אתמול (ב'), במוצאי חג שהשבועות, עמדו אורחי המקסימים לקראת נסיעה בחזרה לכיוון ביתם. ולמרות שבסך הכל הגיעו אלינו לביקור בחיפה, מתל אביב, ההגעה הייתה כרוכה בדאגות מהסכנות בדרכים. הנסיעה הלוך והביקור עברו על מי מנוחות, אולם לקראת היציאה לכיוון ביתם שוב עלה החשש מהדרך וממה שממתין במהלכה. וכך קרה שנשלף הנייד ונפתחה אפליקציית ווייז (Waze) כהכנה לנסיעה, כדי לנסות להבין מה המסלול העדיף ומתי לצאת ולהגיע בבטחה. אלא שאז קרה דבר מדהים. היישום בכבודו ובעצמו הודיע לאורחי המודאגים בלאו הכי: "סעו רק אם אתם מוכרחים", בחלונית מוקפצת, עוד בטרם חיפוש המסלול, שהגיעה עם ציור של כלי רכב ועליו שלט אין כניסה, ותוספת טקסט בקטן שהתריע: "שמרו על בטחונכם. פעלו וסעו בהתאם להנחיות הביטחוניות". האורחים שביקשו בסך הכל לצאת מחיפה לתל אביב היו המומים, הראו לי את ההתרעה, בדקתי בנייד שלי – גם שם היא הופיעה מיד עם פתיחת האפליקציה, כמו גם אצל אחרים שנכחו במפגש. המחשבה הראשונה שעברה בראשנו הייתה שווייז כנראה מעודכן ויודע דבר מה שטרם הגיע לאוזנינו. פנינו לחפש בגוגל ובתקשורת ונתקלנו באפס מידע על סכנות ביטחוניות מיידיות וידועות האורבות לנוסעים ברחבי ישראל. תודה ווייז. מרגיע מאוד. pic.twitter.com/Iu9YkyBV7b — אלקי ברגשטיין (@Elky_Bergstein) May 16, 2021 וזה לא שאין בכלל סכנות בנתיבי ארצנו בימים אלו, כשכולנו נמצאים בעיצומו של משבר ביטחוני עם התקפות טילים מחד ומאידך התפרעויות ומהומות נוראיות בערים מעורבות, שאף זולגו לכל עבר. אבל בבחינה מדוקדקת של הנתונים אודות המצב, מתגלה קל מהרה שהסכנה לנוסעים בכבישי ישראל מאז תחילת מבצע "שומר החומות" היא כמעט אפסית, בעוד שהסכנה לנהגים ולמי שנמצא איתם ברכב גבוהה בהרבה כשבתאונות דרכים עסקינן. "מכת מדינה" הגדירו לא אחת את הקטל והפגיעות שאורבים לישראלים בכל נסיעה פשוטה כמעט. לפי נתונים עדכניים של הרלב"ד מאז קום המדינה נהרגו בסך הכל 34,441 בני אדם בתאונות דרכים בארצנו הקטנטונת, מתוכם 5,158 ילדים ובני נוער. קטסטרופה שללא ספק ראוי להתריע מפניה. הלא כן? אז למה לעזאזל ווייז מלחיצה אותנו ככה? ניסיון לאתר ברשתות החברתיות ישראליות.ם שההתרעה הבהילה גם אותם העלה כמה וכמה פוסטים וציוצים, אולם מעטים יחסית, במיוחד שבמהלך החיפושים התגלה כי ההתרעה של ווייז קופצת (לבעלי אפליקציה בגרסה מעודכנת אחרונה) ככל הנראה כבר כמה ימים, מה-15 במאי, אם לא לפני כן. לא ברור מדוע הישראלים מקבלים בכזו טבעיות הודעה מטעם יישום שאינו ממשלתי ושלא ברור אם גויס מטעם גורמים רשמיים להיות המתריע בשער. ווייז שבבעלות גוגל (Google) היא בסך הכל מוצר אחד של תאגיד ענק פרטי. מה לה ולהתרעות הללו בעצם? בכל מקרה, נבירה מעט אחורה בזמן הראתה שהתרעות דומות פורסמו על ידי ווייז בכמה מדינות בתקופת השתוללות מגיפת הקורונה. גם במקרים אלו לא ידוע מי הנהיג את המהלך, האם הוא נעשה בשיתוף הרשויות ומדוע ההודעה קפצה במקום X ולא במקום Y. תאמרו, ווייז-גוגל פשוט דואגים לנו. באמת מסוכן פה. שוב, לא מסוכן ביטחונית בכבישים בימים אלו יותר מאשר יש להיזהר מפגיעה בתאונת דרכים, סטטיסטית. ומי כמו גוגל מבינה סטטיסטיקה ובאנליזה שלה. בפוסטים שבהם עלה הנושא היו מי שטענו שמדובר למעשה במהלך מקדים כדי להתנער מהאשמות בדיעבד בסגנון "לא הזהרתם אותנו נסעו לשם ולהתפוצץ עלינו טיל". אולי גם מתביעות דומות. ייתכן. אבל בכל זאת ממשיכה לנקר בראש המחשבה – ומה עם הלחץ המיותר שהודעה כזו זורעת? ומה עם המחשבה שהיא עלולה לייצר שאין פינה בטוחה בישראל? ומה עם מי שהגיבו קשה להתרעה, כמו אחת מחברות הפייסבוק שלי שכתבה בהתייחס להעלאת הנושא: "קרה לי פעם אחת ולא יצאתי לדרך"; או חברה אחרת שציינה בתגובה: "הלחיץ לי את החיים"? הרי לחץ ממש לא חסר לאיש מאיתנו כיום. אפילו בהקשר לקורונה מצאתי באקראי פוסט על התרעה דומה בה כתבה אישה שביקשה למצוא "דרך לחסום חלון קופץ זה בווויז". היא הסבירה: "אני עובדת בבית חולים ולא זקוקה לתזכורת היומית כדי לתרגל התרחקות חברתית … אני כבר מבינה טוב מדי! :(". לפיכך אני שואלת גם ומה עם תגובות דומות, דפיקות לב ולחצים בחזה וביטול תכניות, שלבטח היו מנת חלקם של רבים שנתקלו בהתרעה, ומה ההשלכות של אלו על חיינו? ווייז באו להרים pic.twitter.com/dFiQLQ1qB5 — KeDmE (@KeDmE_) May 14, 2021 באתר הראשי שלה באנגלית מסבירה ווייז על הההודעה המסוימת: "מסך ההתראה 'סע רק במידת הצורך' יכול לכלול את כפתור אישור וסגור יישום, כדי לעודד את המשתמש לסגור את האפליקציה ולא לנהוג ללא צורך קיצוני". מאחר שזה לא הניח את דעתי, פניתי לווייז ישראל בבקשת הבהרה. הדובר מסר כי הבקשה נשלחה אל ווייז חו"ל. בינתיים לא התקבלה כל תגובה או הסבר לנוהג המאוד משונה שאימצה האפליציה שהפכה ללאומית בכלל בלי שביקשנו זאת ממנה. וחבל. אפילו ווייז הפך למתריע הלאומי. עצוב. pic.twitter.com/vTAfOlRLbu — Yariv Pelled (@ofek0802) May 16, 2021 עדכון: אחרי פרסום הטור הגיעה תגובת ווייז ובה נכתב: "בטיחות המשתמשים עומדת בראש סדר העדיפויות של ווייז. לכן, החברה הציגה הודעה בתוך האפליקציה המעודדת את המשתמשים לבצע רק נסיעות חיוניות בשל המצב המתמשך בישראל".

הפלסטינים מנצחים – ובגדול – ברשתות החברתיות: נתונים מראים שמדי שעה מפורסמים בטוויטר כ-50 אלף ציוצים נגד ישראל ופעילותה כלפי החמאס ועזה, לעומת 2,000 ציוצים פרו-ישראליים בלבד. בנוסף, האשטאגים כגון GazaUnderAttack# ו-FreePalestine# הרבה יותר פופולריים מאשר האשטאגים לטובת ישראל. הנימוקים לכך הם שנאת ישראל טהורה, אבל גם התמונות של בניינים הרוסים ואזרחים הרוגים שמגיעות מעזה ומפורסמות במדיה העולמית – המסורתית והחברתית (וכנראה שפחות מטרידות את הגולשים מתמונות כאלה שמגיעות מישראל). הנתונים נאספו על ידי התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שנאבקת בשנאת היהודים ובשנאת ישראל ברשתות החברתיות לאורך השנה, והם נכונים לשבוע האחרון. בתנועה מציירים תמונה מטרידה מאוד – הן של הפצת תכנים אנטי-ישראליים ברשתות החברתיות והן של חוסר המענה של הגופים הישראליים נגדה. זאת, למרות התגייסות למאבק של אנשים פרטיים וכמה גופים. הפער בולט עוד יותר כאשר מביטים על החשיפה הכללית: ציוצים ותיוגים בעלי תוכן פרו-פלסטיני ואנטי ישראלי זוכים לממוצע של 70 מיליון צפיות בשעה, לעומת 2.5 מיליון צפיות שלהם זוכים ציוצים פרו-ישראליים. #GazaUnderAttack Israel is not oppressed, Israel is thief, murderer and terrorist! pic.twitter.com/CKNMSsYe1a — Sadia Hussain (@Sadia_hussain00) May 12, 2021 גלישה בטוויטר מעלה שההאשטאגים הפופולריים ביותר באזור בשעות אלה במה שמוגדר "אזור ישראל" הם GazaUnderAttack# ו-Sheikh Jarrah# – שייח' ג'ראח, שהיא השכונה בירושלים שבה החלה ההסלמה. לעומת זאת, האשטאגים על שמן של אשקלון ואשדוד – שתי ערים שסובלות מטחי רקטות כבדים מעזה – נמצאים הרחק מאחור במדד הפופולריות (ולא מן הנמנע שחלק מהגולשים שמתייגים אותן "חוגגים" את הירי). מה בכל זאת עושים בישראל? בתנועה אומרים שישראל מפסידה במאבק לא רק במספר הציוצים, אלא גם מאחר שרבים מהם כוללים פייק ניוז – מידע כוזב, שקרי ומסית, שהופך את ישראל ואת צה"ל למבצעי פשעי מלחמה, לפי אותם צייצנים. לדבריהם, הגולשים הפרו-חמאסיים מפיצים תכנים שקריים בעיקרם ביחס למדינת ישראל ולעם היהודי, שכוללים זיוף תמונות, פרסום תוכן ללא ההקשר הרלוונטי ועריכות סרטונים. זאת, במטרה להציג תמונה חד צדדית ולעודד הסתה. לדוגמה, תמונות שבהן מוצגים חיילים ישראלים רוצחים ילדים פלסטינים – אלא שהמדים שהם לובשים אינם מדי צה"ל, וממילא הן לא צולמו במבצע הנוכחי. כמו כן, ישראלים ואחרים ש-"מעיזים" להביע תמיכה בישראל זוכים לקיתונות של שנאה. בתנועה אומרים כי הם רואים את זה הן בניטור התכנים והן בחוויות אישיות של מתנדבים שלה בחו"ל – כולל בפלטפורמות שאמורות להיות "עסקיות", כמו לינקדאין. ככלל, יש לציין שהגורמים הישראליים לא שוקטים על השמרים: בימים האחרונים נערכו שיחות בין גורמי ממשל בירושלים לבכירים ברשתות החברתיות, על מנת להאיץ בהן לנטר ולהוריד כמה שיותר תכנים אנטי-ישראליים. כמו כן, ארגונים שפועלים במשך כל השנה נגד תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים ברשת, כגון התנועה למאבק באנטישמיות ברשת ו-Stand With Us, הגבירו את פעילותם עם תחילת המבצע, וסלבס ישראליים מוכרים בעולם כגון גל גדות (שחטפה ביקורת על שהתמהמהה לעשות את זה) ונועה תשבי התגייסו למען ההסברה הישראלית בימי המבצע. אלא שכל זה מתחוור לעומת המאמצים של החמאס והפלסטינים בכלל, וההתגייסות של סלבס בינלאומיים כמו בלה חדיד ודואה ליפה למען עזה. אלה הביעו הזדהות עם המאבק הפלסטיני ועם ההרג של אזרחים, כולל ילדים, ברצועה.

כתב: רואי לקנר, מהנדס מכירות וארכיטקט ענן בטרנד מיקרו. השנה האחרונה אתגרה את המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע, המהווים "שומרי הסף" הארגוניים המרכזיים, שמגנים מפני פגיעה בנכסי הארגון, פגיעה בלקוחות, יצירת נזק תדמיתי או חידלון עסקי. גם בימים שבהם אנחנו נדרשים לעבוד מהבית, בשל מצב ביטחוני או אישי, חשוב לשמור על האיזון העדין של הגברת האבטחה הארגונית בעקבות ההתחברות מרחוק מבלי לפגוע בהמשכיות העסקית של הארגון. אני רוצה לחלוק אתכם שלושה צעדים שכל ארגון חייב לאמץ על מנת לשמור על עצמו ובו בזמן לאפשר לעובדים את הגמישות לעבוד באופן היברידי לטווח הארוך: הגנה על תחנות קצה זה לא מספיק רוב פתרונות ה-EDR מתמקדים בתחנות קצה ארגוניות, כיוון שהן מהוות נקודות הגישה הכי קלות לארגון. עם זאת, באחרונה אנחנו עדים להתרחבות ההתקפות, הפיכתן למתוחכמות ומורכבות יותר, ובעיקר לבחירת יעדים על בסיס אישי ותפקיד בארגון. התוקפים משתמשים בכלל האמצעים הדיגיטליים שנמצאים ברשות היעד – בין אם בסביבת העבודה או בסביבה האישית. כאשר המידע מצוי במגוון מכשירים, עננים ואפליקציות, השליטה על המידע הארגוני, או יותר נכון לומר הדיכוטומיה בין המידע האישי לארגוני, הופכת להיות מאתגרת מאי פעם. כשחתך התקיפה הגדול ביותר (94%) מכל סוגי המתקפות מגיע מהאימייל, אי אפשר להתעלם מנתון זה ולהתמקד ב-EDR לתחנות הקצה בלבד. הדבר נכון גם לעולמות השרתים, שכן אולי יותר קל להיכנס לתחנת הקצה, אבל היעדים הסופיים של רבות מההתקפות הם השרתים ובסיסי הנתונים הארגוניים – יותר מאשר תחנות הקצה. לכן, חשוב לא פחות להשקיע גם שם. עבור מעגל הרשת, כלי הנראות (Visibility) והאכיפה הכרחיים על מנת שמנהלי האבטחה והמנמ"רים יוכלו להבין את המתרחש ברשת הארגונית. אנחנו, בטרנד מיקרו, מבינים שהגנה על תחנות הקצה הן רק חלק מהסיפור. פלטפורמת ה-Vision One שלנו לוקחת את יכולות ההגנה והתחקור של תחנות הקצה, מעצימה אותן לעולמות המייל, הרשת והשרתים, ומספקת מענה מקיף וגמיש לצרכי הארגון. צמצום רעשי הרקע לקבלת התמונה המלאה אין ספק שהעבודה מרחוק מקשה על נראות בתוך הרשת והמחסור בכוח אדם תורם לעומסים רבים על הצוותים המקצועיים. אחת הבעיות שממנה סובלים צוותי ה- IT היא שרשרת ההתראות הבלתי פוסקת שהארגון "זוכה" לה. זו האחרונה מקשה באופן משמעותי על העבודה והמערכות או, גרוע מכך, גורמת לנרמול הרגישות. היכולת שלנו, בטרנד מיקרו, היא כפולה: לתת לעובד גמישות עבודה מכל מקום – ולא להעמיס על צוותי ה-IT עבודה נוספת בשל כך. לכן, הגדולה של פלטפורמת ה-Vision One שלנו היא היכולת לאסוף ולתכלל את כל האירועים מכל ה-ורטיקלים, לרבות מייל, שרתים, רשת ותחנות קצה. Vision One יכולה להרכיב את כל חתיכות הפאזל ובו בזמן לתכלל את רצף האירועים, כלומר – להצביע על הקשר בין הדברים השונים שקרו. למשל, אם עובד קיבל אימייל, המערכת תדע להצביע על מידעים נוספים רלוונטיים מעבר למקרה הספציפי: לדוגמה, מהי ההתקפה שהגיעה בקובץ, עוד כמה אנשים קיבלו אותו וכדומה. כל הפרטים מסופקים לאנליסט כדי שיצליח להבין מה כולל האירוע בכל אחד מהרבדים ב-IT. תחקור מכל מקום היכולת לבצע תחקור מעמיק, מהימן ומקיף, שכולל את כל מקורות הארגון בכל מקום שבו מתקיימת פעילות, מעניקה לארגון גמישות רבה בגישה לניהול נכסי אבטחת המידע שלו. לצד זאת, חשוב לבצע התאמה אישית של מערכות ההגנה לארגון ולא ההיפך (כלומר, לא להתאים את ההתנהגות הארגונית למערכות ההגנה), ולאפיין את שלל ההתראות על פי קריטריונים שרלוונטיים לארגון. פלטפורמת ה-Vision One של טרנד מיקרו מאפשרת לארגון לא רק לבצע תחקור אחרי ניסיון פריצה, אלא גם להתריע מבעוד מועד על התנהגות חריגה. בנוסף, ניתן להזין למערכת ההגנה אינדיקטורים רבים, כמו, למשל, של מערך הסייבר הלאומי, וכך להעשיר את בסיס הנתונים במידע הרלוונטי באופן ספציפי לארגון. זאת, כמובן, לצד עדכונים רלוונטיים מהזירות האזורית והבינלאומית, המוזנים באופן אוטומטי לפלטפורמה. יכולת זו הופכת את הזיהוי והניטור לאיכותיים הרבה יותר, ומבטלת את משמעות המרחק הגיאוגרפי.

מדען המחשבים האוסטרלי, ד"ר קרייג רייט, הגיש באחרונה תביעה לבית המשפט העליון של לונדון נגד 16 מפתחי תוכנה, בדרישה שיאפשרו לו לאחזר את 111,000 אסימוני הביטקוין – שכעת שווים כ-5.7 מיליארד דולר – אשר לטענתו הם שלו, אך מוחזקים בכתובות דיגיטליות שאין לו מפתחות פרטיים אליהן. בשנת 2016 נחשף רייט, יזם טכנולוגי ויועץ אבטחה ו-IT, כממציא הביטקוין, לאחר שנים של ניחושים והערכות באשר לזהותו של האדם שהביא אל העולם את הקריפטו הכי מפורסם, שהיה ידוע עד אז בכינוי סאטושי נקאמוטו. רייט הציג שלל הוכחות להיותו הממציא המסתורי, ועם זאת עד היום העניין עדיין שנוי במחלוקת. בעת החשיפה, הראיות שעליהן התבססו Gizmodo ו-Wired, שחקרו את העניין באריכות, מתמקדות בבלוג אישי של רייט, שבו הופיע חודשים ספורים לפני שהביטקוין פרץ לראשונה לתודעת הציבור, באוגוסט 2008, פוסט בו בישר רייט כי בכוונתו להציג לעולם בקרוב שטר וירטואלי. בהודעה נוספת בבלוג, שהתפרסמה בחודש נובמבר באותה שנה, הציע רייט לקוראים המתעניינים בנושא ליצור עימו קשר ולשלוח אליו מסרים מוצפנים. המסרים שקיבל רייט נשמרו במאגר הנתונים של MIT. אחת הסיבות לקישור שנעשה בין רייט לנקאמוטו היא העובדה שבחקירה העלו הממצאים את כתובת האימייל שממנה הגיעו ההודעות למאגר הנתונים – satoshin@vistomail.com, הדומה במיוחד לכתובת שבה משתמש אותו סאטושי נאקאמוטו – satoshi@vistomail.com. לפי דיווח אחרון ברויטרס, רייט טוען בתחילת 2020 כי איבד מפתחות מוצפנים עבור הביטקוין שהיה רכושו, וזאת עקב פריצה לרשת המחשבים שלו. כעת, מי שגורס שהוא יצר את הטכנולוגיה שמאחורי הקריפטו המפורסם דורש מהמפתחים לאפשר לו לאחזר את הגישה להון שבבעלותו, לטענתו. "הלקוח שלנו תמיד טען שהוא יצר ביטקוין כדי שיפעל במסגרת החוקים הקיימים וכי במקרה של אובדן או גניבה, שבו ניתן להוכיח בעלות לגיטימית, על המפתחים מוטלת החובה להבטיח התאוששות", הצהיר בתגובה להגשת התביעה פול פרגוסון, שותף בפירמת עורכי הדין אונטייר (Ontier) המייצגת את רייט. תגובת ההגנה: "תביעה מזויפת" אלא שההגנה של אחד הנאשמים, מפתח ליבת ביטקוין ומהנדס תוכנה בשם פיטר טוד, טוענת כי המקרה כולו הוא "מזויף". טוד אמר כי רייט לא הוכיח את בעלותו, ומתעקש שבכל הנוגע בביטקוין לא יכולה להתקיים מה שמכונה "תפיסה שרירותית", בלי הוכחות חותכות לבעלות על הקריפטו. "כפי שמוצג ממש במקרה זה, אם אנו מאפשרים לאנשים לקבל מטבעות שנתפסו והועברו מחדש על פי צו בית משפט, זה מסכן את המטבעות שלך בגניבה על ידי שימוש לרעה בתהליכים המועדים לטעות הללו", אמר טוד לסוכנות הידיעות רויטרס. לפי התקשורת, רייט, שהוא יליד אוסטריה, נמצא על הספקטרום האוטיסטי. הוא נחשב כמקרה חריג בשל היותו אוטיסט שהצליח לרכוש השכלה גבוהה ולהפוך לדוקטור. רייט מתגורר כיום בבריטניה עם אשתו ושניים משלושת ילדיו, אחרי ששלטונות אוסטרליה ניסו לתפוס אותו ואת הרכוש שברשותו מכיון שברשות המסים האוסטרלית נקבע שהביטקוין כפוף לדרישות המס ככל המטבעות, וגם עליו חלה חובת תשלום על רווחי הון. זוהי התביעה השנייה שהוגשה על ידי רייט לבית המשפט הבריטי בתוך שלושה שבועות. הוא מוסיף ומתעקש על החזרת הבעלות על ההון העצום לידיו, על אף שהמשטרה עדיין חוקרת את הפריצה שחווה לפני שנה וחצי. בתביעה זו, כמו בקודמת, שב רייט וטוען כי מפתחים אלה הפרו את חובתם לפעול לטובת הבעלים הלגיטימיים של נכסי המסחר הדיגיטליים העולמיים. ממסמכי בית המשפט שראה רויטרס עולה כי הנאשמים בתיק הם היזמים העומדים מאחורי ארבע הרשתות Bitcoin Satoshi Vision (BSV), Bitcoin Core (BTC), Bitcoin Cash (BCH) ו-Bitcoin Cash ABC (ABC), הפועלות באירופה, ארצות הברית, ניו זילנד, אוסטרליה ויפן. נזכיר כי הביטקוין נסק אל שיא של כל הזמנים כשהגיע כמעט לשווי 65,000 דולר ליחידה באפריל האחרון. בזמן כתיבת שורות אלו, ועל פי נתוני CoinDesk, הוא נסחר במחיר של כמעט 45,000 דולרים, וזאת שוב אחרי טלטלות גדולות בערכו.

חברת  המודיעין העסקי סלברייט (Cellebrite) הודיעה על הגשת בקשה לרישום למסחר (F-4) לרשות לניירות ערך האמריקנית, אשר כוללת תשקיף ראשוני, בהמשך לעסקת המיזוג שכבר הוכרזה עם TWC Tech Holdings, חברת SPAC ציבורית. בהמשך לסגירת העסקה, ובכפוף לאישורה, מניותיה של סלברייט צפויות להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול "CLBT". השלמת העסקה, הצפויה ברבעון השני או השלישי של 2021, כפופה לאישור בעלי המניות של שתי החברות, להתקיימות תנאי סגירת העסקה המוגדרים בהסכם המיזוג או לויתור עליהם, לקבלת אישור הבקשה לרישום למסחר על ידי הרשות האמריקנית לניירות ערך, וכן להתקיימות תנאי סגירה מקובלים נוספים. סלברייט מגדירה את משימתה כ-"הצלת חיים והגנה עליהם, האצת גלגלי הצדק ושמירה על פרטיות המידע". עם לקוחותיה נמנים גופים ממשלתיים ומקומיים, הפועלים בתחום אכיפת החוק וארגונים במגזר הפרטי, והטכנולוגיה שלה מאפשרת להם לנהל חקירות המתבצעות מתוקף החוק באופן מהיר ויעיל יותר. הפתרונות של סלברייט נרכשו עד כה על ידי כ-6,700 גופי אכיפת חוק וארגונים פרטיים ביותר מ-140 מדינות, ומסייעים במיליוני חקירות ברחבי העולם. בחברה טוענים כי יש לה "מחויבות עמוקה לפרטיות המידע ולשימוש אתי בטכנולוגיה שלה". TWC Tech Holdings היא חברת ארנק, אשר הוקמה למטרת ביצוע מיזוגים, חילופי הון מניות, רכישת נכסים, רכישת מניות, ארגון מחדש או שילוב דומה של עסקאות. החברה גייסה 600 מיליון דולר במסגרת ההנפקה הראשונה שלה לציבור בספטמבר 2020.

במסגרת מאמציה להגדלת הכנסות, טוויטר (Twitter) מתכננת להשיק בקרוב שירות פרימיום בתשלום, שייקרא Twitter Blue, בעלות של 2.99 דולר לחודש – כך צייצה בסוף השבוע חוקרת האפליקציות ג'יין מנצ'ון וונג, שהתפרסמה בזכות גילוי של תכונות חדשות באפליקציות פופולריות לפני שהן מפורסמות. וונג שיתפה צילומי מסך החושפים את השירות ואת התכונות שייכללו בו. Twitter is calling their upcoming Subscription Service “Twitter Blue”, priced at $2.99/month for now, including paid features like: Undo Tweets: https://t.co/CrqnzIPcOH Collections: https://t.co/qfFfAXHp1o pic.twitter.com/yyMStpCkpr — Jane Manchun Wong (@wongmjane) May 15, 2021 Twitter Blue יכלול תכונה שרבים מצפים לה, של ביטול ציוצים בתוך 5 עד 30 שניות מרגע שנכתב. המשתמשים גם יוכלו לבחור היכן ליישם את המחיקה – בציוץ המקורי, בתגובה, או בציטוט מציוץ. מנויי השירות יוכלו ליהנות מתכונה חדשה בשם Collections, שתאפשר להם לסדר ציוצים באוספים, כדי שיהיה קל יותר למצוא אותם במועד מאוחר יותר. לדבריה, טוויטר גם מתכננת מודל רישום מדורג, שמשמעותו שברמה מסוימת יהיו יותר תכונות בתשלום לעומת האחרת, והמשתמשים ברמת התשלום הגבוהה ביותר יוכלו לקבל חוויה משופרת. בתחילת החודש רכשה טוויטר את חוסם הפרסומות Scroll מתוך כוונה להשתמש בו בשירות המנויים החדש. גם ג'ק דורסי, מנכ"ל החברה, אמר בעבר כי טוויטר תציב "סף ממש גבוה" כאשר תבקש מלקוחות "לשלם עבור היבטים של טוויטר". דובר של טוויטר סירב להגיב לידיעות. בחודש פברואר האחרון הכריזה טוויטר כי תשיק במהלך השנה את תכונת super follow, שתאפשר למשתמשים לגבות מעוקבים תשלום עבור גישה לתוכן בלעדי, שלא מוצג לעוקבים רגילים, ודיווחה גם כי היא מתכננת מוצרים נוספים, שמצויים עדיין בשלבים של בדיקות. במצגת למשקיעים הצהירה טוויטר כי היעד שהציבה לעצמה הוא להכפיל עד 2023 את הכנסותיה לעומת 2020 ולהגיע  ליותר מ-7.5 מיליארד דולר (ב-2020 הסתכמו הכנסותיה ב-3.7 מיליארד דולר).

מיזם הרחפנים הלאומי נעמה, שעד כה עסק באסדרת הפעילות האזרחית, נרתם כעת לתמיכה בפעילות חירום בעורף בישראל. חברת נתיבי איילון העמידה לשימוש פיקוד העורף חמ"ל במרכז ניהול התנועה שלה, כחלק מהמבצע "שומר החומות" לניטור מוקדי נזק אזרחיים בשטח על ידי רחפנים של חברות המשתתפות בפרויקטים השונים במיזם הרחפנים הלאומי. לחברות מגוון יכולות צילום וניטור, אשר יכולות לשמש לטובת מתן מענה לתרחישים שונים, כגון תיעוד וניטור של אתרים בהם נפלו רקטות, ובפרט כאלה שאין אליהם גישה קרקעית וסיוע במענה להפרות סדר אלימות והעברת הדיווחים מהשטח אל מוקד שליטה בזמן אמת. ארבע חברות נבחרו להשתתף במאמץ הסיוע: שלוש חברות המפעילות רחפנים ואשר שותפות במיזם הרחפנים הלאומי: רובוטיקה כחול לבן, שנכנסה ראשונה לכוננות וכבר הופעלה בתיעוד אתר נפילה באשדוד, חברת קאנדו וחברת פלייטק, והחברה הרביעית היא איירוויז, המפעילה מערכת שו"ב אחודה, שאליה מתממשק המידע המתקבל מהרחפנים, המופעלת מתוך מרכז ניהול התנועה המטרופוליני דן של חברת נתיבי איילון. את המוקד מאיישים אנשי מקצוע מטעם חברות הרחפנים, בקרים מחברת מטריקס, מטעם חברת נתיבי איילון, נציג מקצועי של רשות החדשנות, וגורמים מטעם פקע"ר. לבקשת פקע"ר, חברת נתיבי איילון מפעילה שני צוותי כוננות באשדוד ובאשקלון לטובת הפעלה טנטטיבית בטווח זמן מיידי. מנכ"ל חברת נתיבי איילון, איתמר בן מאיר, אמר, כי " הרחבת מיזם הרחפנים הלאומי שאנו מקדמים בתווך העירוני לטובת פתרונות מתקדמים, המשמשים את פיקוד העורף בעיתות חירום, הוא ביטוי לחדשנות פורצת דרך ולהירתמות יוצאת דופן של כלל הגופים הממשלתיים לסייע במאמץ הלאומי. משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון גאים להפעיל את מרכז ניהול התנועה המטרופולני דן בעיתות חירום, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, למתן כלים נוספים לפיקוד העורף". ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: ״בעתות משבר, כפי שראינו בתקופת הקורונה, ניתן להאיץ את הפיתוח ולבגר פתרונות טכנולוגיים על מנת להתמודד עם אתגרים ציבוריים. רשות החדשנות רואה חשיבות עליונה בקידום שיתופי פעולה בין הממשלה לתעשיית ההיי-טק על מנת לקדם פתרונות לצורכי המדינה ובפרט לצורכי פיקוד העורף. בעת זו, חשוב לנצל את ההתקדמות המשמעותית שהושגה על ידי מיזם נעמה ביצירת סביבה רגולטורית טכנולוגית ועסקית. זאת על ידי שימוש בפיילוט מיזם הרחפנים אשר מימנו לסיוע במאמץ הלאומי״. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (מיל') מירי רגב: "לאור הפגיעה בתשתיות לאומיות ולאור הצורך במתן כלים נוספים לפיקוד העורף לשלוט באופי הפגיעות מירי הטילים העמקנו את שיתוף הפעולה עם הגורמים השונים. אני גאה על כך שהמוקד של חברת נתיבי איילון ושל משרד התחבורה, בו השקענו משאבים רבים על מנת לפתח את השימוש ברחפנים מסייע כעת במאמץ הלאומי״.

"אבטחת נתונים חזקה נעשתה קלה", אמרתי, בתפקידי כמנהל הפריסייל של קבוצת מולטיפוינט, כשהצגתי את פתרון Netwrix Auditor בכנס InfoSec 2021 של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה. יותר ויותר ארגונים, ללא קשר לגודל או ענף, מבינים את החשיבות של ביצוע ביקורת IT פנימית וחיצונית על בסיס קבוע. היתרונות של ביקורת על בסיס קבוע רבים: היא עוזרת לשפר את מערך האבטחה של הארגון, מסייעת לעמוד בביקורת תאימות וכמובן – מייעלת את עבודת צוות ה-IT, שכן לעתים קרובות, התהליך שאותו היא חוסכת מאוד מסורבל וגוזל זמן רב. תוכנת Netwrix Auditor מפשטת את התהליך, ועוזרת בהשגת היעדים בזמן קצר ובעזרת מעט משאבים. Netwrix זו חברה אמריקנית, שקיימת בשוק יותר משני עשורים. החברה מציעה כמה פלטפורמות לניתוח התנהגות משתמשים והפחתת סיכונים. Netwrix Auditor מאפשרת שליטה על השינויים והתצורות, ומציעה גישה בסביבה היברידית – גם בענן וגם בתוך הארגון. הפלטפורמה מספקת מודיעין אבטחה – הן זיהוי חורי אבטחה, הן זיהוי חריגות בהתנהגות המשתמשים והן חקר דפוסי איומים לאורך ציר הזמן. Netwrix מנטרת מגוון רחב של נקודות ברשת: AD ,AD בענן, Office 365, שרת EMC, שרת נט-אפ, שרת SQL ועוד, כמובן – גם בעזרת API. המערכת לא מצריכה התקנה של סוכנים על נקודות הניטור, כך שהפריסה מהירה מאוד. היא יודעת להפיק דו"חות ולשלוח התראות, ויכולה לשמור נתונים ל-30 יום בטווח הקצר ועד ל-10 שנים בטווח הארוך. הפחיתו את רמת הסיכונים בארגון בכל ארגון יש רצף קבוע של משימות, כגון בקשות לפתרון בעיות משתמשים או יצירת דו"חות – מה שיכול להסיח את דעתם של צוותי IT מהעבודה העיקרית שלהם: שמירת מערכות זמינות כדי שהמשתמשים יוכלו להיות פרודוקטיביים. Netwrix Auditor מצמצמת את הסיכון לנכסים הקריטיים על ידי זיהוי פערי האבטחה העיקריים בנתונים ובתשתיות, וחשיפת הרשאות רופפות. המערכת מבטיחה איתור ותגובה בזמן לאיומים על ידי הגדרת התראות עם פעולות אוטומטיות, וביצוע חקירות מהירות ומדויקות יותר. לסיכום, יתרונות המערכת עבור כל אחד מבעלי התפקידים הם: המנמ"ר שומר על סביבת עבודה בטוחה. מנהל הרשת ממקסם את זמן הפעילות של הצוות ומקל על שמירת ה-Compliancy של הארגון. מנהל האבטחה מונע הפרות וממזער עלויות כדי לעמוד בתקנים. מנהל ה-IT פותר בעיות במהירות וביעילות רבות יותר. אנליסט האבטחה מזהה פערי אבטחה וחוקר פעילות משתמשים חשודה בקלות רבה יותר. לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אליי במייל.