חברת התוכנה אלטאיר (Altair) מחפשת לרכוש חברות תוכנה ישראליות, שמפתחות פתרונות בתחומי הליבה שלה. כמו כן, היא מתכננת לגייס עשרות עובדים כדי להרחיב את פעילות הסניף הישראלי שלה, וכן את פעילות הפיתוח של פתרונותיה – כך אמר אריאל הדר, מנכ"ל הסניף, לאנשים ומחשבים. אלטאיר היא חברת תוכנה בינלאומית שנסחרת בנסדא"ק ומספקת פתרונות תוכנה וענן בתחומי הסימולציה, המחשוב עתיר הביצועים (HPC) והבינה המלאכותית. בחברה מועסקים כ-3,000 עובדים ב-25 מדינות, המחזור שלה עומד על חצי מיליארד דולר וב-2017 היא הפכה לציבורית. הסניף הישראלי מתמקד במכירה ובתמיכה ב-50 לקוחות החברה בארץ, שנמנים על התעשיות הביטחוניות, התעשיות היצרניות, וכן ארגונים פיננסיים ועסקיים גדולים. כרגע מועסקים בסניף שמונה עובדים, מתוכם שני אנשי פיתוח, ומטרת החיפוש אחר חברות ישראליות היא להרחיב את הפעילות שלה בתחום זה בארץ, כחלק מהמו"פ הכלל עולמי שלה. בעבר התמקדה הפעילות של אלטאיר בישראל בתעשיית השבבים המקומית ובאספקת כלים לניהול אופטימיזציה של רישיונות תכנון שבבים, וכעת הפעילות מתרחבת לתחומים נוספים. הדר מונה למנכ"ל הסניף המקומי ביוני האחרון, ולפני כן ניהל את הפעילות בישראל, דרום אפריקה וטורקיה בחברת התוכנה PTC. כלי הדמיה ייחודי אלטאיר מציעה פתרון ייחודי בעולם הסימולציה, שמייצר כלים ייעודיים למתכננים, שמאפשרים להם לבצע הדמיה של הרעיון שאותו הם רוצים לפתח. "החידוש כאן הוא שעוד לפני שמהנדס מתחיל לחשוב על פתרון, הוא יכול לראות בעזרת הכלים שלנו כיצד זה ייראה, ובהתאם לכך לגשת לתכנון, שיהיה יותר מדויק", אמר הדר. "כלי התוכנה של החברה מיושמים בין היתר בתעשיות הרכב ובתעשיות כבדות אחרות". "למעשה", ציין, "הפיתוח שלנו לוקח שלב אחד קדימה את עולם התיב"מ המודרני, שעוסק כיום בעיקר במידול תכנונים שכבר בוצעו. כאן אנחנו מאפשרים לראות את המוצר הרבה לפני כן – דבר שחוסך הרבה כסף ומשאבים". תחום אחר שהחברה פעילה בו הוא פיתוח כלים שמאפשרים ליצרני מחשבי HPC להטמיע בחומרה שלהם כלי סימולציה, שמסייעים לשורה של ארגונים במגזרים שונים לבצע פעולות שדורשות משאבי מחשוב גדולים ביותר בזמן קצר יחסית. הכלים הללו משולבים גם בדטה סנטרים גדולים שמשרתים את לקוחות החברה. כמו כן, אלטאיר מפתחת פתרונות בתחום הדטה, שמהווים את התשתית ליישומי ביג דטה נרחבים – ובעתיד היא תעשה זאת גם בישראל. "האתגר בביג דטה הוא שאיבת מידע ממקורות ופורמטים שונים, והכנסתם לתוך פורמט אחיד", הסביר הדר. "הכלי שפותח בחברה מאפשר למשתמשים להכין את תשתית המידע עבור הביג דטה באופן אוטומטי ולהריץ אותו לכלי הביג דטה שלהם".

קשה לומר שאסוס (Asus) נחשבת לשחקנית של ממש בשוק הניידים המיועדים באופן מובהק למשתמשים עסקיים. האמת, אם אני חושב על זה, אני גם לא זוכר שלאורך השנים היא ניסתה יותר מדי. ממש לא. למעשה אפשר לומר שהיא התמקדה, לפחות בהיבט של מחשבים ניידים כאמור, בשוק הצרכני באופן די מוחלט. מחשבי היוקרה בסדרות השונות לשוק הזה, ובעיקר ה-ZenBook ההפיכים ולעיתים המרהיבים, הם אלו שכוונו פה ושם לידיים עסקיות, במיוחד בגלל העיצוב המוצלח ויוצא הדופן. אבל בשנה שעברה חלה תזוזה כלשהי במחשבה של החברה. אמנם אי אפשר לומר שבשיטפון, ואפילו לא בסוג של מגמה חדשה, אבל ב-אסוס התחילו להסתכל שמאלה וימינה אל מעבר לגבולות הגזרה הצרכנית. זה בא לידי ביטוי בניידים המיועדים בעיקר ליוצרי תוכן, עם דגמים ייחודיים מאוד שמשלבים שני מסכים זה מעל זה, עם משטחי שליטה שמציעים בלחיצת כפתור קלה להפוך למסכים זעירים ושימושיים, ועוד, אבל גם בעולם העסקי. למעשה, ואם אני טועה זה התרחש ממש לפני פרוץ מגיפת הקורונה, בתחילת השנה שעברה הציגה החברה, גם במסיבת עיתונאים בארץ נייד קטן ממדים באופן יחסי שענה לשם ExpertBook B9, שכולו מוכוון באופן מדויק לשוק העסקי – מהצבע, דרך המשקל ודרך הכלים השונים שהותקנו בו. אבל אז המגיפה שהתחילה בסין הגיעה גם לישראל, ולקח כאמור יותר משנה עד שהוא הגיע לסקירה, אחרי שעבר את העדכון הנדרש לדור המחשוב המתקדם – וכמחשב שמבוסס על מעבדיה של אינטל, מדובר כמובן במעבד Core מהדור ה-11 של החברה, או ליתר דיוק Core i7-1165G7, שכבר הפך לפופולרי ביותר מכל מעבדיה הנוכחיים של אינטל, מבין אלו שנמצאים בשימוש במגזר המחשבים הדקים והקלים. ה-Expertbook B9400 של אסוס. צילום: יח"צ ASUS ישראל מחשב שירד עמוק מתחת לקו הקילוגרם הבודד ו-ExpertBook B9400, כפי שהוא נקרא עכשיו, הוא לכל דבר ועניין מחשב קל מאוד ודק מאוד. אני לא זוכר אם אסוס כבר השתמשה בביטוי 'המחשב הכי קל מסוגו' בפרסומים שלה, אבל אם עשתה זו, עשתה בצדק: מדובר במחשב שלמרות שהוא מצויד במסך בגודל 14 אינץ', שוקל 880 גרם בלבד; שעוביו נע בין 9 מ"מ מקדימה עד 14.9 מ"מ מאחור; ועם שוליים מסביב למסך, שאפשר להחמיץ אם לא מתמקדים בהם – יחס מסך לגוף מרשים מאוד, שעומד על 94%; ועם עיצוב מדויק, ויוקרתי ומאופק באותה מידה; וכל זאת בלי להתקמצן בחיבורים וביציאות מצידי המחשב כפי שנהוג יותר ויותר ממחשבים כאלה. בעיקר בחברה מאוד מסוימת שקוראים לה אפל (Apple), אבל מזמן לא רק. הקלת המשקל הזו, וההצלחה לרדת עמוק מתחת לקו הקילוגרם הבודד למרות שמדובר במסך 14 אינץ', מיוחסת לכך שבאסוס שינוי את השלדה מהדגם הראשוני, שהייתה מבוססת על סגסוגת אלומיניום ומגנזיום, לכזו שמבוססת על סגסוגת מגנזיום וליתיום, שהיא לא רק קלה יותר – ולמעשה אחת הקלות ביותר שקיימות בשוק – אלא גם איכשהו קשיחה יותר. למעשה באסוס טוענים שהמחשב החדש שוקל כ-16% פחות לעומת הדגם הקודם, אך עם שלדה חזקה יותר ב-38%. בהתאם לכך, הוא תומך בתקן הקשיחות המוכר MIL-STD-810G. המסך של המחשב – שנפתח יפה אל מתחת למחשב ומרים אותו טיפה לנוחות הקלדה רבה יותר – חושף את חריצי האוורור שנמצאים רק מאחור. מדובר במסך עם תאורת לד אחורית, עם רזולוציית FHD ביחס היבט של 16:9 סטנדרטית, עם תמיכה של 100% במרחב הצבעים sRGB, ועם בהירות סבירה בהחלט של 400 ניט. הדגם שקיבלנו אינו תומך במגע. אולי את זה עוד שומרים באסוס לסדרות אחרות. המקלדת המשתנה של ה-Expertbook B9400 של אסוס. צילום: יח"צ ASUS ישראל משטח השליטה גדול מאוד, והוא מציע, כמו הרבה ניידים אחרים של אסוס, שימוש כפול. בלחיצת כפתור, שממוקם בפינה הימנית העליונה שלו, הוא הופך למקלדת נומרית עבור אלו שצריכים את זה. לצידו יש חיישן טביעות אצבע שעובד היטב, ומאשר שימוש ב-Windows Hello ללא הקלדת סיסמה, כמו גם מצלמת הרשת שיש לה כיסוי פיזי לסגירה בעת שאין בה צורך לשמירה טובה יותר על פרטיות. עוד נקודה ייחודית של המחשב זה טמונה בחומרה שלו. אני קיבלתי אותו עם 32 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR4, שזה מרשים בפני עצמו, אבל גם עם רכיב אחסון מבוסס SSD בנפח של 2 גיגה-בייט, שלידו אפשר לחבר עוד רכיב אחסון אחד המבוסס על תצורת M2.2280, גם הוא בנפח של עד 2 טרה-בייט, ואפשר לתפעל את שני הרכיבים הללו בתצורת RAID כזו או אחרת – אלמנט שיכול מאוד לעניין את השוק העסקי. הסוללה של המחשב, בדגם המסוים שקיבלתי לבדיקה, הציעה נפח עבודה של 33 וואט/שעה עם תמיכה בטעינה מהירה, שיכולה תוך 39 דקות בלבד להטעין אותה עד 60%. במבחן זמן העבודה הסטנדרטי הגיע המחשב ל-4:30 שעות עבודה, וזה אחד מהזמנים הטובים יותר מבין המחשבים מסוגו שבדקתי לאחרונה, מה שמוכיח שהוא יכול לעבור בקלות יום עבודה שלם. אז הוא נראה טוב, מציע ביצועים טובים כמו רוב הניידים שמבוססים על מעבדי ה-Rocket Lake עם שבבי הגרפיקה החדשים Iris Xe, והוא ממש קל לנשיאה. על תווית המחיר כתוב 9,099 שקלים, וזה די צפוי למחשב מסוגו, ואפילו יחסית נמוך מול מתחרים דומים.

תחום הקניין הרוחני בולט מאוד, ולמעשה בסיסי, כאשר באים לבצע עסקאות מיזוגים ורכישות, ובענף ההיי-טק מבוצעות עסקאות רבות כאלה. הפטנטים מהווים הבסיס של הקניין הרוחני, וחברה שרוצה להגן על הנכס שלה צריכה לרשום עליו פטנט. עריכת פטנטים היא אחת ההתמחויות היותר ייחודיות במשרדי עורכי הדין שעוסקים בכך, שמספרם לא רב בישראל. בסוף השנה החולפת הצטרף לתחום הזה משרד עורכי דין ופטנטים חדש, בהובלתו של ד"ר אילן כהן. ד"ר כהן, בעל ותק של 30 שנים בתחום, הקים את המשרד לאחר שפרש מתפקידו כיו"ר וראש תחום המדעים של המשרד הוותיק ריינהולד כהן. אל כהן הצטרפו שותפים נוספים שהקימו את המשרד החדש, שמונה כיום 25 איש, עם מגמת גידול בולטת. כהן הוא נכדו של אחד ממייסדי ריינהולד כהן. הוא פרש מהמשרד לאחר שלדבריו הוא שינה את פניו ולא נמצא כבר בידיהן של המשפחות המייסדות, והוא עצמו הגיע לשלב שבו החליט לפתוח משרד עצמאי. כהן הוא עורך פטנטים שמומחיותו באסטרטגית קניין רוחני, בניית ערך, מיצוי זכויות ואכיפה של נכסי הקניין הרוחני. בראיון לאנשים ומחשבים הוא סיפר על התחום ועל מה שכדאי לדעת בכל הנוגע לעריכת פטנטים. מה השתנה בתחום הזה באחרונה? ד"ר כהן: "בעבר נהוג היה לחשוב על הקניין הרוחני כאמצעי לשמירה על בלעדיות, אולם בעשור האחרון הוא נתפס יותר ויותר ככלי שתומך בשיתוף פעולה בין בעלי קניין רוחני, שאליו כל שותף תורם את הקניין הרוחני שלו, למען מטרה משותפת. בעולמות הכלכלי והמשפטי קיימת הסכמה גורפת שתפקידו של הקניין הרוחני כמנוע מרכזי בפעילות הכלכלית יימשך ואף יתעצם, במקביל למורכבות הגדלה והולכת של האתגרים הגלובליים שהוא מביא עימו. יותר מ-80% מערך החברות הציבוריות מיוחס לקניין רוחני ואילן בסטארט-אפים הנתון מתקרב ל-100%. הקניין הרוחני נתפס כגורם שתורם כשליש מהערך המוסף של הכלכלה המודרנית – דהיינו שבממוצע, ניתן לייחס אליו כשליש מהערך המוסף של מוצר או שירות. הקניין הרוחני הפך לגורם כלכלי מרכזי בעולם של היום". מקור: BigStock כיצד הקורונה השפיעה על התחום? "היו למגיפה כמה תוצאות חיוביות מיידיות. בין היתר, נוסדה יוזמות של חדשנות פתוחה (Open innovation) הקשורה למאבק בנגיף הקורונה, וניתנו התחייבויות לא לאכוף זכויות פטנטים מצד בעליהם של פטנטים שיש להם רלוונטיות באבחון או בטיפול במחלה. מעבר לקורונה, המגמה הגלובלית של גידול בבקשות לרישום פטנטים נמשכת. השנה צפוי מספר הבקשות בעולם כולו להגיע ל-3.5 מיליון, מתוכן כ-1.5 מיליון בסין וקרוב ל-700 אלף בארצות הברית. בסין, המספר המצטבר של בקשות לפטנטים ולמדגמי תועלת (זכויות דמויות פטנט, שתוקפן ל-10 שנים) גדל עד סוף אוקטובר 2020 ב-11% וב-33%, בהתאמה". עד כמה התחום הזה מרכזי בישראל? "עוצמתו של הקניין הרוחני בעיצוב הכלכלה בולטת במיוחד בישראל, שבה הוא מילא תפקיד קריטי בהעלאת המשק ממעמד של מדינה מתפתחת לכזה של העולם הראשון. יצוא הקניין הרוחני – באמצעות רישוי לגורמי חוץ ועסקאות של מיזוגים ורכישות – הכניס יותר מאשר כל צורה אחרת של יצוא. ניתן לצפות שבישראל, שנהנית מהשיעור לנפש הגבוה ביותר של סטארט-אפים ושל השקעות הון-סיכון, ובה נמצאים מרכזי מחקר ופיתוח של יותר ממחצית חברות הפורצ'ן 500, התנופה העסקית שמוזנת על ידי הקניין הרוחני תוסיף למלא תפקיד כלכלי מכריע במשך שנים רבות נוספות". מה קורה בסין ובמזרח הרחוק בכלל? מה רמת ההפרות של קניין רוחני שם? "הפרות היו ויהיו תמיד, ולא רק במזרח הרחוק. מספר התביעות שם על הפרת פטנטים הוא הגדול בעולם – רובן בין סינים לבין עצמם. לגשת לתביעה בסין על הפרה זה נושא מורכב. בערים הגדולות סביר שתמצא התייחסות עניינית, אבל בפריפריה, המצב קצת יותר בעייתי. אולם, מה שמעניין הוא שרמת המודעות והרגישות שלהם לפטנטים וקניין רוחני היא אבסולוטית. אין מצב שחברה סינית תיכנס להשקעה, כולל בישראל, לפני שהיא בודקת את נושא הקניין הרוחני. בנוסף, יש לציין שסין היא המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר הפטנטים הרשומים – אחרי ארצות הברית ולפני אירופה כולה. בעיניי, זה דבר מדהים". אז הסיפורים על סינים שמעתיקים הכול הם אגדה? "לא הייתי אומר כך. אל תשכח שקניין רוחני הוא נושא חדש יחסית אצלם, משנות האלפיים, אבל העתקות יש. העצה שלי לכל מי שמגיע למשא ומתן או יוצר קשר כלשהו עם חברה סינית לרשום קודם כל פטנט על המוצר שלו. כבר שמעתי על לא מעט מקרים שבהם נערכו מגעים עם חברות סיניות, ואחרי זמן מה אלה שבאו איתם במגע גילו שהעמיתים שלהם רשמו פטנט על דבר דומה למוצר שלהם. מהצד השני, מדובר בכלכלה ענקית ואי אפשר לוותר עליה. צריך לדעת להתנהל נכון עם הסינים ולרשום פטנטים כהלכה, כדי שניתן יהיה להגן עליהם". לסיום, אבקש טיפים שלך ליזמים ולמי שרוצים לרשום פטנט. "ראשית, להפנים שפטנט זה דבר רציני, מקצועי, ושנית, לדעת שהתוצאה של רישומו בלתי הפיכה. כמו בכל תחום, יש בו סוגים שונים של נותני שירותים. לצערי, נוכחתי לא פעם במצבים שבהם הוגשו תביעות על הפרה, אבל רישום הפטנט נוהל בצורה לא מקצועית, כך שאי אפשר היה להגן עליו. זה קורה אצל אוכלוסיות שלא בקיאות בתחום, ותמיד יימצאו נותני שירותים שינצלו את זה. יש את עניין העלויות, ותמיד ניתן יהיה למצוא מי שייתן שירות במחיר זול יותר. זה לא אומר שלא מדובר בשירות טוב, אבל צריך להבין את הסיכונים, ושוב, לעתים זה פשוט בלתי הפיך, עד כדי ביטול עסקה של רכישה או מיזוג. אם אני מסייע לחברה לבדיקת נאותות ומגלה סדקים בפטנטים של החברה שהם קריטיים, זה עלול להגיע לכך שאתן חוות דעת שתציע לרדת מהעסקה – שזה דרמטי, אבל קורה".

בזק סיימה את שנת הקורונה ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות למדי: יציבות יחסית בהכנסות ומעבר לרווח נקי – כך עולה מהדו"חות שהחברה פרסמה היום (ה'). סיבה בולטת לכך היא ירידה ניכרת בהוצאות. יחד עם הדיווח על התוצאות מסרה בזק כי היא בוחנת בימים אלה מיזוג בין שתי חברות בת שלה – יס ובזק בינלאומי. קבוצת התקשורת סיימה את השנה עם ירידה של 10% בהוצאות ל-7.3 מיליארד שקלים אל מול קיטון של 2.3% בלבד בהכנסות – ל-8.7 מיליארד. חלוקה לחברות הקבוצה מעלה כי בזק קווי היא היחידה מביניהן שרשמה עלייה בהכנסות השנתיות: אלה גדלו ב-2.1% ל-4.2 מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות של yes ירדו ב-4.3% ל-1.3 מיליארד, של פלאפון ב-7.5% ל-2.2 מיליארד ושל בזק בינלאומי ב-5.1% ל-1.3 מיליארד. הרווח התפעולי השנתי זינק ב-71.2% לקרוב ל-1.5 מיליארד שקלים והחברה עברה לרווח נקי של 796 מיליון לעומת הפסד נקי של 1.2 מיליארד ב-2019. כלומר, מדובר בתוספת של כשני מיליארד שקלים. תוצאות טובות לקבוצה – גם ברבעון במהלך הרבעון בזק הקטינה את ההוצאות שלה ב-13.2% ל-1.9 מיליארד, בעוד שהכנסותיה כמעט שלא השתנו – הן עלו ב-0.05% ל-2.2 מיליארד. גם בתקופה זו, בזק קווי הייתה החברה היחידה בקבוצה שההכנסות שלה עלו: הן גדלו ב-7.1% ל-1.1 מיליארד שקלים, בעוד שאלה של יס פחתו ב-4.2% ל-317 מיליון, של פלאפון קטנו ב-11.5% ל-533 מיליון ושל בזק בינלאומי ירדו ב-1.5% ל-325 מיליון. הרווח התפעולי הרבעוני של בזק קפץ פי 37 ל-296 מיליון שקלים לעומת שמונה מיליון בלבד ברבעון האחרון של 2019. נתונים נוספים מראים שה-EBIDTA זינק ב-53.3% ל-759 מיליון שקלים והרווח הנקי הסתכם ב-174 מיליון לעומת הפסד של 87 מיליון ברבעון המקביל. חלוקה לחברות מראה כי הרווחיות של שלוש מחברות הבת – בזק קווי, פלאפון ובזק בינלאומי – השתפרה, בעוד שזו של יס הורעה: הרווח של בזק קווי צמח ב-61.2% ל-216 מיליון שקלים, ההפסד של פלאפון צנח ב-82.6% ל-12 מיליון וזה של בזק בינלאומי – ב-91.3% ל-13 מיליון. לעומת זאת, ההפסד הנקי של יס עלה בכמעט פי 3.5 ל-24 מיליון שקלים. כמה משתכרים בכירי בזק? עלות השכר של חמשת המשתכרים הבולטים בבזק רשמה בשנה החולפת גידול של 1% ל-16.82 מיליון שקלים. ראשון ברשימה הוא דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, שעלה ב-2020 לקבוצה 5.209 מיליון שקלים – עליה של 4.8% לעומת 2019. אחריו נמצאים רן גוראון, שמאז הרה-ארגון בקבוצה מנהל שלוש חברות בת – פלאפון, יס ובזק בינלאומי – עם גידול של 10% בעלות השכר ל-4.754 מיליון; ושלושה בכירים שלא נכללו ברשימה של השנה שעברה: עידו אשר, מנכ"ל וואלה, עם 2,960,000 שקלים, גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק, עם 1,950,000, ואודי עטר, סמנכ"ל חטיבה, שעלות שכרו ב-2020 הגיעה ל-1,944,000. שרון אמר לאחר פרסום התוצאות כי "2020 היוותה תחילת מפנה אסטרטגי לקבוצת בזק, תוך התמקדות בהיערכות מסיבית לשינויים הטקטוניים המתרחשים בתחום הטלקום. אשתקד, ובפרט ברבעון הרביעי של השנה, קבוצת בזק הניחה את היסודות לאסטרטגיה יוזמת שבה תנקוט ב-2021 בכל תחומי פעילות הקבוצה. המיזוג הנבחן בין בזק בינלאומי ל-יס, הפיצול של חטיבת האינטגרציה לתאגיד נפרד חדש והשקת הסיבים הם חלק מתוכנית אסטרטגית שעליה אנחנו עובדים בחודשים האחרונים, שביסודה המעבר ממגננה לנטילת יוזמה והובלה של השוק בכל התחומים". גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק. צילום: יונתן בלום "ההחלטה לבחון מיזוג זה באה על רקע הלכידות השירותית והעסקית ההולכת וגוברת בענף, התחרות הגוברת במגזרי פעילות חברות הבת, השינויים העסקיים והרגולטוריים החלים והצפויים לחול על בזק בינלאומי ו-יס ופעילותן, והצורך לבחון את העמקת הסינרגיה וההתייעלות התפעולית של חברות הבת, על מנת להשיא ולהציף ערך", הוסיף שרון. הוא ציין כי "מתווה השינוי יאפשר התאמה מיטבית של פעילות חברות הבת למבנה הענף ומתן מענה אחוד לצרכי הלקוחות בהיבטי המכר והשירות – שיתרמו לצמיחה. למהלך פוטנציאל לתרום לתוצאות העסקיות של חברות הבת, הן כתוצאה משיפור יכולת המכירה ושימור המנויים, והן כתוצאה מהתייעלות וצמצום הוצאות בהיקף המוערך בעשרות מיליוני שקלים בשנה. פיצול פעילות האינטגרציה עשוי אף הוא להציף ערך לחברה". לדבריו, "בצד הפיננסי, קבוצת בזק עמדה באופן מלא בתחזית ל-2020. ה-EBITDA המתואם כמעט שלא נפגע אל מול השנה הקודמת, בזכות שיפור בהכנסות בזק קווי, וכן כתוצאה ממהלכי התייעלות משמעותיים בחברות הבת. זאת, על אף פגיעה בהכנסות של כ-200 מיליון שקלים מול השנה הקודמת, שנובעת בעיקר מפגיעה חריפה בהכנסות הנדידה בפלאפון כתוצאה מהקורונה ומהמשך שחיקת ההכנסות של יס. התזרים החופשי הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל – שיפור של כ-110 מיליון שקלים לעומת 2019, והדבר אפשר את הקטנת החוב נטו".

ארגונים ברחבי העולם הוציאו 130 מיליארד דולר על שירותי תשתית ענן ב-2020 – נתון המשקף גידול של 35% בהשוואה ל-2019. זאת, לעומת 89 מיליארד דולר שהם הוציאו על מוצרים לדטה סנטרים שלהם – ירידה של 6%. הנתונים עולים ממחקר חדש של חברת המחקר סינרג'י. על פי החוקרים, על אף שהשנה החולפת הייתה חריגה, בשל המשבר הבריאותי וזה הכלכלי שבא בעקבותיו, הרי שהמגמה של העברת עומסי מחשוב מחצר הארגון אל עבר הענן נותרה "ברורה לחלוטין". לדברי ג'ון דינסדייל, אנליסט ראשי בקבוצת המחקר, "לקח 10 שנים עד שההוצאות הארגוניות על שירותי ענן הגיעו לרמת ההשקעה של הארגונים על חומרה ותוכנה בדטה סנטרים שלהם. ואז, ב-2020, שוק שירותי הענן שוב זינק, בעוד שההוצאות על תוכנות קנייניות בדטה סנטר צנחו ב-6%. בעשור החולף מנמ"רים ומנהלים עסקיים בארגונים 'הצביעו' יותר ויותר עם הארנק והחליטו ששירותי ענן הם הדרך הנכונה ללכת בה. אנחנו מצפים כי מגמה זו תימשך עוד שנים רבות". ב-2019, שני פלחי השוק – של הוצאות IT על שירותי תשתית בענן ובדטה סנטר – היו כמעט שווים בגודלם, ועמדו על כ-95 מיליארד דולר כל אחד. אלא שפרוץ מגיפת הקורונה, שאילצה מאות מיליוני אנשים לעבוד מרחוק, הניע את השינוי המשמעותי בהוצאות ואת המעבר המסיבי לצריכת שירותי הענן. בעשור האחרון: זינוק של 52% בהוצאות על ענן במהלך העשור האחרון, ההוצאות השנתיות הממוצעות על חומרה ותוכנות בדטה סנטר – שכוללות שרתים, אחסון, ציוד רשת, מערכי אבטחת מידע ותוכנות נלוות – צמחו ב-2%. באותה התקופה, ההוצאות השנתיות הממוצעות על שירותי ענן – כמו תשתית כשירות, פלטפורמה כשירות וענן פרטי במתכונת אירוח – צמחו ב-52%. אחד הממצאים העיקריים בדו"ח של סינרג'י הוא שכ-60% מהשרתים הנמכרים כיום בעולם נכנסים למרכזי הנתונים של ספקיות הענן – ולא לאלה של הארגונים. על פי חברת המחקר, שלוש ספקיות הענן הציבורי הגדולות השתלטו, הלכה למעשה, על נתח השוק של הדטה סנטרים: כך, אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud חולשות במשותף על יותר מ-50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם. החוקרים ציינו שכל ספקיות הקלאוד, לרבות שלוש הגדולות, מוציאות מיליארדי דולרים בכל שנה לבניית והרחבת טביעת הרגל העולמית שלהן, על מנת להיערך ולענות לביקוש הגבוה לשירותי ענן. אמזון וגוגל פתחו יותר דטה סנטרים חדשים ב-2020 מכל חברה אחרת, ומדובר במחצית מהמספר הכולל של הדטה סנטרים שנפתחו בשנה שעברה. בישראל המצב שונה מעט: בעוד שכל ספקיות הענן ממתינות לתוצאות מכרז הענן הממשלתי, נימבוס, הרי שאורקל – שנשרכת מאחור בנתח השוק העולמי שלה בענן – הקדימה את הענקיות, וכבר עשתה כמעט את כל הצעדים לקראת פתיחת הדטה סנטר לענן שלה בהר חוצבים בירושלים. זאת, בעוד שמיקרוסופט ו-AWS רק הכריזו שיעשו כך, אולם המהלכים טרם יצאו לפועל. לסיכום אמר דינסייל כי "ארגונים בוחרים להשקיע בשירותים הניתנים על ידי ספקית ענן ציבורי במקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, כאשר הם זקוקים לכוח מחשוב לטובת ניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים. ברור שחברות עושות עם התקציבים שלהן את מה שהכי הגיוני עבורן. אנחנו לא צופים ירידה דרסטית בהוצאות על דטה סנטרים ארגוניים בחמש השנים הקרובות, אבל אני בטוח שנמשיך לראות צמיחה אגרסיבית בענן במהלך אותה התקופה".

כריסי טיגן היא מפורסמת אמריקנית רבת כישורים. היא דוגמנית, אשת טלוויזיה וסופרת וכן היא נשואה למוזיקאי המצליח ג'ון לג'נד. השניים הם גם הורים לשני ילדים. כמובן, בהתאמה, טיגן היא דמות שאמירות שלה מהדהדות ברשתות החברתיות, כשאחריה עוקבים רבבות מעריצים. אבל טיגן לא ציפתה לכך שתחוש מאוימת ותוצף בהרגשות שליליות שיביאן לכך שתסגור את חשבון הטוויטר (Twitter) המצליח שלה. אבל זה קרה. טיגן מחקה השבוע (ד') את חשבון הטוויטר שלה, והסבירה שעשתה זאת עקב ה"שליליות" שבה נתקלה בפלטפורמה. לדבריה, האתר כבר לא ממלא תפקיד חיובי בחייה. "למעלה מעשר שנים אתם העולם שלי", כתבה טייגן ל-13.7 מיליון העוקבים שלה ביום שבו בישרה לעולם על החלטתה לפרוש מטוויטר. "אני באמת חייבת כל כך הרבה לעולם הזה שיצרנו כאן. אני באמת מחשיבה כל כך הרבה מכם לחברים האמיתיים שלי, אבל הגיע הזמן שאפרד. זה כבר לא משרת אותי בצורה חיובית כמו שזה משרת אותי באופן שלילי", הבהירה. טוויטר הרעילה, כך קבע דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל. צילום: מתוך הדו"ח טיגן המשיכה והסבירה כי, "תמיד הוצגתי כילדה נקמנית, אבל אני פשוט לא. הרצון שלי שיחבבו אותי והפחד להכעיס אנשים הפכו אותי למישהו שלא נרשמתם אליו (במובן של מעקב בטוויטר – ג"פ), ולאדם אחר ממי שהתחלתי כאן!" טייגן עודדה את עוקביה: "דעו ולעולם אל תשכחו שמילותיכם חשובות. לא משנה מה אתם רואים, מה אותו אדם מתאר או כוונתך. במשך שנים ספגתי כל כך הרבה מכות קטנות משני עוקבים (כדימוי ליכולת של מעטים להציק – ג"פ), שבשלב זה אני באמת חבולה מאוד". היא סיכמה את ציוץ הפרידה שלה וכתבה כי "עשיתי את הטעויות שלי לאורך כל השנים ומול מאות אלפים, והייתי אחראית לגביהן", אך הסבירה כי בסופו של דבר לא הצליחה ללמוד "כיצד לחסום את השליליות". לידה שקטה וטראומתית, חששות למייגן מרקל וסגירת החשבון לטייגן היה, כאמור, חשבון טוויטר פורה, שבנה את המותג שלה. היא לא הסבירה מה ספציפית הביא להחלטתה לפרוש מהרשת המצייצת הסואנת, אך אפשר אולי לקשר את הדברים לתמיכה שהביעה באחרונה בזוג המלכותי המורד, מייגן מרקל והנסיך הארי, ולאירוע טראומטי שפקד אותה לפני מספר חודשים, ואשר קשור לדאגתה למרקל.   View this post on Instagram   A post shared by chrissy teigen (@chrissyteigen) ב-2020 ציפו טיגן ולג'נד לילדם השלישי, אך בספטמבר, בהיותה בחודש החמישי להריונה, עברה הדוגמנית לידה שקטה, עליה דיווחה לעוקביה בכל המדיה החברתית בעצב מר ובפרטים ואינטימיות גבוהה, כולל תמונות שלה ושל לג'נד אוחזים בתינוק המת ובוכים – תמונה שנעלמה להרשת אחרי מחיקת החשבון.   View this post on Instagram   A post shared by chrissy teigen (@chrissyteigen) כשנתקלה בביקורת הקשה כלפי מרקל והנסיך הארי, ביודעה שמייגן מרקל הרה, היא נזעקה להגן עליה, ואולי אפילו יותר מכך על עוברה, וכתבה: "החרא הזה סביב מייגן מרקל פוגע קרוב מדי בשבילי. האנשים האלה לא יעצרו עד שהיא תפיל (את תינוקה – ג"פ). תפסיקו עם זה לעזאזל". מייגן מרקל והנסיך הארי בחתונתם. צילום: BigStock אלא שהשליליות, בין אם כלפיה או כלפי אחרים, הכריעה לבסוף את טיגן וגרמה לה לפרוש מביצת הטוויטר הדי טובענית. באינסטגרם (Instagram) מאידך היא עדיין מתחזקת פרופיל פעיל, צבעוני ומלא בתמונות שלה ושל בני המשפחה. נקווה שב"אינסטה" היא תחווה רק חיוביות, ולא תחוש צורך לפרוש גם משם.   View this post on Instagram   A post shared by chrissy teigen (@chrissyteigen)    

השיח סביב הראיון שנתנו הנסיך הארי ורעייתו, מייגן מרקל, לאופרה ווינפרי בקושי שקע, והנה אנחנו מקבלים עוד חדשה מעניינת מהזוג המלכותי: מסתבר שהנסיך מצטרף להיי-טק, בתפקיד בכיר. לפי דיווח בוול-סטריט ג'ורנל, הדוכס מסאסקס, כתוארו המלכותי של הנסיך הבריטי, עומד להיות CIO – שזה, במקרה המדובר, לא מנמ"ר, אלא ר"ת של Chief Impact Officer. מנהל השפעה ראשי, בתרגום חופשי ולא כל כך מוצלח לעברית. הנסיך ימלא את התפקיד בסטארט-אפ בטר-אפ, שמפתח טכנולוגיות לאימון חיים ולטיפול נפשי, וכבר הגיע למעמד של חד קרן.

חשבשבת השיקה באחרונה מערכת וובית פרי פיתוחה, שהוקמה על הענן של AWS. המערכת מיועדת לעסקים קטנים ובינוניים. היקף הפרויקט לא נמסר, אולם על פי הערכות בשוק, מדובר בכ-100 אלף שקלים. יש לציין שחשבשבת, בבעלות ד"ר אברהם ורחל מידן, היא מבתי התוכנה הגדולים בישראל. פתרון ה-ERP שלה כולל מודולים לניהול של מלאי, ייצור, שרשרת אספקה, לקוחות וקופות, הנהלת חשבונות ומכירה באינטרנט. החברה הוקמה בשנות ה-80', אז היא הוציאה את הגרסה הראשונה של המערכת. חשבשבת מונה יותר מ-200 עובדים, והיא פרוסה ב-18 סניפים בארץ ובחו"ל. המעבר לענן הוא חלק ממהלך לחיזוק התדמית של חשבשבת, שכבר מזמן היא לא רק חברה שמייצרת תוכנת הנהלת חשבונות, אלא בית מערכות לפתרון כולל של ERP לעסקים קטנים ובינוניים. החברה מציעה תוכנת מדף, ללא צורך בהתאמות ובחיבורים שמקשים על המשתמשים. לתוכנת חשבשבת יש שתי גרסאות: גרסת Windows, שעובדת בשיטת שרת-לקוח, וגרסה וובית מלאה, שבה הממשק והנתונים מאוחסנים בענן. גרסה זו מתאימה לכל סוגי העסקים, ובין השאר מאפשרת ניהול מתקדם רב מטבעי, לטובת עבודתן של חברות רב לאומיות רבות וחברות בת של חברות שנסחרות בבורסה האמריקנית. המערכת של חשבשבת תומכת בכל התקנים הנדרשים מתוכנות ERP, בין היתר בתקן SOX, בתקן האירופי לשמירה על הפרטיות (GDPR) ובתקנים דומים במדינות אחרות, דוגמת זה שעומד להיכנס לתוקף בקליפורניה. לדברי פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת, "משבר הקורונה הביא עמו אתגרים גדולים, שהשפיעו דרמטית על הפעילות העסקית של העסקים הקטנים והבינוניים. יישום מערכת הווב שלנו על גבי AWS הינו שלב נוסף בתהליכי החדשנות, שבהם אנחנו מעבירים את העסקים הקטנים והבינוניים לקדמת הטכנולוגיה ומאפשרים להם לשחק במגרש של הגדולים, עם פיתוח כלים מתקדמים של גיבוי ואבטחת מידע, כמו גם הוזלה של עלויות רבות בתחום תשתיות המחשוב. זאת, לצד גישה לכלים אנליטיים שנותנים למקבלי ההחלטות כלי ניהולי, וגישה גלובלית ומתקדמת לנתונים העסקיים". "השקת מערכת הווב של חשבשבת על גבי הענן שלנו תאפשר לעסקים קטנים ובינוניים ליהנות מהיתרונות של עבודה עם כמה מהטכנולוגיות החדישות ביותר", אמר הראל יפהר, מנהל הפעילות של AWS בישראל. "אנחנו מציעים תשתית ענן גלובלית ואמינה, שמאפשרת לכל עסק ליהנות מגישה לכוח מחשוב עצום, עם חוויית משתמש משופרת ואבטחה ברמה הגבוהה ביותר".