החורף נוקש על דלתנו והגשמים הראשונים של העונה כבר ירדו, אך הקורונה עוד לא עזבה. מאות אלפי, ואף מילוני, אנשים בישראל עובדים או לומדים מהבית, ולכן נתונים לחסדי מזג האוויר הגשום, שפעמים רבות מביא אתו גם קצרים, הפסקות חשמל וקפיצות בזרם הביתי. אלה עלולים לפגוע במידע ובציוד חשמלי יקר, כולל במחשבים המשמשים לעבודה או ללמידה מרחוק. אלא שגם למשרדים הביתיים יש פתרונות. האיום החדש עלול לפגוע ברציפות העבודה או הלמידה, במידע הפנימי השמור במחשב, ואף במערכות המחשוב הארגוניות וכתוצאה מכך גם בהכנסות החברה. עבור סטודנטים, זה עלול לפגוע בלימודים ואף בציוני הסמסטר. הכוונה היא להפסקות חשמל או קפיצות באספקת החשמל הסדירה. אלה עלולות לשרוף מערכות פנימיות בתוך מחשבים, מסכי טלוויזיה, מוניטורים וכל ציוד חשמלי אחר. בשונה ממקרר או תנור, מערכות המחשב עדינות יותר, רגישות ומכילות מידע חשוב, כגון קבצים ומידע פנימי של המשתמש או הארגון. עובדים או סטודנטים שיושבים בבית, על המחשב האישי שלהם, חשופים לאיומים האלה במידה הגבוהה ביותר – אם מדובר בעובד שעלול לאבד מידע של החברה או סטודנט שיימחקו לו קבצים, הרצאות או עבודות מחקר. לכן, עליהם לנסות להגן כמה שיותר נגד נזקי סופות וגשמים. איך מגנים? יש מספר שיטות מסובכות ומורכבות שמשתמשים בהן בתעשייה ובבנייני משרדים לטובת אספקת חשמל והגנת המערכות מפני תקלות. אלא שבבית, אנחנו נתונים לחסדי חברת החשמל ותשתית החשמל באזור מגורנו. למרות זאת, יש פתרונות גם כאן: אחת השיטות המוכרות והקלות ביותר היא לחבר מכשיר אל פסק בין מתח רשת החשמל למחשב. אל פסק הוא מערכת חכמה, שמשלבת בין כרטיס אלקטרוני וסוללות. כאשר המערכת מזהה הפרעה חשמלית היא נכנסת לעבודה. כאשר הפסקת המתח אינה רגעית ועלולה לקחת זמן, יש תוכנות שמתחילות לפעול באופן אוטומטי, לשמור את כל המידע הקיים על המחשב ולבצע כיבוי מבוקר של המערכת. בזמן הזה, הסוללות של מערכת האל פסק ממשיכות להעביר מתח לתחנה או למחשב ושומרות על רצף עבודה קבוע. הכן מחשבך ל(נזקי הפרעות באספקת החשמל ב)חורף. צילום: מתוך BigStock גם לאלה שמוכרחים להמשיך לעבוד או ללמוד גם אם אין חשמל, ומשתמשים במחשב ללא סוללה, יש מגוון פתרונות שיכולים להאריך את זמן התגובה, וכך לאפשר רציפות עבודה גם במקרה של הפסקת חשמל ארוכה. מי שלא משתמש בפתרונות האלה נותר חשוף, במקרה של הפרעות חשמל, לנזק בלתי הפיך למכשירי חשמל ומחשוב, לרבות מחשבים נייחים וסוללות המחשבים הניידים. נפילת מתח או נחשול מתח המתרחשים בפרק זמן של מילי-שניות עלולים לגרום לשריפה של רכיבים אלקטרוניים, וכך לסכן את המחשב של המשתמש וכתוצאה מכך את המידע המצוי בתוכו. מערכות אל פסק הן הפתרון האידיאלי לתקופת החורף, משום שהן מאפשרות להמשיך בעבודה גם במקרה של קפיצת חשמל. מדובר בפתרון זול, מהיר וקל לתפעול, שיכול להציל את חיי מערכות המחשב, ולחסוך גם כסף וגם הרבה כאב ראש. עובדים או סטודנטים צריכים לבחור מערכת אל פסק המתאימה להם, בהתאם לגודל המערכת אתה הם עובדים, ולהתקין אחת שתאפשר להם זמן תגובה מתאים כדי לשמור קבצים רלוונטיים, לבצע כיבוי מערכת כראוי ולא לפגוע ברכיבי החשמל במחשב. בשונה משנים קודמות, השנה צריך להתכונן לחורף גם מבחינה מקצועית – פוך ותנור חימום ישמרו על החום, אל פסק יסייע לשמור על העבודה והמחשב. הכותבת הינה מנהלת תחום איכות אנרגיה (Power Quality) באיטון ישראל.

האם וורן באפט, מנכ"ל ברקשייר האת'ווי (Berkshire Hathaway), משנה את פורטפוליו ההשקעות שלו עקב מגמות שהכתיבה מגיפת הקורונה, ויותר מכך – האם אפל (Apple) תשלם על כך מחיר כבד? באפט מכר ברבעון השלישי של 2020 כ-36 מיליון מניות של ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו, וצמצם את נכסיו בחברה בכ-3.7%, כך על פי הגשה אחרונה שלו לוועדה לניירות ערך ולבורסות האמריקנית, ה-SEC. ההגשה מיום ב' חשפה כי חברת האחזקות של באפט, ברקשייר האת'ווי, נפרדה ברבעון ממניות אפל בשווי של כ-4 מיליארד דולר. רוצה נתח ברווחי חיסוני הקורונה? וורן באפט. צילום אילוסטרציה: BigStock לצד השינוי במיקומה של אפל בתיק ההשקעות שלה, ברקשייר האת'ווי ביצעה גם כמה שינויים גדולים אחרים, כולל רכישת מניות באחוזים נכבדים של חברות תרופות כמו AbbVie – ומדובר ב-21.3 מיליון מניות; חברת מרק (Merck) – והפעם 22.4 מיליון מניות; ואיך לא – פייזר (Pfizer) -שבאפט דווקא הסתפק ברכישת 3.7 מיליון מניות שלה "בלבד"). בנוסף ובתחום אחר, על פי דיווח של CNBC, באפט וחברת ההשקעות בהובלתו הוסיפו לעצמם גם כ-2.4 מיליון מניות של חברת T-Mobile ברבעון האחרון. חברת האחזקות צמצמה גם את חלקה במניות של בנקים גדולים. כך למשל צמצמה ברקשייר האת'ווי את אחזקותיה בג'יי פי מורגן (JP Morgan) ב-96% וצמצמה את חלקה ב-PNC Financial ב-64%. בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, קוקה קולה ואפל הן עדיין ארבע החברות העיקריות בתיק ההשקעות של ברקשייר האת'ווי, ולפי הדו"ח הן ייצגו בחודשים האחרונים כ-70% מהשווי הכולל של נכסי חברת האחזקות. יצוין כי למרות המכירה הזו, ברקשייר האת'ווי עדיין מחזיקה במניות אפל בשווי של כ-111.7 מיליארד דולר, ונותרה המשקיעה השנייה בגודלה של החברה. אנליסטים סבורים כי מכירת כמות קטנה של מניות אפל, ביחס לאלה שבבעלותה, אינה נובעת מחוסר אמון בעתידה של אפל, אלא מהרצון לגוון השקעות מסוימות, במיוחד בתחום התרופות וחיסוני הקורונה העדכני, הלוהט כעת במיוחד.

"המהלך של הענן הממשלתי, מכרז נימבוס, מהווה שינוי משמעותי בכל קנה מידה. זוהי ההתפתחות הגדולה והרחבה ביותר מאז כניסת האינטרנט לחיינו. הענן הממשלתי יביא לשינוי במגזר הממשלתי-ציבורי וגם בזה הפרטי, הוא יביא לשינוי מהותי בחיינו", כך אמר שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, שמהווה חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי. ברכה דיבר בכנס eGOV 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג'), בהשתתפות מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את האירוע הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, וד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למגזר הממשלתי ויו"ר ועדת התכנים של הכנס. השתתפו בו גם שני אנשי עסקים בכירים מאיחוד האמירויות הערביות, שדבריהם יפורסמו בהמשך השבוע. נימבוס הוא פרויקט לרכישה של שירותים מענן שיוקם בגבולות מדינת ישראל. הפרויקט מובל על ידי מינהל הרכש הממשלתי בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי ואגף התקציבים במשרד האוצר. מטרתו היא לאפשר לממשלה לממש את אחת מהתוכניות המרכזיות שלה בתחום המחשוב – העברת כלל שירותיה לענן, ובכך להביא להתייעלות תפעולית, כלכלית ואבטחתית. הקמת דטה סנטרים של אחת או יותר מהחברות הגדולות בישראל היא תנאי הכרחי לכך. למכרז ניגשו כמה חברות רב לאומיות, ששמותיהן לא פורסמו. לדברי ברכה, "משרד הדיגיטל הלאומי הוא משהו שחלמנו עליו וייחלנו לו. מיזם ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הלאומי עובדים כעת תחת שר במשרה מלאה. המטרה היא לבנות מנגנון פעילות רציף שיאפשר למקסם את יכולות ה-IT". הוא ציין כי "2020 היא שנה מלאת אתגרים, הכי מאתגרת כמדינה. אנחנו באמצע משבר כלכלי וחברתי ועלינו לתת לו מענה. מאז הקורונה נחשפנו לכמה אמיתות על החיים, אחת מהן היא שלדיגיטל יש חשיבות ראשונה במעלה בחיינו. בלי יכולת לבצע פעולות דיגיטליות, לא היינו יכולים לקיים חיים סדירים". "הממשלה עמדה ב-'מבחן האש' הדיגיטלי" ברכה הוסיף כי "הקורונה הביאה לעלייה משמעותית של עשרות רבות של אחוזים בשימוש הציבור בשירותי הממשלה המקוונים. גם הפניות למוקדי השירות הטלפוניים צמחו. ביצענו שינויים והתאמות, הקמנו מרכזי שירות נוספים לתמיכה". "שירותי הממשלה המשיכו לעבוד כל הזמן, גם בתקופת הקורונה, ועמדו ב-'מבחן האש'. נתנו מענה מלא למרות צמצום וסגירת מרכזי קבלת קהל. נכון, היו תקלות במעלה הדרך, אבל בהתארגנות קצרה סביב השעון אפשרנו לממשלה להמשיך לעבוד. זה לא קרה במזל, או במאמץ של הרגע האחרון, אלא בא לאחר היערכות ארוכה. היכולת לספק שירותים הייתה שעתם היפה של המנמ"רים, מנהלי השירות ומנהלי אבטחת המידע בממשלה", ציין. "לפני כחודש", אמר, "יצא דו"ח שמדרג את ממשלות ה-OECD בעולמות הדיגיטל. בכל המדדים אנחנו במקומות הראשונים – לפני, למשל, דנמרק, ניו-זילנד ואסטוניה". ברכה ציין כי "הממשלה מבינה שיש להאיץ את צמצום הפער הדיגיטלי ולהפחית את שלל הטפסים שהאזרח מקבל ממנה. הגענו לרמת בשלות טובה בדיגיטל ואנחנו רוצים לפתוח יכולות אלה לשאר המשק. יש לנו יכולות, יש תשתיות – כעת נספק אותן ממקום אחד". הוא ציין את האזור האישי שיש לכל אחד מהאזרחים באתרי הממשלה ואמר כי הוא "עבר גם לאזור העסקי. התשתית מוכנה, השירותים נבנים ויעלו בקרוב. הם יאפשרו פעילויות שייעשו באופן מרוכז לגופים עסקיים". ברכה דיבר גם על הפעילות הדיגיטלית של המגזר המוניציפלי בתקופת הקורונה. הוא אמר ש-"הרבה רשויות מקומיות לא היו יכולות לעמוד בפרץ ולתת מענה דיגיטלי לתושבים. אנחנו הולכים ומתמקדים בעולם המוניציפלי, יחד עם משרד הפנים". "המגזר הציבורי ייתן מענה דיגיטלי לתושבים", הוסיף ברכה. "הוא יהיה בבחינת 'כוכב הצפון' לכל האזורים שבהם עלינו להתמקד. נביא תוצאות גם בעולם הדטה גוב". הוא סיים בפרפרזה על דברי הרופא והפסיכיאטר הווינאי ויקטור פראנקל: "הקורונה לימדה שיש דברים שלא יכולים לשלוט עליהם. זה אירוע גלובלי. כשאיננו יכולים לשנות את המצב, אנחנו מאותגרים לשנות את עצמנו. אנחנו עושים זאת בצורה מעולה. הקורונה היא מחלה ארורה, אך נוכל למנף אותה כדי להביא דברים טובים למשק, ונוכל לצמוח".

רשת האינטרנט של Geant, שבה משתמשים מרבית הגופים האקדמיים באירופה, הותקפה הלילה (ג'), ככל הנראה, במתקפת סייבר, שהשפיעה גם על כל האוניברסיטאות וחלק מהמכללות בישראל – כך נמסר ממחב"א, מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי. המתקפה גרמה לשיבושים, עד כדי מניעה של האפשרות לגלוש באמצעות הרשת, והיא תוקנה בשעות הבוקר המוקדמות. מחב"א הוא גוף שמאפשר שירותים טכנולוגיים לרבים מהמוסדות האקדמיים בישראל, ובהם גלישה באינטרנט, שמיועדת בעיקר לצרכי מחקר – דרך הרשת של Geant. כמו כן, שירותי המרכז מאפשרים לרבים מהמוסדות האקדמיים ללמד מרחוק בזמן הקורונה, והוא אף מציע לגופי ההשכלה הגבוהה לרכוש מאגרים דיגיטליים לספריות – שתופסים מקום מרכזי בספריות שלהם, עד כדי כך שבכמה מהם אין כמעט ספרים מודפסים. גורם בכיר באקדמיה מסר לאנשים ומחשבים כי הוא לא יכול היה לגלוש במהלך הלילה ברשת האינטרנט באמצעות השירות של מחב"א, עד שהתקלה תוקנה בבוקר. עם זאת, יצוין שמאחר שהמתקפה קרתה בלילה, יש להניח שההשפעה שלה על פעילות המוסדות האקדמיים הייתה שולית למדי. במחב"א מבצעים בשעות אלה תחקיר על המקרה. בין היתר, צפויות להתברר ה שאלות מהו מקור המתקפה והאם היא הייתה ממוקדת במוסדות אקדמיים בישראל, או שהיא הורגשה במדינות נוספות, ואולי אף בכלל אירופה. מהמרכז נמסר כי "אנחנו מבצעים תחקיר מלא ומסודר עם כל הצוות שלנו, ונסיים אותו לאחר שנקבל את ממצאי התחקיר של Geant. בינתיים ניתן לומר שהרשת של Geant הותקפה במתקפה שגרמה לשיבושים ברשת לחלק מהמוסדות. עבודה מאומצת של עובדי מחב"א אפשרה התמודדות עם המתקפה, ומרבית המוסדות לא חשו בבעיה או חזרו לפעילות רגילה עד לשעה 05:00. בעיות הגלישה של המוסד האחרון נפתרו ב-08:00". ללא קשר, במהלך הלילה ביצעה קבוצת האקרים בשם ארמדה קולקטיב מתקפת כופרה על רשת אקדמית צ'כית, וכמו במקרים רבים של מתקפות מעין אלה, דרשה מהקורבנות תשלום דמי כופר באמצעות ביטקוין. במחב"א מדגישים כי מתקפה זו לא פגעה במוסדות אקדמיים ישראליים.

עוד גיוס בעולם הסייבר הישראלי: אנבאונד טק, שמציעה פתרון לניהול והגנה על מפתחות הצפנה, הודיעה היום (ג') כי היא גייסה 20 מיליון דולר בסבב B. הגיוס הובל על ידי קרן אבולושן אקוויטי פרטנרס והשתתפו בו גופים בולטים כגולדמן זאקס, סיטי וקרן אינוביישן אנוודורס. בעקבות השלמת הסבב יצטרף ג'יי.אר סמית' מאבולושן אקוויטי פרטנרס לדירקטוריון החברה. אנבאונד טק מספקת פלטפורמה לניהול מפתחות קריפטוגרפיים עם תשתית קריפטוגרפית שמאפשרת לתאגידים ומוסדות פיננסיים להגן על המידע והנכסים הדיגיטליים שלהם. הפתרון שלה מבוסס על טכנולוגיית חישוב מרובה משתתפים (Multi party computation) והוא מתאים לכל סביבה: און פרמיס וענן ציבורי או פרטי. בהמשך לגיוס, החברה תתמקד בהגדלת עסקיה עם ארגונים גלובליים ובנקים מובילים בעולם. החברה הוקמה ב-2015 על ידי שני חוקרים בולטים בתחום הקריפטוגרפיה – פרופ' יהודה לינדל, מנכ"ל החברה, ופרופ' נייג'ל סמארט. אליהם הצטרף גיא פאר, שעומד בראש צוות המחקר והפיתוח שלה. עד כה גייסה אנבאונד טק 40 מיליון דולר והיא נמצאת בימים אלה במהלך של גיוס עובדים, שאמור להביא להגדלת מצבת כוח האדם שלה בכשליש עד לסוף הרבעון הראשון של השנה הבאה. "השלמת סבב הגיוס מסמן עבורנו אבן דרך משמעותית כאשר אנחנו נכנסים לשלב הבא של צמיחת החברה", אמר פרופ' לינדל. "המימון הזה מסייע להמשכת דרכנו לפתח פתרונות ניהול והגנה על מפתחות קריפטוגרפיים עבור ארגונים גדולים". אנבאונד טק היא לא חברת הסייבר הישראלית הראשונה שהודיעה על השלמת סבב גיוס מתחילת החודש. ההודעה המשמעותית ביותר הייתה של סנטינל וואן, שדיווחה כי היא גייסה 267 מיליון דולר בסבב שישי, וחברה נוספת היא ReSec, שלקופתה הצטרפו ארבעה מיליון.

ספקטרוניקס אמרסון משדרות – מרכז מו"פ וייצור של גלאי אש אופטימיים, מהמתקדמים מסוגם בעולם – הודיעה כי בימים אלה הסתיימה חלוקת 125 מחשבים משופצים לילדים, פרי של שיתוף פעולה של החברה עם עמותת מתן ועיריית שדרות. המחשבים הוענקו לילדים שעד כה לא היה להם בבית מחשב עובד. בנוסף השלימה החברה תרומה משמעותית לפעילותה של חוסן בשדרות, שמטרתה לתמוך בטיפול אותו מקבלים ילדי העיר המתמודדים עם מציאות החיים בעוטף עזה, ועם התקפות הטילים החוזרות ונשנות על האזור במהלך השנים. טל לאופר, מנכ"ל ספקטרוניקס אמרסון; מיה מימון מרום, סמנכ"לית משאבי אנוש; ילדי שדרות שקיבלו את המחשבים; ועמותת מתן ועיריית שדרות, סגן ראש עיריית שדרות. צילום: יח"צ ספקטרוניקס מבקרים ומקבלים תעודות הוקרה במרכז לטיפול באמצעות בעלי חיים שהוקם ממש לאחרונה על ידי חוסן בשדרות – טל לאופר, מנכ"ל; מיה מימון מרום, סמנכ"לית משאבי אנוש; יאנה רוז'קוב, רכזת משאבי אנוש; מחברת ספקטרוניקס אמרסון יחד עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן שדרות; והגר שנל, מנהלת פינת החי של המרכז. צילום: יח"צ ספקטרוניקס חברת ספקטרוניקס אמרסון מתמחה במוצרים שנועדו לתעשייה הצבאית (טנקים) וכן לתעשיה האזרחית, למקומות ציבוריים ולמבנים כגון שדות תעופה, תחנות מרכזיות, רכבות, קניוני קניות, ומקומות בסיכון גבוה כמו אסדות נפט וגז. מנכ"ל החברה, טל לאופר: "בעת הזו של אוריינות ולמידה מרחוק, זוהי דרכנו הצנועה להירתם למאמץ לפיו לכמה שיותר מילדי שדרות יהיה מחשב עובד משלהם בבית. אנחנו מאמינים שחינוך הוא הבסיס לכל צמיחה וזו הדרך שלנו להשקיע בדור העתיד. הן בחוסן חינוכי והן בחוסן נפשי".

ההשקה של הדור החדש של קונסולות המשחק של סוני ושל מיקרוסופט, כמה שנים טובות לאחר הדור הקודם, עברה בהצלחה עם דרישות חזקות, שלפיהן הצפי הוא שיימכרו עד כ-10 מיליון יחידות כבר במהלך השנה הראשונה לחייהן. אבל שתי החברות נוקטות גישה מעט שונה לקידום המכירות של הקונסולות שלהן. סוני, עם ה-PlayStation 5 האימתני שלה, מבקשת כ-400 דולר עבורה והיא ממקדת את האסטרטגיה שלה לרווחים בהבאת כמה שיותר משחקים בלעדיים לקונסולה שלה. מדובר, למעשה, בשחזור של האסטרטגיה שלה מ-PlayStation 4 – אז הציעה מגוון משחקים שלא ניתן היה למצוא בפלטפורמות אחרות, ואם כן, רק לאחר חודשים רבים, ובגירסאות שלעיתים אף עברו שינוי. זה עזר לה למכור באופן קבוע כמעט יותר יחידות בכל חודש מאשר יריבתה. מהצד השני של הכביש, במיקרוסופט מדברים הפעם על חוויה כוללת יותר. אם בוחנים את הנעשה מנקודת מבט של משחקים, סוני מנצחת שוב מבחינת החידושים, אבל מצד שני, מי שירכוש את אחת מקונסולות ה-Xbox החדשות, שעולות 500 ו-300 דולר, יוכל, תמורת 10 דולרים, לחודש לרכוש מנוי ל-Xbox Game Pass, שהוא שירות משחקים שמעניק כבר עכשיו ללקוחותיו מבחר של יותר מ-100 משחקים, כולל משחקים עבור שני דורות לאחור של הקונוסלה, והיא מתחייבת להוסיף כותרים חדשים בכל חודש כמעט. תוספת של חמישה דולרים תאפשר גם לשחק את המשחקים הללו בטלפונים מבוססי אנדרואיד, שיוזרמו ישירות מהשרתים של מיקרוסופט. מול זה מציעה סוני את PlayStation Plus, שירות שמאפשר לשחק משחקים מקוונים בין משתמשי הקונסולות שלה, שבמסגרתו היא מספקת גישה לכ-20 משחקי PlayStation 4 שעברו התאמה לקונסולה החדשה יותר, וכל זה תמורת כחמישה דולרים לחודש. מיקרוסופט מנצחת בגדול בינתיים בהיבט של כמות הכותרים הזמינה כבר עכשיו עבור הקונסולה שלה, אבל רובם עוד לא מנצלים את היכולות שלה באמת. היא גם במשא ומתן מתקדם מול מספר מפתחות משחקים נוספות כדי לעמוד בהבטחה שלה. סוני, לעומת זאת, כנראה תמשיך להציע יותר כותרים בלעדיים, שמביאים לידי ביטוי כל ביט וכל יכולת בקונסולה החדשה שלה.

מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה על השקת מעבד חדש בשם Pluton, שישמש כמעבד אבטחה ייעודי במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה שלה Windows כיום וגם בעתיד. מדובר בפיתוח שביצעה החברה יחד עם שלוש שותפותיה העיקריות בתחום ייצור המעבדים, אינטל, AMD וקוואלקום, והמעבד החדש אמור להשתלב במחשבי יצרניות ה-OEM כבר בעוד כמה חודשים. במיקרוסופט טוענים, שהמעבד החדש יעזור לחברה לבצע את מה שהבטיחה ביוזמת ה-Secured Core שלה, עם גישה משולבת של חומרה ותוכנה בכל ליבת מחשוב, שמטרתה להסיר וקטורים שלמים של תקיפות אפשריות. התכנון של מעבד האבטחה החדש אמור להקשות באופן משמעותי על התוקפים לבצע פעולות מורכבות שיקשו על גילוי, כמו להסתתר מתחת למערכת ההפעלה. הוא גם אמור לשפר את היכולת להתגונן מפני התקפות פיזיות, למנוע גניבה של מפתחות אישורים והצפנה, ובמקרה הצורך גם לאפשר התאוששות מכשל שנובע מתקלת תוכנה. Pluton אמור לתת מענה, למעשה, לדור חדש של התקפות, שמבוצע נגד שבבי ה-TPM המסורתיים המותקנים במחשבים, בכך שהוא מציע את האבטחה בתוך המעבד עצמו, כך שאין צורך בערוץ חיצוני להעברת נתונים משבב ה-TPM למערכת. הוא אף ידמה שימוש בשלב TPM כי לאפשר את שימושי האבטחה הרגילים, כולל, לדוגמה, Windows Hello או BitLocker, אבל מצד שני יוסיף יכולות לשמור על נתונים אישיים, מפתחות הצפנה וזהויות באופן שלא ניתן יהיה לקריאה גם אם האקר מצליח להשתלט על המחשב, וזאת בזכות מעטפת בידוד. תחום אחר שבו אמור המעבד החדש לבוא לידי ביטוי הוא בעיות אבטחה שקשורות לעדכוני קושחה, ולרוחב כל המערכת, ובדרך דומה לעדכונים שמקבלת מערכת ההפעלה עצמה. "אנו מאמינים כי מעבדים עם אבטחה מובנית כמו Pluton הם העתיד של חומרת המחשוב. עם Pluton, החזון שלנו הוא לספק בסיס בטוח יותר לקצה החכם ולענן החכם על ידי הרחבת רמה זו של אמון מובנה למכשירים ולדברים בכל מקום. העבודה שלנו עם הקהילה מסייעת למיקרוסופט לחדש ולשפר ללא הרף את האבטחה בכל שכבה. אנו שמחים להפוך את עיצוב האבטחה המהפכני למציאות עם השמות הגדולים ביותר בתעשיית הסיליקון, כאשר אנו פועלים ללא הרף לשיפור האבטחה לכולם", מסרה החברה.