זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
21/07/20 11:02
11.54% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטעני USB הם לכאורה אביזרים "תמימים" שמשמשים לטעינת התקנים שונים, אבל מסתבר כעת שאפילו הם עלולים להיות ה"גשרים" שבאמצעותם האקרים יכולים סתם להרוס מכשירים. לא לגנוב מידע או פרטים אישיים, אלא להרוס בשביל להרוס.
האזהרה הזאת מגיעה מענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט (Tencent), שחוקריה חשפו פגיעות חמורה ברבים מן המטענים המהירים שמיליוני אנשים עושים בהם שימוש ברחבי העולם.
כאשר מחברים התקן מסוים למטען USB מהיר, נוצר חיבור בין השניים, שמקים את הטעינה המקסימלית שההתקן יכול לשאת, ושמנוהל באמצעות הקושחה המוטמעת בהתקן ובמטען, המבוססת על ההנחה ששניהם יפעלו זה מול זה לפי התכנון. חוקרי החברה מצאו כעת, שמטענים לא איכותיים יכולים לעקוף את החיבור הזה ולהעמיס יותר כוח ממה שההתקן יכול לשאת - ולגרום כך להרס ההתקן ואפילו להבעיר אותו, וידועים כמובן המקרים הרבים של מכשירים שלפתע עלו באש בשל שימוש במטענים שלא תואמים להתקנים.
אבל הגילוי של החוקרים הוא, שהאקרים יכולים לעקוף את הקושחה של המטען באמצעות נוזקה המוחדרת להתקן (סמארטפון וכד') – המתחברת למטען ובעצם טוענת אותו ב"תחמושת" נגד כל התקן שהוא שמחברים אליו לאחר מכן.
טנסנט מכנה את הבעיה "BadPower", ומזהירה ש"כל המוצרים עם בעיית ה-BadPower עלולים להיות מותקפים באמצעות חומרה מיוחדת, ורבים מהם עלולים להיות מותקפים גם באמצעות התקנים כמו טלפונים, טאבלטים ולפטופים שתומכים בפרוטוקול של טעינה מהירה". החברה גם פרסמה סרטון, המדגים כיצד מטען שהוחדרה בו נוזקה גורם לטעינת יתר, מעבר למה שההתקן יכול לשאת.
החוקרים זיהו 234 מטענים מהירים שנמכרים בשוק ובחנו 35 מהם. מתוכם – 18 מטענים, המיוצרים על ידי 8 מותגים, נמצאו עם בעיית BadPower, ו-11 מהם חשופים לתקיפה פשוטה באמצעות התקנים התומכים בטעינה מהירה, כמו סמארטפונים.
לבד מן הסיכון בהתקנים שעוצבו מראש עם תמיכה בטעינה מהירה, החוקרי גם מזהירים מהסיכון הטמון דווקא באלה שלא עוצבו כך, והם ממליצים לא לחבר מכשירי 5 וולט למטענים מהירים עם כבל USB, וממליצים לנקוט אמצעי זהירות באמצעות שימוש במטענים של יצרנים מוכרים, ורצוי באלה המסופקים יחד עם ההתקנים
21/07/20 13:04
11.54% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני כמעט שנה, בספטמבר 2019, נפגשו שני שועי הטכנולוגיה אילון מאסק וג'ק מא לדסקס את העתיד. מאסק, שייסד מספר חברות היי-טק, כמו SpaceX, The boring company, טסלה (Tesla) ואחרות, ואף משמש כמנכ"לן, סיפר ל-מא - האיש שהביא לעולם בכלל ולסין בפרט את עליבאבא (Alibaba Group) - אודות הפיתוח האחרון שבו עוסקת חברה נוספת בבעלותו - נוירלינק (Neuralink). מדובר, בפשטנות, על חיבור המוח האנושי למחשב.
מאסק מגיע מרצון לרתימת חלק מכוח המחשוב החכם ושילובו בבינה האנושית, וזה מה שהוא וחבריו לתאגיד נוירלינק מנסים לעשות – להפוך בני אדם לבעלי יכולות AI במתכונת סייבורג. בנוירולינק מפתחים מכשירים טכנולוגיים חכמים שיתממשקו למוח של בני האדם – זאת אומרת יושתלו בו – ויהפכו את המושתלים למעין מגה-בני-אנוש. כעת ניתן ללמוד על אחת מהיכולות הספציפיות שהדבר המסוים הזה יוכל לאפשר לנו: הזרמת מוזיקה ישירות לתוך המוח. לפי מאסק, הפיתוחים של נוירלינק יאפשרו למשתמש את היכולת להזרים מוזיקה ישירות למוח, ויבטלו את השימוש באוזניות.
[caption id="attachment_319673" align="alignnone" width="600"] האם בקרוב נגיד ביי ביי לאוזניות? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
המיליארדר והיזם המקורי חשף את העניין דרך הפרופיל הרשמי שלו בטוויטר (Twitter). זה החל ביום ו' עם הציוץ: "אם פתרתם בעיות קשות באמצעות טלפונים/מוצרים לבישים (איטום, עיבוד אותות, טעינה אינדוקטיבית, כוח mgmt וכדומה), אנא שקלו לעבוד ב-engineering@neuralink.com". סוג של מודעת דרושים, אם תרצו.
מדען המחשבים אוסטין הווארד עשה לציוץ ריטוויט ושאל: "אם אנו מיישמים את נוירלינק - האם אנו יכולים להאזין למוזיקה ישירות מהשבבים שלנו?" מאסק ענה לו: "כן". הוא אף הבטיח חדשות נוספות על הפרויקט במהלך הימים הקרובים. If we implement neuralink - can we listen to music directly from our chips? Great feature. https://t.co/RwVLnS5JbL
— Austin Howard (@a_howard8) July 19, 2020 נוירלינק נוסדה ב-2016 כחברת מחקר רפואי, ושכרה כמה מדעני מוח נבחרים מאוניברסיטאות שונות לשורותיה. עד כה הצליחה לזכות במימון של 158 מיליון דולר (מתוכם 100 מיליון דולר ממאסק עצמו) וכיום היא מעסיקה צוות של כמה עשרות עובדים.
בהגדרה, החברה פועלת ליצירת מכשירים זעירים, דמויי מכונת תפירה שיכולים להחדיר חוטים זעירים למח, ושבעתיד יהיו ניתנים לשתילה במח האנושי, בכדי לשפר את הזיכרון או לאפשר ממשק ישיר עם מכשירי מיחשוב. עד כה נעשו כל ניסויה על חולדות, והשנה צפויה היתה החברה להתחיל לנסות את הפיתוח שלה על בני אדם.
[caption id="attachment_312242" align="alignnone" width="600"] אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, SpaceX, נוירלינק ועוד חברות היי-טק חדשניות. צילום: וויקיפדיה[/caption]
כאמור, בגדול הסטארט-אפ Neuralink עובד על פרויקט שמטרתו לחבר בין המוח האנושי למחשבים, כשהמטרה היא בסופו של דבר להתחיל להשתיל התקנים בבני אדם – למשל במשותקים – ולאפשר להם לשלוט על טלפונים או מחשבים.
נוירלינק למעשה פועלת ומתקדמת לעבר פיתוח טכנולוגיה זו בעזרת "מחשבי מוח" ברוחב פס גבוה במיוחד, ככל הנראה בלי חדירה פיזית מופרזת לאיבר הרגיש. בנובמבר 2018, אמר מאסק למגזין הטכנולוגי אקסיוס כי הטכנולוגיה תהיה כרוכה ב"אלקטרודה אל ממשק נויטרונים ברמת המיקרו". כעת נשאלת השאלה האם מוזיקה המוזרמת ישירות, נניח מספוטיפיי (Spotify) ישירות אל המוח, בלי אוזניות, תגרום לאנשים להתנדב לניסוי או לא.
21/07/20 12:48
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אתמול השיקה סנאפ (Snap) את אפליקצית ה-Mini הראשונה שלה, הכוללת כלים של אפלקציית המדיטציה Headspace וכחלק מהיוזמה שלה "לסייע בתמיכה בבריאות הנפשית וברווחה הרגשית של הסנאפצ'טרים", כפי שפרסמה בהודעתה.
סנאפ הכריזה על יוזמת ה-Mini'יס בוועידת השותפים הווירטואלית שקיימה בחודש שעבר.
כפי שמרמז שמן, ה-Mini'יס הן אפליקציות זעירות של מפתחי צד שלישי, שפועלות בתוך סנאפצ'ט ומאפשרות חוויות חברתיות בשיתוף עם חברים.
Headspace Mini היא אחת מארבע שתשיק השבוע סנאפ. האחרות הן Let’s do It – לקבלת החלטות קבוצתיות, Predicion Master של Mammoth Media – שמספקת תשובות לשאלות מוזרות, ו-Tembo של Flashcards המייצרת עזרי למידה.
ל-Headspace Mini שישה מצבי מדיטציה, באורך שלוש-ארבע דקות, והם כוללים נושאים כמו "נשימה", "להיחלץ מפחד", "לסלק בהלה", "היה נחמד לעצמך", "הלחץ להצליח" ו-"זמן אני".
"אנו מקווים שהתכונה החדשה הזאת תספק מרחב בטוח יותר עבור חברים לתרגל מודעות ולשלוח הודעות עידוד כדי לסייע לחברים בצרה", ציינה החברה.
21/07/20 12:56
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גט (Gett) הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס נוסף, בסך של 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.5 מיליארד. כספי הסבב ישמשו להמשך התרחבות החברה במגזר העסקי ולהעמקת השותפויות שלה. עד כה היא גייסה 750 מיליון דולר. החברה לא מסרה את שמות המשקיעים שהשתתפו בגיוס, אולם ציינה כי אלה היו משקיעים קיימים וחדשים. חברה שלא השתתפה בסבב היא ענקית הרכב פולקסוואגן, שהייתה בעבר אחת המשקיעות הגדולות ב-גט וכיום השתיים נמצאות בסכסוך משפטי.
מוקדם יותר השנה השיקה החברה, שידועה יותר בשירות המוניות שלה לצרכנים הפרטיים, פתרון תוכנה כשירות (SaaS), שמאפשר גם לחברות עסקיות להזמין מוניות דרך השירות שלה.
גט הוקמה ב-2010 על ידי דייב וייסר, המשמש כמנכ"ל החברה, ורועי מור, והשיקה פתרון תחבורה לעסקים כבר בתחילת דרכה. בסוף השנה שעברה היא הכריזה על שיתוף הפעולה עם ליפט, שמחבר את הלקוחות העסקיים שלה עם הנהגים של המתחרה ברחבי ארצות הברית – בין אם הם נוהגים במוניות, לימוזינות או רכבי יוקרה אחרים.
עשרות אלפי ארגונים נמנים על לקוחות גט במדינות שונות, בהם כשליש מהחברות ברשימת הפורצ'ן 500. ב-גט אומרים כי הפתרון שלהם עונה על שני צרכים של עסקים שנולדו בעקבות משבר הקורונה: תגבור מערך ההיסעים לצד קיצוץ בעלויות התפעול.
השלמה של סבב גיוס שהחל בפברואר
וייסר כינה את הגיוס "אבן דרך משמעותית עבור גט והפגנת אמון מלאה מצד המשקיעים שלנו. אנחנו נמצאים בעיצומה של בתקופה מטלטלת ונראה שנגיף הקורונה השפיע על האופן שבו העולם כולו מתנייד ממקום למקום. אנחנו מעוניינים לחבר את פתרונות התחבורה ברחבי העולם תחת פלטפורמה טכנולוגית אחת, ובכך לייעל את כל חוויית הנסיעה - החל מביצוע ההזמנה וכלה בתשלום ובמעקב".
הגיוס הנוכחי הוא השלמה של סבב שהחל בפברואר, אז הודיעה גט שהיא גייסה 24 מיליון דולר. הוא עומד בניגוד להצהרת וייסר שלפיה החברה מתכננת הנפקה במהלך השנה הנוכחית וכי עד אז, "ככל הנראה", היא לא תבצע גיוסים נוספים.
21/07/20 13:25
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שורה של חברות היי-טק נמצאות בצמרת הדירוג השנתי של הארגונים בעלי האחריות החברתיות הגבוהה ביותר, שפרסם הבוקר (ג') ארגון מעלה, שעוסק בתחום זה. בסך הכול השתתפו בדירוג 153 חברות - כולן חברות ציבוריות, שנסחרות בבורסה. ההכרזה עליהן נעשתה בטקס וירטואלי.
בדירוג הגבוה ביותר, פלטינה פלוס, ניתן למצוא את אלביט, אינטל, ווסטרן דיגיטל, סאפ, רפאל, ECI, מיקרוסופט והתעשייה האווירית. נייס נמצאת בדירוג הפלטינה ובקטגוריית הזהב ממוקמות מארוול, נס, מלם ו-BMC. אף חברת היי-טק לא נמצאת בדירוג הנמוך ביותר - כסף.
[caption id="attachment_319685" align="alignnone" width="600"] מקור: ארגון מעלה[/caption]
במה מצטיינות חברות ההיי-טק?
מניתוח שביצעו אנשי ארגון מעלה עולה כי שיעור ההתנדבות בחברות ההיי-טק הוא הגבוה ביותר מכל המגזרים ועומד על 40%, כאשר בחברות המובילות בענף הוא מגיע עד כדי 70%. בין היתר, החברות מסייעות לקידום טכנולוגי בקרב נשים, כאשר אחד הפרויקטים מתמקד בנשים יוצאות אתיופיה, קידום ענף הסייבר והעסקת נוער בסיכון. רוח ההתנדבות בולטת בתקופת הקורונה, בין היתר עם מיזם שמאפשר לקשישים, שמבודדים את עצמם עקב היותם קבוצת סיכון, להתחבר לשיחות וידיאו עם בני משפחותיהם בלחיצת כפתור. עוד מציינים במעלה שכמה חברות היי-טק מעודדות את העובדים שלהן לתרום כסף למטרות חברתיות, והן משלימות ואף מכפילות את סכום התרומה.
"דירוג מעלה 2020 מתבסס על נתונים שהגישו החברות ומתפרסם בעיצומו של משבר הקורונה. בהלימה לעוצמת המשבר הלאומי והעולמי, החברות מגיבות בהתגייסות רחבה למילוי תפקידן ומתן מענים", אמר מומו מהדב, מנכ"ל מעלה. "בנוסף, הדירוג מסמן את צירי העבודה שידרשו תשומות משמעותיות גם מעסקים, וביניהם הכשרות מקצועיות ודיגיטליות, סוגיית התעסוקה לאחר גיל הפרישה, חלופות להגעה למקום העבודה, הגברת בטיחות ובריאות במקום העבודה, והתייעלות סביבתית ואנרגטית".
לדברי אמנון נויבך, יו"ר דירקטוריון הבורסה, "האחריות התאגידית הכוללת, בין היתר, התנהלות של ממשל תאגידי תקין ובשקיפות חשובה עבור כולנו, כחלק משוק ההון ומהחברה הישראלית, במיוחד בימים אלה של משבר הקורונה. שוק ההון יודע לתמחר נכון את החברות שמנוהלות בצורה נכונה, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ואני משוכנע שנראה בעתיד הקרוב חברות רבות נוספות שיפעלו בתחום האחריות התאגידית".
בטקס בבורסה השתתפו, בין היתר, מיקי אדיב, יו"ר מעלה ומנכ"ל G1; מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר; ג'ים טריק יוקסל, מנכ"ל יוניליוור ישראל; רביב צולר, מנכ"ל ICL; משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי טפחות; אלי גליקמן, מנכ"ל צים; גבי מיודובניק, מנכ"ל נטפים; אלי כהן, מנכ"ל תרמו קיר; אשר גרינבאום, יו"ר החברה; רן עוז, מנכ"ל מגדל; יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל; אורית בנבנישתי, מנכ"לית תגבור כוח אדם; וערן חיימוביץ', מנכ"ל תש"ן - תשתיות נפט ואנרגיה.
21/07/20 13:48
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המכללה האקדמית אשקלון השלימה פרויקט רחב היקף ליישום תשתיות ה-HCI) Hyperconverged) האחודות של נוטניקס (Nutanix) בשני הקמפוסים של המכללה. במסגרת הפרויקט הטמיעו אנשי בינת תקשורת ומחשבים את פתרונות נוטניקס בשני הקמפוסים של המכללה באשקלון ובגן יבנה - המאחדים את תשתית השרתים, האחסון והתקשורת במכונה אחת. הפרויקט ארך כשנה והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי עמד על 1.8 מיליון שקלים.
כך, בשני הדטה סנטרים פועלים כיום 8 שרתי לנובו (Lenovo) שעליהם פועל פתרון ה-Hyperconverged ופתרון הווירטואליזציה של נוטניקס, שעליו פועלים כ-100 שרתים וירטואליים.
תשתית ה-IT של המכללה משרתת מערך של תחנות קצה וירטואליות (VDI), המאפשרת לכ-6,500 הסטודנטים במכללה לקבל שולחן עבודה וירטואלי, המותאם לצורכי הלימודים. בנוסף, פועלים על גבי התשתית המערכת האקדמית "מכלול" לניהול מחזור חיי הסטודנט, מערכת הלמידה "מודל", מערך מבחנים ובנק בחינות, אתר אינטרנט ופורטל אישי לכל סטודנט, אפליקציית מידע לסטודנט ומערכות ארגוניות לניהול כספים, שכר וכוח אדם.
ד"ר פנחס חליווה, מנהל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון, אמר, כי "אנו מציינים בימים אלו 55 שנים להקמת המכללה ו-17 שנים להפיכתה לעצמאית. המכללה הולכת ומרחיבה את פעילותה כל העת. יותר מ-6,500 סטודנטים לומדים כיום במכללה ב-27 מסלולי לימוד לתארים ראשון ושני. אנו מבינים, כי הטכנולוגיה היא זו שתאפשר לסטודנטים שלנו ללמוד טוב יותר ולהצליח".
שי כהן, מנהל יחידת טכנולוגיות המידע במכללה, אמר, כי "כאשר ניגשנו לתכנן את מערך ה-IT שלנו במבט של חמש שנים קדימה, בדקנו את פתרון ה-HCI של נוטניקס וכן את פתרון הווירטואליזציה Acropolis Hypervisor של החברה. לאחר שהטכנולוגיה הוכיחה את עצמה בתקופת בדיקת ההיתכנות, התחלנו ביישום נוטניקס בקמפוס. היישום הולך ומתרחב כל העת עם הגידול במסלולי הלימוד ובמספר הסטודנטים וכיתות הלימוד".
לדבריו, "עברנו ממצב של 'לחיות על הקצה' מבחינת המשאבים למצב שבו יש לנו מערך תשתיות שלם, הנותן לנו שרידות ויתירות מלאה. הניהול היום זריז ונוח הרבה יותר, ויכולת הגידול וההתרחבות קלה ופשוטה. העובדה שיש לנו תשתית מחשוב אחודה של השרתים, האחסון והתקשורת - במכונה אחת, אפשרה לנו לפתור בעיה של מקום פיזי". כהן סיים באומרו, כי "היתרון הגדול של התשתית שהוטמעה בא לידי ביטוי ביכולת ובגמישות ליישם את המערכת בלא תלות בספק חומרה או תוכנה זה או אחר. בימים אלה אנו בוחנים פרויקט נוסף, להקמת אתר DR (התאוששות מאסון) מבוסס תשתיות נוטניקס ולנובו".
21/07/20 11:24
5.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המעבר לפיתוח אג'ילי היה עבורנו הרבה יותר משינוי גישה לפיתוח תוכנה. אג'ייל, DevOps, Shift-Left, וגישות פיתוח חדשניות נוספות עזרו לנו להגדיר את מרכז המו"פ מחדש. בשל כך, התרומה שלנו לפיתוח תוכנה גדלה משמעותית לרוחב כל הארגון. איכות הקוד ומהירות האספקה הם בליבת העשייה שלנו, אבל יש עוד", כך אמרה נטלי קרמר, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ, AT&T ישראל.
קרמר דיברה בכנס Agile Israel 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספרקס, נערך בשבוע שעבר באופן וירטואלי בהשתתפות מאות אנשים.
"החברה", אמרה קרמר, "נוסדה לפני 135 שנים, וכיום עוסקת ברשתות דור 5, פס רחב, פתרונות תקשורת לצרכנים ולארגונים, אמצעי הגנת סייבר, אינטרנט של הדברים ועוד רבדי תקשורת".
קרמר סיפרה כי בשנים האחרונות החברה נכנסה לעולם המדיה, כשרכשה ב-2016 את טיים וורנר (Time Warner) תמורת 85.5 מיליארד דולרים, הכוללת את HBO, CNN, TNT ועוד, ועוסקת בתוכן, נתונים והפצה. "לחברה יש היסטוריה ארוכה של חדשנות", ציינה, "החל משיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר בל, הטרנזיסטור הראשון, היוניקס ראשון, וכיום, וירטואליזציה של הרשת – נושא שאנו דחפנו".
"מרכז הפיתוח בארץ", אמרה, "הוקם לאחר ש-AT&T רכשה את אינטרוויז (Interwise) הישראלית ב-2007. כיום, מרכז הפיתוח הישראלי מעורב ומפתח תוכנה בכל האזורים הטכנולוגיים והאסטרטגיים של AT&T העולמית ומונה 500 עובדים".
"עד לפני תשע שנים", אמרה קרמר, "עבדנו בפיתוח במודל 'מפל מים'. שמנו לעצמנו כיעד לטפס על הר האג'ייל. היו ויכוחים האם אג'ייל מסוכן. היה לנו ברור שקשה יהיה לסחוף את הארגון לשם. הקמנו צוותי סקראם (Scrum), היה תהליך קשה, החברים מאג'יילספרקס עזרו לנו. הקפדנו לגרום שזה לא יהיה 'תיאטרון אג'ייל', אלא לשנות את אופן החשיבה שהארגון עובד".
"לאחר שעברנו לסקראם", ציינה, "ראשי הצוותים שאלו 'מה זה אומר עליי, מה תפקידי כמנהל?'. הבנו שהם צריכים להשתנות, כי משמעות העצמת המפתחים היא 'לתת את מפתחות הרכב לילדים'. ערכנו סדנה לכל המנהלים, הבנו שתפקידם השתנה, הם הופכים למאמן, האחראי על חזון טכנולוגי ולא על האספקה מחר".
[caption id="attachment_169120" align="alignnone" width="600"] AT&T[/caption]
"היה לנו חשוב להפוך לקטר המוביל אל השינוי"
לדברי קרמר, "במרכז הפיתוח עברנו לאג'ייל, אבל הארגון כולו, עוד לא היה שם. עברנו ל-SAFe, Scaled Agile Framework מסגרת עבודה אג'ילית מורחבת. זה נועד לארגונים כמונו, של עשרות צוותים שיש לסנכרן ביניהם. לפתע, עוד צוותים החלו לעבוד באג'ייל ולא פחות חשוב, היה הידוק הקשר לביזנס, עם תכנון משותף ושקיפות. רוח האג'ייל נשמרה למרות שלחברה מאות אלפי עובדים ולמרות החוקה של SAFe. היה לנו חשוב להפוך לקטר המוביל אל השינוי. במקביל, עברנו גם ל-Feature Teams, מצב בו בצוות אחד יש אנשים מכל הרכיבים, וכולם לוקחים אחריות על כל ההיבטים, כך ניתן לספק מהר יותר. זה לא מושלם, ומתאים רק בחלק מהמקרים".
"אחרי שהשקענו בשיפור התהליכים", אמרה קרמר, "הבנו שיש לטפל ביסודות - איכות הקוד ופרקטיקות המהנדסים. זה שינוי משמעותי, גם ברמת ההנהלה: לא מתי אתה מספק, אלא איך אתה עושה זאת. זאת, כדי למנוע מצב שהמפתח כותב קוד לא טוב. בכל צוות דאגנו שיהיה אדם עם תשוקה לכתיבת קוד נכון, כדי שזו תחלחל למפתחים האחרים. איכשהו, הרגשנו שלא הגענו למהירות שרצינו, להפוך את משאית החברה למכונית מירוץ. זה דורש להביט על האיכות מההתחלה ולתת בעלות לאיכות – זו מהות ה-DevOps. המפתחים נדרשו ללמוד לעשות בדיקות, ועשו זאת בליווי מאמנים, מהנדסי ארכיטקטורות בדיקות. כיום, 94% מהמפתחים שלנו אחראים על האיכות, אין בודקים בצוות. זה השפיע מאד על המהירות. אם משהו 'נשבר' - כולם עוזבים הכל ועוברים לתקן".
"כיום", ציינה, "המיקוד שלנו הוא בלראות מה נדרש ומה רוצה הלקוח, עם יעדים ומדידה ברורה. כך, יש לנו 'מכונת תוכנה' העובדת טוב יותר".
קרמר סיכמה באומרה כי "הפכנו לגורם מוביל בחברה. היינו חלוצים. כל חברה גלובלית יודעת כמה קשה להשפיע על כלל הארגון. הדרכנו והשפענו על הארגון הגדול. המפתחים והארכיטקטים מרוצים. זה עשה את כולנו יותר גאים. יש להמשיך לדחוף כל הזמן את הארגון עם פיילוטים והוכחת יכולת וערך. תמיד יש עוד גבעות, ואין להתייאש בדרך לשיפור. גם בחלוף תשע שנים, אנו עדיין מטפסים על הר האג'ייל, זה לא נגמר".
21/07/20 13:56
5.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בחודש הבא מתעתדת פייסבוק (Facebook) להשיק גרסה משלה לאפליקציית טיק-טוק (TikTok) המצליחה. ענקית המדיה החברתית הודיעה לאחרונה על כוונתה לשחרר את Instagram Reels - פלטפורמת וידיאו המאפשרת לאנשים ליצור קליפים קצרצרים ואינטראקטיביים על רקע קטעי מוזיקה מוכנים. פייסבוק ואינסטגרם (Instagram) לא יודו בכך, מן הסתם, אבל האפליקציה שלהן עונה כמעט במדויק על מה שיודעת טיק-טוק לעשות.
טיק-טוק, שנמצאת בבעלות חברת בייט-דאנס (ByteDance) הסינית הפכה בשנה-שנתיים האחרונות לפופולרית עד מאוד בעיקר קרב בני נוער או צעירים, וכמובן שנמצאת בשימוש נרחב גם על ידי סלבס רבים ברחבי העולם.
אפליקציית Reels - שעליה דיווחנו כבר בנובמבר אשתקד - נבדקת כעת בברזיל, בהודו, בצרפת ובגרמניה, ואמורה להגיע לארה"ב בתחילת אוגוסט, כך נמסר מפייסבוק. דובר החברה ציין בהצהרה כי "הקהילה במדינות המבחן שלנו הראתה המון יצירתיות בסרטונים במתכונת הקצרצרה, ושמענו מיוצרים ואנשים ברחבי העולם שגם הם להוטים כבר להתחיל".
עיתוי מושלם לשיבוטים
לא ברור מדוע התעכבה הוצאת היישום לאור, על אף שככל הנראה היה מוכן כבר מזמן, אבל נראה שהעיתוי הנוכחי הוא פשוט מושלם בעבור פייסבוק - טיק-טוק נמצאת על הכוונת של הממשל בארה"ב וכל העת נשמעים איומים שהיא מסוכנת לביטחון המשתמשים, עלולה להפר את פרטיותם ואפשר שאוספת כבר כיום נתונים מהם בעבור לא אחר מאשר הממשל הסיני.
ממש החודש אפילו דווח כי אמזון (Amazon) הענקית הורתה לעובדיה להסיר את האפליקציה ממכשיריהם, אבל לבסוף חזרה בה. קדמה לכך אמירה של מייק פומפאו, מזכיר המדינה של ארצות הברית, כי המדינה שוקלת להחרים את האפליקציה המגה-פופולרית כמו גם שירותים חברתיים אחרים שמקורם בסין.
[caption id="attachment_318887" align="alignnone" width="600"] בסכנת חרם בארה"ב? אפליקציית טיק-טוק. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
ממשל טראמפ יכול בהחלט לנסות בקרוב להוציא לפועל את האיום, ואכן להחרים את טיק-טוק מסיבות שיוגדרו כ"ביטחון המולדת", וזאת על אף מחאה שכבר מסתמנת בקרב המשתמשים האמריקנים בנדון.
מי שיכולה לגזור קופון שמן במיוחד מהחרם הזה היא פייסבוק. הענקית ממאנלו פארק יכולה למנף את החיקוי של טיק-טוק, ממש כפי שעשתה עם שיבוטי תכונות אחרות, שלא היא המציאה אבל שלבסוף הפכו ללחם ולחמאה של פעילותה. כך קרה עם הסטוריז ש"הושאלו" מסנאפצ'ט (Snapchat) לאינסטה, שבבעלותה, והפכו אותה למפלצת מדיה חברתית משגשגת. בהיעדר היישום שמאחוריו אולי עומדת סין, על אף הכחשותיה של בייט-דאנס, או אפילו רק לנוכח הדיבורים על היות האפליקציה מסוכנת למשתמשיה, Reels יכולה לתפוס את הריק שיווצר, ובענק.
[caption id="attachment_308583" align="alignleft" width="300"] היזהיר בינואר. אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט. צילום: וויקיפדיה[/caption]
מעניין להיזכר כי טרום פרוץ הקורונה, אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט, השתתף בכנס השנתי Digital Life Design שנערך במינכן, גרמניה, והתנבא כי אפליקציית טיק-טוק עומדת להדיח את אינסטגרם ממיקומה המצליח בגזרת המדיה החברתית. אבל אפשר שהמהלך להוצאת Reels ישנה את החזון הזה.
אז מה מציעה Reels? ראשית, שלל תכונות של עריכת וידיאו וחיבור אל אינסטגרם. שנית היא מאפשרת למשתמשים לשתף את המוצר המוגמר הישר אל הסטוריז שלהם. כן כן, אותם סטוריז שהוזכרו קודם לכן והפכו ללהיט מטורף.
הסרטון יכול להופיע בקטע Explore של האפליקציה, אם הוא עלה דרך חשבון ציבורי, כך שיש לו עוד סיכויי חשיפה לרבבות זוגות עיניים. המשתמשים יוכלו גם להעלות את הסרטונים הערוכים לפרופילים שלהם, כך שמבחינת אינסטגרם מדובר בתוספת שיכולה להקפיץ עוד יותר את הצלחתה.