מוטורולה סולושנס זכתה במכרז של מינהל הרכש הממשלתי לאספקת שירותי קשר מבוסס סלולר. היקף העסקה לא נמסר לפרסום אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר במיליוני שקלים. מדובר בשירות תקשורת POC (ר"ת PTT (Push to talk) Over Cellular) - ובקיצור, "ווקי טוקי". על פי הזוכה, מדובר במכרז POC  הגדול ביותר שנערך עד כה. במסגרת העסקה, מוטורולה תספק כ-10,000 מנויים למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה. שירות WAVE של החברה יאפשר לצוותי אבטחה, תפעול, לוגיסטיקה ותחומים נוספים במשרדי הממשלה - לתקשר ביעילות בין מכשירים סלולריים, טאבלטים, מחשבים ומכשירי קשר. מוטורולה סולושנס תספק שירותי תקשורת אלחוטיים על גבי מכשירים ייעודיים, הכוללים, בין היתר, שירותי קשר יחיד מול יחיד, יחיד מול קבוצה, קבוצות קשר בתוך משרד ובין המשרדים, וכן שירותי שו"ב למשך שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה לחמש שנים נוספות. הוט מובייל תשמש כספקית התשתית הסלולרית, שתכלול חבילות שירות לגלישה בארץ ובחו"ל. לחברה יש כבר בארץ עשרות אלפי מנויים לשירות WAVE - בהם ספקים רבים וקבלנים של המשרדים השונים, שכעת יוכלו לתקשר עמם בצורה יעילה יותר. שירות WAVE מאפשר למשתמשים בו לקבל תכונות המסייעות לשיפור היעילות והיכולת התפעולית בארגונים. פתרון גישור יאפשר תקשורת בין מכשירים סלולריים לבין מערכות הקשר הקיימות. עמדות ניהול מבוססות אינטרנט יאפשרו למשרדי הממשלה השונים לנהל ביעילות משימות בשטח עם יכולות של שליטה ובקרה. בין התכונות שמציע השירות: תקשורת PTT מיידית מכל מקום בעולם, הודעות מולטימדיה, יכולת ליצירת קבוצות קשר ארעיות על בסיס מיקום גיאוגרפי, סוגי תפקידים ועוד. כל זאת לטובת ניהול יעיל של אירועים. אברהם בן דוד (בנד"א), מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל, אמר, כי "נסייע למשרדי הממשלה במעבר לתקשורת אחידה ומתקדמת. מגוון הפתרונות שלנו, בשילוב הניסיון רב השנים בתקשורת למשימות קריטיות, יבטיחו כי צוותי השטח יקבלו את שירותי התקשורת המתקדמים והאמינים ביותר".

האקרים פרצו לחשבונות של גיטהאב, פלטפורמת פיתוח התוכנה שבבעלות מיקרוסופט, וגנבו משם 500 ג'יגה-בייט של נתונים - כך הם מסרו אתמול (א'). קבוצת ההאקרים כינתה את עצמה Shiny Hunters (הציידים הנוצצים). חוקרים העריכו שהנתונים שנפרצו ונגנבו לא מכילים מידע רגיש או קריטי. לאחר שגנבו אותם, ההאקרים הציעו את הנתונים למכירה בפורומים של פצחנים. ההוכחה: צילומי מסך לעיתונאים גיטהאב היא פלטפורמת פיתוח תוכנה שמארחת 40 מיליון מפתחים, שנעזרים בה לטובת בקרה על הליך הפיתוח. מיקרוסופט רכשה אותה ביוני 2018 תמורת 7.5 מיליארד דולר. מומחי אבטחה ציינו כי הפעם, דפוס הפעולה של הקבוצה שונה במעט ממה שעשתה בעבר. חוקרים הבחינו בשבוע שעבר כי חברי הקבוצה גנבו נתוני לוג-אין של 91 מיליון משתמשים של טוקופדיה, פלטפורמת האי-קומרס הגדולה ביותר באינדונזיה, ולאחר מכן מכרו את מאגר הדטה ב-5,000 דולר. ההאקרים פתחו אתר וממנו הם שלחו לעיתונאים תמונות מסך של קבצים שנגנבו מפלטפורמת הפיתוח מבוסס קוד פתוח של מיקרוסופט, כדי להוכיח שהם אכן פרצו לשרתיה. שמות הקבצים היו בסגנון "Rust for the Windows Runtime" ו-"Wssd Cloud Agent". לאחר זמן מה, הם שחררו את הקבצים בסגנון "רובין הוד", משמע - פרסמו אותם ללא תמורה, ציינו חוקרי אבטחה. החוקרים העריכו שהפריצה אירעה ב-28 במרץ השנה. ההאקרים מסרו שכעת כבר אין להם גישה לחשבונות בגיטהאב, וכי לחברה יש זמן לחקור את המקרה ולהודיע למשתמשים על ההשפעות של הפריצה. בדיווח אחר נכתב כי ההאקרים השיגו גישה לחשבון גיטהאב של עובד של מיקרוסופט ומשם השיגו גישה ליותר מ-1,000 פרויקטים של החברה, לצד פרויקטים אישיים של עובדים בענקית מרדמונד. גיטהאב לא הגיבה לפרסום ומיקרוסופט, החברה האם, אישרה את דבר הפריצה. יצוין כי פלטפורמת הקוד הפתוח חוותה פריצה בהיקף נרחב ב-2016 ומתקפת פישינג ב-2017.

חלק ניכר מהעובדים ברבות מענקיות הטק בארצות הברית לא יגיעו למשרדים שלהן עד סוף השנה. בין אותן חברות נמצאות גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אמזון ואחרות. זאת, על אף שהמשק ברבות ממדינות ארצות הברית מתחיל להיפתח בימים אלה. גוגל הודיעה ​​לעובדים שלה כי ככל הנראה הם יישארו לעבוד מהבית למשך שארית השנה, עקב המשך ההשפעות של מגיפת הקורונה. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ומנכ"ל החברה האם אלפבית, הודיע לעובדים על לוח הזמנים המעודכן במהלך ישיבת החברה ביום ה' האחרון. עובדים שצריכים לחזור למשרד יחלו לעשות זאת ביוני או ביולי, עם אמצעי בטיחות בריאותיים "משופרים, וחוויה משרדית שמוגדרת מחדש", אך ככל הנראה רוב העובדים ימשיכו לעבוד מרחוק עד סוף שנת 2020, אישרה גוגל. הנחיות ספציפיות לעובדים ישתנו בהתאם למקום עבודתם, תוך מילוי ההוראות של עיריות ומועצות מקומיות. עוד ציינה גוגל כי היא תמשיך לפעול בהתאם להנחיות של ארגון הבריאות העולמי, המרכזים לבקרת מחלות בארה"ב ורשויות בריאות אחרות. בחודש שעבר דיווחה סוכנות הידיעות בלומברג, כי פיצ'אי אמר אז לעובדים במייל כי כמה משרדים יתחילו להיפתח כבר ביוני, וכי כל החזרות יהיו "מפוזרות ומצומצמות". ב-10 במרץ, גוגל הייתה בין החברות הגדולות הראשונות בארצות הברית שיעצה לעובדיה בצפון אמריקה לעבוד מהבית, אם תפקידיהם מאפשרים זאת. כמה ימים לאחר מכן הנחתה יבמ באופן גורף את כל עובדיה בעולם לעבוד מהבית. כך גם מיקרוסופט, שלפי דיווחים צפויה להמשיך במדיניות זו עד אוקטובר הקרוב - בכל הנוגע לעובדים במטה החברה בסיאטל. חברה נוספת מאותה העיר, אמזון, מסרה בשבוע שעבר כי היא מאפשרת לעובדי התאגיד לעבוד מהבית לפחות עד סוף אוקטובר. לעומת זאת, רוב העובדים במחסני החברה נדרשים להגיע אליהם פיזית - מהלך שאף הגיע לערכאות בצרפת. פייסבוק תתחיל לפתוח את המשרדים רק ב-6 ביולי פייסבוק הודיעה בשבוע שעבר כי היא מתכוונת להתחיל לפתוח את מרבית משרדיה ב-6 ביולי, יום ב' שאחרי סוף השבוע של חגיגת העצמאות למדינה. היא הוסיפה, כי לעובדים שיכולים לעבוד מרחוק תהיה אפשרות לעשות זאת עד סוף השנה. זאת, בהמשך להודעה שלפיה העובדים יעבדו מהבית לפחות עד סוף מאי. מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, כתב בפוסט בחודש שעבר, כי "מרבית עובדי פייסבוק הם בני מזל, שהם מסוגלים לעבוד באופן פרודוקטיבי מהבית... אני מקווה שהצעד הזה יסייע למניעת התפשטות הנגיף". יותר מ-95% מהעובדים במשרה מלאה של ענקית המדיה החברתית עובדים מהבית, אמר דייב ווהנר, סמנכ"ל הכספים של פייסבוק לעיתונאים בשבוע שעבר. הוא הוסיף, כי הבטיחות היא "העדיפות מספר 1 עבור אותם עובדים חיוניים, שצריכים להיכנס למרכזי הנתונים שלנו ולמתקנים אחרים". לפייסבוק יש 48 אלף עובדים במשרה מלאה, 3,300 מהם נוספו ברבעון האחרון. החברה מתכננת לגייס השנה 10,000 עובדים נוספים.

"אגף המחשוב של עיריית הרצליה העניק תמיכה לרציפות התפקודית של העירייה. הצוות שבראשותי מאפשר שקט למנהלים בתקופה זו, וכך הם יכולים לקבל החלטות מקצועיות", כך אמר אמיר זיו, מנהל אגף המחשוב של העירייה. זיו השתתף אתמול (א') בכנס וירטואלי בנושא המשכיות עסקית בעידן הקורונה והחזרה לשגרה, שערכה קבוצת אנשים ומחשבים. באירוע השתתפו מנמ"רים ממגזרים שונים במשק ומנהלי חברות IT שעובדות אתם. בדבריו הוא ציין שההיערכות של עיריית הרצליה למשבר הקורונה החלה כאשר באחד ממוצאי השבתות לפני כחודשיים הוא נקרא לישיבה דחופה עם ראש העיר, משה פדלון, שדנה בהיערכות למצב החירום שהוכרז בעקבות התפרצות המגיפה. "ראש העיר הציג בפנינו דרישה להקים מערכת ייעודית שתיתן מענה רק בנושאי הקורונה, והיא תפעל בנפרד ממערכת המוקד הרגילה", סיפר זיו. "צוות האגף נרתם למשימה ובתוך 12 שעות פותחה מערכת מבוססת גוגל שכוללת בתוכה סט של טפסים, שנותבו לבעלי התפקידים בעירייה, בהתאם לנושא, וכן למערכות בקרה, שעקבו אחרי החלטות העירייה ו-וידוא של ביצוען, כדי לתמוך בתושבים ולהמשיך לתת להם שירות". "כל הדיווחים והבקרות נותבו למערכת מיוחדת שאליה נכנס ראש העיר, שם הוא יכול לראות אילו החלטות בוצעו ומה עוד צריך לעשות", הוסיף.  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון מערכת קבלת ההחלטות, שעליה דווח בראשונה באנשים ומחשבים, מרכזת את כל המידע הרלוונטי לכלל מקבלי ההחלטות בעירייה. היא מציגה את דיווחי משרד הבריאות על התחלואה בעיר ומוסיפה עליהם עוד פילוחים, בהם חלוקה של מספר החולים לפי שכונות ומידע שמסייע לגורמי הרווחה לפעול. במסגרת זו, השלים האגף העלאה לאוויר של מערכת תלת ממד מבוססת GIS, שמאפשרת למקבלי ההחלטות לשרת טוב יותר את התושבים. כך ניתן המענה ללמידה מרחוק זיו סיפר על הפתרון שנתנה העירייה ללימוד מרחוק של ילדי בתי הספר בעיר. "יש לנו מערכת שעובדת מזה שלוש שנים, שנקראת קהילות לומדות והיא מבוססת מיקרוסופט. פיתחנו מערכת נוספת, ייחודית להרצליה, שנועדה לעקוב אחר השיח ברשתות שעוסקות בלמידה מקוונת. המערכת ידעה לזהות שיח אלים, מקרי פדופיליה ועוד, וברגע שהיא עולה על זה, היא מציפה את הדברים, בהתאם לנהלי משרד החינוך", אמר. גם עיריית הרצליה ערכה את הישיבות השוטפות בתקופה זו על פלטפורמות כמו זום, תוך הקפדה יתרה על נושא הסייבר ואבטחת המידע. "יישמנו נהלי אבטחה חמורים, עוד לפני שמערך הסייבר פרסם את ההנחיות שלו לרשויות", אמר זיו.

כתב: הילל יוסף. איירוספייק, ספקית מסד הנתונים NoSQL, מעמיקה את אחיזתה בענן. בימים אלה הכריזה החברה על Aerospike Cloud Foundation - פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לבנות, לנהל, למכן ולנטר את בסיס הנתונים כשירות (Database as a service - DbaaS). הפלטפורמה העננית של איירוספייק מבוססת ומותאמת לתקני CNCF (ר"ת Cloud Native Computing Foundation). אלה מוגדרים על ידי קרן הלינוקס ומטרתם לפשט את הפריסה, התזמור, הניהול, ההתראה והמעקב אחר יישומי ענן בכל סביבת ענן - ציבורי או פרטי. פלטפורמת ה-Aerospike Cloud Foundation תהיה זמינה במהלך הרבעון הנוכחי, הוא הרבעון השני של השנה. הגרסה הראשונה של הפלטפורמה תהיה מותאמת לעבודה עם מנוע גוגל קוברנטיס (GKE) על גוגל קלאוד, ותשתיות ענן נוספות יוכרזו בהמשך. הפלטפורמה כוללת מנגנון ניהול בקוברנטיס (Operator) ותוספים ספציפיים המותאמים באופן אישי לממשק ה-API של קוברנטיס; יכולות לפרוס את האשכולות (Clusters) של איירוספייק בסביבת קוברנטיס (Helm Charts) ; ופרומתיאוס: פתרון ניטור מובנה, הכולל אינטגרציה עם Grafana ומשלב יכולות להצגת לוחות מחוונים (דשבורדים) של ניטור בסיס הנתונים בזמן אמת. היתרונות של ארכיטקטורת הזיכרון ההיברידית מבית איירוספייק ארכיטקטורת הזיכרון ההיברידית (HMA) הייחודית מבית איירוספייק ממצה את מלוא הפוטנציאל של החומרה המודרנית ומבטלת את כל הקשיים שמונעים מחברות לספק ערך מהכמויות העצומות של הנתונים בקצה, אל הליבה ובענן. עם אחסון הנתונים על רכיבי SSD חדשניים, כשרק האינדקסים מאוחסנים ב-DRAM בעל ביצועים גבוהים, הפתרון מספק את יתרונות הביצועים הגבוהים של זיכרון מטמון (Cache) עם עקביות ואמינות (Reliability and consistency) בנתונים. כך, המערכת מעניקה לארגוני אנטרפרייז "יתרון תחרותי לא הוגן בחלקיק מהעלות ומהמורכבות של פתרונות מהדור הקודם." באופן זה, איירוספייק מסייעת לארגונים להפעיל יישומים קריטיים בזמן אמת, ותומכת בטרנספורמציה דיגיטלית. בסיס הנתונים שלה מסייע לארגונים למנוע הונאות, לבצע תשלומים דיגיטליים, לערוך פעולות תיווך אונליין בבורסות ולהעניק מבט של 360 מעלות על הלקוחות. הוא משמש תשתית לאפליקציות ארגוניות שדורשות עלייה מהירה לאוויר באופן קיצוני, ביצועים וסקלביליות. הארכיטקטורה פשוטה וקלה לתחזוקה, ומפחיתה משמעותית את הגידול בשרתים. עם אשכולות שיודעים לרפא את עצמם, שהם בעלי זמינות גבוהה, בסיס הנתונים של איירוספייק הופך לאידיאלי עבור משימות מחשוב קריטיות, עם הסכמי רמת שירות (SLA) קפדניים ועלייה לאוויר מהירה באופן קיצוני. כך, מסכמים בחברה, "אנחנו מתחייבים לכך שלא יהיה אצלנו אובדן נתונים, ומעניקים לארגונים שכפול מידע מסונכרן ומאובטח, חוצה דטה סנטרים (XDR), עם מנוע אחסון היברידי ומרובה שכבות. עוד אנחנו מעניקים יכולת לדחיסת נתונים ולניהול דינמי של האשכולות. כך, אנחנו מספקים לארגונים עתירי נתונים, בכל סקייל (מדרג), יכולות ביצועים גבוהות ומרובות, עם אבטחת מידע מרבית ואמינות עקבית". [caption id="attachment_293710" align="alignnone" width="600"] אושרת בן אבי זבלודוביץ, מנהלת הלקוחות של הסניף הישראלי של איירוספייק. צילום: עזרא לוי[/caption] איירוספייק מרחיבה פעילות בישראל בוובינר שערך הסניף הישראלי של החברה, שאותו הנחתה אושרת בן אבי זבדלודוביץ', מנהלת הלקוחות של הסניף, עלה כי איירוספייק מרחיבה את פעילותה בישראל ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים למגוון תפקידים, כולל תפקידי פיתוח למרכז הפיתוח הישראלי שהחברה פתחה באחרונה. את הוובינר פתח עמי אהרונוביץ', מנכ"ל הסניף הישראלי, שהוקם לפני שנתיים. לדבריו, "משבר הקורונה אמנם פגע בארגונים ממגזרים מסוימים, אולם הביא ליותר פעילויות אונליין, למשל לימוד מרחוק או פרסום דיגיטלי". "מאות הלקוחות של החברה נמנים על מגזרים שונים, ביניהם בריאות, פיננסי, תשלומים וכרטיסי אשראי, לרבות ברקליס קארד, אמריקן אקספרס וקבוצת השירותים הפיננסים מסינגפור DBS. עוד על לקוחותיה נמנית פייפאל, שתהליכי מניעת ההונאות בעת עסקות מקוונות שלה נעשים על שרתי איירוספייק. הבנק המרכזי של האיחוד האירופי מבצע טרנזקציות גלובליות באיחוד על בסיס הנתונים שלנו. כמו כן, פלייטיקה הישראלית הגדילה איתנו את קצב הקריאה והכתיבת של נתונים (IOPS) פי שלושה, וזאת תוך שימוש בכמות שרתים קטנה במיוחד, מה שהניב לה חיסכון שנתי ממוצע של 1.4 מיליון דולר". אהרונוביץ' סיים בצטטו את תרזה מלווין, ארכיטקטית ראשית של חטיבת פתרונות ביג דטה מונעי בינה מלאכותית ב-HPE, שאמרה כי "לאחר מחקר מעמיק של שנה וחצי, אין בסיס נתונים יותר טוב מאיירוספייק, שמאפשר לבצע מיליוני קריאות וכתיבות בשנייה וכדי להגיע לתוצאות טובות פי 10 מהמתחרים".

סוף עידן בעמק הסיליקון: 19 שנים לאחר שמונה למנכ"ל גוגל על ידי מקימיה, עזב אריק שמידט סופית את ענקית האינטרנט, לאחר שפרש בפברואר גם מתפקידו האחרון כיועץ הטכני של החברה, לפי דיווח שפורסם ב-CNET. על פי הדיווח, שמידט עדיין מחזיק ב-4.1 מיליון מניות של אלפאבית, ששוויין עומד על כ-5.6 מיליארד דולר. בשנים האחרונות ביצעה גוגל שינויים מבניים מסיביים, הגדול שבהם היה הקמת החברה האם אלפאבית ב-2015, ומתחתיה גוגל וחברות נוספות, כגון וויימו. מאוחר יותר הודיעה החברה גם, כי מייסדיה, לארי פייג' וסרגיי ברין, לא יכהנו עוד כמנכ"ל וכנשיא, והוחלפו על ידי סונדאר פיצ'אי, המכהן כמנכ"ל אלפאבית. שמידט, שהגיע לגוגל בשנת 2001 מנובל, היה דמות מפתח בצמיחה המטאורית של גוגל מסטארט אפ קטן עם מנוע חיפוש לאחת מהחברות הגדולות בעולם, החולשת היום בנתחי שוק נכבדים בתחומים רבים, בהם, חוץ מחיפוש - שירותים כמו דואר, מחשוב ענן, מפות, סמארטפונים ועוד. הוא הוביל את גוגל גם במהלך הנפקתה לבורסה ב-2004. ב-2011 עזב שמידט את תפקיד המנכ"ל ועבר לכהן כיו"ר. ב-2017 הודיעה החברה כי הוא עוזב את תפקיד היו"ר וישמש כיועץ מיוחד בתחומי המדע והטכנולוגיה. כעת, כאמור, עזב שמידט גם את תפקידו זה. שמידט מונה ב-2017 ליו"ר מועצת החדשנות של הממשלה, שהמליצה לפנטגון על טכנולוגיות מבטיחות חדשות שעשויות להיות להן יישומים צבאיים. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר ועדת הביטחון הלאומי בנושא בינה מלאכותית, המייעצת לקונגרס בנושאי בינה מלאכותית למטרות הגנה. באחרונה הודיע אנדרו קומו, מושל מדינת ניו יורק, כי שמידט יתרום מניסיונו הרב לשיקום המדינה מנזקי מגיפת הקורונה ויכהן כיו"ר ועדה שהוקמה לצורך עדכון התשתיות הטכנולוגיות והפרקטיקות הנהוגות במדינה - במהלך המגיפה ולאחריה, ותתמקד בטכנולוגיות שמאפשרות טלה-רפואה, לימוד מרחוק ואינטרנט רחב פס.

קיים חשש לדליפת מידע בקרב מכונים רפואיים ומעבדות רפואיות באמצעות העברת המידע לגופים שלישיים, כגון ספקי מיקור החוץ, או עובדי המכונים, או מוסדות אחרים בעלי נגישות שוטפת למידע הרפואי במאגרי המידע של המרפאות – כך עולה מדו"ח ביקורת של הרשות להגנת הפרטיות, המתפרסם הבוקר (ב'). בשנים 2018-2019 ערכה הרשות להגנת הפרטיות הליך פיקוח רוחבי ב-23 מכונים ומעבדות רפואיות. ב-20 מהם נמצאו ליקויים הדורשים תיקון. הרשות הגדירה את מגזר המכונים והמעבדות הרפואיות בישראל כ"אחד מיעדי פיקוח הרוחב המשמעותיים" בשל מאפייניו הייחודיים של מגזר זה: אופי היחסים בין הגוף המטפל והמטופל, שבמסגרתם נדרש המטופל למסור מידע על מצבו הבריאותי, או מידע הנאסף תוך כדי הטיפול, הכולל מידע על מצבו הבריאותי של אדם, שמוגדר בחוק כמידע רגיש. מדובר, בין היתר, במידע רפואי דוגמת אבחוני שמיעה, קלינאות תקשורת, הדמיה ופיזיותרפיה, פוריות, ממוגרפיה, דיאליזה, התפתחות הילד ומידע על מצב נפשי. "המטופל אינו תמיד מודע לאופן השימוש במידע זה ולהעברתו לגורמים אחרים", ציינו ברשות, "בנוסף, ניהול ואחזקת המידע על מצבם הבריאותי של המטופלים במגזר זה מבוצע באופנים שונים - באמצעות מיקור חוץ, או באופן ישיר ובאמצעות מאגרי קופות החולים, בהיקפי מידע גדולים וברמת רגישות גבוהה". מכונים גדולים מול קטנים "נמצאו פערים משמעותיים ברמות העמידה בהוראות החוק והתקנות בקרב מכונים רפואיים גדולים, או אלה השייכים לבתי חולים וקופות חולים - לבין מכונים רפואיים בינוניים וקטנים", נכתב בדו"ח. כך נמצא, לדוגמה, כי "מרבית המכונים הרפואיים הגדולים מקיימים מסגרות ממוסדות של ממשל תאגידי בהיבטים של מינוי גורמים בעלי אחריות בתחום ניהול אבטחת מידע ורמת מודעותם לתקנות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע, ובהתאמה - עמידתם בהן הינה גבוהה. לעומתם, במכונים רפואיים קטנים, גם כאלה המחזיקים מידע רב, רמת המודעות והעמידה בהוראות התקנות - נמוכה. הליקויים שנמצאו מעלים חשש לדליפת מידע". עוד נמצא, כי "על אף רמת העמידה הגבוהה יחסית בקרב המכונים הרפואיים הגדולים בהוראות חוק הגנת הפרטיות ובתקנות, נמצאו רמות עמידה נמוכות יחסית באופן עיבוד המידע האישי במיקור חוץ". במרבית הגופים (60%) נמצאה רמת עמידה גבוהה יחסית בנוגע לבקרה הארגונית וממשל תאגידי. ב-40% מהגופים שנמצאה בהם רמת עמידה בינונית ומטה בדרישות הממשל התאגידי נמצאו ליקויים בהגדרת מאגר המידע ומטרותיו ואי מילוי הדרישה למינוי של מנהלי מאגרים. נמצאו פערים בנושא ביצוע בדיקת התאמה לעובדים חדשים בעלי גישה למאגר. עוד עלה, כי נמצאו גופים אשר אין להם תיעוד מסודר לנוהלי אבטחת מידע ולתוכנית עבודה שנתית לבקרה שוטפת על העמידה בדרישות התקנות, או שהנהלים אינם איכותיים דיים ואינם מקיפים את כלל הדרישות בהוראות התקנות. נמצאו גופים בעלי מאגרי מידע שחלה עליהם רמת אבטחה גבוהה, אשר נדרשו לבצע מבדקי חדירות, ולא ביצעו אותם כנדרש - או לא ביצעו כלל. בתחום ניהול מאגרי מידע, 65% מהגופים עמדו בדרישות ברמה הגבוהה, 20% ברמת הבינונית ו-15% ברמה נמוכה. בגופים שנמצאה בהם רמת עמידה נמוכה היו כאלו אשר כמעט ולא עמדו בדרישות החוק בכל הנוגע לרישום מאגרי המידע. נמצאו ליקויים ביישום הוראות החוק בכל הנוגע לשקיפות בדבר מקור הסמכות לאיסוף המידע האישי ויידוע האנשים שעליהם מוחזק המידע בדבר זכויותיהם בנוגע למאגר המידע הרפואי שבו נשמרים פרטיהם. אבטחת מידע במרבית הגופים (60%) נמצאה רמת עמידה גבוהה בהוראות החוק בנוגע לאבטחת מידע. נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה למאגרים. עוד נמצאו ליקויים רבים בנושא אבטחת אמצעים נתיקים בין אם בהעדר הגבלות על שימוש באמצעים אלו, או בהעדר הצפנה נאותה. בנוסף, נמצאו גופים אשר לא נקטו אמצעים מספקים כדי למנוע חדירה למיקום הפיזי שבו נשמרים השרתים והתשתיות המחזיקים את מאגרי המידע. נמצאו גופים אשר לא ביצעו מעקב ותיעוד של אירועי אבטחת מידע. בין הגופים שעושים שימוש במיקור חוץ לצורכי עיבוד מידע, 40% מהם נמצאו ברמת עמידה נמוכה. "גם במקרים שבהם הגופים הטמיעו מנגנוני בקרה נאותים בתוך הארגון, קיים עדיין ליקוי ביישום הדרישות מחברות צד ג', המעניקות שירותי עיבוד מידע אישי במיקור חוץ. חלק מהגופים לא נקטו צעדים מספקים על מנת להעריך את מידת הסיכון הנשקפת למידע... מבין הגופים העושים שימוש במיקור חוץ לעיבוד מידע, נמצא כי הם אינם מבצעים התקשרות עם ספק מיקור חוץ לפי ההוראות, לא בוחנים את איכות ניהול אבטחת המידע ואת אופן תפעול מאגרי המידע אצל ספקי מיקור החוץ, ולא מבצעים פעולות בקרה ופיקוח נאותות". "הגם שמרבית המכונים הרפואיים הם בעלי היכרות עם דרישות החוק והתקנות, עדיין נמצאו ליקויים משמעותיים באופן יישום הוראות החוק והתקנות", סיכמו עורכי הדו"ח. "קיימים סיכונים לא מעטים לפרטיות המטופלים, שמידע על אודותיהם מוחזק במכונים רפואיים. מכונים אלה מחזיקים ומנהלים מידע רב, מזוהה ורגיש. כל אלה דורשים הקפדה יתרה על קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות, אבטחת המידע, שקיפות מול המטופל ומילוי החובות החלות משירותי הדיוור הישיר בחוק".

"מגיפת הקורונה היוותה נקודת מפנה עבור חברות רבות, שכן השיבוש וחוסר הוודאות שהמשבר גרם האיצו את המהפך הדיגיטלי של ארגונים רבים - שכבר היו בעיצומו", כך אמר ארווינד קרישנה, מנכ"ל יבמ. קרישנה דיבר בפתח כנס Think של הענק הכחול, שנערך השנה באופן וירטואלי. לדברי המנכ"ל החדש, "אין ספק שמגיפה זו היא כוח משבש רב עוצמה וטרגדיה חסרת תקדים. אבל זוהי גם נקודת מפנה קריטית. זו הזדמנות לפתח פתרונות חדשים, דרכי עבודה חדשות ושותפויות חדשות, אשר יועילו לחברות וללקוחותיהן, לא רק היום - אלא לשנים הבאות". היה זה נאומו הפומבי הראשון של קרישנה בתפקידו החדש, והאזינו וצפו בו כ-60,000 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. הוא הדגיש בדבריו את מחויבותה של החברה לבינה מלאכותית כטכנולוגיה יסודית של העתיד. "לפני יותר מעשרים שנה", אמר, "מומחים חזו שכל חברה תהפוך לחברת אינטרנט. אני חוזה היום שכל חברה תהפוך לחברת AI, לא בגלל שהיא יכולה - אלא בגלל שהיא חייבת". שינוי דיגיטלי עבור ארגונים, הסביר קרישנה, "פירושו העמדת בינה מלאכותית במרכז תזרימי העבודה ושימוש בתובנות שנוצרו מתהליך זה - כדי לשפר כל העת מוצרים ושירותים. טרנספורמציה זו מופעלת על ידי ארכיטקטורת ענן היברידית, אשר משתמשת בתוכנת קוד פתוח, ההופכת חברות למאובטחות יותר ומאפשרת להן להסתגל במהירות לדרישות הלקוחות ולשינוי תנאי השוק". "משבר הקורונה חשף את נקודות התורפה של ארגונים רבים", אמר קרישנה. "בתגובה, חברות מאמצות במהירות בינה מלאכותית וארכיטקטורות IT מבוססות ענן. זה גם מאפשר להן לבנות זריזות וגמישות ברשתות שלהם עכשיו, ולהכין אותן לאמץ טכנולוגיות מתפתחות, כמו 5G ומחשוב קצה". "מה שהשתנה כעת", ציין קרישנה, "הוא הקצב שבו חברות מאמצות טכנולוגיה מתקדמת. מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית שהיו אמורים להימשך כמה שנים עוברים דחיסה לחודשים. חברות חושבות כיצד להשתמש בטכנולוגיה כדי לבחון מחדש ולדמיין מחדש תהליכי רכש ואספקה, אינטראקציה ופרודוקטיביות של עובדים ועוד. חברות מחפשות תשובות לגבי הדברים שהן יכולות לעשות עם הטכנולוגיה - בין היתר, כדי לטפל בסוגיות המפתח שהעלתה המגיפה". "אם יש משהו שהמגיפה לימדה אותנו", ציין, "זו החשיבות הקריטית של פתרונות טכנולוגיים, המאפשרים מהירות, גמישות, תובנה וחדשנות. אנשים רגילים מאוד להשתמש ב-Slack או ב-Box, ואנחנו נוכל לשלב אותם בתהליכי העבודה, כך שהעובדים לא יידרשו להסתגל לשינוי נוסף". הוא סיכם באומרו, כי "כשלים לא צפויים של מערכות IT עלולים לעלות לחברות כ-260 אלף דולר לשעה. הפתרון שלנו יוכל לנתח אלפי בעיות אפשריות הקשורות לשרת בסיס הנתונים שגרמו להפסקת ה-IT, ולהציע למנמ"רים פעולות לתיקון הבעיה".