אפליקציית ועידת הווידיאו הגוגלית תזכה לפריסת זום חדשה במהלך החודש, לדברי חבייר סולטרו, מנהל G Suite בגוגל. הפריסה החדשה תאפשר תצוגה בו זמנית של עד 16 משתתפי ועידה בו זמנית, לעומת ארבעה משתתפים בגירסה הנוכחית. סולטרו גם הכריז על שילוב חדש של השירות בתוך Gmail, שיאפשר למנויים בתשלום של שירות הדואר האלקטרוני לבצע ולקבל שיחות ישירות באמצעות Meet. האפשרויות החדשות ישולבו בסרגל של Gmail, בדומה לפונקציונליות Google Chat. שירות Google Meet, השונה מאפליקציית Hangouts הממוקדת בצרכנים, יזכה גם לשדרוגים באיכות הווידיאו שלו בתנאי תאורה גרועים, ובמערכת סינון רעשי הרקע. השדרוג בתכונות Google Meet מתרחש על רקע העלייה המטאורית במספר המשתמשים בשירות, כאשר מיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים בו בעקבות תנאי בידוד וסגר. גוגל הודיעה בשבוע שעבר כי בשירות משתמשים כעת פי 25 יותר אנשים בהשוואה לחודש ינואר האחרון, וכי מדי יום מצטרפים אליו שני מיליון משתמשים חדשים – ולפי הדיווחים הוא אף זכה לשיא של זינוק ב-60% במספר המשתמשים במהלך יום אחד. גוגל אף הרחיבה את הזמינות של כמה מאפיינים בשירות Meet, שהיו שמורים בדרך כלל ללקוחות G Suite ארגוניים, במטרה לסייע לעסקים לנווט את המשבר המתמשך. התכונות החדשות כוללות סטרימינג בשידור חי עבור עד 100,000 צופים ויכולת לקיים שיחות וידיאו עם עד 250 משתתפים. לדברי החברה, העדכונים האחרונים ל-Meet נועדו לאפשר מעבר חלק בין צורות שונות של תקשורת במקום העבודה. "ככל שיותר ויותר אנשים עובדים ולומדים מהבית, אנו רוצים להקל על החיבור ועל המשך ההתקדמות", אמרה גוגל. "באמצעות פגישה ב-Gmail, תוכלו כעת להתחיל או להצטרף לפגישה בקלות בתוך שניות. המטרה שלנו היא לסייע לכם לעקוב אחר מהלך היום, לעבור בצורה חלקה בין אימיילים לפגישות וידיאו - כל סוג של תקשורת שאתם צריכים". בעוד שמשתמשים יצטרכו להמתין לפריסת הגלריה החדשה, השילוב ב-Gmail יפעל מיד עבור לקוחות G Suite המשתמשים בשירות מבוסס האינטרנט.

לפני ימים אחדים סיפרנו לכם על חברות היי-טק שמגייסות עובדים דווקא עכשיו, בתקופת משבר הקורונה, שבה רבים הוצאו ועדיין מוצאים לחל"ת, או גרוע מכך - מפוטרים. גם בענף הטכנולוגיה. סיפרנו לכם אז גם על מאגר שבו ניתן לראות אילו חברות מגייסות, אילו הקפיאו גיוסים ומי מהן מפטרות. מאז פרסום הכתבה הצטברו על שולחן המערכת הודעות מעוד כמה חברות על כך שגם כיום הן מחפשות עובדים, ואולי אף מנצלות את ההזדמנות שמאות ואלפי עובדים טובים נפלטים לשוק, וקוראות להם לנצל את ההזדמנות לתעל את הקריירה שלהם למקום חדש. והנה הן: יצרנית השבבים טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, שמעסיקה יותר מ- 1,500 עובדים, נחשבת מפעל חיוני למשק, ובין לקוחותיה נמצאות חברות גדולות שמשתמשות בפיתוחים שלה בתחומי הציוד הרפואי, המחשוב, התקשורת, הביטחון ועוד תחומים רלוונטיים להתמודדות עם משבר הקורונה, ובכלל. לכן, אומרים בחברה, חשוב לה מאוד לעמוד ביעדי הגיוס גם בתקופה הזאת. בטאואר מגייסים כיום למגוון רחב של משרות - החל ממשרות הנדסה (מהנדסי חשמל, מהנדסי כימיה וחומרים), דרך משרות סטודנט להנדסה ועד לעובדי ייצור וטכנאים. מערך הגיוס נדרש למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לשמור על שגרת עבודה ולקדם את הגיוס תוך שמירה על בריאות עובדי החברה ועל כן, הליכי גיוס שבדרך כלל נעשים באופן פרונטלי עברו לאונליין. פרטים נוספים ניתן למצוא בעמוד הדרושים באתר החברה. אפלייד מטיריאלס, שמספקת פתרונות לתעשיית השבבים, מעסיקה בישראל כ-1,600 עובדים, רובם במרכז המו"פ שלה ברחובות, שנחשב למרכז המו"פ הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. כרגע יש בה כ-25 משרות פתוחות, במגוון תחומים, ביניהם תוכנה, אלגוריתמים, מהנדסי אינטגרציה ותמיכה ללקוחות. באפלייד מחפשים אנשים עם ניסיון בתעשייה, אך בהחלט גם פתוחים לבוגרים טריים מאוניברסיטאות וממכללות. חברה נוספת היא לייבפרסון, שמפתחת פלטפורמות תקשורת לחיבור בין מותגים ולקוחות, בפרט בעולמות "המסחר השיחתי" (Conversational Commerce), שמבוצע בשיחות מרחוק בין צרכנים לנציגי מותגים. בתקופת הקורונה והבידוד שנפל עלינו אתה, התחום הזה הפך למבוקש במיוחד. כחלק ממערך הפיתוח הבינלאומי של החברה היא מפעילה שני מרכזי מו"פ בישראל - אחד בתל אביב והשני ברעננה, בהם מועסקים 350 עובדים. החברה מגייסת בימים אלה מהנדסים, מנהל צוות פיתוח, מנהל רשת, מהנדס ביג דאטה, אנשי חוויית משתמש וממשק משתמש (UX/UI), ומהנדסי פרונט אנד ובק אנד. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? השינוי העיקרי בתפקוד השוטף מתבטא בכך שרוב עובדי החברה, הלקוחות והשותפים שלנו עובדים מרחוק. לשם כך, העובדים עושים שימוש בכל הכלים הדיגיטליים העומדים לרשותם על מנת לשמור על קשר רצוף עם הלקוחות והשותפים, לעבוד על הפרויקטים השונים ולשמור על המשכיות עסקית תפעולית רציפה. הודות לפתרונות טכנולוגיים מבוססי ענן של דאסו סיסטמס, כדוגמת פלטפורמת ה-3DEXPERIENCE, המאפשרת עבודה וגישה מרחוק באופן יעיל ומאובטח, עובדי הארגון והלקוחות יכולים להמשיך בביצוע הפרויקטים השונים מרחוק, בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים שלוקחים חלק בהליך הפיתוח, בין אם מדובר במהנדסים, מעצבים או מנהלי פרויקטים. לכולם יש אפשרות להתעדכן לגבי תהליך העבודה בזמן אמת. כמו כן, לאור המצב, צוותי השירות הטכני של דאסו סיסטמס פועלים במרץ בכדי לסייע לשותפים וללקוחות ולעזור להם בעת הצורך בכל בעיה שמתעוררת, על מנת שיוכלו להמשיך בפיתוח הפרויקטים השונים. המשבר הנוכחי והצורך של יותר ויותר עסקים לעבוד מבית באמצעות כלים המאפשרים שליטה וגישה מרחוק, מהווים הזדמנות מצוינת עבור עסקים רלוונטיים להתנסות בפלטפורמה ולשמור על המשכיות עסקית שוטפת. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? לאור המצב, רוב עובדי החברה נאלצים לעבוד מהבית. מאחר שגם באופן שוטף אנו רגילים לעבוד עם לקוחות השוהים מעבר לים, אנחנו כבר מורגלים בעבודה מרחוק ועושים שימוש בכל העזרים הדיגיטליים הדרושים לשמור על קשר עם כל לקוחותינו גם כעת. ברמת הקשר עם העובדים, יש לנו קהילה דיגיטלית פנים ארגונית המבוססת על פלטפורמת ה-3DEXPERIENCE של החברה. קהילה זו מיועדת לעובדי החברה ומאפשרת להם לשתף עניינים הנוגעים לעבודה וחוויות אישיות,  מה שמאפשר לנו להיות בקשר רציף עם כלל העובדים ולהתעדכן באופן שוטף לגבי הפרויקטים השונים ולגבי מצבו האישי של כל אחד מהעובדים. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? צוות המשרד עוקב באופן תדיר אחר הנחיות משרד הבריאות. לאור המצב, נסיעות עבודה לחו"ל בוטלו לחלוטין, כך שהקשר עם הלקוחות השונים נשמר באמצעות פלטפורמות המאפשרות גישה מרחוק. עובדים אשר חזרו מחו"ל מונחים להישאר בבידוד על פי הנחיות משרד הבריאות, ואילו העובדים המעטים שעדיין מגיעים למשרד בעקבות ההנחיה לצמצם את כמות העובדים במקומות העבודה נדרשים לציית להנחיות הנוכחיות ולהקפיד על כללי היגיינה נאותים. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? בעקבות המצב הנתון עסקים רבים נדרשים לבחון מחדש את יכולות העבודה השיתופיות שלהם ולסגל מיומנויות עבודה מרחוק לצורך המשך תפעול תקין של העסק.

משבר הקורונה אתגר את הארגונים בישראל לתת מענה להמשכיות עסקית ולקשר עם השלוחות שלהם ועם הלקוחות. לשם כך, הם מבצעים את העבודה מהבית, עם שיחות בזום ובפלטפורמות וידיאו רלוונטיות אחרות. עבור ארגון כמו הסוכנות היהודית מדובר באתגר מורכב טכנולוגית מעט יותר, משום שהוא פונה לאוכלוסיות שונות וממוקם בעשרות מדינות בעולם, כולל באירופה, שסובלת קשות מהמגפה. עם האתגר הזה התמודדו מנמ"ר הסוכנות הוותיק, דב יהב, וצוות העובדים שתחתיו. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על ההתארגנות המהירה, שאפשרה לארגון להמשיך ולתפקד בצורה מלאה גם בעת המשברית הזו. לדברי יהב, בין הסיבות לכך מצויות היערכות נכונה מראש למצבי קיצון והשקעה ארוכת טווח במעבר לענן - דבר שהגדיל את יכולת הגמישות ומתן התשובות של הארגון. בהמשך אתם יכולים לקרוא גם כמה עצות שהוא משיא לעמיתיו המנמ"רים. איפה תפסה אתכם הקורונה? "התחלנו את ההיערכות לשעת חירום מיד כאשר החלו הדיווחים בעולם על המחלה וההשלכות שלה. לא המתנו עד להכרזה הרשמית בישראל. יש מדינות באירופה שכידוע נפגעו קשה מהקורונה והיינו צריכים לתת מענה מידי לעובדים שלנו שם, שנאלצו להיכנס להסגר ובידוד. כבר בתחילת המשבר עשינו סימולציות ובמדינות כמו איטליה העברנו את העובדים לעבוד מהבית בשלב מאוד מוקדם. במקביל, נערכנו לתת מענה לעובדים שלנו פה, בארץ, שהוגדרו כחיוניים ועובדים מהבית". בכמה משתמשי מחשב אתם תומכים? "אנחנו ארגון גלובלי, שפרוש בעשרות מדינות, עם 2,000 משתמשים, שהם השליחים והנציגים שלנו ברחבי העולם, וכמה מאות פה, בישראל". מה היו הפעולות שעשיתם? "ההיערכות שלנו התבססה על שני צירים: לאפשר המשכיות עסקית מלאה ככל האפשר לצד אי התפשרות על רמת האבטחה. עשינו מאמצים רבים כדי לעמוד באתגר האבטחה הלא פשוט הזה, באמצעות הסברה בהיקף נרחב, סרטונים ועוד. ברמה המעשית, בשלב הראשון טיפלנו בהגדלת רוחב הפס לעובדים, כדי שיוכלו לעבוד מהבית, תוך הקפדה חמורה ביותר על נהלי אבטחת מידע. בנוסף, נתנו כ-100 מחשבים ניידים לעובדים שהיו זקוקים לכך, ויכולנו לעמוד בזה בזכות היערכות מוקדמת שלנו, שהתבטאה ברכישת מחשבים כדי שיהיו לנו במלאי. במקביל, מיפינו את המערכות המרכזיות שלנו. ה-ERP שלנו יושב על אורקל, מערכות ה-CRM יושבות בענן וכך גם מערכות הסיילספורס. אני חייב לציין שהעובדה שבמשך השנים השכלנו להשקיע בפרויקטי ענן סייעה לנו מאוד בהיערכות המהירה והמיידית למשבר ויכולים היינו לתת מענה לאתגרים שהוצבו בפנינו, כמעט ללא תקלות". איך אפשרתם את המשך הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם, שהן בעצם הלקוחות שלכם? "תגברנו את הצוותים של מרכז המידע הגלובלי שלנו, שנותן מענה לכל הפונים מקרב הקהילות היהודיות ומסייע לאלה מהם שרוצים לעלות לישראל. נתנו תשומת לב מיוחדת לקהילות יהודיות בין היתר במדינות כמו איטליה או ספרד, ששם, לצערנו, יש גם חברי קהילה שחלו". מה לגבי פרויקטים שוטפים במערכות מידע בסוכנות? "אנחנו לא מפסיקים לתכנן ולקדם פרויקטים, כי תמיד צריך לחשוב על היום שאחרי. על הפרק פיתוח מערכת לניהול שליחים, מערכת לרישום לאירועים של הסוכנות, המשך פרויקטים בעולם הסייבר והמשך ביצוע התאמות ל-GDPR". אילו תובנות אתה לוקח איתך מהמשבר הזה? "אין ספק שהקורונה גרמה להאצת מספר טכנולוגיות חשובות שהיו גם קודם, אבל קיבלו עכשיו תשומת לב רבה. ראשית, העבודה מהבית. הוכח חד משמעית שניתן לעבוד מהבית ובצורה יעילה, ואין לי ספק שזה יימשך גם לאחר הקורונה. זה מהווה אתגר עבורנו כאנשי IT , אבל נעמוד בזה. נושא אחר שקיבל תאוצה הוא פגישות הזום. הפלטפורמה הזו הוכיחה את עצמה ואני רואה בזה לא מעט יתרונות, מעבר לצד הטכנולוגי. דיונים באמצעות הזום מתחילים בזמן, הם ממוקדים ולא מבזבזים זמן על שיחות סרק. מי שמכיר ישיבות רבות משתתפים בוודאי מבין על מה אני מדבר. בנוסף, בזכות התשתיות הטכנולוגיות שלנו, המשכנו את הקשר עם הלקוחות באמצעות הפורטלים ודרך הרשתות החברתיות". אילו טיפים אתה נותן לעמיתיך המנמ"רים? "הלקח הכי חשוב הוא להכין היטב את מערכות המידע להמשכיות עסקית - לא רק ברמת התשתיות, מתקני הגיבוי, אלא גם בהיבט האנושי, כפי שקרה כעת, עם המעבר לעבודה מרחוק. חשוב מאוד להשקיע בזה, לגבש נהלים ברורים וידועים לכולם, כדי שכאשר פורץ משבר כמו הקורונה ניתן יהיה ליישם טוב יותר, כפי שקרה אצלנו. בנוסף, ההנהלות חייבות להפנים שעליהן להשקיע הרבה יותר במערכות מידע, כדי שהארגון יהיה מוכן לכל משבר. הנזק שבאי השקעה גדול, בפרט במצבים כמו המשבר הנוכחי". .

הנה עוד מקרה שמוכיח שעם הרבה רצון טוב, אפשר להשתפר: ביום ה', כמה ימים אחרי שחזרתי לארץ ונאלצתי לעבור לבידוד במלון שנתנה לי המדינה כי יש קורונה, סיפרתי לכם על כמה חוויות לא נעימות, בלשון המעטה, שעברתי במקום שנכפה עליי לשהות בו - באוכל, במיקום החדר ועוד. אלא שחלפו עברו להם חמישה ימי בדידות "זוהרת" ולמרבה הפלא, הייאוש נעשה יותר נוח, אפילו די נוח. האוכל השתפר פלאים, מאחר שעכשיו, לאחר הפסח, אנחנו מקבלים אוכל שמבושל במלון. מנהלת המלון, אריאלה, אף סיפרה לי שעל רקע העומס שנוצר בשל התפוסה המלאה, היא שכרה שף נוסף מאחד ממלונות היוקרה בעיר, כדי להנעים ולהשביע את קיבתנו. וזה אכן משביע. פיקוד העורף והנהלת המלון שעו לתחנוניי והסכימו "ללכלך" בשבילי חדר נוסף, אחורי, שלא יגיע אליו הרעש המטרטר של אתר הבנייה. ארזתי את מיטלטליי, עברתי דירה בחדווה והשתכנתי לי בחדרי החדש. יופי. למרבה הפלא, האינטרנט חזר לחיים. כנראה שהקומה התשיעית טובה לו יותר מאשר הקומה החמישית. עוד נקודה לחיוב. והכי חשוב - קיבלתי צפירת הרגעה בדמות אי-מייל מקופת החולים שלי, שבדיקת הקורונה שעשו לי נמצאה שלילית! על זה נאמר: קולולולו. על כל אלה מגיעה תודה לכם, מני ושרון מפיקוד העורף, להנהלת המלון ולעובדיו. אמן שבזכותכם יהיה שלום בעולם. אני "מקטרת" כי אני אדם בוגר ואחראי - ולא פושעת לפני שמתפזרים, הערה, גם אם היא פרושה על כמה פסקאות: בעקבות הטור הקודם קיבלתי תגובות בסגנון "מה היא מקטרת, הנודניקית הזאת? מה היא נוסעת לחו"ל? שתגיד תודה שהיא מקבלת מלון...". לאלה שחושבים זאת אני רוצה לומר כך: כאדם בוגר ואחראי, אני לוקחת אחריות על החלטותיי, ולפני שטסתי ארצה ידעתי שאצטרך לשהות בבידוד - בבית או במלונית. קיבלתי את הדין בהכנעה ובהבנה. לא ביקשתי מלון, ואני גם לא צריכה מלון. יש לי בית עם שישה חדרים שמחכה לי. החוויה שלי הייתה אישית לחלוטין ואין לי כל טענות לפיקוד העורף או למלון, שנאלצים לעמוד בתכתיבים של הממשלה, ובאמת עושים מאמצים כדי להיענות ככל האפשר לבקשות וגם לגחמות של ה-"אורחים בכפייה". שיתפתי חוויות עם מבט הומוריסטי, ובהשלמה. אפשר לומר שהחוויות של הימים הראשונים היו "חבלי הלידה" של כל המעורבים במצב האבסורדי הזה, ולאט לאט נכנסים החיים לאיזשהו מסלול מאוזן יותר. אבל... כן, אני קצת ממורמרת. אני ממורמרת מפני שממשלת ישראל לא מאמינה לי שאני מסוגלת לקיים בידוד ביתי כדת וכדין. האם מאחר שהיו כמה פורעי חוק ששבו מחו"ל והפרו את הבידוד צריכים כל השבים ממעבר לים - גם אלה שיש להם תנאים מצוינים לבידוד ביתי - להילקח למלונות בכפייה? הרי השב"כ יכול לעקוב אחרי מספר הטלפון הנייד שלי ולדעת בדיוק מתי ולאן אני הולכת. האם מאחר שבחדרה, עיר מגוריי, יש כמה וכמה גנבים, אנסים ופושעים (אני מניחה, לא מכירה אותם) - יכניסו לכלא את כל תושבי העיר? וכפי שכתב אמיר אורן בוואלה בהקשר להגנה על הצעות החוק שמשרדי הבריאות והמשפטים הגנו עליהן: "הצעות החוק... מתבססות על ההנחה שהשלטון חף ותם, והנתינים הם פושעים שעדיין לא נלכדו". אבל דווקא במקרה הזה, השלטון לא היה ממש חף ותם, מה גם שלנתינים אפילו לא עומדת כל חזקת חפות, עד כדי כך שהמדינה החליטה "לכלוא" אותי כדי להבטיח שלא אחטא. כן, גם חדר סביר בבית מלון, עם שלוש ארוחות ביום, טלוויזיה, אינטרנט ו-"סוהרים" אמפטיים הוא עדיין בית כלא במדינה דמוקרטית. לא חבל על מיליוני השקלים שהמדינה מוציאה על ההחלטה הזאת? הכל טוב, אבל אני ממורמרת.

שימוע לפני כתב אישום לצעיר מבני ברק. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה למאור מזרחי, בן 25, כי היא שוקלת להעמידו אותו לדין, בכפוף לשימוע. זאת, בגין ביצוע עבירות של פרסום ידיעות כוזבות והעברת מידע כוזב במחשב. על פי ההודעה שנשלחה למזרחי, הוא יואשם בכך ששלח מסרונים פיקטיביים, אשר נחזו ככאלה שנשלחו על ידי משרד הבריאות, לתלמידת תיכון בת 18. המסרונים גרמו לנערה להסתגר בבידוד עד שהתגלה לה כי מדובר בתרמית. על פי מכתב השימוע, שנשלח על ידי עו"ד עמוס איתן, החשוד שלח מסרון פיקטיבי לתלמידת כיתה י"ב, אשר מורה לה להיכנס לבידוד. המסרון נשלח באמצעות יישומון, אשר מאפשר שליחת מסרונים ממספרים פיקטיביים. המסרון נחזה ככזה שנשלח על ידי משרד הבריאות. כתוצאה מקבלת המסרון, שהתה הנערה, שהתלוננה במשטרה, בבידוד ביתי, בריחוק מבני ביתה. למחרת היא ניסתה להתקשר למספר הטלפון ממנו נשלח המסרון כדי לוודא את אמיתות המידע. בעקבות זאת, החלה התכתבות מסרונים בין המתלוננת לבין החשוד, כאשר היא הייתה סבורה שהיא מתכתבת עם מוקד של משרד הבריאות. במהלך התכתבות זו, ביקש הצעיר מהנערה להשיב על כמה שאלות אישיות. כך, הצעיר שאל את הנערה האם היא מתגוררת בבית פרטי או בבית דירות; האם יש לה רישיון נהיגה; במה הוריה עוסקים; מה כתובת מגוריה ועוד פרטים אישיים נוספים, אותם היא מסרה לו. לאחר בדיקה שתלמידת התיכון ערכה מול משרד הבריאות התברר לה כי נשלחו אליה הודעות כוזבות. ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, מסר, כי "המחלקה עוסקת בימים אלה באופן אינטנסיבי בטיפול בפרסומי כזב בנוגע למאבק הלאומי בנגיף הקורונה. הדבר נעשה בשני אופנים: בדרך של טיפול בתיקי החקירה שנחקרים במשטרה, וכן בדרך של הסרת התכנים הכוזבים המתפרסמים ברשתות החברתיות". עוד ציינו בפרקליטות את הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה משליחת הודעות כוזבות כגון אלה, אשר עשויות לפגוע בפרנסה או בחיי המשפחה של הנמענים. "בפרקליטות רואים בחומרה תופעה זו ופועלים במהירות בטיפול בתיקים אלו", נמסר.

סטארט-אפ האחסון ואסט דטה, שנוסד על ידי ישראלים ופועל מניו-יורק, הפך לחד קרן: החברה הודיעה בסוף השבוע על גיוס שלישי במספר, בסך של 100 מיליון דולר ועל פי שווי חברה של 1.2 מיליארד. שווי השוק של ואסט דטה קפץ פי שלושה מאז הקמתה לפני ארבע שנים בלבד. את הגיוס הובילה קרן נקסט 47 של סימנס ובין הלוקחים בו חלק נמצאים משקיעים קיימים כגון קרן ההשקעות של דל, הקרן של מלאנוקס, גולדמן זאקס ונורת'ווסט ונצ'ר. כספי הגיוס ישמשו להרחבת פעילות הפיתוח והשיווק של החברה. ואסט דטה הוקמה ב-2016 על ידי רנן האלק, המנכ"ל, שחר פיינבליט, סמנכ"ל המו"פ, וג'ף דנוורת', סמנכ"ל המוצר. היא גייסה עד כה 180 מיליון דולר. יצוין כי הסבב הנוכחי הוא הצלחה לא רק כי הוא הסבב הגדול ביותר בתולדות החברה, אלא גם כי הוא החל כשמשבר הקורונה כבר פרץ והסתיים במה שעל פי הערכות מומחים רבים הוא השיא שלו. מייסדי ואסט דטה ציינו כי מטרת החברה היא לעשות דמוקרטיזציה לפלאש. הפלטפורמה שלה מבוססת על טכנולוגיית אול פלאש, במטרה להחליף בהדרגה את האחסון בדיסקים קשיחים, כי היא מאפשרת אחסון מהיר בצריכת אנרגיה נמוכה. האלק אמר בעקבות הגיוס כי "הקמנו את החברה כדי לפשט ולשפר את עבודתם של הדטה סנטרים. עם השלמת הגיוס יש לנו מאגר כספי שיסייע לנו להרחיב את פעילותנו". פיינבליט התייחס למשבר הקורונה וציין כי החברה נמצאת בקשר עם משרד הבריאות האמריקני, על מנת לסייע בפיתוח תרופה נגד הנגיף.

בית משפט החליט ביום ו' האחרון לעכב את תביעתה של AWS, שלא זכתה במכרז הענן של הפנטגון, בהיקף מיליארדי דולרים. השופטת, פטרישיה קמפבל סמית, נעתרה לבקשת הפנטגון להפסיק את הליכי התביעה, כדי לאפשר לצבא לשקול מחדש את ההיבטים של ההחלטה, שלפיה מיקרוסופט – ולא אמזון, שהייתה הפייבוריטית לזכייה -  היא שתזכה במכרז. היא הורתה כי הדיון בתביעה יעוכב עד ה-17 באוגוסט וציינה, כי ניתן יהיה להאריך או לקצר את המועד בהתאם למשך הבחינה מחדש של הצבא. אמזון תבעה את הפנטגון בבית המשפט פדרלי בנובמבר, לאחר שהוכרז באוקטובר, כי מיקרוסופט היא הזוכה בחוזה בשווי 10 מיליארד דולרים לעשור. שופט פדרלי קבע בפברואר השנה, כי על הפנטגון לעצור את יישום חוזה הענן המשותף שלו לתשתית ההגנה הארגונית (JEDI) עם מיקרוסופט, לנוכח ערעור מצד אמזון על הליך הבחירה בה. AWS פנתה לבית המשפט האמריקני בטענה, כי הבחירה במיקרוסופט נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, שהחיכוכים האישיים שלו ושל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הם הסיבה שאמזון לא זכתה בחוזה. החוזה המדובר הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו, ובמכרז לספקית בלעדית של השירות השתתפו יבמ, גוגל, אורקל, מיקרוסופט ואמזון – כשהשתיים האחרונות עלו לשלב הסופי. לאחר שהזכייה הוענקה למיקרוסופט, משרד ההגנה האמריקני אמר: "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, וציינה ליקויים, טעויות ו"הטיה שאי אפשר לטעות בה" בהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. את ההטיה נגדה, טענה אמזון, הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו. בזוס, מייסד אמזון ומעשירי תבל, הוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט. טראמפ נוטה לבקר בקביעות את העיתון, על שלכאורה לא מסקר אותו בהגינות, מכביד בסיקור שלילי, וכן שאמזון לא משלמת מיסים כנדרש. בפברואר נודע שאמזון רוצה שטראמפ יתייצב לחקירה בנוגע להליך הבחירה במיקרוסופט. אמזון מבקשת לחשוף מידע נוסף על מה שקרה לפני ואחרי שטראמפ הורה על עריכת ביקורת למכרז. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט היא ציטטה תגובה, לכאורה, שהתפרסמה בספר בשנה שעברה, ובה צוין, כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. הענקית מסיאטל ביקשה גם לתחקר את מזכיר ההגנה הנוכחי, מארק אספר, ואנשי ממשל אחרים. השופטת קמפבל סמית הנפיקה במרס השנה חוות דעת, שלפיה אמזון עשויה להצליח בטיעון המרכזי שלה, שלפיו "הפנטגון העריך בצורה לא נכונה את אחסון הנתונים של מיקרוסופט בתרחיש תמחור אחד". לדבריה, סביר להניח שאמזון תצליח להוכיח כי התרחיש של מיקרוסופט לא היה "בר ביצוע מבחינה טכנית" כפי שהעריך הפנטגון. בחוות הדעת של השופטת טראמפ לא הוזכר והיא לא התייחסה לטענות בדבר השפעה לא ראויה על ההליך. אמזון לא הגיבה על החלטת השופטת מסוף השבוע האחרון. מזכיר ההגנה אספר דחה את הטענות שלפיהן היו הטיות במכרז ואמר, שהבחירה הייתה הוגנת ונקייה מהשפעות חיצוניות. מבקר הפנטגון הוציא דו"ח ביום ד' האחרון, ובו נקבע, כי אף שהיו "מעט בעיות" בהליך המכרז, הרי ש"הליך הזכייה תאם בדרך כלל את החוקים ואת מדיניות הרכש הפדרלית", למרות תלונות של המתמודדות שהפסידו, או פרשו מהמכרז. עוד הוסיף, כי בתום חקירה ממושכת, אין ביכולתו לקבוע האם הבית הלבן השפיע על הליכי המכרז.