יום הסיסמאות הבינלאומי, שחל ביום ה' האחרון, מצוין מדי שנה מאז 2013, והוא הזדמנות לרענן את חשיבות השמירה על המידע שלנו באמצעות אותם מפתחות מורכבים ופרטיים - הסיסמאות. השנה, מביא אתו היום הזה מחשבות ותובנות נוספות, על רקע השינויים הדרמטיים שמשפיעים על כולנו נוכח משבר הקורונה. וכשאני כותב "כולנו", אני מתכוון גם להאקרים. מגפת הקורונה יצרה שינויים מהותיים באופן שבו אנחנו מתנהלים, ולא רק ברמה שלנו כאנשים פרטיים: ארגונים רבים משנים את אופן ההתנהלות שלהם, בדגש על אפשור עבודה מרחוק. הקרקע הכי פורייה שהתוקף יכול לבקש בהקשר של סיסמאות, עבודה מרחוק פותחת וקטור תקיפה עיקרי חדש: גישה נוחה יותר לסיסמאות בארגון. בתקופה זו, נוצר איחוד טכנולוגי בין הסביבה האישית לסביבת העבודה. המחשב האישי והטלפון החכם משמשים כתחליף לתשתית המשרדית המאובטחת. סביבת העבודה בארגונים השונים הינה כזו שלרוב שומרת על עדכון תדיר של מערכות וסיסמאות, אך הדבר לא נכון לגבי סביבת העבודה בבית. בנוסף, הסיסמאות הפרטיות שאנחנו מגדירים במחשבים האישיים שלנו לא נדרשות לעמוד בתקן אבטחתי כלשהו ולרוב אינן קיימות בכלל, מה שמאפשר לתוקף גישה מהירה ופשוטה לכל המידע השמור במחשב וכחלק ממנו, לסיסמאות השמורות בזיכרון ובדפדפן. כמו כן, מערכות ההפעלה, הדפדפנים ושלל התוכנות השונות על המכשירים האישיים לא בהכרח מעודכנות בשלל ההגנות הקיימות מול פרצות חדשות. מדובר בקרקע הכי פורייה שהתוקף יכול לבקש. אם הוא מחפש את החולייה החלשה בשרשרת, כאן היא מוגשת לו על מגש של זהב, לא של כסף. [caption id="attachment_243914" align="alignnone" width="600"] עצור, סיסמה! אילוסטרציה: Yellowj, BigStock[/caption] אז איך מתמודדים? יש שתי גישות מובילות להתמודדות עם סכנות מסוג זה: הראשונה היא שימוש באימות רב גורמי (MFA - ר"ת Multi-factor authentication), שמגדיר שניתן להשתמש בסיסמה אך ורק לאחר הוכחת השייכות שלה למשתמש. לדוגמה, באמצעות אישור במייל או באפליקציה בסמארטפון. מדובר בפתרון טוב מול תוקף שאין לו אינטרסים בולטים במיוחד או שהמשאבים שעומדים לרשותו מוגבלים. הגישה השנייה היא שימוש באימות חסר סיסמה (Passwordless Authentication) - גישה שיוצאת מהנחת עבודה שלפיה אין למשתמש צורך לדעת מה הסיסמה שאיתה הוא ניגש לשירותים השונים. במקרים שכאלה, עליו להוכיח שהוא אכן מי שהוא אומר שהוא, למשל באמצעות טביעת אצבע. עצם ההוכחה מאפשר למערכת נפרדת להעניק למשתמש גישה להרשאות להן הוא זכאי. השימוש בסיסמה כאן מתבצע מאחורי הקלעים, וזו הגנה משמעותית, שכן אחורי הקלעים נמצאים בשליטה של הארגון ולא של המשתמש. מה עם פרצות מכוונות וקונפיגורציות שגויות? השינוי שהביאה אתה הקורונה היה משמעותי מאוד ברמה הארגונית, בדמות המעבר של מסה קריטית מהארגון לעבוד מהבית. במקרים רבים, מדובר בפעם הראשונה שבה הארגון פתח את האפשרות הזאת לעובדים. הסיטואציה הזאת פוגשת את העימות התמידי שיש בין נוחות המשתמש לאבטחת המידע. אפשר לצרף למשוואה גם את המשתנה של המשך התפקוד של הארגון בהיבט הכלכלי, והנה יש לנו מצע מושלם להכין עליו פרצת אבטחה. למה? כיוון שיש סוגיות טכניות, תפעוליות או כלכליות שיקבלו עדיפות על אבטחת המידע, ובכך יאפשרו גישה שאינה מאובטחת למידע רגיש. בטח לא תתפלאו לדעת שהאקרים מבצעים סריקות רבות בכל רגע ורגע. אם תאפשרו פרצה למשך זמן סביר מספיק כדי שיהיה בה צורך, תדעו שאתם לא מאפשרים אותה רק למטרה שלשמה היא נועדה. סיבה נוספת היא שתהליך המעבר לעבודה מהבית נדרש להיות מהיר. צוותי ה-IT מתמודדים עם אתגרים חדשים בזמן מאוד קצר - דבר שעלול להביא להגדרה שגויה של מערכות, הן בהיבט הטכני והן בהיבט האבטחתי. פעמים רבות, דווקא הפספוסים הם אלה שפותחים את הדלת לתוקף. מדובר באתגר שאינו רק טכנולוגי ולכן, חשוב להבהיר שגם הפתרון מולו הוא היברידי – ארגוני וטכנולוגי כאחד. חשוב שיהיו נהלים שמגדירים בדיקת מערכות מוטמעות, עם דגש על היבט אבטחת המידע. במידה שמתאפשר, פעילות PT כנראה תיתן פידבק משמעותי בנושא. בנוסף, נדרש שבמידה שמנמיכים את רף האבטחה אל מול צרכים אחרים של הארגון, תהיה מעטפת שיודעת להכיל אירועים, לדוגמה - הוספת חוקים למערכות הניטור וצוותי SOC שיהיו ערניים לפעילויות חריגות. לסיכום, מגפת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים, הרבה מהם חוצים עולמות ומעמידים ארגונים מול החלטות עסקיות מורכבות. החולייה החלשה באבטחת מידע היא ללא ספק הגורם האנושי, וההרחקה שלו מבקרת הארגון היא היבט משמעותי, שנדרש לתת לו מענה הן באמצעות פתרונות טכנולוגיים והן באמצעות נהלים וצעדים תפעוליים. ההמלצה שלי היא לגשת לכל אתגר אבטחתי בתקופה הזו כמו שניגשים ללבוש בתקופות מעבר - באמצעות שיטת הבצל: הרבה מעטפות הגנה, שיודעות לחפות האחת על השנייה. הכותב הינו חוקר אבטחת מידע במעבדות סייברארק.  

משה ינאי, מנכ"ל אינפינידט ויזם סדרתי, פורש מתפקידו כמנכ"ל החברה שהקים. ניר סימון, סמנכ"ל הכספים בחברה, וקריאל סנדלר, סמנכ"ל התפעול ומנהל המו"פ, ימונו למנכ"לים משותפים. ינאי ימונה לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות של החברה. ינאי הוא מבכירי תעשיית האחסון העולמית ועל שמו רשומה שורת הצלחות ארוכה בתחום. הוא היה האחראי לפיתוח המרכזי של EMC, שהפך אותה מחברה של עשרות מיליוני דולרים - למאות מיליארדים. במכתב ששלח בסוף השבוע כתב ינאי, כי "כשאני חוגג את יום ההולדת 70 שלי, אני מביט לאחור ואיני יכול שלא להיות נדהם מההתקדמות יוצאת הדופן של הטכנולוגיה והשפעתה העמוקה על האנושות. מפעל חיי מתמקד בפיסת פאזל קטנה, אך מורכבת להפליא – עולם האחסון, המטפל בכמות העצומה של המידע שנוצר על ידי האנושות". "אינפינידט הוא שיאו של מסע זה", כתב, "התחלנו אותו ב-2011 עם החזון, שבעשורים הקרובים ארגונים יידרשו לאחסון גדול, מהיר ואמין יותר - ופחות יקר מכל הקיים בשוק, ושנדרשת מערכת אחסון מהותית כדי לעמוד בצרכים עתידיים אלה". "אני אמנם אופטימיסט חסר תקנה", כתב ינאי, "אך הצמיחה ההולכת וגדלה של אינפינידט עלתה אפילו על הדמיון הכי פרוע שלי. הטמענו מערכות אחסון בנפח של 6 אקסה-בייט (6 מיליון טרה-בייט) בתוך פחות משש שנים בשוק, כשבחצי השנה האחרונה בלבד הטמענו יותר מ-1 אקסה-בייט. הנוכחות הגלובלית של החברה ומגוון לקוחותיה במגזרים השונים מעידים שאנחנו הולכים על משהו גדול". "כמוביל הטכנולוגיה בחברה", ציין ינאי, "אוכל לבלות 100% מזמני בעשייה של מה שאני עושה הכי טוב והכי אוהב - פיתוח החזון האסטרטגי של אינפינידט והתמקדות בצרכים הנוכחיים והעתידיים של הלקוחות שלנו". ינאי, פילנטרופ ומספר 9 בדירוג עשירי ההיי-טק בישראל, עם 1.5 מיליארד דולרים, פעיל בתעשייה יותר מארבעה עשורים. הוא החל את דרכו ב-1975 באלביט, שרצתה להיכנס לתחום האחסון, ועזב אותה כשפנתה לעולם הצבאי-ביטחוני. ינאי עבד במילניום הקודם ב-EMC, ועד פרישתו ממנה לאחר 13 שנים הוביל את פיתוח החומרה והתוכנה של מוצר הדגל שלה, סימטריקס – שהיה הגורם העיקרי להפיכתה לחברת ענק. "בסוף שנות ה-80' עברתי ל-EMC", סיפר בעבר לאנשים ומחשבים, "באנו לחברה בלי שווי שוק, עם רעיון לאחסון במיינפריים וב-SAN. הרעיון הניב הזדמנות לבסיסי הנתונים הרלציוניים. מימושו גרם למהפכה ב-EMC, שהפכה מחברה של עשרות מיליוני דולרים לחברה של 200 מיליארד. הבאנו פתרון טכנולוגי, שצמצם את הפער בין עלויות האחסון היורדות ובין הצורך בגידול תקציבי ה-IT והגידול במידע שנדרש לטפל בו". "חשבתי שפרשתי לתמיד" לאחר מכן ינאי הוביל ומימן את הקמת הסטארט-אפ הישראלי XIV, שפיתח מערכות אחסון מבוססות מחשוב גריד. יבמ רכשה אותו תמורת 300 מיליון דולרים בסוף 2007. זמן קצר לאחר מכן, באפריל 2008, רכשה יבמ חברת סטארט-אפ נוספת שינאי נמנה עם מקימיה, דיליג'נט, שעסקה אף היא באחסון נתונים – תמורת 165 מיליון דולרים. לדבריו, "מנמ"רים בכו שהם אוהבים את סימטריקס – אבל שצריך להיות מדען טילים כדי לדעת לנהל את האחסון ואת המוצר. לכן, לאחר שעזבתי את EMC, ייסדתי את XIV - כשהמוטו הוא פשטות. לאחר שאנשי יבמ הציעו הצעה טובה – חשבתי שפרשתי לתמיד. הסתבר שלא". ב-2010 עזב ינאי את יבמ, וב-2011 הקים את הבייבי האחרון שלו, אינפינידט, המטפלת באחסון כמויות עצומות של מידע, מאות טרה-בייטים ופטה-בייטים. המניע להקמתה, הסביר, "היה הפער בין מה שניתן לעשות עם המידע בשל היחס עלות-יעילות. זהו פער החוזר על עצמו כל הזמן: 90% מהמידע בעולם נוצר בשנתיים האחרונות. הבנו שנדרשת מהפכה באחסון, אי אפשר להמשיך עם מה שהיה, כי הפער לא פותר את הבעיה האמיתית". מוצר הדגל של החברה, InfiniBox, יכול לאחסן יותר משמונה פטה-בייט של מידע במסד בודד. המודל הייחודי של החברה מאפשר להגדיל או להקטין את קיבולת האחסון לפי דרישה ולפי הגידול הטבעי של הארגון, בלא תלות בחומרה. הטכנולוגיה שלה מספקת בו זמנית זמן אחזור של פחות מ-1 מילי-שנייה, אמינות של שבע תשיעיות ויכולת לגדול בנפחי האחסון, עם עלות בעלות כוללת נמוכה משמעותית לעומת מתחרותיה. עד היום גייסה החברה 325 מיליון דולרים, ושווי השוק שלה מוערך בכ-1.6 מיליארד דולרים.

"היכולת לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק היא נושא חם בשבועות האחרונים, אבל ההתעניינות בתחום החלה עוד לפני משבר הקורונה. שוק העבודה נעשה יותר נייד, כשהעובדים עובדים מרחוק ובדרכים, ויש שיתופי פעולה חוצי זמן וארגונים. חברות רוצות לאפשר לעובדים לעבוד מכל מקום ובצורה מאובטחת. מה שעשתה המגיפה הוא להאיץ שינויים שכבר קרו בעולם, כי עסקים מחפשים איך לשמר המשכיות עסקית תוך כדי עבודה מרחוק בכלל ומהבית בפרט", כך אמר יקי זכאי, מנהל צוות ארכיטקטים ב-AWS ישראל. זכאי דיבר במפגש הרביעי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. לדברי זכאי, "בחלק מהארגונים יש תוכניות לעבודה מרחוק כחלק מתוכנית ההתאוששות מאסון. אבל השינוי, בדגש על המעבר המידי, יצר לחץ אדיר: לספק למשתמשים כלים להתחבר למערכות הארגוניות בצורה מאובטחת וקלה בזמן קצר ביותר. זה גם יצר שינוי באופן שבו העובדים מתקשרים איש עם רעהו".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון השירותים של AWS בתחום "אנחנו מספקים מגוון פתרונות לתחום על תשתית הענן שלנו וכך מאפשרים לעבוד מרחוק, עם שירותי דסקטופ כשירות (DaaS - Desktop as a Service), פתרונות לשיתוף קבצים, שיחות וידיאו, קול וצ'ט, פתרונות להפקת דו"חות וקבלת תובנות, מתן יכולת לנציגי שירות הלקוחות לעבוד מהבית ומגוון שירותי רשת להבטחת החיבור המאובטח. האבטחה היא בדמנו, ותשתיות הליבה שלנו תוכננו ונבנו עבור הדרישות המחמירות שלנו, עם שליטה על הנתונים, הצפנה שלהם לפי הצורך ויכולת להוסיף מענה לעשרות אלפי עובדים. כך, אנחנו מעניקים לעובדי הארגונים גישה לאפליקציות הקריטיות בלי לשלוח להם מחשבים, עם יכולת לשלוט במידע הרגיש שלא יזלוג החוצה", אמר זכאי. הוא סיים את דבריו בהציגו שלושה שירותים שמציעה AWS: "האחד, Amazon Workspaces, מאפשר למגוון רחב של מכשירים - טאבלטים, מכשירי Windows, מחשבי Mac וסמארטפונים - להתחבר לדסקטופ ייעודי, עם סביבת העבודה של העובדים. השני, AppStream 2.0, מאפשר הנגשת האפליקציות לטובת העבודה. כך יורדת עלות הניהול של הדסקטופים והם נפרסים כחלק מהרשת הפרטית של הארגון באמזון. זה מאפשר שליטה מלאה על הגישה של המשתמשים למשאבי הארגון. כמו כן, אנחנו מספקים שירות מנוהל לחיבור מאובטח מרחוק לעובדים עם גישה ל-VPN - בקנה מידה רחב. זאת, תוך מניעת פגיעה בביצועים, בשל ריבוי משתמשים".

אנו מביאים לכם להאזנה את הרצאות מפגש מספר 3 בסדרת המפגשים החדשה סביב משבר הקורונה

החזרה לשגרה בתקופת עוד לפני הקורונה, הנושא של תחבורה חכמה מהווה אחד הנושאים המרכזיים בתערוכה הבינלאומית SMART CITY שנערכת כל שנה בברצלונה. נכון לעכשיו, מארגני הכנס מתכננים לקיים אותה, ולקראת ההיערכות להכנות לתערוכה הם ארגנו בשבוע שעבר וובינר מעניין, ששודר מסין, שעסק בשאלה מה ההשפעה של עידן [caption id="attachment_315449" align="alignnone" width="600"] גיל איילון, מנהל אזור EMEA, מובילאיי. צילום: יח"צ מובילאיי[/caption] בוובינר השתתפו כ-100 אנשים מכל העולם, בהם שבעה ישראלים, כשהבכיר שבהם הוא גיל איילון, מנהל אזור EMEA בחברת מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל, והמעסיקה כ-2,000 עובדים, וכן סרג'יו וינציקי, נציג מרכז הירידים FIRA בישראל, המארגנת את התערוכה הבינלאומית של ערים חכמות בברצלונה. המרצים בוובינר היו מומחים מתחום הניידות. הם הדגישו את הצורך להסתגל לחזרה לשגרה ולתכנן את מהלכי העתיד. בלוקצ'יין ורכבים אוטונומיים וינסנט וואנג, מנהל החדשנות הראשי של החברה הסינית וונקסיאנג אחזקות, שהיא אחת מספקיות חלקי החילוף לרכב הגדולים בעולם, הציג גישה מעניינת, הקשורה לניהול תשתיות תחבורתיות, גישה שלא נשמעה עד כה והיא השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. וואנג הסביר, כי הבלוקצ'יין מאופיין ביכולת להבטיח תהליכים שונים בניהול וטיפול בתהליכים מורכבים, כלומר הוא יחזק את ממד הביטחון שחשוב כל כך בנהיגה עצמית. "בלוקצ'יין יועיל לתחומי יישומים עירוניים קריטיים במיוחד בגלל תכונות ההצפנה היייחודיות שלו בעולם המטבעות, והוא יכול לסייע בעולם הרכבים ללא נהג", אמר וואן. "הערך הגדול ביותר של בלוקצ'יין, במיוחד עם כניסת הנהיגה האוטונומית, הוא יצירת חוויית מעבר עירונית הוליסטית, עם אופטימיזציה מלאה ואולטימטיבית". הנציג הישראל איילון הדגיש את הרלוונטיות של התחבורה החכמה במרכיב העירוני. הוא דיבר כמה ימים לפני שנודעה עסקת מוביט שנרכשה על ידי מובילאיי, והרמזים היו ברורים, מבלי שהמאזינים כמובן ידעו במה המדובר. בתחילת דבריו התייחס איילון להיערכות החברה להמשך תפקודיות עסקית בזמן הקורונה, בעיקר בכל מה שקשור לתהליכי המכירה. כל אלו נעשו על ידי עבודה מהבית, כאשר אחד האתגרים היה ניתוח נכון ומדויק של מידע על מיפוי הניידות הדינאמית בתוך העיר, ולהתאים את הפתרונות של החברה למצבים משתנים. "המציאות שהקורונה יצרה דורשת כישורים חדשים, כדי להיות מסוגלים לעבוד בדרך אחרת ולהתאים עצמנו בו זמנית", אמר איילון. הצורך לתת מענה מידי למצבי קיצון - ממצב של עומסים וניידות בכבישי הערים לכמעט אפס ניידות - מחייב יכולת וכלים שיהיו קיימים בזמן משבר לניתוח דפוסי הניידות, כפי שטען דובר אחר בכנס, איגנסיו באריוס, מחברת הייעוץ Kido Dynamic השוויצרית. הוא הביא דוגמאות ממה שקרה בתחום הניידות בספרד, והמסקנה שלו הייתה, שבמשברים הבאים, חברות שלא תהיה להם היכולת להגיב בשבריר שנייה לשינויים בתכנון התחבורה פשוט לא ישרדו. דובר אחר של חברת Bu Technology טכנולוגיה הסינית, המתמחה בייצור רובוטים לשימושים שונים, התמקד ביכולת של ה-5G לשפר את תכנון הניידות העירונית. בעזרת טכנולוגיה זו, אמר הדובר, רכבים בלתי מאוישים יכולים לסייע בשיגור ארוחות או תרופות לתושבים שסגורים בבתים, או בחיטוי ובאיסוף פסולת רפואית. המסר המשותף שעלה מהוובינר המעניין הזה היה, שתחום הניידות מתקדם ומפתח תגובות יצירתיות ומהירות כדי לענות על צרכים חדשים. שורה תחתונה: תחום התחבורה החכמה, שהיה ברקע לפני עידן הקורונה, עולה שוב לכותרות אחרי עידן הקורונה. מתכנני ערים ויועצים לתחום הערים החכמות יצטרכו לרענן מחדש את התוכניות האסטרטגיות שלהם, לתעדף כל מה שקשור לניהול חכם של תשתיות תחבורה ולהביא את זה לידי ביצוע לדרגים הכי בכירים. בהנחה שהתערוכה הגדולה בעולם לערים חכמות תתקיים בברצלונה בנובמבר הקרוב, אנו צפויים לראות בה חלק מהפתרונות שדובר עליהם בוובינר, במיוחד הפתרונות כחול לבן שלנו.

בתקופה קשה זו, שבה אנו עוקבים בחרדה אחרי התפשטות נגיף הקורונה ומנסים להסתגל לבידוד ועבודה מהבית, חלה עלייה חדה במספר תקיפות הסייבר. בעקבות משבר הקורונה חל שינוי בדפוסי ההתנהגות שלנו והתוקפים רואים בכך הזדמנות חסרת תקדים. לפי הנתונים של צ'ק-פוינט, מדי יום מתרחשות כ-2,600 תקיפות ונרשמים כ-200 אתרים חשודים הקשורים לקורונה. אנשים רבים עבדו עד לא מזמן במשרדים והיו מוגנים על ידי כלי הגנת סייבר כלל-ארגוניים, כלים המספקים הגנה טובה יותר מכלי ההגנה שמותקנים במחשבים האישיים. עם המעבר מהמשרד אל הבית, איבדנו בחלק גדול מהמקרים שכבת הגנה בלתי נראית זו, דבר שהופך את המידע האישי שלנו וגם את המידע של הארגון שבו אנו עובדים לפגיע יותר. נוסף על כך, רבים מנהלים דיונים ופגישות באמצעות תוכנות שלא נחשפנו אליהן בעבר. לפי הדיווחים של צ'ק פוינט, מאז פרוץ המגיפה נרשמו 1,700 אתרים חדשים שמציעים להורדה תוכנת זום נגועה. קשה לדעת עד כמה בטוחה תוכנת זום הרשמית באופן חד-משמעי. לפי סקרי אבטחה שנערכו במעבדות שונות עלה, כי טענת החברה שלפיה התקשורת מוצפנת קצה-לקצה אינה מדויקת, וכי חברת זום ככל הנראה תוכל לפענח את שיחות הוועידה במידה ותתבקש על ידי הרשויות. עם הבידוד בא השעמום מספר הנרשמים של נטפליקס עולה וכך עולה גם מספר האתרים שמתחזים לו. מטרת האתרים פשוטה – לשכנע את המשתמשים להזין את פרטי כרטיס האשראי שלהם כדי לגנוב מהם כסף. ניסיונות ההתחזות לא מוגבלים, כמובן, רק לאתרי סרטים - הם צצים כפטריות אחרי הגשם בתקופה שבה אנו צורכים יותר ויותר שירותים באינטרנט. התוקפים נוהגים להפיץ תוכנות זדוניות וקישורים לאתרים המתחזים גם באמצעות דואר אלקטרוני. בהתקפה שנצפתה לאחרונה במונגוליה, פקידי ממשל קיבלו מכתב בדוא"ל שנשלח כביכול על ידי משרד החוץ המונגולי. למכתב צורף מסמך עם מידע חשוב לגבי התפשטות המגיפה. עם פתיחת המסמך, הותקנה במחשב תוכנה זדונית, שאפשרה לתוקף לצלם מסך, להוריד קבצים ולהריץ תוכנות. התקפות מסוג זה מומשו בעבר גם באמצעות מסמכי PDF,  מסמכי Office ועוד. תוכנה זדונית, בהתאם לסוגה, מאפשרת לתוקף להשיג כמה מטרות: תוכנות מסוג ransomware מונעות מהקורבן גישה למידע שלו עד לתשלום כופר. בדומה להן, תוכנות מסוג doxware משתלטות על המידע של הקורבן, אך במקרה זה האיום הוא פרסום המידע הרגיש, מידע אישי או מידע ארגוני, במידה שלא ישולם הכופר. סוג נוסף של תוכנות הוא keylogger. תוכנות מסוג זה עוקבות אחרי הקשות במקלדת ומעבירות את המידע לתוקף. דבר זה מאפשר לתוקף לראות את ההתכתבויות, הסיסמאות, חיפושים וכד’. כל תוכנה זדונית יכולה להיות מלווה במנגנון הסתרה, שמטרתו למנוע מכלי הגנה להבחין בהימצאותה. לא לדאוג – יש מה לעשות הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני התקפות מסוג זה הוא להפעיל שיקול דעת ולפעול לפי המלצות אלה: אם אתם מורידים תוכנה מאתר - כדאי לוודא שהכתובת שלו לא מעוררת חשד. אם אתם מקבלים מכתב בדוא"ל שמבקש מכם להיכנס לאתר כלשהו או להוריד קובץ מצורף, ודאו שסגנון הכתיבה מתאים למכתב מסוג זה. לדוגמה, שמכתב מחבר לא כתוב בצורה רשמית מדי ולהיפך - שמכתב מהמוסד לביטוח לאומי לא מכיל שגיאות כתיב. אם אתם רוצים לרכוש שירות כלשהו, נסו לחפש את השירות באינטרנט ורכשו אותו מהספק הישיר. אל תתפתו להצעות שנראות טובות מדי בשביל להיות נכונות. ודאו שכלי ההגנה שלכם מעודכנים. השתדלו לא לחלוק את מחשב העבודה שלכם עם ילדיכם, כדי לצמצם את הסבירות שלחשיפת מידע ארגוני לתוכנות זדוניות.   הכותב הוא אש מסלול סייבר במחלקה להנדסת תכנה ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, קמפוס באר שבע.

עולם הסייבר הישראלי ממשיך לרתוח, והפעם תורה של האב סקיוריטי: החברה הודיעה לפני ימים אחדים כי גייסה חמישה מיליון דולר בסבב A מאקסה ונצ'רס, שהובילה את הגיוס, ופלטפורמת ההשקעות OurCrowd. האב סקיוריטי מציעה פתרונות אבטחת סייבר לתחומי הפינטק, שירותי ענן, בלוקצ'יין ואחסון דטה. החברה הוקמה ב-2017 על ידי אייל משה, המכהן כמנכ"ל, ואנדריי יארמנקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא מעסיקה 20 עובדים בתל אביב ובחו"ל. בחברה מציינים שההשקעה תשמש לגיוס עובדים נוספים, להרחבת ההיצע הטכנולוגי שלה ולשיווק מוצרים למערכת הבנקאית והפיננסית ככלל, חברות אנטרפרייז וספקי מחשוב ענן. פתרונותיה של האב סקיוריטי, שלדבריה הם "ברמה צבאית", מיועדים לעסקים וארגונים מכל ענפי המשק, ומוצעים בענן ואון-פרמיס. זאת, לנוכח הקושי ההולך וגובר להתמודד עם איומי הסייבר, כאשר מספר המתקפות וההיקף שלהן עולים באופן משמעותי, בפרט במשבר הקורונה. לחברה שותפות עם סיגייט, במסגרת המעבדות שזו הקימה בישראל. השתיים מפתחות ביחד פתרונות מאובטחים לניהול נתונים בענן ומחוצה לו. "סבב הגיוס יאפשר לנו להמשיך ולספק פתרונות אבטחה ברמה צבאית לספקים מובילים של שירותי ניהול ענן, שירותי תשלומים, תחבורה ובריאות", אמר משה. "אנחנו מציעים אבטחה מקצה לקצה לאורך כל מחזור החיים של המוצר, ובעידן הקורונה, יותר מאי פעם, יש לכך חשיבות קריטית".

"הקורונה שינתה לחלוטין את עולם האי-קומרס והוא לא יחזור להיות מה שהיה. כל העסקים יאמצו את הפלטפורמה הזו", כך אמרה עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל. חן השתתפה בכנס הווירטואלי הרביעי במספר על המשכיות עסקית בעידן הקורונה, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים. בכנס השתתפו מנמ"רים ממגזרים שונים במשק ומנהלי חברות IT. בדבריה ציינה חן כי "דואר ישראל ערוך הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הלוגיסטית על מנת לתת מענה לאי-קומרס". היא פתחה את הרצאתה בנתונים על דואר ישראל: החברה מעסיקה 5,500 עובדים ב-1,200 אתרים בכל הארץ, בהם 1,000 דוורים, כמו גם שליחים. היא אמרה שהדואר ערוך למשברים כמו הקורונה, בהיותו חלק ממערך מל"ח (משק לשעת חירום). "נכנסנו לתוך הקורונה במצב יחסית טוב", ציינה. "כבר אחרי מגפת הסארס עולם האי-קומרס קיבל דחיפה רצינית, וגם אנחנו הפקנו את הלקחים". בדבריה פירטה חן את הפעילות שעשה הדואר בהקשר של המסחר המקוון, שבתחילת המשבר סבל מהאטה ובעיות, בכל העולם, אבל אחר כך חזר לפעול יחסית כשורה. המענה של הדואר היה חיבור מואץ של לקוחות לאתרי האי-קומרס, תוך מתן חיווי מידי ללקוחות על סטטוס המשלוחים וזמן הגעתם. חן התייחסה גם להיערכות הפנים ארגונית עם תחילת המשבר ואמרה כי "כל עובדי המטה שלנו עברו ביום אחד לעבוד מהבית, וזה הצריך מתן מענה למצב לא סטנדרטי לחלוטין". היא ציינה כי האגף שבראשותה נערך לתת את אותו מענה מחשובי בזמן קצר, תוך התמודדות עם מצבים של עובדים שנכנסו לבידוד, תפעול הדוורים ושמירה על בריאותם.  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון נושא אחר שאגף המחשוב של הדואר נדרש לו הוא המוקדים של החברה. "יש לנו מספר מוקדים, וגם הם עברו עם תחילת המשבר לעבודה מהבית. בתוך 10 ימים חיברנו 150 נציגים לעבוד מהבית בליווי הדרכה, כי זה מצב שעד היום לא היה לנו", אמרה. חן הדגישה כי למרות המציאות המורכבת, הייתה הקפדה על מעקב אחר מימוש תכניות העבודה של הדואר בתחום המחשוב - ובכלל. "המשכנו לתחזק מערכות וכלים, ואפילו עודכנו גרסאות", הוסיפה. "הקורונה שיפרה מאוד את מעמד המנמ"רים" גם בדואר מבינים, נוכח ההתנהלות בתקופה זו של משבר הקורונה, שהעבודה מרחוק מביאה עימה יתרונות רבים. חן סיפרה שכל הישיבות והפגישות בתקופה זו נערכו בזום או במיקרוסופט טימס - דבר שהתכוונו להתחיל לבצע עוד לפני כן, ופרוץ המשבר היווה זרז מעולה לכך. "אנחנו מדברים על שימוש בפלטפורמות אלה לפחות חצי שנה, והנה בתוך יום, מתוך אילוצים, עברנו להשתמש בהן וכולם מרוצים. אין ספק שנמשיך למנף את השימוש בפלטפורמות אלה לטובתנו", אמרה חן. היא סבורה שאירועי הקורונה שיפרו מאוד את מעמד המנמ"רים בארגונים, כי הנהלות הבינו שבלעדיהם, שום דבר לא זז. "תפקיד המנמ"ר היה חשוב לפני הקורונה אבל אחריה הוא הרבה יותר, וזו הזדמנות למנמ"רים למצב את עצמם", ציינה. המשך סיקור ההרצאות ממפגש הפורום - בהמשך השבוע.