חודש הגאווה מצוין בימים אלה ברחבי העולם, וגוגל השיקה לכבודו קולקציה של טפטים גאים, שניתן לשים על מכשירי האנדרואיד, כך שיהיו בדף הבית ו/או במסך הנעילה של המכשיר. הקולקציה החדשה כוללת תשעה טפטים, שבכולם משולבים צבעי הגאווה. בין היתר, ניתן למצוא שם את הטפט "הניפו את הדגל" (אני בחרתי בו), שקובע שאהבה מעל הכל. טפטים אחרים מציגים שכונה שבה לכל אחד יש מקום; רחבת ריקודים גאה במיוחד; חדי קרן (אחד הסמלים של הקהילה הגאה, שמופיעים בשני טפטים שונים); טפט "הרקע השביעי", עם עננים ולב; טפט "חיבורים", שנוצר לרגל המארדי גרא – מצעד הגאווה של סידני, שהיה בפברואר; ואחד שבו זוחל לו צלופח גאה. הטפטים של גוגל הם בילט-אין במכשירי הפיקסל שלה ובעלי מכשירי האנדרואיד האחרים יכולים לשמור אותם דרך האפליקציה, שניתנת להורדה ב-Play Store. כדי למצוא אותם, יש להיכנס לאפליקציה ולגלול לשורה השנייה, מתחת למלבני "התמונות שלי" ו-"טפטים במכשיר". [caption id="attachment_317611" align="alignnone" width="600"] טפט "הניפו את הדגל". מקור: גוגל[/caption] גוגל היא חברה ידידותית ללהט"בים, יש לה מדיניות של הכלה כלפי אוכלוסיות מיעוטים שונות והיא מביעה תמיכה במאבקים גאים. רק השבוע פרסם סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה, ציוץ תמיכה בהחלטת בית המשפט האמריקני לאסור על אפליית להט"בים במקומות העבודה בכל רחבי ארצות הברית. לדבריו, "מדובר בעוד צעד קדימה במאבק לשוויון ללהט"בים. אנחנו עומדים בשורה אחת עם העובדים הלהט"בים שלנו, לרבות העובדים הטרנסג'נדרים, וגאים לתמוך בארגונים גאים שממשיכים להביא לשינוי".

ההשקעות בפינטק הישראלי מרקיעות שחקים: דו"ח חדש מראה כי הן זינקו ב-2019 ב-107% - יותר מפי שניים - לסכום הגבוה ביותר אי פעם, ועמדו על 1.8 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה של 300% בחמש השנים האחרונות. הדו"ח, שפורסם היום (ד') על ידי סטארט-אפ ניישן סנטרל, מראה כי ישראל ניצבת במקום החמישי בהשקעות הגלובליות בתחום הפינטק - אחרי סין, ארצות הברית, בריטניה והודו, מה שהופך אותה למעצמת פינטק. הנתח של ישראל בעולם הזה הוא 5.1% מכלל ההשקעות בתחום. עוד מראים הנתונים כי חברות הפינטק הישראליות ביצעו אשתקד שישה מגה-גיוסים - בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר, לעומת אחד בלבד ב-2018. השווי החציוני של כלל הגיוסים עמד על 10 מיליון דולר. בין הגיוסים הבולטים היו אלה של למונייד - 300 מיליון דולר, ושל נקסט אנשורנס, שהסבב שלה עמד על רבע מיליארד. הכסף הזר משחק תפקיד הולך וגדל בפינטק הישראלי: שיעור ההשתתפות של משקיעים זרים בסבבי גיוס של חברות ישראליות בתחום עמד על 69% לעומת 57% ב-2018. המשקיעים הזרים נכנסים לתמונה בעיקר בסבבי גיוס מתקדמים. מניתוח הנתונים עוד עולה כי גם משקיעים אסטרטגיים מעמיקים את פעילותם בשוק הפינטק הישראלי. היתרון שלהם הוא שמעבר לכך שיש להם בדרך כלל הון רב יותר, הם מביאים עימם ידע רב, ניסיון ולקוחות פוטנציאליים. הדו"ח מחלק את תעשיית הפינטק הישראלית לשבעה תחומים, כאשר הגידול בהשקעות חולש על רובם: סחר והשקעות (130 חברות, סך השקעות של 95 מיליון דולר; תשלומים והעברת כספים (119 חברות, 314 מיליון דולר); פתרונות ניהוליים לארגונים וחברות (95 חברות, 131 מיליון); מניעת הונאות ואבטחה (74 חברות, 327 מיליון); אינשורטק (62 חברות, 582 מיליון); הלוואות (53 חברות, 319 מיליון); וניהול פיננסי אישי (33 חברות, סך השקעות של 11 מיליון דולר). "ריכוז ההשקעות הגבוה בפינטק איננו תופעה חולפת ולראיה - הגידול בהכנסות שמדווחות החברות", הסביר מחבר הדו"ח, יאיר פונרוב, מוביל תחום הפינטק בסטארט-אפ ניישן סנטרל. "בישראל יש יותר מ-500 חברות פינטק, אבל אנחנו עדים לכך שסטארט-אפים מסקטורים אחרים נכנסים גם הם לתחום. חברות מסקטורים אחרים שיכולות לסייע לגופים פיננסיים - גם הן חלק מההיצע האדיר שיש באקו-סיסטם הישראלי". איך הקורונה תשפיע על תעשיית הפינטק הישראלית? מגפת הקורונה פרצה בעיצומה של תקופת הצמיחה, ומכאן מתעוררת השאלה כיצד היא תשפיע על תעשיית הפינטק המקומית. "אין ספק שהתפרצות הקורונה טרפה את הקלפים והתעשייה לא חסינה לזעזוע שעבר על ההיי-טק כולו", אמר פונרוב. "בטווח הקצר, כמו בשאר הסקטורים של ההיי-טק הישראלי, משקיעים זרים עלולים להתרחק ומשקיעים מקומיים יתמקדו, ככל הנראה, בהגנה על חברות הפורטפוליו שלהם - מה שיקשה על החברות הצעירות יותר. מכיוון שההשקעות בענף מרוכזות מאוד ורק 21% מהחברות גייסו יותר מחמישה מיליון דולר מאז הקמתן, ומאחר שרבות אחרות עדיין נמצאות בשלבים המוקדמים שלהן, סביר להניח שרבים מהסטארט-אפים יחוו קשיים". "עם זאת, המגפה צפויה להגדיל משמעותית את מידת השימוש בטכנולוגיות חדשות ואת הנכונות להשתמש בהן", הוסיף. "בטווח הרחוק, החברות שישרדו את המשבר הנוכחי יראו הזדמנויות עסקיות רבות יותר, בעיקר בתחומים כמו תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה". מעצמת הפינטק הישראלית וההתפתחויות החדשות בתחום יעמדו במוקד האירוע הווירטואלי Fintec Junction של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-29 ביולי הקרוב. מתעניינים בעולם המרתק הזה? רוצים לשמוע ולראות מה חדש בו? הירשמו לכנס כאן.

"פגשתי באחרונה את שי אגסי, שהיה בכיר בהנהלת החברה. דיברתי איתו על ריבוי חברות הסטארט-אפ שיש בישראל ועל שיתופי הפעולה שאנחנו עורכים עם כמה מהן. אנחנו משקיעים בישראל, בין השאר באמצעות זרוע ההשקעות שלנו לחברות הזנק בשלב מוקדם. אנחנו יודעים שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו ולכן אנחנו עורכים שיתופי פעולה רבים. נמשיך להשקיע בישראל, כי יש בה רעיונות טובים, שמביאים למצב של Win-Win", כך אמר לאנשים ומחשבים כריסטיאן קליין, מנכ"ל סאפ. קליין דיבר במסיבת עיתונאים אונליין, שנערכה במסגרת כנס SAPPhire Now Converge של החברה, שמתקיים השבוע. מטבע הדברים, קליין הקדיש חלק מדבריו למשבר הקורונה ולפעילות סאפ במהלכו. "כמנכ"ל, כמו כל מנכ"ל, בעת משבר הקורונה נדרשתי לדאוג לנכס הכי חשוב של החברה - העובדים", אמר. "בצד העסקי, כמו הרבה חברות במגזרי תעשייה שונים, היו אזורים שבהם נפגענו ומנגד, כמה מהפתרונות שלנו הפכו לרלוונטיים במשבר יותר מתמיד - כמו היכולת לשינוי בתמחור היצע המוצרים וחוסן לשרשרת האספקה". משבר הקורונה: "לא נשאיר פצועים; נשנה את מודלי התמחור" "הקורונה הביאה לשינוי בדפוסי העבודה, עם עבודה מהבית ומרחוק. זה יישאר גם בעידן "צדקנו בכמה אמירות שאמרנו בטרם המשבר, בין השאר לגבי חשיבות הנתונים והצורך בבניית אגם נתונים. המשבר הוכיח כמה חשוב לנצל את המידע הזה כדי לצלוח את התקופה. בקורונה, ארגונים נדרשו לקבל החלטות במהירות, החלטות נכונות, מבוססות עיכול נתונים והפיכתם לתובנות מניעות לפעולה עסקית", הוסיף. "הקורונה חיידה את הצורך בטרנספורמציה הדיגיטלית" "המשבר", הסביר קליין, "חידד את הצורך בנחיצות של הטרנספורמציה הדיגיטלית. שוחחתי עם לא מעט מנכ"לים, שאמרו שהם מתקשים בתפעול הדטה סנטר שלהם ומבקשים לעבור לענן, ואנחנו עוזרים להם בכך. בסופו של דבר, התוכנה היא המניעה את העסק. נמשיך בשיתופי פעולה עם חברות IT אחרות, ביניהן VMWare, כדי לסייע לארגונים להאיץ את הצמיחה שלהם על ידי המעבר לענן". קליין אמר שאין סתירה בין ידידותיות לסביבה לשורת הרווח. "אני מאלה שמאמינים שארגונים יכולים לפעול באופן ידידותי לסביבה, ולעשות זאת באופן רווחי", אמר. "לכן הכרזנו בכנס על תוכנית Climate 21 , שנועדה לתמוך בלקוחות המעוניינים לפעול בתחומים הקשורים לצמצום פליטת גז החממה והגנת הסביבה. נטמיע מדדים סביבתיים בכל מערך הפתרונות שלנו. הדבר יסייע ללקוחות להבין, לנתח ולמטב את פליטות הפחמן של המוצרים והפעילות שלהם. השקנו כבר אפליקציה לניתוח אנליטי של פליטות פחמן". מיטוב מודלים עסקיים לצד חדשנות דיגיטלית "ארגון חכם", ציין קליין, "נדרש לפעול בין מיטוב המודלים העסקיים הקיימים לבין חדשנות מבוססת דיגיטל, שתייצר הכנסות חדשות. אנחנו מציעים פתרונות ענן ורטיקליים, המרחיבים את התהליכים החכמים המנוהלים במערכות שלנו. הפתרונות הללו ייבנו על בסיס טכנולוגיות שנמצאות ב-Business Technology Platform שלנו, שמשלבת פתרונות שמהוונים את הנתונים לערך עסקי. הם יפעלו על בסיס מודל של תהליכים פתוחים, טכנולוגיות בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים ושירותים עסקיים כדי לייצר חוויות משתמש ולקוח טובות יותר". הוא התייחס לשרשרת האספקה ואמר כי בשלושת חודשי המשבר, "לא הפסקתי לדבר על כך. זה תחום חשוב לארגונים, שאנחנו חזקים בו. ארגונים נדרשים לטפל בשרשרת האספקה לכל אורכה - מהתכנון ועד לתפעול. זאת, כדי לייצר תובנות משמעותיות, אוטומציה ויכולת תגובה. במסגרת יוזמות של תעשיה 4.0, החדשנות הזו יכולה לסייע לחברות לתכנן ולייצר מוצרים חכמים. נדרשת יכולת ללכוד ולנתח את המידע הרב שזורם מחיישנים בכל שלבי שרשרת האספקה. זה יאפשר ללקוחות לעבור מיוזמות תעשייה 4.0 הממוקדות בייצור לבנייה של אסטרטגיה עסקית, שחוצה את כל החברה". קליין סיכם באמרו כי "בזמנים של חוסר ודאות, חברות צריכות שותף אמין, שיסייע להן לבצע החלטות מושכלות כדי לקדם גמישות, זריזות ועמידות במהלך משבר הקורונה - ולאחריו".

עמותת יוניסטרים - הפועלת בשותפות עם הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס, במטרה לייצר מוביליות כלכלית חברתית בפריפריה, באמצעות הכשרת בני נוער וצעירים ליזמות עסקית וחברתית, בראשות היו"ר רוני צארום והמנכ"ל אסף וייס -  קיימה במהלך השבוע האחרון לראשונה, שתי ועדות השקעה בינלאומיות, בשיתוף פייסבוק ישראל וסופרברנדס. במסגרת הוועדות אשר נערכו באמצעות תוכנת הזום, השתתפו עשרות מנהלים בכירים מחברות גדולות מרחבי העולם, אשר חוו דעתם אודות סטארט-אפים חדשניים פרי פיתוחם של חניכי העמותה. בני נוער, רק בני 16 מטירת כרמל, הציגו אתר אינטראקטיבי שמיועד למחפשי עבודה מנוסים, בגילאים 50 פלוס, המעוניינים במציאת עבודה נוספת עקב מיצוי מקום העבודה הקיים/פיטורין/חיפוש קריירה שנייה אחרי הפנסיה, ומתקשים בכך. החניכים מאמינים שהפלטפורמות הקיימות לחיפוש עבודה מסורבלות ומפלות לרעה את מחפשי העבודה בגילאי 50 ומעלה. מינה סליגמן, מנהלת Corporate marketing בלאומי קארד, האזינה בקשב רב לפרזנטציה ועדכנה בסופה כי תשמח לסייע לחניכים בהכנת פרזנטציה למשיכת שותפים פוטנציאלים לאתר. חניכי מרכז היזמות של יוניסטרים באור יהודה, הציגו אבטיפוס עובד של בקבוק מיוחד, המעודד שתייה בקרב בני נוער, כאשר הילד שותה הוא מקבל הפתעה. דיוויד אריסון, מנכ"ל חברת מודל עשיית הטוב שיתף: "אני חושב שיש פה שילוב שלא ראיתי מעולם. אם הייתי רואה את זה בחנות והמחיר היה כלכלי - היית קונה את זה בלי לחשוב פעמיים".  אסף וייס, מנכ"ל עמותת יוניסטרים ציין כי: "תקופת הקורונה, והמשבר הכלכלי שמגיע איתה, מעמיקים באופן משמעותי את הפערים הכלכליים בישראל ומצמצמים את ההזדמנויות, המועטות גם כך, בפריפריה בישראל. בתקופה מורכבת זאת, הצורך בפעילות יוניסטרים, שמסייעת לתת עתיד טוב יותר לבני נוער, רק עולה וגדל". בין הבכירים אשר השתתפו באירוע: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, דיוויד אריסון, מנכ"ל חברת מודל עשיית הטוב, חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל גזית גלוב, דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל, אבי רמבאום, סמנכ"ל פתרונות אבטחה בצ'ק פוינט העולמית, גיא פרנקלין, מנהל סוסה ניו יורק, ללי דוויד, שותפה אוורקראוד, אלעד ברינדט שביט, מנהל תחום הלקוחות הטכנולוגיים הגלובליים בפייסבוק לונדון, נורית הראל, יו"ר ד"ר פישר, סמר בשארה, מנהלת קשרי קהילה בבנק הפועלים, ציקי רז, משקיעים בקהילה הבנק הבינלאומי, אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית לעולם החדש, דן גינגיס, סמנכ"ל שיווק באפריקה ישראל, יפית מנטין, סמנכ"לית שיווק בנספרסו ישראל, ועוד רבים נוספים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונת מסך [caption id="attachment_317582" align="alignnone" width="600"] ועדת השקעה בינלאומית של עמותת יוניסטרים. צילום מסך[/caption]

בחודש מאי האחרון זכו משתמשי Windows 10 של מיקרוסופט לעדכון משמעותי סופסוף למערכת ההפעלה שלהם. הגרסה המעודכנת עתידה הייתה להביא חידושים חשובים, הן בסגירת חורי אבטחה והן בהוספת פונקציות ונהלים אוטומטיים. אלא שכבר כעבור זמן קצר התגלו בעקבותיה בעיות רציניות, בעיקר בתחומים הגרפיים, ואילו כעת מסתבר שדפדפן כרום של גוגל ממש נפגע ממנה - או כך לפחות מסתמן לפי דיווחי משתמשים. [caption id="attachment_234592" align="alignleft" width="300"] Windows 10[/caption] מאז עדכון Windows 10 המשמעותי, דפדפן כרום כבר לא יכול להשאיר משתמשים מחוברים, לסנכרן נתונים, לאחסן קובצי cookie, לזכור סיסמאות או נתוני סיומות של צד שלישי. הבעיה החדשה עם העדכון משפיעה במיוחד על מי שעושים שימוש אינטנסיבי באינטרנט, כשעליהם להחליף זהויות בעת כניסה לדפי אינטרנט ופלטפורמות שבהן הם משתמשים בשמות משתמש והסיסמאות שונות. חשיפת הבעיה הגיעה כשמשתמשים רבים התחילו מתלוננים כי לאחר העדכון ל-Google Chrome הדפדפן החל מתנתק מכל החשבונות שאליהם נכנסו. כך למשל, אם משתמש נכנס באופן קבוע לטוויטר, לחשבון המייל שלו, לפייסבוק וכדומה,בכל פעם שהוא כיבה את המכשיר, או שזה נכנס למצב שינה או השהייה - כל הנתונים והכניסות שבוצעו נמחקים, והוא נאלץ להתחבר שוב. זה מטריד, וזה מחבל לכולם בפעילות - גם למי שרק "מבלה" על המחשב ועוד יותר למי שממש עובד עליו. מיקרוסופט לא התייחסה בינתיים לתופעה ואילו גוגל, שלפי פורבס צפתה את הבעיה המסוימת כבר בפוסט שפרסמה בבלוג שלה באפריל, כנראה סבורה שהכשל קשור לענקית המתחרה, זו השוכנת ברדמונד, ולא אליה. נמתין להתפתחויות.

"המהפכה הגדולה שהתרחשה בעידן הקורונה, ‫היא מהפכת הנתונים. ‫היכולת, בארץ ובעולם, לקבל החלטות, ‫לנהל את האירוע הזה – באופן המתבסס על נתונים. אנחנו רק בתחילת המסע", כך אמרה רונה קייזר, ראשת אגף בכירה מערכות מידע ומחשוב, משרד הבריאות. קייזר דיברה בפאנל שהתקיים בכנס שערך הסניף הישראלי של יבמ. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באופן וירטואלי אתמול (ג') ונשא את הכותרת Put AI to work. את הפאנל הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, עורך ראשי של אתר NEXTER מבית מאקו. לדברי קייזר, "המגפה בישראל התחילה מאוד רחוק, אי ‫שם באוניה דיימונד פרינסס. ‫המשנה למנכ"ל המשרד, פרופסור איתמר גרוטו הגיע ארצה. רצה אליו מנהלת החמ"ל ואמרה '‫קורה אירוע גדול'. היינו צריכים להאיץ ‫מאפס למאה מטר בשנייה: ‫פרויקטים שבאופן טבעי אורכים שנים, נדרשנו לעשות בחודשיים". ‫"‫במשך שנים", אמרה, "משרד הבריאות ‫משקיע לא מעט משאבים בעולם הנתונים, בין השאר ב‫אחד המיזמים החשובים שלנו, 'תמנע', ‫פלטפורמת הביג דטה למחקר. מהפכת החדשנות במשרד הבריאות ‫החלה כבר לפני שלוש-ארבע שנים. הכרנו ‫בכוח ובחשיבות של הנתונים והבינה המלאכותית. זה שנים אנו עוסקים בפיתוח פלטפורמות באזורים האלו. בינה מלאכותית ונתונים הם רכיבי מפתח ‫בחדשנות של משרד הבריאות". "לפני שנה", ציינה קייזר, "התחלנו לגבש את אסטרטגיית הנתונים שלנו - במטרה להיות ארגון מונחה מידע, שההחלטות בו ‫מתקבלות על בסיס נתונים. זאת, ‫מתוך הבנה שזה ייתן את הערך המוסף, ‫גם לקידום פעילויות וקביעת מדיניות, ‫ובוודאי, בסופו של דבר - ‫לטובת האזרחים". ‫"‫עם משבר פתאומי כמו קורונה", ציינה, "משרד הבריאות נדרש בין רגע ‫לשנות את תפישת ההפעלה שלו. באופן טבעי המשרד ‫הוא רגולטור, הנתונים זורמים אחת לכמה זמן, ויש הרבה מאוד זמן לעבוד עליהם, ‫לטייב אותם ולאחר מכן להנגיש אותם. ‫פתאום נדרשנו לעשות את זה ‫מאוד מאוד מהר: לייצר ‫ממשקים חדשים לאיסוף מידע ‫מול כל מערכת הבריאות. ‫נדרשנו לטייב את הנתונים בצורה מהירה ואיכותית". "כך", הסבירה קייזר, "אנשי המשרד קיבלו החלטות מונעות-מידע, ‫Data Driven. כשמשרד הבריאות ‫מחליט להטיל סגר ביישוב כזה או אחר, ‫זו החלטה מבוססת נתונים, זה לא שהמנכ"ל משה בר סימן טוב אמר '‫טוב, נראה לי נסגור פה ושם'. אולי זה נראה כך, ‫אך זה ממש לא כך". ‫לדבריה, "הפרויקט הראשון שערכנו היה לבנות פלטפורמה לקבלת החלטות, ש‫כל המידע מוזרם לתוכה. אז אפשר לקבל החלטות, ‫כמו לדוגמה, היכן נדרש לעשות סגר, ‫איפה נדרש לקדם יותר בדיקות, ‫איזה מלאי צריך להעביר ‫מאיזה בית חולים - לאיזה בית חולים, מה מצב מכונות ההנשמה. ‫כל הנתונים האלו מאפשרים למשרד ‫לנהל את האירוע בצורה אופרטיבית ‫והטובה ביותר – כשהכל מבוסס נתונים". "‫פרויקט נוסף", ציינה קייזר, "הוא אפליקציית 'המגן'. ישראל בעצם נמצאת במקום שני ‫בדירוג האפליקציות ‫שהכי שומרות על הפרטיות, לאחר גרמניה. הבסיס של האפליקציה – הוא נתונים. ‫כאיכות הנתונים שנכנסים אליה - ‫כך איכות התוצר שלה. האפליקציה צריכה 'להבין' ‫מה המסלול של חולים מאומתים, לקבל מידע על חולים מאומתים ‫והיכן הם הסתובבו. אז יש לראות האם הם נפגשו ‫עם בעל המכשיר, או מי שיש לו מכשיר ‫ומותקנת עליו אפליקציה". "‫אני מאוד מקווה שלא יהיה לנו גל שני, ‫וגם לא שלישי והכול יהיה בסדר", סיכמה קייזר, "‫ונלך לים, ‫ואחר כך יהיה חורף נהדר ורווי גשמים. ‫אבל בסופו של דבר, ‫better be safe than sorry. לכן, משרד הבריאות ‫ימשיך לחזק את היכולות ‫בבינה מלאכותית, בטיוב הנתונים, ‫בשמירה ובאבטחה שלהם. מצד שני, נמשיך לקדם את המחקר ‫בעולם הנתונים - כלי קריטי של המשרד - ‫כדי להתמודד עם המגפה הזאת ‫וגם הבאה. ‫אין פתרונות קסם, זה ‫מצריך הרבה מאוד עבודה. ייקח לנו זמן - ‫אבל אנחנו בהחלט שבעי רצון ‫ממה שקרה עד כה".

במציאות של היום, הגנת סייבר בתוך חוות השרתים היא תחום מאתגר מאוד עבור מנהלי תשתיות ואנשי אבטחת המידע. הגדילה המתמדת בכמות השרתים, המעבר לענן והצורך בגמישות עצומה במערכות ובקשרים בין השרתים מביאים איתם, כפועל יוצא, אתגר אדיר בשמירת ובתחזוקת הקשרים הנכונים ביניהם, בין אם מדובר במערך מחשוב המבוסס ברובו על מוצרי מדף או בארגוני פיתוח המבוססים על תוכנית אג'ילית. האתגר הולך ומתעצם בדטה סנטרים, שהופכים גדולים ומורכבים יותר ויותר. אלה דורשים אפיון ומעקב רציף ותמידי אחר קיום הקשרים הלוגיים הנכונים והלגיטימיים בין השרתים במערך. זה סוג האתגר שניצבו בפניו אנשי מערך ה-IT בטמפו, עקב צמיחה של החברה, שהביאה איתה גידול מסיבי בכמות השרתים בדטה סנטר שלה, המבוסס על מערך מחשוב Hyperconverged מודרני, שמהווה ענן פרטי. "יש לנו מספר סביבות מחשוב מרכזי ולכן חיפשנו פתרון אבטחת מידע בתפיסת ארכיטקטורה שבנויה לענן, ומצד שני לא תלויה בתשתית ספציפית", אמר אהוד הומינר, מנהל התשתיות בטמפו. "ארכיטקטורה שתאפשר ותיישם החלת אבטחה באופן דינמי, ותתאים לטפל בטבע האלסטי של יישומי הענן בהם אנחנו משתמשים במקביל לסביבת המחשוב ברצפת הייצור. גארדיקור (Guardicore) נתנה לנו מענה על זה ובנוסף תומכת באופן גמיש בעומסי עבודה גבוהים". את ההטמעה של הפתרון ביצעה DnA-IT, המתמחה בפתרונות אבטחת מידע בדטה סנטר המודרני ובסביבות תשתית מגוונות. פלטפורמת מיקרו-סגמנטציה מהירה "בנוסף לארכיטקטורה האלסטית של המערכת, גארדיקור מספקת פלטפורמה שמאפשרת כוח אכיפה לחציצה בין שרתים ו/או תחנות באמצעות מיקרו-סגמנטציה, ללא תלות בתשתית התקשורת עצמה וללא צורך בחומת אש פנים ארגונית. כל זאת מתבצע באמצעות פריסת מפה טופולוגית אקטיבית דינמית של כל היישומים והקשר ביניהם במרכז הנתונים. גארדיקור נחשבת לפלטפורמת המיקרו-סגמנטציה עם יכולת הפריסה המהירה והטמעה מינימלית", סיפר אושרי שרון, מנכ"ל DnA-IT. "הפלטפורמה נותנת יכולת אכיפה ובקרה ארגוניים על התקשורת המתבצעת בין כל ישות". מיד עם ההתקנה הראשונית, גארדיקור חושפת באופן אוטומטי, באמצעות ה-Application Visibility, מפה חזותית מקיפה של כל הפעילות בתוך הדטה סנטר, עד לרמת ה-Process וה-Port הספציפי לכל יישום, מבחינת תקשורת. באופן זה, צוותי אבטחת המידע מרוויחים הבנה טובה יותר של התנהגות היישומים ויכולים לזהות מהר יותר הפרות זיהוי התנהגות חשודה. נעם עמית, מנהל הפעילות של גארדיקור באזור אגן הים התיכון והבלקן, ציין כי "על בסיס יכולות הנראות הללו, אנחנו עוזרים לארגונים לאכוף את מדיניות האבטחה שלהם עד רמת ה-Process והשרת הבודד באופן ייחודי, תוך חסימת תקשורת שאינה לגיטימית וללא תלות בתשתית ובטופולוגיה, בין אם השרתים בענן, באתר מקומי או בכל שילוב אחר. כך ניתן ליישם סגמנטציה מלאה לכל הרשת בצורה פשוטה, והכל מנקודת ניהול מרכזית אחת".

משבר הקורונה חשף את כולנו למציאות בלתי מוכרת: מציאות שבה נדרשנו להסתגר בבתים, ללכת עם מסכות, לעטות כפפות ובחלק מהמקרים גם לקחת פסק זמן כפוי מהעבודה. זה לא מה שישבור אותנו! אחרי הכל, לאורך ההיסטוריה שגשג המין האנושי בזכות יכולתו להסתגל לשינויים. וההסתגלות לאתגרים החדשים שיצרה הקורונה מולידה יתרונות רבים, שיובילו לשיפור איכות החיים הרבה אחרי שהמשבר יעלם. אחד מיתרונות המצב הוא התחזקות העולם הווירטואלי. פתאום, כשאין ברירה ואי אפשר לצאת מהבית, יותר ויותר אנשים מגלים את כוחו של עולם האונליין: מביצוע קניות בסופר, דרך האינטרנט ועד - כמובן - שיחות זום עם הקרובים, החברים והקולגות בעבודה. מיליוני אנשים לוקחים כיום חלק בהדרכות וקורסים ווירטואליים דרך זום, כמרצים או כמשתתפים. אך שיחות וידיאו הן רק קצה הקרחון. אנשים רבים לוקחים את העוצמה של העולם הווירטואלי צעד אחד קדימה, אל עבר עולם המציאות המדומה שפותח להם צוהר למגוון עצום של אפשרויות חדשות. [caption id="attachment_312518" align="alignnone" width="600"] דוד בן-משה, מייסד שותף ומנכ"ל סטודיו וירטואליון, צילום: כתום צלמים[/caption] לפניכם ארבע דרכים לשדרג את החיים באמצעות עולמות המציאות המדומה והרבודה. מפגשים חברתיים שמפיגים את הבדידות לפני מספר שבועות, בעיצומו של משבר הקורונה, קמה קבוצת בליינים והחליטה לערוך מסיבה. בלי לשמור על מרחק, בלי לחבוש מסכות, בלי לדפוק חשבון – ותאמינו או לא, בלי להפר את הוראות הבידוד. איך זה יכול להיות? פשוט מאוד, המסיבה התקיימה במרחב הווירטואלי. היזמים היצירתיים עשו שימוש בסריקה תלת-ממדית של לופט נטוש, ויצרו סביבת מציאות מדומה תלת-ממדית שמדמה את התפאורה של המסיבות הכי לוהטות. למסיבה הזו הוזמנו בליינים שרקדו ונהנו יחד בלי דאגות. טכנולוגיית המציאות המדומה (VR) מאפשרת כבר כיום לקיים מגוון רחב של מפגשים חברתיים בלי לצאת מהבית (או אפילו מהחדר), כמו למשל השתתפות במופעים, משחקים משותפים (ממרוץ מכוניות ומשחקי פעולה ועד פיינטבול), טיולים ברחבי העולם ועוד. אתרים דוגמת AltspaceVR  ו-BigScreen מציעים כבר כיום לקחת חלק במגוון פעילויות – והכל בחינם. לטעימה מהפעילות היכנסו לסרטון היוטיוב. לעשות ספורט (וליהנות מזה) את הדלת של הבית אנחנו אולי לא פותחים הרבה, אבל מה עם הדלת של המקרר? זה כבר סיפור אחר... גם אצלכם השהייה הממושכת בבית מובילה לאכילה בלתי נשלטת ולקילוגרמים עודפים שצריך להשיל? או שאולי אתם רוצים לחלץ עצמות בלי לקחת סיכון? טכנולוגיית המציאות המדומה (שוב) נחלצת לעזרה. הפעם התפריט: אפליקציות ייעודיות שיאפשרו לכם לעשות כושר ביחד עם חברים, דוגמת BOXVR, או פשוט משחקי VR שיגרמו לכם ליהנות, ו"במקרה" גם לשרוף קלוריות. זוכרים למשל את המשחק Fruit Ninja, שגרם לכולנו להתמכר לפני כמה שנים לשיסוף פירות וירקות? עכשיו דמיינו את עצמכם מניפים חרבות ומשספים עצמים לא רק עם האצבע, אלא עם כל הגוף, באמצעות אפליקציית Beat Saber... קודם כל תירגעו! מחקרים מלמדים שמערכת חיסונית חזקה משפיעה באופן ישיר על המצב הבריאותי, מסייעת למניעת מחלות ולהתמודדות טובה יותר עימן. אך מה עושים כשכולנו נמצאים בסיר לחץ אחד קטן (שקוראים לו הבית) – עם בן או בת הזוג, הילדים, הדאגות הבריאותיות והחרדות הכלכליות? איך מפיגים את כל המתח שהצטבר, שפוגע לנו באיכות החיים ועלול להזיק גם לבריאות? נחשו מה, גם כאן טכנולוגיית המציאות המדומה נחלצת לעזרה, עם מגוון אפשרויות להשקיט את המחשבות ולצלול אל תוך עולם מהפנט של רוגע: ממדיטציות מודרכות ואימוני טאי צ'י ב-VR – ועד סיורים מרגיעים בעולמות של Fujii. בסרטון הזה תוכלו להתרשם וכבר להתחיל להירגע. מעירים את הלימודים לחיים מכירים את זה שאתם מנסים ללמוד כמויות של מידע, אבל הוא נכנס מצד אחד רק כדי לצאת מהמצד השני? טכנולוגיית המציאות הרבודה (AR) מעירה את התיאוריות והמילים לחיים, באמצעות המחשות ריאליסטיות של החומר הנלמד. בזמן שמוסדות הלימוד ברחבי העולם סגרו את שעריהן, סטודנטים לשנה ראשונה ברפואה באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב בקליבלנד דווקא מחדדים את הכישורים הרפואיים. הם עושים את זה בעזרת אפליקציית המציאות הרבודה HoloAnatomy, שמאפשרת להם ללמוד על האנטומיה של גוף האדם באמצעות מודלים תלת-ממדיים - שממחישים בצורה הטובה ביותר את החומר הנלמד. הסטודנטים יכולים לרדת לפרטים הקטנים ביותר ולחקור מבנים פיזיולוגיים מורכבים, באופנים שספרי הלימוד, או אפילו ניתוח גופות, לא מאפשרים. והכל בלי לצאת מהבית. אנחנו לא יודעים מתי משבר הקורונה ייגמר, אבל דבר אחד בטוח: פיתוחי המציאות המדומה והרבודה ימשיכו לשדרג את חיינו בכל התחומים, הרבה אחרי שהנגיף ייעלם מהם. הכותב הוא מנכ"ל סטודיו וירטואליון לפיתוח יישומי מציאות מדומה ומציאות רבודה