מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה על שורה של חידושים בפלטפורמת Teams שלה  לשיתוף התכנים וועידות הווידיאו. אח החידושים הבולטים הוא שילוב של Viva, מערכת המתייחסת לרווחת העובדים, ישירות אל תוך Teams, כדי שתהיה חלק משגרת העבודה. לדברי החברה, כמות שעות השימוש ב-Teams הוכפלה מאז תחילת מגיפת הקורונה, והשינויים נועדו לתמוך במטרה של החברה להפוך את עולם העבודה ההיברידי לנוח יותר. אחד החידושים שמוצעים ב-Teams החדשה הוא ההרחבה של השימוש ב-Fluid מערוצי השיחות גם אל הפגישות שמבצעים ב-Teams וגם בהיבטים שונים של Outlook, OneNote והלוח הלבן החכם של החברה – כדי לשתף בקלות רבה יותר, באופן סנכרוני ואסינכרוני תכנים בין היישומים של Teams ושל Office. בערוצי השיחה עצמם ניתן יהיה לסמן כל הודעה ממנה כחשובה, כדי שניתן יהיה להתייחס לנושא המסוים הזה בכל עת, וכן לשלוח הודעה לשיחה מסוימת תוך שמירה עם הקשר לשיחה שבה נמצאים באותו רגע. היבט אחר הוא שינוי העיצוב במסך ועידות הווידיאו כך שכל המשתפים בפגישה, ולא משנה מהיכן, יוצגו בתחתית המסך כך שהדובר יוכל לדבר ישירות אל כולם, פנים אל פנים. לפי מיקרוסופט, זה יאפשר לספק חוויה עוטפת יותר, כשתכנים נוספים רלוונטיים לשיחה יוצגו משני צדי החלון המרכזי – כמו הערות, לוחות זמנים, מטלות וכן ערוצי שיחה שיהיו זמינים באופן ברור לכל מי שנמצא בחדר. כן ניתן יהיה להציג מבני תצוגה נוספים, שבהם הדוברים יוצגו במלואם על המסכים אבל עם חלונות נוספים שיוכלו להראות את כל שאר הנוכחים. לפי מיקרוסופט, העדכונים החדשים יבואו לידי ביטוי בהתקנים חדשים מבית ג'ברה, לוג'יטק ופולי וכן של השותפה החדשה ניט, וכולם ישתמשו במצלמה הכוללת טכנולוגיית בינה מלאכותית כדי לספק איכות וידיאו ממוטבת מתמיד, שבה המשתתפים מוצגים באופן ברור ובהיר יותר, במיוחד בשיחות היברידיות. רמקולים חכמים ארגוניים של EPOS  ו-Yealink, שכוללים מיקרופונים רגישים, מציעים למשתתפים ב-Teams גם את היכולת לזהות את הדוברים בחדר, להתרכז בהם כדי שיישמעו ברור וחד, וגם כדי להציג את שמם על המסך. כאמור, אחד ההיבטים המעניינים הוא השילוב של Viva בתוך Teams. החל מתחילת החודש הבא ניתן יהיה לגשת למערך של תובנות באפליקציה מבית הדספייס מתוך Teams לסט של תרגילי מדיטציה ומיינדפולנס כדי, לדוגמה, להירגע לפני התחלת פגישה חשובה שבה צריך לשאת דברים, וגם כדי להתנתק מהעבודה בערב, אם למשל עובדים מהבית. ניתן אף יהיה להגדיר זמן שקט שבו לא יתקבלו שיחות או בקשות להצטרפות לפגישה וכדומה.

יותר ממיליארד פריטי נתונים נגנבו מפלטפורמת המסחר האלקטרוני של קבוצת עליבאבא (Alibaba Group) – טאובאו (Taobao), כך נחשף באחרונה. האירוע החמור התרחש מנובמבר 2019 ועד יולי בשנה שעברה, ונחשף דרך פסק הדין בעניין, שפרסם החודש בידי בית משפט מחוזי במחוז הנאן המרכזי בסין. 1.1 מיליארד הנתונים הגנובים, כך ניתן היה ללמוד מסיכום המשפט, כללו בין היתר מידע רגיש, כגון תעודות זהות של משתמשים ומספרי הטלפון הנייד שלהם. עם זאת – מספר המשתמשים שנפגעו נותר לא ידוע. המידע נשדד מהאתר על ידי סורק שפותח על ידי משווקים שותפים של הקבוצה, כך על פי דיווח ב-The Register. הרשויות בסין עצרו, חקרו, שפטו ואף הרשיעו שני גברים בהפרת הפרטיות החמורה, והם נידונו ליותר משלוש שנות מאסר. בנוסף ספגו השניים קנסות – האחד נקנס בסכום של 100,000 יואן (15,610 דולר ארה"ב) והשני ב-350,000 יואן. צמד פושעי הסייבר השתמש בתוכנת סריקת רשת לצורך גניבת הנתונים, וכתוצאה מהמעשה הם צברו רווח של כ-70 אלף דולר, כך ניתן היה ללמוד ממסמך בית המשפט. מאידך, לא ברור כיצד הושג הרווח, משום ש-טאובאו דיווחה לתקשורת העולמית כי פריטי הנתונים מעולם לא נמכרו לצד שלישי, ולא הסבו נזק כספי לאף אחד מלקוחותיה, בנוסף החברה מסרה כי ההאקרים לא השיגו מידע מוצפן, כמו סיסמאות. מי חייב לקחת אחריות? דליפת מידע. אילוסטרציה: BigStock אירוע חמור במיוחד שעליבאבא לא תישא באחריות עליו? למרות שהאירוע המשמעותי פשוט עבר מתחת לרדאר – מומחה טכנולוגיית המידע מהונג קונג, פרנסיס פונג, אמר כי הדליפה הזו עלולה להיות חמורה אף יותר מזו שחוותה פייסבוק (Facebook) באפריל, ושכללה 530 מיליון משתמשים. הוא הסביר כי החומרה נובעת מעצם העובדה שהמערכת הפנימית של טאובאו הותקפה, וההאקרים הצליחו להשיג מידע נסתר ורגיש שהיה בה, כמו מספרי הטלפון. עורך הדין הסיני, שו יינג, אמר לתקשורת כי למספרי הטלפון הגנובים עלולה להיות השפעה רצינית בסין, מכיוון שאנשים נאלצו לספק את שמותיהם החוקיים האמיתיים על מנת להירשם לשירות ולקחת חלק בו. דליפת הנתונים הגיעה במקביל לנסיונות של בייג'ינג לקבל שליטה רבה יותר על דטה המוחזקת כיום על ידי חברות הטכנולוגיה במדינה. חוק חדש שייכנס לתוקף בספטמבר יתן לממשלה סמכות להשבית או לקנוס חברות שברשותן "נתוני ליבה", לפי ההגדרה. עם זאת, במקרה הנוכחי עליבאבא עצמה – שהודיעה למשטרה על האירוע מיד לאחר שהבחינה בדליפות הנתונים מטאובאו – לא נחקרה כחשודה בהפקרת הדטה שברשותה.

אחד הדברים שאפשר לומר בוודאות על משפחת ניידי ה-Portege העסקיים של דיינבוק, טושיבה בגלגול הקודם, שהם מביאים עיצוב סולידי מוקפד וגם נאה באותה מידה אל שולחן העבודה של עולם אנשי העסקים. Portege X40J אינו חורג מהשורה: הוא לא מציע צבעים מבריקים, ושומר על גוון שחור כחול עמוק. עם זאת, יש כמה נגיעות יפות פה ושם – אם זה הפס המתכתי הדקיק שתוחם את משטח השליטה, או הצבע האפור המחורץ של אזור הציר מאחור, ששובר במעט את האווירה ומקנה מראה של ספר נסגר. יש גם את אותם אלמנטים שכבר מוכרים מדורות קודמים והם שולבו גם הפעם. אחד מהם הוא חיישן טביעות האצבע שממוקם בתוך משטח השליטה, ומתפקד היטב ללא כל חשש. השני הוא  הוא מערכת 'העכבר' הכפולה עם הכפתור הכחול העגול באמצע המקלדת ושני כפתורים מעל המשטח – כי מסורת זו מסורת, ומי שרגיל לזה לא רוצה להחליף שיטה. העיצוב של המחשב, שמצויד במסך 14 אינץ' ברזולוציית FHD ותומך מגע שנפתח עד 180 מעלות, אינו מביא בשורה חדשה. למעשה יש מגמה אחת בשוק שבינתיים, לפחות ב-X40J, בדיינבוק בחרו לדלג עליה וזה שמסגרת המסך אינה דקיקה, במיוחד בחלק התחתון של המסך. מצד שני, בחברה ניצלו זאת כדי למקם במסגרת העליונה מצלמת IR גדולה שמתפקדת היטב בשיחות וידאו וגם כאמצעי אבטחה עבור העולם ללא סיסמאות של Windows Hello. היא עובדת היטב גם בלילה עם תאורה יחסית חלשה. יש גם מכסה פרטיות, והפעם כן בהתאם למגמה, והוא קל מאוד לפתיחה וסגירה. למרות שיש כאמור הרגשה שבדגם המסוים הזה דיינבוק התעסקה פחות בעיצוב, אין ספק כמעט מהרגע שפותחים את המכסה שמדובר במחשב מאוד פרקטי. הוא משדר אמינות וקשיחות, והוא מצויד היטב לתלאות הנוכחיות של השוק. יש לו מספיק חיבורים, כולל שני חיבורי USB-C שיכולים גם לשמש להטענת הסוללה, ואם בוחרים ביישום ההגדרות של המחשב לעשות כן, הם גם יכולים לשמש כאמצעי להטענת מכשירים חיצוניים כמו טלפונים. יש לו עוד שני חיבורי USB-A בצד ימין ויש גם חיבור HDMI בגודל מלא לחיבור מסך חיצוני מודרני. ברוב המכריע של המקרים זה אמור להספיק, בעיקר כשלא צריך לרוץ ולחבר את המחשב לשקע חשמלי בכל רגע: הוא החזיק בבדיקות לא פחות מ-11 שעות ועוד 17 דקות, וזה זמן שאומר דבר אחד – אפשר לצאת ליום עבודה ולחזור הביתה ועוד לראות אולי חצי סרט או יותר כשמשאירים את המטען בבית, כלומר אם מתחילים את היום עם סוללה שהמחוג שלה מעקצץ על מטען מלא. המקלדת ומשטח השליטה נוחים לשימוש. בין המקשים יש ריווח מספק כדי לא ללחוץ בטעות על מקש לא נכון, וגם הירידה של המקשים יחסית נוחה לאצבעות. יש קצת שקיעה באמצע, וזה חבל. מבחינה טכנולוגית המחשב מותאם לדור הנוכחי כנדרש, והוא מצויד – בדגם שהגיע לבדיקה – במעבד Core it-1165G7 מהדור ה-11 של אינטל, מהמעבדים הכי פופולריים בדור הזה של המחשבים הקלים והדקים, עם השבב הגרפי Iris Xe, ועם 16 גיגה-בייט זיכרון DDR4-3200 וכונן SSD בנפח 512 גיגה-בייט. יש תמיכה ב-WiFi 6 וב-Thunderbolt 4 בדיוק כמו שנדרש. עם זאת במבחנים, ובכולם, איכשהו הגיע ה-Portege X40J לציונים שנמוכים במקצת מהממוצע לתצורה שלו. ייתכן שבדיינבוק הפעילו את המשנק קצת כדי מהמחשב להתחמם? בהחלט יכול להיות, כי המחשב גם בעומסים הכבדים יותר של הבדיקות סירה להתחמם והיה שקט מאוד. מערכת האוורור עוזרת גם היא. מאחור יש אמנם רק שתי יציאות אוויר חכם שמתגלות רק כשפותחים את המסך, אבל כשהופכים את המחש מגלים שלמטה שיש הרבה מאוד עוצרי הובלת אוויר מהחלק הקדמי של המחשב אל אזור הקירור הגדול שמתחת לרכיבים המתחממים יותר, וזה דבר ייחודי. ההפרש בביצועים קיים אמנם, אבל בעבודה השוטפת המשרדית לא בטוח שהוא יבוא לידי ביטוי, ומכיוון שגם כך לא מדובר במחשב למטרות בידור ויצירת תוכן, זה לא אמורה להיות בעיה – ובכל מקרה הביצועים שלו טובים מאלו של מחשב עם מעבד דומה רק מדור 10. הוא אינו זול, בתצורה שהוא הגיע לבדיקה הוא עולה 7,190 שקלים, אבל הוא גם לא יוצא דופן ממחשבים דומים ברמת התצורה הזו לשוק העסקי. משקל של 1.4 ק"ג על עובי של 17.9 מ"מ לא מזיקים לזה.

כ-70 מומחי מיינפריים מארגונים גדולים במגזרים שונים במשק התכנסו השבוע (ג') במלון דן אכדיה בהרצליה, למפגש של ה-Mainframe Innovation World Tour של חברת ברודקום (Broadcom) שנערך על ידי NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס. חטיבת ברודקום-תוכנה ב-NessPRO, בניהולו של זוהר פרל, משווקת בישראל באופן בלעדי את מוצרי קבוצת התוכנה של ברודקום, הכוללים את פתרונות הניהול של CA ובכללם הפתרונות לסביבת המיינפריים ואת פתרונות אבטחת המידע של סימנטק, לאחר שזו נרכשה על ידי ברודקום. היה זה כנס הלקוחות הראשון של NessPRO שנערך באופן פיזי, ביום שבו בוטלה חובת עטיית מסיכות בחללים סגורים. הלקוחות שהתכנסו בדן אכדיה צפו והאזינו להרצאות של מנהלים בכירים בתחום המיינפריים בברודקום, בשידור חי בזמן אמת. "אנו שמחים על כך שהנהלת ברודקום בחרה לחדש בישראל את ה-Mainframe Innovation World Tour אחרי הקורונה", אמר זוהר פרל, מנהל חטיבת ברודקום-תוכנה ב-NessPRO. "זהו אות כבוד לנו וללקוחותינו, המעיד על ההערכה הרבה שחשה ברודקום לפעילות שלנו בישראל". "תחום המיינפריים ממשיך להוות מרכיב אסטרטגי בתמהיל מוצרי התוכנה, הן של ברודקום והן של NessPRO", ציין פרל. "המיינפריים ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות". ברודקום – משקיעה במיינפריים ובהתאמתו ל-Open Mainframe תמר בן-פורת, מנהלת תחום מיינפריים בחטיבת ברודקום-תוכנה ב-NessPRO. צילום: יח"צ תמר בן-פורת, מנהלת תחום מיינפריים בחטיבת ברודקום-תוכנה ב-NessPRO, אמרה כי ברודקום משקיעה רבות בתחום המיינפריים ומתאימה את הפתרונות שנמצאים שנים רבות בשימוש לקוחות, לעולם החדש של ה-Open Mainframe – גישה חדשנית שפותחת את המיינפריים כשרת נוסף בארגון. "ברודקום מציעה ללקוחותיה גם הכשרות מקצועיות בתחום המיינפריים, ללא תשלום, המאפשרות לשמור על רמה מקצועית ומיומניות גבוהות בחזית הטכנולוגיה". גרג לוטקו, סגן נשיא בכיר והמנהל הכללי של חטיבת תוכנת המיינפריים בברודקום, הדגיש כי המיינפריים לא נמצא בארגון בצורה מבודדת, אלא נמצא באינטראקציה עם האקו-סיסטם הנרחב של ה-IT, והוא חלק אינטגרלי של הענן. הוא ציין כי החברה גייסה עובדים וממשיכה להשקיע בצוות פתרונות המיינפריים, תוך הרחבת תכנית הנדסת התוכנה, והדגיש את חיזוק הקשר והשותפות עם הלקוחות המשתמשים במיינפריים. לוטקו ציין כי החברה הציגה מתודולוגיות תמחור חדשות, כגון Mainframe Consumption Licensing. סטיוארט מאקרווין, ראש ניהול המוצרים בחטיבת תוכנת המיינפריים של ברודקום, ציין בכנס את ההזדמנויות החדשות לאספקת ערך באמצעות המיינפריים, ובהן אפליקציות Web ומובייל, DevOps, APIs וקוד פתוח, ביג דטה ועוד. הוא דיבר על האפשרויות להרחבת אבטחת המידע של המיינפריים בעולם ההיברידי של ה-IT. "הבקרות ההיסטוריות של אבטחת המידע במיינפריים התבססו על ניהול גישה וזהות וכן סיסמאות מורכבות", אמר מאקרווין. "היום הדברים הרבה יותר מקיפים וכוללים, בנוסף לכך, גם מדיניות נרחבת של אבטחת מידע, אימות Multi Factor, תאימות קונפיגורציה, ניהול משתמשים פריווילגיים, ניהול אירועי אבטחת מידע ועוד". דייוויד מיירס, יועץ בכיר, ניהול ואסטרטגיה של המוצרים, AIOPs, ברודקום, ציין כי המיינפריים נמצא במרכזן של החוויות הדיגיטליות, כגון שימוש בכרטיסי אשראי או שימוש בכספומטים. הוא הדגיש את חשיבותה של הבינה המלאכותית בשיפור התהליכים, התפעול ועוד. "אנו בברודקום רואים זאת כמסע לשיפור מתמשך", אמר מיירס. טום יול, יועץ בחטיבת התוכנה של ברודקום, הרחיב בנושא ה-AIOPs וציין כי AIOps הוא יישום של למידת מכונה, טכנולוגיית ביג דטה ומדע נתונים לבעיות בתפעול ה-IT. הוא הדגיש כי AIOPs בתחום המיינפריים מתוכנן סביב אסטרטגיית open-first. יול פירט את פתרונות ה-AIOPs של ברודקום, ובהם ניטור ואנליזה בזמן אמת, assessments, תובנות ועוד. כמו כן שוחח על הבינה התפעולית של המיינפריים (Mainframe Operational Intelligence), שהיא פתרון AIOPs מתקדם לאנליזה ולימוד מכונה המאפשר לאסוף, לנטר וליצור באופן אוטומטי קורלציה בין התראות מיינפריים ממקורות נתונים מגוונים, כדי לאתר בעיות מוקדם יותר, למצוא מהר יותר את שורש הבעיה ולתקן בעיות לפני שהן משפיעות על העסק. עוד הרצו בכנס היידן לינדסי, סגן נשיא להנדסה וארכיטקטורה בחטיבת המיינפריים בברודקום, ואנטוניו דיאז מרטין, מנהל בכיר בקבוצת ה-Mainframe Business Specialists בברודקום באירופה, המזה"ת ואפריקה (EMEA) ובאסיה-פסיפיק ויפן. השניים הציגו את החידושים בתחום ה-MF DevOps. במסגרת זו הם הציגו את התפתחות Zowe (שהיא יוזמה משותפת של ברודקום, יבמ ו-Rocket Software), המאפשרת לעבוד בסביבות הפיתוח החדשות בקישוריות מלאה מול הנתונים הארגוניים הקיימים במיינפריים, ועליהם נסמכות האפליקציות הקריטיות בארגון. יכולת זו נותנת מענה מהיר וזול לקישוריות לסביבה המודרנית בדומה לפלטפורמות ענן ומביאה אותה לעידן כלכלת האפליקציות והטרנספורמציה הדיגיטלית.

דיילי ציפי גאה במיוחד לספר לכם שדל, שכמעט מיותר לציין שהיא אחת מענקיות ההיי-טק העולמיות, נתנה חסות לקליפ (ושיר) הגאווה הרשמי של ישראל – שימי פס, בביצוע עדן חסון ואלה לי, שעוררה גאווה כשיצאה באחרונה מהארון. מתן החסות, שכולל גם הצגת מחשבים של דל בקליפ, יושב בול על אחד הערכים הבולטים של החברה – מחויבות לגיוון, הכלה, שוויון גזעי, הגברת הייצוג וטיפוח סביבה כוללת, ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית וזהות מגדר. התמיכה בעובדים ומתן האפשרות להיות מי שהם – בין אם מדובר בנשים, חברי קהילת הלהטב"ק, אנשים בעלי יכולות שונות וקבוצות אחרות שאינן מיוצגות – הן בין הערכים ש-דל דבקה בהם. החברה פועלת ברוח זו בשוטף – בחברה, בקהילה ובמדינות שבהן היא נמצאת. כמו בחברות היי-טק רבות, גם ב-דל יודעים שגיוון והכלה יוצרים סביבה בטוחה ויצרנית, שמעודדת דיאלוג פתוח והבעה חופשית של רעיונות, ללא הטרדות, אפליה והתנהלות עוינת.  הערכים הללו הם אלה שהביאו את החברה לתמוך בקליפ, שמבוצע על ידי שניים מהכוכבים הגדולים של ישראל וילווה את כל אירועי הגאווה של עיריית תל אביב-יפו, בהובלת המרכז הגאה ומחזיק תיק הגאווה בעירייה, איתי פנקס-ארד. השיא של האירועים יהיה מצעד הגאווה, שחוזר השנה – ובגדול, ויתקיים ביום ו' הבא, ה-25 ביוני, על חוף ימה של תל אביב – מחוף בוגרשוב ועד לפארק צ'ארלס קלור. עדן חסון ואלה לי. צילום: אור דנון הקליפ נכתב והולחן על ידי חסון לצד צמד היוצרים מהחזקים בישראל – דולי ופן (דולב רם ופן חזות), שאחראים ללהיטים מלכת השושנים (שגם הוא החל כקליפ לחודש הגאווה), קומסי קומסה, השמיים נעולים ועוד. המפיק המוזיקלי של הקליפ הוא יעקב למאי הוותיק. היוזמה, החיבור וההפקה האמנותית של הקליפ בוצעו על ידי שמעון שירזי, בעל קילומטראז' ארוך מאוד במסיבות ובאירועי גאווה. הבמאי הוא עומר טובי, שביים את הקליפים הגדולים של ליין המסיבות הגאה אריסה במצעדי הגאווה בעשור האחרון. כל אלה אחראים למסר של השיר והקליפ – קריאה לחופש, לסובלנות ולהעצמה אישית של כל אחת וכל אחד, בדיוק כפי שהם. השתתף בהכנת האייטם: יניב הלפרין.

האירוע המרכזי של השבוע היה השבעת הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט. אחרי 12 שנים, בנימין נתניהו הוחלף בכיסא ראש הממשלה. נתניהו היה אחד המקדמים של ההיי-טק הישראלי – בארץ ובהופעותיו בחו"ל. האם המדיניות הזאת תימשך תחת בנט, שבא מתחום ההיי-טק? כמו שאומרים, ימים יגידו. כך או כך, יום לאחר ההשבעה (או יומיים, תלוי באיזה משרד), שרי הממשלה החדשה נכנסו ללשכותיהם, והחלו לקבל סקירות על המשימות שעומדות בפני המשרדים. חלק מאותן משימות – במשרדים הרלוונטיים אבל לא רק – קשורות בתקשוב ובחדשנות, ורצוי שהם יטפלו בהן במהירות. בפסקאות הבאות אסקור את המשרדים השונים ומה השרים שנכנסו אליהם צריכים לעשות כדי להיטיב עם עולם ההיי-טק ועם החדשנות הישראלית. משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות – השרה אורית פרקש הכהן משרד זה קיבל לאחריותו בהסכמים הקואליציוניים את רשות החדשנות, שאחראית על עידוד וקידום סטארט-אפים ועוד תחומים שעושים את ישראל למדינה החדשנית שהיא. המהלך הזה לווה בעדכון שמו של המשרד על ידי הוספת המילה "חדשנות". השבוע פורסם הדו"ח השנתי של הרשות, והוצג בפני השרה החדשה. כבר כתבתי בטור זה אתמול שעשרות עמודי הדו"ח הם שיעורי הבית הכי טובים שהשרה יכולה הייתה לקבל עם כניסתה לתפקיד. שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה הדו"ח מצייר מצד אחד תמונת מצב מעודדת, של יציבות יחסית לענפים אחרים ואף צמיחה, למרות הקורונה, אבל מהצד השני הוא מציג תחזית קודרת מאוד לשנים הבאות, שמאיימת על ההובלה של הענף. כדי לא להגיע למצב הזה, השרה החדשה צריכה לעבוד קשה, כי הפתרונות לכך תלויים בחלקם בממשלה, בתקציבים ובשיתוף פעולה בין משרדי. זה יהיה אחד המבחנים של הממשלה החדשה, שתיבחן ביכולת של שריה לעבוד ביחד, גם בכל הנוגע להיי-טק ולחדשנות, לדלג על חסמים ולייצר את התשתית הנכונה כדי שישראל תחזור להוביל. בראש ובראשונה, השרה פרקש הכהן תצטרך לשכנע את שר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, להגדיל את התקציב הזעום יחסית של המשרד שלה. עד לא מכבר, משרד המדע והטכנולוגיה היה משרד שאף שר לא רצה בו – כי הוא עסק בעיקר במחקר, מדע וקהילה, ופחות בענף ההיי-טק. עכשיו, כשרשות החדשנות עברה אליו, יש לפרקש הכהן הזדמנות היסטורית לשדרג את מעמד המשרד ולהביא להגדלת תקציבו, ובתוך זה תקציב הרשות. משרד הכלכלה – השרה אורנה ברביבאי ממשרד זה נלקחה רשות החדשנות, אבל מאידך גיסא, הועברו אליו רשות התקשוב הממשלתי ומטה ישראל דיגיטלית, שהיו במשרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם בממשלה הקודמת כסידור עבודה לשר דוד אמסלם – ובנט ויאיר לפיד החליטו לסגור אותו. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד המשימה העיקרית של רשות התקשוב בשנים הקרובות תהיה מימוש מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הוא אמנם הוצא על ידי משרד האוצר, אבל גם השרה ברביבאי תצטרך ללמוד היטב את המשמעות של מכרז זה, שבתוך כמה שנים יחולל מהפכה של ממש בכל מה שקשור בדרך עבודתם של משרדי הממשלה, וישליך על כל המשק. השרה ברביבאי תצטרך בנוסף להניע מהלכים שיאיצו את תהליך המעבר של ישראל לממשל דיגיטלי אמיתי. הקורונה אמנם נתנה לזה דחיפה מסוימת, אבל לפי דו"ח שהוציאה רשות התקשוב, ישראל נמצאת בפיגור עצום באימוץ תהליכים דיגיטליים ביחסי האזרח-ממשלה, וממוקמת במקום לא מכובד בין מדינות ה-OCED. יש עוד דבר שהיא צריכה לעשות: לתקן את מעמדה של הרשות מגוף מייעץ ומתכלל לגוף בעל סמכות ביצועית, כדי שמתווה התקשוב של הרשות עבור משרדי הממשלה לא יהיה רק בגדר המלצה, אלא יחייב את המשרדים. באשר לישראל דיגיטלית, שחוזרת להיות באותו המשרד עם רשות התקשוב, כפי שהיה כשהמטה הוקם ב-2018 – הוא הזרים תקציבים רבים לרשויות המקומיות במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי העצום, שנובע בין היתר מכך שיש בישראל עשרות רשויות שאינן מתוקשבות. מבקר המדינה כבר מתח ביקורת על כך שיש 16 משרדים שעוסקים בצמצום הפער הדיגיטלי במקום לרכז את הנושא תחת ישות אחת. ברביבאי תצטרך ליישם את מסקנות המבקר – או להסביר בדו"חות הבאים שלו מדוע הן עדיין לא יושמו. משרד החינוך – ד"ר יפעת שאשא ביטון השרה החדשה מכירה מקרוב את האתגרים הרבים שיש בכל מה שקשור לתקשוב בתי הספר, להכנת תשתית מתאימה ללימודים אונליין – ולא רק בזמן הקורונה – ולקידום החינוך הטכנולוגי. היא נחשפה לזה כיו"רית ועדת הקורונה של הכנסת, ויש להניח שגם בזמן עיסוקה כדוקטורית בנושא החינוך. נציגי משרד החינוך הופיעו בפניה בוועדה, בזה אחר זה, ונתבקשו להסביר את הכאוס שנוצר בזמן הסגר. ד"ר שאשא ביטון יודעת היטב שהבעיה אינה בלימוד מרחוק אלא בתשתיות, בפלטפורמה, בכך שב-2021, עשרות רבות של אלפי תלמידים לא יכולים ללמוד כי אין להם מחשב בבית, או כי יש בני משפחה אחרים שמשתמשים במחשב. שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר שי נושא נוסף שד"ר שאשא ביטון מכירה היטב הוא הצורך בשדרוג מעמד המורה בישראל. כך, למשל, היא זעמה על השיימינג שעשו למורים בזמן הקורונה. עכשיו בידיה למצוא משאבים למתן מחשבים למורים – דבר שכיום נעשה במסגרת פרויקט מחשב לכל מורה של קרן אתנה. הקרן לא צריכה לשאת לבדה בנטל ומחשב הוא כלי בסיסי, שרק לרבע מהמורים יש כיום – וגם זה בזכות הפעילות שלה. לממשלה יש אתגרים רבים גם בתחום הסייבר, ש-"הרים ראש" בתקופת הקורונה וחשף כמעט את כל המגזרים לאיומים בסדרי גודל שלא ידענו קודם. מערך הסייבר הלאומי עושה מאמצים כדי לסייע לאותם מגזרים, אבל המשאבים שלו מוגבלים. גם את זה ראש הממשלה, שר האוצר והגורמים הרלוונטיים האחרים צריכים לפתור. השורה התחתונה: החדשנות, ההיי-טק וה-IT הם המשאב העיקרי, שבעזרתו המדינה תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי שעדיין פוקד אותה, ובעצם אותנו – גם אם התחושה היא אחרת. השרים יצטרכו לבצע, כי אין לנו פריווילגיה לוותר על החדשנות וההיי-טק – כי אין לנו כלכלה אחרת ואין לנו ארץ אחרת.

מיקרוסופט (Microsoft) הודיעה אתמול (ד') כי מינתה את מנכ"לה, סאטיה נאדלה, גם לתפקיד יו"ר חבר המנהלים שלה. וכך, לראשונה מאז תחילת שנות האלפיים וההכרזה על התפטרותו של ביל גייטס, אותו אדם יאייש את שתי עמדות המפתח של מיקרוסופט: תפקיד המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. נאדלה, הבוס הנוכחי, נבחר לאייש את משרת יו"ר הדירקטוריון על ידי ועדת הניהול של מיקרוסופט, ויחליף את ג'ון תומפסון, לשעבר מנכ"ל סימנטק (Symantec), שהחזיק בתפקיד זה מאז פרישתו של גייטס ממנו ב-2014. תומפסון נותר עם זאת בדירקטוריון החברה על תקן "מנהל עצמאי", תפקיד שכבר מילא בין השנים 2012 ל-2014. המייסד המיתלוגי והיחד עד כה שאייש את שני התפקידים יחדיו. ביל גייטס. צילום: וויקיפדיה כאמור, זו רק הפעם השנייה מאז הקמת החברה ששני תפקידי המפתח של המנכ"ל והיו"ר נמצאים בידי אותו אדם. בפעם הקודמת, והיחידה עד כה, היא זה גייטס – המייסד המשותף המיתולוגי של החברה – שמילא את המשרות הכפולות, עד שבינואר 2000 עזב את תפקידו כמנכ"ל, וסטיב באלמר נכנס אליו במקומו. לפי הדיווחים בתקשורת העולמית, זה לא רק שנאדלה הוא הראשון שמאייש גם את תפקידי המנהיג של החברה וגם את זה של יושב ראש הדירקטוריון, כמו גייטס, אלא שהוא גם צובר יותר ויותר כוח ועמדה דומיננטית, שמזכירים את מעמדו של גייטס במיקרוסופט בימי הזוהר שלו בה. "בתפקיד זה, נאדלה יוביל את העבודה לקביעת סדר היום של הדירקטוריון, וימנף את הבנתו העמוקה של העסק, כדי להעלות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנכונות ולזהות סיכונים מרכזיים וגישות מקילות בבדיקת הדירקטוריון", אמרה מיקרוסופט בהצהרה. הענקית בהובלת נאדלה התמקדה יותר בשירותי מחשוב ענן, כדי להניע יישומים של חברות אחרות, וכן בתקופתו התרחבה החברה, באמצעות רכישות של אתר שיתוף קוד המקור גיטהאב (GitHub), של הרשת החברתית העסקית לינקדאין (LinkedIn), ושל מפתחת משחקי הווידיאו זנימקס (Zenimax). בכלל, בתקופת הנהגת נאדלה, ובמשך שבע שנים "שמנות" למדי בעבור מיקרוסופט, חזרה הענקית להיות החברה הציבורית החשובה ביותר בעולם, ומנייתה עלתה ביותר מ-600%. כיום היא ממוקמת כחברה השנייה החשובה ביותר, אחרי אפל (Apple).

תחום הסייבר בכללותו, ומתקפות הסייבר של רוסיה על ארגונים בארצות הברית בפרט, היוו חלק נכבד במפגש הפגשה שנערך אתמול (ד') בז'נבה שבשווייץ בין הנשיאים של שתי המדינות, ולדימיר פוטין וג'ו ביידן. שני המנהיגים דנו במפגש בכמה נושאים: דיכוי האופוזיציה ברוסיה, הרעלת מנהיג האופוזיציה הרוסית אלכסיי נבלני וכליאתו, חילופי אסירים, המצב באוקראינה וכן מתקפות סייבר שכוונו נגד ארגונים בארצות הברית, המיוחסות למוסקבה, ובתוכן מתקפות כופרה. יש לציין שרוסיה מכחישה שביצעה את המתקפות וטוענת שארצות הברית היא זו שתוקפת אותה בסייבר. הפגישה נערכה באווירה צוננת, לאחר שביידן כינה את פוטין בראיון "רוצח" ושתי המדינות החזירו את שגריריהן. בפגישה הסכימו שני הנשיאים להחזיר את השגריר הרוסי לוושינגטון ואת זה האמריקני למוסקבה. בתום הפסגה אמר הנשיא האמריקני, שפגש את פוטין בפעם הראשונה מאז שנבחר לנשיא בנובמבר אשתקד, כי "סיכמנו ששתי המדינות יפנו למומחים, על מנת שאלה ינסחו הבנות פרטניות לגבי אילו פעולות הן מחוץ לתחום בהקשר של מתקפות סייבר. נבצע מעקב אחר אירועי סייבר, שמקורן באחת (משתי – י"ה) המדינות". לדברי ביידן, "ארצות הברית תגיב על פעולות שפוגעות באינטרסים החיוניים שלה, או של בעלות בריתה. פוטין יודע שנפעל: אם רוסיה תתקוף אותנו בסייבר – נגיב, ונגיב בעוצמה". "תשתיות קריטיות נמצאות מחוץ לתחום" הפגישה נערכה על רקע ההאשמות, המושמעות מאז 2016, שלפיהן האקרים מרוסיה עורכים מתקפות ענק בסייבר נגד ארגוני ממשל ופוליטיקה, חברות פרטיות ותשתיות קריטיות בארצות הברית. ביידן אמר במסיבת עיתונאים שנערכה בתום הפגישה, שארכה כשעתיים וחצי, כי "תשתיות קריטיות חייבות להיות מחוץ לתחום. אסור בתכלית האיסור לערוך עליהן מתקפות". הוא נתן לפוטין רשימה של 16 מגזרי תשתיות קריטיות, ביניהן אנרגיה, מים, מערכות בחירות, שירותי בריאות והמגזר הפיננסי, שבהן "לא אמורה" להיות פעילות סייבר זדונית. הנשיא האמריקני ניסה לגייס אתמול תמיכה מצד מדינות ה-G7, נאט"ו והאיחוד האירופי לדרישה שלו להניח בפני רוסיה קווים אדומים, כדי שזו תחדול מלהתערב בבחירות שנערכות במדינות המערב, כמו גם להפסיק את מתקפות הסייבר שהיא מבצעת נגדן. שלשום קראו ראשי מדינות ה-G7 לרוסיה "לתת דין וחשבון אודות אנשים בתחומי גבולותיה שמנהלים מתקפות כופרה, ושמנצלים לרעה כרייה של מטבעות וירטואליים להלבנת דמי כופר שמתקבלות ממתקפות כופרה ומפשעי רשת אחרים". נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock "אמרתי לנשיא פוטין שיש תחומים שבהם שתי המדינות יכולות לשתף פעולה – אם הוא חפץ בכך. ואם הוא לא רוצה לשתף פעולה – נגיב (במרחב הקיברנטי – י"ה), ונגיב בהתאם. הצבעתי בפניו על העובדה שיש לנו יכולת סייבר משמעותית, והוא יודע זאת. הוא לא יודע בדיוק מהן היכולות, אבל הן משמעותיות". במסיבת העיתונאים שערך פוטין, בנפרד, הוא האשים את ארצות הברית שהיא זו שתוקפת רבות בסייבר – גם את רוסיה. פוטין אמר כי "המקור של מרבית מתקפות הסייבר על רוסיה הוא בארצות הברית" וציין שנציגי שתי המדינות יחלו בשיחות בנושאי הגנת סייבר. בראיון שנתן השבוע ל-NBC הוא דחה את האשמות ארצות הברית שרוסיה התערבה בסייבר בבחירות לבית הלבן ב-2016 וב-2020 וכינה אותן "פארסה". הפסגה – ברקע מתקפות הסייבר על קולוניאל פייפליין ו-JBS הפגישה בין שני המנהיגים התקיימה שבועות לאחר שתי מתקפות כופרה ענקיות: האחת על קולוניאל פייפליין, המספקת כ-45% מהדלק הנצרך בחוף המזרחי של ארצות הברית, והשנייה על חברת עיבוד הבשר JBS, שאחראית לכחמישית מייצור הבקר מהמדינה. ה-FBI האשים קבוצות סייבר רוסיות בפריצות. ביידן הדגיש שעל ממשלת רוסיה מוטלת האחריות לרסן את הפעילות שלה בסייבר. לדבריו, "שאלתי את פוטין כיצד הוא ירגיש אם מתקפת כופרה תשבש צינור המשרת את שדות הנפט הרוסיים. מדינות אחראיות צריכות לנקוט צעדים נגד עברייני סייבר שמבצעים מתקפות כופרות בשטחן".