"בעת משבר, אין חודשיים-שלושה להפיק דו"ח עם תובנות עסקיות מנתונים, אלא יש לכך יומיים-שלושה. לכן, הטיפול מראש בנתונים לטובת מקבלי ההחלטות בארגונים הוא קריטי", כך אמר מוטי סדובסקי, מנהל מכירות לאזור מזרח אירופה וישראל באינפורמטיקה. סדובסקי וד"ר יהודית קבלי-שני, מומחית לתחום האנליטיקה, דיברו באירוע Data Science, BI, Big Data, Analytics 2020. הכנס הווירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לפני ימים אחדים. לדברי סדובסקי, שהיה יו"ר ועדת התכנים של האירוע, "סקר שנערך באחרונה בארצות הברית בקרב מנמ"רים בדק מהם הנושאים שהכי חשובים להם, שלדידם עליהם להיערך לקראתם. הנושא הראשון במעלה היה אנליטיקה. מקבלי ההחלטות בארגון רוצים לקבל החלטות מושכלות, ו-BI ואנליטיקה הם המענה לכך. הנושא השני הוא המידע: בלי מידע אמין, זמין, שלם ואיכותי - האנליטיקה לא תהיה שווה. הדבר הזה נכון בעת משבר וגם בזמן שגרה". "בשגרה, ארגונים בונים מערכות מידע מסוגים שונים, ולעתים הן לא מקושרות בינן לבין עצמן. נדרש לבנות מחסן נתונים חדש, או אגם נתונים חדש. על מנת לבנות אותם, עלינו לדעת איזה מידע נכניס פנימה ומה לא", אמר. "לכן", הסביר, "הדבר הראשון שיש לעשות הוא חיקור: היכן נמצא המידע הרלוונטי, באילו מערכות, האם המידע הוא בעל ערך, מתי הוא עודכן, האם הוא שלם ומי הבעלים שלו. זה תהליך חשוב", אמר. "השלב הבא", המשיך סדובסקי, "הוא ניהול הלקוח, או המוצר. בארגון ממוצע יש בין חמש ל-10 מערכות מידע, ולא תמיד יש סנכרון ביניהן. נדרש סנכרון לטובות אמת ארגונית אחת על הלקוח, כדי שניתן יהיה לקבל מבט של 360 מעלות עליו. כך אפשר לסייע למחלקות השיווק והמכירות בהתמקדות בלקוח. סנכרון זה יוצר את 'רשומת הזהב'". התחום השלישי שהוא ציין הוא "ממשל הנתונים. ממשל נתונים מכניס חוקים ומנפיק יכולת לומר היכן נמצא המידע הרגיש של הארגון, היכן כל הנתונים שלו ומהו המידע הרלוונטי. ממשל נתונים הוא גם מענה רגולטיבי וגם מונע מצב של 'ביצת מידע', כזה שלא עונה לצרכים. כאשר מנמ"רים נשאלים 'היכן המידע נמצא?', יש המגלים כנות ואומרים: 'אני לא יודע'. המצב הזה לא צריך לקרות".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון סדובסקי סיכם בכמה המלצות: "יש לדעת איפה המידע ככלל והיכן המידע הרלוונטי והעדכני; יש לבנות כלי אינטגרציית נתונים, כדי ליצור מראש תהליכים אוטומטיים, מבוססי בינה מלאכותית, על מנת לממש תהליכים בצורה גמישה ומהירה - לטייב, לנהל ולסדר את המידע, כדי שיהיה זמין לקברניטים; או אז, יש לבנות דטה מרקט פלייס: מקום שבו נמצא המידע הארגוני - כל ישות וכל יחידת מידע - כשהוא מוגדר עסקית. אז נכנסים לתחום הדמוקרטיזציה של המידע, בו מנגישים אותו לאנשים הלא טכניים, העסקיים - מקבלי ההחלטות והאנליסטים". "במשבר הקורונה היה מידע שהיה קיים, אבל לא זמין" ד"ר קבלי-שני אמרה כי "בעת משבר מכל סוג שהוא, יש מעט זמן על מנת לתת מענה איכותי וממוקד לטובת קבלת החלטות מושכלות. במשבר הקורונה, ההחלטות התקבלו ללא התבססות על מידע שהיה קיים - אך לא תמיד היה זמין, אמין ושלם". [caption id="attachment_316424" align="alignnone" width="600"] ד"ר יהודית קבלי-שני, מומחית לתחום האנליטיקה. צילום: אורי אלון[/caption] "אנליטיקה", הסבירה, "מתבססת על מידע שיש לאסוף ולמצוא ממקורות שונים. יש לבחון את איכותו ולהכין אותו לטובת בנייה של מודל סטטיסטי. מחקרים מעלים שהאנליסטים משקיעים 80% מזמנם באיסוף המידע, הערכתו ורכישת הידע. בעת משבר, ברור שאם הכנו מידע מראש, למשל לחיזוי מידע מודיעיני, או אז לא נבזבז זמן יקר לבניית המודל ונוכל להביא את הנתונים המעובדים למקבלי ההחלטות בתוך פרק זמן סביר". היא סיימה בציינה כי "עלינו להכין מראש יכולת לבצע העברה של מידע בין ארגונים. כך, למשל, בתחילת משבר הקורונה, משרד הבריאות ביקש מידע מהמשטרה, מארגון הבריאות העולמי ומהמשרד לביטחון פנים. הוא ביקש, אבל לא תמיד קיבל את המידע בזמן סביר ומספיק מהר".

כמה שבועות לאחר שהושק Redmi Note 9S, השיקה אתמול בישראל קבוצת המילטון, היבואנית הרשמית של מוצרי שיאומי, צמד סמארטפונים חדשים המצטרפים אליו ומשלימים את הסידרה: Redmi Note 9 ו-Redmi Note 9 PRO, שניהם בעיצוב זכוכית, עם מסך DotDisplay ברזולוציית Full HD Plus, ובשניהם סוללת 5,020 מילי-אמפר עם תמיכה בטעינה מהירה. ה-Redmi Note 9 Pro הוא בעל מסך 6.67 אינץ', עם מצלמת סלפי ברזולוציית 16 מגה פיקסל שנמצאת בחלקו העליון. הוא כולל שתי יריעות זכוכית מחוסמת מסוג Gorilla Glass 5 ומסגרת בעלת מראה יוקרתית, שעליה נמצא חיישן לזיהוי טביעת אצבע המוטמע בכפתור הנעילה. המכשיר כולל את מערכת השבבים Snapdragon 720G של קוואלקום, הכוללת 8 ליבות עיבוד בתדר מקסימלי של 2.3GHz ואת המאיץ הגרפי Adreno 618. המכשיר כולל 6 גיגה-בייט של זיכרון RAM ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסון פנימי. החידושים העיקריים במכשירים מתבטאים במערך הצילום, התומך בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) וכולל 4 מצלמות: חיישן 64 מגה פיקסל ראשי, מצלמת 8 מגה פיקסל עם זווית צילום סופר-רחבה, חיישן עומק ברזולוציית 2 מגה פיקסל ומצלמת מאקרו ברזולוציה של 5 מגה. מערך הצילום המרובע תומך בצילום וידאו ברזולוציית 4K UHD, צילום וידאו בהילוך איטי בקצב של עד 960 פריימים לשנייה. סמארטפון ה-Redmi Note 9 מגיע באותו עיצוב זכוכית יוקרתי, וגודל המסך שלו 6.53 אינץ'. מצלמת הסלפי הקדמית היא ברזולוציה של 13 מגה פיקסל עם אפשרות לצילום וידאו Full HD’ ומערך הצילום המרובע הוא בעל חיישן 48 מגה פיקסל ראשי; מצלמת 8 מגה פיקסל עם זווית צילום סופר-רחבה; וזוג חיישני 2 מגה פיקסל המתפקדים כחיישן עומק ומצלמת מאקרו. מערך הצילום המרובע תומך בצילום וידאו ברזולוציה של עד Full HD וצילום בהילוך איטי בקצב של עד 120 מסגרות לשנייה. הסמארטפון מכיל את פלטפורמת העיבוד Helio G85 בייצור חברת מדיה-טק, הכוללת 8 ליבות בתדר מירבי של  2.0GHz ומאיץ גרפי מגדם  G52 של ARM. המכשיר ישווק בשתי וריאציות זיכרון: 3 גיגה-בייט RAM ו-64 גיגה-בייט אחסון; ו-4 גיגה-בייט RAM בשילוב 128 גיגה-בייט זיכרון אחסון.  קורא טביעות האצבע של המכשיר נמצא בגבו, מתחת למצלמות. שני המכשירים החדשים זמינים לרכישה בישראל באתר הרשמי של החברה וברשת חנויות שיאומי בישראל, ואצל המשווקים הרשמיים. הם ישווקו בצבעים לבן, ירוק ואפור, עם 24 חודשי אחריות של היבואן הרשמי, ומחירם המומלץ 1,299 שקלים לדגם ה-PRO, ו-899-999 שקלים לשני דגמי ה-9.

משרד התקשורת הטיל על הוט טלקום קנס כספי בסך 1,415,697 שקלים, וזאת בשל הפרת הוראות הרישיון לעניין ההפרדה המבנית בקבוצת הוט והאיסור לשווק ספק אינטרנט בעל זיקה. לפי הוראות ההפרדה המבנית, על הוט טלקום לקיים הפרדה מבנית מלאה מחברת הוט-נט, שהיא ספק אינטרנט בעל זיקה מבנית אליה. בתום הליך פיקוח, מצא משרד התקשורת, כי הוט טלקום שיווקה ועודנה משווקת בקבוצת הוט סל שירותים משותף, הכולל את שירותי ספק האינטרנט הוט-נט לצד שירותי תשתית האינטרנט של הוט טלקום - בניגוד להוראות רישיונה. הליך הפיקוח התבסס על שיחות רבות שנדגמו לאורך כמה תקופות שונות, ושהתברר בהן, כי נציגי הוט טלקום משווקים ללקוחות את הוט-נט כספק גישה לאינטרנט. לדברי המשרד, חומרת ההפרה התחדדה נוכח העובדה ששיווק זה נעשה על אף שהוט טלקום פנתה כמה פעמים בבקשות למשרד התקשורת לאשר לה לשווק סל שירותים מסוג זה, ובקשותיה נדחו, בין היתר נוכח היכולת שלה לנצל את יתרונותיה המבניים בשיווק סל שירותים משותף ומינוף כוחה לשווקים נוספים, וכן נוכח אי מתן גישה שוויונית לתשתיותיה. "על אף הוראות הרישיון בנושא איסור שיווק הסל, על אף דחיית בקשותיה של הוט לשיווק הסל, ועל אף הפניות שאותן קיבלה הוט במהלך הליך הפיקוח, החברה לא שינתה ממנהגיה", אמר נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, והוסיף, כי "מדובר בהתנהלות שמפירה את הוראות ההפרדה המבנית ושפוגעת בתחרות, ועל כן החלטתי להטיל עיצום כספי על הוט בתום הליך מינהלי, שבמהלכו נשמעה עמדת הוט, ולאחר היוועצות עם הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים". מהוט טלקום נמסר: "החברה פועלת על פי הוראות הרישיון ואינה משווקת סלי שירותים ללא אישור משרד התקשורת.. מכל מקום, הוט קוראת לרגולטור לפעול לביטול ההפרדה המלאכותית בין שירות תשתית לשירות ספק אינטרנט ולאפשר להוט למכור ללקוח שירות אינטרנט מלא, כמקובל בשוק התקשורת בארץ ובעולם. צר לנו שבשנת 2020 ועל אחת כמה וכמה בעת הזאת עוסק המשרד באיסור על שיווק חבילות תקשורת מלאות, במקום לעסוק בהפחתת מגבלות רגולטוריות לרווחת הצרכן".

הצלב האדום הבינלאומי יצא בקריאה לעצירת את מתקפות הסייבר על ארגוני בריאות ומוסדות מחקר בתחום זה ברחבי העולם. זאת, על רקע הגידול הבולט במתקפות סייבר על ארגונים אלה מאז פרוץ משבר הקורונה. הארגון פרסם אתמול (ב') מכתב שעליו חתומים 42 פוליטיקאים ואנשי עסקים בינלאומיים, ביניהם בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, ומדלן אולברייט, לשעבר מזכירת המדינה האמריקנית. את המכתב יזם מכון סייבר פיס - ארגון לא ממשלתי שמבקש "למנוע מהאינטרנט להפוך לנשק". "מתקפות מסוג זה מסכנות חיי אדם. ממשלות חייבות לנקוט בפעולה מידית ומכרעת כדי לעצור אותן", צוין במכתב. לדברי פיטר מאורר, נשיא הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, "אנחנו מקווים שממשלות העולם יפעלו על מנת לאשר את התחייבויותיהן לכללים הבינלאומיים שאוסרים פעולות מסוג זה". מתקפות על ארגוני בריאות בצ'כיה - ובמדינות נוספות הדרישה להפסקת המתקפות מגיעה כחודש לאחר שצ'כיה הודיעה כי מגזר הבריאות שלה עבר מתקפת סייבר. זו הביאה לתגובה נוקבת של מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, שכינה את המתקפה "בלתי אחראית ומסוכנת עמוקות", והוסיף כי על האשמים "לצפות לתוצאות". צ'כיה וממשלת ארצות הברית טרם מסרו מי עומד מאחורי המתקפה. לפני כחודשיים דווח כי היקף מתקפות הסייבר של האקרים נגד ארגון הבריאות העולמי יותר מהוכפל מאז תחילת משבר מגפת הקורונה. מגמה נוספת, שמצאו חוקרי האבטחה של קספרסקי, היא האקרים שתוקפים בתי חולים וארגוני בריאות שמעורבים במאמץ העולמי למציאת תרופה לקורונה. על פי ענקית האבטחה, בימים האחרונים אירעה שורה של מתקפות סייבר, בעיקר מסוג כופרות, נגד כמה בתי חולים באירופה ששקועים בימים אלה במאמץ. קוסטין ראיו, מנהל חטיבת המחקר והניתוח בקספרסקי, אמר כי "במקרי קיצון, סיטואציה זו עלולה להוביל לאובדן חיי אדם, בין אם מכיוון שהמשאבים הנדרשים לטיפול אינם זמינים עוד ובין אם ישנה האטה משמעותית בתהליכים בבתי החולים. חשוב מאוד שבתי החולים יהיו מוגנים וישמרו על המידע שלהם". בכירים בארגוני בריאות, כמו גם מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר, התריעו שהאקרים מכל המינים מחפשים דרכים כיצד להפיק תועלת מהמשבר העולמי ומהחששות של מאות מיליונים בעולם מהנגיף. על פי גורמי אבטחה, מדי יום קמים כ-2,000 אתרים הקשורים לקורונה, ורבים מהם נגועים בנוזקות.

היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אולם אחרות מתאוששות אט אט ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. לכן, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות. שימו לב: המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. זהו החלק החמישי של הפרויקט. לחמשת החלקים הקודמים ניתן להיכנס ל: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו' וחלק ז'. בהמשך השבוע נפרסם עוד רשימות. חברות נוספות שמחפשות עובדים ומעוניינות לקחת חלק בפרויקט מוזמנות לפנות למערכת כאן. אי-טורו החברה, שהקימה רשת חברתית למטבעות דיגיטליים, פועלת מגבול רמת גן - בני ברק. בין היתר, היא מגייסת ראש צוות QA Automation עם שלוש שנות ניסיון ומעלה בתפקיד דומה, ארכיטקטית מערכת Full Stack עם שנתיים ניסיון ומעלה כארכיטקטית מוצר מבוסס ענן, DBA SQL Server בעלת לפחות שש שנות ניסיון בתפקיד דומה, מהנדס Compliance Backend בעל ארבע שנות ניסיון ומעלה כמפתח Net., מפתחת בק אנד עם לפחות חמש שנות ניסיון, מפתח בק אנד עם לפחות חמש שנות ניסיון בפיתוח ב-#C/ג'אווה, מהנדסת QA Automation עם שלוש שנות ניסיון ומעלה בפיתוח אוטומציה לבדיקות API וראש צוות פיתוח תוכנה עם לפחות חמש שנות ניסיון בפיתוח תוכנה ולפחות שנתיים ניסיון בניהול צוות של חמישה מפתחים ומעלה. המשרות הגיעו דרך חברת ההשמה See.V. דיאגנוסטיק רובוטיקס החברה של ד"ר קירה רדינסקי מגייסת בימים אלה עשרות עובדים, בהם מדעניות נתונים, רופאים, מהנדסות, אנשי מוצר ולקוחות, ונשות פיתוח עסקי, לסניפיה בישראל ובניו-יורק. את פירוט המשרות ניתן לראות כאן. ורביט ב-ורביט, חברה שמתמללת טקסטים בעזרת בינה מלאכותית, לצד הבינה האנושית, מחפשים מתמללים. הטכנולוגיה של החברה היא זו שמתמללת את האודיו ראשונה ובאופן מידי, ולאחר מכן עובר הטקסט למתמלל האנושי. ב-ורביט אומרים שהדיוק של הטכנולוגיה שלהם מגיע ל-90%. על המתמללים האנושיים המועמדים לעבודה להיות יודעי שפות שונות, ובעיקר דוברי אנגלית שפת אם, ספרדית ורוסית. להגשת מועמדות לחצו כאן. לוקוס ויו חברת הסטארט-אפ מהרצליה פיתחה פלטפורמה לניהול תשתיות תת קרקעיות לצורך בקרה ומניעת אסונות. בחברה אומרים כי היא שמה דגש על איזון בית-עבודה עוד טרום ימי הקורונה. בין המשרות שהיא מגייסת אליהן: מהנדסת DevOps עם שלוש שנות ניסיון ומעלה, מפתח ג'אווה עם חמש שנות ניסיון ומעלה; מפתחת פרונט אנד שמאחוריה שלוש או יותר שנות ניסיון, לרבות שנתיים ניסיון בפיתוח ב-+Angular 2. המשרות הגיעו דרך חברת ההשמה See.V. סנטינל וואן החברה מחפשת: מפתחת בק אנד לקבוצת הענן, מהנדס אבטחת ענן, מהנדסת אבטחת מידע, מנהל מוצר אבטחת אינטרנט של הדברים (Ranger), מנהלת מוצר תוכנה כשירות (SaaS), מנהל מוצר הגנה ותגובה על נקודות קצה, מהנדסת ביג דטה, ראש צוות DevOps, ציידת וחוקרת קמפייני סייבר, מנהל תכנית מו"פ, מהנדסת DevOps בכירה לצוות הביג דטה, חוקר אבטחה בכיר, מנהלת במשותף של קבוצת פיתוח תוכנה, מהנדס בדיקה ואוטומציה ב-Agents layer, וכן Windows Internals Engineer בצוות ה-EDR ומשרת סטודנט בניתוח אבטחה - משרה שנדרש לה ניסיון בניתוח נוזקות. פרטים נוספים על המשרות המוצעות ניתן למצוא כאן. WSC Sports עולם הספורט אמנם היה מושבת עד לא מזמן וחזר לפעול חלקית, אבל ב-WSC Sports, שפיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת תקצירי ספורט באופן אוטומטי ובזמן אמת והפצתם, טוענים לצמיחה גם בתקופה זו. החברה ממשיכה לפעול באינטנסיביות גם בזמן העבודה מהבית, ומגייסת עובדים בראיונות דרך הזום למספר תפקידים, ביניהם אנליסט מוצר, מנהלת מוצר, מהנדס QA ונשות Sales Operations. להגשת מועמדות לחצו כאן. YL Ventures הקרן מפרסמת שלל משרות בעמוד ייעודי שיצרה בתקופת הקורונה. סיי-קוד, ש-YL ventures משקיעה בה, מחפשת מנהל שיווק. לפרטי המשרה לחצו כאן. כאמור, כל המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אולם מיועדות לכל המינים והמגדרים.

עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווח הנקי - אלה הממצאים העיקריים מהדו"חות הכספיים של מג'יק לרבעון הראשון של השנה, שפורסמו היום (ג'). עם זאת, המשבר משפיע גם על מג'יק והיא הורידה במעט את תחזית ההכנסות שלה לשנה הנוכחית - מבין 360 ל-370 מיליון דולר לבין 350 ל-360 מיליון. מדובר בצמיחה צפויה של בין 7.5% ל-10.6% לעומת ההכנסות ב-2019. במהלך הרבעון הציגה החברה עלייה של 17% בהוצאות ל-76.5 מיליון דולר, אולם ההכנסות גדלו בשיעור ניכר יותר - 18.7% - ל-85.2 מיליון, מה שהשפיע לטובה על הרווחיות. כך, לפי GAAP, הרווח הנקי גדל ב-11.1% ל-7.3 מיליון דולר, הרווח המיוחס לבעלי המניות עלה ב-9.3% ל-5.9 מיליון והרווח למניה טיפס ב-9.1% ל-12 סנט. שלא לפי חישוב זה, הרווח המיוחס לבעלי המניות זינק ב-41% ל-9.4 מיליון והרווח למניה האמיר ב-35.7% ועמד על 19 סנט. נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות זינקו ב-21.2% ל-60 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-13% ל-25.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 29.57%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות הרבעוניות גדלו ב-18.3% ל-16.5 מיליון דולר, הרווח לפי GAAP עלה ב-4.3% ל-8.75 מיליון והרווח Non-GAAP טיפס ב-9% ל-11 מיליון. דירקטוריון מג'יק אישר חלוקת דיבידנד עבור המחצית השנייה של 2019 בסכום כולל של 3.9 מיליון דולר - שמונה סנט למניה. ביחד עם הדיבידנד שחולק בגין הרבעון הראשון של השנה, מדובר בסכום כולל של כ-7.6 מיליון דולר, שהם כ-56% מסך הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ל-2019. הדיבידנד ישולם ב-25 ביוני. הצעדים שמג'יק נקטה עם פרוץ משבר הקורונה גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק, אמר כי "תוצאותיה הכספיות של החברה במהלך הרבעון הראשון של השנה משקפות את המשך מיקוד פעילותה בתמיכה בלקוחותיה הקיימים ובסגירתן של עסקאות חדשות. עם התפרצותה הפתאומית של מגיפת הקורונה בתחילת מרץ, נקטנו בכל הצעדים הנדרשים על מנת להבטיח את בטחונם ושלומם של עובדי החברה ואת פוריותה העסקית. כמו כן, הקפדנו לבצע בקרה על ההוצאות, על מנת לתת מענה הולם לאתגרים שהציבו הכלכלה והשווקים העולמיים". "בנוסף, במטרה להמשיך ולבסס את מיצובה הפיננסי של החברה וכעדות לאמון שלנו בפעילויות העסקיות שלה, הגדלנו במהלך הרבעון הראשון את שיעורי החזקותינו בחברה הבת ראשטוב תעשיות תוכנה מ-60% לכ-80% ובחברה הבת קומבלאק IT מ-70% לכ-80%", הוסיף. ברנשטיין מאמין ש-"כל הצעדים שבהם נקטנו יבטיחו שבתום המשבר, עם התאוששות הכלכלה העולמית, מג'יק תהיה ממוצבת כחברה חזקה וצומחת".

משבר הקורונה הביא סטארט-אפים רבים להוריד פעילות ועצר סבבי גיוס. לא במקרה של פאנדבוקס: החברה הישראלית הודיעה היום (ג') כי MUFG Innovation Partners, זרוע ההשקעות של מיצובישי, הצטרפה לסבב גיוס C שלה והשקיעה בה 20 מיליון דולר. יחד עם 176 מיליון דולר שכבר הושקעו בחברה בסבב זה, הסכום שהגיע מהקרן היפנית מעמיד אותו על כמעט 200 מיליון. הסכום שגויס ישמש את החברה להמשיך לפתח את הטכנולוגיות שלה ואף לחדור לשווקים חדשים. פאנדבוקס הקימה רשת תשלומים ואשראי בין עסקים (B2B), שבאמצעותה היא מספקת פתרונות אשראי ותשלומים לעסקים קטנים - דבר אקטואלי מאוד בזמן הקורונה. מאז הקמתה ב-2013 היא גייסה כ-300 מיליון דולר ממשקיעים שונים, בהם ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. ב-MUFG החליטו לבצע את ההשקעה הנוכחית בין היתר בגלל הביצועים הטובים של פאנדבוקס במהלך המשבר עד כה. "אנחנו מרוצים מהאופן שבו היכולות הטכנולוגיות של החברה תרמו לביצועים שלה, במיוחד במהלך משבר הקורונה", אמר אקיהיקו אוקמוטו, המנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של הקרן. "התרשמנו מעמידתה האיתנה במהלך המשבר". מהחברה נמסר כי למרות עלייה קטנה בהפסדי האשראי בעיצומה של המגפה, האינדיקטורים מראים כעת שהיא חזרה לרמות של לפני המשבר, ואף טובות יותר. "ההשקעה של MUFG היא הבעת אמון בחברה ובפעילות שלנו", ציין אייל שנער, מייסד ומנכ"ל פאנדבוקס. "ההשקעה שלנו בטכנולוגיות של דטה בזמן אמת, למידת מכונה וניהול אשראי סייעה לנו להגיב במהירות למשבר הנוכחי, שהיה בלתי צפוי, ואפשרה לנו להמשיך ולהעניק שירות למרבית הלקוחות שלנו ולגייס לקוחות נוספים. עם ההשקעה הנוכחית, נוכל להמשיך לפתוח את הפלטפורמה שלנו ואת חוויית המשתמש, ולהרחיב את הפעילות לשווקים חדשים".

המרכז לשלטון מקומי פרסם קול קורא לספקים לקראת מכרז ענן היברידי, שהוא מתכוון לפרסם עבור הרשויות המקומיות. מי שמעיין בפרטי המכרז ימצא שם דמיון לגמרי לא מקרי למכרז הגדול של הענן הממשלתי, "נימבוס", הרץ בימים אלו על ידי רשות התקשוב, משרד האוצר והחשב הכללי. גם כאן מבקש השלטון המקומי לייצר פתרונות מאובטחים ויעילים עבור הרשויות המקומיות, ובכך לייעל תהליכים ולחסוך כסף רב. האם השלטון המקומי מתחרה בממשלה? האם יש פה משחקי אגו? ובכן, התשובה היא לאו מוחלט. כאשר ראשי השלטון המקומי ראו את מכרז נימבוס, הם סברו שאך טבעי הוא שגם הרשויות המקומיות יהיו חלק ממנו, והם ביקשו ממשרד הפנים להצטרף למכרז ולהיות חלק מהתוצרים שלו כאשר יגיע לשלבי סיום. גם החברים ברשות התקשוב ובאוצר גילו הבנה ולא ראו שום מניעה. ומי עצר את זה עד היום? משרד הפנים, כמובן. למה? לאיש אין תשובה ברורה. התוצאה שעלולה להיות: בזבוז אדיר של משאבים, מכרז כפול שפונה לחברות הענן הגדולות, שגם כך עדיין לא סגורות על מכרז נימבוס, וכעת בא השלטון המקומי ומאתגר אותן. אם וכאשר ייצא המכרז של הרשויות, יהיו כמה מנהלים באותן חברות ענן, שיתקשו להסביר לבוסים בארה"ב מדוע במדינה כל כך קטנה כמו ישראל לא יכולים לאחד בין רשות מקומית לממשלה, זה לא אותו דבר, הם ישאלו? לא מוכנים לחכות למשרד הפנים אין מקום לבוא בטענות לשלטון המקומי. חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ואנשיו צודקים. הם לא מוכנים לחכות עד שהמכרז יסתיים, או עד שמישהו במשרד הפנים יואיל להשיב על תביעותיהם. הם לוקחים אחריות, הובלה, ומבקשים למנוע בזבוז כספי ציבור. אבל ברור לכולם שאם לא יהיה מכרז ענן ציבורי לרשויות, הבזבוז יהיה הרבה יותר גדול. כל רשות תתמודד לבד מול ספק, המידע שלה יהיה בסכנה תמידית, כי אם היא לא תעמוד בתשלומים לאותו ספק, המידע פשוט ייעלם. הרקע למהלך כולו הוא דו"ח מבקר המדינה האחרון, שהתייחס לרשויות המקומיות וקבע, כי הטיפול בהם מפוצל בין גורמים רבים, וההמלצה היא להקים גוף מתכלל, שירכז את כל ההיבטים של הטיפול בתקשוב ובסייבר ברשויות. השלטון המקומי משוכנע, כי הוא ורק הוא יכול להיות הגוף המתכלל, בהיותו המייצג הרשמי של כל הרשויות בישראל. מצבם של רבים מאלו בכל מה שקשור לטרנספורמציה דיגטלית, ניהול משאבי מחשוב וסייבר הוא עגום, וזו עוד מילה עדינה. השאלה היא לא האם יש סכנה להתקפות סייבר על רשויות, אלא מתי, וכולם יודעים שכבר היו לא מעט כאלו. רק בשבוע האחרון שמענו על מתקפות סייבר על מתקנים ישראליים. המוטיבציה של התוקפים ידועה, ועדיין ראשי הערים בישראל, אנשי הממשל היחידים שתפקדו פה בשנה וחצי האחרונות, עדיין הם צריכים לעמוד כמו עניים בפתח ולבקש מהממשלה שתעזור להם לעזור לקופה הציבורית להתייעל. שורה תחתונה: אם יש בעלי תפקידים שיש להם אחריות על הכתפיים במשרד הפנים או בכל משרד אחר, אם שר הפנים החדש-ישן אריה דרעי רוצה לתרום למאמץ הלאומי לחסוף כסף כדי לשקם את הכלכלה, יואיל לקרוא לראשי השלטון המקומי ולהגיד להם: עצרו מיד את הרעיון למכרז, הצטרפו למכרז נימבוס הממשלתי. ויפה שעת אחת קודם.