עובדת גוגל שהייתה מבקרת בולטת של מערכת היחסים אשר נרקמה בין ענקית הטק האמריקנית לממשלת ישראל, במסגרת חוזה הענן הממשלתי נימבוס (Nimbus), הודיעה היום (ד') על התפטרותה. עקב החדשות החלו מתארגנות הפגנות של עובדי גוגל אחרים, שיתקיימו בשבוע הבא. עובדים אלה שותפים לחששותיה של קורן שהענן הממשלתי עלול לפגוע בפלסטינים ולהעניק לישראל יתרון לא הוגן עליהם, וכן של עובדים שמצביעים על כך שהחברה מתנקמת במי שמותח עליה ביקורות. ההפגנות מאורגנות על ידי עובדים בחברה ובאמזון, בשיתוף No Tech For Aperthaid – ארגון של עובדי היי-טק שפועל נגד שתי החברות, שזכו בפרויקט נימבוס ועומדות לממש אותו. נימבוס הוא פרויקט ענק, בשווי של מיליארדי דולרים, שבמסגרתו יועברו הפעילויות ומאגרי המידע של ממשלת ישראל וצה"ל לענן של שתי החברות הזוכות. כתוצאה מכך, הן גוגל והן AWS – הענן של אמזון, כמו גם שתי המפסידות במכרז – מיקרוסופט ואורקל, נמצאות בימים אלה בתהליכי הקמה של דטה סנטרים ואזורי ענן בישראל, או הקימו כאלה. באתר No Tech For Aperthaid נכתב כי "במשך מעל לשנה, עובדי אמזון וגוגל, יחד עם קואליציה של יותר מ-40 ארגונים, התאגדו כדי לבטל את החוזים של שתי החברות עם הצבא הישראלי וממשלת האפרטהייד. המסר ברור: עובדי הטק לא רוצים לבנות טכנולוגיה שתשמש למעקב, דיכוי או ביצוע של צורות אחרות של אלימות נגד פלסטינים". הם ציינו כי ב-8 בספטמבר, שהוא יום ההולדת של גוגל, יקיימו עובדים בחברה ובאמזון הפגנות מול המטות שלהן בסיאטל, סן פרנסיסקו וניו יורק, "כדי להגביר את הלחץ עליהן" לבטל את חוזי נימבוס. ההתפטרות הגיעה בתוך שהעובדת, אריאל קורן – יהודיה שהועסקה כמנהלת שיווק בגוגל בארה"ב – מבהירה כי נאלצה לעזוב בניגוד לרצונה מחשש מפני תגובות נגד ותגמול מטעם מעסיקתה הדומיננטית. קורן, שהייתה אחת הפעילות המובילות במחאת העובדים נגד גוגל בגין קשריה אלו עם ישראל, הוסיפה ואמרה שנאלצה להתפטר לנוכח הביקורת שלה על הפרויקט, שבמסגרתו יספקו גוגל ואמזון יחד ענן ממשלתי לישראל בעבור חוזה בשווי 1.2 מיליארד דולר, כך דיווח גיזמודו (Gizmodo). קורן, שהועסקה כמנהל שיווק בגוגל בארה"ב, ציינה כי "לא הייתה לה ברירה אלא לעזוב את החברה". לדבריה, היא עמדה בפני גמול ו"פעולות בלתי חוקיות" מצד ענקית הטכנולוגיה. מסתמן: ההתפטרות הציתה מחאה יותר גדולה עקב הפרשה, ובעקבות ביקורת מטעם עוד עובדי גוגל, וכן של קהילה יהודית שהתגייסה למען מלחמה בהפרת זכויות הפלסטינים על ידי ישראל, החלו להשמע יותר ויותר קולות המבקרים את ענקית הטק בגין התנהגותה, לכאורה, אל מי שמתח עליה ביקורת. גוף בשם Jewish Voice Of Peace תמך בטענות של עובדים להתעמרות משום שהביעו מחאה נגד החברה וצייץ בטוויטר: "עובדי גוגל שהקליטו הצהרות בסולידריות עם אריאל מעידים על כך. הם מצטטים מקרים חוזרים ונשנים של ענישה, צנזורה או האשמות באנטישמיות על רק זיהוי כפלסטינים, תמיכה בחופש הפלסטיני או התנגדות לחוזה של גוגל עם ישראל". Google workers who recorded statements in solidarity with Ariel testify to this. They cite repeated instances of punishment, censure, or accusations of antisemitism for merely identifying as Palestinian, supporting Palestinian freedom, or opposing Google’s contract with Israel. pic.twitter.com/JH6J5pliFY — Jewish Voice for Peace (@jvplive) August 30, 2022 "נימבוס מפר את עקרונות הבינה המלאכותית של ענקית הטכנולוגיה" קורן יצרה בעבר מספר עצומות שדרשו מגוגל לבטל את חוזה נימבוס מול ישראל. על אחת העצומות חתמו יותר מ-800 עובדי גוגל ו-37,500 תומכים בסך הכל. לדברי קורן ואחרים בחברה, נימבוס מפר את עקרונות הבינה המלאכותית של ענקית הטכנולוגיה עצמה, ואילו כלי הבינה המלאכותית שיסופקו באמצעותו מדינה יכולים להרחיב את תוכנית המעקב של ישראל, לסייע ביצירת פרופילים גזעיים ומפלים מטעמה, וכן לייצר צורות אחרות של הפרות זכויות אדם באמצעות טכנולוגיה. קורן כתבה פוסט ארוך שפרסמה במדיום (Medium), שכותרתו "שותפותה של גוגל לאפרטהייד הישראלי: כיצד גוגל עושה שימוש כנשק ב'גיוון' כדי להשתיק פלסטינים ותומכי זכויות אדם פלסטינים". היא ציינה ש"במקום להקשיב לעובדים, גוגל רודפת באגרסיביות אחר חוזים צבאיים ולוקחת את קולם של העובדים שלהם, משתיקה אותם ומתנקמת בי וברבים אחרים". לדבריה, בסוף 2021 החברה הציגה בפניה בחירה: לעבור למשרד הברזילאי או לאבד את עבודתה. קורן טענה שלא הייתה סיבה לבצע רילוקיישן, והאולטימטום הוא למעשה הדרך ה"יצירתית" של גוגל לגרום לה לעזוב מבלי שתפוטר בפועל. I am leaving @Google this week due to retaliation & hostility against workers who speak out. Google moved my role overseas immediately after I opposed its $1B AI/surveillance contracts with Israel. And this is far from an isolated instance.https://t.co/V4y05kOYQv pic.twitter.com/eRMrzTPYfb — Ariel Koren (@ariel_koko) August 30, 2022 דובר גוגל הכחיש את דברי קורן ואמר: "בדקנו בקפידה את הטענה של העובדת הזו, החקירה שלנו הראתה שלא הייתה כאן שום פעולת תגמול". הדובר המשיך ואמר בנוגע לפרויקט נימבוס: "אנו גאים בכך שממשלת ישראל בחרה ב-Google Cloud לספק שירותי ענן ציבורי שיסייעו לטרנספורמציה הדיגיטלית של המדינה". הדובר הוסיף כי הפרויקט נועד לטפל במשימות יומיומיות בפיננסים, בריאות, תחבורה וחינוך. "זה לא מכוון לעומסי עבודה מאוד רגישים או מסווגים", סיכם. נזכיר כי ביולי האחרון השעתה גוגל את המהנדס בלייק למויין, שטען שהאלגוריתם LaMDA AI פיתח רגשות ורצונות. מוקדם יותר, במאי, פיטרה החברה חוקר בינה מלאכותית בגלל ביקורת על החברה. המהנדס חלק על הטענה שאלגוריתמים יכולים לעצב שבבים בצורה יעילה יותר מבני אדם. ואם לחזור יותר משנה אחורנית – באפריל 2021, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של גוגל עזב את החברה לאחר 14 שנים בשורותיה. עזיבתו הייתה קשורה לפיטורים שנויים במחלוקת של מהנדסת שחורה בשם טימניט גברו, ובעקבותיה של עמיתתה מרגרט מיטשל, שתיהו חוקרים מובילים בתחום האתיקה של ה-AI, שביקרו את החברה על חוסר שוויון בהגדרות ה-AI שלה.

חל גידול במתקפות הסייבר המשתמשות בעוגיות זמניות (Session Cookies) גנובות, כדי לעקוף מנגנוני אימות רב-גורמי על מנת להשיג גישה לרשתות ולמערכות מידע בארגון, כך לפי מחקר חדש של סופוס (Sophos). המחקר,  שכותרתו Cookie stealing: the new perimeter bypass (גניבת עוגיות: הפירצה החדשה שקוראת לגנב), בוצע על ידי צוות מומחי הסייבר Sophos X-Ops. לפי החוקרים, בחלק מהמקרים, גניבת עוגיות זמניות היא בעצמה מתקפת סייבר ממוקדת, שמנצלת מערכות לא מאובטחות, במטרה להשתמש בהן לאיסוף עוגיות זמניות. זאת, תוך שימוש בתוכניות מחשב לגיטימיות, להסוואת הפעילות הזדונית. מרגע שהשיגו התוקפים גישה לחשבונות משתמשים ולשירותי ענן באמצעות עוגיות זמניות גנובות, הם ממשיכים לשלב הבא של המתקפה – הכולל פריצה לחשבונות מייל, שימוש בהנדסה חברתית לקבלת גישה למערכות נוספות, ואפילו ביצוע שינויים במאגרי מידע ובקוד מקור. העוגיות הזמניות – משמשות לאימות זהות בדפדפן ונשמרות במחשב שון גלאגר, חוקר איומים בכיר בסופוס. צילום: סופוס לדברי שון גלאגר, חוקר איומים ראשי בסופוס, "בשנה האחרונה ראינו עלייה בשימוש של התוקפים בעוגיות זמניות גנובות. גרסאות חדשות ומשופרות של נוזקות לגניבת מידע, כמו Raccoon Stealer מקלות על התוקפים בגניבת עוגיות זמניות, הנקראות גם אסימוני גישה, המשמשות לאימות זהות המשתמשים". לפי גלאגר, "ברגע שהתוקפים מצליחים להשיג עוגיות זמניות, הם יכולים להתחזות למשתמשים לגיטימיים וכך לקבל גישה חופשית לרשת ומערכות הארגון". עוגיות זמניות נועדו למטרת אימות זהות, שהדפדפן שומר במחשב ברגע שמשתמש לגיטימי מתחבר לאחד מחשבונותיו. השגתן מאפשרת לתוקפים לבצע מתקפת 'העברת עוגייה', בה הם מזריקים את אסימון הגישה הגנוב לתוך תהליך עבודה חדש, וכך מצליחים להערים על הדפדפן והשרת 'לחשוב' כי מדובר במשתמש לגיטימי שכבר אימת את זהותו. כיוון שעוגיות זמניות נוצרות ונשמרות במכשיר גם כחלק מתהליך האימות הרב-גורמי, גניבתן מאפשרת לתוקפים לעקוף גם את מנגנון האימות הזה, שנועד לשפר את אבטחת חשבונות המשתמשים. לפי החוקרים, "איום זה מתעצם לנוכח העובדה שיישומי רשת ושירותי ענן רבים משתמשים בעוגיות בעלות זמן תפוגה ארוך, ולעתים אפילו בעוגיות בלא תאריך תפוגה". הם הוסיפו כי "התפתחות תעשיית הנוזקה כשירות (MaaS) – בה מוצעות נוזקות מוכנות לשימוש לכל המעוניין, מאפשרת גם לעברייני סייבר חסרי ידע להצטרף למאמצי גניבת פרטי ההזדהות". שני מקרים בהם נעשה שימוש בתוכנה מבית מיקרוסופט בשני אירועי סייבר שחקרה סופוס באחרונה, נקטו התוקפים בגישה ממוקדת יותר. באחד מהם, הם שהו ברשת המותקפת במשך חודשים, כשהם אוספים עוגיות מדפדפן אדג' (Edge) של מיקרוסופט. הפריצה הראשונית לרשת הארגון התבצעה באמצעות ערכת ניצול מוכנה, ומרגע שחדרו לרשת, השתמשו התוקפים בכלי פרצה דוגמת Cobalt Strike ו-Meterpreter, כדי להסוות את פעילות איסוף עוגיות הזמניות. במקרה אחר, השתמשו התוקפים ברכיב לגיטימי בתוכנת Visual Studio של מיקרוסופט, כדי להחדיר לרשת הארגון נוזקה שאספה עוגיות זמניות במשך שבוע. "אם בעבר גניבת העוגיות הייתה פעילות ללא מטרה מוגדרת, כיום נוקטים התוקפים בגישה הרבה יותר מדויקת וממוקדת", סיכם גלאגר. "כיוון שבימינו נעשית רוב העבודה מהדפדפן ובענן, גניבת עוגיות פותחת בפני התוקפים אינספור אפשרויות זדוניות. הם עלולים לחבל בתשתית הענן של הארגון, לפרוץ למייל הארגוני, להניע עובדים בארגון להוריד נוזקות, ואפילו – לבצע שינויים זדוניים בקוד המקור של מוצרים. השמיים הם הגבול והתוקפים מוגבלים רק על ידי היצירתיות שלהם".

רבים מאיתנו – אם לא כולנו – "זוכים" להצפת שיחות מכירה מעיקות מחברות אשראי, ביטוח ועוד, או מעמותות המבקשות תרומה. אפליקציית Truecaller המוכרת עוזרת לנו להתמודד עם ה"נדנודים" האלה, ומזהה את שיחות הספאם. באחרונה החלו להציף אותנו, בנוסף, גם השיחות המוקלטות של הפוליטיקאים לקראת הבחירות, מפני שחברי הכנסת החריגו את התחום הפוליטי מחוק הספאם. כדי להתמודד עם "כאב הראש" הזה, השיקה Truecaller אפליקציית iPhone משופרת, עם יכולת גבוהה פי 10 לזיהוי וחסימה של שיחות ספאם, ניסיונות הונאה ושיווק טלפוני. האפליקציה החדשה מאפשרת למשתמשי ה-iPhone ליהנות מהיתרונות הקיימים בגירסת האנדרואיד של האפליקציה. היא יודעת לזהות כחצי מיליון מספרי טלפון בישראל, מה שהופך אותה למאגר השיחות המזוהות הגדול ביותר. בנוסף, יש בה עדכון אוטומטי של המידע על שיחות ספאם ברקע, תצוגה משופרת בעת חיפוש מספרי טלפון, כניסה מהירה למשתמשים חדשים וניווט פנימי נוח יותר. האפליקציה נבנתה מחדש בעיצוב מתקדם, עם נפח קטן, והיא עובדת במהירות גם על דגמי iPhone ותיקים. האפליקציה מזהה את השיחות המוקלטות, והמאגר מתעדכן כל העת בהתאם ליירוט שיחות אוטומטי על ידי המערכת של החברה ודיווחי משתמשים. ב-Truecaller עובדים כעת על עדכונים נוספים שיוכנסו בקרוב, ובהם שיפורים משמעותיים בסינון מסרונים וחסימה אוטומטית של שולחי הודעות ספאם המוניות, יישומון לחיפוש מספרים של מתקשרים לא מוכרים, יכולת צפייה מפורטת בהיסטורית השיחות, נתונים סטטיסטיים על מספרים המסומנים כספאם והיכולת לצפות בהערות שנכתבו עליהם ולהוסיף להן. "חידשנו את האפליקציה בפלטפורמה של אפל כדי להביא למשתמשים יכולות חזקות יותר, כמו התראות על שיחות רבות יותר, זיהוי סיבת השיחה וחיפוש נוח", אומר אלן מאמדי, מייסד שותף ומנכ"ל Truecaller. "משתמשי iPhone רבים חיכו לעדכון הזה, ועכשיו אנחנו יכולים להציע להם את השירות הטוב ביותר ויכולת לזהות ניסיונות ספאם והונאה כדי לאפשר להם תקשורת שקטה ואפקטיבית".

כמעט 70% מהמנהלים לא מצליחים לנצל באופן נכון את הנתונים שברשותם, מה שמשפיע ישירות על היכולת שלהם להטמיע חדשנות בארגון, כך לפי מחקר חדש של VMware. המחקר בחן 100 מנהלים בחברות באירופה. כמעט שליש (30%) מהמנהלים היו רוצים לייעל את הארגון מבחינת עלות-תועלת. 59% האמינו שהחלטות המבוססות על נתונים יובילו אותם להשתמש טוב יותר במידע שברשותם, אך גם חששו (58%) שחוסר היכולת לעשות זאת, יותיר את הארגון שלהם מאחור וימנע מהם את היכולת להתחרות. ניב רז, מנהל הטכנולוגיות ב-VMware ישראל. צילום: מיה כרמי דרור ארבעה מתוך כל שבעה מנהלים ציינו את הנתונים כרכיב מרכזי בקבלת ההחלטות שלהם וכזה היכול להשפיע על היעילות, על חווית הלקוח ועל כוח העבודה. בין המחסומים שהמנהלים ציינו היו: יותר מדי מידע (83%), קושי במציאת המידע המתאים (74%), אילוצי טכנולוגיה (60%), ריבונות המידע, המקום שבו המידע מאוחסן והרגולציה הקשורה אליו (70%). עוד נתון העולה מהמחקר הוא ש-64% מהארגונים ציינו כי הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לעודד חדשנות בארגון. לדברי ניב רז, CTO ב-VMware ישראל, "לא ניתן לעכב חדשנות, במיוחד בתקופות משבר כלכליות. אימוץ חדשנות דורש זמן. חדשנות מביאה ליתרון תחרותי, היא מושכת עובדים ויוצרת ערך. כל שינוי ארגוני נשען על תשתית דיגיטלית, אשר יכולה לתמוך בקבלת החלטות. הנתונים מסייעים לכך. אם מנהלים יוכלו לתעל טוב יותר את הנתונים – הם יוכלו לשפר את הארגון, להתגבר על אתגרים ולהפיק יתרון עסקי טוב יותר".

מגזר הטכנולוגיה העולמי ממשיך להצטמצם. בשלב הנוכחי חברות רבות כבר הפסיקו לגייס עובדים, אבל יש גם כאלו שכבר עוברות לשלב הבא: פיטורים. סנאפ (Snap), החברה האם של הרשת החברתית סנאפצ'ט (Snapchat), מתכננת לפטר 20% מכוח העבודה שלה, כך לפי דיווח של The Verge, שציטט גורמים יודעי דבר. לפי מה שנודע ל-The Verge, אחרי שבמהלך השבועות האחרונים סנאפ ניתחה את מצבה הנוכחי והחליטה על הצורך בפיטורים, אלו יחלו ממש מהיום (ד').  כוח אדם של סנאפ מונה כיום, בטרם המהלך, 6,400 עובדים, מכאן שהפיטורים המתוכננים ישפיעו על כ-1,200 ממועסקי החברה. הקיצוץ, לעומת זאת, לא ישפיע באופן שווה על כל מחלקות החברה, אלא יתרכז בעיקר בכמה תחומים ספציפיים. כך למשל נודע כי בין המושפעים יכלל הצוות שעובד על פתרון בשם Minis, שנועד כדי למשוך מפתחי משחקים ואפליקציות לסנאפצ'ט. גם העובדים בפיתוח האפליקציה שהחברה רכשה ב-2017, ושמה זן-לי (Zenly), יהיו בין המפוטרים, כמו גם עובדי חטיבת החומרה של החברה, כלומר הצוותים שמאחורי משקפי ה-Spectacles והרחפן Pixy (תחום שסנאפ ויתרה עליו לחלוטין באחרונה). לבסוף – מחלקת המכירות תושפע אף היא מהקיצוצים בחברה. יצוין כי למרות הצמצום הזה, בסנאפ ממשיכים לנסות להוסיך כל העת עוד ועוד פיצ'רים וחדשנות לפלטפרומת המדיה החברתית שלה, כדי לפתות יותר משתמשים להיות פעילים בה. רק אתמול דיווחנו על חידוש במצלמת השירות, שמאפשר את הפיכתה למצלמה כפולה (Dual Camera) – המייצרת תמונות וידיאו באמצעות המצלמות הקדמיות והאחוריות שבטלפונים בו-זמנית. קברניטי החברה כנראה מאמינים שחידושים והמצאות יוכלו לסייע לפלטפורמה להישאר רלוונטית ומבוקשת. סנאפ עדיין לא הגיבה על החדשות אודות הפיטורים. הצמצומים מתרחבים כאמור, פיטורים למטרת קיצוץ בהוצאות והתנהלות "רזה" יותר נרשמו כבר בחברות טק גדולות מחו"ל וכמובן גם בחברות ישראליות. בין המקרים הבולטים נציין את: נטפליקס (Netflix) – מהחברות הוותיקות והמצליחות בתחום הסטרימינג – שפיטרה 150 עובדים, לנוכח סיכויי הצמיחה הנמוכים יותר שלה, לפחות בעתיד הקרוב; בורסת הקריפטו האמריקנית קוינבייס (Coinbase), שהודיעה ביוני כי תקצץ 18% מכוח העבודה שלה, לנוכח החששות ממיתון כלכלי הולך וגובר וערכי הקריפטו שצללו; ונוטניקס (Nutanix) שקיצצה החודש כ-4% מכוח האדם שלה ופיטרה 270 עובדים "כדי לקדם צמיחה רווחית". בישראל המצב זהה או אפילו חמור יותר, מה שכבר גרם למשל רק החודש לחברות כמו Wix לפטר 100 עובדים, שהם כ-2% ממצבת כוח האדם, אך רובם מועסקים על ידיה בחו"ל; ול-NSO לפטרת 100 עובדים.

מנכ"ל בזק, רן גוראון, הודיע היום על מינויה של טלי פולג לתפקיד סמנכ"לית השיווק של בזק. לפולג ניסיון ניהולי רב בתחום השיווק בכלל, ובענף התקשורת בפרט. בתפקידה האחרון פולג הובילה את אגף שיווק הלקוחות בחברות Yes ובזק בינלאומי, מקבוצת בזק, והביאה לשיא בצמיחת לקוחות הטלוויזיה. היא גם השיקה בהצלחה רבה את שיתוף הפעולה עם דיסני+ והקימה את פעילות האינטרנט של Yes שאפשרה לחברה להתחיל למכור חבילות טריפל. פולג תוביל את תכלול הפעילות העסקית בבזק, ותיקח חלק מרכזי בקביעת האסטרטגיה של החברה ויצירת מנועי צמיחה חדשים. היא תחליף בתפקיד את קרן לייזרוביץ, שהודיעה לאחרונה על רצונה לפרוש. קודם לכן, פולג כיהנה כסמנכ"לית השיווק של האקדמית גליל מערבי, כיועצת שיווק ואסטרטגיה בתחומי המדיקל והשירותים, כמנהלת שיווק בשוק הסלולר ועוד. בעברה פולג כיהנה במשך שמונה שנים כמנהלת שיווק בבזק, אליה היא חוזרת היום. גוראון, מנכ"ל בזק אמר: "לטלי פולג ניסיון רב בתחום השיווק, והיכרות מעמיקה עם מורכבות שוק התקשורת בישראל ועם קבוצת בזק. אני שמח שהיא חוזרת לבזק, ואין לי ספק שיכולותיה וניסיונה יתרמו רבות לחברה, במיוחד בחיזוק הפעילות בתחום הסיבים ופיתוח עולמות הדיגיטל. אני מודה לקרן לייזרוביץ על תרומתה לבזק, ומאחל לה הצלחה בהמשך".

מספר התלמידים במגמות החינוך הטכנולוגי בשנת הלימודים שנפתחת מחר (ה') יהיה גדול ב-3,000 מהנתון בפתיחת שנת הלימודים הקודמת ויעמוד על 173 אלף. השנה ייפתחו 200 מגמות חדשות בתחום החינוך הטכנולוגי, שמחציתן יהיו מוכוונות היי-טק, לרבות תקשוב, אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה ועוד. דברים אלה נאמרו על ידי מוהנא פארס, סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. הוא ציין ש-"גם השנה נמשכת המגמה של גידול בהתעניינות בחינוך הטכנולוגי, ומצטרפים עוד ועוד תלמידים שבעבר לא התעניינו בזה". לדבריו, כ-40% מכלל תלמידי התיכונים ילמדו השנה, בצורה זו או אחרת, מקצועות שהם חלק מהחינוך הטכנולוגי – "מספר שיא שלא היה כמותו הרבה שנים". פארס מציין כגולת הכותרת את פתיחתן של 30 כיתות חדשות במגמת מידע ונתונים, שמכשירה תלמידי תיכון למקצועות האנליטיקה, ה-AI וה-BI. "זהו חלק ממהלך כולל של הובלת מערכת החינוך והכנת התלמידים למקצועות ומיומנויות העתיד, לעולם התעסוקה החדש", אמר. "גם בוגרי שלוש יחידות במתמטיקה יכולים להשתלב בהיי-טק" אחד המיזמים שיתחיל בשנת הלימודים החדשה הוא לימודי בגרות למדעים ומתמטיקה לשלוש יחידות, כמסלול נפרד ומלא – במקביל למסלול של חמש יחידות. "גם בוגרי שלוש יחידות במתמטיקה יכולים להשתלב במגוון מקצועות נדרשים בהיי-טק. בכך נתרום להרחבת מעגל התעסוקה בענף", ציין פארס. מטרה נוספת של משרד החינוך, שאותה הוא מבקש להשיג בין היתר באמצעות מיזם זה, היא להגדיל את מספר התלמידות שפונות ללימודי מדעים. כמו כן, פארס אמר ש-"תלמידים שיתחילו בלימודי שלוש יחידות יוכלו להתקדם ולעבור לחמש יחידות, אם יתאימו לכך". חינוך להיי-טק – כבר מגיל מוקדם. צילום: BigStock כדי לממש את היעד הזה, משרד החינוך הכשיר 150 מורים – חלקם מורים מתוך המערכת שעברו הכשרה, ואחרים שגויסו במיוחד לצורך כך. "כמו כל מערכת החינוך, אנחנו מתמודדים עם האתגר של גיוס מורים חדשים – אתגר שמאז ומתמיד היה קשה בכל מה שקשור לחינוך הטכנולוגי. אלא שאנחנו לא מוותרים", אמר פארס. לימודי היי-טק בגן חובה – ובכיתה ח' פארס ציין שיש גידול גם בהתעניינות בלימודי המשך במקצועות הטכנולוגיים – כיתות י"ג-י"ד, ואמר שהשנה ייפתחו 21 כיתות חדשות למסלולי הנדסאים וטכנאים. "העלייה בביקוש היא גם בפריפריה ובקרב אוכלוסיות כגון חרדים, ערבים ודרוזים", אמר. חידוש נוסף הוא הרחבת החינוך לטכנולוגיה ולהיי-טק לגיל הגן. בחודשים הקרובים אמור להתחיל פיילוט של תוכנית היי-טק קלאס ב-1,500 גני חובה, שייחשפו להיי-טק על ידי משחקי רצפה, ובהמשך אף ישתמשו בטאבלטים. פיילוט שני במסגרת אותה תוכנית יתקיים ב-100 בתי ספר, כאשר תלמידי 600 כיתות ח' ייחשפו למקצועות המדעים, בתקווה שזה ידרבן אותם לפנות למסלולי היי-טק ומתמטיקה בבית ספר התיכון. "המוטו שלנו הוא שההיי-טק הוא לא רק למצטיינים, ולכל תלמיד יש הזדמנות לנסות ולהיחשף לזה", הוסיף פארס. הוא התייחס גם לנושא המאוד מדובר של תקשוב בתי הספר ואמר כי עד סוף שנת הלימודים הקודמת תוקשבו 4,300 מהם. זאת, בעוד שערב הקורונה היו רק 2,000 בתי ספר מתוקשבים. הנתון הנמוך השפיע מאוד על היכולת של מערכת החינוך להתמודד עם הלמידה מרחוק באמצעות זום. מה באשר לחדשנות טכנולוגית בתחומי הפדגוגיה ולשילובה בתוך בתי הספר? "יש הרבה מאוד טכנולוגיות חדשות, שמתעדכנות כל הזמן, ואנחנו, כמשרד, לא מסתנוורים, אלא בודקים כל טכנולוגיה על ידי ועדה מקצועית ומזהים היכן ניתן לשלב כל אחד מהחידושים. יש לציין את מיזם מעבדות הדמיון שקרן אתנה מובילה, שנמצא כרגע בפיילוט. זהו בהחלט הכיוון של הכיתה העתידית. כמו כן, במסגרת שיפור מעמד המורה, הענקנו 12 אלף מחשבים למורים ולמורות, בנוסף לפרויקט מחשב לכל ילד של קרן אתנה". לסיכום אמר פארס כי "אין לי ספק שמעמדו של החינוך הטכנולוגי השתנה, בין היתר בגלל הרוח החדשה שהביאו שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, והמנכ"לית, דלית שטאובר. החינוך הטכנולוגי יצעיד, וכבר מצעיד, את מערכת החינוך לאתגרי המצוינות והכשרת התלמידים למקצועות העתיד".

לחלק א' של המאמר לחצו כאן. חלק זה של המאמר אודות רגולציה, חקיקה ויישום של ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs) עוסק בסקירה של המצב הרגולטורי כיום, ומאיר כמה מסגרות ופתרונות שבהן ארגונים אלה משתמשים על מנת לפעול במסגרת החוק הקיימת. המצב הקיים מכיוון שהארגונים האוטונומיים המבוזרים פועלים ללא תחום גיאוגרפי-משפטי מוגדר, ופעילותם מתמקדת בעולם הדיגיטלי, על גבי הבלוקצ'יין, עולות שאלות רבות שעדיין אין להן מענה. עובדה זו חושפת את המשתתפים לסיכונים שהם בדרך כלל לא ערים להם ומהווים אתגר רגולטורי. יש, לצורך הטיעון, שני סוגי ארגונים – DAOs שלא משתמשים במעטפת חוקית וכאלה שכן עושים זאת. לשניהם יש סיכונים רגולטוריים. אתחיל עם הארגונים האוטונומיים המבוזרים שלא משתמשים במעטפת חוקית. אלה מעמידים את חבריהם בסיכון, שכן מבחינה חוקית, כל החברים בו מחזיקים באחריות לפעולות הארגון, ביחד ולחוד. כלומר, הם אחראים לא רק על הפעולות שלהם, כי אם גם על אלה של יתר חברי הקבוצה, גם אם הם לא ידעו עליהן. שנאמר, אי ידיעה אינה פותרת מעונש. במקרה של פעילות לא חוקית, כל המשתתפים מחזיקים באחריות משותפת. לעומתם, ארגונים אוטונומיים מבוזרים שמשתמשים במעטפת חוקית רושמים כישות משפטית ראשית קרן או מלכ"ר, והיא.הוא זה שמנהל.ת את פעולות הארגון. המעטפת המשפטית תייצג את הצרכים של ה-DAO בהתקשרות עם ישויות בעולם הפיזי, ניהול נכסים פיזיים וציות לחוקים. זה אמנם יוצר צורת תאגיד מתאימה, אבל לא פותר את סוגיית האחריות המשותפת והאישית של החברים. כדי ששיטה זו תהיה אפקטיבית, היא תדרוש הכרה ב-DAOs והגבלת האחריות של החברים המשתתפים בהם. התאגדות סדורה של DAO התאגדות שכזו מתאפשרת כשמשתמשים במעטפת משפטית מלאה (מסורתית) או במעטפת משפטית חדשנית. DAOs שמשתמשים במעטפת משפטית מלאה מגנים על החברים בהם באחריות מוגבלת. ברוב הארגונים הללו, הדבר ידרוש מכל חבר חדש בהם להשלים תהליך הצטרפות של "דע את הלקוח שלך" (Know your customer), שיסיר את המרכיבים המרכזיים של הביזור. כלומר, זוהי מסגרת חוקית ורגולטורית שמיועדת לארגונים ריכוזיים באופיים. באשר ל-DAOs שמשתמשים במעטפת משפטית חדשנית, החוק הרלוונטי הוא חוק ויומינג. חוק זה מאמץ את הצורה המשפטית של LLC – חברה בערבון מוגבל. כתוצאה מכך, על כל אחד מהחברים בארגונים האוטונומיים המבוזרים חלות ההגנות המשפטיות כמו אלה שחלות על עובדים ומנהלים בחברות רשומות. שש שאלות בנקודה זו עולות שש שאלות: האם סוג הישות המשפטית מגביל אחריות אישית? בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות, כאשר שני אנשים או יותר עוסקים במיזם ומסכימים לחלוק באופן שווה ברווחים ובהפסדים, הם יצרו שותפות כללית DAO .שלא יצר כל ישות משפטית עדיין יעמוד בהגדרה זו וייחשב לשותפות כללית. בשותפות כללית, לכל פרט בשותפות יש אחריות בלתי מוגבלת לפעולות השותפות. זו הסיבה שאין כמעט מקרה שבו הגיוני לפעול כשותפות כללית DAO .ללא ישות משפטית מעמיד את המפתחים, המשתמשים והחברים שלו במצב שבו אין מגבלות אחריות. לפיכך, מתבקש גיבוש של ישות משפטית שמגבילה את האחריות של המפתחים, המשתמשים והחברים בארגון זה. האם הישות המשפטית שומרת על הביזור? ביזור הוא דבר מרכזי ב-DAOs, וזה בא לידי ביטוי בשם של סוג זה של ארגונים: ארגונים אוטונומיים מבוזרים. כדי לשמור על היבט הביזור, מומלץ ליצור מטריה שמכילה ישויות שונות עבור פעולות DAO שונות. על ידי הגבלת היקף הפעילות של כל ישות בודדת ניתן לשמור על היבטי הביזור. האם הישות המשפטית שומרת על היבט העסקאות נטולות האמון וללא מתווכי ביניים? היכולת של חוזים חכמים לבצע עסקאות בין הצדדים באופן אוטומטי היא המפתח לתפקוד של DAOs. כל ישות או ישויות משפטיות שמוצעות צריכות לשמור על תכונה זו. הרוב המכריע של העטיפות המשפטיות הזמינות ל-DAOs פותחו מתוך מחשבה על חברות מסורתיות, ומבוססות על הנחות מהמאה ה-20 לגבי עצם היכולת של אינדיבידואלים להתאגד באופן קולקטיבי. זה לא בהכרח מתרים לארגונים האוטונומיים המבוזרים האם הישות המשפטית יוצרת נישום? מפתחי הארגון האוטונומי המבוזר מחזיקים, בתחילת המיזם, בשליטה על הפעולות שלו, עד שנוצר בסיס משתמשים מתאים. לאחר הפעלת חוזי הממשל החכמים, השליטה מועברת למשתמשים באמצעות הפצה של אסימוני ממשל. בהמשך לשאלה הקודמת, האם קבלת אסימוני ממשל חייבת במס תחת סוגי ישויות משפטיות מסוימות? אם הפרויקט מצליח ונאספים אליו משתתפים רבים, ערכם של אסימוני הממשל עולה, מה שמעיד על מימוש רווחי הון, וזה מצריך תשלום מס. כל סוג של ישות משפטית צריך לתת את הדעת גם על השפעת המעבר של אסימוני האוצר של ה-DAO באמצעות ביצועם של חוזים חכמים ועסקאות קשורות, ויצירת אירועים חייבים במס עבור המשתמשים והמחזיקים שלו. האם הישות המשפטית ממלא אחר תקנות רגולטוריות עדכניות? התקנות הנוגעות ל-DAOs מתפתחות במהירות. עם זאת, יש גופים ממשלתיים שפרסמו הנחיות כיצד ארגונים אלה יכולים לציית לחקיקה ולרגולציה, לתפקד בתוך ולהשתלב במערכות הפיננסיות המסורתיות, ולשלם מסים. כל ממשל DAO נדרש להבין ולהתאים את מבנה הארגון להנחיות הרגולטוריות הזמינות הרלוונטיות לסוג הישות המשפטית שנבחרה. DAO – ארגון אוטונומי מבוזר. צילום: BgStock סיכום הספקטרום של עטיפות DAO פוטנציאליות הוא ניכר, ורחב יותר ממה שרוב המייסדים של הארגונים הללו מניחים בתחילה. הללו משתרעים על ישויות משפטיות שקשורות בדרך כלל לעסקים ולעמותות – מאוגדות ולא מאוגדות כאחד. עם זאת, אפילו במגוון זה, הצפי הוא שרוב המייסדים יצטרכו לעסוק רבות בהחלטה באילו עטיפות משפטיות לבחור להיות. בשלב מוקדם, ברמה הבסיסית ביותר, תצטרך להתבצע הערכה מסוימת של הסיכונים באי שילוב מסגרת משפטית בפעילות. המייסדים יצטרכו לשקול אם הפעילות של ה-DAO שלהם צפויה ליצור תרחישים פוטנציאליים למחלוקות או ליטיגציה. יידרש שיקול נוסף באשר לשאלה האם הפעילויות של ה-DAO יוצרות חבות מס כלשהי, שאם לא תטופל עלולה לערער את הבריאות הפיננסית של המיזם. פורמט החברות בארגוני LLC, שבהם קיים גוף יציב של חברים, ידרוש תהליך חברות סדור, שעונה לדרישות הרגולטוריות. העטיפות המסורתיות, שדורשות ממשל ריכוזי, יתאימו פחות ל-DAOs עם מבנים מבוזרים מאוד (Pure DAO) . לבסוף, המייסדים יצטרכו לקחת בחשבון אילוצים מעשיים. DAOs אטרקטיביים, בשל המהירות שבה אנשים יכולים להתארגן סביב מטרה ספציפית ולפעול ברשת ומחוץ לשרשרת (Off Chain) להשגת מטרה זו. ככל שתהליכים מתארכים והופכים יקרים, המשאבים של ה-DAO מהווים קריטריון חשוב יותר ויותר בקבלת ההחלטה של גיבוש המסגרת המשפטית. עוד נקודה שעולה כאן היא שמייסדים של ארגונים שונים עשויים להגיע לבחירות שונות. כך, למשל, מייסד של DAO פילנתרופי יכול לבחור במסגרת של עמותה, קרן פרטית או LLC לביצוע פעילויות צדקה מסוימות. לעומת זאת, מייסד של DAO אספני יכול להעלות על הדעת באותה מידה מסגרת LCA או LLC. אין עטיפה משפטית שיש לה התאמה מושלמת למאפיינים הייחודיים והחדשניים שמוצגים על ידי Web 3 DAO. הרוב המכריע של העטיפות המשפטיות הזמינות ל-DAOs פותחו מתוך מחשבה על חברות מסורתיות, ומבוססות על הנחות מהמאה ה-20 לגבי עצם היכולת של אינדיבידואלים להתאגד באופן קולקטיבי. הללו מגובים בעשרות שנים של החלטות בית משפט, חוקים וחוות דעת משפטיות שנבנו על הנחות אלה, ועל האתגרים שהתרכזו בשליטה ניהולית הניתנת לבעלי מניות מבוזרים ופסיביים. זה לא בהכרח מתאים ל-DAOs. הכותבת הינה מומחית מדיניות בלוקצ'יין, מייסדת DAOs4DAO. דיסקליימר: מאמר זה נועד לצרכי הרחבת דעת, השכלה וידע, לא מתיימר להוות ייעוץ משפטי ולא מהווה תחליף לייעוץ משפטי רשמי וסדור.