כמה פעמים פתחתם את המקרר שלכם כדי להכין מוצרים לבישול, וכשהסתכלתם על המגוון שנגלה לעיניכם חשבתם: מה אכין היום? וכשמדובר במאכל שטרם בישלתם – איך מבשלים את זה? אם הפסקה שלמעלה מדברת אליכם, ועליכם, בוודאי תשמחו לשמוע על אפליקציה שפותחה על ידי קבוצה של תלמידי תיכון בני 17 מאור יהודה שנקראת Meal Reap. האפליקציה מציעה למשתמש מתכונים בריאים לפי המצרכים שנמצאים בביתו. לא צריך לעשות הזמנה, לא צריך ללכת למסעדה יקרה (כשהמסעדות ייפתחו) ולא לצלצל להורים, חברים או קרובי משפחה ולשאול איך מבשלים. כל מה שצריך לעשות הוא לסרוק את החשבונית שבאמצעותה קניתם את המוצר.ים, או לצלם אותו.ם, ובתוך שניות תקבלו הצעות מותאמות, בהתאם למוצרים ובהתאם להרגלי הבישל והטעם שלכם, כפי שהאפליקציה למדה. Meal Reap פותחה על ידי 10 תלמידי תיכון, כולם בוגרי השנה השלישית של תוכנית יוניסטרים ליזמות וחדשנות, שבמסגרתה הם הקימו חברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין, עם צוות ניהול, אנשי שיווק, פיתוח ועוד. בסיוע מנטורים, הם עושים את כל הפעילות שנדרשת מכל יזם. כעת הם נמצאים בשלב הפרוטוטייפ וממתינים למשקיעים שירצו לקחת את הפיתוח שלהם קדימה. האפליקציה שלהם זכתה במקום הראשון בתחרות הוותיקה יזם השנה של יוניסטרים. היא הייתה הראשונה מבין 100 סטארט-אפים של בני נוער מכל רחבי הארץ. חבר השופטים כלל אנשי עסקים בכירים מהארץ ומהעולם. השנה, בגלל הקורונה, תהליכי הצגת הסטארט-אפים והשיפוט בוצעו אונליין, ובפעם הראשונה בתחרויות יוניסטרים, הציבור הוזמן להצביע ולהיות שותף לקביעת היוזמה המנצחת. עמותת יוניסטרים פועלת בשותפות עם הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס ורשות החדשנות, במטרה להוביל לשינוי חברתי באמצעות הכשרת בני נוער וצעירים מהפריפריה ליזמות עסקית וחברתית, והענקה להם של כישורי תעסוקה מתקדמים. עמית עזרן מהעמותה, שליווה את הפרויקט של בני הנוער מאור יהודה, אמר כי "הפעילות נועדה להעניק לנוער ולצעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית את הכלים לקבוע את עתידם, ולפרוץ את המסגרות שהם חיים בהן, על מנת להצליח ברמה האישית בעולם היזמות, ובמקביל – להוביל מיזמים קהילתיים במטרה להשפיע על הקהילה". האתגרים של בני הנוער – כמו של המפתחים המבוגרים שיחה עם שלושה ממפתחי אפליקציית Meal Reap העלתה שהם מתמודדים עם אתגרים לא פחות מורכבים משל יזמים אחרים ומבוגרים מהם, ומתגברים עליהם, בעזרת כוח רצון, חשיבה מחוץ לקופסה ואמונה בחזון ובמוצר. שובל קוזיאשווילי. צילום פרטי שובל קוזיאשווילי, תלמידת כיתה י"ב, עשתה מספר תפקידים בסטארט-אפ הזוכה. בין היתר, היא הייתה מנכ"לית ומנהלת שיווק, ובאחרונה עסקה בפיתוח קשרים ושיתופי פעולה עם גורמים שונים, כדי לעניין אותם באפליקציה. היא מספרת שהגיעה לשלבים מתקדמים של שיתופי פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון, אולם אלה לא הגיעו לכלל הבשלה. איך הייתה האינטראקציה בין עשרת חברי הקבוצה שלכם? קוזיאשווילי: "בהתחלה היו שני מחנות – אחד שרצה את המוצר הזה ושני שרצה מוצר אחר. כמו בכל חברה, היו לא מעט חוסר הסכמות. כשלעצמי, סברתי שהמוצר האחר היה טוב יותר אבל בדיעבד, אני לא מצטערת". איך התרשמת מהתוכנית? "אני אוהבת טכנולוגיה, אבל יותר התחברתי לחיבור עם האנשים והמקורות השונים". יש אפליקציות מתכונים – אבל מה עם הפרסונליזציה של המשתמש? משתתף נוסף בקבוצה הוא יונתן מועלם, שלומד מחשבים וסייבר בתיכון יובלים באור יהודה, וב-Meal Reap הוא תפקד כמנהל מוצר. לדבריו, "בשנה הראשונה להשתתפות בתוכנית של יוניסטרים עשינו סיעור מוחות. חשבנו על עולם הבריאות וראינו שיש הרבה מאוד אפליקציות של מתכונים, אבל אין אפליקציות שעושות פרסונליזציה של המשתמש, על בסיס מה שיש לו. בחרנו באפליקציה הזאת וזה יצא טוב, כי היא מתאימה גם לאנשים שנמצאים בבידוד בתקופת הקורונה". יונתן מועלם. צילום פרטי הוא ציין ש-"תהליך העבודה על הפיתוח והמוצר, בעזרת המנטורים של יוניסטרים, היה מרתק. למדנו להוציא דו"חות בצורה מקצועית, איך לעשות מצגות ברמה גבוהה, כלל שיפור האנגלית, ועוד". באופן טבעי, העבודה על מיזם כזה שואבת שעות רבות. היא מגיעה בנוסף על המטלות של הלימודים שיש לצעירים אלה – כולם ברמה של חמש יחידות מתמטיקה, עם שאיפות מוגדרות מה הם רוצים לעשות בהמשך. מועלם, למשל, כבר הוזמן לראיונות לקראת גיוס לאחת מיחידות המודיעין המוכרות. ליאל חן. צילום פרטי המשתתף השלישי שעימו שוחח כותב שורות אלה הוא ליאל חן, גם הוא מתיכון יובלים. חן ביצע כמה תפקידים בחברת הסטארט-אפ, בהם מנכ"ל, משנה למנכ"ל ומנהל השיווק. "החיבור למיזם היה בשבילי חוויה מטורפת", אמר. "זה לא דבר מובן מאליו שנערים בני 17 חווים, אי אפשר להסביר את זה. החוויה לבוא בכל פעם למרכז של יוניסטרים, להכיר אנשים וליצור קשרים היא דבר שלא אשכח".

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בדק את החוסן הנפשי של מורים לפני ובעיצומו של משבר הקורונה. החוקרים ליוו במשך שנת לימודים שתי קבוצות של מורים במרכז הארץ. הקבוצה הראשונה קיבלה ליווי מקצועי (IBSR), שכלל סדנאות וכלים לקידום הבריאות האישית, הפגת לחצים ומתחים וחיזוק החוסן המנטלי, וקבוצת הביקורת המשיכה להתנהל "כרגיל" בכיתות ובמהלך הלמידה המקוונת (זום). המחקר נעשה מנובמבר 2019 ועד מאי 2020, תחילה בצורה פרונטלית ומאז הסגר הראשון במרץ 2020 – באופן מקוון בלבד. בשאלון שחולק למורים טרם תחילת המחקר הראשון, המורים דיווחו על רמות שחיקה גבוהות, שנבעו מהתמודדות עם כיתות רבות תלמידים, מערכת השעות העמוסה וחוסר משאבים מספקים. ממצאי המחקר הצביעו על פערים משמעותיים: מצד אחד, קבוצת המורים שהשתתפה בסדנאות דיווחה על עלייה משמעותית בחוסן הנפשי המנטלי וברמת שביעות הרצון מהחיים, שבאה לידי ביטוי גם במהלך משבר נגיף הקורונה. המורים דיווחו במהלך משבר הקורונה על עלייה ביכולת ההתמודדות שלהם ועל שיפור ברמת הרווחה הנפשית, שכללה יותר רגשות חיוביים, חיבור לעבודה, תחושת משמעות ותחושת הישגיות גבוהה יותר. כמו כן, המורים דיווחו על רמה גבוהה יותר של הקשבה וחיבור לתלמידים ומיצוי יכולתם המקצועית בכיתה. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת, במשך שנת הלימודים בכלל ומאז פרוץ המשבר והמעבר ללמידה מרחוק בפרט, הלכו והתעצמו תחושות התסכול והשחיקה מהוראה, התשישות הגוברת והגשמה עצמית נמוכה. המורים בקבוצה זו דיווחו על כך שהם יותר "גמורים" בסוף יום העבודה, ולעיתים על תסכול וחוסר רצון להתחיל את יום העבודה. את המחקר ערכו ד"ר שחר לב-ארי, ראש החוג לקידום הבריאות בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, הסטודנטית למחקר צפנת צדוק מהחוג לקידום הבריאות, ד"ר רונית יעקובוביץ, אתי דבש וקרן זפרני. את הסדנאות העבירה קרן זפרני, מורה במקצועה ומומחית בשיטת IBSR. ד"ר שחר לב ארי אמר, כי "משבר הקורונה הציב בפני המורים אתגרים חדשים שבאופן טבעי מעוררים גם תחושות של לחץ וחרדה. לצד המעבר המהיר ללמידה מקוונת המורים נאלצו להתמודד גם עם חוסר ודאות והנחיות ונהלים שהשתנו ללא הרף, כשלכך התווסף גם הפחד האישי והחשש להידבק בנגיף הקורונה. המחקר שלנו מראה באופן ברור, שכאשר שמים דגש על החוסן הנפשי ונותנים למורים כלים שמסייעים להם להתגבר על הלחץ והחרדה, אזי יש עלייה במוטיבציה והרווחה הנפשית. מצד שני, אנו רואים שבמקרים שבהם המורים אינם מקבלים את ההדרכה והמיומנות הנפשית הראויה, אזי התחושות השליליות, שממלא קיימות גם בימי שגרה, הולכות ומתעצמות עד כדי תחושת תשישות גבוהה וחוסר רצון להגיע לעבודה". "מחקרים רבים הראו כבר בעבר שהשחיקה גורמת באופן סמוי לחלות במחלות לב", הוסיף ד"ר לב ארי, "להפרעות שינה ולפגיעה במערכת החיסונית בקרב עובדי ההוראה הנשחקים, וכתוצאה ישירה מכך לנטישה של מקצוע ההוראה אחרי כמה שנים בלבד. אני מקווה שבעקבות השיפור המשמעותי שנחשף במחקר זה תאמץ מערכת החינוך את תוכנית ההתערבות על פי המודל המדובר, או מודלים דומים אחרים, ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה, שבה נאלצים המורים להתמודד עם לחצים חדשים שעשויים להעצים את תחושות הלחץ, החרדה והתסכול".

חטיבת מערכות עסקיות של וואן (ONE) תבצע פרויקט יישום והטמעת מערכת OneView ברשת החינוך אמי"ת. הפרויקט, שהיקפו הכספי עומד על יותר ממיליון שקלים, צפוי להימשך כשמונה חודשים ויעלה לאוויר ברבעון השני של 2021. ברשת החינוך אמי"ת יותר מ-110 בתי חינוך בכל רחבי הארץ, הכוללים בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים שש-שנתיים, מכללות טכנולוגיות, ישיבות, אולפנות ומכינות קדם צבאיות. צוות הפרויקט, שהוקם במשותף על ידי רשת אמי"ת ואנשי וואן, יכלול מומחי עיצוב ופיתוח, צוות יישום, הדרכה והטמעה, וכן צוות בדיקות והסבות. פרויקט ההטמעה יכלול, בין השאר, את כל מחזור החיים של הפרויקט, לרבות שדרוגי תשתיות, הסבת תוכניות, בדיקות קבלה, הדרכת משתמשים, הטמעה וליווי לאחר העלייה לאוויר. לדברי רו"ח ליאור עומסי, סמנכ"ל הכספים של רשת אמי"ת: "הרשת קיבלה החלטה אסטרטגית כבר לפני 14 שנים להשקיע באופן משמעותי ולהוביל בתחום מערכות המידע. דווקא בימי הקורונה, כאשר אנחנו עוברים לניהול מרחוק וללמידה מרחוק, החלטנו להעלות קומה את מערכות המידע, לצד שדרוג מערכות המחשוב, הסיבים האופטיים ועוד, כדי לתת מענה למצב שנוצר ולסייע למנהלים ולמורים". רונן בנבניסטי, מנכ"ל חטיבת מערכות עסקיות בוואן, הוסיף, כי "רשת אמי"ת מובילה את תהליכי החדשנות הפדגוגית בענף החינוך בישראל, ולצד זה, מדורגת כבר שלוש שנים ברציפות בראש טבלת מדדי משרד החינוך. הטכנולוגיות המתקדמות, תשתיות המחשוב החדשות והשיפורים בתהליכי העבודה, מסייעים לנו ליישם מודלים ושיטות פדגוגיות חדשניות במוסדות הרשת". לדבריו, "רשת אמי"ת היא לקוח גדול, חשוב וותיק שלנו. המערכת שתוטמע מתאימה לרשתות חינוך הגדולות והמובילות ביותר. נביא את הפרויקט לקו הגמר בצורה מושלמת". רונן בנבניסטי, מנכ"ל חטיבת מערכות עסקיות, וואן. צילום: רפאל בן משה

קבוצת מלם תים זכתה בפרס שותף השנה של סיסקו (Cisco) דרום אירופה לשנת 2020: Technology Excellence Partner of the Year Enterprise Networking & Cloud. הפרס החשוב, מהווה הוקרה והכרה בהישגים המשמעותיים של מלם תים לאורך השנה החולפת, ובהובלה ביישום פתרון Cisco Meraki, פלטפורמה לניהול רשתות בענן. השנה הוענק הפרס באופן וירטואלי, במסגרת כנס השותפים השנתי של סיסקו – Cisco Partner Summit Digital Awards 2020. אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: ניב קנטור אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, מסר בתגובה: "עולם התקשורת משתנה, שינוי בהיקף וקצב שלא הכרנו משחר ההיסטוריה. פלטפורמת רשתות התקשרות מהווה את הליבה העיקרית המאפשרת מסע דיגיטלי. אני גאה בזכייתה של מלם תים כשותף השנה של סיסקו דרום אירופה בטכנולוגיית Enterprise networking. ההוקרה לחברת מלם תים הוענקה כאות הערכה רבה על פרויקטים מבוססי פלטפורמת ה-Meraki של סיסקו, המהווים נדבך משמעותי בדיגיטציה המואצת של לקוחותינו". אודי וינטראוב, מנכ"ל קבוצת מלם תים: "אנו שמחים על הזכייה החשובה, דווקא בשנה מאתגרת זו, המעידה יותר מכל על המובילות שלנו כקבוצה, בהאצת המהפכה הדיגיטלית בקרב לקוחותינו, באמצעות הטכנולוגיות החדשניות והאיכותיות ביותר. מלם תים מביאה את ערכי המצויינות שלה לפתרונות של סיסקו, בחיבור שבין חומרה לתוכנה, בתחומים שונים וביניהם אוטומציה, אנליטיקה, פיתוח, בינה מלאכותית ואבטחת מידע". עידן וינר, סמנכ"ל מכירות מלם תים: "קבלת פרס השותף המצטיין מסיסקו זו השנה השלישית ברציפות מעידה על שותפות טכנולוגית מובילה עם סיסקו, גישה חלוצית בהטמעת טכנולוגיות חדשניות של היצרן ויכולות ביצוע והקמת פרויקטים ברמה הגבוהה ביותר".

החיבור בין עולם משחקי המחשב לגאדג'טים אינו משהו חדש, ואם חושבים על זה, גם לא כל כך מפתיע. זה כמובן מסוג הדברים שנוגעים יותר לנפשם של הגיימרים, בוודאי בהשוואה למשתמשים אחרים, ולאורך השנים הדבר בא לידי ביטוי בהיבטים שונים ומגוונים מאוד – מבקרי משחק ייעודיים ועד לעיצוב כולל ומלא של קונסולות, בעקבות משחק כזה או אחר. בדרך כלל, גאדג'ט שפונה לעולם הגיימינג יוצא במהדורה מצומצמת, וגם במקרה הנוכחי, מדובר בסוג של מהדורה לאספנים. המוצר, או יותר נכון סדרת המוצרים, שבהם האייטם הזה עוסק הוא כוננים מסדרת ה-WD_Black של ווסטרן דיגיטל, שמוכוונים בעיקר לשוק המשחקים, שדורש ביצועים גבוהים במיוחד. שלושה מהם מותגו בהתאם ללוגו ולשם של הפרק החדש בסדרת משחקי Call of Duty, שנחשבת לאחת מסדרות משחקי הלחימה הטובות והנערצות ביותר לאורך השנים. המשחק החם שעוסק במלחמה הקרה לפרק החדש ב-Call of Duty קוראים Black Ops Cold War, והוא עוסק בפעילות בתקופת המלחמה הקרה, שלא לומר קרה מאוד, בין ארצות הברית לברית המועצות. הדמות המרכזית במשחק, חוץ מהגיימר, היא של מרגל על של הקג"ב, שחודר לארצות הברית ומאיים להטיל בה הרס רב, ובעקבות כך להטות את הכף בצורה ברורה ומוחלטת לטובת הדוב הרוסי. המציאות, כידוע, הייתה אחרת, והגוש המערבי ניצח ניצחון מוחץ, אבל לא במציאות עסקינן. האווירה האפלה משהו של המשחק מתחברת כנראה לצבע שממתג גם כך את הכוננים במשפחת ה-WD_Black, ובווסטרן דיגיטל מציעים שלושה כאלה, כשכל אחד מהם מגיע עם מתנה: נקודות משחק שבהן ניתן להשתמש כדי לרכוש מגוון ציודים שונים ב-Black Ops Cold War עצמו. P10 Game Drive הוא כונן חיצוני בנפח של 2 טרה-בייט, שיעלה 110 דולר ויגיע עם 1,000 נקודות, P50 Game Drive SSD הוא כונן SSD פנימי, שיציע נפח אחסון של 1 טרה-בייט, יעלה 250 דולר ויגיע עם 2,400 נקודות, ואילו SN850 NVMe SSD הוא כרטיס הרחבה פנימי בתצורה של M.2 2280, שמיועד לשימוש בלוחות האם החדישים, שבהם יש תמיכה ב-PCIe 4, וגם הוא יוצע בנפח של 1 טרה-בייט, במחיר של 240 דולר ועם 2,400 נקודות. שלושת הכוננים אמורים לנחות בארץ בחודש הבא.

הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לשימוש כפוי באפליקציית המגן או בכל טכנולוגיית מעקב אחרת בכניסה למקומות ציבוריים. כפי שפורסם בשבוע שעבר, קבינט הקורונה עתיד לבחון אפשרות להוספת אפליקציית המגן או טכנולוגיה אזרחית אחרת לדרישות "התו הסגול" במסגרת היערכות להפסקה אפשרית של ההסתייעות במנגנון השב"כ, ובכך להוביל למנגנון שחל בכפייה הלכה למעשה. לקראת דיונים אלו, העבירה הרשות חוות דעת, שבה הביעה התנגדותה למתווה של החלה בכפייה, הנוגד את העקרונות שנקבעו בחוק הסמכת השב"כ ואשר יהווה פגיעה לא מידתית בזכות לפרטיות. "כל חיוב של הציבור להתקין יישומון או לעשות שימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים – לרבות במסגרת דרישות התו הסגול – נוגד חזיתית את סעיף 12 א(ב) לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי, הקובע כי 'התקנת טכנולוגיה אזרחית והשימוש בה ייעשו רק בהסכמתו מדעת של המשתמש ומתוך רצונו החופשי', ועל כן מחייב תיקון חקיקה ראשית", מציינת הרשות בחוות הדעת ומוסיפה, כי " כל שהתניית הכניסה למקום ציבורי בהתקנת היישומון תעוגן במסגרת דרישות התו הסגול, האפשרות היחידה שתעמוד בפני הפרט המבקש להימנע ממעקב זה תהיה לוותר על הכניסה למקום הציבורי, ובכך מוטלת מגבלה משמעותית ביותר על יכולת הבחירה שלו האם להתקין ולהשתמש ביישומון, בפרט כאשר המקום הציבורי עשוי להיות כזה המספק שירות חיוני". "הטלת חובה על כלל תושבי ישראל להתקין יישומון או טכנולוגיה אחרת תגביר באופן משמעותי ביותר את תחושת המעקב בקרב הציבור", מוסיפה הרשות, ו"ההשלכות של הטלת חובה כזו בהיבטי הפגיעה בפרטיות עשויות לכלול, בין היתר, אפקט מצנן, שייווצר בעקבות תחושת המעקב – שתהפוך כעת מוחשית הרבה יותר",  ואף " תוביל את הציבור לחפש אחר דרכים לעקוף חובה זו )כגון הגעה למקומות ציבוריים ללא טלפון נייד(, באופן שלמעשה יהפוך את החובה לבלתי אכיפה. התוצאה עשויה להיות הפללה של חלקים נרחבים בציבור, אשר לא יקיימו דרישה זו מתנאי התו הסגול. זאת, בפרט אשר לא ברור כיצד תיושם החובה בכל הנוגע לאוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם…" עוד הדגישה הרשות, כי "מנתונים שריכזה הרשות ביחס לנעשה במדינות אחרות עולה כי למעשה לא קיימת קורלציה בין השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין נתוני התחלואה. בפרט, אין ראיות כי השימוש באמצעים טכנולוגיים כופים מקטין את רמת התחלואה. כך עולה גם מסקירת המשרד למודיעין שהוגשה אף היא לצוות השרים". בנוסף, מציינת חוות הדעת, כי "לא ידוע על דמוקרטיות מערביות אשר עושות שימוש גורף בטכנולוגיה לאיתור מגעים המופעלת בכפייה, ולטעמנו אין מקום כי דווקא ישראל תהא החלוצה בתחום. זאת, בייחוד לאור העובדה שלא הוכחה כאמור קורלציה בין הפעלת כלים אלו ובין הצלחת המאבק בקורונה". לצד זאת, הרשות תומכת בגיבוש מדיניות תמריצים חיוביים רוחבית, שתעודד התקנת אפליקציות רלוונטיות, ומציינת, כי "נכון ורצוי יהיה לשנות את פרדיגמת הפעילות באשר לדרישה מהציבור ולתרומתם של הכלים הטכנולוגיים במאבק בקורונה. לעמדת הרשות, על המדינה לפעול לשם יצירת שינוי התנהלות בציבור הרחב באמצעות מתן תמריצים חיוביים לביצוע מגוון פעולות הנחוצות לשם המאבק בקורונה, לרבות בגין דיווח עצמאי על חובת הבידוד והתקנת יישומונים רלוונטיים… תמריצים אלה יהוו מנגנון ראוי יותר להשגת התכלית של גיוס הציבור להתקנת יישומון טכנולוגי והמאבק במגיפה".

האו"ם פושעי סייבר העלו שלב במתקפות שלהם, ועושים שימוש נרחב בניצול לרעה של בינה מלאכותית, כך על פי דו"ח חדש של האו"ם ויורופול. על פי הדו"ח, שנעשה בשיתוף טרנד מיקרו, בינה מלאכותית תשמש בעתיד גם כווקטור התקפה וגם כמשטח תקיפה. משמעות הניתוח היא שהאקרים מחפשים דרכים להשתמש בכלי AI במהלך המתקפות, כמו גם שיטות באמצעותן ניתן לפרוץ ולחדור, או לחבל – במערכות AI קיימות, כמו אלה המשמשות לזיהוי תמונות, זיהוי קול וזיהוי נוזקות. הדו"ח מזהיר כי בעוד שכזב עמוק, דיפ-פייק (Deepfake) הוא השימוש הנפוץ הזדוני ביותר ב-AI, עלולים להיות מקרי שימוש רבים אחרים שככל הנראה נמצאים בפיתוח. דיפ-פייק היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת סרטוני וידיאו, צילומים או קטעי קול מזויפים. דיפ-פייק מאפשרת ליצור תוכן מזויף, שנראה אמיתי, על ידי שילוב תמונות וסרטונים קיימים על פני תמונות וקטעי וידיאו מקוריים. השימושים הזדוניים הנוספים בבינה מלאכותית, הזהירו החוקרים, כוללים מערכות למידה ממוחשבת, או מערכות AI – שפותחו במטרה לייצר טכניקות הונאה מבוססות הנדסה חברתית, שיהיו משכנעות ומותאמות אישית – בקנה מידה גדול, או אולי לזהות באופן אוטומטי את המערכות והנתונים בעלי הערך הגבוה ברשת הארגונית אליה חדרו ההאקרים. נזק מול תועלת בשימוש ב-AI היורופול מתקפות כופרה הנתמכות על ידי AI עלולות לכלול יכולות מיקוד גדולות יותר בקורבנות, או יכולות חכמות להתחמקות, או הפצה עצמית במהירות גבוהה – או גם וגם – כדי לשבש את תפקוד רשתות הקורבנות, בטרם תהיה להם אפשרות להגיב, נטען בדו"ח. על ידי מציאת נקודות מתות (עיוורות) בשיטות של המגנים לזיהוי התוקפים והתקיפות, אלגוריתמים מסוג זה יכולים גם לסייע לתוקפים להסתתר ולהימנע מפני הגילוי שלהם. "AI מבטיחה לעולם יעילות, אוטומציה ואוטונומיה גדולים יותר. בתקופה בה הציבור מודאג יותר ויותר מהשימוש הבלתי הולם של AI, עלינו להיות שקופים בנוגע לאיומים, אך גם לבחון את היתרונות האפשריים של טכנולוגיה זו", אמר אמר אדבארדס סילריס, ראש מרכז הפשעים הסייבר של יורופול, "דו"ח זה יעזור לנו, לא רק לחזות בשימושים זדוניים ואפשרויות זדוניות של שימוש ב-AI, אלא גם למנוע ולצמצם את האיומים הללו באופן יזום ופרואקטיבי. כך נוכל לשחרר את פוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית, ולהפיק תועלת משימוש חיובי במערכות מבוססות AI". בסוף הדו"ח החוקרים מציינים תחומים רבים בהם התעשייה וגורמי אכיפת החוק בעולם יכולים לפעול בשיתופי פעולה, כדי להקדים תרופה למכה לקראת הסיכונים שצוינו. אלה כוללים פיתוח של מערכות מבוססות AI ככלי למלחמה בפשע, ודרכים חדשות לבנות חוסן במערכות AI קיימות, כדי למנוע את האיום בשיבוש.

גיל מזור מונה להוביל את מחלקת פיתוח מוצרי ה-endpoint protection בסייבריזן (Cybereason). מזור מביא עימו כ-20 שנות ניסיון טכנולוגי והוא יוביל את מוצרי ה-EDR וה-NGAV של סייבריזן, ואת המודולים המתקדמים של ההגנה אשר עושים שימוש בטכנולוגיות של Machine Learning וניתוח התנהגותי. בתפקידו הקודם כיהן מזור כסמנכ"ל מו"פ בחברת סלברייט (Cellebrite), שם הוביל את הפיתוח הכולל של מוצרי ה-Digital Forensics בחברה, לרבות המחקר, הפיתוח והבטחת האיכות. מזור בעל תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, עם ניסיון רב בבניית מערכות תוכנה וחומרה מתקדמות. ליאור מוזל, סמנכ"ל פיתוח בכיר המנהל את חטיבת המחקר והפיתוח בחברה, מסר: "הצטרפותו של גיל הינה צעד משמעותי נוסף בהשגת היעדים האסטרטגיים שלנו, גיוס עובדים נוספים והמשך פיתוח יכולות מתקדמות לפלטפורמת ההגנה של סייבריזן".