היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אולם אחרות מתאוששות אט אט ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. לכן, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות. שימו לב: המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. זהו החלק האחרון של הפרויקט, לפחות נכון לעכשיו. חברות שלא הופיעו בפרויקט ומחפשות עובדים טכנולוגיים מוזמנות לפנות אלינו כאן (שימו לב: המייל לא מיועד למחפשי עבודה), ואולי נפתח בעתיד הקרוב חלק נוסף. לחלקים הקודמים של הפרויקט ניתן להיכנס ל: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', חלק ז' וחלק ח'. אנטליק מרכז החדשנות של אנטליק, שנמצא בנתניה, מפתח מערכות לניטור ובקרה עבור מגוון רחב של בעלי חיים - כלבים, חתולים, צאן, בקר, דגים, צבי ים ועוד. מדובר בעיקר בתגים שיודעים לזהות, בעזרת בינה מלאכותית, את המצב הבריאותי וההתנהגותי של החיה. החברה מגייסת בעיקר למשרות מו"פ: מתכנתים - ג'אווה, #C, פרונט אנד, אמבדד ועוד, נשות בדיקות ואוטומציה, אנשי מוצר, אלגוריתמאיות, אנשי הנדסת מערכות וניהול פרויקטים, נשות חומרה, מומחי חוויית לקוח וחוויית משתמש (UX/UI), נשות תמיכה גלובלית ומפתחי DevOps. תיאורי המשרות המלאים מופיעים כאן. ניתן לשלוח קורות חיים למייל. ווטרפול חברת הגנת הסייבר לתעשייה ווטרפול סקיוריטי סולושינס המשיכה לעבוד כרגיל ואף להתרחב במהלך משבר הקורונה. בימים אלה היא מגייסת עובדים חדשים לשלוש טריטוריות: ישראל, ארצות הברית וסינגפור. מרכז הפיתוח של החברה מגייס מפתח חומרה מנוסה, על מנת להוביל את פיתוחם של מוצרים חדשים, מהנדסת FPGA מנוסה, וכן ראשת צוות פיתוח ומפתח ++C בעל ידע ברשתות תקשורת ובמערכות ההפעלה לינוקס ו-Windows. כמו כן, בארצות הברית ובסינגפור דרושים Field Engineers, שילוו את הצד הטכני של התקנת מוצרי החברה ויתמכו תמיכה שוטפת בלקוחות. פרטים נוספים על החברה ועל המשרות הפתוחות ניתן למצוא כאן. ווסטרן דיגיטל למרכז הפיתוח הישראלי של ווסטרן דיגיטל, שמפתחת מוצרי אחסון, דרושים עובדים ועובדות למגוון תפקידים: מהנדס קושחה (Firmware), מהנדסת קושחה מנוסה, מנהל צוות קושחה, Memory System Design Engineer, מנהלת QA, ארכיטקט מערכת, ארכיטקטית ולידציה, מהנדס אפיון, מהנדסת אפיון FPGA מנוסה, מהנדס FPGA מנוסה - RISC-V, ו-Experienced Failure Analysis Engineer, . מידע נוסף על משרות אלה ומשרות נוספות בווסטרן דיגיטל ניתן למצוא כאן. מארוול ישראל חברת השבבים הבינלאומית מחפשת לגייס לאתריה בישראל מנהל מערכת יוניקס/לינוקס, שייקח אחריות מלאה על מערכות וכלי אוטומציה מתקדמים בפרויקטים גלובליים של IT. בנוסף, החברה מגייסת מובילת אימות מנוסה לקבוצת ה-Switching. לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות לחצו כאן. מורנקס מורנקס היא חברת IT מחדרה, ששמה לעצמה למטרה לגייס עובדים ולשרת עסקים בפריפריה. החברה מספקת שירותים של תמיכה טכנית לעסקים - הן ישירה והן לתמיכה ב-IT של הלקוח. היא מגייסת בין שניים לארבעה אנשי.נשות IT במשרה מלאה, ומתכוונת להרחיב את הגיוס בהמשך. התפקיד כולל: תמיכה בלקוחות החברה, עבודה עם ציודי תקשורת ואבטחת מידע - נתבים, מתגים ופתרונות אלחוט, טיפול בתקלות מחשוב, עבודה עם מערכות VoIP והכרת פרוטוקולי תקשורת, עבודה עם וירטואליזציה ואחסון, עבודה על ציודי קצה ותמיכה ב-Office 365. דרישות התפקיד: ניסיון של שלוש שנים לפחות, ידע מוכח ברשתות, נכונות לשירות מקצועי ואדיב, דיבור, קריאה וכתיבה באנגלית, יכולת ארגונית ולהנעה עצמית, רישיון נהיגה בתוקף ולפחות אחת מההסמכות הבאות: מיקרוסופט, סיסקו, צ'ק פוינט ו/או פורטינט. מטריקס החברה מגייסת מנהל מוצר, מנהלת פרויקט ומנתח מערכות לפרויקטים בתחום הרפואי אצל לקוחות בינלאומיים. דרישות בסיס: מקצוענים בעלי לפחות 10 שנות ניסיון ועם רעב גדול לאתגר חדש, אנגלית טכנית ועסקית ברמה גבוהה, וניסיון ויכולת עבודה בסביבה אג'ילית אינטנסיבית. רקע טכני - יתרון משמעותי. המשרה היא בהוד השרון, עם גמישות רבה לעבודה מהבית. ניתן לשלוח קורות חיים לכאן. סרגון סרגון נטוורקס היא חברת טכנולוגיה שהוקמה בישראל, אך כיום היא בעלת פעילות גלובלית. ההנהלה, המטה ומרכז הפיתוח שלה יושבים בארץ. החברה מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אלחוטיות בפס רחב עבור ספקי שירותי תקשורת ולקוחות נוספים ברחבי העולם. כחברת סיסטם, המוצרים שלה משלבים חומרה ותוכנה. בחברה פתוחות עשרות משרות, מרביתן בישראל, ביניהן: מהנדסת רכיבים, מומחה HRIS ו-C&B, סגנית נשיא גלובלית למכירות, מהנדס אימות מנוסה, מהנדסת מכנית ומהנדס מערכות בכיר. רשימת המשרות המלאה ופרטים נוספים נמצאים כאן. קונסיסט בקונסיסט מערכות, שגייסה גם בתקופת משבר הקורונה, יש בימים אלה עשרות משרות היי-טק פתוחות. בין היתר, החברה מחפשת: מומחה טכנולוגיית הגנת סייבר עם רקע Hands On של שלוש שנים לפחות בתחומי התשתיות/אפליקציה; מפתחת ווב עם ניסיון מוכח של לפחות שלוש שנים בפיתוח ב-#C; בודקי תוכנה בעלי ניסיון בבדיקות ידניות בארגון, ובכלל זה בדיקות פונקציונאליות ובדיקות רגרסיה; ראשת צוות פיתוח תוכנה - Fullstack Team Leader, לפיתוח מערכות ווב; אנליסט SIEM/SOC עם לפחות חמש שנות ניסיון בהקמה ובתחזוקה של מערכת SIEM; אחראית פרויקט סאפ בעלת ניסיון בניהול פרויקטים - החל משלב הגדרת הדרישות ועד לעלייה לאוויר והיכרות של מערכת הסאפ; מפתח בק אנד עם חמש שנות ניסיון לפחות וסיווג רמה 3 פעיל; ומיישמות למערכת תקשורת דיגיטלית עם לקוחות ועבודה מול החברות המובילות במשק. ניתן להתעדכן בכל המשרות בקונסיסט בדף המשרות של החברה. כמו כן, החברה העלתה דף שבו ניתן להירשם לרשימת תפוצה ולקבל עדכונים אודות משרות חדשות שהיא מציעה. Spot.io Spot.io היא חברת סטארט-אפ בתחום הענן, שפועלת עם ספקי הענן המרכזיים - AWS, גוגל קלאוד ו-Azure של מיקרוסופט, תוך אופטימיזציה ואוטומציה מלאה. יש לה חמישה סניפים ברחבי העולם עם 190 עובדים בסך הכול, כאשר הסניף הגדול נמצא בתל אביב. החברה המשיכה לגייס בכל תקופת הקורונה וכעת פתוחות אצלה משרות במגוון תפקידי פיתוח - בק אנד, פרונט אנד ו-DevOps, שיווק ותמיכה טכנית. לעמוד הקריירה של Spot.io לחצו כאן. כמו בכל חלקי הפרויקט, גם הפעם - כל המשרות מנוסחות בלשון זכר או נקבה, אולם מתאימות לכל המינים והמגדרים.

שי-לי שפיגלמן, ראשת מטה ישראל דיגיטלית, עוברת תפקיד בממשלה ותנהל את משרד המדע והטכנולוגיה. מדובר במינוי של השר החדש, יזהר שי, במקומו של המנכ"ל הנוכחי, רן בר, שכיהן בתפקיד מאז 2018 והודיע השבוע על עזיבתו. המינוי טעון אישור של נציבות שירות המדינה ושל הממשלה. מה שסייע לשי לקבל את ההחלטה למנות את שפיגלמן למנכ"לית הוא הניסיון שלה בעולמות ההיי-טק והטכנולוגיה - הן במגזר הפרטי והן בזה הציבורי. שפיגלמן, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הארווארד, שימשה בתפקידים בכירים במיקרוסופט ישראל - כמנהלת רגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית, ובהמשך כסמנכ"לית שיווק ואחריות חברתית. כמו כן, היא הייתה חברת הנהלה של מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. היא אף שימשה כסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים. בפברואר 2017 עברה שפיגלמן למגזר הממשלתי לניהול מטה ישראל דיגיטלית, שהיה חלק מהמשרד לשוויון חברתי, שבראשו עמדה אז השרה גילה גמליאל. עם כינון הממשלה החדשה לפני ימים אחדים, המטה הועבר לאחריותו של השר דודי אמסלם. מטה ישראל דיגיטלית הוקם במטרה לגבש תוכנית דיגיטלית לאומית, כמו גם לדאוג לחדשנות ולהציע שירותים בתחום. בין היתר, הוא פועל להעמקת הידע הממשלתי בתחום, לחדשנות בעולמות החינוך והרווחה, להתקנת מערכות טכנולוגיות בעסקים קטנים ובינוניים, ולמעבר של ערים להיות חכמות. בראיון שהעניקה בחודש שעבר לאנשים ומחשבים דיברה שפיגלמן על השפעת משבר הקורונה על המחשוב בממשלה. היא אמרה כי "אין ספק שהקורונה נתנה לנו הזדמנות להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית הן בשירות הציבורי והמקומי ובכלל, בכל החברה הישראלית. אני בטוחה שיהיו לכך השלכות רחבות אחרי שנצא מהמשבר". עכשיו היא תצטרך לטפל בהשלכות האלה ממשרד המדע והטכנולוגיה. 80 עובדים וחצי מיליארד שקלים משרד המדע והטכנולוגיה מעסיק 80 עובדים וחולש על תקציב של כחצי מיליארד שקלים. לצד המטה שלו, המשרד כולל מספר יחידות: המדען הראשי, תוכנית התשתיות המדעיות, סוכנות החלל, זרוע מדע וקהילה, שמפעילה שמונה מרכזי מו"פ אזוריים, היחידה לקשרי חוץ מדעיים, המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי) והמועצה הלאומית לקידום נשים במדע. פעילות מרכזית שלו היא קישור בין שלושת המגזרים המרכזיים שעוסקים במדע ובטכנולוגיה בישראל: הממשלתי, האקדמי והפרטי. במסגרת זו המשרד עוסק, בין היתר, בפיתוח המחקר האקדמי בתחומים אלה. השר שי מסר כי "לאור ניסיונה העתיר ובשל המוניטין המרשים שצברה בשנים של עשייה ציבורית ועסקית, ביקשתי משפיגלמן לקבל על עצמה את תפקיד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, ולשמחתי היא נענתה בחיוב לבקשתי. שפיגלמן מביאה עימה ניסיון מקצועי וכישרון ניהולי שיסייעו להוביל את מדינת ישראל לפסגת המדע והטכנולוגיה העולמית, ויעזרו למנף את ההזדמנויות הרבות שהחדשנות הישראלית מייצרת על מנת לתרום לחוסנה החברתי והכלכלי של המדינה. אנחנו מקווים לקבל את אישור נציבות שירות המדינה והממשלה בהקדם, כדי שנוכל להתחיל בעשייה המרובה שבפנינו". שפיגלמן אמרה כי "אני שמחה ונרגשת על ההזדמנות להוביל את משרד המדע והטכנולוגיה. גיבוש מדיניות ממשלתית בתחום המדע והטכנולוגיה וקידום חדשנות בשירות הציבורי, באקדמיה ובתעשייה הם מהלכים קריטיים לשמירת המובילות העולמית של ישראל בתחום, ומהווים תשתית חיונית לפיתוח הכלכלי והחברתי של המדינה. כמנכ"לית המשרד, תהיה לי הזכות להיות שותפה לכל אלה".

רוני אורות, מפתחת Full Stack ב-וונאג' ניסיון תעסוקתי: "סיימתי שירות של שש שנים ביחידת אופק בחיל האוויר בתור מפתחת. מזה חמישה חודשים אני עובדת ב-וונאג'". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "האמת היא שהגעתי לתחום ממש בטעות. בתור מועמדת לשירות ביטחון, הלכתי למיונים של בסמ"ח והתקבלתי לקורס תכנות (קורס ממר"ם). לא למדתי תוכנה לפני זה, אז אמרתי שזאת הזדמנות שווה שלא כדאי לפספס. מפה לשם גיליתי מקצוע סופר מעניין לחיים". [caption id="attachment_316516" align="alignnone" width="600"] רוני אורות, מפתחת Full Stack ב-וונאג'. צילום: יח"צ[/caption] מה נותנת לך העבודה? "הדבר שהכי מלהיב אותי בעבודה הוא שאני יוצרת עולם שלם בעזרת שורות קוד. עולם שמשפיע על אנשים בחיי היום יום. כדי ליצור עולם כזה, צריך לשלב יצירתיות ויכולת פתירת בעיות, וכן להיות עם היד על הדופק וללמוד ולהתעדכן בטכנולוגיות חדשות. בנוסף, עוזר להיות בחברת אנשים איכותיים, שדוחפים אותך קדימה למצות את עצמך". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "תחום ה-DevOps, שמטיס את עולם התוכנה קדימה ומאפשר לעשות בקלות דברים שפעם לא חשבו שהם אפשריים. כל הזמן יוצאים שינויים ושדרוגים, אז תמיד כדאי לעקוב ולהתעדכן". יובל אלטר, IT, הלפ דסק ב-NSO ניסיון תעסוקתי: "שירתתי בגדוד 383 של צה"ל, גדוד התקשוב התומך ביחידות המטכ"ל והרמטכ"ל, בתפקיד טכנולוגי, כראש צוות מחשוב". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "מאז ומתמיד, תחום הטכנולוגיה עניין אותי. למדתי בתוכנית נחשון, שיונקת את תפיסת החינוך וההכשרה שלה מתוכנית העילית הצבאית-אקדמית תלפיות ומתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: המדע והטכנולוגיה, מנהיגות וערכיות. במהלך השירות הצבאי הרחבתי את הידע שלי על ידי למידה עצמית, בעיקר בתחום הפיתוח" . [caption id="attachment_316518" align="alignnone" width="600"] יובל אלטר, IT, הלפ דסק ב-NSO. צילום: יח"צ[/caption] אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "טכנולוגיות שבאמצעותן ניתן ליצור תוכנית שמתנהגת באופן מבוקש. כאלה שמיישמות פתרון קל לתפעול לבעיות ארגוניות, אוטומציה של תהליכים וטכנולוגיות משמעותיות למשתמש". נוף גוטמן, מפתח Full Stack באיזיסנד ניסיון תעסוקתי: "איזיסנד היא מקום העבודה הראשון שלי בעולם ההיי-טק". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "כל חיי אהבתי טכנולוגיה ומחשבים, בעיקר תכנות". [caption id="attachment_316519" align="alignnone" width="600"] נוף גוטמן, מפתח Full Stack באיזיסנד. צילום: יח"צ[/caption] מה נותנת לך העבודה? "ניסיון תעסוקתי, חשיפה למגוון טכנולוגיות, מנטורינג וקשרים בעולם ההיי-טק (נטוורקינג) וחברים לכל החיים". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "למידת מכונה, אינטרנט של הדברים, אפליקציות ווב וכל דבר שנוגע בכתיבת קוד". ניקולא דורזי, מהנדס אוטומציית תוכנה בפורסקאוט ניסיון תעסוקתי: "לפני פורסקאוט עבדתי כשנתיים כמהנדס תמיכה ו-NOC. לפני שנה הצטרפתי לפורסקאוט, לתפקיד הנוכחי שלי". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "דינמיות. תמיד הייתה לי תשוקה לחדשנות טכנולוגית והסקרנות להבין מה מסתתר מאחורי המוצרים הטכנולוגיים שמשמשים אותנו בעולם הסקיוריטי ובחיי היום יום". [caption id="attachment_316540" align="alignnone" width="600"] ניקולא דורזי, מהנדס אוטומציית תוכנה בפורסקאוט. צילום: יח"צ[/caption] מה נותנת לך העבודה? "תחושת משפחה, סביבה מקבלת, אתגרים חדשים והתקדמות מקצועית בקריירה". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "רוב הטכנולוגיות, בעיקר אלה החדשניות, שאני עובד איתן כיום: מיקרו-שירותים, קונטיינרים, Docker, AWS, Spring, AWS,Message Queues, RestAPI   ועוד...". אופיר דדון, מפתח בדיקות אוטומציה באטרה ניסיון תעסוקתי: "אין". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "מאז ומתמיד נמשכתי למחשבים - בעיקר משחקים, אבל לא ניסיתי אף פעם לקחת את זה למקום שאני יודע להפיק ממנו תועלת. הצבא נתן לי הזדמנות גדולה להיכנס וללמוד מעבר למה שהכרתי, והחלטתי שזו הדרך שלי. צה"ל לימד, הכין, עיצב וידע להביא אותי למיצוי יכולות גבוהות מאוד - החל מהקורס ועד לסוף שירות הקבע. למדתי לאהוב את מה שאני עושה, וזה נהיה חשוב לי עד לרמה שמציק לי אם משהו לא נעשה כמו שצריך. כשאתה סקרן, אין משהו שימנע ממך ללמוד דברים חדשים, ובתחום המחשבים זה הכי קל". [caption id="attachment_316520" align="alignnone" width="600"] אופיר דדון, מפתח בדיקות אוטומציה באטרה. צילום פרטי[/caption] מה נותנת לך העבודה? "עבודה היא מקום שתמיד צריך לשאוף להתפתח ולהתקדם בו, ועבודה טובה היא כזו שתיתן לך את הכלים וההזדמנויות לכך, כמו גם אנשים טובים וסביבה מסודרת, שבתקופה זו מאוד חסרים. היא מאפשרת לי להתעניין גם בנעשה בתחומים אחרים בחברה, וללמוד כמה שאפשר גם מהם. באטרה, כמו בצבא, למדתי המון דברים חדשים כבר מההתחלה, והמקום להביע יצירתיות וסקרנות קיים, עם עזרה מכולם". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "אין משהו ספציפי, אבל לראות אנשים שלוקחים את הידע שלהם ומפתחים לבעיות - זה מרגש אותי. היופי הוא שהם לא לבד - תמיד יש תחרות, מה שגורם למוצרים להשתפר ולהגיע לתוצרים טובים יותר. מה שמרגש בטכנולוגיה הוא שכל רעיון יכול לצאת לפועל בעזרת האנשים הנכונים". בר וורובל, מעצבת קריאייטיב מרקטינג בחברת הגיימינג אוברוולף ניסיון תעסוקתי: "לפני שהגעתי לאוברוולף עבדתי כמעצבת בצוות קריאייטיב בגיתם BBDO ולפני כן כמעצבת בחברת הפרסום הדיגיטלי PRPL". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? ״כבוגרת תואר ראשון טרייה, היה לי חשוב להכיר את העולמות השונים המתממשקים עם תחום העיצוב בשוק העבודה. יותר מהכל, מה שמשך אותי היה לעבוד באינטגרציה עם עולם הגיימינג". [caption id="attachment_316521" align="alignnone" width="600"] בר וורובל, מעצבת קריאייטיב מרקטינג באוברוולף. צילום: יח"צ[/caption] מה נותנת לך העבודה? "העבודה באוברוולף מאפשרת לי לחבר בין שתי האהבות הכי גדולות שלי: עיצוב וגיימינג״. אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "יש הרבה, אבל אם בכל זאת צריך לבחור - בינה מלאכותית ומציאות וירטואלית". גיא לוי, מהנדס תוכנה בפיליפס ישראל ניסיון תעסוקתי: "אחרי השחרור מהצבא עבדתי בתמיכה הטכנית של פרטנר. לאחר מכן שימשתי במשך שלוש שנים בתפקיד QA ידני וכסטודנט עבדתי כשנתיים בקבוצת פיתוח תוכנה". [caption id="attachment_316522" align="alignnone" width="600"] גיא לוי, מהנדס תוכנה בפיליפס ישראל. צילום: יח"צ[/caption] מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "החבר הכי טוב שלי שירת ב-8200, ואני שירתתי בחיל הים וקיבלתי הכשרה טכנית. אחרי הטיול הגדול של אחרי צבא, החבר שלי אמר שיתאים לי מאוד להיכנס לעולם ההיי-טק כבודק ידני. לא האמנתי שיש לי את היכולות הדרושות ושחברה כלשהי תקבל מישהו ללא השכלה אקדמית וניסיון, אבל הפצתי קורות חיים. לשמחתי הרבה, פיליפס פנו אליי, הגעתי לראיונות ומבחנים, עברתי אותם וכך נכנסתי לעולם ההיי-טק". מה נותנת לך העבודה? "סיפוק עצום ברגע שפיתוח חדש עובד, וכן הרגשה שהאפליקציות שלנו עוזרות בניתוחים רפואיים ובהצלת חיים. כיום אנחנו עובדים על אפליקציה שיכולה לתרום לגילוי מוקדם של סרטן. כל פיצ'ר חדש שאנחנו מצליחים לדחוס בלוח הזמנים העמוס גורם לי לסיפוק עצום, כי אני יודע שבסופו של דבר יש סיכוי שהוא יתרום לרדיולוגים לתת אבחנה טובה ואיכותית יותר. מעבר לכך, אני נהנה להגיע למשרד כל יום ולפגוש את החברים, לאכול ביחד, לצחוק ובעיקר ללמוד מהם". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "מציאות וירטואלית, בינה מלאכותית, לימודי מכונה, מדעי נתונים, OOP ובייחוד מציאות רבודה. הצוות שלנו מומחה בכל מה שקשור ל-OOP, ובעתיד אנחנו הולכים להיכנס לתחומים חדשים ומרתקים". נוי מירן, מהנדסת בק אנד בפייבר (Fyber) ניסיון תעסוקתי: "התחלתי בפייבר בתפקיד של סטודנטית, לתקופת התמחות שבמסגרתה, בנוסף למשימות אחרות, פיתחתי את פרויקט הגמר שלי בתחומי ה-Anomaly Detection ולימודי המכונה. בספטמבר האחרון, עם סיום התואר, עברתי למשרה מלאה כמפתחת בצוות השרתים, אחד מצוותי הליבה בחברה, שמתמקד באלגוריתמים ובביצועים". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "דריסת הרגל שלי הייתה בתיכון, שם למדתי במגמת מחשבים והבנתי את התשוקה שלי לטכנולוגיה, חדשנות ופתרון בעיות. אתגרים נוספים וחשיפה לעולמות המודיעין במהלך שירותי הצבאי הביאו אותי להירשם ללימודי הנדסת תוכנה". [caption id="attachment_316523" align="alignnone" width="600"] נוי מירן, מהנדסת בק אנד בפייבר. צילום: יח"צ[/caption] מה נותנת לך העבודה? "העבודה בפייבר מאפשרת לי להתמודד עם האתגרים הנובעים ממערכת שמעבדת מאות מיליוני טרנזאקציות בדקה, תוך שמירה על זמן תגובה שנמדד באלפיות השנייה. מעבר לכך, היא מאפשרת לי להוביל פרויקטים - החל משלב האפיון ועד למימוש המערכת בסביבת הייצור". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "שפת התכנות העיקרית שלי היא Scala, שיש לה דפוסי עיצוב ותכונות ייחודיים, שאני נלהבת ללמוד. אחד הדברים האהובים עליי הוא Concurrent programming, שבמסגרתו אני משתמשת בטכנולוגיות Streams שונות, כמו Kafka ו-Akka". מעיין שמש, מהנדס ביג דטה בצוות הבק אנד של ארגוס ניסיון תעסוקתי: "שירות צבאי כתכניתן בחיל התקשוב". מה הביא אותך לתחום ההיי-טק? "הרגשתי שהעבודה שעשיתי בצבא הייתה משמעותית, ורציתי להמשיך לתרום בתחום זה גם באזרחות". [caption id="attachment_316524" align="alignnone" width="600"] מעיין שמש, מהנדס ביג דטה בצוות הבק אנד של ארגוס. צילום פרטי[/caption] מה נותנת לך העבודה? "בתור תכניתן אני יוצר, ואין דבר מספק יותר מלהסתכל בסוף היום על המוצר שאני עובד עליו ולדעת שאני הוא זה שבנה אותו. היה לי חשוב להגיע לחברה שאני מצליח לזהות את הצורך במוצר שלה, ואני מאמין וגאה במה שאני עוסק בו כעת. כמו כן, עולם התוכן הטכנולוגי החדש, לדוגמה עיסוק בפרוטוקולי תקשורת ייחודיים לעולם הרכב, והצוות שאיתו אני עובד מאתגרים אותי ומלמדים אותי הרבה". אילו טכנולוגיות מרגשות אותך? "אני לא מתרגש מטכנולוגיה אחת ספציפית, מה שיותר מרגש אותי הוא המגוון והשפע. אני אוהב לתקן דברים שלא עובדים, ובמיוחד לייעל תהליכים קיימים. אחרי שנים של עבודה בצבא, כיף לעבוד בעבודה בסביבת ענן ועם פלטפורמות מתקדמות, שאני מצליח להפיק מהן את המרב".

הקורונה הביאה לזינוק של 630% בהיקף המתקפות החיצוניות על חשבונות ענן, כך על פי מחקר חדש של מק'אפי. בדו"ח חדש, המתפרסם הבוקר (ד'), בחנה ענקית האבטחה את הקשר בין כמה משתנים: העלייה במספר מתקפות הסייבר הממוקדות בשירותי ענן בתקופת הקורונה; התגברות השימוש בשירותי ענן; השימוש במכשירים לא מנוהלים על ידי עובדים המתחברים מרחוק לרשת הארגונית וליישומים לעבודה משותפת מרחוק. הדו"ח מבוסס על ניתוח נתונים אנונימיים, שנאספו מ-30 מיליון משתמשים בפתרון הגנת הסייבר MVISION Cloud של החברה בין החודשים ינואר-אפריל השנה. המשתמשים יצרו מדי יום מיליארדי טרנזקציות ואירועי מדיניות בענן. הנתונים נאספו מארגונים מכל מגזרי התעשייה ברחבי העולם. על פי הדו"ח, בחודשים ינואר-אפריל חלה עלייה של 50% בשימוש שעשו ארגונים בשירותי ענן, כולל ארגונים במגזרי השירותים הפיננסיים והייצור, אשר בדרך כלל נוטים להעדיף שימוש ביישומים, ברשתות נתונים ובמערכות אבטחה מסורתיות באתר הלקוח, משמע ברישוי מסורתי. השימוש בשירותי ענן לעבודה משותפת מרחוק, כגון Teams של מיקרוסופט, זום, Webex של סיסקו ו-Slack- - זינק בהיקף של עד 600%, כאשר מגזר החינוך מוביל את המגמה העולמית בשל ריבוי הסטודנטים שנדרשו לאמץ שיטות למידה מרחוק. כאמור, שיעור האיומים החיצוניים על חשבונות ענן גדל ב-630% מתחילת השנה. מרבית ההתקפות החיצוניות היו ניסיונות להיכנס לחשבונות ענן בעזרת סיסמאות גנובות בהיקפים גדולים, והתמקדו בעיקר בשירותי ענן לעבודה משותפת, כמו 365 של מיקרוסופט. לעומת זאת, מספר האיומים הפנימיים נותר בלא שינוי, דבר המעיד כי המעבר לעבודה מהבית לא השפיע לרעה על הנאמנות והמשמעת של עובדים. עוד עולה מהדו"ח, כי בחודשים ינואר-אפריל הוכפל השימוש של עובדים במכשירים לא מנוהלים - כגון מחשב נייד פרטי, או מחשב ביתי שאינו מוגן על ידי הארגון - דבר שהוסיף משטח סיכון נוסף לטיפול עבור אנשי האבטחה, שאחראים על הגנת הנתונים בענן. לחשב מסלול מחדש בראיון לאנשים ומחשבים, אמר יניב נזרי, מנהל פעילות עסקית, מק'אפי ישראל, כי "במהלך משבר הקורונה, בעת שאנשים לא זזו מהבית, ההאקרים 'חגגו' והגדילו את היקף התקיפות שלהם בשל הגידול שחל במשטחי התקיפה. הנורמלי החדש הוא הקבוע - המשך עבודה מהבית. זאת, יחד עם הגידול בשימוש בשירותי ענן על ידי ארגונים, אומרים לנו שדרוש לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לאבטחה. אינך יכול לאבטח את סביבת ה-IT החדשה, הענן, באותם כלים שנועדו לאבטחה בחצר הבית. יש לחשוב איך אתה מגן בצורה אחרת על הנכסים שבענן". לדברי נזרי, "ארגונים צריכים לבחון את מערך האבטחה שלהם כדי להיערך להגנה מפני השתלטות על חשבונות ואובדן נתונים. ישנן כמה דרכים לשמירה על מערך האבטחה הארגוני. האחת, מימוש גישה של 'ענן תחילה' - תפיסת אבטחה שממוקדת בענן תסייע לתמוך בצרכים החדשים של הארגון ולהילחם באיומים של העולם החדש. יש למקד את מערך האבטחה במידע שנמצא בענן ובשירותי אבטחה מבוססי ענן כדי לשמור על נראות מרבית ושליטה גם בנסיבות של עבודה מבוזרת, מרחוק, או מהבית". הוא הוסיף, כי "קחו בחשבון את הרשת הארגונית: עבודה מרחוק מפחיתה את היכולת להתרחב ביעילות על בסיס רשתות hub-and-spoke. חשוב שבקרי הרשת יידעו לתמוך ולקשר את העובדים המרוחקים ישירות לשירותי הענן שהם צריכים, כדי שעבודתם תהיה אפקטיבית ויעילה". המלצתו של נזרי היא "אחדו מערכות והפחיתו מורכבות. אבטחת רשת ואבטחת מידע מבוססת ענן צריכות להתמזג בצורה חלקה. עדיף למזג אותן באופן מלא, כדי להפחית את רמת המורכבות ולהוזיל את עלות הבעלות הכוללת. איחוד בין פתרונות אבטחת רשת ושירותי ענן מסייע להגביר את היעילות ואת יכולת התגובה של כל מערך האבטחה בארגון". "ככלל", סיכם נזרי, "מנהלי אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים בישראל הם מוגנים ביותר. אבל יש לחשוב על אבטחת מידע כמאפשרת עסקית, איך עוזרים לעבוד מהר, ויחד עם זאת להיות מאובטח". "למרבה הצער, בזמן שהעולם מנהל את המאבק במגפת הקורונה, אנו רואים גם עלייה בניסיונות של גורמים עוינים לנצל לרעה את השימוש המוגבר בשירותי ענן כתוצאה מהמעבר לעבודה מהבית", אמר ראג'יב גופטה, סגן נשיא בכיר לאבטחת ענן במק'אפי העולמית. "פושעי סייבר המנסים לתקוף דרך הענן מהווים סיכון משמעותי ביותר. כדי להפחית אותו ולמנוע פגיעה בארגון, דרושים פתרונות אבטחה מבוססי ענן המסוגלים לזהות ולמנוע התקפות חיצוניות ותרחישים של אבדן מידע משירותי ענן וממכשירים בלתי מנוהלים. את פתרונות האבטחה בענן יש לפרוס ולנהל מרחוק ולהבטיח שלא יפריעו לעובדים לבצע מהבית את תפקידם, החיוני לבריאות הארגון".

נגיף הקורונה אשר תקף את העולם בחודשים האחרונים הביא לגיוס טכנולוגיות ישראליות רבות במטרה להתמודד איתו. את אחד הפרויקטים המעניינים בתחום מובילים שלושה: גיל כספי, מהנדס תוכנה בבלינק (Blink) ומהטכניון, סגן אלוף ד"ר אבי שינה מחיל הרפואה בצה"ל וד"ר אורן כספי מהטכניון ורמב"ם. השלושה עובדים יחד עם מתנדבים מגופים רבים, ביהם גם יחידת Data Analytics באינטל. ד"ר אורן כספי, רופא, מנהל אי ספיקת לב מתקדמת בקריה הרפואית רמב"ם וחוקר בטכניון אמר, כי "הפרויקט נועד לסייע להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות שמדינת ישראל ניצבת מולן: זיהוי מוקדים שבהם קצב ההתפשטות של הנגיף מהיר, לצד זיהוי מוקדים שבהם ניתן בביטחון לחזור לשגרת החיים". "פיתחנו אלגוריתם לטובת אנליזות מתמטיות לזיהוי קצב התפשטות המחלה במקומות שונים בעולם", אמר ד"ר כספי, "כאשר בשלב מאוד מוקדם ראינו, שהכלים שפיתחנו עזרו לנו לזהות מוקדי התפרצות בישראל. באותו זמן, העברנו בין האנשים בצוות את הממצאים של המקומות שנראו לנו 'חמים'. לאט לאט העברנו את הנתונים לגורמים במשרד הבריאות ובמשרד הביטחון. סביב זה התחלנו לפתח את הכלי הנוכחי, אשר זיהה התפרצויות זמן רב לפני שמספרי התחלואה גדלו". "מתוך זה", אמר ד"ר כספי, "יצרנו מפות חום, אשר מקטלגות את התפשטות המחלה בצורה גרפית ויזואלית. עשינו זאת בהתחלה בישראל ואחר כך בארה"ב. עוד דבר שרצינו להבין היה מה הם המקומות הרגועים, שבהם אין התפרצות של המחלה, או התפשטות שלה - כך שאפשר להחזיר את המשק לשגרה". "המטרה המקורית של האלגוריתם", הסביר, "הייתה לזהות את הקשר בין אקלים לקצב התפשטות המחלה. בין המדינות בעולם היה קשר מסוים בין טמפרטורה לבין התפשטות המחלה - אך הקשר הזה לא נשמר כאשר בחנו את המצב במדינה גדולה עם אקלים מגוון, דוגמת ארה"ב. בהמשך, צעדי הסגר נטרלו כמעט לחלוטין ההשפעה האקלימית. כעת אנחנו בוחנים שוב את השאלה הזאת". "לאלגוריתם שפיתחנו", אמר סא"ל ד"ר שינה, "יכולים להיות עוד שימושים מלבד הקורונה. אנחנו משתמשים באלגוריתם גם לניתוח מגמות תפוסה בבתי חולים ולניתוח תחלואה בבתי אבות. אנחנו חושבים שלכלים שפיתחנו יש שימוש באירועים פנדמיים או אפידמיים. האלגוריתם גם יכול לעזור בניהול משברים בריאותיים נוספים שנוצר בהם עומס תחלואתי גבוה, כמו, לדוגמה, בעת מצב מלחמה". ד"ר אורן כספי, ראש צוות הפיתוח בפרויקט, אמר כי "אנשי AWS עוזרים לנו עם תמיכה רצופה, בכל שעה, אפילו בסופי שבוע. לצד התמיכה הטכנית, הם סייעו לנו לאפיין בצורה מאוד טובה את הצרכים שלנו ולבנות את הפתרון הנכון. זה עזר לנו להרים את הפרויקט בצורה טובה ובמהירות". כספי סיים באומרו, כי "הקמת הפרויקט דרשה מהירות רבה. היינו צריכים שירותים שיעזרו לנו להתמקד בפיתוח ובבנייה של הכלי ופחות בדברים שמסביב. לכן עבדנו עם AWS Fargate ועם Amazon Elastic Container , כך שיכולנו לבצע התרחבות לצד אבטחה וניהול שרתים".  

מתקפת הסייבר האחרונה נגד אתרים ישראליים, שהתרחשה בשבוע שעבר, זכתה לתגובות מזלזלות על חוסר תחכומה, על השימוש בכלים מיושנים ועל הנזק המועט שגרמה. לדברי יעל טרויכין, מנהלת פעילות טרנד מיקרו בישראל, דווקא המתקפה הלא מתוחכמת מעידה על חומרת המצב: "אם כלים מיושנים כל כך הצליחו להשתלט על מאות אתרים ישראלים דרך יו-פרס, ניתן רק לדמיין את עוצמת הנזק שעלולים לגרום פושעי סייבר מתוחכמים שיפעילו את הכלים המתקדמים ביותר בשוק". טרנד מיקרו סבורה כי שיטת התקנת הטלאים היא אחד ממוקדי הבעיה הן של אתרי אינטרנט, הן של תשתיות IT וענן והן של אפליקציות - והיא מהווה פרצה אסטרטגית במערכות האבטחה של אתרים ישראליים. "לעתים, חולשת אבטחה קיימת מבלי שהתגלתה, ובמקרים רבים עבריינים כבר חדרו לארגונים וממתינים לשעת הכושר לתקוף. בכל מקרה, אחרי שהתגלתה חולשה, תהליכי פיתוח הטלאי על ידי יצרן התוכנה והתקנתו בארגון אורכים במצטבר יותר מ-60 יום. במהלך תקופה זו, הארגון חשוף לחלוטין למתקפה ויתקשה להתגונן", אמרה טרויכין. "לכך יש להוסיף את הצורך בהשבתת השרתים לצורך התקנת הטלאי, שגורמת להפרעות בתפעול השוטף ולנזק כלכלי". תפיסת ההטלאה הווירטואלית (Virtual Patching) שפיתחה טרנד מיקרו פועלת נגד חולשות ידועות ובלתי ידועות בדטה סנטר, ברשת ובאפליקציות. במרכז התפיסה עומדות שתי מערכות: חומרה - IPS, שמסננת את תעבורת הרשת (מערכתTipping Point ) באמצעות סריקתה בקצבים מהירים של 40 ג'יגה-ביט עד 120 ג'יגה-ביט בשנייה, ומערכת Deep Security - אפליקציה שיושבת על השרת וסורקת את מערכות ההפעלה, מזהה בהן את החולשות ובסוף התהליך מייצרת טלאי וירטואלי שמונע את ניצול החולשה, עד להתקנת הטלאי של היצרן. טלאי וירטואלי מבוסס על מערכת רב שכבתית של מדיניויות וחוקים, שמבודדים את החולשה ומונעים גישה דרכה לרשת. הטלאי הווירטואלי מיושם בסביבות פיזיות, וירטואליות ובסביבות ענן. "באמצעות הטלאה וירטואלית, הארגון מרוויח זמן יקר" "ההטלאה הווירטואלית חיונית לאבטחת אתרים ישראליים מפני מתקפות סייבר של גורמים עוינים במזרח התיכון וכמובן גם נגד עברייני סייבר מסיבות כלכליות ואחרות", ציינה טרויכין. "היא מספקת אבטחה אוטומטית לחולשות, גם במקרים שהחולשה כלל לא ידועה. באמצעות הטלאה וירטואלית, הארגון מרוויח זמן יקר שניתן לנצל אותו לתיקון עצמי של החולשה או עד להגעת הטלאי של היצרן והתקנתו. יתרה מזאת, הטלאה וירטואלית מבטלת השבתות מיותרות של השרתים ומאפשרת לארגון לקבוע את לוח הזמנים שנוח לו להתקנת הטלאים". במסגרת תפישת האבטחה האקטיבית של טרנד מיקרו, המבוססת על אוטומציה, רכשה החברה את ZDI (ר"ת Zero Day Initiative), שמציעה לחוקרים עצמאיים מכל העולם תמריצים לדווח לה על פרצות קיימות שגילו בארגונים. ZDI מדווחת על כך לארגונים ומאפשרת להם לטפל בחולשה מיידית, ללא פרסום שעלול להניע עברייני סייבר לפעולה. במקביל, החברה מעדכנת בחשאי את יצרני התוכנה אודות הפרצה והם נדרשים להכין טלאי תוך עד 120 יום. הארגונים מקבלים התראה על הפרצה כ-60 יום בממוצע לפני שיצרן התוכנה משחרר את הטלאי. "ZDI היא מרכיב נוסף בתפישת האבטחה האקטיבית, שמאפשרת לארגונים להיות צעד אחד קדימה לפני פורצי הסייבר", אמרה טרויכין. "תפישה זו היא חיונית גם לארגונים גדולים ולעסקים מכל גודל וסוג בישראל, שיתמודדו בעתיד נגד מתקפות סייבר חמורות יותר מזו שאירעה בשבוע שעבר".

למרות השפעות משבר הקורונה, פרטנר פותחת את השנה עם תוצאות חיוביות: דו"חות הרבעון הראשון שהיא פרסמה הבוקר (ד') מעידים על עלייה בהכנסות ובמספר מנויי הסלולר, וזינוק במספר מנויי פרטנר TV וברווח הנקי. בסוף הרבעון עמד בסיס מנויי הסלולר של החברה על 2.68 מיליון - עלייה של 56 אלף, שהם 2.13%. מספר מנויי הטלוויזיה נסק ב-39.1% ל-210 אלף. הסיבה העיקרית לתוצאות החיוביות היא ירידה בהוצאות אל מול עלייה בהכנסות של חברת התקשורת: ההוצאות קטנו ב-1.9% ל-771 מיליון שקלים, בעוד שההכנסות עלו ב-1.6% ל-807 מיליון. מתוכן, תחום השירותים גדל ב-0.8% ל-629 מיליון שקלים ומכירות הציוד עלו ב-4.7% ל-178 מיליון. כתוצאה מכך, הרווח הנקי והרווח למניה קפצו פי חמישה - ל-10 מיליון שקלים ולחמש אגורות, בהתאמה. סיבה נוספת לזינוק ברווחיות היא העובדה שפרטנר הצליחה להקטין במידה ניכרת את החוב שלה, שבסוף הרבעון עמד על 673 מיליון שקלים, לעומת 977 מיליון בסוף הרבעון הראשון של 2019 - צניחה של 31.1%. בסעיפים הגולמיים, ההוצאות קטנו ב-3.25% ל-655 מיליון שקלים, הרווח צמח בכ-30% והרווח הגולמי השולי עמד על 19.84%. ההוצאות התפעוליות הרבעוניות גדלו ב-7.4% והרווח התפעולי קפץ בפי ארבעה ל-36 מיליון. גם ב-EBIDTA נרשמה תוצאה חיובית - הוא גדל ב-9.1% ל-215 מיליון שקלים. לעומת זאת, פרטנר עברה לחבות מס של שבעה מיליון שקלים אל מול החזר מס באותו הסכום ברבעון המקביל אשתקד. איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון עם גידול במצבת הלקוחות במגזר הסלולר ובמנועי הצמיחה של החברה, לרבות במצבת מנויי הטלוויזיה ובפריסת תשתית הסיבים האופטיים. זאת, על אף השפעות הקורונה".

T-Systems של ענקית התקשורת הגרמנית דויטשה טלקום תשתף פעולה עם ג'וניפר נטוורקס לבניית ואספקת תשתית SD-WAN מנוהל, כחלק מפתרונות קצה לקצה עבור לקוחות ארגוניים עם דרישות קישוריות רשת מורכבת. פתרונות ה-SD-WAN של ג'וניפר כוללים פיירוול מהדור הבא. דרך זו מאפשרת אבטחה איתנה ל-SD-WAN endpoints ולרשת עצמה, לרבות צד ה-WAN וצד ה-LAN של תיחום ה-CPE. בנוסף, פתרונות אלה מציעים לרוב אינטגרציה עם יכולות אבטחת מידע מתקדמות, כמו UTM ו-ATP. בעזרת הבחירה בשירות זה, T-Systems תציע ללקוחותיה פלטפורמה מאובטחת לשירותים מנוהלים, לאספקת יישומי מולטי קלאוד וכן אספקת שירותים רגילים כשירותי SD-WAN, תחת השם Smart SD-WAN. Smart SD-WAN, שמופעל באמצעות פלטפורמת ג'וניפר, מהווה אבן דרך בתשתית רשת מאובטחת מתקדמת, המהווה בסיס אסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית של T-Systems. הפחתת המורכבות, ניהול יעיל של העלויות והגדלת יכולות האבטחה לאחר שכבר הבטיחה מותג תחבורה אירופי גדול כלקוח דגל עבור שירותים אלה, T-Systems מצפה שההצעה שלה תהיה אטרקטיבית למגוון רחב של ארגונים נוספים. בסופו של דבר, T-Systems מחויבת לעזור ללקוחות הארגוניים שלה לנווט את הטרנספורמציה הדיגיטלית על ידי הפחתת המורכבות, ניהול עלויות בצורה יעילה והגדלת יכולות אבטחת המידע. יתר על כן, מאפשרת ללקוחותיה נראות רשתית גבוהה כנכס עסקי ליבה ועוזרת להם להשיג את יעדיהם הדיגיטליים ביתר קלות. "חיבוריות מותאמת אישית מהווה עבורנו פקטור הצלחה בסיסי לדיגיטליזציה והצלחה עסקית של לקוחותינו. בעזרת העבודה המשותפת עם ג'וניפר אנחנו יכולים לספק ללקוחות הארגוניים שלנו תשתית מקצה לקצה בהתאם לדרישות השוק, שתומכת באתגרי הדיגיטליזציה ומקטינה את המורכבות בתוך הרשת. הפתרונות החדשניים של ג'וניפר מאפשרים לנו להציע פתרונות טכניים ופיננסיים מותאמים עם שירותים גמישים ודינמיים מאוד", אמר עאדל אל סלח, חבר בצוות ההנהלה של דויטשה טלקום ומנכ"ל T-Systems. "כשותף ותיק של ג'וניפר, הבחירה של T-Systems להציע את פתרון ה-SD-WAN החדש שלה על בסיס הטכנולוגיה שלנו מחזק את שיתוף הפעולה בינינו. הפתרונות שהיא אימצה מאפשרים לה לספק אירוח של שירותים מאובטחים ויכולות לארגונים ולפשט את ההתקנה, התפעול והתחזוקה של הרשת. השילוב בין שירותי ענן ורשתות מוגדרות תוכנה יוצר הזדמנות אסטרטגית לספקים כמו T-Systems לבדל עצמם בשוק, בכך שהם מתייחסים למורכבות הרשת שמולה מתמודדים הלקוחות שלהם, וג'וניפר שמה לעצמה כיעד לסייע להם להשיג מטרה זו", אמר רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס.