הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
26/04/22 13:56
9.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד התארים הלא רשמיים שעליו מתמודדות יצרניות הטלפונים השונות הוא כתר התמורה לכסף. זו אולי הסיבה שכמעט בכל השקה כיום בשוק מעורבים יותר מדגם אחד של טלפון, כשאותו שם משפחה מוצמד לכמה מכשירים בו זמנית, אך עם סיומות שונות ולרמות מחיר שונות, כדי לנסות לתפוס כמה שיותר מהשוק.
אך באיזו רמת מחיר מעניקים את התואר? נהוג, ודי בצדק, להצמיד אותו למכשירים בשוק הביניים, ובדרך כלל ממש לאמצע שלו, סביב נקודת המחיר של 1,500 שקלים, קצת פחות או קצת יותר. זהו חלק עמוס במיוחד של השוק והיה תחום שבו שיאומי וגם וואווי שלטו די בבלעדיות במשך תקופה ארוכה – אך כאמור אין כמעט יצרנית שלא מכוונת אליו מכשיר אחד או שניים ואפילו יותר בכל דור ודור, כשאף אחת מהן אינה אומרת דיינו.
אחת החברות החזקות ביותר כיום בשוק הזה היא רילמי, חברת המותג של אופו, וכיום חברת אחות לוואן פלוס שאת מכשיר שוק הביניים המוצלח יחסית שלה, OnePlus Nord CE 2, סקרתי ממש לאחרונה. סדרת שוק הביניים הנוכחית שלה, Realme 9, היא דוגמה ומופת לירי לכל הכיוונים עם כמה וכמה דגמים ברמת מחירים כזו או אחרת לאורך שוק הביניים.
מושא הסקירה הזו, Realme 9 Pro Plus, הוא הטלפון הבכיר ברשימה הקצרה, והוא כל כך שונה מ-Realme 9 Pro שאפשר היה להעניק לו שם אחר. כמו יותר ויותר מכשירים בשוק הביניים המעודכן הוא מגיע עם מעבד של מדיה-טק, במקרה שלו Dimensity 920, שבפני עצמו הוא אחד הטובים שמוצע כיום למרכז שוק הביניים. יחד עם 8 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-256 גיגה-בייט זיכרון אחסון הוא מציע ביצועים שהם אופייניים מאוד למכשירי שוק ביניים נוכחיים, ואף מוצלחים למדי בכל הרמות, דבר שבא לידי ביטוי בעבודה חלקה ונקיה בכל היישומים ובכל ההיבטים השימושיים.
אחד החשובים בהם הוא כמובן זמן העבודה, ועם יותר מ-15 שעות עבודה במבחן הסוללה הרציף, שמטיל עומס כבד על סוללת ה-4,500 מילי-אמפר/שעה שלו, לא ממש צריך לדאוג לחפש היכן לתקוע את הראש של המטען. ואם כבר מטען, להבדיל מיצרניות אחרות, רילמי מספקת מטען בקופסה וברמה גבוהה, עם הספק של 60 ואט, שלפי החברה מספיקות לו כ-45 דקות לטעינה מלאה, וזה יותר מיפה למכשיר שוק ביניים.
Realme 9 Pro Plus מצויד במסך Super AMOLED בגודל 6.4 אינץ' ברזולוציית +FHD עם בהירות מרבית נאה של 600 ניט, וקצב רענון של 120 הרץ. המסך מוגן בזכוכית Gorilla Glass 5 ומתחתיו יש חיישן טביעות אצבע אופטי שממוקם לטעמי קצת נמוך מדי, מתחת לאזור ההנחה הטבעי של האגודל. התמונה שהוא מספק איכותית, נעימה לעין ומציעה צבעים עשירים וניגודיות טובה. יחד עם הגב המעוצב לעילא ולעילא, שלמרות שהוא מיוצר מפלסטיק עבר עיצוב שמקנה למכשיר הרגשה יוקרתית משהו עם משחקי אור וצבע, שמשתנים לפי זווית ההחזקה.
הגב מכיל כמיטב המגמה הנוכחית מתחם מצלמות בולט מרובע, שמפר במקצת את האיזון של המכשיר ששוקל 192 גרם. בהתאם למגמה הנוספת שרווחת לאחרונה, שתי המצלמות הראשיות מתוך השלוש מודגשות בעדשה רחבה ובזכוכית בולטת שמגינה על העדשות מפני שריטות.
המצלמה הראשית מצוידת בחיישן בגודל 50 מגה-פיקסל עם מפתח f/1.8 יחד עם מייצב תמונה אופטי מוצלח יחסית ומיקוד אוטומטי. לידה יש מצלמת רוחב על שמציעה שדה צילום של 119 מעלות ומצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסל, וכן מצלמת מאקרו בגודל 2 מגה-פיקסל. למצלמת הסלפי בחריר מקדימה יש חיישן 16 מגה-פיקסל.
אי אפשר לבוא בתלונות לצילומים שמופקים ממערך הצילום הזה בדרך כלל, אבל גם לא לקחת אותם לתחרות. הצילומים במצלמת הרוחב על גם הם בסדר, אבל בקצוות יש לפעמים מעט אובדן חדות, וכמו בהרבה מכשירים אחרים, בלילה התמונות נראות לפעמים פלסטיות עם עיבוד מוגזם.
באג, היבואנית הרשמית של רילמי לארץ, הצמידה תווית מחיר שכתוב עליה 1,499 שקלים ל-Realme 9 Pro Plus. במחיר כזה הוא אחד המכשירים שמייצגים הכי טוב נכון להיום את שוק הביניים הנוכחי, והוא אחד המתחרים המובילים על התואר התמורה לכסף, אם לא הזוכה הברור.
26/04/22 14:44
8.51% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שוק הבינה המלאכותית הוא אחד השווקים הצומחים בעולם בכלל ובעולמות הטכנולוגיה וה-IT בפרט: אם אשתקד הוא עמד על 328.34 מיליארד דולר, השנה הוא כבר צפוי להגיע ל-387.45 מיליארד ועד סוף העשור השווי הכולל של שוק ה-AI יחצה את הסכום של טריליון דולר לכ-1.4 טריליון – כך על פי התחזיות של פורצ'ן.
אינטל, שהיא כבר מזמן לא רק ענקית שבבים, היא אחת החברות שרוצות להיות בולטות בתחום. כיום, לפחות לפי הנתונים של פורצ'ן, היא לא ממובילות עולם הבינה המלאכותית – שם מונים ברשימה זו בין היתר את אלפבית, מיקרוסופט, אמזון, אורקל ויריבתה הגדולה של אינטל, אנבידיה. אלא שהנהלת החברה זיהתה את המגמות בשוק הבינה המלאכותית ורואה בו הזדמנויות רבות לצמיחה. סנדרה ריברה, סגנית נשיא ומנכ”לית מרכז הנתונים והבינה המלאכותית של אינטל, אמרה במפגש עם עיתונאים במשרדי הבאנה לאבס הישראלית, שנרכשה על ידי חברת הענק, כי "יש בעולמות ה-AI ולימוד המכונה הרבה פוטנציאל, ואנחנו שם".
אינטל שם, ומבקשת לממש את הפוטנציאל הזה, בין היתר באמצעות הפתרון של גרנולייט הישראלית, שהיא הודיעה על רכישתה לפני כחודש. סכום הרכישה לא נמסר, אולם על פי ההערכות בשוק, מדובר ב-650 מיליון דולר.
גרנולייט מפתחת פלטפורמת אופטימיזציה אוטונומית לטובת שיפור ביצועים וחיסכון בעלויות בתשתיות, בענן ובחוות השרתים הפרטיות. החברה השתתפה בעבר באקסלרטור של אינטל ובמהלך השנה האחרונה עבדה אתה בשיתוף פעולה על אופטימיזציה למעבדי ה-Xeon של ענקית השבבים. באינטל אומרים שהטכנולוגיה של הנרכשת מסייעת ללקוחות שמריצים אפליקציות בענן ובחוות השרתים הפרטיות למקסם את ביצועי האפליקציה (את עומסי העבודה) ולהוריד עלויות תשתיות וענן. הפלטפורמה של גרנולייט מתאימה את מערכת ההפעלה בצורה ייעודית לאפליקציה של הלקוח, על ידי למידה של דפוסי השימוש במשאבים ושל דפוסי זרימת המידע של האפליקציה ברמת מערכת ההפעלה. המערכת מקצה בעצמה את המשאבים הקריטיים, כמו זיכרון CPU ופעולות I/O, ובכך מאפשרת, לדברי החברה, ירידה בזמן השיהוי ועלייה בתפוקה.
"גרנולייט תהיה אחד העסקים הצומחים של אינטל"
ריברה ציינה כי "גרנולייט תהיה אחד העסקים הצומחים ביותר שלנו. תחזית הצמיחה שלנו עבורה היא אופטימית מאוד. השוק בתחום שבו היא פועלת הולך להתפוצץ".
ככלל, אמרה, "ישראל היא מקור חדשנות קריטי לאינטל והאתר הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית נמצא בה. אינטל משקיעה בחדשנות ישראלית מגוונת, מעבר לפעילות המסורתית שלה – למשל במובילאיי, בהבאנה לאבס, בקונברג' I/O ועכשיו גם בגרנולייט".
קל למפתחים – וטוב לשורה התחתונה של אינטל
לדברי ריברה, "הפוטנציאל וההזדמנויות בעולמות המחשוב בכלל והבינה המלאכותית בפרט הולכות ועולות עם העלייה בכמות הדטה בעולם. אם ב-2021 היה מדובר ב-80 זטה-בייט, עד 2026 הנתון יגיע ל-180 זטה-בייט. כלומר, עד אז צריך יותר מלהכפיל את המחשוב שיכול לשאת את כל הנתונים האלה. זה יכול להתאפשר בסיוע הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. המחקרים מראים שהבינה המלאכותית תהיה יותר משליש מכוח המחשוב בדטה סנטרים בשנים הקרובות".
אולם, כדי שהמטרה הזאת אמנם תושג, צריך שיהיה קל למפתחים לבצע את מלאכתם. באינטל מבינים שהם יוכלו לפתח תוכנות טובות יותר באמצעות מלאכותית טובה יותר, ובלבד שהחומרה תהיה טובה יותר. "חלק גדול מהאסטרטגיה שלנו היא איך לפתור את המורכבות של הבינה המלאכותית למפתחים, לעשות אותה הרבה יותר פשוטה", אמרה ריברה. "הגישה שלנו היא אקו-סיסטם פתוח ושניתן לתת בו אמון".
עוד דבר שמבינים בחברה הוא שמהלך שכזה יכול להגדיל מאוד את ההכנסות שלה מתחום התוכנה, שעומדות כיום על קצת יותר מ-100 מיליון דולר מתוך הכנסות שנתיות כלליות של 78 מיליארד. "אנחנו לא ידועים כחברת תוכנה, כי רוב התוכנה שלנו מנותבת לחומרה, אבל יש לנו כיום 90 אלף מהנדסי תוכנה. נרחיב את היכולות שאנחנו יכולים להביא למוצרים ולסיליקון שלנו מהתוכנה", הבטיחה ריברה.
"אנחנו בימים הראשונים של מודלי הרישיונות בעולמות התוכנה והסיליקון כשירות. אנחנו רואים עניין רב בכך מצד הלקוחות, בפרט אלה הצומחים במהרה, שיש להם מיליוני CPU’s. אנחנו משקיעים רבות, ולמעשה כל דבר, כדי להגדיל את הביצועים והיעילות של התוכנה והבינה המלאכותית שלנו", אמרה.
"נציע ביצועים טובים יותר מהמתחרים"
"הבינה המלאכותית נמצאת לאורך ולרוחב פורטפוליו המוצרים שלנו", ציינה ריברה. כמו כן, אמרה, "רוב ניהול הדטה קורה כיום על CPU’s של אינטל. הרבה מאימון המודלים שלנו רץ על GPU, אבל יש לנו גם CPU ללימוד מכונה ובינה מלאכותית. גם כאן יש לנו הזדמנויות צמיחה. ככלל, הרבה קורה במחשוב הקצה, ואנחנו גם שם. זרימת העבודה בעולמות הבינה המלאכותית, האימון והפריסה (Deployment) הם חלק מההזדמנויות שלנו".
"נקל על מפתחים לעבור לסביבת העבודה שלנו עם ה-GPU", הבטיחה. "המוצרים הבאים שלנו בתחום יציעו ביצועים טובים מאלה של המתחרים".
26/04/22 14:40
6.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ממשלת ארצות הברית הביעה אתמול (ב') חששות לאחר הבשורה על רכישת טוויטר בידי איש העסקים והמולטי-מיליארדר אילון מאסק, שהוא גם האיש העשיר בתבל, ובעל כוח רב כמו גם דעות שמובעות לא אחת באופן נחרץ עד תקיף.
הממשלה האמריקנית לא הסתפקה בביטוי דאגה משינויי הבעלות, אלא גם הגישה בקשה לשינויי חקיקה הקשורים למדיניות התוכן המעודכנת שבכוונת הבעלים החדש של הרשת החברתית ליישם.
דוברת הבית הלבן, ג'ן פסקי, אמרה בתגובה לרכישה ולהעברת הבעלות לידי מאסק, כמו גם להפיכת טוויטר לחברה פרטית: "הנשיא ביידן מודאג מזה זמן רב מהכוח של פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות… פלטפורמות טכנולוגיות חייבות להיות אחראיות לנזק שהן גורמות". לדבריה, "הנשיא דיבר זמן רב על חששותיו לגבי הכוח של פלטפורמות מדיה חברתית, כולל טוויטר ואחרות, להפיץ מידע מוטעה".
סעיף 230 – האם כעת יזורזו התיקונים המוצעים לו?
רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת. אילוסטרציה: BigStock
פסקי ציינה כי ממשל ביידן ביקש מהקונגרס האמריקני למהר ולאשר תקנות חדשות, כדי שהחברות שבבעלותן רשתות חברתיות יהיו אחראיות לנזק שהן גורמות בעת הפצת פייק ניוז דרכן.
הדוברת הבהירה כי המשרד הנשיאותי "תומך מאוד באישור רפורמות יסוד להשגת מטרה זו", והוסיפה כי בקונגרס יש "עניין דו-מפלגתי" בחקיקה של רגולציה מסוג זה וברפורמות בכל הכרוך בתוכן המשותף ברשתות חברתיות.
הרצון לערוך שינויים רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת (Section 230) אינו עניין חדש בארה"ב. למרות העמדות הלכאורה שונות של שני צדי המתרס הפוליטיים, הדמוקרטי והרפובליקני, שניהם רוצים כבר מזה חודשים רבים ליישם שינויים בתקנה החוקית המגינה על פלטפורמות מקוונות מפני השלכות ותביעות בגין תכנים שהועלו אליהן על ידי המשתמשים.
במתכונתה הקיימת התקנה, המכונה כאמור 'סעיף 230', לא רק ששומרת על חברות הטק מתביעות, אלא גם נותנת לשירותי המדיה החברתית אונליין את האפשרות לנקוט בפעולות וסנקציות נגד תוכן ומשתמשים בודדים. המחוקקים האמריקנים מבקשים לשנות את גישתם של השירותים לפייק ניוז או לתוכן שעלול להיות מסוכן, באמצעות הטלת האחריות על התוכן לא רק על המפרסם אלא גם על החברות שהן הבעלים של הפלטפורמות השונות, בעיקר על מטא, טוויטר וגוגל, ואף קיימו דיונים ערים מול קברניטיהן על המהלך, כשאלו זומנו לתת עדות מול הקונגרס בשנה שעבר.
"אנו עוסקים בקביעות בכל פלטפורמות המדיה החברתית לגבי צעדים שניתן לנקוט", הוסיפה פסקי, כדי להבהיר שעניין הממשל אינו דווקא במאסק או בבעלים כזה או אחר של רשת חברתית. "זה נמשך, ואני בטוח שימשיך, אבל יש גם רפורמות שאנחנו חושבים שהקונגרס יכול לנקוט".
אביר חופש הביטוי שעלול להפוך את הפלטפורמה לאנרכיה
האם היא תחולל אנרכיה בטוויטר? הפסקת מיתון התוכן. אילוסטרציה. צילום: BigStock
עוד בטרם רכישת הרשת החברתית המצייצת הבטיח מאסק שלא יזם את המהלך לקנייתה מסיבות עסקיות, אלא שכוונותיו, לטענתו, הן הרבה יותר אלטרואיסטיות.
מאסק, לדבריו, דוגל בחופש הביטוי, וכידוע הוא טיפוס שאינו נרתע ממחלוקות. בעבר כבר "נכנס" בטוויטר על הצנזורה שהיא מבצעת בתכנים ועל כך שאינה מאפשרת למשתמשים בה להתבטא בחופשיות. לדבריו, הוא באמת ובתמים מעוניין שהפלטפורמה תהפוך לחופשיה ופלורליסטית, וזאת הסיבה לעניין שלו ברכישה הדרמטית. בראיון שנערך לאחרונה עם יו"ר TED, כריס אנדרסון, מאסק טען כי "התחושה האינטואיטיבית החזקה שלי היא שפלטפורמה ציבורית שניתן לסמוך עליה בצורה מקסימלית ומכילה באופן נרחב היא חשובה ביותר לעתיד הציוויליזציה".
היזם, הבעלים של טסלה, SpaceX וחברות טכנולוגיות אחרות, אמר שהוא רוצה להפוך את הרשת החברתית ל"טובה מתמיד" על ידי שיפור המוצר, הפיכת האלגוריתמים לקוד פתוח, "חיסול" בוטי הספאם ואימות כל המשתמשים האנושיים.
מאסק גם עדכן שהוא מתכנן לחולל שינויים במודל העסקי הנוכחי שיש לטוויטר, וזאת משום שהרשת המצייצת לא מצליחה למשוך מספיק מפרסמים, שלעיתים חוששים מהצד האפל של טוויטר, שהפכה למרחב להדהד בו תכנים פוליטיים ולעיתים תכנים רדיקלים מכל הסוגים.
26/04/22 10:50
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חלק ב'*
בשוק המשבש של העידן הדיגיטלי, טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות הפכו למנוע הצמיחה המרכזי של עסקים.
ארגונים משקיעים כיום משאבים אדירים במגוון טכנולוגיות ויוזמות חדשנות, בניסיון להתאים עצמם לטכנולוגיות ולמודלים עסקיים חדשניים המתפתחים במהירות, ובמקביל לצרכים המשתנים של הלקוחות. המעבר לדיגיטל מתגלה כבעל פוטנציאל דואלי על ארגונים – מצד אחד מספק הזדמנויות חדשות לצמיחה, ומצד שני מקור לשיבוש.
שני סוגי התהליכים, הלינארי והכאוטי, הם חיוניים כיום לארגון כדי לצמוח בשוק המשבש. כל אחד מסוגי התהליכים מצריך מהארגון סט שונה של יכולות ומיומנויות, לעיתים מנוגדות.
מאמר זה הוא השני בסדרה של שני מאמרים הדנים במעבר של ארגונים לעולם הדיגיטלי ובמודל הניהול הדואלי כאסטרטגיה חיונית להגדלת סיכויי ההצלחה של ארגונים במעבר הזה.
טרנספורמציה דיגיטלית היא תהליך דואלי – סדר וכאוס, גם וגם
מודל הניהול הדואלי ™Bimodal Management מבחין בין שני סוגי תהליכים, הנדרשים מכל ארגון כדי לשרוד וגם לצמוח בזירה עסקית דיגיטלית, מורכבת ומשבשת: תהליכים לינאריים ותהליכים כאוטיים.
שני סוגי התהליכים, המנוגדים לכאורה, נדרשים כיום מארגון כדי להתאים עצמו בהצלחה לעידן הדיגיטלי:
תהליכי טרנספורמציה וחדשנות לינאריים – אלו תהליכי פיתוח המתמקדים בשיפור המוצרים והמודל העסקי הנוכחי של הארגון, מיועדים לענות על צרכי קהל הלקוחות המסורתי של העסק. פרופ' קלייטון כריסטנסן, הוגה שיטת החדשנות המשבשת, מכנה תהליכים מסוג זה "חדשנות מקיימת" (Sustaining innovation). תהליכים לינאריים, המכונים גם Exploitation, מתמקדים במיצוי המודל העסקי הקיים, מאופיינים ברמה גבוהה יחסית של סדר, תכנון, וודאות ושליטה.
תהליכי טרנספורמציה וחדשנות כאוטיים – אלו תהליכים הממוקדים בפיתוח מודלים עסקיים חדשים ופיתוח מוצרים ושירותים שהם מחוץ לליבת העסקים או למודל העסקי הקיים של הארגון. הם מכוונים לטריטוריות ולפלחי שוק חדשים ולא מוכרים. תהליכים מהסוג הזה, מכונים על ידי פרופ׳ כריסטנסן "חדשנות משבשת" (Disruptive innovation). במהותם אלו תהליכי חקר Exploration בעלי אופי יזמי, כאוטי, רמת הידע והוודאות בהם נמוכה, הסיכוי לכישלון גבוה בהתאם. לפיתוחים מסוג זה יש פוטנציאל לשבש את השוק בתחומם ואף מעבר לו. שני סוגי התהליכים, הלינארי והכאוטי, הם חיוניים כיום לארגון כדי לצמוח בשוק המשבש. כל אחד מסוגי התהליכים מצריך מהארגון סט שונה של יכולות ומיומנויות, לעיתים מנוגדות. בעוד תהליכי מיצוי הם תהליכים מייצבים, תהליכי חקר מערערים את הארגון ומציבים אותו בפני סיכונים חדשים ובלתי צפויים.
ארגונים רבים, במיוחד ותיקים והיררכיים, נמנעים מליזום תהליכים משבשים. הם נוטים להתמקד בטרנספורמציות ובתהליכי חדשנות לינאריים, המהווים אזור נוחות לארגון, מאחר שאינם מערערים הנחות יסוד ותהליכים עסקיים מוכרים. ארגונים אלה נוטים לדחות או אף להתעלם מהצורך בתהליכי חדשנות משבשים. הסיכון עבור אותם ארגונים הוא בשיבוש שיגיע לפתחם במוקדם או במאוחר על ידי טכנולוגיות חכמות. אלו עלולות למצוא את הארגון לא מוכן, לנגוס בנתח השוק שלו ולאלץ אותו לתור אחר שווקים חדשים במטרה לשרוד.
לסיכום: טרנספורמציה דיגיטלית היא תהליך דואלי. להצלחתה נדרש ארגון להניע במקביל שני סוגי תהליכים, סותרים לכאורה – תהליכי מיצוי לינאריים וסדורים, ובו בזמן תהליכי חקר כאוטיים ומשבשים.
בחלקו הראשון של המאמר התייחסנו לפן נוסף של הדואליות, אלו התהליכים הגלויים והסמויים המרכיבים את הטרנספורמציה הדיגיטלית.
הגלוי והסמוי, תהליכי הסדר והכאוס, מייצגים, לפי התפישה הדואלית, ארבעה סוגי שינויים שארגון נדרש להניע בהצלחה כדי לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית. כל אחד מארבעת סוגי השינויים מהווה טרנספורמציה בפני עצמה עבור ארגון. ארגונים ומנהליהם, מטבע הדברים, נוטים להתמקד בטרנספורמציות שהן לינאריות וגלויות, בהן מידת הוודאות והשליטה גבוהה יותר. הם נוטים להזניח את הטרנספורמציות הסמויות והכאוטיות המהוות שיבוש מאיים לעסק.
מודל הניהול הדואלי מציע כי הצלחתו של ארגון במעבר לעולם הדיגיטלי תלויה ביכולתו לנהל בו זמנית, באופן מאוזן ואסטרטגי, את כל ארבעת סוגי הטרנספורמציות: הגלויה והסמויה, הסדורה והכאוטית. *לחלקו הראשון של המאמר: טרנס' דיגיטלית – כיצד התפיסה הדואלית יכולה למנוע התנגשות בקרחון
מיכל זיגלמן – פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות במורכבות, מייסדת Duality, מפתחת מודל הניהול הדואלי ™Bimodal Management
רז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital
26/04/22 14:36
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שוק הסייבר הישראלי ממשיך לבעבע, והיום (ג') הגיעה תורה של סורס דיפנס לדווח על מהלך בתחום: החברה סיימה באחרונה סבב גיוס B של 27 מיליון דולר.
הגיוס הובל על ידי ספרינגטייד ונצ'רס, בנוסף להשקעות המשך של המשקיעים הקיימים, ובראשם קרן JVP הירושלמית של אראל מרגלית, שהיה המשקיע הראשונה בחברה, ו-Allegis Cyber Innovation. עוד בין המשקיעים: קפיטל וואן ונצ'רס וגלובל בריין.
בסורס דיפנס אומרים שההון שגויס ישמש להאצת צמיחת החברה והרחבת הפעילות העסקית שלה בתחומי השיווק, המכירות והמחקר והפיתוח. בד בבד עם ההודעה על הגיוס, סורס דיפנס מסרה כי היא מינתה את סטיבן וורד לסמנכ”ל השיווק של החברה וכי קארל טושק, מנהל הטכנולוגיות הראשי של ספרינגטייד, יצטרף לדירקטוריון שלה.
הפלטפורמה שפיתחה סורס דיפנס מונעת בזמן אמת מתקפות מבוססות ג'אווה סקריפט, שגורמות לנזקים משמעותיים לאלפי אתרים ומשמשות, בין היתר, לגניבת נתוני כרטיסי אשראי ומידע פרטי של הגולשים. בחברה אומרים כי אתרים רבים משתמשים בקוד צד שלישי שמעשיר את חוויית המשתמש באתר ומאפשר לשלב, למשל, אנליטיקות ופרסומות, ואתר ממוצע כולל עשרות שירותי צד שלישי מסוג זה.
סורס דיפנס דיווחה על צמיחה של מעל 250% בשנתיים האחרונות והיא צפויה להגדיל את כוח האדם בחברה ב-70% עד סוף 2022. היא מאבטחת קרוב למיליארד דפי אינטרנט בכל חודש, מגנה על עסקאות עבור כמה מהתאגידים הגדולים בעולם ומונעת בממוצע שנתי כ-24 מיליארד ניסיונות להפר את כללי האבטחה של האתרים שעליהם היא מגנה.
"איום מרכזי, שהולך וגדל"
לדברי דן דינר, מנכ"ל סורס דיפנס, "למרות המאמץ המסיבי והירידה לפרטי פרטים בבניית אתר, ארגונים רבים עדיין יודעים מעט מאוד על המתרחש באתר שלהם ברגע שהוא עוזב את הצד-שרת ומגיע לדפדפן (צד-לקוח) של המבקר בו. זאת, על אף שהאתר הוא אחד הנכסים החשובים ביותר לחברה – גם פיננסית וגם מיתוגית". לדבריו, "זיהינו את הבעיה הזאת כאיום מרכזי, שהולך וגדל. חברנו ללקוחות מהמותגים הגדולים בעולם, כדי לעזור להם למנוע בזמן אמת מתקפות שונות, בהן גניבת פרטי תשלום, גניבת שמות משתמש וסיסמה, פרטים אישיים מזהים (PII), הזרקת פרסומות והשחתת תוכן באתר. את כל זאת אנחנו עושים על ידי מניעה והגנה, בזמן אמת, על כל גולש באתר באופן קל ומהיר לבדיקה ולהטמעה. הפתרון אוטומטי כמעט לחלוטין ולכן לא מוסיף עומס תפעולי על צוות האבטחה".
הוא הוסיף כי "הצורך והדחיפות של מניעת התקפות אלה רק גדלה, כפי שמעידות התחזיות האחרונות של גרטנר, שלפיהן בשנים הקרובות הגנת צד-לקוח באתרי אינטרנט תהיה חלק בלתי נפרד מאבטחת סייבר".
בסורס דיפנס אומרים שהאתגר הגדול הוא שמדובר בקוד דינמי, שמשתנה כל הזמן ונמצא בשרתים של גורמים חיצוניים – החברות שכתבו את הקוד. בעל האתר לא יכול לנהל את הקוד והוא לא עובר ולידציה (Shadow code). בנוסף, הקוד נמצא על הדפדפן של הגולש (צד-לקוח), ואין דרך טובה להגביל אותו או למנוע ממנו לייבא גורמי צד רביעי וחמישי נוספים מבלי לפגוע באתר. אי לכך, הוא מהווה את הבטן הרכה למתקפות על אתרים גדולים כקטנים ומעניק לתוקפים גישה בלתי מוגבלת לכל הנתונים שהוזנו או הוצגו בדפדפן של הגולש, לרבות מידע על תשלומים, ונתונים עסקיים ואישיים אחרים.
התוקפים, שזיהו את החולשה כהזדמנות למקור רווחי ביותר, הפכו את מתקפות הסייבר נגד אתרים באמצעות צד שלישי למטרה, מוסיפים בחברה. התוצאה היא זינוק דרמטי במספר המתקפות שמדווחות נגד אתרים, עם מעל 400 מקרים מדי חודש במהלך השנתיים האחרונות. מותגים ידועים כבר נפלו קורבן למתקפות מסוג זה, בהם רשת החנויות האמריקנית מייסי'ס, בריטיש אירווייז וסאגוויי. בעקבות זאת, גרוטנר הגדירה קטגוריה חדשה להגנה על אתרים בצד הלקוח (Web application client-side protection), תוך שהיא צופה גידול מסיבי בדרישת השוק להטמעת פתרונות הגנה בתחום זה בשנתיים הקרובות.
”בעוד רבות מהפגיעויות נמצאות עמוק בתוך התשתית הארגונית, פגיעה באתר של חברה היא כמו פגיעה בעצב חשוף – או, במקרה הזה, רשת עצבים חשופה", אמר טושק. "כמשקיע, אתה רוצה לא רק להשקיע בחידושים שמשפרים אבטחה, אתה רוצה למצוא חידושים שיש להם השפעה חיובית ומשמעותית על עסקים. סורס דיפנס פתרה בעיה גדולה, ויכולה לא רק להגן על עסקים מהפסדים וקנסות בשווי של מיליונים, אלא גם לגדוע מקור הכנסה מרכזי של גורמים עברייניים".
המופיעים.ות בתמונה למעלה: בשורה העליונה (משמאל) – קרן רובין, מנהלת כוח האדם, אביטל גרושקובסקי, מנהלת שירות הלקוחות, ושגיא שוורץ, מנהל הפיתוח. בשורה התחתונה (משמאל): הדר בלוטריך, מנהלת הטכנולוגיה והמוצר, דן דינר, המנכ"ל, ויהודית באום, מנהלת הכספים.
26/04/22 15:25
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זינוק חסר תקדים בהיקף ובמשך של מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDos) ברבעון הראשון של 2022 – כך לפי מחקר חדש של קספרסקי. החוקרים משערים כי הסיבה לגידול היא מלחמת הסייבר המתחוללת בשולי הפלישה הרוסית לאוקראינה. מהנתונים עולה שרוב המתקפות מכוונות כנגד גופי ממשל ובנקים.
ניתוח הנתונים מעלה שהמספר הכולל של מתקפות ה-DDoS גדל ברבעון הראשון של 2022 ב-46% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021. מדובר בשיא של כל הזמנים של מתקפות מסוג זה. הנתון משקף גידול של פי 4.5 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (הרבעון הראשון של 2021). מספר המתקפות "החכמות" – משמע, המתקדמות והממוקדות – קפץ ב-81% בהשוואה לשיא הקודם, שנרשם ברבעון הקודם – זה הרביעי של 2021. בממד של אורך המתקפה, המשך הממוצע של מתקפת DDoS זינק פי 80 בהשוואה לשלושת החודשים הראשונים אשתקד. המתקפה הארוכה ביותר זוהתה ב-29 במרס ונמשכה 177 שעות – יותר משבוע.
לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הרוסית, "המתקפות ברבעון הראשון של 2022 לא רק בוצעו בקנה מידה גדול, אלא גם היו חדשניות באופיין". דוגמאות לכך כוללות אתר שמחקה את הפאזל הפופולרי 2048, במטרה להגביר את מתקפות ה-DDoS על אתרים רוסיים, וקריאה לבניית צבא IT מבוסס מתנדבים, על מנת לסייע במתקפות סייבר.
מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נועדו להפריע למשאבי רשת עסקיים וארגוניים, ולמנוע מהם לפעול כראוי. המתקפות הופכות למסוכנות יותר כשהמערכות הנפרצות נמצאות במגזרים ממשלתיים או פיננסיים, שכן כאשר השירותים הללו הופכים ללא זמינים – נותר אפקט רוחבי, שבו אוכלוסייה שלמה עלולה להיפגע.
לדברי אלכסנדר גוטניקוב, מומחה אבטחה מקספרסקי, "ברבעון הראשון השנה היינו עדים למספר שיא של כל הזמנים של מתקפות מניעת שירות מבוזרות. מגמת העלייה מושפעת במידה רבה מהמצב הגיאו-פוליטי. יתר על כן, הדבר היוצא דופן שמצאנו הוא משך הזמן של המתקפות, שבדרך כלל מבוצעות לקבלת רווח מיידי. חלק מהמתקפות שצפינו בהן נמשכו ימים ולעתים אף שבועות – מה שמצביע על כך שייתכן שהן נוהלו על ידי האקרים בעלי מניעים אידיאולוגיים". הוא ציין ש-"כאשר זה מגיע לארגונים עצמם, רבים לא היו מוכנים במידה הדרושה להתמודדות מול איומים שכאלה. כל הפקטורים הללו מלמדים אותנו עד כמה מתקפות DDoS עלולות להיות מסוכנות ונרחבות. ארגונים חייבים להיערך לקראת מצבים שכאלה".
26/04/22 16:31
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ריברסייד, שפיתחה פלטפורמת הקלטה מרחוק, שמאפשרת לכל משתמש להקליט פודקאסטים ולצידם קטעי וידיאו באיכות אולפן, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס B על סך 35 מיליון דולר. עד כה, כולל סבב זה, החברה גייסה כ-47 מיליון דולר.
הפלטפורמה של ריברסייד מאפשרת איכות הקלטה של אודיו ללא אובדן נתונים ואיכות הקלטת וידיאו ברזולוציית 4K, ללא תלות במהירות החיבור לאינטרנט. בחברה אומרים כי היא מאפשרת לכל אחד – מפודקאסטרים בודדים ועד לחברות ענק וסוכנויות מדיה – להקליט ראיונות באיכות אולפן מכל מקום.
יש לציין שריברסייד הוקמה לפני כשנתיים על ידי האחים נדב וגדעון קייסון, והיא מעסיקה 90 עובדים, שחלקם עובדים מרחוק וחלקם ממוקמים במשרדי החברה בתל אביב, ניו יורק ואמסטרדם. הצוות מורכב מיוצרי תוכן נלהבים שמגיעים מחברות גדולות כגון גוגל, Wix ואמזון. על רשימת הלקוחות שלה נמנים פוקס ספורטס, מארוול, אמזון, הניו יורק טיימס ועוד גופים, וכן יוצרי פודקאסטים וסרטונים כגון גיא רז וגארי וי.
באחרונה הפך הסטארט-אפ הישראלי לשותף רשמי של ספוטיפיי. העדכון האחרון של תאגיד הסטרימינג מאפשר לפודקאסטרים לפרסם רכיב וידיאו לצד אודיו, ומחבר יוצרים לריברסייד כדי שיוכלו לייצר בקלות רכיבי וידיאו לצד השמע שלהם. כמו כן, החברה הודיעה היום כי היא תשיק בהמשך השבוע תמיכה ב-iPad.
"הגיוס הנוכחי, בהובלת אורן זאב, Seven Seven Six ולאצ'י צ'רום, הוא אבן דרך משמעותית עבורנו. זה לא טריוויאלי לחברה בת שנתיים להיות איפה שאנחנו נמצאים בשוק, עם כמות ואיכות היוצרים שמשתמשים בכל יום בריברסייד", אמר נדב קייסון, מנכ"ל וממייסדי החברה. "בכוונתנו להגדיל משמעותית את מאמצי ההתרחבות שלנו – הן בהיבט המוצר והן בגיוס עובדים מסיבי".
26/04/22 16:56
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקי לומניץ נבחר כמנמ"ר החדש של התעשייה האווירית, בעקבות מכרז שהחברה פרסמה לאחר פרישתו של המנמ"ר הקודם, עופר זלמנוביץ' – כך נמסר באחרונה בהודעה מטעם ההנהלה.
במסגרת תפקידו ינהל לומניץ את מרכז טכנולוגיות המידע של התעשייה האווירית, ITC, ויוביל את אסטרטגיית ה-IT העתידית של החברה. מרכז הטכנולוגיות מעסיק כ-400 עובדים והוא משרת את 15 אלף עובדי התעשייה האווירית, שפעילה ב-100 מדינות, עם מחזור מכירות מדווח של 4.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא בפעילות החברה.
לומניץ, בן 52, הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות יתרה בכלכלה ולוגיסטיקה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. יש לו ניסיון של יותר משני עשורים בתחומי התוכנה, מערכות המידע והגנת הסייבר. בתפקידו הקודם כיהן לומניץ כסגן מנהל מרכז טכנולוגיות המידע וכסגן המנמ"ר של התעשייה האווירית, ולפני כן הוביל את פיתוח מערכות ה-BI של החברה.
תחילת דרכו של לומניץ בתעשייה האווירית הייתה באלתא. לאחר מכן הוא עזב את התעשייה האווירית למשך שש שנים. בתקופה זו הוא צבר ניסיון ניהולי רב, ובין היתר שימש כמנהל ארגון ניהול המוצר והפתרונות לתעשייה בדאסו סיסטמס וכמנהל ארגון השיווק והמכירות בארטיזון.
האתגרים: דור חדש של פלטפורמות, יותר אג'יליות – וסייבר
בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר לומניץ כי "אני רואה בתפקיד החדש סוג של שליחות, במיוחד בזמנים מורכבים אלה ובתקופה שבה התעשייה האווירית נמצאת בשיא הצמיחה שלה".
לדבריו, "בעשור הקרוב, המאמץ שלנו יתמקד בהאצת הפיכת הארגון לאג'ילי יותר, בהתאם לאתגרים שעומדים בפניו. תפקיד ה-IT ופעילות המרכז שאני עומד בראשו הוא לשמש כמאיץ למימוש האסטרטגיה של הארגון, כפי שזה קורה גם כיום".
לומניץ ציין כי "סביבת המחשוב של התעשייה האווירית היא מגוונת, תשתית ה-ERP היא של סאפ, לצד מערכות שונות בתחומי ה-IT, בהתאם לאופי הפעילות של החברה. אנחנו עומדים בפני עשור מאוד מאתגר ונערכים לקראת פרויקטים של מעבר לדור חדש של פלטפורמות מתחדשות בכל התחומים של ה-IT".
אתגר נוסף שלומניץ מנה הוא העמקת המעבר לענן. לדבריו, כניסת העננים המקומיים של החברות הבינלאומיים, בעקבות מכרז נימבוס, מעניינת את התעשייה האווירית, והיא נמצאת בקשר עם כל הספקיות, בנוסף לפעילות של החברה בענן שכבר קיימת אצלן. עוד אתגר הוא שימור ההון האנושי. "זה ערך עליון שאני מאמין בו, בין היתר כדי לתת מענה לאתגרי כוח האדם שקיימים בכל המשק", אמר לומניץ.
מה לגבי הסייבר? הרי התעשייה האווירית היא יעד אסטרטגי עבור ההאקרים.
"נכון, ואנחנו מתמודדים עם האתגר הזה בצורה הכי טובה שאפשר. יש לנו מרכז סייבר מתקדם, ואנחנו משקיעים הרבה בתהליכי סייבר ובהגנה".
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר כי "בהיותה החברה הטכנולוגית הגדולה בישראל ובעלת תשתיות קריטיות, נדרשת לתעשייה האווירית אסטרטגיה אפקטיבית לתפעול ולניהול נכסים, ואני בטוח שבהובלתו של לומניץ, לצד המהנדסים המבריקים בחברה, תתאפשר הטמעת טכנולוגיות חדשניות בתשתיות שלה".