הרשו לי הפעם להתחיל עם הנחת עבודה שלדעתי היא מציאותית למדי: מתישהו זה ייגמר, או שנלמד לחיות עם זה. מתישהו נחזור לשגרת החיים שלנו, וכמו שלמדנו להכיל התפרצויות שפעת קשות, כמו שלמדנו לחיות עם מחלת האיידס הארורה, אנחנו גם נלמד לחיות עם הקורונה. וכשנעבור את התקופה הזאת, כנראה שלרבים מאיתנו יהיה הרבה פחות כסף בכיס, אבל עדיין נצטרך בסופו של דבר לקנות את מה שצריך לקנות, אולי טלפון חדש, לדוגמה. בגלל שגם כך התכוננו לעשות זאת לפני שנתקענו בבית עם ילדים או רק מול מחשב, בגלל שיכול להיות שעד סוף הסגר העצמי או הכפוי הטלפון הנוכחי יהפוך ללא שמיש בגלל התקפת עצבים מיותרת, ובגלל עוד עשרות סיבות אחרות. עם זאת, אני מעריך שהרבה מאוד אנשים יורידו את רמת הסכום שיהיו מוכנים לשלם עבור טלפון חדש, גם בגלל שיהיה להם פחות בכיס. זו תהיה תקופה שבה רכישת מכשירי שוק הביניים תזנק לשמיים, ואפילו של מכשירי שוק הכניסה – וזאת על חשבון מכשירי הצמרת ושוק הביניים העליון. אבל זה לא אומר שלא יהיו מכשירים של המותגים המובילים ברמת מחירי הביניים, והגלאקסי A51 של סמסונג הוא דוגמה מצוינת למכשיר כזה. משפחת ה-A מסמלת אצל סמסונג את מכשירי שוק הביניים בשנתיים האחרונות, והמכשירים עם סיומת x1 מסמנים את מכשירי הדור השני של המשפחה. ה-A51 הוא אם כן ממשיך דרכו של הגלאקסי A50, והוא מביא הרבה מאוד שיפורים לשולחן. כפי שאולי ניתן ללמוד מהמספור שלו, הוא ממוקם בדיוק באמצע שוק הביניים מבחינת סמסונג, ועם זאת, הוא מציע הרבה מאוד מאפיינים ותכונות שיכולים לספק מאוד גם את מי שאינו מוכן להוציא את מיטב כספו על מכשירי העילית של החברה. זה גם בא לידי ביטוי בעיצוב. אמנם יש לו גב עשוי פלסטיק, אבל הוא מעוצב עם טקסטורה יפה, המשתנה בהתאם לשינוי של זווית התאורה אל המכשיר, והוא מציע גב קמור היטב לצדדים. השוליים מלפנים דקיקים מאוד, ואפילו דקים יותר מאלו של הדור הקודם, ומסך ה-AMOLED בגודל 6.5 אינץ' מציע צבעים מרהיבים וגם טומן בחובו חיישן טביעות אצבע. המגרעת הקדמית שליוותה את מכשירי 2019 נעלמה לטובת חריר במסך ב-2020, שייעלם כנראה גם הוא לקראת 2021. החריר מסתיר, כמובן, את מצלמת הסלפי, בעלת חיישן של 32 מגה-פיקסל. למעשה, זה המכשיר הראשון במשפחת הגלאקסי A, שמציע חריר מצלמה הממוקם בדיוק במרכז העליון של המסך, כמו במכשירי הדגל של סמסונג. המצלמה עצמה, בעת שימוש באפליקציית הצילום המובנית, יכולה לדמות צילום בשתי מצלמות, אך מדובר כמובן בעיבוד תמונה ספקולטיבי. בגב ה-A51, כפי שכבר שכיח למדי במכשירי הביניים של הדור הנוכחי, יש ארבע מצלמות, כשהראשית מצוידת בחיישן של 48 מגה-פיקסלים. המשנית, המציעה עדשה רחבה במיוחד, מצוידת בחיישן 12 מגה-פיקסלים, ואילו שתי האחרות הן עם חיישן 5 מגה-פיקסל, כשאחת מהן משמשת לאפקט הבוקה, כלומר מודדת מרחק מאובייקט הצילום, והשנייה משמשת לצילומי מקרו, והיא מסוגלת להתמקד על עצים ממרחק של עד 3 ס"מ, ונבחרת במצב צילום ייעודי עבור מי שאוהב לצלם במצב הזה, שמפיק בדרך כלל תמונות מרהיבות עין. התמונות, במיוחד באור יום, מציעות בדרך כלל איכות גבוהה למדי, עם יכולת התמקדות מצוינת ועם חדות שמאפיינת בדרך כלל מצלמות באיכות גבוהה. הבעיה היא, שלעיתים גולשת לה פנימה תמונה שאיבדה את המיקוד, גם אם התאורה מסביב טובה, וזה מפתיע גם אם זה לא נורא בבחינה כמותית. איכות התמונה בצילומים בשעות הלילה או אם התאורה פחות טובה יורדת באופן משמעותי מאוד, גם בגלל שאין מנגנון ייצוב תמונה. השיפור מבחינת החומרה של ה-A51 לעומת קודמו קיים, אבל לא ממש משמעותי. המעבד Exynos 9611 החליף את 9610 וגם מלווה בשבב גרפי מעט טוב יותר, והשיפור בתוצאות המבחנים עמד על קצת פחות מ-15%. הוא גם מגיע עם 6 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסום מובנה. התוצאות במחנים כמובן רחוקות מאוד מאלו של מכשירי הצמרת, אבל עדיין, עבור רוב המשתמשים הם מספקות בהחלט - במיוחד אלו של הסוללה בנפח העבודה של 4,000 מילי-אמפר/שעה, שסיפקה במבדקי הזמן קצת פחות מ-12 שעות עבודה. זו תוצאה מרשימה בהחלט בכל קנה מידה. בסופו של יום, וגם בתחילתו, גלאקסי A51 הוא מכשיר שוק ביניים מעודכן ומודרני, כולל בהיבט של מערכת ההפעלה והממשק של סמסונג, ועם מחיר שנע בין 1,250 ל-1,450 שקלים בתלות אם בוחרים ביבואן מקביל או ביבואן הרשמי, והוא גם מציע תמורה נאה לכסף.

משבר הקורונה, ששלח עשרות אלפי אנשים לבידוד ביתי, מתבטא כמובן בגידול בשימוש באינטרנט בפרט ובתקשורת בכלל, שהפכה להיות קריטית במיוחד לאור הנחיות משרד הבריאות, המבקשות מהאזרחים לא לצאת מן הבתים, אלא במקרי הצורך, ואף להימנע מאינטראקציות חברתיות ומשפחתיות מלבד המשפחה הגרעינית. בעקבות המצב, הנחה שר התקשורת, חה"כ דוד אמסלם, לתת עדיפות עליונה לשמירה על יציבות הרשתות בהיבט הטכני ועל השירות לציבור ולהיערך באופן מיטבי להמשך. תמונת המצב שהוצגה בפני משרד התקשורת בישיבת העדכון האחרונה כללה נתונים על המצב בארץ: העומסים בתעבורת האינטרנט עלו באופן צפוי בהיקף שבין 20% ל-30%, ומבדיקה עם החברות עולה כי הן ערוכות למתן מענה גם בעומסים משמעותיים יותר. עוד נמסר, כי החברות נמצאות בשלב התארגנות מתקדם למצב החדש, על מנת לעמוד בהנחיות משרד הבריאות, וכתוצאה מכך זמני המענה ללקוחות במוקדי השירות התארכו. בתחום הדואר - חברת הדואר נערכה כנדרש, ובשלב זה לא עולים פערים משמעותיים במתן השירות לאזרח - חלוקת הדואר נמשכת, אך מסתמן עומס בתחום דואר השליחים. כחלק מההיערכות הוחלט על ידי משרד התקשורת להקצות לחברות הסלולר באופן זמני תדרים על מנת לאפשר שיפור איכות הקליטה והגדלת הקיבולת למספר מנויים רב יותר. כמו כן, השר הורה כי זמני המענה במוקדי התמיכה הטכנית לא ישתנו, וימשיכו לעמוד על שש דקות, וכי שעות הפעילות במוקדים הטלפוניים יעמדו על שמונה שעות ביממה, וזמן מתן המענה המרבי יעלה ל-12 דקות. בנוסף, השר הנחה על מתן דגש להפעלת מוקדי פניות הציבור הן במשרד והן בחברות, והורה לאייש את המוקדים ולספק מענה טלפוני חמישה ימים בשבוע, בשעות 8:30-16:00. עוד הנחה השר על הקפאת מחיר חבילות הסלולר לכל המנויים, בלי קשר למועד תום התקופה של התוכנית שלהם, ואף על הקפאת יכולתם של הלקוחות לבצע מעבר בין חברות הסלולר החל מיום ראשון ה-22.3, למשך שבועיים, כדי לאפשר לחברות לרכז מאמץ בתחום הכשירות הטכנית, צמצום כוח אדם שבשגרה מופנה לגיוס ושימור לקוחות, וכן בטווח הנראה לעין - ייתן ודאות פיננסית מסוימת לחברות. המשרד גם דחה ל-1 במאי השנה את מועד המענה לכלל השימועים שהופצו על ידו וציין גם, כי פיקוחים ומתן עיצומים על הפרות של החברות יוקפאו עד למועד זה, ובהמשך תיבחן דחייה נוספת בהתאם לצורך. במקביל, החליטה ועדת מכרז דור 5 על דחיית המועד האחרון להגשת ההצעות המשותפות ל-22/4/2020. מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר, כי נפח הגלישה בישראל לאתרים ישראליים עלה ב-25% בשבועיים האחרונים, לפי נתוני מחלף האינטרנט הפנים ישראלי (IIX - Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל ומנוהל על ידי האיגוד. על פי הערכת האיגוד, נפח התעבורה צפוי אף לגדול בתקופה הקרובה בשל השבתת בתי הספר והמעבר ללימודים מרחוק, הגידול בצריכת התוכן ברשת, השהות בבתים והיקף העבודה מהבית באמצעות האינטרנט. על רקע הצפי כי נפח הגלישה צפוי לגדול עוד בתקופה הקרובה, קיבל הוועד המנהל של האיגוד את המלצתו של מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן, לאפשר לספקי הגישה הישראליים לאינטרנט להגדיל את רוחב הפס שלהם בחיבור למחלף ללא תוספת עלות, עד תום תקופת החירום. נתוני חברות התקשורת: עלייה בנפח הגלישה באינטרנט, בשיחות הקוויות והסלולריות וגם בצפייה בטלוויזיה מבזק נמסר, כי משבר הקורונה גרם לקפיצה של 64% בחיבור לקוחות חדשים לשירות האינטרנט, לצד עלייה של 30% בממוצע ליום בנפח הגלישה, גידול של מיליון וחצי שיחות יוצאות בטלפון הביתי ועלייה ניכרת במכירות של מחשבים ניידים וציוד משלים באתר בזק סטור. מבזק בינלאומי מסרו, כי ניכרת עלייה של עד כ-50% בתעבורה ברשת. גם נתוני הצפייה של יס מראים גידול חד של כ-56% בצפייה במשדרי חדשות ואקטואליה, עלייה של כ-45% בצפייה בתוכני ילדים בערוצים וב-VOD ועלייה כללית של כ-35% בצפייה ב-VOD. הוט מסרה, כי היא נערכת לשימוש מוגבר ברשת האינטרנט בתקופה הקרובה, לאור הגידול בשימוש בשירותיה: עלייה של יותר מ-15% של חברות המבקשות להגדיל את רוחב הפס שלהן, גידול בימים האחרונים של 20% בצריכת האינטרנט, עלייה של 34% בכמות השיחות בטלפון הקווי, גידול של 75% בשימוש בשירות הטלוויזיה נקסט ביחס לתקופה שלפני משבר הקורונה. החברה ציינה גם, כי היא חווה דרישה גדולה יותר לתוכן טלוויזיוני, עם עלייה של כ-23% בהזמנות ב-VOD ועלייה של 45% בדרישה לתוכני ילדים. בנוסף, החברה פתחה מוקד ייעודי למבודדים, אשר נותן מענה לשוהים בבידוד, עם הדרכה מפורטת על טיפול בתקלות ובקשות שירות. עד כה, ציינה הוט, התקבלו מאות פניות בנושאי תפעול והדרכה על מוצרי החברה. מקבוצת סלקום נמסר, כי השיחות בנייד עלו ב-25%, תנועת הסיבים גדלה ב-20%, תנועת הערוצים הליניאריים 11, 12, ו-13 בשירות הטלוויזיה קפצה בכמעט 100%, כשתנועת כלל הערוצים הליניאריים עלתה ב-50%. הצפייה, לדברי החברה, ניכרת במהלך כל שעות היום, עם פיק בשעות מהדורות החדשות. מפלאפון נמסר על עלייה של 30% כשיחות בסלולר, לצד קפיצה משמעותית של כמעט פי שלושה בשיא בשימוש באפליקציית ווטסאפ וירידה של 50%-60% בשימוש באפליקציית ווייז.

בזק ממשיכה להתאושש מהמשבר שפקד אותה בעקבות תיק 4,000 והמשך התחרות העזה בשוק התקשורת: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה הבוקר (ה') מעידים על כך שההפסד הנקי השנתי שלה אמנם עלה במעט, אולם היא כמעט מחקה אותו בחישוב רבעוני. בנוסף, הירידות בהכנסות היו יחסית מינוריות. בהתאם לכך, מניית בזק רושמת בשעות אלה עלייה קלה בבורסה בתל אביב. במהלך השנה, ההוצאות של בזק רשמו ירידה של כ-20% ל-1.9 מיליארד שקלים, ואילו ההכנסות קטנו בשיעור ניכר הרבה פחות - 4.2% - ועמדו על 8.9 מיליארד. הירידות בהכנסות נרשמו בכל חברות הבת של הקבוצה: אלה של פלאפון קטנו ב-3.3% ל-2.4 מיליארד שקלים, של בזק קווי ב-2.9% ל-4.1 מיליארד, של בזק בינלאומי ב-3.7% ל-1.3 מיליארד וההכנסות של יס רשמו ירידה של 8.7% ועמדו על 1.35 מיליארד. הקבוצה עברה בשנה החולפת לרווח תפעולי של כמעט מיליארד שקלים - 989 מיליון, לעומת הפסד של חצי מיליארד - 548 מיליון - ב-2018. לעומת זאת, ההפסד הנקי שלה גדל ב-2% ל-1.1 מיליארד שקלים. חלוקה לחברות הקבוצה מעלה כי הרווח הנקי של בזק קווי זינק ב-110.2% ל-1.2 מיליארד שקלים, בזק בינלאומי עברה להפסד של 50 מיליון לעומת רווח של 77 מיליון, פלאפון רשמה הפסד שנתי של 47 מיליון לעומת רווח של 24 מיליון ויס רשמה עלייה חדה של 43.8% בהפסד הנקי שלה - ל-69 מיליון שקלים. הנתונים הרבעוניים מראים על צניחה של כ-50% בהוצאות ל-2.1 מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות ירדו ב-5.3% בלבד ל-2.2 מיליארד. כל אחת מחברות הבת של בזק רשמה ירידה בהכנסות: אלה של בזק קווי ירדו ב-4% ל-985 מיליון שקלים, של פלאפון ב-2.6% ל-602 מיליון, בזק בינלאומי רשמה ירידה של 10.8% ל-330 מיליון ויס – של 7% ל-331 מיליון. ההפסד הנקי של הקבוצה כמעט נמחק: הוא צלל ב-99.7% לחמישה מיליון שקלים בלבד אל מול הפסד של 1.76 מיליארד שהיא רשמה ברבעון האחרון של 2018. מתוך זה, בזק קווי עברה לרווח נקי של 134 מיליון שקלים לעומת הפסד של 155 מיליון, בעוד שפלאפון ובזק בינלאומי עשו את הכיוון ההפוך: הראשונה עברה מרווח של שני מיליון להפסד של 69 מיליון והשנייה – מרווח של 13 מיליון להפסד של 67 מיליון. ההפסד של יס צנח ב-81.1% לשבעה מיליון שקלים. בסעיפים התפעוליים, בזק עברה לרווח של 113 מיליון שקלים, לאחר שברבעון האחרון של 2018 היא הציגה הפסד תפעולי של 1.8 מיליארד. כמה השתכרו בכירי החברה? יחד עם הדו"חות פרסמה בזק את רשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקבוצה ב-2019. ככלל, עלות השכר שלהם גדלה בשנה החולפת ב-5.1% ל-16.66 מיליון שקלים. מתוך זה, עלות שכרו של מנכ"ל הקבוצה, דוד מזרחי, זינקה ב-176.3% לחמישה מיליון שקלים (יש לציין שהוא נכנס לתפקיד בספטמבר 2018), זו של רן גוראון, מנכ"ל פלאפון, בזק בינלאומי ויס, עלתה ב-27% ל-4.3 מיליון, המנכ"ל לשעבר של וואלה, אילן ישועה, רשם ירידה של 16% בעלות שכרו, וזו של היו"ר, שלמה רודב, קטנה ב-6.8% ל-2.4 מיליון. עלות השכר של סמנכ"ל בזק וראש החטיבה העסקית של החברה, יעקב פז, שנפטר בסוף החודש שעבר, גדלה ב-3.5% לקצת יותר משני מיליון שקלים. רודב אמר עם פרסום התוצאות כי "אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת מאין כמותה עבור מדינת ישראל, כאשר, בין היתר, התושבים והעסקים מסתמכים ותלויים באופן כמעט מוחלט בתשתיות ובשירותי התקשורת הניתנים להם. כל החברות בקבוצת בזק ממוקדות מאז ומעולם במתן שירות איכותי ואמין, ובעיתוי הזה, היתרונות שלנו בתשתיות, בשירותים ובמחויבות ללקוחות שלנו בולט במיוחד. נעמוד לצד התושבים והעסקים, שעוברים תקופה לא פשוטה". הוא ציין ש-"ב-2019 כל החברות בקבוצת בזק פעלו בהתאמת מבנה הפעילות לשינויים המתרחשים בשוק התקשורת הישראלי. ביצענו מהלכי התייעלות, שהביאו לירידה של 3% בהוצאות השכר בקבוצה ושל 3.4% בהוצאות התפעוליות. במהלך השנה נחתמו הסכמים בשלוש החברות הבנות, המאפשרים להן להיפרד מיותר מ-1,000 עובדים בשנתיים הקרובות, ואנחנו מתקדמים עם תהליכי הסינרגיה ושיתופי הפעולה בין החברות הבנות, על מנת למצות את הפוטנציאל העסקי הקיים בהן".

מינרווה לאבס, מובילה בהגנה בסייבר על התקני קצה ושרתים, המגינה על יותר ממיליון תחנות קצה בעולם, מציעה פתרון אבטחה ייחודי להגנה על מחשבים ביתיים (BYOD) במהלך עבודה מרחוק ברשת הארגונית. לאור התפשטות וירוס הקורונה בעולם והגדרתו כמגיפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי, עסקים רבים עוברים לעבודה מהבית. במציאות כזו, עובדי הארגון מתחברים מהבית לרשת הארגונית באמצעות גלישה ברשת האינטרנט לשם ביצוע פעולות ומשימות שונות. המשמעות היא כי אלפי התקני מחשוב, מסוגים שונים וממקומות שונים בעולם, ניגשים לשרתי החברה, המאחסנים את המידע הרגיש ביותר של הארגון. אחת מהצורות הנפוצות להתחברות מהבית לרשת הארגונית היא שימוש ברשת וירטואלית פרטית (VPN). מדובר בערוץ תקשורת מוצפן, נקי באופן יחסי מאיומים. עם זאת, זהו רק תווך התקשורת, ותוקף פוטנציאלי שמתקין נוזקה במחשב ממנו מתחבר העובד לרשת הארגונית עלול בתרחיש זה להגיע למידע ברשת הארגונית על אף השימוש ב-VPN, ובכך להסב נזק רב - מבצעי, תפעולי ותדמיתי. פתרון אבטחה מקצה לקצה הפתרון הייחודי של מינרווה לאבס להגנה על תחנות הקצה והשרתים, המגן על ארגונים מובילים בארץ ובעולם, ניתן ליישום גם על מחשבים ביתיים על ידי התממשקות לכל שירות VPN שהארגון בוחר לעבוד עמו. הפתרון מבוסס על תוכנת הגנה שנכנסת לפעולה במחשב הביתי כאשר המשתמש מפעיל את ה-VPN. ההפעלה שקופה למשתמש הביתי ומוגדרת על ידי הארגון כחלק ממדיניות אבטחת המידע, במספר פעולות פשוטות, שמפחיתות תקורה תפעולית על הארגון. האפשרות לקבוע מדיניות אבטחת מידע לעבודה מרחוק מגדירה שכל מחשב של עובד שגולש לרשת הארגונית מהבית יריץ את הפתרון של מינרווה לאבס, ובכך יהיה מוגן. [caption id="attachment_312921" align="alignleft" width="300"] אדי בובריצקי, מנכ"ל מינרווה לאבס. צילום: יח"צ[/caption] הפתרון מקנה הגנה מלאה לתחנת הקצה, כולל הגנה על זיכרון המחשב מפני מתקפות מתקדמות, לרבות התקפות ללא קבצים (File less), הגנה על מסמכים (ובכלל זה הגנת מקרו), גלישה מאובטחת על ידי בידוד הדפדפן (Browser isolation), התממשקות עם האנטי וירוס המובנה של מיקרוסופט (Microsoft Windows Defender) והגנה אקטיבית מפני תוכנות כופר. עם הפתרון של מינרווה לאבס בשילוב VPN, העובד והמעסיק יכולים להיות רגועים שתווך התקשורת ותחנת הקצה הביתית מאובטחים. כל זאת, מבלי הצורך להתקין או לנהל סוכנים. הגנה מדויקת הפתרון של מינרווה לאבס נבנה מתוך ייעוד להגן על העבודה מרחוק. ככזה, ההגנה שהוא מעניק מסופקת לאורך כל הגלישה - ורק בזמן שהעובד גולש באמצעות ה-VPN. בסיום הגלישה, התוכנה של מינרווה לאבס נעלמת מהמחשב באופן אוטומטי, מבלי להשאיר עקבות כלל. בצורה כזו, הארגון מקבל הגנה מלאה על מחשבי העובדים בזמן שהם עובדים ברשת הארגונית, והעובד נהנה מפרטיות מרבית. הפתרון של מינרווה לאבס מתוכנן לעמוד בתקני פרטיות בינלאומיים מחמירים - GDPR, CCPA ואחרים. מניעת או זיהוי מתקפה על מחשב העובד מאפשרת לארגון ניתוק אוטומטי או ידני של המחשב המחובר על פי בחירה ארגונית עבור כל עובד. הפתרון של מינרווה לאבס לא דורש תנאי סף להפעלה במחשב העובד, לא מצריך ניהול מצד מנהל אבטחת המידע בארגון ולא דורש התקנה או הפעלה מחדש של מחשב. זהו פתרון פשוט, קל ויעיל לאבטחת העבודה של העובד מהבית, ממנו נהנים כבר ארגונים מובילים בארץ ובעולם נרתמים לעזור לעסקים - מינרווה לאבס מצטרפת למאמץ העולמי בהתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה בעולם ובארץ ומעבר ארגונים לעבודה מהבית. כחלק מזה, החברה תספק את הפתרון חינם לתקופה בת 30 יום, וזאת מתוך מטרה לאפשר לארגונים לשמור על רציפות תפקודית בצורה מאובטחת. לקבלת ההטבה צרו קשר כאן.

מסלול 1: אינטגרציה דיגיטלית בתקופת הטרנספורמציה הדיגיטלית דוברים: חגי ברנשטיין, מכירות אינטגרציה, IBM Cloud יניב יוזיס, מנהל מכירות ענן ב-IBM Cloud מסלול 2: הסולם של יבמ לבינה מלאכותית פיץ': הסולם של יבמ לבינה מלאכותית צור חזן, מנהל דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל דוברים: צור חזן, מנהל דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל תומר ורמוט, מומחה מכירות דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל ראנון ראוטלינגר, ארכיטקט לפתרונות ביג דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל עומר מזרחי, מומחה לדטה ובינה מלאכותית מסלול 3: קישוריות מאובטחת בעולם המולטי קלאוד דוברות: דנה אוחיון, מנהלת יחידת האבטחה העסקית של יבמ דינה אגפונוב, ארכיטקטית פתרונות בחטיבת האבטחה של יבמ מסלול 4: היפר-אוטומציה דוברים: לוטן ויגיסר, מנהל מכירות אינטגרציית ענן אורן עטיה, ארכיטקט פתרונות אוטומציה דיגיטלית מסלול 5: פיתוח אפליקציות וניהול מולטי קלאוד דוברים: זיו דאי, צוות הקונטיינרים לארגוני אנטרפרייז ב-IBM Cloud גדי וולפמן, מנהל מכירות ענן ביבמ יניב שפר, מנהל מכירות ב-IBM Cloud Integration פיץ': תפעול עם Cloud Paks רוברט ברון, אוונגליסט חדשנות ביבמ העולמית לצפייה בכנס המלא לחצו כאן.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? "החל מיום ראשון האחרון, עברנו כל החברה בארץ ובארה"ב לעבודה מהבית. אנחנו עדיין בזמן הסתגלות, האתגר הוא קשה במיוחד להורים לילדים קטנים, אבל הסיטואציה מאתגרת לכולם. אחרי הימים הראשונים, כבר ניתן לומר שנעשית עבודה, ישנה התקדמות ותפוקות. אבל מטבע הדברים, ישנם תהליכים שמתעכבים או נעצרים, למשל, פגישות עם לקוחות חדשים". אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? "הוספנו יוזרים של זום, שמאפשרים לצוותים לתקשר בשיחות וידיאו. ישנם צוותים שעובדים עם הוידיאו או האודיו של הסלאק פתוחים כל הזמן, ואז העבודה מדמה ישיבה בחדר אחד. הם יכולים לדבר או לשאול אחד את השני שאלות מבלי להתקשר. מתחילים להיווצר מנהגים חדשים - אנשים כותבים 'בוקר טוב' בתחילת היום. מנהלת המשרד בארץ יצרה ערוץ של daily challenge, ובו כל העובדים בחברה התבקשו לשלוח תצלום של פינת העבודה הביתית שלהם, של החלון האהוב עליהם בבית, של ארוחת הצהריים שלהם באותו היום - וזה מחבר. ביוזמת אחד מראשי הצוותים שלנו, פתחנו ערוץ וידיאו, שהוא מעין 'קפה וירטואלי' - שאליו אנשים יכולים להצטרף כשמתחשק להם להיפגש עם אנשים אחרים, משהו בסגנון 'שיחות מטבח' במשרד". אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? "ההנחייה היא לא לטוס בכלל מטעם העבודה - לא טיסות בינלאומיות וגם לא טיסות פנימיות בארה"ב. כרגע כל החברה - בארה"ב ובישראל - עובדת מהבית. מבחינת חזרה מחו"ל, העובדים פועלים על פי ההנחיות במקום מגוריהם - כרגע בארץ כולם ממילא בבידוד, לא רק מי שחוזר". האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? "מבחינת שגרת העבודה במשרד - לנסות למצוא מקבילות וירטואליות לפורמטים הנהוגים אצלכם בחברה. למשל, אפשר לנהל Site stand up בזום - וזה עובד, יעיל וכיף, אבל צריך לבקש: מכולם להיות ב-mute, למעט מי שמדבר. מי שמנהל את הישיבה צריך לומר מי יהיו הדוברים הבאים. בניגוד למעגל פיסי, התצוגה בזום שונה בכל מחשב וצריך ליצור סדר בבלאגן. בסטנד-אפ - כדאי לבקש מהעובדים לומר כמה מילים על המקום ממנו הם עובדים או להראות אותו - מעין checking-in והתרגלות. לייצר פגישות צוותיות ובין-צוותיות בזום - אנשים מגיעים בדיוק בזמן ובזכות ה-mute המפגשים יעילים וממוקדים. פתחנו חדר זום שפתוח כל היום - למי שרוצה לעשות מעין 'הפסקת קפה', להיפגש רגע עם חברים. כבוד לר"צ לאו על הרעיון המקסים. במקביל צריך לחשוב אסטרטגית אילו התאמות המצב החדש דורש, ומהן ההזדמנויות העסקיות עבורנו".

אחד הדברים היפים שקרו בעקבות משבר הקורונה הוא פריחת הלמידה המתוקשבת. 1.8 מיליון תלמידים למדו במשך שבועיים מרחוק, עם מורים שהקדישו שעות ארוכות כדי לתכנן מערכי שיעור מיוחדים ללמידה אונליין. בתיכונים זה עדיין נמשך, אולם לא בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. השיעורים הועברו על גבי תשתיות ומערכות שפותחו על ידי חטיבת הטמעת הטכנולוגיות במשרד החינוך, בראשותו של קובי רפאלי. הגל הראשון של הלמידה המתוקשבת בעקבות אילוצי משבר הקורונה היה כאשר 150 תלמידי בתי ספר מהצפון ודרום הארץ אולצו להיכנס לבידוד בסוף החודש שעבר. אנשי חטיבת ההטמעה הצליחו, בתוך פחות מ-24 שעות, לחבר את בתי הספר הללו למערכות הלמידה הדיגיטלית ואפשרו להם לקיים מערך לימודים שגרתי ככל הניתן. לפני כשבועיים, כאשר משרד הבריאות הורה לסגור את כלל בתי הספר, הנחה אותם מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, לעבור ללמידה מרחוק. ואכן, כך היה. תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות העליונות נכנסו לשגרת לימודים חלקית, ובכך הקלו במעט על הוריהם, שחלקם המשיכו לעבוד. נכון, בגלל עומס על תשתיות התקשורת היו תקלות, כי המערכות לא תוכננו להכיל עומסים כאלה. אבל זו לא הבעיה המרכזית כאן. הבעיה המרכזית היא שיותר מעשור לאחר שהממשלה אישרה את תכנית התקשוב הלאומית של כל מערכת החינוך בארץ, אנחנו עומדים כיום במצב שבו רק כ-2,000 בתי ספר בארץ תוקשבו - פחות ממחצית מכלל בתי הספר. [caption id="attachment_234488" align="alignnone" width="600"] רוממות הטכנולוגיה בפיו, אבל היישום שלה במערכת החינוך לקה בתקופתו בחסר. השר נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך[/caption] את השאלה מדוע הגענו למצב הזה צריכים להפנות לשרי החינוך לשעבר, הרב שי פירון ונפתלי בנט. זה האחרון הוא אותו השר שהוביל את קמפיין חמש היחידות כדי לעודד תלמידים ללמוד את מקצועות המדעים, אבל הקפיא את התכניות של גדעון סער כשהיה שר החינוך ולא הקצה לכך משאבים. לזכותו של שר החינוך הנוכחי, הרב רפי פרץ, ייאמר שהוא הכיר בחשיבות הפרויקט וכאשר נכנס לתפקידו הורה לשחרר תקציבים. אבל הפירות של זה לא יכולים היו להיות מורגשים במשבר הנוכחי, משום שהוא נכנס ללשכת השר רק לפני כמה חודשים. החלטה שמחזירה אותנו לעשורים הקודמים השבוע, כאמור, החליטו במשרד האוצר שלמידה מתוקשבת זה דבר נחמד, אבל אם המורים חשבו שיקבלו שכר כדי ללמד את תלמידיהם מרחוק, הם יכולים לשכוח מזה. רוצים להתנדב?, אמרו פקידי האוצר, תבורכו, אולי נשלח לכם תודות. ובממשלה, אחרי מהומה אופיינית בת יומיים, הושגה הפשרה: המורים ימשיכו לקבל שכר, אבל ילמדו מרחוק רק בחטיבות העליונות, והילדים בגילאים הנמוכים יותר ישתעממו בבית. פקידי האוצר המלומדים הגיעו למסקנה שאין תחליף ללמידה הפרונטלית, והיא תבוצע על חשבון ימים בחופש הגדול, שבהם המורים יעבדו. ההחלטה הזו היא פגיעה אנושה בלמידה המתוקשבת, שמשרד החינוך משקיע בה לא מעט כספים. היא בעצם מחזירה אותנו אחורה, לעשורים הקודמים, ומסכלת כל סיכוי לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך הישראלית. יש כאן התעקשות שלא לשנות כעת שיטות לימוד שנשמרות מאז קום המדינה. הלוח והגיר ניצחו את המחשב, את המקלדת ובעיקר את היצירתיות של הילדים, הלקוחות המרכזיים של הלמידה המתוקשבת. כאשר הם יחזרו לבתי הספר מצפות להן אותן מסגרות שזרות להם ושמשעממות אותם, בגלל פקידים ומקבלי החלטות חסרי חזון, שמסתכלים על האקסלים במקום על העתיד שלהם. הטכנולוגיה בשירות האח הגדול: סכנה לדמוקרטיה נושא אחר שהעסיק אותנו השבוע על רקע משבר הקורונה הוא החלטת הממשלה לאכוף את ההנחיות של משרד הבריאות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שנמצאות בשירות השב"כ. טכנולוגיות ששימשו את השב"כ לסיכול טרור משמשות כיום אותו ואת משרד הבריאות למעקב אחרי אזרחים ישראליים, גם אם זה רק לצורך המאבק בקורונה, חשוב ככל שיהיה. פתרונות מעין אלה משמשים משטרים למרות טובות, אבל גם למטרות שליליות, כפי שנעשה במשטרים אפלים - ולא רק בהם. ההחלטה לערב את השב"כ, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, על מנת לעקוב אחרי אזרחים מוסברת בהגנה על חיי אדם ושמירה על בריאותם. ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים חזרו ואמרו כי ההיתר מגודר באינסוף מגבלות וסייגים, שימנעו פגיעה מיותרת בפרטיות של אזרחי המדינה, וכך הדגיש גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. יתר על כן, בשב"כ טרחו להסביר שהם עושים את המטלה הזו בחוסר חשק. מה שיכול לאזן את המצב ולוודא שהפרטיות שלנו אמנם לא תופר במהלך זה יותר ממה שצריך הוא שקיפות, שהיא אחד היתרונות הבולטים של עידן האינטרנט. שקיפות מאפשרת את העצמת כוחו של האזרח מול רשויות ומוסדות. הכאוס הפוליטי שאנחנו מצויים בו בימים אלה פוגע בשקיפות הזאת, בין היתר כי הוא מאפשר החלטות שפוגעות בעבודת הכנסת. החלטות אלה מדרדרות את ישראל אל עבר משטרים שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם. החברה האזרחית, ובראשה ענף ההיי-טק, חייבת לעמוד בראש המאבק שידרוש להחזיר את השקיפות ואת השפיות לחיינו.

"ההיקף הכולל של מיילים מתחזים ואיומי אבטחה אחרים הקשורים לווירוס - מייצג כעת את ההתגבשות הגדולה ביותר של סוגי מתקפות סייבר סביב נושא בודד שנראה זמן רב, ואולי אף אי פעם", כך על פי שרוד דה גריפו, מנהלת בכירה למחקר ואיתור איומים בפרופפוינט. חוקרי ענקית האבטחה, שרכשה בארץ שלוש חברות, הבחינו בשבועות האחרונים במגוון מתקפות. אלו נעו בין פישינג התחזות לגניבת אישורי גישה; קבצים מצורפים ובהם נוזקות; קישורים זדוניים; מתקפות מסוג BEC (ר"ת Business Email Compromise) – הונאות נגד ארגונים מסחריים וממשלתיים, במטרה להניע עובדים בארגון בשיטות של הנדסה חברתית לבצע פעולות לטובת התוקף; דפי נחיתה מזויפים; הורדות, דואר זבל, נוזקות וכופרות. כל האיומים הללו קשורים לווירוס הקורונה המתפשט במהירות. "רבות מהמתקפות מנצלות את הפחד הקיים באוויר" "במשך יותר מחמישה שבועות, צוות מחקר האיומים שלנו צפה בכמה קמפיינים הקשורים לקורונה, כאשר רבות מהמתקפות מנצלות את הפחד הקיים באוויר, לנסות לשכנע קורבנות פוטנציאליים ללחוץ על קישורים זדוניים ולפתוח מיילים בעיתיים", אמרה דה גריפו. לדבריה, "פושעי הסייבר שלחו גלי מיילים, שנעו בין תריסר ליותר מ-200,000 בכל פעם. מספר הקמפיינים במגמת עלייה. בתחילה ראינו קמפיין אחד ביום ברחבי העולם; כעת הנתון עומד על שלושה-ארבעה ביום. הגידול הזה ממחיש עד כמה חדשות גלובליות יכולות להיות מושכות עבור פושעי סייבר". "רק בשבוע החולף", אמרה, "הופיעו כמה קמפייני-עומק, שנראים כמכוונים לתשתיות בריאות קריטיות, מפעלי ייצור תרופות וכלל תעשיית הפארמה". היא ציינה כי צפתה בקמפיין, שמקורו בקבוצת איום, מתקדם ומתמשך (APT), של TA505. קבוצה זו עומדת מאחורי הכופרה Locky והטרויאני לעולם הבנקאי Dridex. "מתקפות אלו, מסוג הורדה, Downloaders", אמרה, "הן איומים מסוכנים במיוחד, מכיוון שברגע שהן הועברו והותקנו, הן עלולות להוריד סוגים נוספים של נוזקות. קבוצת TA505 נחשבת לאחת משחקני האיום המשמעותיים ביותר ולה גם מוטיבציה גבוהה לפעולה". קמפיינים אחרים, הממוקדים למגזר הבריאות, כוללים מיילים המציעים תרופות נגד הווירוס, או חיסונים בתמורה לתשלום בביטקוין. ברגע שיעד המתקפה לחץ על קישור זדוני, הוא הופך לקורבן כופרה. [caption id="attachment_311840" align="alignnone" width="600"] הפחד באוויר. וירוס הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "הפתיונות של קורונה שראינו", אמרה דה גריפו, "הם הנדסה חברתית אמיתית בקנה מידה רחב היקף. הפושעים יודעים שאנשים מחפשים מידע בנושאי בטיחות, ולכן סביר יותר שהם ילחצו על קישורים זדוניים, או יורידו קבצים מצורפים מזוהמים בנוזקות". לדבריה, כ-70% מהדוא"ל שצוות האיומים חשד שהוא נגוע, כלל נוזקות, והשאר נועד לגנוב אישורי גישה של הקורבנות. רוב המיילים הזדוניים שנשלחו ניסו לגנוב את האישורים באמצעות דפי נחיתה מזויפים, כמו Gmail או Office 365. הפושעים מבקשים מאנשים להזין את שם המשתמש והסיסמה שלהם". דה גריפו סיימה באומרה כי "ידענו בוודאות כי פושעי סייבר ימשיכו למנף את הנגיף לתועלתם. הבעיה היא שגם העבודה מרחוק מגדילה את משטח הפגיעה הפוטנציאלי ואת כמות הקורבנות".