה החדש, קבוצת פלטפורמות הדטה (DPG). לפי ההערכות, כולל באתר אורגוניה, שמכסה את מדינת אורגון, שאינטל היא אחד המעסיקים הגדולים בה, בעיקר בקבוצת הדטה, מדובר ב-25% עד 33% מעובדי הקבוצה בארצות הברית בלבד. לא ברור האם הפיטורים יגיעו גם לארץ, ומאינטל ישראל נמסר כי הם "לא מגיבים לשמועות והערכות". קבוצת הדטה נחשבת לאחת היותר רווחיות של אינטל, ובסופו של דבר היא אמורה להפוך לתת קבוצה, כמו שקבוצת מעבדי ה-Xeon וזיכרונות ה-Optane הפכה לתת הקבוצה XMG. האתר SemiAccurate טוען כבר מספר חודשים שאינטל עומדת בפני קיצוץ גדול בקבוצת הדטה סנטר/פלטפורמה שלה, וכעת הוא מדווח שלפי מקורותיו בחברה, הפיטורים יימתחו על פני הרבעון הנוכחי כולו. כמו כן, לפי הדיווח, הפיטורים יגיעו גם לקבוצת האינטרנט של הדברים (IOTG) ולקבוצת התוכנה והשירותים (SSG) של החברה, כשהסבב הגדול של הפיטורים האלה יתרחש במחצית השנייה של פברואר. גם כאן, לא ברור האם מדובר בפיטורים בארצות הברית בלבד או באופן גלובלי. התגובה היחידה שהתקבלה באופן רשמי מצד אינטל העולמית אמרה כי "שינויים בכוח העבודה מונעים בידי הצורך והעדיפויות העסקיות שלנו, אותן אנחנו מעריכים כל הזמן. אנחנו מחויבים להתייחס לכל העובדים המושפעים במקצועיות ובכבוד". אינטל אמורה לערוך מחר (ה') שיחת משקיעים ועיתונאים כדי להתייחס לתוצאות הרבעון הרביעי שלה ב-2019, ואולי במהלכה היא תתייחס למהלך.

לום סיסטמס, חברה מהפורטפוליו של הקרן הירושלמית JVP, נמכרת לחברת ה-IT הבינלאומית סרוויס נאו - כך מסרו הצדדים היום (ד'). סכום הרכישה לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים. העסקה צפויה להיות מושלמת במהלך הרבעון הנוכחי. באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, הפתרון של לום סיסטמס מעבד נתונים ממגוון מקורות מידע כדי לאתר תקלות בתשתית ה-IT הארגונית ולתקן אותן. המוצר שלה ישתלב בפורטפוליו של סרוויס נאו, שעיקר פעילותה הוא בענן, ובמיכון וניהול של יחסי השירות בארגונים גלובליים. לום סיסטמס נוסדה לפני כחמש שנים על ידי גבי מנחם, מנכ"ל החברה, דרור מן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ורוני ליהמן, סמנכ"ל המוצרים. היא גייסה עד היום 16 מיליון דולר מקרן JVP - המשקיע המוביל בחברה, מרון קפיטל, גלובל בריין ופלינט קפיטל. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בתל אביב, סן פרנסיסקו ובמרכז הסייבר של JVP בניו-יורק. לדברי מנחם, "על ידי שילוב הכוחות שלנו ושל סרוויס נאו, אנחנו מביאים את יכולות הבינה המלאכותית שלנו ויכולות ה-AIOps שלהם על מנת לסייע במניעת ובפתרון סוגיות ב-IT לפני שהן הופכות לבעיות". ג'ף האוסמן, סגן נשיא ומנהל כללי של תחום ניהול ה-IT בסרוויס נאו, אמר כי "כיום, מחלקות IT נאבקת על מנת לעמוד בציפיות ולעמוד בעלייה בדרישות לשירותים דיגיטליים חדשים ונהדרים. בכך שאנחנו מביאים ביחד את היכולת של לום סיסטמס לנתח לוגים ודטה מטרי יחד עם יכולות אוטומציית העבודה של סרוויס נאו, מחלקות IT יוכלו לפתור תקלות בצורה פרו-אקטיבית". אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, ציין ש-"הרכישה מוכיחה את איכות הטכנולוגיה ש-לום הצליחה לייצר בזמן כל כך קצר. טכנולוגיות ישראליות מובילות את העולם בתחום הבינה המלאכותית, ובעבודת ליווי ותמיכה נכונה לחברות הללו, אנחנו יכולים להמשיך ולהצמיח עוד ועוד חברות ישראליות שיצליחו להשתלב בשווקים העולמיים". לום סיסטמס היא לא החברה הישראלית הראשונה שסרוויס נאו רוכשת. במאי האחרון היא קנתה את Appsee, שמציעה יכולות אנליטיקה שמאפשרות להפיק תובנות על התנהגות הלקוחות בזמן שימוש באתר או באפליקציה של הארגון - גם במקרה זה תמורת עשרות מיליוני דולרים. באוקטובר 2017 היא קנתה את סקיי ג'ירף, שמפשטת תא האינטראקציה של ארגונים עם המערכות שלהם, וביולי 2014 היא הודיעה על רכישת ניבולה - שהכלי שלה ממכן את הגילוי, המיפוי והניטור של שירותי IT ארגוניים - תמורת 100 מיליון דולר.

מרבית הגופים המנהלים אתרים ואפליקציות לימודיות וחינוכיות המיועדים לקטינים - מפרים את הפרטיות של בני ובנות הנער המשתמשים בפלטפורמות אלו, כך עולה מדו"ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות. בשנים 2018-19, ביצעה הרשות 233 הליכי פיקוח רוחב, לבדיקת היבטי הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בקרב מגזרים שונים במשק, ביניהם 38 גופים המנהלים אתרים ואפליקציות לימודיות המיועדות לקטינים. בדו"ח נכתב כי "מאפייניו הייחודיים של מגזר זה כוללים בין היתר את פערי הכוחות המובנים בין הפלטפורמות הלימודיות האוספות את המידע הרגיש, האישי והמזוהה - לבין הקטין. פלטפורמות אלו אוספות מידע אישי על קטינים, שנמסר על ידי מסגרות חינוכיות, או בעת שהקטין נרשם לפלטפורמה, וכן צוברות מידע נוסף בעת השימוש של הקטין בהi, כגון ציונים, התקדמות לימודית, תמונות ועוד". הביקורת בחנה ארבעה קריטריונים להגנת הפרטיות: בקרה ארגונית וממשל תאגידי, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ושימוש בשירותי מיקור חוץ. [caption id="attachment_308634" align="alignnone" width="600"] אינפוגרפיקה מנתוני הדו"ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות[/caption] "מרבית הגופים לא מקפידים דיים ליידע את ציבור הקטינים על האופן שבו נאסף המידע אודותיהם, אינם מיידעים את הקטינים בצורה מספקת בדבר זכויותיהם מכוח חוק הגנת הפרטיות", נכתב בדו"ח, "נמצאה רמת עמידה נמוכה בהוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע להסתייעות בשירותי מיקור חוץ, לשם ביצוע פעולות לעיבוד מידע אישי, הכולל פרטי קשר, ציונים, שיוך למוסד חינוכי ועוד". עוד העלה הדו"ח כי "מרבית הגופים שנבדקו מחזיקים את מאגרי המידע בענן ובחוות שרתים שונות, המספקים שירותי אבטחת מידע שונים, דבר הגורם לגופים לייחס עמידה בתנאי האבטחה הנדרשים בחוק, בעוד שנדרשים שירותי אבטחה ספציפיים, או נקיטת צעדי אבטחה עצמאיים באופן מקיף יותר". ליקויים ב-23 מתוך 24 הגופים המפוקחים  בתחום של ניהול מאגרי מידע עלה פער משמעותי בין רמת עמידתם הגבוהה יחסית של גופים גדולים מהמגזר, לבין גופים קטנים, "שרמת עמידתם בהוראות החוק והתקנות נמצאה נמוכה יחסית". לאחר ניפוי, נותרו מה-38 גופים שנבדקו - 24. בסיום ההליך נמצאו ליקויים ב-23 מתוך 24 הגופים המפוקחים. הרשות הורתה להם לתקן את הליקויים שנמצאו, ולספק תכנית מפורטת לתיקונם, בצירוף הצהרה של בעל תפקיד בחברה שיטפל בביצוע והשלמת התיקונים. [caption id="attachment_308636" align="alignnone" width="600"] אינפוגרפיקה מנתוני הדו"ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות[/caption] "למרות שאותם גופים הכירו את דרישות החוק והתקנות והטמיעו או מצויים בשלבי הטמעה של עיקרי הדרישות", נכתב בסיכום הדו"ח, "הרי שדרישות אלו נמצאו כמקיפות באופן חלקי בלבד בהיבטי הממשל הארגוני, ניהול מאגרי המידע ואבטחת המידע, בדגש על הגופים הגדולים הפועלים במגזר זה. נמצאו ליקויים משמעותיים באופן יישום הוראות החוק והתקנות, בכל הנוגע לאופן ההתקשרות של גופים אלו עם מיקור חוץ לצורכי עיבוד ואחסון המידע והנחיית הרשות היא כי על הגופים המשתייכים למגזר זה להקפיד על יישום החובות המוטלות עליהם בחוק, בתקנות ובהנחיות הרשות", סוכם בדו"ח.

בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה קבע השבוע (ב') כי מאז דצמבר 2016 לכל הפחות, הטעתה טריווגו את הצרכנים בכך שהציגה באתר האינטרנט שלה, שירות שהיה אמור לסייע למשתמשים לגלות את התעריפים הזולים ביותר שיש בעבור לינה ושהות במלון מסוים, אולם לא עשתה כן בפועל. הפסיקה עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בשירות ובתדמיתה של טריווגו לא רק באוסטרליה אלא בעולם כולו. התיק הובא בפני בית המשפט על ידי נציבות התחרות והצרכנות האוסטרלית, ה-ACCC, כבר באוגוסט 2018. על פי ZDNet, בית המשפט קבע כי טריווגו השתמשה באלגוריתם כדי לספק "כובד משקל משמעותי" לאתרי הזמנת בתי המלון ששילמו לה את העלות הגבוהה ביותר לקליק, ולכן לא הציגה לעתים קרובות את התעריפים הזולים ביותר לצרכנים. יו"ר ה-ACCC, רוד סימס, אמר כי "דירוג תעריפי החדרים במלון של טריווגו התבסס בעיקר על אילו אתרי הזמנה מקוונים היו מוכנים לשלם ככל האפשר לטריווגו. על ידי הצגה מובלטת של הצעה ב'מיקום עליון' באתר שלה, טריווגו הציגה כי ההצעה הייתה ההצעה הזולה ביותר, או שיש לה תכונה נוספת שהופכת אותה להצעה הטובה ביותר, כאשר לרוב זה לא היה המקרה". הנציבות הציגה בפני בית המשפט ראיות לכך שהתופעה זוהתה יותר מ-400,000 פעמים בין סוף 2013 ועד אמצע 2018, והשבוע קבע בית המשפט כי עד ליום 2 ביולי 2018 לפחות, טריווגו הטעתה את הצרכנים שהיו תחת הרושם כי אתר האינטרנט שלה מספק השוואת מחירים הוגנת וחיונית לגבי חדרים במלונות.  "בניגוד לרושם שנוצר מההתנהלות הרלוונטית, אתר טריווגו לא סיפק שירות להשוואת מחירים נטול פניות, אובייקטיבי ושקוף", קבע שופט בית המשפט הפדרלי מארק מושינסקי. "העובדה שטריווגו קיבלה כסף מאתרי ההזמנות אונליין לא הובהרה", כך נקבע בפסק הדין. [caption id="attachment_308684" align="alignnone" width="600"] תוצאות של חיפוש מלון אקראי בטריווגו. צילום מסך: גלי פיאלקוב[/caption] מחירי חדרים פשוטים הושוו לאלו של חדרי היוקרה באותו מלון בית המשפט מצא גם כי הצגת תוצאות השוואת מחירי המלונות של טריווגו, שהראתה לגולשים את תוצאות השאילתות באמצעות הדגשת מחירים בצבע או בקו תחתון, יצרה אצל הצרכנים רושם כוזב של חיסכון. הסיבה לאשלייה, ולכך שלמעשה מדובר בהטעייה מכוונת של הגולשים, היא שלעתים קרובות ההשוואה נעשתה בכלל בין תעריפי חדר סטנדרטי מול אלו של חדרי יוקרה באותו מלון. משמע, כשמשתמש חיפש מאיזה אתר להזמין לינה ושהות במלון, הוא ראה מחירים שלכאורה היו זולים יותר באתר הזמנות X לעומת אלו שנראו גבוהים בהרבה מאתר Y. אלא שההשוואה שבוצעה בחנה במכוון תעריפים של אפשרויות לינה אחרות באותו מלון, וכך זכה אתר התיירות ששילם לטריווגו להופיע כאילו הוא הזול יותר - מה שגרם למשתמשים רבים יותר להזמין דווקא ממנו. דובר טריווגו אמר לתקשורת, כי השירות "יבחן מקרוב" את ההחלטה. "פסק הדין שהתקבל אתמול מבית המשפט נותן הנחיות חדשות כיצד להציג תוצאות אתרי השוואה כמו טריוואגו ואחרים באוסטרליה", אמר הדובר. "אנו פועלים כדי להבין במהירות את ההשלכות של החלטה זו על עיצוב האתר שלנו, וההשפעה הכוללת שלה על ענף התיירות האוסטרלי ועל אופן התכנון של אתרי אינטרנט באוסטרליה. אנו נמשיך לעזור למיליוני אוסטרלים לחקור ולמצוא עסקאות אירוח נהדרות, ונצפה להמשיך לעזור ללקוחות שלנו למצוא את המלון האידיאלי בעבורם". יצוין כי השירותים Trivago, Expedia, Booking.com, Agoda, Hotels.com ו-Ebookers חתמו כולם בעבר על התחייבויות להפסיק "מכירת תחת-לחץ, הנחות מוליכות שולל וחיובים נסתרים". המקרה יחזור לבית המשפט הפדרלי לניהול התיק בתאריך שטרם נקבע.

הסטרימינג ממשיך לפרוח, ואיתו אחת מהחברות המרכזיות בתחום - נטפליקס: התוצאות הרבעוניות והשנתיות שהחברה פרסמה אמש (ג') הן טובות מאוד, עם עליות בולטות בהכנסות וברווח הנקי כאחד. במהלך הרבעון האחרון של 2019 גדל מספר המנויים של נטפליקס ב-8.76 מיליון והוא עמד, נכון ל-31 בדצמבר, על 150 מיליון. התוצאות השנתיות מראות על עלייה של 23.7% בהוצאות ועל גידול גבוה יותר - של 27.6% - בהכנסות. אלה עמדו על 4.36 מיליארד דולר. הרווח התפעולי זינק ב-2019 ב-62.2% ל-2.6 מיליארד דולר והנקי - ב-54.1% לכ-1.9 מיליארד. במהלך הרבעון עלו ההוצאות ב-26.1% למעט יותר מחמישה מיליארד דולר וההכנסות צמחו ב-30.6% לכמעט 5.5 מיליארד. כתוצאה מכך ומזינוק של פי 30 בהחזר המס שהחברה קיבלה מהרשויות האמריקניות, הרווח הנקי שלה האמיר ב-338.25% לכ-587 מיליון דולר והרווח למנייה צמח ב-333.35% ל-1.3 דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-26.8% לכ-3.5 מיליארד דולר, הרווח הגולמי האמיר ב-38.4% למעט יותר משני מיליארד, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-25.5% ל-1.55 מיליארד דולר והרווח התפעולי קפץ ביותר מפי שניים, או ב-112.5%, ל-458.5 מיליון. מהנהלת נטפליקס נמסר ש-"הצגנו סיומת טובה ל-2019. במהלך השנה הגדלנו את המנויים, כך שבמהלך הרבעון האחרון של השנה עברנו את רף 100 מיליון המנויים בארצות הברית בלבד". עם זאת, התחזיות ל-2020 לא ממש טובות וצופות צמיחה נמוכה. הסיבה לכך היא התחרות הגוברת שיש לנטפליקס בעולם הסטרימינג מול כמה מהחברות הגדולות בעולם, שפתחו שירותים דומים לאלה שלה - וולט דיסני, אפל, אמזון, CBS ואחרות.

שם ותפקיד: טלאור, מנהלת צוות פיתוח תוכנה פולסטאק בקבוצת ההנדסה בסיגמה ביט, חברה בת של אלביט, ומשתתפת בתוכנית ניהול בכיר למנהלות בהיי-טק, שמתקיימת בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע". מה את עושה במסגרת תפקידך? "אני מנהלת צוות עם ארבעה עובדים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קודמתי לתפקיד לפני חצי שנה, אחרי שהייתי מפתחת בצוות". האם הקורס בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע מסייע לך בתפקיד? "כן. יש 16 מפגשים וכל אחד מהם עוסק בתחום אחר בניהול. כל מפגש כזה נותן לי כלי פרקטי - אם זה להכין תכניות, להעביר מצגות או להתמודד עם דילמות ניהוליות. בנוסף, הוא מאפשר נטוורקינג עם נשים מהפארק ומתעשיית ההיי-טק". איך היחס אלייך, כאישה, באלביט? "יש באלביט הרבה נשים בתפקידים בכירים, נשים מנהלות ומובילות פרויקטים, כולל ראשות תחום בתחומים ביטחוניים וטכנולוגיים. לא נתקלתי באפליה באלביט, יש בה מדיניות של שוויון בין נשים וגברים. בחברה מעודדים אותי להתפתח ולצמוח". האם לדעתך יש אפליית נשים בתעשיית ההיי-טק באופן כללי? "כן. בראיונות עבודה בחברות אחרות שאלו אותי שאלות על היותי אישה ועל ילדים - שאלות שלא היו אמורים לשאול. אז, שיתפתי עם זה פעולה, כי הייתי צעירה ולא כל כך ידעתי מה חוקי ומה לא חוקי לשאול. באלביט לא נתקלתי בזה ולא הרגשתי שהיותי אישה הוא מכשול בדרך שלי". למה יש מעט נשים בתעשיות ביטחוניות ובהיי-טק? "זה מתחיל בחינוך, כי נשים מופנות פחות לתפקידים טכנולוגיים ויותר להומניים. גם במגמות הטכנולוגיות בתיכון יש יותר גברים מאשר נשים וכתוצאה מכך יש מצב דומה גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא. כל עוד לא יהיה שינוי בחינוך, לא יהיה שינוי גם בשיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות". למה דווקא בדרום? תעשיית ההיי-טק הרבה יותר מפותחת במרכז הארץ. "אני מתגוררת בבאר שבע, מצאתי אותה כמקום שיש בו מרכז היי-טק שמאפשר לי לעבוד קרוב לבית, בחברה טובה ועם אקו-סיסטם טוב - מסעדות, חדר כושר וכדומה. יש בפארק הרבה חברות היי-טק, ובדרום בכלל יש הזדמנויות תעסוקה, מיט-אפים וקהילות טכנולוגיות. חברות מפספסות הזדמנויות ועובדים פוטנציאליים טובים בדרום ובצפון, מבלי לבצע נסיעות ולהיות יותר עייפים".