כמו במקרים קודמים רבים מאוד בשוק, בעוד יצרניות הטלפונים הגדולות עוד מחפשות את הדרך להכניס את המצלמה מתחת למסך, כך שהוא יהיה באמת נקי – בלי חרירים ובלי מגרעות שמכערות את התצוגה – מגיעה יצרנית יחסית קטנה ועושה זאת הרבה לפניהם. הפעם מדובר ב-ZTE הקטנה יחסית, שגם אינה זוכה ליותר מדי הצלחה בארצות הברית. מתחת למסך: מצלמה, צליל, תאורה וחיישן טביעת אצבע. Axon 20 5G של ZTE. צילום: ZTE אחרי שהצליחה במכירות במגרש הביתי שלה, ZTE הסינית משיקה כעת את הסמארטפון, Axon 20 5G, באופן גלובלי, והוא מרשים למדי גם מעבר לכך שמצלמת הסלפי נמצאת מתת למסך, והוא מלווה גם בשבב בקרה מיוחד, שפותר את בעיות הסנכרון שנובעות מכך שהמצלמה נמצאת מתחת לזכוכית. מעבר לכך, מדובר בזכוכית ייחודית, שמשלבת אלמנטים אורגניים ואנאורגניים כדי לספק את השקיפות המתאימה מבלי שיהיה ניתן להבחין בעדשה מקדימה. המסך מיוצר בטכנולוגיית OLED, וגודלו 6.92 אינץ', עם תמיכה ב-10 ביט וב-HDR ועם כיסוי מלא למרחב הצבעים DCI-P3. המעבד הוא Snapdragon 765G עם תמיכה ב-5G, ויש גם שבב DTS:X שמספק אודיו תלת-ממדי. המצלמה הראשית מבין הארבע מגיעה עם חיישן 64 מגה-פיקסלים עם תמיכה בצילום וידיאו ב-4K בקצב של 60 פריימים/לשנייה. המחיר של הטלפון סביר לחלוטין ועומד על 449 אירו, והוא יהיה זמין גם באירופה ובאיחוד האמירויות אם מישהו נוסע בקרוב.

שוב האצבע גוללת את מסך הסמאטרפון… וואו, כמה אני רוצה לצאת לחופשה מפנקת על שפת הים באיזה יעד אקזוטי, חשבתי, בזמן שגללתי בין בחזרה למציאות… אין כסף עכשיו, נגמרו לי ימי החופשה, ומי ישמור על הילדים? ובכלל, יש קורונה בחוץ. אבל לכי תגידי את זה לפייסבוק. בינתיים, איי סיישל הוגדרו כירוקים עבור הישראלים, והחופים שם כבר הפכו לנוף קבוע בפיד, וכל זה רק מגדיל את ההתלהבות מהרעיון. אינספור חברות מציעות לצאת לחופשה שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי, ולאט לאט אני מרגישה שאין לי ברירה אלא לגרום לזה לקרות, ולעזאזל המינוס. ככה זה מרגיש כחודרים לך לרשות הפרט. לא תמיד חייבים לגנוב לך את כרטיס האשראי. לפעמים פשוט דוחפים לך את החופשה השנתית בגרון. לא משנה – קורונה, לא קורונה –  קטן עלייך 7,000 דולר לשבוע לאדם. פרטיות היא מרכיב בסיסי באוטונומיה שלנו כבני אדם. יש לה חשיבות באינספור היבטים הקשורים בחיי היום יום שלנו. הרי לא היינו מתפשרים על פגיעה באוטונומיה הפיזית שלנו. אם מישהו היה פורץ אלינו הביתה או פוגע בגוף שלנו, היינו דורשים ממנו דין וחשבון. אז למה על הפרטיות שלנו אנחנו מתפשרים מהר כל כך? התשובה היא, כי זה פשוט מאוד ונוח מאוד. הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו: סמארטפונים, רשתות חברתיות, גוגל, אפליקציות ניווט, או כל אפליקציה אחרת שהופכת את חיינו לקלים יותר. אפילו אלו שסתם נועדו להנעים לנו את הזמן. כולן באות עם מחיר. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא יודעים מה המחיר שאנו משלמים. עוד לא למדנו. עוד לא סיגלנו לעצמנו את ההרגל לעצור ולחשוב: רגע, מה יודעים עלי? האם אני מעוניינת שיידעו את זה? ומה עושים עם המידע הזה? כמעט כל אפליקציה שאנחנו מורידים, כל אתר שאנחנו גולשים בו, כל רשת חברתית שאנחנו חברים בה אוספים עלינו מידע: על מה עשינו לייק, על אילו פוסטים התעכבנו, איפה אנחנו נמצאים פיזית ודיגיטלית, מה חיפשנו, מה קנינו ועוד ועוד. זה כבר הפך לחלק לא נפרד מהחיים שלנו, ובלי לשים לב אנחנו מאשרים את כל תנאי השימוש בהרף עין מבלי להבין את המשמעויות. המידע הזה משמש מפרסמים. הם מציגים לנו תוכן שמותאם בדיוק בשבילנו. במילים אחרות, אין לנו עוד שליטה על מה שנראה. מישהו אחר מחליט בשבילנו: מה נרצה לאכול, לאן נרצה לנסוע (לסיישל!) ואפילו למי נצביע בבחירות הקרובות. כלומר כשסיפרתי לפייסבוק שאני אוהבת חופשות או נעליים, או שאני צריכה מוצץ לילד, נתתי לכל מי שקונה מידע מפייסבוק לא רק מידע, אלא מפתח לארון הצרכים שלי, לדאגות שלי, לחלומות שלי, למאוויים שלי. וברגע שארגונים עסקיים יודעים זאת, הם יוצאים לעבוד. ומכיוון שהם מכירים אותי טוב כל כך, הם פונים לארון הדחפים שלי באופן קבוע, מסודר ומתוזמר. התוצאה מזכירה קצת ילד ליד תנור, שבו אמא אופה עוגה. הריח של העוגות פשוט יכול להוציא אותו מדעתו ובסוף, הוא חייב לטעום. וזה רק שימוש אחד. כבר תקופה ארוכה שעל סדר היום נמצאת, ואפילו יותר מתמיד, המחלוקת הפוליטית. ימין-שמאל, חרדים-חילונים, ביבי-גנץ, כן קורונה-לא קורונה. המידע שלי מאפשר, למשל, לארגונים פוליטיים, להפעיל אותי דרך הפחדים שלי. המידע שאני מספקת הוא כל כך רב וכל כך מפורט, שאפשר בקלות לבנות פרופיל של הפחדים הגדולים ביותר שלי והאיומים המשמעותיים ביותר על אורח החיים שלי. תכנים שמתארים תסריטים כאלה יכולים להשפיע ואכן משפיעים על הבחירות הפוליטיות שלי, למשל. מה יקרה אם הפרופיל שלכם, שכולל את המחשבות הכמוסות שלכם, המיקום הגיאוגרפי שלכם 24/7, המצב הרפואי שלכם, המצב הכלכלי שלכם, מצב הנישואים שלכם ועוד, דולף החוצה? כל המידע האישי שלכם, הפרטי ביותר, הופך כהרף עין לנחלת הכלל. מעבר לתחושת ה"פדיחה" שמתלווה לאירוע מהסוג הזה, עשויות להיות לו גם השלכות חריפות על החיים שלנו. דמיינו לעצמכם, שהמידע הזה משמש כדי לגנוב את הזהות שלכם, לרוקן את חשבון הבנק שלכם, לסחוט אתכם, להרע לכם, לגרום לכם נזק ממשי, בבית או בעבודה. התרחישים האלו אינם דמיוניים בכלל. רגע, מה אפשר לעשות? הרגולטורים כבר הבינו שמישהו צריך להגביל את השימוש במידע שלנו, האזרח הקטן, ולדאוג שהמידע הזה יהיה מוגן. אבל אין בכך די. הרי לא נעבור מחר בחזרה לטלפונים טיפשים. לא נמחק את החשבונות שלנו באינסטגרם ופייסבוק ולא נפסיק להשתמש בגוגל. אנחנו ממשיכים להיות חשופים. מה שכן אפשר לעשות הוא להיות מודעים יותר, אימפולסיביים פחות: לבדוק אילו הרשאות אנחנו נותנים לפייסבוק, לגוגל, ולאפליקציות של שני ילדים ועז מקזחסטן עילית. למחוק את מה שמיותר ולמנוע הרשאות מיותרות. העז הקזחית לא באמת צריכה גישה לאנשי הקשר שלכם. כשאתם נרשמים לאתרים ושירותים, חשבו האם אתם מוכנים לתת לאתרים האלה את המידע שלכם. האם אתם סבורים שהם יצליחו לשמור עליו. הימנעו ממי שלא. וזכרו, הפרטיות היא מושג אמורפי, אבל המשמעויות שלה הן לא כאלה. הן מוחשיות לגמרי: זה לא הפרופיל שלכם שהם נכנסים אליו – זה הראש שלכם.   הכותבת היא יועצת אבטחת מידע ופרטיות ב-2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס.

אמנם, כפי שאומרים לא אחת מומחי אבטחה, כל דבר הוא פריץ… אבל בימים אלה, כשמדי יום אנו שומעים על פריצה למחשבים ולסמארטפונים, אולי כדאי למשתמשים לבחון שירותים שנועדו לשמור על פרטיות המידע שלהם. שירות ProtonMail הוא שירות מייל מוצפן של חברת פרוטון (Proton), שהחזון שלה הוא הגנת פרטיות מקוונת. לפני כשנה הרחיבה החברה את השירות, והוסיפה לו גם שירות לוח שנה שמבטיח הצפנת קצה לקצה. עד כה, השירות היה זמין רק באמצעות ממשק וובי, אבל כעת השיקה החברה גם אפליקציה לאנדרואיד. אפליקציית ProtonCalendar זמינה בשלב זה רק למנויים משלמים של ProtonMail ו-ProtonVPN, וניתן להוריד אותה מחנות Play של גוגל, או מ-APK Mirror. למרות שהיא עדיין בשלב בטה, היא מציעה את מרבית התכונות הקיימות בגירסת הווב. האפליקציה מאפשרת לנהל עד 10 לוחות שנה, והמשתמשים יכולים ליצור ולמחוק אירועים, תוך סנכרון בין האפליקציה הסלולרית ליישום הוובי. היא גם תומכת במצב מואר/אפל, ומשתמשים יכולים גם להוסיף אימוג'ים לאירועים. אבל לא זה העיקר, כמובן. מהות האפליקציה היא הצפנה של מידע, כמו כותרות אירועים, תיאוריהם, מיקומים ומשתתפים, בתוך המכשיר עצמו, לפני שהמידע עובר לשרתים. דבר זה מבטיח שאיש מלבד המשתמש (והאנשים שאיתם הוא שיתף) לא יוכל לצפות באירועי לוח השנה. פרוטון מציינת, כי היא עובדת על הוספת תכונות נוספות לאפליקציית האנדרואיד, כמו היכולות להוסיף משתתפים לאירוע, להגיב להזמנות ולייבא אירועים. בנוסף, היא מבטיחה גם להשיק אפלקציה ל-iOS במהלך 2021.

יועץ אבטחה, שעבד בעבר בסולארווינדס (SolarWinds), הזהיר לפני שנים את הנהלת החברה מפני סיכוני אבטחת סייבר, ואף הציג בפניה תוכנית לשיפור רמת האבטחה בחברה – אלא שהנהלת סולארווינדס התעלמה מדבריו. במצגת Powerpoint בת 23 שקפים, שנבדקה על ידי בלומברג ניוז, איאן ת'ורנטון-טראמפ המליץ ​​למנהלי החברה בשנת 2017 כי עליהם למנות מנהל בכיר לאבטחת סייבר, ואמר להם כי "הישרדות החברה תלויה במחויבות פנימית לאבטחה". חודש לאחר מכן הוא סיים את עבודתו בחברה ואמר, כי הוא מאמין ש"המנהיגות שלה לא מעוניינת לבצע שינויים בעלי השפעה משמעותית". ת'ורנטון-טראמפ, כמו גם מהנדס תוכנה לשעבר של סולארווינדס ששוחח עם סוכנות הידיעות, אמרו, כי לאור סיכוני אבטחת הסייבר שנתגלו בחברה, הם צפו, כי "פריצה גדולה לחברה היא בלתי נמנעת". "אני מאמין כי בהיבט האבטחה, סולארווינדס הייתה יעד קל להפליא לפריצה", אמר ת'ורנטון-טראמפ, כיום מנהל אבטחת המידע הראשי בחברת מודיעין האיומים Cyjax. ת'ורנטון-טראמפ עבד ב-LogicNow, חברת מחשוב ענן בריטית, שנרכשה על ידי סולארווינדס ביוני 2016. "מניסיוני", אמר, "סולארווינדס לא השקיעה מספיק בבניית תרבות אבטחת סייבר בחברה". בהודעת דואר אלקטרוני שהסבירה את הסיבות לעזיבתו, אותה הוא שלח למנהל שלו בחברה, ב-15 במאי 2017, ת'ורנטון-טראמפ כתב, כי הוא "איבד אמון בהנהלת החברה. נראה כי ההנהלה אינה מוכנה לבצע את התיקונים הנחוצים לדעתי להמשך התמיכה במותג האבטחה שבניתי ב-LogicNow. היה חוסר באבטחה ברמת המוצר הטכני, והייתה מנהיגות בצמרת, שהאבטחה עניינה אותה במידה מינימלית", אמר ת'ורנטון-טראמפ, "כבר ב-2015 ידענו שהאקרים מחפשים כל מסלול לחדור לעסק. אבל סולארויינדס לא הסתגלו. זו הטרגדיה. היו הרבה לקחים שאפשר היה להפיק, אבל החברה לא שמה לב למתרחש". בתגובה לדיווח, אמר דובר סולארווינדס כי "בראש סדר העדיפויות שלנו עומדת העבודה שלנו עם לקוחותינו, שותפינו בתעשייה וסוכנויות ממשלתיות – כדי לקבוע אם ממשלה זרה תזמרה את המתקפה. אנו נדרשים להבין בצורה הטובה ביותר את מלוא היקפה ולסייע במתן מענה לכל הצרכים המתפתחים של הלקוחות. אנו מבצעים עבודה זו במהירות ובשקיפות ככל האפשר. (לאחר מכן) יהיה הרבה זמן להביט אחורה, ואנחנו מתכננים לעשות זאת בצורה שקופה". בנוסף, החברה הודיעה כי היא "משתפת פעולה עם רשויות החוק וממשיכה לאסוף את כל המידע הרלוונטי כדי להבטיח שאירוע כזה לא יקרה שוב". עינת מירון, יועצת חוסן סייבר לארגונים, אמרה כי "חשוב להבין, בכל מקרה של מתקפת סייבר, תמיד, אבל תמיד, יתברר שאפילו צעדים קטנים של אחריות ומעורבות בלבד מצידה של ההנהלה – היו מצמצמים את החשיפה לסיכון ואפילו לעיתים מונעים אותו". לדבריה, "בכל ארגון שהותקף ניתן למצוא עשרות של מערכות הגנה טכנולוגיות ועדיין, כאמור, המתקפה מצליחה. ארגונים בארץ, כמו גם בעולם, משתמשים בתפיסות הגנה שכבר מזמן לא רלוונטיות ולא עומדות בקצב של התוקפים. מנהלים וחברי דירקטוריון חייבים – וזה כבר לא עניין של אפשרות, או שילוב עתידי בתוכנית העבודה – לעצור הכל ולהתחיל כבר עכשיו לשאול שאלות ברורות. עליהם להתייעץ במי שמומחים באמת בסיכוני סייבר עסקיים – ולא רק טכנולוגיים. זאת, כדי לחסוך לעצמם ולנו, הציבור, את הסיכון ממתקפת סייבר עליהם".

ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, אמר כי מתקפת הסייבר הענקית, שפגעה סוכנויות ממשלתיות רבות ובחברות, אירעה כיוון שהנשיא דונלד טראמפ לא לקח ברצינות מספקת את נושא הגנת הסייבר, וכי הוא, ביידן, יתעדף את התחום ויחזק את הגנות הסייבר של המדינה. "המתקפה אירעה במשמרת של דונלד טראמפ", אמר ביידן אתמול (ג') במסיבת עיתונאים בדלאוור, "אנחנו לא יכולים להיות חסרי מענה לאירוע". מעורב או לא במתקפה החמורה על ארה"ב? ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. צילום אילוסטרציה: BigStock "קורא לממשל הנוכחי לקבוע שרוסיה היא האחראית לפריצה" ביידן קרא "לטפל באיומי סייבר כמו שמטפלים במתקפות הכוללות שימוש בכלי נשק קונבנציונליים אחרים", ואמר כי הוא יבקש תמיכה דו-מפלגתית במאמציו לתחום, לאחר כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר 2021. "בהינתן שטראמפ יהיה נשיא למשך כמעט עוד חודש", אמר הנשיא הנבחר, "תפקידו של הנשיא הוא להוביל את המדינה בעת המשבר. אני קורא לממשל הנוכחי לקבוע שרוסיה היא האחראית לפריצה". לאחר שפקידי ממשל אמרו כי רוסיה היא העומדת מאחורי הפריצה הגדולה, טראמפ צייץ בטוויטר וכתב שאולי סין אחראית להתקפה. "דנים באפשרות שמדובר בסין (היא יכולה להיות!)", צייץ הנשיא. ביידן ציטט את דבריהם של שני אנשי ממשלו של טראמפ, מייק פומפיאו מזכיר המדינה, ואת וויליאם בר, התובע הכללי. שניהם אמרו כי הראיות מצביעות על כך שרוסיה היא התוקפת בסייבר. "אנו נגיב ונשיב בעין תחת עין", הבטיח ביידן. רוסיה אגב הכחישה שיש לה קשר כלשהו לפריצה. המתקפה, שהתרחשה במשך כמה חודשים השנה, מכוונת לעדכונים בתוכנת ניהול הרשת של סולאר-ווינדס (SolarWinds). החברה מספקת את מוצריה למגוון גופי ממשל ולעשרות אלפי ארגונים, ביניהם רוב חברות פורצ'ן 500. היקף הארגונים שנפגעו מהמתקפה טרם נחשף במלואו, והדיווחים נעים בין 40-50 ארגונים, עבור ב-200 ועד מאות רבות. מהממשל הפדרלי הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר, ה-NTIA, וסוכנויות מודיעין. עוד הותקפו משרד האנרגיה, מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, ה-NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. מיקרוסופט (Microsoft) הייתה הקורבן השני שנחשף, לאחר פייראיי (FireEye) – מהמגזר הפרטי, לצד VMware. עוד קורבנות מהמתקפה הן אינטל (Intel), אנבידיה (Nvidia), סיסקו (Cisco), בלקין (Belkin International), יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, וכן חברת הייעוץ דלויט (Deloitte). אוריון, תוכנת ניהול הרשתות של סולאר-ווינדס, משמשת מאות אלפי חברות וסוכנויות ממשלה. כך, סולאר-ווינדס שימשה כ"ספקית" הגישה הראשונית למיקרוסופט.

ענקית אבטחת המידע והסייבר פאלו אלטו הודיעה באחרונה כי היא תגייס בחודשים הקרובים יותר מ-150 עובדים למרכז המו"פ שלה במגדלי אלון ברחוב יגאל אלון בתל אביב. המשרות הן בתחומי פיתוח תוכנה, עיצוב מוצר, מחקר, תמיכה ועוד. החברה מחפשת מפתחי בקאנד, מפתחי פולסטאק, מנהלי מוצר, מעצבי ממשק וחוויית משתמש, מהנדסי DevOps, מהנדסי QA ואנשי מחקר. המשרות פתוחות הן לאנשי היי-טק שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה והן לכאלה שמעוניינים לשנות מקום עבודה. המשרות מנוסחות בלשון זכר, לשם הנוחות, אך מיועדות לכלל המינים והמגדרים. גליה אקשטיין, דירקטורית בכירה למשאבי אנוש בפאלו אלטו, אמרה כי "במציאות הקורונה, המטרה שלנו – לייצר עולם בטוח יותר – הופכת לרלוונטית מתמיד, כשיותר ויותר אנשים עובדים ולומדים מרחוק, קונים באינטרנט ובאופן כללי נמצאים אונליין. הצוותים שלנו בישראל, שבה שוכן מרכז המו"פ הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית, מפתחים מוצרים בעלי השפעה על אלפי לקוחות מסביב לעולם ונהנים מעשייה יצירתית בצורה המיטבית, גם בעידן של ריחוק חברתי. תהליכי הגיוס והקליטה מותאמים ונעשים מרחוק, ואנחנו נותנים המון מקום לפיתוח אישי, גמישות, ואפשרויות בחירה עבור המועמדים והעובדים שלנו". ניתן לראות את כלל המשרות באתר החברה.

כתב: סאבו טיילור דיאב, סמנכ"ל השיווק של Ridge Cloud. בשנים האחרונות, עם הגעת העננים הציבורי והפרטי לבשלות, קיבל הדטה סנטר המקומי תפקיד חשוב ביכולת שלו לספק שירותי תמיכה מקצועיים ללקוחות שרוצים "ללכת עם ולהרגיש בלי". החיבור המהיר לספקי ענן ציבוריים כגון AWS ומיקרוסופט עם ה-Azure שלה אפשר להציע ללקוחות הדטה סנטר שלה סל רחב של שירותים, הכוללים חיבור לתשתיות ענן וירטואליות לקבלת גמישות, שירותים לפי דרישה וסקלביליות, ובנוסף, לספק שירותי תשתית מקומית, עם כל היתרונות בעבודה מול ספק שירות מקומי וזמין 24/7. לקוחות רבים ראו במערך ההיברידי פתרון אידיאלי לעלייה בצרכיהם העסקיים וחילקו את עומסי העבודה שלהם בין הענן הציבורי לזה הפרטי, תוך שמירה על ניהול אחיד ושוטף, ותמיכה ממושכת מאנשי המקצוע בדטה סנטר. כניסתן של טכנולוגיות חדשות, בהן הדרישה לכוח מחשוב מקומי זמין, שהכרחי לפעילות העסקית, הציבה אתגר חדש בפני הענן הציבורי וגם בפני הדטה סנטר המקומי של הארגון. ספקיות הענן הגדולות פיתחו מוצרים המאפשרים לחברות אלה להשתמש בשירותי ענן, ובעיקר שירותי קוברנטיס וקונטיינרים מנוהלים, אך בעלי תג מחיר גבוה. חברות נדרשו לבחור בין הגמישות והיעילות של הענן הציבורי לבין הקרבה והיציבות של הדטה סנטר המקומי. הפתרון של MedOne ו-Ridge Cloud הדטה סנטרים של MedOne הפכו באחרונה לזן החדש בקטגוריית הדטה סנטר ההיברידי. בשילוב הטכנולוגיה של Ridge Cloud, שהעניקה לתשתית הקיימת של MedOne מתווה תשתית וירטואלית עם יכולות ענן ציבורי על התשתית המקומית, הכוללות שירותי ענן מנוהלים, גמישות וסקלבליות בענן המקומי, מציעה MedOne לקהל לקוחותיה את היכולות הבאות: פריסת אפליקציות מבוססות ענן עם שירות קוברנטיס וקונטיינרים מנוהלים על התשתית של MedOne דרך ממשק API קל ואינטואיטיבי. רשת שותפים רחבה ומבוזרת ברחבי העולם, שמאפשרת ללקוחות MedOne לפרוס את האפליקציה שלהם בכל מקום אחר בעולם, כחלק אינטגרלי מממשק הקיים וללא צורך במעבר לספק אחר או התנהלות עסקית עם גורמים חדשים. הכול נשאר תחת קורת גג אחת. ביחד עם החיבור הישיר לספקיות ענן ציבורי אחרות והיכולת של MedOne לספק מולטי קלאוד אמיתי, לקוחות רבים רואים בארכיטקטורה החדשה שהיא מציעה פתרון אידיאלי ומענה הולם לצרכים העסקיים החדשים ולכיוונים חדשים שמתאפשרים בזכות הטכנולוגיה. Ridge Cloud הינה חברה ישראלית המספקת סביבת ענן ציבורי עם שירותים מנוהלים על גבי דטה סנטרים מקומיים ביותר מ-80 מקומות בעולם. החברה מאפשרת למפתחים ולאנשי DevOps את היכולת לפרוס את האפליקציה שלהם בעזרת שירותי ענן מודרניים, כגון קונטיינרים ושירותי קוברנטיס מנוהלים, כמו בכל ספקית ענן גדולה – אך מאפשרת זאת בדטה סנטר הקרוב ביותר לקהל היעד שלהם, ובלחיצת כפתור.

יצרנית הסמארטפונים הסינית ואן-פלוס (OnePlus) מתכוונת להיכנס גם לתחום ההתקנים הלבישים ובייחוד לשוק הצפוף של השעונים החכמים, ותשיק את השעון החכם הראשון שלה בתחילת 2021 – כך אישר פיט לאו, מנכ"ל החברה, בציוץ בטוויטר, שבו כתב: "רבים מכם אמרו שהם רוצים שעון, וכפי שייתכן ששמעתם במהלך סוף השבוע – אנחנו מכינים אחד, שיוצג בתחילת השנה הבאה. חלומות אכן מתגשמים". לפני כמה שנים דווח, כי החברה תכננה שעון חכם המבוסס על מערכת ההפעלה Wear OS (שנקראה אז Android Wear), אבל החברה עצרה אותו, ולדברי המנכ"ל בראיון עימו ב-2016, "השלמנו את העיצוב, ובכל זאת החלטנו לבטל אותו. עלינו להיות ממוקדים". בשנים האחרונות החלה ואן-פלוס להסתעף לתחומים נוספים מלבד סמארטפוני העילית שלה, ומייצרת כעת גם מגוון אוזניות, קו של טלפונים זולים הממותג תחת השם Nord, ואפילו טלוויזיות חכמות. בינתיים לא ידועים פרטים נוספים על השעון של ואן-פלוס, אבל בהתחשב בעובדה שבעלי החברה (תאגיד הענק BBK Electronics) הם גם הבעלים של המתחרה אופו (Oppo), ושהאחרונה השיקה השנה גם היא את השעון החכם ראשון שלה – ייתכן שהוא ישאב כמה תכונות מהשעון החכם של אופו.