לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה ב"שגרת הקורונה", ועל רקע אי הוודאות והשינויים הדינמיים במתווה הפתיחה, סלקום tv נערכה עבור צופיה ותתממשק למערכות המקוונות של משרד החינוך. החל מה-1 בספטמבר יעלה השירות ערוצים ייעודיים, אשר ישדרו את שיעורי הלימוד הרשמיים של הכיתות בשכבות השונות בעברית ובערבית, לאורך כל יום הלימודים ובמשך חמישה ימים בשבוע – על גבי מסך הביתי של סלקום tv.  מתווה הלימודים בשנת הלימודים תשפ"א צפוי לשלב גם למידה מרחוק בשכבות היסודי והתיכון. בדומה מה שעשתה בגל הראשון, שהחל בחודש מרץ 2020, חברת סלקום נרתמת גם כעת, לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה, לשידור תכני ערוצי הלימודים המקוונים של משרד החינוך, על מנת לאפשר שגרת לימודים רציפה ואיכותית. משחררת את התחרות על המחשב. למידה מרחוק בטלוויזיה. צילום אילוסטרציה: BigStock הלמידה מרחוק תנותב לשידורים חיים שמשרד החינוך משדר ברשת, כאשר ערוצי הלימוד יעלו באופן יומי ובשידור חי בין השעות 08:00-14:00 על-ידי מורים מקצועיים ואיכותיים מהשורה הראשונה, במגוון תחומי לימודי הליבה ועד תכנים מקצועיים (בשלב זה משכבת כיתות ה' ומעלה), לרבות שיעורי מתמטיקה לכיתות יסודי, לחטיבה ולבגרות. הערוצים יופיעו בקטגוריה ייעודית, ויהיו זמינים ללא עלות למנויי סלקום tv. כידוע, לא בכל משפחה יש מחשב זמין ללמידה מרחוק, ובנוסף – יש משפחות שבהן ההורים, או אחים ואחיות, נזקקים אף הם לשימוש במחשבים הביתיים לצורך עבודה מהבית או למידה. האפשרות ללמוד דרך הטלוויזיה לפיכך היא אופציה שעשויה להקל על רבים. לפי הודעת החברה, "היתרון העצום בהעברת תכני הלימוד דרך הטלוויזיה, הוא בהפחתת העומס מהמערכות המקוונות של משרד החינוך (מערכת שידורים לאומית) ובמתן אפשרות לעשרות אלפי תלמידים להישאר מחוברים ללמידה מרחוק בצורה יעילה".

אם נתקלתם בבעיות בשליחת דוא"ל דרך ג'ימייל (Gmail) אינכם לבד – משתמשים מחלקים רבים בעולם, כולל מישראל, מדווחים על כשלים בשירות. על פי אתר  9% מהגולשים לא השיגו בכלל אפשרות להיכנס לדוא"ל ודיווחו כי האתר אינו עולה; 84% נתקלו בקשיים במשלוח המייל (למשל בהצמדת קבצים); ואילו 2% מהמדווחים התלוננו על בעיות בקריאת ההודעות, כך לפי נתוני אתר outage.report. המשתמשים לא מצליחים לשלוח מיילין ובעיקר להצמיד קבצים. ג'ימייל מסתמן כי שירות הדואר האלקטרוני של גוגל (Google) סובל מהפרעה עולמית גדולה, מאתמול בשעות הלילה המאוחרות, מה שהביא רבבות לפנות לרשתות החברתיות כדי לדווח על הבעיות בשירות ולהתלונן, בחיפוש אחרי שותפים לצרה. הענקית ממאונטיין וויו פרסמה הודעה קצרה בדף הסטטוס של Google Apps המאשרת את התקלה העולמית. "אנו בודקים דיווחים על בעיה ב-Gmail", ציינה החברה, "נספק מידע נוסף בקרוב". הרשתות החברתיות כמו גם אתרים לניטור פעולת שירותים אונליין, ובראשם DownDetector, הוצפו באינספור פניות של אנשים שדיווחו על הבעיות בג'ימייל שלהם, שהתחילה בשעה 7:00 בבוקר לפי שעון ישראל. בין דיווחי הגולשים המתוסכלים נצפו תגובות כמו: "אני לא יכול להעלות קובץ לג'ימייל והוא רק 1Mb, אני מווייטנאם"; "קרואטיה, לא יכולה להוסיף קובץ מצורף ולשלוח דואר אלקטרוני"; "גוגל לא עובד כלל, במילאנו, איטליה"; "תלונה זהה כמו לכל האנשים האלה, באוקלנד, ניו זילנד".  מאידך, דף הסטטוס של G Suite מעיד על כך שהתקלות אינן בלעדיות לג'ימייל אלא פקדו גם את השירותים: גוגל דרייב (Google Drive), גוגל דוקס (Google Docs), גוגל ווייס (Google Voice) ואחרים. לא עניין כל כך משעשע – ובכל זאת #Gmail server outage makes users unable to send emails, attach files pic.twitter.com/4zh0riflvY — skyplay (@sky_play_hari) August 20, 2020 Waiting for the #Gmail outage to be fixed before your submission deadline runs out be like pic.twitter.com/Mm2BqDhSdi — Ayame (@alwaystherobin) August 20, 2020 #Gmail Global gmail outage. Can’t send attachments. What we will do at this moment…????????? pic.twitter.com/YDET36eZDf — Ashutosh Srivastava (@kingashu1008) August 20, 2020 גם הרשת החברתית טוויטר התמלאה בציוצים, חלקם מלאי תסכול ואחרים מלאי הומור על התקלות, כמו גם על כך שגוגל עצמה לא פרסמה כמעט דבר בנדון, מלבד הכרה בבעיה. על אף המיידיות של האירועים, המצייצים הפגינו מקוריות ועוקצנות ראויים, אולם כדאי לציין כי אכן תקלות כאלו בשירותים שבהם משתמשים מיליארדי אנשים בכל העולם הן לא עניין משעשע במיוחד, ואפילו עלולות להיות מסוכנות.

אמת מחשוב פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני של השנה, עם קיטון חד-ספרתי בהכנסות, אך  ההוצאות הכלליות קטנו בהרבה יותר מהגידול בהכנסות, והן הקפיצו את הרווחיות. בשלושת החודשים של הרבעון השני ההוצאות הכלליות קטנו ל-286.8 מיליון שקל – ירידה של 10.33%, שהם 33.04 מיליון שקל. ההכנסות קטנו בפחות, ב-26.94 מיליון שקל ל-302.47 מיליון – ירידה של 8.9%. הרווח התפעולי והנקי קפצו. התפעולי ב-64.1%, ל-15.62 מיליון שקל; והרווח הנקי גדל ב-104.6%, ל-10.46 מיליון שקל. יואב וינברג, מנכ"ל אמת מחשוב: "תוצאות הרבעון השני משקפות את המשך יישום האסטרטגיה העסקית, בהתאם לתכנית העבודה, ומעידות על הצלחת הפעולות הניהוליות, וכן את הצעדים אותם נקטנו על רקע השפעת התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיה העסקיות. השיפור המשמעותי ברווחיות וברווח הושג הודות לשיעורי הרווחיות הגבוהים שמייצגים את פעילויות שלושת  מנועי הצמיחה של החברה בתחומי ה-OEM, התוכנה, והסייבר, כולל השפעת הרכישה האסטרטגית שביצענו בשוק האמריקני, אשר פעילותה צומחת בהתאם לתכניות העסקיות. החברה ממשיכה לבחון השקעות ורכישות של פעילויות סינרגטיות למנועי הצמיחה בארץ ובחו"ל".

מערך סייבר הוקם בחטיבת ההגנה באגף התקשוב וההגנה בסייבר. המערך הוקם באחרונה ואתמול (ד') התקיימה ההשקה הרשמית שלו. עד היום, הזרועות והאגפים בצבא היו אחראים על הכשרות הסייבר ופיתוח כוח האדם באופן נפרד. כעת, המערך יהיה אחראי על תהליכי פיתוח, כשירות מבצעית וההתמקצעות של מגני הסייבר. מערך סייבר באגף התקשוב. צילום" דו"צ מהצבא נמסר כי "הקמתו ומיסודו של מערך ההגנה בסייבר מדגישה את התלות והקשר הרב-זרועי והרב-מימדי המתבקש, על מנת להבטיח את העליונות של צה"ל במרחב הקיברנטי. זאת, לטובת שימור חופש הפעולה והרציפות של התפקוד המבצעי של צה"ל".  עוד נמסר כי "המיסוד של המערך הינו מרכיב הכרחי ומשמעותי בפיתוח הכשירות והיכולות של אנשי מערך הסייבר בכלל זרועות צה"ל, לטובת ביצוע משימת ההגנה במרחב זה. לאנשי מערך ההגנה חשיבות ואחריות רבה בהגנה, מניעה, וסיכול פעילויות תקיפה במימד הסייבר, וזאת במטרה להגן על התהליכים והיכולות המבצעיות של צה"ל". "אל מול איומי הסייבר הרבים החלטנו להקים את מערך ההגנה בסייבר הצה"לי" אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אמר כי "אל מול איומי הסייבר הרבים החלטנו להקים את מערך ההגנה בסייבר הצה"לי. מדובר במערך מקצועי ייחודי, רב זרועי, המהווה מרכיב הכרחי במשימת ההגנה – להבטחת עליונות צה"ל. הקפידו לשתף ידע ולהעשיר אחד את השני. יחד, נייצר מערך הגנה אפקטיבי לקהילת סייבר צה"לית, שיכולה להתמודד מול כל אתגר". תת-אלוף ד', ראש חטיבת ההגנה בסייבר, אמר כי "היום הוקם מערך הגנה אפקטיבי, מקצועי ומבצעי. מאפייני המימד הקיברנטי מחייבים אותנו לעבודה רב-זרועית, תוך שותפות ורעוּת. רק אם נשכיל לעבוד יחד – נצליח לשמר את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל". מערך סייבר באגף התקשוב. צילום" דו"צ בראיון לאנשים ומחשבים אמרה סרן ע', ראשת מדור הדרכה והכשרות, חטיבת ההגנה בסייבר, כי "החטיבה אחראית על הגנה על כלל המידע והמערכות בצה"ל. הקמת המערך החדש, שהוא מטכ"לי ורב-זרועי, תחזק ותשפר את ההגנה על המרחב הקיברנטי. היא תביא לחיזוק החוסן של רשתות התקשורת והמחשבים בצבא, ולשמירה על המרחב הקיברנטי. לצד המימדים של אוויר, ים, ויבשה, יש כעת מימד חדש, לא פחות חשוב, המימד הקיברנטי שעוטף את הכל". לדברי סרן ע', "הגוף החדש, שפועל תחת חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב, יישא באחריות על הגנת המרחב. פעילות מהותית במערך תהיה ההכשרות של כוח האדם לתחום – מיישם בסייבר ומגן בסייבר". היא סיימה באומרה כי "הקמת המערך תביא לאיחוד רב-זרועי של התחום, ותביא לקפיצת מדרגה, הן בהגנה והן בשמירה על ההון האנושי בסייבר. אנשי הסייבר יוכלו לפעול באופן ממוקד יותר". מטרת חטיבת ההגנה בסייבר היא לאפשר את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר וביםף ולייצר לצה"ל עליונות בממד הקיברנטי. החטיבה מפעילה אמצעים טכנולוגיים רבים ומגוונים, על מנת לנטרל תקיפות ואיומי הסייבר של אויבים ויריבים. מערך ההגנה בסייבר שהוקם יפעל לצד כמה מרכזים ייחודיים בחטיבה: מרכז מבצעים להגנה, מרכז מודיעין להגנה, מרכז טכנולוגי (יחידת מצו"ב) ומרכז לוחמה אלקטרונית.

נוכח העלייה בביקושים בשנת 2020 עקב המשבר הכלכלי, אישרה ממשלת ישראל לרשות החדשנות תקציב נוסף של 390 מיליון שקל, שנועד להגדלת ההשקעה הממשלתית בחברות היי-טק קטנות ובינוניות. תוספת התקציב תאפשר לרשות להאריך את תקופת ההגשה לערוץ המענקים המהיר, עד לתאריך 19 בנובמבר, 2020, ולהמשיך לתמוך בחברות, אשר מפתחות מוצרים חדשניים עם נכסים משמעותיים וסיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות יתרת מזומנים קצרה (Short Runway). כאמור, בעקבות הדרישה הגבוהה לערוץ מענקים זה הגמישה הרשות את תנאיו, אפשרה לחברות נוספות להגיש, ואף האריכה בחודשיים נוספים את מועדי ההגשה. זקוקות לתמיכה. חברות היי-טק ישראליות. צילום אילוסטרציה: BigStock אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "הערוץ המהיר הינו אחד מסדרת כלים אפקטיביים שהשקנו כמענה למשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה ממגפת הקורונה, שמטרתו לסייע בהתאוששות מואצת להיי-טק. הרשות מעוניינת לתמוך בחברות טובות שיש להן סיכוי לשרוד את המשבר, אולם נקלעו למצב בו נוצר להם קושי לגייס כסף או לבצע מכירות. הרחבנו משמעותית את מעגל התמיכה לחברות שיכולות להיעזר במענק שלנו כדי לשרוד, והתחייבנו להשלים את תהליך הבדיקה וקבלת ההחלטות עד לטווח של ארבעה שבועות".

אפל (Apple) הפכה אתמול (ד') לחברה האמריקנית הראשונה בהיסטוריה ששווי השוק שלה הגיע ל-2 טריליון דולר. על פי הדיווח בפייננשל טיימס (Financial Times), החברה היא הקבוצה האמריקנית הראשונה שהגיעה להערכת שווי כזו בשווקים הציבוריים, ורק החברה השנייה בעולם שעשתה זאת אי-פעם. סעודי ארמקו (Saudi Aramco), חברת נפט סעודית, הגיעה בדצמבר האחרון לשווי 2 טריליון דולר, ובכך "חטפה" לאפל את הבכורה העולמית. באופן מעט פרדוקסלי, מניות יצרנית האנרגיה הסעודית נפלו מאז בגין ירידת מחירי הנפט עקב משבר הקורונה, ושווי השוק שלה עמד כעת על כ-1.82 טריליון דולר. מיליארדר חדש. מנכ"ל אפל, טים קוק. צילום: יח"צ ההצלחה של אפל הקפיצה גם את המנכ"ל שלה, טים קוק, לטבלאות המיליארדרים, כשהוא למעשה אחד המנכ"לים הבודדים שהגיעו לרמה זו, מבלי שהקים את החברה שהוא מוביל. החברה האמריקנית הבאה אחרי אפל בכל הנוגע בשוויה היא ענקית המסחר האלקטרוני אמזון (Amazon), שחסרים לה "רק" 300 מיליארד דולר כדי להגיע ליעד הנחשק. למיקרוסופט (Microsoft), השלישית בחבורה, חסרים כ-400 מיליארד דולרים להגעה לאבן הדרך שאפל חצתה כעת. הקורונה – הלחיצה אותה אבל לא פגעה באפל רק לפני שנתיים הוערכה אפל ב-טריליון דולר, וכעת ערכה הוכפל. אפל הגיעה להערכת השווי המרשימה כאשר המניה שלה טיפסה לרמה של 477.67 דולר במהלך המסחר של אמצע הבוקר בניו יורק אתמול. מניות החברה זינקו ביותר מ-50% בשנה זו בלבד, וזאת למרות התפרצות מגיפת הקורונה העולמית, והסגירה של רבות מחנויות השיווק שלה, שהיו מי שסברו כי תפגע בה כלכלית. רק בפברואר האחרון, אפל הזהירה את המשקיעים כי שרשרת האספקה שלה למכשירי ה-iPhone עומדת להיות מוגבלת ביותר בגלל הקורונה – כשמפעלים להרכבת המכשירים הפועלים בסין ובאסיה פסקו מפעולתם לזמן ממושך עקב סגרים. החברה סברה כי הערכת השווי שלה עלולה להיות מושפעת מהדבר. אלא שההפך קרה. הקורונה לא פגעה בה לבסוף. אפל. צילום אילוסטרציה: BigStock בשנת 2018, כשהענקית מקופרטינו הוערכה בכטריליון דולר, מכירות מכשירי ה-iPhone היוו 55% מההכנסות החברה. כיום, האייפון מייצג 44% בלבד מסך ההכנסות, למרות שההכנסות גדלו ב-12%, מה שמראה כי אפל השכילה לגוון היטב את זרמי ההכנסות שלה, כדי לצמצם את הסתמכותה על המוצר הפופולרי ביותר שהיא משווקת לעולם. כך למשל המוצר אפל TV פלוס (+Apple TV) – שירות צפייה בשיטת OTT שהוכרז על ידי אפל ב-2019 באירוע השקה מיוחד שנערך ב-25 במרץ בתיאטרון סטיב ג'ובס – הפך לסיפור הצלחה בימי הקורונה, שגזרו על רבים בידוד וסגר. שירות הזרמת התכנים של אפל, יחד עם זה שהשיקה המתחרה שלה בתחום ההזרמות, דיסני, Disney+, שניהם קראו תיגר על ההגמוניה של נטפליקס (Netflix) בתחום, ורשמו נסיקה בביקוש ובמינויים עקב הסיטואציה שהביאה איתה הקורונה. זו כנראה הסיבה לכך שענקית הטכנולוגיה חוותה גם עלייה במכירות המנויים לשירותיה האחרים Apple Music, iCloud, ו-Apple Arcade. מכיוון שממש מעבר לפינה ממתינה כבר ההשקה הממשמשת ובאה של ה-iPhone 12, שצפוי להגיע בסתיו הקרוב עם קישוריות 5G, סביר שאפל לא עומדת לעצור בשווי שוק זה, כך שיש עוד למה לצפות ממנה – ובגדול.