טלאי העדכון ששחררה השבוע מיקרוסופט - כמו בכל יום שני בכל חודש - תיקן אמנם כ-115 פגיעויות ובעיות אחרות במוצרי החברה, אבל כמו תמיד לאחרונה, אין עדכון Windows 10 שעובר בצורה חלקה ונקייה: הטלאי אינו מכסה פגיעות רצינית במערכת, וכאילו להוסיף חטא על פשע - מדובר בפגיעות שנחשפה באותו היום, בטעות. הפגיעות, שזכתה כבר לשני שמות (EternalDarkness ו-SMBGhost) מאפשרת להתקפת תולעת ממוקדת לתקוף בהצלחה את פרוטוקול תקשורת הרשת Server Message Block. מיקרוסופט, בניגוד למה שעשתה עם בעיות אחרות, אישרה הפעם במהירות את הפגיעות שקיימת בגרסה 3.1.1 של הפרוטוקול. היא הסבירה כי כדי לנצל את הפגיעות בשרת התוקפים צריכים להכין חבילת מידע מוגדרת היטב. על מנת לתקוף יחידת קצה, התוקפים צריכים לשכנע את המשתמשים להתחבר לשרת מזויף שמריץ את הפרוטוקול. בכל מקרה של הצלחה, יכול התוקף להריץ מרחוק קוד לא מורשה ופוגעני, בשרת או במחשב הלקוח. התולעת הזו גם מאפשרת לאחר מכן להשתמש במחשבים הנגועים כדי להדביק אחרים ברשת. הפגיעות, CVE-2020-0796, כבר נרשמה קודם לעדכון ששחררה מיקרוסופט השבוע, אך לא תוקנה בפועל. עם זאת מספר יצרנים מיהרו לפרסם פרטים מלאים על הפגיעות, מכיוון שהוטעו לחשוב שמיקרוסופט תיקנה בעדכון השבוע את הבעיה הזו. כך או כך, במיקרוסופט כבר מחפשים פתרון מהיר.

מוקד החירום המרכזי של מגן דוד אדום ממוקם בקצה רחוב צדדי ושקט בקריית אונו. השקט היחסי שהחתום מטה חווה בביקורו שם ביום ג' השבוע לא שיקף את הדרמה שהתרחשה במסכים, בקווי הטלפון ובאוזניות של 200 המוקדנים, שמרותקים למקום כמעט שבועיים, 24 שעות ביממה. אותם אלה שנותנים מענה לאזרחים המבוהלים, שחוששים שנדבקו בקורונה, או לאלה שצריכים להיכנס לבידוד או שכבר נמצאים בו. הנומרטור על לוח הבקרה העוקב אחר עומס השיחות המתקבלות מתחלף בקצב מסחרר. בתוך פחות משעתיים המספרים קפצו מ-11 אלף שיחות מאז הלילה הקודם ל-15 אלף, והם המשיכו לרוץ. קצב השיחות היומי מוערך ב-25 אלף. בשבוע שעבר, כאשר אובחן חולה קורונה באחד היציעים של אצטדיון בלומפילד, המוקד הכיל 45 אלף שיחות בתוך כמה שעות. למרות המספר הגבוה, בניגוד לפרסומים, המוקד לא קרס. המוקד בקריית אונו הוא המוקד הגדול ביותר של מגן דוד אדום, כשלצדו יש שמונה מוקדים אזוריים ברחבי הארץ. הוא מתפעל 1,300 רכבי הצלה, מתוכם 300 ניידות טיפול נמרץ ו-20 אופנועים. זאת בנוסף לרכבי הצלה של ארגוני מתנדבים, שעוזרים למד"א. בימי משבר אלה הוא מהווה הלב הפועם של מערך הטיפול הישראלי במגפת הקורונה. מאז שראש הממשלה, בנימין נתניהו, קרא לאזרחים לצלצל למוקד על כל ספק או חשש, הבינו שם שהם צריכים להיערך במהירות ולתת מענה. יש להבין שלצד השיחות העוסקות בקורונה, המוקד של מגן דוד אדום ממשיך לקבל גם דיווחים מהסוג של אלה שהוא מקבל גם כשאין מגפה, ביום יום. ניטור חכם, המבוסס על מערכות מתקדמות לניתוב אירועים בתוך המוקד, יודעות להבדיל איזו שיחה עוסקת בקורונה ואיזו היא דיווח על אירוע אחר. כל קריאה עוברת תשאול על פי תהליך מוסדר וסימון מילות קוד על מערכות ה-CRM והשו"ב, כאשר זו האחרונה מנתבת את הפנייה למוקד הרלוונטי. המערך הזה הוא פרי תכנון ויישום שנערך במוקד בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. כל המערכות פותחו על ידי צוותי אגף המחשוב ומערכות המידע של מד"א, מתוך תפיסת תכנון צופה עתיד - מילות קוד לתרחישי חירום ואסונות שמחייבים היערכות מיוחדת. אבל אף אחד לא יכול היה לדמיין לעצמו עומסים כאלה. ועדיין, בזכות בנייה נכונה של תשתיות ותכנון יישומים יעיל ובר שינוי, זמן ההמתנה לשיחת טלפון במוקד 101 כיום, בזמן המגה אירוע הרפואי שפוקד את ישראל (והעולם), לא עולה על שמונה שניות. מדובר אמנם בזמן כפול מהממוצע בימים רגילים, שעומד על ארבע שניות, אבל עדיין, התגובה במוקד החיוני מהירה. הדברים שהובאו בפסקאות האחרונות מסבירים את דבריו של מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין, שאמר בגילוי לב בשיחה עם אנשים ומחשבים שאם לא היו מפתחים את המערכות החכמות האלה, למדינת ישראל לא היה מענה לנגיף הקורונה. [caption id="attachment_312417" align="alignnone" width="600"] המוקד של מגן דוד אדום בקריית אונו. צילום: מערכת אנשים ומחשבים[/caption] טיפול בשלב הקריטי ביותר בפנייה צריך להבין ולהפנים: הזיהוי הראשוני הוא הקריטי ביותר. שיחת הטלפון הראשונה על אירועים מסכני חיים מבוצעת, באופן טבעי, למוקד 101, ואקוטי שהיא תנותב למקום הנכון ותקבל מענה מהיר ביותר. לולא יישומן של המערכות החדשות, זיהוי הבעיה והטיפול בה על ידי המוקדנים היו לוקים בחסר. חשיבות נוספת, שהמערכות הטכנולוגיות נותנות לה מענה, היא במניעת שיגורי אמבולנסים שלא צריך, שהרי כל פונה שני או שלישי רוצה מיד אמבולנס או רופא שיבוא אליו הביתה, ולפעמים ניתן לטפל היטב בפנייתו באמצעים אחרים ולפנות את צוות האמבולנס למקרים הדחופים באמת. ולא רק מענה בריאותי: בין סיפר שלצד מתן המענה לפניות שעוסקות במחלת הקורונה עצמה, המוקד של מגן דוד אדום עונה גם לפניות שנובעות מהפחד הטבעי שיש לכולנו, במיוחד כאשר מדובר במחלה לא מוכרת, שאין לה חיסון ולא תרופה, וכאשר המדינה נוקטת בצעדים חריפים על מנת להתמודד אתה. אלא שבין תומך לחלוטין בצעדים שהמדינה נוקטת, כי לדבריו, אין ברירה אחרת. דוגמה מוכחת להחזר מיטבי של השקעה ב-IT הסיפור של היערכות והתמודדות מד"א עם משבר הקורונה יסופר גם הרבה אחרי שהוא יהיה מאחורינו. הוא יובא כדוגמה מוחשית, מוכחת במספרים, להחזר מיטבי של השקעה ב-IT. באופן כללי, יש גורמים שהתייחסו למערכות מעין אלה, ובכלל לבריאות דיגיטלית, כאל משהו צדדי, שצריך להשקיע בו אבל הוא לא העיקר. כיום ברור למקבלי ההחלטות שאפשר היה לעשות הרבה יותר. מגן דוד אדום הוא דוגמה לארגון שעשה הרבה יותר ומוכיח את עצמו בימים קשים אלה. יש לקוות שבשוך המשבר, כאשר נחזור כולנו לשגרה, ולאור המקרה של מוקד מד"א, ההשקעה במערכות מידע בתחום הבריאות תהיה הדבר החם. שאף מנכ"ל לא ירשה לעצמו להיכנס למציאות שבה אין לו מענה למצבי קיצון. בתקווה שכך יהיה, אבל גם אם יהיה אחרת - שנהיה רק בריאים.

המרוץ למחשב הקוונטי מרענן עולמות מקביליים גם במרחב ההיי-טק הדינאמי, ואכן קיים סיכוי יותר מסביר שישפיע על תחומים רבים, החל משיפור כוח המחשוב ועד לשינוי פרדיגמה גורף בכל תחום מבוסס קבלת החלטות, הדורש זמן רב ומשאבים אינסופיים. אבל המרוץ הזה הולך להיות ארוך, וסליחה שאני קצת סקפטי בנושא ה-"עליונות הקוונטית", שגוגל, לפי שמועות ברשת, העלתה לאתר נאס"א (סוכנות החלל של ארה"ב), הכוללת הצהרה כי הצליחה לחשב בעזרת מחשב קוונטי משימה ב-200 שניות לעומת 10,000 שנים, זמן שהיה לוקח במחשב-על. ואין טעם לחפש במנוע החיפוש הגאוני של גוגל את המאמר, שהוסר ונעלם לפי העיתון הבריטי פייננשל טיימס. ועד שגוגל, יבמ, אמזון וכו' יביאו לנו בשורות קוונטיות, קצת מידע בסיסי יעזור. המחשב הקוונטי משתמש באבני הבסיס "קיוביטים", המחליפים את אבני הבסיס הסנטדרטיות, הרי הן ה"ביטים" - אותן יחידות המידע "0" ו-"1", שהצליחו באופן הבינארי לייצג עד כה כמעט כל דבר בעולמות המחשוב באופן קוהרנטי ומהיר עד להופעת קריאת התיגר על כל זה. הקיוביטים (ביט-קוונטי) הן יחידות מידע במצב של סופרפוזיציה (מצב של שני מצבים שונים המוגדרים בו זמנית), כלומר חוסר הגדרה עד לרגע ההחלטה הסופי. בדיוק כמו מצב שבו אתם מדמיינים שאתם בחופשה גם בלונדון וגם בברלין בו זמנית (בדמיון), עד לרגע ההחלטה בפועל שבו רכשתם את כרטיס הטיסה ליעד הנבחר (לונדון או ברלין). אין "0" ואין "1", ועד להחלטה הסופית אנחנו בסופרפוזיציה של גם "0" וגם "1", או נעים בין שני המצבים. ואם זה יותר קצת יותר ברור, אז דעו לכם שלייצר קיוביט זה לא אפליקציה ובטח לא עניין של מוטיבציה וזמן עבודה. מדובר על ייצור מנגנון מורכב ומסובך, שכולל שימוש במוליכי-על ומימוש של מכניקת הקוונטים, כלומר התעסקות עם אלקטרונים וציוד שלא ניתן להזמין בעליבאבא. זו בדיוק הסיבה, שהטכנולוגיה הקוונטית, שזוכה היום לתשומת לב מגופי מחקר וחברות ענק, תהפוך לטכנולוגיה בשליטת מדינות. בינתיים יש עוד הרבה מה להתקדם בשיפור ביצועי המחשוב הנוכחי, ויש התקדמות מהותית בריבוי ליבות כפי שיש היום, אך לא אגזים אם אומר, שהמחשב הקוונטי די קרוב למימוש. למרות שברוס שנייר, מומחה הצפנה אמריקני, אשר הסתייג בעבר מההצפנה הקוונטית וכינה אותה חסרת עתיד, עשוי כעת לשנות את דעתו כאשר יעמיק להבין את היתרון המהותי של המחשב הקוונטי, אשר ביחד עם האצת כוח המחשוב ללא ספק יהפוך את ההצפנה הקונוונציונלית לחסרת ערך. עם זאת, המחשב הקוונטי יעמיד סטנדרטים גבוהים, ולצד העלויות, סביבת הפיתוח וכוח המחקר הנדרש - הוא אינו מאפשר לכל כוח סייבר לא ממשלתי לפעול כפי שתחום הסייבר פרוץ היום הן מבחינת אמצעים והן מבחינת מוחות.   הכותב הוא טכנולוג סייבר ובכיר בענף ההיי-טק.      

משרד הבריאות השיק היום (ה') מספר ווטסאפ שדרכו יכול הציבור לקבל מידע על הקורונה וסיוע בהתמודדות עם הנגיף. המטרה של הקו היא לסייע במלחמה בהתפשטות המהירה של הנגיף, ולעזור לציבור להיות בקשר עם הרשויות בתקופה קשה זו ולקבל מידע מהימן ממשרד הבריאות. הקו הושק בשיתוף פייסבוק ישראל (פייסבוק היא הבעלים של ווטסאפ), על בסיס הפלטפורמה של קומבוקס, ומספרו הוא 050-7925400. [caption id="attachment_312357" align="alignleft" width="300"] קו הווטסאפ של משרד הבריאות[/caption] השירות נמצא כרגע בפיילוט במשך מספר שעות ביום, וצפוי להתרחב ולאפשר מענה לאורך רוב שעות היום. הוא מופעל באמצעות בוט, שיכול לענות על שאלות בעברית לגבי התפשטות הווירוס, ויודע לתת ייעוץ רפואי וטיפים שימושיים. קו שני מאפשר לתקשר עם נציג, למענה על שאלות מורכבות יותר. פייסבוק תסייע במימון "קו ה-ווטסאפ משדרג את המענה לציבור" הפלטפורמה של קומבוקס - שעליה, כאמור, מופעל הקו - מאפשרת תקשורת עם לקוחות באמצעות נציגים ובוטים, תוך מתן שירות לקוחות מלא בווטסאפ ובערוצים דיגיטליים נוספים. הפתרון מאפשר לארגונים, בין היתר, לספק שירות לקוחות מהבית בנפחים גדולים, באמצעות מערכת ה-API של WhatsApp for Business. על אף שהמערכת עדיין נמצאת בשלבי בטה והונגשה רק למספר קטן של שותפים עסקיים, דוגמת קומבוקס, לאור התפרצות הקורונה הציעה ווטסאפ את השימוש בה לארגוני בריאות מסביב לעולם, לסיוע בשמירה על בריאות הציבור. ממשלת סינגפור הייתה הראשונה לאמץ את ההצעה ומשרד הבריאות הישראלי הוא השני שעושה זאת. איילת גרינבאום אריזון, ראשת אגף השירות של משרד הבריאות, אמרה כי הקו "משדרג את המענה במוקד קול הבריאות לערוצים המתקדמים והרלוונטיים ביותר. אני מאמינה ששירות הווטסאפ יאפשר לנו לתת מענה מלא ללקוחות במקום ובזמן שנוח להם. קו הווטסאפ החדש הוא פרי עבודה משותפת של מספר יחידות במשרד - הסברה, שירות ומחשוב, עם פייסבוק ישראל וקומבוקס". לדברי מאט אידמה, קצין התפעול הראשי של ווטסאפ, "בזמנים קשים ומורכבים כמו אלה, אנשים משתמשים ב-ווטסאפ יותר מתמיד כדי להתחבר לחברים ובני משפחה ולתמוך האחד בשני. אנחנו מספקים למשרד הבריאות את הפלטפורמה שמאפשרת לו להגיב לשאלות של אזרחים לגבי וירוס הקורונה באופן אמין ומהיר, על מנת לשמור על בטיחותם של התושבים".

IBM Summit של יבמ - מחשב העל החזק ביותר בעולם, הנמצא במעבדות משרד האנרגיה האמריקני באוק-רידג' - משמש להאצת פיתוח תרופה, ומציאת חיסון לטיפול בקורונה. בשל דחיפות הנושא, חוקרים העוסקים בתחום קיבלו גישה למחשב העל, כדי לבצע הדמיות מהירות. מחשב העל ביצע הדמיות של יותר מ-8,000 תרכובות מולקולריות שונות, והצליח לזהות 77 תרכובות תרופתיות שיש להן סיכוי סביר יותר להיקשר לחלבונים של מנגנון ההדבקה של הנגיף - ולחסום את ההדבקה של תאים מארחים. ההדמיות הללו ארכו כיומיים. זאת, בעת שביצוען במעבדה מיקרו-ביולוגית בשיטה הרגילה היה דורש חודשים, כיוון שהתהליך כרוך בביצוע תרביות על תאים חיים. הסינון המהיר, בזכות ההדמיות במחשב העל, מאפשר לחוקרים להתמקד כעת במספר קטן יותר של תרכובות אפקטיביות במאבק בקורונה. [caption id="attachment_311122" align="alignnone" width="600"] גם יבמ מחפשים תרופה. וירוס הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] קיצור הליכי פיתוח תרופות בסין בסין, חוקרים, בתי חולים וחברות תרופות נמצאים במירוץ נגד השעון, במטרה לבצע ניסויים קליניים של טיפולים ותרופות שעשויים לסייע למדינות העולם להתמודד עם התפרצות הקורונה ביעילות. היכולת להשלים את הניסויים הקליניים באופן מהיר, אך מדויק, היא הכרחית לצורך פיתוח טיפול, או תרופה, בזמן הקרוב ביותר. אי לכך, יבמ הנגישה לחוקרים בסין, בחינם, את ICD (ר"ת IBM Clinical Development) – מערכת מבוססת תוכנה כשירות, SaaS, שפותחה כדי להאיץ את תהליכי הפיתוח, שככלל הם ארוכים ומורכבים משלבים רבים – ובשל כך, גם יקרים מאוד. המערכת מאפשרת ניהול מואץ ויעיל של ניסויים קליניים, שקיפות מקצה לקצה עבור החוקרים והנסיינים, וכלי ניהול יעילים למובילי המחקר. עוד היא מאפשרת לחוקרים גישה לכל הממצאים המחקריים בכל רגע נתון, זאת באמצעות ממשק אינטרנטי נוח וגמיש, שמקל על שיתוף פעולה בינלאומי. מחשוב קוונטי הענק הכחול אף עוסק במחקר ופיתוח בתחום המחשוב הקוונטי. מדובר במחשבים ייחודיים, בעלי כוח מחשוב העולה בסדרי גודל על מחשבים סטנדרטיים. לכן, יהיה ביכולתם בעתיד לפצח תהליכים מורכבים ולבצע הדמיות הדורשות כוח מחשוב עצום - בזמן קצר יחסית. דריו גיל, מנהל מעבדות המחקר של יבמ, אמר ל-USA Today כי "האם אנו יכולים לדחוס את הקצב בו אנו מגלים, למשל, טיפול או גישה מחקרית - לפיצוח בעיה? - התשובה חיובית. המטרה שלנו היא לעשות את כל מה שאנחנו עושים היום מבחינת גילוי חומרים, כימיה ועוד - פי 10 ואפילו פי 100 יותר טוב, מהיר ויעיל".

מטריקס סיימה את 2019 ואת הרבעון האחרון שלה בסימן חיובי, עם עליות בשני הסעיפים העיקריים - ההכנסות והרווח הנקי, כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ה'). לצד זאת, היא פרסמה את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברה, כאשר המנכ"ל, מוטי גוטמן, ממשיך לעמוד בראשה, למרות ירידה בשכרו. במטריקס אומרים כי הם ערוכים להתמודד עם משבר הקורונה, עקב מצבה הפיננסי האיתן. הדו"חות מעלים כי החברה הציגה ב-2019 גידול של 13.4% בהוצאות ל-3.3 מיליארד שקלים ועלייה של 13.5% בהכנסות ל-3.6 מיליארד. בכך, בפעם הראשונה בתולדותיה, חצתה החברה את רף ההכנסות השנתיות של מיליארד דולר. נתונים חיוביים נרשמו, כאמור, גם בסעיפי הרווחיות: הרווח התפעולי השנתי גדל ב-15.5% ל-254.7 מיליון שקלים וזה הנקי עלה ב-15.7% ל-166.9 מיליון. העליות נובעות מגידול אורגני בפעילות של מטריקס ומאיחוד של חברות שנרכשו, ביניהן דנה הנדסה ומידעטק. במהלך הרבעון, ההוצאות עלו ב-4.4% ל-835.8 מיליון שקלים, בעוד שההכנסות עלו ב-13.5% ל-905 מיליון. עם זאת, מספרית, ההכנסות גדלו פחות מההוצאות - ב-34.24 מיליון שקלים לעומת 35.13 מיליון. הרווח הנקי רשם עלייה של 7.3% ל-47.2 מיליון שקלים. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-13.8% ל-771 מיליון שקלים, הרווח הגולמי פחת ב-2.3% ל-134 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 14.8%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות פחתו ב-3.2% ל-66.6 מיליון שקלים והרווח ירד ב-1.3% ל-67.3 מיליון. מטריקס ממשיכה לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיה מדי רבעון בשיעור של עד 75% מהרווח הנקי. ב-2019 חילקה החברה דיבידנדים בסך מצטבר של כ-116 מיליון שקלים בהשוואה לכ-102.4 מיליון ב-2018 - גידול של כ- 13.4%. לפי החברה, גם כאן מדובר בשיא. עם פרסום התוצאות הכספיות היא הכריזה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך של כ-35.4 מיליון שקלים (57 אגורות למנייה). מיהם מקבלי השכר הגבוה ביותר במטריקס? כאמור, לצד התוצאות העסקיות, החברה פרסמה היום (ה') את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בה, כחלק מהדו"חות הכספיים השנתיים שלה. ככלל, שכרם של החמישה גדל ב-2019 ב-1.36%. שכרו של המנכ"ל, מוטי גוטמן, שיאן השכר ל-2018 בחברות ההיי-טק הבורסאיות, ירד בשנה החולפת ב-14.18% ל-11.16 מיליון שקלים. זאת, לאחר שב-2018 שכרו עלה בכמעט 60% לעומת 2017 והוא הרוויח כ-13 מיליון שקלים. [caption id="attachment_268698" align="alignnone" width="600"] משה אטיאס, סמנכ״ל הכספים של מטריקס. צילום: סאם יעקובסון[/caption] התלוש הגבוה ביותר במטריקס אחרי גוטמן הוא זה של משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים, ששכרו זינק ב-32.2% ל-4.16 מיליון. בגלל הזינוק, אטיאס החליף במקום השני את אליעזר (לייזי) אורן, נשיא וסגן יו"ר הדירקטוריון, שהוא השלישי בין מקבלי השכר הגבוה ביותר במטריקס, עם עלייה של 14.73% ל-3.94 מיליון. דניס רובינסון, מנכ"ל החברה הבת Xtivia, ששכרו גדל ב-11.5% ל-2.4 מיליון שקלים, נמצא במקום הרביעי, וסוגר את הרשימה זיו מנדל, מנהל חטיבת ההדרכה, ומנהל חטיבת הבדיקות, האוטומציה והאוף-שור, שקיבל השנה 18.45% יותר - 2.57 מיליון. בשנה שעברה הקדים גוטמן את יואב וינברג, מנכ"ל אמת מחשוב, ומוטי אלמליח, אז מנכ"ל בזק בינלאומי, שהיו במקומות השני והשלישי ברשימת מקבלי השכר הגבוה. מעניין יהיה לראות אם גוטמן ישמור על מקומו הראשון על אף הירידה בשכרו. את זאת אפשר יהיה לדעת רק בתחילת החודש הבא, לאחר שכל חברות ההיי-טק הבורסאיות יפרסמו את הדו"חות הכספיים השנתיים שלהן. "ערוכים להתמודד עם משבר הקורונה" גוטמן אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מסכמים את 2019 כשנת שיא בכל אחד מהמדדים הכספיים: מחזור מכירות, רווח גולמי, רווח תפעולי, רווח נקי, רווח נקי למנייה, EBITDA וחלוקת דיבידנדים. אנחנו ממשיכים לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו וממשיכים לגדול בהכנסות, ברווח התפעולי ובעיקר בשורה התחתונה - הרווח הנקי, וכפועל יוצא מכך בדיבידנדים שלהם זוכים בעלי מניות החברה". הוא ציין ש-"החברה המשיכה ב-2019 להרחיב את פעילותה בתחומי הסייבר, הענן, האינטרנט והמובייל, פתרונות הדטה והאנליטיקה, ה-ERP, ה-CRM, מערכות האחסון, הגיבוי וההמשכיות העסקית, פתרונות ייעודים לסטארט-אפים, הכשרת אנשי טכנולוגיה ועוד. במקביל, העמקנו את פעילותנו בעולמות הייעוץ האסטרטגי והניהולי, וכן את פעילותנו בעולם, בדגש על ארצות הברית". גוטמן התייחס למשבר הקורונה ואמר כי "בימים אלה, אנחנו מחויבים בראש ובראשונה לבריאות עובדינו, לקוחותינו ושותפינו. אנחנו ערוכים לסייע ולהתאים את פעילותנו וסביבת עבודתנו להנחיות הרשויות וצרכי הלקוחות בהתמודדות עם המצב ככל שיידרש. אנחנו פועלים כדי לשמור על רציפות הפעילות שלנו מול הלקוחות. מטריקס ערוכה להתמודד עם המשבר ועושה זאת כשמצבה הפיננסי איתן והניהול הוא שקול וקפדני, תוך שליטה ובקרה צמודה על התפתחות האירועים והתגובות הנדרשות". באשר לעשור שזה עתה התחיל ציין גוטמן כי "הדגש שלנו במהלכו יהיה על הרחבת פעילות הייעוץ האסטרטגי והניהולי, גידול במספר הפרויקטים ושירותי התפעול לטווח ארוך, הרחבת פעילותנו בענף הבריאות, הייצור והקמעונאות, גידול בפעילותנו במגזר הביטחון, מיצוי פוטנציאל הסינרגיה בין פעילויות מטריקס השונות, המשך צמיחה באירופה ובארצות הברית, והמשך יישום מדיניות הרכישות והמיזוגים. על מנת לממש את היעדים הללו, דיווחנו היום על הצטרפותו של אלוף (מיל') ניצן אלון לשורותינו, ומינויו כסמנכ"ל אסטרטגיה ויו"ר מטריקס דיפנס. אלון מביא עמו ניסיון רב ערך וכישורים לחיזוקנו בתחום הביטחון, כמו גם יכולות מוכחות של תכנון אסטרטגי ותכנון ארוך טווח". סייע בהכנת

"ללא ההשקעות והפיתוחים שבוצעו במערכות מידע ותשתיות תקשורת, למדינת ישראל לא היה כיום מענה לטיפול במגפת הקורונה", כך אמר אלי בין, מנכ"ל מגן דוד אדום, בשיחה עם אנשים ומחשבים, שנערכה במסגרת סיור שערך החתום מטה במוקד החירום של הארגון בקריית אונו. כארגון העזרה הראשונה המוביל בישראל, מגן דוד אדום עומד בימים אלה בחזית המאבק של המדינה בנגיף הקורונה, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והגורמים הרלוונטיים הנוספים. המוקד של הארגון, שאליו מתקבץ בימים אלה מספר שיא של יותר מ-25 אלף שיחות ביום, מבוסס על מערכות שהוטמעו בשנתיים האחרונות, בהן CRM ומערכות טלפוניה. "בזכות המערכות האלה, הארגון מסוגל להתמודד כיום עם מספרי השיא של הפניות", ציין בין. לדבריו, "הקורונה הוכיחה שמגן דוד אדום הוא ארגון טכנולוגי מתקדם, שידע כבר לפני כמה שנים להסתכל קדימה. אמנם, אף אחד לא צפה אירוע בממדים כאלה, שאינם דומים לתקופות הכי קשות שידענו, אבל הודות לאנשי מערכות המידע והטכנולוגיה וכל צוות העובדים שלנו, אנחנו מסוגלים לעמוד במשימה הלאומית שהוטלה עלינו. אם עד לפני כמה שבועות סברנו ש-200 עמדות טלפון במוקד מספיקות לענות על הצרכים, אנחנו מגדילים את המספר בימים אלה ל-500 ומוסיפים מוקדים ברחבי הארץ, שיוכלו לעמוד בכל מלחמה, אסון או אירוע גדול אחר". [caption id="attachment_312418" align="alignnone" width="600"] מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין, במוקד עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. צילום: דוברות מד"א[/caption] השבוע הוקם במתחם בקריית אונו אוהל ובו עוד כמה עמדות של מוקדנים, עם מערכות תקשורת של סיסקו. ההקמה ארכה מספר ימים והשתתפו בה חברות כגון סלקום, סימפלי סמארט קום וארגוקום. תשתית ייעודית לניתוב שיחות ועומסים עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום, פירט לגבי ההיערכות הטכנולוגית של הארגון. "יש לנו את מערכת הליבה, שמנהלת את כל התרחישים. היא בעלת יכולות גבוהות ומכילה את העומסים הרבים על המוקד, וגם מנהלת את הצוותים", אמר. "בנוסף לכך, בנינו תשתית ייעודית, כדי שתהיה אפשרות לנתב שיחות ועומסים לטובת הקורונה. המערכת יודעת לזהות סימני תשאול של המוקדן וטופס תשאול שפיתחנו, ועל פי זה להמשיך בתהליך, עד לקבלת החלטה לגבי המשך הטיפול". בנוסף, מגן דוד אדום פיתח אזור מיוחד באפליקציית מד"א שלי לצוותים ייעודיים, שבהם יש פרטים מלאים על כל מטופל, לרבות כלל המידע הרפואי שנחוץ להם - והכל מאובטח. המידע מסונכרן עם משרד הבריאות, שאצלו נאגרים כל פרטי המבודדים וחולי הקורונה. [caption id="attachment_288670" align="alignnone" width="600"] עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום. צילום: פלי הנמר[/caption] רוזנבלט ציין שהמערכות המשמשות להתמודדות עם משבר הקורונה פותחו כלקח ממלחמת לבנון השנייה ואמר כי "אם חס וחלילה תתרחש פה מלחמה או עוד מבצע צבאי, אנחנו נעבור את זה בקלות, כי אין דבר שיכול להידמות לעומסים שיש כיום". הוא לא הסתיר בשיחה את גאוותו על כך שזמן ההמתנה הממוצע בכל פנייה למוקד מד"א עומד כיום על שמונה שניות. עומרי לוי, שמשמש כסגנו של רוזנבלט, אחראי על המערכות שמפעילות את כל המוקדים, שצוות של אגף מערכות המידע במגן דוד אדום פיתח אותן עוד לפני משבר הקורונה. "גם מערכות אלה מוכיחות את עצמן", אמר. "הן סופגות את כל העומסים וגורמות לכך שכלל המוקדים עובדים על אותה מערכת". [caption id="attachment_312420" align="alignnone" width="600"] עומרי לוי, סגן מנמ"ר מגן דוד אדום. צילום: מערכת אנשים ומחשבים[/caption] הוא פירט על ההיערכות של מגן דוד אדום להמשך ההתמודדות עם המשבר: "כעת אנחנו נערכים לקראת השלב של ביצוע בדיקות מעבדה בבתי האנשים, ובכך להקטין את העומסים על בתי החולים. ברמה הפנים ארגונית, נערכים במד"א לתגבור צוותי מוקדנים שיעבדו מהבית, באמצעות מחשבים אישיים ייעודיים, עם יישום שפותח על ידי צוות מערכות המידע בראשותו של אופיר אזולאי, בתוך פחות מיממה. זהו העתק של המערכות שקיימות במוקד. המוקדן בבית מקבל שיחת 101 מאזרח, ומסוגל לתת מענה ולתפעל כאילו שהוא נכח במוקד". הראשון בארגון שיישם את העבודה מרחוק הוא עובד מגן דוד אדום שנדבק בקורונה, וכעת מסייע לפונים למוקד מבית החולים.

לא תמיד ידם של ההאקרים ושאר פושעי הרשת על העליונה. לפעמים יש גם הצלחות מסוימות במאבק נגד הרשע הדיגיטלי והמקוון. אחת ההצלחות נרשמה השבוע. מיקרוסופט הודיעה שיחד עם כמה שותפות היא הצליחה להוריד את רשת הבוטים הידועה Necrus לאחר שמונה שנים של מעקב ותכנון. [caption id="attachment_312376" align="alignleft" width="300"] יחידת הפשעים הדיגיטליים של מיקרוסופט, ה-DCU[/caption] מדובר בבוט נט אוטומטית שהצליחה בתקופת הפעילות שלה להדביק יותר מתשעה מיליוני מחשבי קצה ולהשתמש בהם כדי להפיץ הודעות דוא"ל שנושאות בקרבן רושעות מסוג כזה או אחר. לפי מיקרוסופט הרשת, בין השנים 2016-2019, הייתה אחראית לכ-90% מההתקפות שהיו מבוססות על רושעות שמופצות באמצעות דואר אלקטרוני. הקבוצה שהתייצבה מול Necrus במטרה להפיל אותה הייתה מורכבת מיחידת הפשעים הדיגיטליים של מיקרוסופט עצמה, אשר מכונה DCU, שפעלה יחד עם חברת ביטסייט, ועם שותפים שונים בלא פחות מ-35 מדינות. Necrus, טוענת מיקרוסופט, סימנה מטרות כמעט בכל מדינה בעולם. "במהלך הבדיקות שלנו התגלה שבתקופה של 58 ימים מחשב אחד שנגוע ברושעה שלח 3.8 מיליון הודעות דואר ספאם אל יותר מ-40 מיליון קורבנות פוטנציאליים. הפעילות שביצענו עוזרת להבטיח שהפושעים שעומדים מאחורי הרשת הזו אינם יכולים יותר להשתמש באלמנטים חשובים בתשתית שלהם במטרה לבצע התקפות סייבר".