זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/03/21 14:34
6.4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פייסבוק (Facebook) סיכמה השבוע עם ניוז קורפ (News Corp) – חברת החדשות של רופרט מרדוק – שהיא תחלוק איתה בהכנסות על תוכן העיתונות שלה באוסטרליה.
העסקה כוללת תכני חדשות מכלי תקשורת שבבעלות מרדוק, ביניהם העיתון הלאומי האוסטרלי – The Australian; אתר החדשות news.com.au; גופי תקשורת מטרופולינים גדולים, כגון The Courier-Mail בקווינסלנד, Herald Sun בוויקטוריה, והדיילי טלגרף בניו סאות' ויילס; וכן פרסומים אזוריים וקהילתיים אחרים.
"אבן דרך בשינוי תנאי הסחר לעיתונאות"
רוברט תומסון, מנכ"ל ניוז קורפ. צילום: אתר משרד החוץ והסחר של אוסטרליה
מנכ"ל ניוז קורפ, רוברט תומסון, הגדיר את העסקה כ"אבן דרך בשינוי תנאי הסחר לעיתונאות". תומסון לא חשף את התנאים שלפיהם יקבע כמה כסף בדיוק תשלם פייסבוק לחברת המדיה תמורת תוכן, אך אמר כי תהיה לכך "השפעה משמעותית" על עסקי החדשות האוסטרליים. "למארק צוקרברג ולצוותו מגיע קרדיט על תפקידם לסייע לעצב עתיד לעיתונות, שנמצאת במצוקה קיצונית כבר יותר מעשור", אמר תומסון.
"רופרט ולכלן מרדוק (בנו של רופרט – ג"פ) הובילו דיון עולמי, בעוד שאחרים בתעשייה שלנו שתקו או שכבו פרקדן בזמן שאי תפקוד דיגיטלי איים להפוך את העיתונות למנזר מנדיקנטי (שהנזירים בו מתקיימים מנדבות בלבד – ג"פ)".
פייסבוק נאבקה אך התקפלה – גוגל קיבלה
מדובר בהסכם היסטורי לחלוקת רווחים מתוכן חדשותי, המעוגנת בחקיקה חדשה באוסטרליה. המדינה קבעה כי ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל (Google) צריכות לחלוק ברווחי הענק שהן מייצרות, לרוב מפרסומות הנלוות לתוכן שהנפיקו גופי החדשות, עם האחרונים.
בתחילה פייסבוק נאבקה ברוע הגזירה באמצעים שונים, כולל "החשכת" עמודים של גופי תקשורת באוסטרליה ועצירת האפשרות לשתף תכנים שלהם בפלטפורמה הענקית.
אלא שממשלת אוסטרליה לא וויתרה, החזירה בשרירים וחבטות משל עצמה – ואפילו סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, הצטרף ל"קטטה", הכריז שפייסבוק "יהירה", והזהיר כי אוסטרליה "לא תאוים" על ידיה, ולמעשה בכך איים בעצמו על החברה השולטת בזירת המדיה החברתית ביד רמה.
לבסוף, בפברואר האחרון, ההתעקשות האוסטרלית גרמה לפייסבוק להתקפל ולקבל את המצב החדש. ממשלת מוריסון גם היא נאלצה להתגמש מעט, ולהציג תיקונים לקוד החדש שלה, שנועדו לספק בהירות נוספת לפלטפורמות הדיגיטליות ולעסקי המדיה החדשותית בנוגע לאופן שבו הקוד נועד לפעול ולחזק את הבטחת ההעסקה בתקשורת החדשותית, שסבלה כידוע – גם באוסטרליה וגם בכלל העולם – מירידה משמעותית בהכנסות וברייטינג, מאז כניסת הרשתות החברתיות לעולמנו.
מתחילה לשלם לגופי תקשורת אחרי שהגיעה להסכמה עם אוסטרליה. פייסבוק. אילוסטרציה: עיבוד לתמונה מ-BigStock
אחרי ששני הצדדים הגיעו לפשרה בנוגע להיבטים מרכזיים בחוק, כעבור כמה ימים, אמר וויל איסטון, מנכ"ל פייסבוק אוסטרליה, כי התיקונים החדשים בחקיקה האוסטרלית יבטיחו שפייסבוק תוכל "לחדש את העבודה לקידום השקעתנו בעיתונות שהיא מעניין הציבור, ולהחזיר חדשות בפייסבוק לאוסטרלים".
יצוין כי גוגל מצידה החלה כבר בימים של התגבשות הקוד החדש לנהל מו"מים עם גופי תקשורת אוסטרליים וגם בינלאומיים, כדי לקבוע תעריף לחלוקת הכסף שהיא מרוויחה איתם. אין ספק שהענקית ממאונטיין ווי תופשת את החקיקה האוסטרלית ככזו שתהווה תקדים ותאומץ על ידי ארצות אחרות, ונערכת בהתאם.
יצוין כי העסקה בין פייסבוק וניוז קורפ מגיעה כשנגד קבוצת התקשורת של הטייקון מרדוק מתנהלת חקירה פרלמנטרית בקנברה, שבודקת את מידת הדומיננטיות וההשפעה התקשורתית של ניוז קורפ על ענייני פנים במדינה.
החקירה הושקה עקב עתירה נגד מרדוק שהגיש לא אחר מאשר ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, קווין ראד, שאף אסף למעלה מחצי מיליון חתימות של אזרחים המעוניינים בהגורמים הרגולטוריים יבדקו האם ניוז קורפ ומרדוק מנהלים תאגיד תקשורת ריכוזי החונק את התחרות במדינה, ואולי אף מעורב ביותר מכך, לכאורה.
17/03/21 16:23
6.4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה שכל סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטאות, בכל אחד מהמקצועות, ילמד את תחום מדעי הנתונים, לרבות בינה מלאכותית, בינה עסקית, ניתוח נתונים ועוד. ההמלצות אושרו על ידי מועצת האקדמיה הלאומית והן נשלחו לראשי האוניברסיטאות, שאמורים להחליט האם ואיך הם מיישמים אותן.
ההמלצה המרכזית היא לחייב סטודנטים שלא לומדים את הנושא כחלק מהתואר שלהם ללמוד קורס מבוא למדעי הנתונים, או כחלק מהעשרת קורסים קיימים בשיטות מחקר. סטודנטים שכבר לומדים את התחום ילמדו רכיבים נוספים שקשורים במדעי הנתונים, בהתאם לאופי הלימוד שלהם.
"חשיבות מדעי הנתונים לחברה ולמדינה הולכת וגוברת. האינטראקציה בין המדינה לאזרחיה הופכת לדיגיטלית ויוצרת נתונים שאפשר לגזור מהם מסקנות וחיזויים", נכתב בהמלצות הוועדה, שהוקמה על ידי נשיאת המועצה האקדמית, פרופ' נילי כהן, ובראשה עמד פרופ' יונתן בן דב.
בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הסביר חבר הוועדה, פרופ' ניב אחיטוב, לשעבר סגן נשיא ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, את מסקנותיה ומדוע חשוב ללמד את תחום מדעי הנתונים. מה מוגדר כמדע נתונים?
"נתונים הם הבסיס לכל פעילות עסקית או מחקרית. כך נוצר מחזור נתונים, שכולל כמה תהליכים, והוא אחיד לכל תחום בחיים שבו צריך לקבל החלטות על סמך נתונים. זה מתחיל מאיתור הבעיה כדי לדעת אילו נתונים לחפש, ואחר כך מגיע שלב של עיבוד הנתונים, שבו צריך להגדיר שפה אחידה, כדי שכל אחד יבין את השני, מבחינת הגדרות ושמות. השלב הסופי הוא הצגת הנתונים למשתמשים שלא תמיד מכירים את כל המושגים וצריך להציג להם אותם בעזרת דשבורד ברור ו-ויזואלי".
עיבוד הנתונים, ניתוחם והצגתם נעשים בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע. למה צריך ללמד את זה בכל הפקולטות? "צריך ללמד את זה מכיוון שהגידול העצום בכמות המידע הפך להיות אתגר של כל מי שצריך לקבל החלטות. אתה צריך לדעת לבור את המוץ מהתבן. כל אחד בכל תחום חייב לדעת ללמוד להבין נתונים ולדעת לנתח אותם".
אבל אם סטודנט לומד מדעי הרוח או תחום אחר שאינו מדעי, איך אפשר ללמד אותו את התחום, שהוא בחלקו מתמטי?
"המלצות הוועדה הן שבכל מקצוע ילמדו קורס מבוא למדע הנתונים. זה החלק הראשון. זה חלק גנרי שמסביר את מעגל הנתונים ומה ההבדל בין סוגי הנתונים. לדוגמה, גרף של תחלואת הקורונה ניתן לקריאה באופנים שונים, וצריך ללמוד איך לקרוא טבלאות. החלק הזה גם מלמד אותך איך לתת אמון בנתונים וכמובן גם אתיקה בניהולם, כמו, למשל, נושא הפרטיות.
אגב, באוניברסיטה העברית כבר יש מסלול של מדע הנתונים בפקולטה למדעי הרוח. גם שם סטודנט צריך לדעת להתמצא בעולם הדיגיטלי, כדי לדעת איך למצוא מידע שהוא צריך.
קיים חלק שני להמלצות, שמותאם לכל תחום לימוד, כמו, למשל, כלכלה, מינהל עסקים ואפילו רפואה. היחידים שלא יצטרכו ללמוד את המבוא הם הסטודנטים שלומדים את מדעי הנתונים כמקצוע בפקולטות למדעים".
יש שיח לגבי תפקידה של האקדמיה – האם ללמד מקצועות או תחומי ידע.
"אין כאן שינוי בייעוד של האוניברסיטה. בוגרי תואר ראשון במדע הנתונים הולכים לעבוד בתעשייה. בארגונים רבים, מקצוע הדטה אנליסט מאוד מבוקש, הרבה יותר מתוכניתנים. הם מקבלים כלי שיכול לסייע להם בכל תחום ולא למקצוע מסוים. אנחנו מכינים אותם לעולם הדיגיטלי".
האם לדעתך צריך ללמד את תחום מדעי הנתונים גם בבתי הספר העל יסודיים?
"בהחלט. יש ועדה שפועלת במשרד החינוך ואני עומד בראשה, שהחלה לבנות, בצורה ניסיונית, תוכנית לימודים בנושא, יותר בצד הטכני, כדי להכשיר את התלמידים לשירות ביחידות עילית בצבא ולתת להם בסיס טוב לחיים".
17/03/21 11:35
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דו"ח חדש של חברת המחקר IDC מכתיר את Jamf כמובילת שוק התוכנות לניהול אחוד של מכשירי הקצה הארגוניים (UEM) של Apple לשנת 2021. תוכנות Jamf מנהלות מחשבי Mac לסוגיהם, iPhone ,iPad ומכשירי Apple TV. את הדברים מוסרת Wediggit מהרצליה, שמתמחה באספקה וניהול של מוצרי Apple לארגונים בישראל ומשמשת כנציגת Jamf העולמית במזרח התיכון, יוון וקפריסין.
החשיבות של תוכנות הניהול האחוד של מכשירי הקצה הארגוניים הללו גדלה לאור הצמיחה המשמעותית בחדירה של מכשירי Apple ב-2020 לשוק הארגוני בארצות הברית, שמתוארת בדו"ח IDC. לדוגמה, נתח השוק של מחשבי macOS צמח מ-17% ב-2019 ל-23% ב-2020. מכשירי ה-iPhone מהווים כיום 49% מכלל הסמארטפונים במגזר העסקי האמריקני ומכשירי ה-iPad מחזיקים ברוב המוחלט של הטאבלטים שבהם משתמשים עובדים בחברות וארגונים.
בסקירתה מציינת IDC כי Jamf מתמחה באופן בלעדי בניהול מוצרי הקצה של Apple ותוכנת הניהול Jamf Pro, שמוצעת כשירות ענן או בהתקנה בבית הלקוח, כוללת יכולות ניהול מתוחכמות לכלל מוצרי Apple, בדגש על מחשבי Mac. "ההתמקדות הבלעדית של Jamf במוצרי Apple מאפשרת לחברה לתמוך בתכונות חדשות של כל מכשיריה החדשים כבר ביום הכרזתם. לחברה לא ניתנה גישה פנימית מיוחדת לטכנולוגיות Apple, אך היא ממקדת את כל משאבי המו"פ וההנדסה שלה בתמיכה מהירה במוצרי Apple לסוגיהם", נכתב בדו"ח. מחבריו מוסיפים כי "ל-Jamf יש אינטגרציה חזקה עם פתרונות ורטיקליים ופלטפורמות תוכנה, שמאפשרים שילוב מכשירי Apple בתחומי הרפואה, הקמעונאות, התחבורה, הממשלה, החינוך ועוד".
"Jamf – מהסיבות המרכזיות להצלחת ה-Mac בארגונים בישראל"
Weddigit היא השותפה הבכירה המוסמכת כ-Solution Expert Apple לציוד ושירות לעסקים וחינוך בישראל. החברה הובילה בעשור האחרון את החדירה הדרמטית של מחשבי ה-Mac למגזר הארגוני בארץ והיא נציגתה הבלעדית של Jamf בישראל, במזרח התיכון, ביוון ובקפריסין. באמצעות מערכת Jamf PRO, מספקת Weddigit פתרון מלא למאות ארגונים וחברות בניהול רבבות מחשבי Mac בארץ: טבע, אמדוקס, מכון ויצמן, 888, בנק הפועלים, Wix, פלייטיקה ועוד. החברה מספקת מחשבים וציוד Apple לפי דרישות לקוח והמומחים שלה הם היחידים בישראל שמספקים לחברות פתרון מקצה לקצה, כולל אפיון, הטמעה של מחשבי MacBook Pro במערכות ה-IT שלהן, תוך התאמה מלאה לצרכיהן, הדרכת צוותים ותמיכה במשתמשי הקצה ובמנהלי ה-IT.
נתי דרוטין, מנכ"ל Weddigit, אמר כי "תוכנת הניהול Jamf היא אחת הסיבות המרכזיות להצלחתם של מחשבי ה-Mac מבית Apple בקרב חברות גדולות וסטארט-אפים בישראל. המשתמשים העסקיים יודעים שתוכנת הניהול תסייע להם להפיק את המקסימום מהשקעתם בחומרת Apple, ותבטיח רציפות עסקית וביצועים ברמה גבוהה הנדרשים בסביבה התחרותית בה הם פועלים. הידע הנדרש לניהול מתקדם של מחשבי Apple קיים בארץ והוא מבטיח את המשך כניסתה המסיבית למגזר הארגוני בארץ".
שירותי התמיכה של Jamf PRO מורכבים משרתי ניהול וסידרה של כלים, שמספקים למנהלי ה-IT יכולות ניהול מקצה לקצה. הם מטפלים בכל מחזור חיי מחשבי ה-Mac, לרבות קונפיגורציה, פריסה והתקנה, ניהול מכשירים, ניהול אפליקציות, חנות אפליקציות ארגונית פנימית, ניהול מלאי, כלים לשירות עצמי ושירותי אבטחה.
Jamf תומכת כיום במערכי ה-Mac של 40 אלף ארגונים בעולם, ובהם שמונה מ-10 החברות הגדולות בעולם לפי רשימת פורצ'ן. Jamf הונפקה בנאסד"ק ביולי 2020 והיא נסחרת כיום בשווי של כארבעה מיליארד דולר.
17/03/21 13:11
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ספרי על הדרך שעברת כמנהלת בעולם ההיי-טק
"התחלתי פעילותי בענף כסמנכ"לית מכירות ג'ון ברייס הדרכה. משם עברתי לטסקום כסמנכ"לית מכירות. בתפקיד הבא הייתי מנהלת אזורית של חברת מרקורי ישראל ולאחר מכן, ניהלתי את חטיבת התוכנה ב-HP. התפקיד הבא היה לי חדש – הקמתי חברת הדרכה בשם SmartIT. לאחר מכן, הקמתי את הסניף הישראלי של ServiceNow, אותו הובלתי 8.5 שנים. לפני כשנה, מוניתי למנכ"לית רד האט ישראל".
מדוע מספר הנשים בהיי-טק עדיין נמוך ממספר הגברים, במיוחד בהנהלות?
"ייתכן שהדבר נובע מכך שקיימת נורמה לפיה נשים מחויבות יותר לבית והמשפחה, ולכן אינן יכולות להקדיש את אותן שעות. יש גם פחות נשים מגברים שלומדות במגמות ריאליות ובפקולטות הרלוונטיות".
כיצד ניתן לתקן את המצב?
"חיזוק ועידוד לימודי מדעים לבנות כבר מגיל צעיר, באמצעות פעילות בית ספרית וביקורים של בנות בחברות היי-טק והיכרות עם נשים העובדות בתחום. בנוסף, חיזוק המודעות ששוויון הוא אפשרי בין בני זוג בניהול מטלות הבית. מגיפת הקורונה, שהעבירה רבים לעבודה מהבית, מהווה הזדמנות לכך, שהרי, בחברות היי-טק שני בני הזוג יכולים לעבוד מהבית".
מה החברה שאת מנהלת עושה להעצמת נשים בהיי-טק?
"לגיוון והכללה (Diversity & Inclusion) יש חלק מרכזי בתרבות הפתוחה של רד האט, הדוגלת בכך שרעיונות טובים באים מכל אחת ואחד, ללא חשיבות לתואר התפקיד או היררכיה. רד האט מקיימת מדי שנה את מפעל 'נשים בקוד פתוח', המצדיע לתרומת נשים לעולם התכנות בקוד פתוח. במקביל, אנחנו משתתפות גם בישראל כבר מספר שנים בפרויקט Django Girls העולמי, שנועד להכיר את עולם התוכנה והפיתוח לנשים חסרות רקע בתחום".
מה המסר שלך לנערות ולנשים צעירות שרוצות להשתלב בעולם ההיי-טק?
"אין מגבלות ואין מחסומים, האמינו שאתן יכולות לשלב בין הבית לעבודה משמעותית (גם היא נתפשת כגברית – זה משתנה), תאמינו שאתן מסוגלות להצטרף ולהתקדם בעולם ההיי-טק. האפשרויות מתחילות מהתיכון, דרך הצבא והאוניברסיטאות, ואני שמחה שיש דוגמאות רבות של יזמיות ישראליות מצטיינות בהיי-טק הישראלי ואף העולמי".
17/03/21 16:00
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת התקיפה BlackShadow, שאחראית למתקפת שירביט, חזרה בימים האחרונים לכותרות, עת פרסמה חומרים שאליהם הצליחה להגיע לאחר שתקפה את חברת מימון הרכב ק.ל.ס. קפיטל מטירת הכרמל.
תקציר האירועים הקודמים: בדצמבר האחרון עלה פרופיל חדש בטלגרם בשם BlackShadow. מפעילי הפרופיל פרסמו שהם הצליחו לפרוץ לשירביט. במשך כמה ימים פרסמו התוקפים חומרים רגישים שאותם הם הצליחו להדליף מהמערכות הפנימיות של חברת הביטוח. אירוע הפריצה לשירביט התאפיין ברעש תקשורתי גדול, שאותו קבוצת התקיפה ליבתה כל הזמן בפניות ישירות לעיתונאים ופרסום נתונים, תמונות, מסמכים פנימיים ואף פרטי המשא ומתן מול החברה.
לפני מספר ימים הקבוצה הודיעה בערוץ הטלגרם שלה כי היא הצליחה לפרוץ ל-ק.ל.ס. קפיטל, ומיד החלה להעלות קבצים המכילים מידע פנימי של החברה. בין הקבצים הללו יש צ'קים, שליפות ממסדי נתונים, צילומי תעודות זהות רבים, צילומי כרטיסי אשראי ואף רשימות של פרטי כרטיסי אשראי מלאים, כולל פרטי תוקף וספרות האימות (CVV). גם באירוע זה, הקבוצה ניהלה את האירוע בצורה ציבורית, פרסמה דרישת כופר להפסקת הדלפת הנתונים, וכן פרסמה את פרטי המשא ומתן המתנהל מול הקורבנות.
לאחר פקיעת האולטימטום הודיעו חברי BlackShadow כי המידע זמין למכירה, ואף שחבילת מידע ראשונה כבר נמכרה.
מיהם חברי BlackShadow ומה עומד מאחורי הקבוצה?
לשאלה זו אין תשובה אחת ברורה. רבים טוענים כי מדובר בקבוצת תקיפה איראנית, אולם מנגד, תצורת ההתנהלות שלה שונה מזו שאנחנו רגילים לראות בקבוצות תקיפה מדינתיות אחרות.
חשוב לציין שארגון פרטי לא מצופה לעמוד מול מתקפה ממומנת מדינה מאורגנת וממוקדת, ולכן הזנת הנרטיב שמדובר בתוקפים איראנים יכולה לשרת את החברות המותקפות ולהפחית מהאשמה הציבורית וייתכן אף מהאחריות המשפטית לאירוע. קיימים כמה טיעונים התומכים בכך שמקור הקבוצה הוא איראני: מורכבות הפריצה – הן בפריצה ל-ק.ל.ס והן בפריצה לשירביט מדובר בפריצה ממוקדת, שנמשכה לאורך זמן רב; מטרת התקיפה – בשונה ממתקפות למטרות רווח כלכלי, כאן נראה כאילו הדרישה לכופר באה כמחשבה אחרת, בעקבות שאלות עיתונאים; והמשחק הציבורי – אמנם זה לא משהו שמאפיין קבוצות מדינתיות בהכרח, אבל ניכר כאן שהתוקפים מעוניינים ביצירת רעש ציבורי, וארחיב על כך מיד.
מהם הטיעונים השוללים את ההערכה שמדובר בקבוצה שמקורה באיראן? המשחק הציבורי – כאשר קבוצות מדינתיות פועלות מול התקשורת, הן נוטלות אחריות ברורה. אם האיראנים רוצים לשלוח מסר לגבי יכולות הסייבר שלהם, הם לא יסתירו את זהותם – מה שקרה בשתי המתקפות; וסוגי המסמכים שדלפו – בשני האירועים ניכר שההדלפות נעשו בצורה מתוכננת, לאחר שבוצעה סריקה של המסמכים ובחירת אלה שיודלפו. כמו כן, ניתן להניח שיש בקבוצה אנשים שמבינים עברית.
האם האיראנים עומדים גם מאחורי המתקפה על ק.ל.ס. קפיטל? ספק גדול. אילוסטרציה: BigStock
האופי הפומבי שבו הקבוצה פועלת מחזק את הטענות שלא משנה מי עומד מאחורי התקיפות, כסף הוא לא המניע שלהן. גם איסוף מודיעין ירד מהפרק מאותה הסיבה. ניכר שיש פה תוקפים עם רצון ליצירת רעש תקשורתי-ציבורי – השפלת חברות ישראליות והלחצת הציבור. יהיה מעניין להמשיך ולראות לאן הקבוצה תיקח את זה ואילו עוד ארגונים יהיו על הכוונת שלה. מה שבטוח – מדובר בקבוצת תקיפה שלא בוחלת במטרות קטנות, כך שארגונים צריכים להיערך בהתאם.
איך מתגוננים מפני מתקפות?
שתי המתקפות – על שירביט ועל ק.ל.ס. – מחזקות את התפיסה שלפיה כל חברה, קטנה או גדולה, נדרשת להשקיע משאבים בניהול אבטחת המידע שיש ברשותה. בעוד שפתרונות טכנולוגיים יכולים להפחית את הסיכונים בצורה משמעותית, הם יקרים ולאו דווקא מותאמים לחברות קטנות. עם זאת, הקפדה על כללי פעילות כמו עדכון תחנות ושרתים, ניהול הרשאות משתמשים, ניהול סיסמאות ובעיקר הגברת מודעות לסימני זיהוי למתקפות יכולה לחזק משמעותית את רמת העמידות של הארגון נגד מתקפות סייבר, בזמן קצר ובעלות נמוכה.
זיהוי מתקפות מתחיל מערנות והיכרות עם סימני אזהרה: שולח לא מוכר, הנעה לפעולה, ניסיונות מניפולציה באמצעות הנדסה חברתית ועוד. הכשרת העובדים לזיהוי סימנים אלה מסייעת לארגון בהגנה מפני מתקפות, כמו גם לעובדים עצמם בהגנה על עצמם ועל היקרים להם. מתן הכלים ברמה האישית והפרקטית משנה את התפיסה של העובדים על מהי אבטחת מידע ומגייסת אותם להפוך לחלק ממערך ההגנה הארגוני. כל אלה הם צעדים שכדאי לארגונים לבצע, כדי שיהיו מוכנים מפני מתקפת הסייבר הבאה, שבסבירות גבוהה בוא תבוא.
הכותבת היא מומחית סייבר, מנכ"לית הלנה – חברה שמתמחה בבניית תוכניות מודעות אבטחת מידע לארגונים, מייסדת קהילת Think Safe Cyber בפייסבוק ומחברת הספר בטוחים אונליין – המדריך המלא להגנה עצמית ברשת.
17/03/21 16:45
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשות החדשנות פרסמה אתמול (ג') את Back2Tech – תוכנית שמטרתה לסייע לצמצם את המחסור החמור והכרוני בכוח אדם בהיי-טק הישראלי על ידי השבתם ארצה של עובדים בענף שעשו רילוקיישן לחו"ל. התוכנית תצא לדרך ביום ד' הבא, במפגש זום עם אנשי היי-טק ישראליים, שיציגו בפני עמיתיה שמתעניינים בחזרה לארץ את מגוון התפקידים והאפשרויות בחברות ובמרכזי הפיתוח הפועלים בארץ.
ברשות החדשנות אומרים כי התוכנית נועדה לענות על הביקוש העצום לעובדים בחברות ההיי-טק, שהתעצם השנה עוד יותר בעקבות משבר הקורונה, ולאפשר לישראלים העובדים בענף ולבני משפחותיהם לשוב לארץ עם מקום עבודה מובטח. במפגש יתארחו היי-טקיסטים שחזרו לארץ ויספרו על ניסיונם והתהליך שעברו. על פי הערכות זהירות, יש בענף ההיי-טק הישראלי כ-20 אלף משרות פנויות לעובדים אלה.
לפי הערכות של משרד הפנים, מתגוררים כיום 600 אלף ישראלים מחוץ לגבולות הארץ, מתוכם מעל 10,000 בעלי רקע טכנולוגי. חלקם נשלחו בעבר לרילוקיישן ממקום עבודתם והמשיכו בחייהם באותה המדינה, ואחרים רכשו לאורך השנים השכלה מתאימה ונשארו שם. התוכנית תייצר מפגשים בין מועמדים לבין חברות וסטארט-אפים שמתאימים לניסיונם ולכישוריהם, במטרה להבטיח להם מקום עבודה שיהפוך את השיבה לארץ לקלה ומהירה. בחלק מהמקרים הם יוכלו להתחיל בעבודתם מרחוק באופן מיידי ולתאם עם מקום העבודה החדש שלהם את מועד חזרתם לישראל.
"הקורונה לימדה שאפשר לנהל פעילות חובקת עולם מהארץ"
לדברי יותם צוקר מחברת CQ Global, שזכתה במכרז לביצוע התוכנית, "מדובר בעיתוי נכון, שכן מגפת הקורונה הגבירה אצל ישראלים רבים את הרצון לחזור הביתה. אם בשנים הקודמות ראינו תנועה של עובדים איכותיים מהארץ לחו"ל, כיום המגמה היא הפוכה, ותנאי השכר והאתגרים המקצועיים בישראל יוצרים אטרקטיביות גבוהה".
צוקר הוסיף כי "בעבר, התפיסה הרווחת הייתה שהשוק בארץ צעיר ויודע לפתח בעיקר סטארט-אפים קטנים, שבסופו של דבר נמכרים לחברות ענק גלובליות. מאז התמונה השתנתה והשוק התבגר. יזמים ישראליים מצליחים להפוך את הסטארט-אפים שלהם לחברות גדולות המובילות בתחומן, ושמרכז הפעילות והשליטה שלהן ממשיך להיות בארץ. גם הענקיות העולמיות הבינו את הערך המוסף של ישראל ומקימות כאן מרכזי פיתוח, שמפתחים מוצרים לכל העולם. הקורונה לימדה את כולנו שאפשר לנהל פעילות חובקת עולם מהארץ ואין כבר צורך לחיות לשם כך בחו"ל".
17/03/21 17:06
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שנת הקורונה לא היטיבה עם השורה התחתונה של סלקום: החברה סיימה אמנם את 2020 עם ירידה קלה בלבד בהכנסות, אך גם עם גידול חד בהפסד הנקי. עיקר ההפסד נבע מעצירת ההכנסות משירותי נדידה עקב הפסקת הטיסות לחו"ל, בשל המגיפה.
סלקום דיווחה גם על עלייה במספר מנויי הסלולר שלה ועל "הסטה" של 400 אלף מנויים, שכעת נחשבים למנויי דטה. מספר מנויי הסלולר של החברה גדל אשתקד ב-16.7% והוא עומד, נכון לסוף חודש דצמבר, על 3.2 מיליון. מספר הלקוחות של רשת הסיבים האופטיים IBC, שסלקום הפכה בשנה האחרונה לבעלים שלה, עומד על 105 אלף.
יצוין שבניגוד לחברות אחרות, סלקום לא פרסמה את הנתונים לרבעון האחרון של השנה. הנתונים השנתיים מעידים על שינויים קלים בלבד בסעיפי ההוצאות וההכנסות: ההוצאות עלו ב-0.4% ל-3.7 מיליארד שקלים וההכנסות ירדו ב-0.8% ל-3.68 מיליארד. הכנסות מגזר הסלולר עמדו על 2.4 מיליארד שקלים – עלייה של 1%, שנראה שנובעת ממיזוג התוצאות של גולן טלקום לתוך הדו"חות של הקבוצה. הכנסות משירותים בתחום הסלולר ירדו ב-1.1%, בגלל ההשפעה השלילית של ירידת ההכנסות משירותי הנדידה, תחום הציוד הקשה רשם עלייה של 6.5% והפעילות הנייחת קטנה ב-3.2%.
העלייה בהוצאות אל מול הירידה בהכנסות הייתה אחת הסיבות לכך שההפסד הנקי של החברה זינק בשנה החולפת ב-70% ל-170 מיליון שקלים. לא סייעה לכך צמיחה של 61% בהחזר המס, שעמד על 209 מיליון שקלים.
נתונים נוספים מראים עלייה של 2.75% בהוצאות הגולמיות ל-2.8 מיליארד שקלים, ירידה של 10.9% ברווח הגולמי ל-876 מיליון ורווח גולמי שולי שעמד על 23.83%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-6.3% ל-899 מיליון שקלים והחברה עברה להפסד של 23 מיליון שקלים לעומת רווח של 24 מיליון ב-2019.
"הדגש ב-2021: השקעות נרחבות לשיפור רמת הקישוריות"
מנכ"ל סלקום, אבי גבאי, מעדיף להסתכל על החצי המלא של הכוס. הוא אמר לאחר פרסום התוצאות כי "למרות השנה המאתגרת פיננסית כתוצאה מהקורונה, 2020 הייתה שנה של מהלכים גדולים בסלקום. הצלחנו ליישם בה תוכנית התייעלות נרחבת ומהלכים אסטרטגיים משמעותיים בשיפור השירות, ההוגנות ואמון הלקוחות, השקעות נרחבות בתשתיות, רכישת גולן טלקום, הכנסת הוט כשותפה ב-IBC ועוד. עסקאות אלה צפויות לתרום באופן משמעותי לרווחיות הקבוצה ולתזרים החופשי שלה, ולהרחיב משמעותית את היקף פריסת הסיבים האופטיים על ידי סלקום".
גבאי ציין כי "ב-2021, הדגש של סלקום יהיה על השקעות נרחבות, שישפרו את רמת הקישוריות בסיבים ובסלולר, כולל דור 5 ושיפור רמת האמון עם לקוחותינו".
"כפי שכבר ציינתי בעבר", הוסיף, "החברה מקפידה על שקיפות מרבית, ובהתאם מחקה 19 אלף מנויי טלוויזיה והחליטה שלא לכלול מנויי דטה, שמניבים הכנסה לא גבוהה כחלק ממצבת מנויי הסלולר שלה. החברה המשיכה לצמוח במנויי האינטרנט וזאת במקביל להסבת מנויים לתשתית הסיבים האופטיים של IBC, כך שמצבת מנויי הסיבים של החברה עומדת, נכון להיום, על כ-105 אלף לקוחות מתוך כ-600 אלף משקי בית בבניינים המחוברים לתשתית IBC. הדבר מהווה הכפלה של מספר המנויים ביחס למצבה בתום 2019".
17/03/21 17:30
5.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"רוסיה פעלה במטרה להשמיץ את (המועמד לנשיאות ארצות הברית, ג'ו) ביידן ואת המפלגה הדמוקרטית, לחזק את הנשיא (לשעבר) דונלד טראמפ, לפגוע באמון הציבור בהליך האלקטורלי ולהעמיק את הוויכוחים והשסעים הסוציו-פוליטיים בארצות הברית" – כך לפי דו"ח על בחירות 2020 שפרסם אתמול (ג') המודיעין האמריקני. עיקר הפעולות של הרוסים היו הפצת פייק ניוז ברשתות החברתיות.
על פי הדו"ח, רוסיה פעלה להשפיע על קמפיין הבחירות והפעולות נעשו באישור הנשיא, ולדימיר פוטין. המחברים קובעים שפוטין הנחה גורמים שונים מחוץ לרוסיה, דוגמת אוקראינים שמתנגדים לבדלנות ותומכים במוסקבה, לפעול על מנת לסייע לטראמפ להיבחר לכהונה שנייה כנשיא.
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock
ביידן אמר היום לתקשורת האמריקנית, בעקבות פרסום הדו"ח, כי פוטין הוא "רוצח חסר לב" וכי לניסיונות ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית תהייה השלכות. "פוטין ישלם מחיר על ההתערבות הרוסית בבחירות… בקרוב", אמר הנשיא האמריקני החדש, אולם לא פירט מעבר לכך. ביידן ציין כי שוחח עם פוטין והזהיר אותו בנושא.
הקרמלין דחה את ממצאי הדו"ח ומסר בתגובה כי מסקנותיו "מאושרות אך ורק על ידי אמונם של שירותי הביון (האמריקניים – י"ה) בצדקתם העצמית… לא הובאו עובדות או ראיות ספציפיות לטענות מסוג זה".
הדו"ח בן 15 העמודים, שפורסם על ידי לשכת מנהל המודיעין הלאומי, התווה את "פעולות השפעה" שדחפו את רוסיה ואת איראן בניסיונותן להשפיע על הבחירות בארצות הברית. לפי הדו"ח, אנשים המקושרים לרוסיה הפיצו פייק ניוז על ביידן לקראת הבחירות לנשיאות, שנערכו בנובמבר אשתקד. עוד נכתב כי קמפיין הכזב ביקש לערער את האמון בתהליך הבחירות הרחב יותר (גם לבית הנבחרים, לסנאט ולשלטון המקומי בארצות הברית). לעומת זאת, מחברי הדו"ח קבעו "במידה רבה של ביטחון כי סין בחרה שלא לבצע מאמצי התערבות לקראת ההצבעה לנשיא ארצות הברית. סין חיפשה יציבות במערכת היחסים שלה עם ארצות הברית ולא ראתה תועלת (עבורה – י"ה) בהתערבות לטובת מי מהמועמדים".
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
מערכת הבחירות שהסתיימה בבחירתו של ביידן לבית הלבן לא הייתה הקמפיין הראשון לנשיאות ארצות הברית שבו ניסו הרוסים להתערב. כמה ימים לפני סוף כהונתו כנשיא ארצות הברית, בינואר 2017, אמר ברק אובמה כי "אני לא חושב שהערכתי הערכת חסר את פוטין, אבל אני חושב שכן הערכתי הערכת חסר את המידה והיכולת של השתלת מידע שגוי על בסיס פריצות סייבר ואת ההשפעה של פעולות אלה על חברות פתוחות בעידן המידע החדש. מדובר ביכולות שעלולות לחלחל למערכות הדמוקרטיות שלנו, יכולות (שליליות – י"ה) שמתגברות ומסלימות". הנשיא אובמה אמר אז כי "מאוד ברור" שרוסיה ניסתה להתערב בבחירות לנשיאות בארצות הברית, וכי ייתכן שהוא זלזל בכוונת פוטין לנצל את הפלטפורמה האינטרנטית כדי להפעיל את השפעתו על העולם.
ברק אובמה, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock
בדו"ח של קהיליית המודיעין האמריקנית, שפורסם יומיים לפני אותו ראיון שנתן אובמה, צוין כי פוטין הורה על ביצוע מתקפות סייבר שנועדו להטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית לטובת הנשיא הנבחר דאז, טראמפ. על פי הדו"ח, המתקפות נועדו לסייע לטראמפ הרפובליקני לגבור על יריבתו הדמוקרטית, הילרי קלינטון. "מדובר בקמפיין חסר תקדים בעוצמתו", נכתב אז.
לפי סוכנויות הביון האמריקניות, המבצע שעליו הורה פוטין כלל מתקפות סייבר נרחבות ופעולות פריצה שכוונו נגד גופים במפלגה הדמוקרטית וכן נגד יחידים, לרבות ג'ון פודסטה, ראש מטה הבחירות של קלינטון. זאת, לצד פרסום מידע באתר ההדלפות וויקיליקס ובאתרים נוספים. הדו"ח המודיעיני שילב בין הערכות של ה-CIA, ה-FBI וה-NSA, וציין ש-"מדובר בהסלמה משמעותית במסגרת ניסיונותיה של רוסיה לערער את הסדר הליברל-דמוקרטי שאותו מובילה ארצות הברית".
הנשיא אובמה, שהורה על עריכת הדו"ח, אמר בראיון הטלוויזיוני כי "לקהיליית המודיעין יש אמון גבוה בממצאים של הדו"ח", אף שטראמפ וצוותו ניסו להמעיט בחלקה של רוסיה, ואמרו כי הדמוקרטים ואובמה הם אלה שהזמינו על עצמם את המתקפות – בשל הגנות סייבר חלשות.