סמסונג הודיעה באופן רשמי כי טלפוני ה-Galaxy שלה יקבלו פונקציה חדשה שקיבלה את הכינוי "מצב תיקון" והוא נועד, לפי החברה, למנוע זליגת פרטים, שלא לומר הפצתם, בעת שמוסרים את המכשיר לתיקון. המצב הזה למעשה יאפשר למשתמש, לפני שהוא נותן את המכשיר לטכנאי במעבדה, ואם כמובן ניתן לעשות זאת, להיכנס לתפריט ההגדרות של המכשיר כדי להפעיל את מצב הנעילה. לפני שמצב הנעילה יופעל בפועל, המשתמש צריך לבחור מה יינעל מהרשימה המוצעת, ולאחר מכן יבצע הטלפון אתחול ויאפשר גישה רק לאפליקציות ולנתונים שהמשתמש בחר להשאיר לא נעולים. לאנשי המעבדה לא אמורה, לפחות על הנייר, להיות יכולת לפתוח את הנעילה. היא אמורה להיות מבוססת על נעילה ביומטרית, באמצעות חיישן טביעות האצבע של הטלפון, או סיסמה שקבע המשתמש. היציאה ממצב הנעילה, כך או כך, מתבצעת באמצעות אותו תפריט. מדובר בעדכון מתגלגל. לפי סמסונג הוא שוחרר בינתיים לבעלי Galaxy S21 לדגמיו השונים בקוריאה, ובימים הקרובים הוא יתגלגל הלאה לשאר העולם, כמו גם לדגמים נוספים. עם זאת, החברה לא מסרה האם הכוונה שלה להציע את הפונקציה החדשה הזאת עבור כל הטלפונים מתוצרתה, כולל הזולים ביותר בסדרת ה-Galaxy A וכדומה.

שם ותפקיד: קרן רוטנברג-שיפמן, מנהלת מוצר במרכז הפיתוח של סאפ (SAP). מצב משפחתי: נשואה + 3. ותק בתפקיד: בסך הכל 19 שנים בסאפ. התחלתי בסאפ בסיום הלימודים כבודקת תוכנה, אחרי כשנתיים עברתי לתפקיד מפתחת תוכנה, ומשם למגוון תפקידי ניהול מוצר ב-13 השנים האחרונות. השכלה ושירות צבאי: את השירות הצבאי עשיתי ביחידת הקישור לכוחות הזרים ברמת הגולן כחיילת בודדה, כאשר הוריי ואחותי גרו בארה"ב. גרתי לבד בדירה שכורה, כך שהייתי צריכה להתבגר מהר ולנהל את הבית בעצמי – לעשות קניות, כביסות ולשלם חשבונות. השכלה: בוגרת תואר ראשון BSC במדעי המחשב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. גם את לימודי התואר עשיתי כשמשפחתי בארה"ב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? שני הוריי הם בוגרי תואר ראשון במתמטיקה ועוסקים במחשבים. כילדה הייתי שומעת את שיחותיהם על העבודה ותמיד עניין אותי להבין מה הם אומרים ולהיות חלק מהשיחה "של הגדולים". במהלך השנים הבנתי שאני מוכשרת במקצועות הריאליים, ואכן בתיכון למדתי מחשבים מוגבר. בכיתת המחשבים היה רוב מוחלט של בנים ורק ארבע בנות. המורה היה חדש בתחום ההוראה ובשילוב עם התחום המאתגר, לאורך שנות התיכון הבנות האחרות עזבו את הכיתה וכך בסוף נותרתי הבת היחידה שם. למרות זאת, החלטתי שאני לא רוצה לוותר על ההשקעה ולסיים את המסלול שהתחלתי בצורה הכי טובה שאני יכולה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני מאמינה שבעבר הייתה אפליה והיום התחושה שלי שזה כבר כמעט לא קיים, ויש לנשים ולגברים הזדמנויות שוות בתעשיית ההיי-טק, ולדעתי יש אפילו אפליה מתקנת במידה מסוימת. לצערי עדיין אין הרבה נשים בתפקידים מאוד בכירים בתחום הטכנולוגי, לדוגמה CTO, וזאת כיוון שנשים פחות מציעות את עצמן לתפקידים כאלו. אני לא מאמינה בצורך באפליה מתקנת, כי בעיני צריך לקבל את האדם המתאים ביותר לתפקיד. מה שכן, יש לא מעט נשים מוכשרות ומתאימות, גם לתפקידים טכנולוגיים בכירים ומשפיעים, וצריך לסלול את הדרך שלהן לתפקידים הללו. אני הייתי רוצה לראות שיותר מעודדים נשים להגיש מועמדות לתפקידים בכירים, להאמין בעצמן וביכולות שלהן ולהתקדם. אני גאה מאוד שזה משהו שמוטמע בתרבות הארגונית אצלנו בסאפ. הנהלת מרכז הפיתוח מאוד מעודדת, מקדמת ומעצימה את העובדות להעז, להגיד "כן", להתנסות, וגם מעניקה כלים וידע פרקטיים ואופרטיביים בפועל. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי לא הרגשתי מעולם אפליה. ואפילו הפוך, הרגשתי את היתרונות שאני מביאה מתוקף היותי אישה. במרכז הפיתוח אצלנו ב-סאפ יש לנו נוכחות נשית מאוד חזקה ומשמעותית, עם מנכ"לית של מרכז הפיתוח, סמנכ"לית משאבי אנוש, כשליש מההנהלה הן נשים ואחוז דומה מנהלות פיתוח. מעודדים אותנו, כנשים (אבל גם את הגברים, כמובן), כל הזמן ללמוד ולהתקדם. לא רק שאין אפליה, ה"אני מאמין" אצלנו הוא שאנחנו חזקים וטובים יותר דווקא בזכות האיזון וה"ביחד" שלנו. גם בסאפ הגלובלית לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה, הרגשתי תמיד כבוד ויחס שווה.

יזם הטק הדומיננטי, אילון מאסק, החליט להחזיר מלחמה ולהעצים את המאבק בינו לבין טוויטר. ביום ו' האחרון הוא הגיש תביעה נגד החברה, שבעצמה תבעה אותו ראשונה – עקב ביטול התחייבותו לרכוש אותה ב-44 מיליארד דולר. תביעתו של מאסק, על פי דיווח של רויטרס, הוגשה בסודיות, אך ברור שהיא הגיעה בתגובה לתלונה המשפטית של חברת המדיה החברתית נגד הרוכש שחזר בו מהבטחותיו. הכל התחיל כשמאסק, מייסד חברות הענק טסלה ו-SpaceX, החליט לבטל את רכישת טוויטר, בחלוף כמעט שלושה חודשים מאז שהציע סכום מאוד נכבד לשם קנייתה והפגין כוונת השתלטות על הרשת החברתית המצייצת. לפני שנסוג מהרכישה, שלחו עורכי הדין של מאסק ל-SEC מכתב ובו צויין כי הצוות המשפטי של האיש העשיר בתבל רואה בהתנהלותה של טוויטר "הפרה מהותית" של התחייבויותיה במסגרת הסכם המיזוג. מדובר על התעקשות החברה על כך שבפלטפורמה שלה פעילים "רק" 5% חשבונות בוט מזויפים, ולא 20-25%, כפי שטענו מאסק ואנשיו. במכתב ל-SEC הזהירו עורכי הדין כי מאסק "שומר על כל זכויות הנובעות מכך, לרבות זכותו שלא לממש את העסקה וזכותו לסיים את הסכם המיזוג". מאסק למעשה השהה את הרכישה כבר במאי, ולאחר מכן הבהיר שאם טוויטר לא תציג במדויק את מספר חשבונות הספאם המזויפים המשתמשים בפלטפורמה שלה – הוא לא יוציא את העסקה לפועל. בהמשך, אחרי הביטול, תבעה טוויטר את מאסק בדלאוור. החברה ביקשה שבית המשפט ידרוש מיזם הטק לעמוד בו בהבטחתו לרכישתה. המשפט, כך נקבע ביום ו', יחל באוקטובר הקרוב ויימשך חמישה ימים, וזאת לאחר ששופטת בית המשפט לשוויון בדלאוור, קתלין סנט ג'וד מקורמיק, הסכימה עם הרשת החברתית. מאסק רצה דחייה במועד פתיחת המשפט, אולם טוויטר טענה כי פסק הדין צריך להינתן לפני ה-24 באותו חודש, ושיש צורך להאיץ את ההליך השיפוטי, משום שהחברה והשירות שלה נפגעו מהטלטלות בכל הקשור בעסקה, ומרצונו של מאסק לבטלה. קודם לאירועי סוף השבוע, ביום ג', מאסק ביקש מהשופטת מקורמיק לקבוע משפט של חמישה ימים החל ב-17 באוקטובר, ולא ב-10 באוקטובר כפי שביקשה טוויטר. במקרה זה הסכימה השופטת עימו, ואכן המשפט יפתח ב-17 באוקטובר הקרוב. טווייסטים חדשים בעלילה המשפטית כעת, לפי רויטרס, חל עוד טוויסט משפטי בעלילה הסבוכה בלאו הכי, כיוון שמאסק הגיש תביעה שכללה מסמך בן 164 עמודים. אלא שתוכן המסמך, וטיעוני התביעה של מאסק נגד טוויטר, לא היו זמינים לציבור ולמדיה, שכן זו הוגשה בסודיות, כאמור. טוויטר לא פרסמה הצהרה בנוגע לחדשות, וגם לא הגיבה לבקשת רויטרס לתגובה בגין תביעת הנגד של מאסק. ביום ו' האחרון התרחש עוד עניין משפטי הקשור לעסקת טוויטר-מאסק – לואיג'י קריספו, בעל מניות בטוויטר שברשותו 5,500 ניירות ערך של החברה, הגיש תביעה נגד מאסק. קריספו רוצה שבית המשפט יורה ליזם הטק להוציא לפועל את עסקת טוויטר, משום שלדבריו הוא הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי בעלי המניות של הפלטפורמה. התובע גם רוצה שבית המשפט יפסוק פיצויים בגין הפסדים. לפי רויטרס, למאסק יש חובת נאמנות לבעלי המניות של החברה בשל אחזקתו ב-9.6% ממניות החברה וגם בגלל שהסכם ההשתלטות מאפשר לו להטיל וטו על רבות מהחלטות של טוויטר.

"תודה לכם בעלי טסלה", כך פתחה ועדכנה חברת המכוניות החשמליות המצליחה את לקוחותיה על מחווה מיוחדת שהיא עומדת לבצע לכבודם – להטיס לחלל קולאז' תמונות שלהם על גבי רקטה של SpaceX, חלק ממשימה מיוחדת של חברת החלל. שתי החברות הענקיות הן בבעלות אותו יזם – אילון מסאק שהוא גם מנכ"לן. "המשימה של טסלה היא להאיץ את המעבר של העולם לאנרגיה בת קיימא, תודה על תמיכתכם בהפיכתו למציאות", כתבה טסלה בהסבריה לאקט המיוחד שתכננה. "תמונה שלכם תשוגר לחלל במשימת KPLO ב-4 באוגוסט 2022", היא עדכנה את משתמשיה. לפי ההסברים, טסלה תחרוט בלייזר תמונות של לקוחות נבחרים על זכוכית, ותשלח את הצילומים לחלל, שם הם יישארו "למיליוני שנים". התמונה שטסלה תעלה לחלל. צילום: טסלה איך נבחרו התמונות והלקוחות המסוימים? לפני ארבע שנים יזמה טסלה תוכנית הפניות ללקוחותיה. בעלי טסלה קיימים יכלו ליצור ולשתף קודי הפניה עם אחרים, ומי שרצו לקנות רכב חשמלי מהחברה יכלו להשתמש בקודים אלו כדי לקבל זיכויים חינם ל-Supercharger – עמדות טעינה המתבססות על טכנולוגיית טעינה מהירה עם זרם ישיר של 480 וולט, שנבנתה על ידי יצרנית הרכב האמריקנית עבור מכוניותיה החשמליות. המפנים זכו במקביל בפרסים התואמים למספר האנשים שהזמינו. אחד מהפרסים הללו היה ההזדמנות לשגר תמונה לפי בחירתם לחלל. החברה הפסיקה את תוכנית ההפניות שלה עבור Supercharger בחינם בספטמבר 2021, אך לא שכחה את הבטחה והחלה לבקש מזוכי תוכניות הפניה לשלוח את התמונות שהם רוצים לשלוח לחלל בחודש שעבר. לפי הערכות, בינתיים התאספו הרבה מאוד צילומים שטסלה הייתה מחויבת לבעליהם לשיגורם אל מחוץ לכדור הארץ, וכעת היא פורעת את החוב. טסלה לא אמרה אם זה הולך להיות שיגור יחיד מסוגו, ומכיוון שלחברה יש כנראה אלפים רבים של תמונות לשלוח לחלל, אפשר שהמהלך יבוצע יותר מפעם אחת בלבד.

נמצאו עדויות לפיהן טלפונים של בכירים באיחוד האירופי היו נתונים למעקב ונפרצו על ידי רוגלת פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. בחודש שעבר שלח דידייה ריינרס, נציב המשפטים של האיחוד האירופי, מכתב לחברת הפרלמנט האירופי, סופי אינת'וולד בו ציין כי בשנה שעברה אפל הזהירה אותו כי מכשיר ה-iPhone שלו היה תחת מעקב של האקרים ונפרץ על ידי הרוגלה פגסוס. המכתב נשלח ב-25 ביולי והגיע בשבוע שעבר לידי סוכנות הידיעות. נראה כי ההודעה של אפל הייתה חלק מסדרת הודעות אותן היא שלחה לפני כמה חודשים לכמה עשרות בעלים של מכשירי iPhone, וזאת בעקבות דו"ח של ארגון זכויות האדם הקנדי סיטיזן לאב, אשר איתר פירצה במערכת ההפעלה של המכשיר. הפירצה, ככל הנראה, נוצלה על ידי הרוגלה. נמצאו "עדויות לחדירה"  הדיווח העכשווי של רויטרס הוא בהמשך לחקירה נרחבת יותר, אשר דווחה על ידי סוכנות הידיעות מוקדם יותר השנה, באפריל, לפיה נמצאו ראיות לכך שגורמים אירופים אחרים משמשים קורבנות לריגול בסייבר על ידי תוקפים אשר עושים שימוש בטכנולוגיות העיקוב של החברה הישראלית. בעקבות האזהרה נשלחו הטלפונים של ריינרס לבדיקה, כמו גם טלפונים של עובדים באיחוד. ממצאי הבדיקה לא היו חד משמעיים לגבי העובדה שהם נפרצו, אולם נמצאו "עדויות לחדירה". ריינרס ציין כי לא ניתן לקבוע בביטחון מלא את זהות התוקפים, וכי החקירה נמשכת. החקירה הגיעה באחרונה לסיכום, לפיו 14 מדינות אשר חברות באיחוד האירופי רכשו את תוכנת הריגול הישראלית, אולם לא ניתן לקבוע מה הייתה מידת השימוש ברוגלה, ומי הפעיל אותה – וכלפי מי היא כוונה. בתגובה מסרה NSO לרויטרס כי "נכון לעכשיו, לא נמצאו ראיות מבוססות לכך שהתבצעה פריצה. כל שימוש לא חוקי על ידי לקוח (שלנו) לתקיפת פעילים, עיתונאים ועוד – נתפש כניצול חמור לרעה".

ברבעון השני של שנת 2022 עמד הממוצע העולמי של מתקפות על ארגונים על מספר גבוה במיוחד: כ-1,200 בשבוע, נתון המשקף עלייה של 32% לעומת ממוצע התקיפות ברבעון השני של שנת 2021, כך לפי חוקרי צ'ק פוינט. בראש המגזרים שחוו מתקפות סייבר הרבעון, נמצא תחום החינוך והמחקר – 2,315 תקיפות בממוצע בשבוע, נתון המשקף עלייה של 53% בהשוואה לרבעון השני של 2021; אחריו תחום ממשל וצבא – 1,620 תקיפות על ארגון בשבוע, עלייה של 44%; ותחום הבריאות – 1,397 תקיפות על ארגון בשבוע, עלייה של 29%. בהיבט הגיאוגרפי, ארצות אפריקה הן האזור המותקף ביותר ברבעון השני השנה, עם ממוצע של 1,758 תקיפות לארגון, עלייה של 3% בהשוואה לאותה התקופה אשתקד. אסיה שנייה בדירוג, עם ממוצע של 1,684 תקיפות, עלייה של 25%, ואמריקה הלטינית שלישית, עם 1,602 תקיפות בממוצע, עלייה של 29%. תקיפות סייבר בעולם – בעלייה. צילום: צ'ק פוינט מתקפות הכופרה העולמיות ברבעון השני של שנת 2022 נמצא, כי אחד מכל 40 ארגונים בעולם הותקפו על ידי מתקפות כופרה מדי שבוע, נתון המשקף עלייה של 59% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ושיא מתקפות סייבר זה שנתיים. מגזר הקמעונאות חווה את העלייה המשמעותית ביותר במתקפות כופרה – גידול של 182% מאשתקד, תחום ממשל וצבא חווה עלייה של 135%. שלושת המגזרים שהותקפו הכי הרבה בכופרה הם ממשל וצבא, חינוך ומחקר ובריאות. אפריקה היא האזור המותקף ביותר על ידי מתקפות כופרה: ארגון אחד מכל 21 ארגונים בעולם הותקף, נתון המשקף עלייה של 21% משנה שעברה. באירופה, ארגון אחד מכל 66 ארגונים נפגע, וזו ירידה של 1% בשנה. ארגון אחד בצפון אמריקה הותקף מכל 108 – עלייה של 1% בשנה. אמריקה הלטינית חוותה את העלייה הגדולה ביותר במתקפות כופרה: אחד מכל 23 ארגונים נפגעו מדי שבוע, גידול של 43% בשנה, אחריו אזור אסיה, שחווה עלייה של 33% בשנה, משמע – אחד מכל 17 ארגונים הותקפו מדי שבוע. לדברי עומר דמבינסקי, ראש קבוצת מחקר נתונים בצ'ק פוינט, ציין, כי "מתקפות הכופרה אינן מראות סימני האטה. אחד מכל 40 ארגונים שאנו עוקבים אחריהם מושפע מהן מדי שבוע, נתון המשקף עלייה של 59% בשנה. ההאקרים ממנפים לטובתם את העובדה שאנשים עובדים מהבית ולומדים מרחוק. בנוסף, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה עוזרת להניע את מגמת ההתפשטות, שכן המתחים הגיאופוליטיים העולמיים מעוררים האקרים לתפוס צד. לבסוף, הנכונות של ארגונים לעמוד בדרישות התשלום של דמי הכופר במתקפות כופרה – הוכיחה לתוקפים שהדבר משתלם ביותר. האקרים ממשיכים להשקיע משאבים רבים בחיפוש אחר ארגוני בריאות ודומיהם ולתקוף אותם. אנו ממליצים בחום לארגונים בכל העולם לשים לב להיבטים של מניעת התקפות כופרה, כגון גיבוי נתונים, הורדת עדכוני אבטחה והכשרת עובדים כדי שיהיו מודעים לסכנות הטמונות במתקפות סייבר".

אלעד בר, מונה לסמנכ"ל הפיתוח בקבוצת קו מנחה. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על פיתוח התוכנה והתשתיות הטכנולוגיות של הקבוצה, ויוביל את מחלקת הטכנולוגיה והפיתוח הטכנולוגי של החברות בקבוצה. לבר ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום פיתוח התוכנה. בעשר השנים האחרונות עבד בר בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית הפינטק, ושימש, בן השאר, כדירקטור בכיר בצוות הפיתוח של  פיוניר בעולמות הלקוח והאופרציה.

לא ברור עדיין מי ינצח בבחירות הקרובות לכנסת ה-25 אבל כבר ברור מה יקבע את זהות המנצח. יהיו אלה מיליוני פתקאות ההצבעה שאזרחי ישראל יטילו בקלפיות – ובתום יום הבחירות יימנו שוב ידנית אחד-אחד. כי ה"סטארט אפ ניישן", הגאה מאוד ביכולותיה הדיגיטליות, חוששת בינתיים לאמץ את שיטת ההצבעה הממוחשבת. אולי משום שאלה שבידיהם ההכרעה שייכים בעצמם לעידן הדפוס והנייר. כמו רוב האוכלוסייה המבוגרת, שכבת גיל זו זקוקה עדיין מאוד לעזרה בכניסה לעולם הדיגיטלי. לכך נועדו, בין היתר, האפליקציות – אותן תוכנות מחשב המותאמות במיוחד לסביבת הטלפון הסלולרי ומנצלות את יכולות המחשב לביצוע משימות שונות. אנחנו נמצאים בעידן שהכל עובר לטלפון, הרבה פעמים באמצעות אפליקציות. ניתן לראות זאת היום בכל תחומי החיים – כולל עולם העסקים, הבנקים, הביטוח וכל שירותי הממשלה, – כיצד הן יכולות לשחרר בקלות – את מי שרק מוכן – מן הסיוט של מילוי טופסי הנייר הכל כך לא ידידותיים למשתמש שאדם נדרש להם עדיין במגעיו עם גופים אלה. ביותר מדי מקרים, חברות הביטוח, הבנקים וגופים פיננסיים ממשיכים לעשות שימוש בטפסים המסורתיים שאין מי שאינו מתקשה להתמודד איתם, עם ריבוי הדפים והאותיות הקטנות, שאיש אינו קורא אותן. לפחות בתחום משקי הבית הפרטיים הדבר נובע כנראה מן התחושה שהשימוש בטכנולוגיות החדשות פשוט אינו משתלם. אבל זה לא חייב להיות כך – ויש דרך להשתמש בפתרונות דיגיטליים שיהפכו את הנושא לכדאי. פוטנציאל לא מנוצל עולם האפליקציות יכול לפתור בקלות וללא עלות משמעותית את הבעיה. אלא שעד היום לא נעשה די כדי לנצל את הפוטנציאל הגדול הטמון בהן. להלן כמה טיפים כיצד להנגיש בצורה יעילה טופסיאדה בחברות פיננסיות באמצעות אפליקציות: טפסים מותאמי סלולר – את מקומם של הטפסים הלא ידידותיים יכולים היום לתפוס טפסים מותאמי סלולר – טפסים קצרים, מותאמי מסך, פשוטים למילוי, שבהם כל מסך עוסק בנושא משלו. כל אדם מגיב אחרת למדיום הדיגיטלי ויש הבדלים בין נשים לגברים, בין צעירים למבוגרים, בין טכנולוגים לטכנופובים, ועדיין המסך חייב – ויכול – להיות מתאים וידידותי לכולם. מעקב בזמן אמת – כדי לתת למשתמש המבוגר את השירות המיטבי, אפשר להגיע לכך שהמערכת תהיה  מסוגלת לעקוב בזמן אמת אחר מילוי הטפסים ולוודא שלא נופלות טעויות איות או טעויות אחרות, שיכשילו את הגשת הטופס. בהירות ופשטות – כללית, המערכת צריכה להציג למשתמש בדרך הברורה ביותר את התנאים לכל פעולה שהוא בא לבצע. משתמשים בוחרים לא אחת בפעולות לא נכונות שמסיטות אותם מהדרך, והמערכת צריכה לספק להם יציאות חירום מסומנות בבירור כדי שיוכלו לעזוב את המצב הלא רצוי שהם נקלעו אליו. כך צריכה המערכת לתמוך בצעדי UNDO או REDO. התראות על שגיאות – פעולות העלולות להתגלות כקריטיות – כלומר בעלות השלכות לא נעימות רבות – צריכות להיות מלוות בהתראה למשתמש לפני ביצוען. עיצוב אסתטי – העיצוב חייב להיות אסתטי, אך גם מינימליסטי – ללא קישוטים מיותרים, שכן כל אלמנט בעיצוב מושך את תשומת לב של המשתמש מהעיקר ובכך מפחית את נוחות השימוש. משוב מהמשתמש – שירות טוב הוא שירות לומד, ודרך הלימוד הטובה ביותר היא באמצעות קבלת משובים מן המשתמשים עצמם. אלה יעידו על נקודות החוזק והחולשה של המערכת, מה דעתם על הדרך שבה נדרשו לבצע את הפעולות, יעירו הערות על טיב ההסברים שקיבלו ואולי יציעו שיפורים מקוריים. מצוינות טכנולוגית היא תנאי הכרחי למערכת שירות מוצלחת – אך לא תנאי מספיק. ההצלחה המלאה מובטחת רק כאשר ליכולת הטכנולוגית מתלווה קשב אנושי ורצון אמיתי לשרת ולספק חוויית משתמש מיטבית. אם נחזור שוב לבחירות לכנסת, אז לא רק לכל אזרח – גם לכל לקוח בעולמות הפיננסיים יש לתת את חופש הבחירה – לא בין מפלגות כמובן, אלא בין מספר רב ככל האפשר של שירותים. ציבור הלקוחות יודע לנצל את זכות הבחירה הזאת והוא מצביע ברגליו ובוחר בין השירותים השונים על פי איכות חוויית המשתמש. כדאי לזכור זאת ולנהוג בהתאם.   הכותב הוא מנהל הטכנולוגיות בחברת וורקיטו (Workito).