בטור הקודם, ביום ה' האחרון, סקרתי כמה גאדג'טים מדליקים מתערוכת CES 2023, שהתקיימה בימים האחרונים בלאס וגאס. אלא ש-CES היא ה-תערוכה וה-מקום להציג בו גאדג'טים, וכששוטטתי בה (וירטואלית, לא נסעתי לווגאס) נתקלתי בעוד כמה מהם שחשבתי שתאהבו. Particula GoChess אני לא יודע עד כמה אתם חדי זיכרון, אבל כבר הצגתי כאן במדור את המוצר הראשון של החברה הישראלית הזו, ה-GoCube – שהוא החידוש הדיגיטלי של הקובייה ההונגרית. בתערוכה הנוכחית החבר'ה שלה הציגו את פרויקט הקיקסטארטר הבא שלהם (שייצא לדרך באפריל), שעוסק במשחק אייקוני אף יותר: שחמט. לגרסה שלהם למשחק המלכים יקראו GoChess, וכמו במקרה של הקובייה, הוא מביא אותו אל העידן הדיגיטלי בדרך שבאמת פורצת את גבולות הדמיון. מדובר בלוח שחמט רובוטי חכם, עם חיישנים, תאורה וקישוריות, שמסוגל להזיז כלים באופן אוטומטי, אפילו כמה בו זמנית, כאילו משחקים נגד רוח רפאים. החיישנים והתאורה ממוקמים בכל משבצת, והם עוקבים אחרי המהלכים, כאשר הלוח יכול לספק בהתאם עצות וציונים באמצעות תאורה צבעונית – ובכך הוא מאפשר לימוד ואימון תוך כדי משחק. הוא מאפשר גם לשחק עם חברים מרחוק, כשכל מהלך שהם עושים מבוטא בתזוזה על הלוח, או לשחק נגד בינה מלאכותית, כשהמחשב, בתורו, מזיז את החלקים. בנוסף, כשנגמר משחק, הלוח יודע לסדר את עצמו למשחק חדש. Sony PlayStation 5 Leonardo אמנם מדובר כרגע במשהו קונספטואלי ולא במוצר מוגמר, וזה לא אמור להגיע למדפים בקרוב, אבל סוני הציגה במהלך התערוכה את Leonardo – בקר משחק חדש עבור קונסולת ה-PlayStaion 5 שלה, שנראה כמו הרבה דברים אחרים, אבל ממש לא נראה כמו בקר משחק. Leonardo של סוני. צילום: יח"צ הרעיון של החברה הוא להנגיש את המשחקיות בקונסולה שלה לאנשים שסובלים מבעיות מוטוריות. הפיתוח של הבקר מבוצע בהתאם עם עמותות שתומכות בקידום הנגישות, ומכיל חיבורים לעזרים שכבר קיימים בשוק. בבסיס, המטרה היא לאפשר לכל אחד להתאים את הכפתורים – מיקומם וגודלם – לתצורה הנוחה ביותר לשימושו, לחבר ידיות משחק אנלוגיות בגדלים שונים, לשנות את התפקודים באמצעות תוכנה קלה לשימוש ועוד. מועד יעד עוד אין, אבל בסוני מבטיחים שהפיתוח ממשיך כדי להגיע לשוק. BLOK בעידן הנוכחי כנראה שכמעט אין דבר שאי אפשר לעשות אותו למשהו חכם הרבה יותר, וגם ממוחשב. BLOK הוא דוגמה מצוינת לכך: זהו קרש חיתוך חכם למטבח שחלקו העליון הוא תצוגה, סוג של מסך לכל דבר ועניין, והוא נתיק. למה צריך קרש כזה? כל הרעיון שמאחורי המכשיר הוא חיתוך תוך כדי צפייה בתוכניות בישול שהחברה מציעה, כשבמקביל אפשר לשוחח עם חברים או בשלנים אחרים, באמצעות מצלמה שמשולבת בחלק העליון של הלוח. הקרש החכם BLOK. צילום: יח"צ זה פרויקט שהוצג ב-CES 2023 אחרי שכמו מוצרים אחרים בתערוכה עבר קמפיין מימון המונים בקיקסטארטר. את הקרש עצמו ניתן לרחוץ עם מים וסבון. את כל האינסטרומנט אפשר להטעין ביחד במעמד המיוחד, והטעינה היא אלחוטית. המחיר לא זול: 699 דולר לקרש ו-39 דולר לחודש לערוץ הבישולים של החברה. Nowatch מה כבר אפשר לספר על שעון חכם שהשם שלו הוא Nowatch? מסתבר שדי הרבה. הרעיון שעומד מאחורי היצירה הזו, שעולה 393 יורו, הוא שהרבה אנשים לא משתמשים בשעון/רצועה החכמים שלהם כדי לבדוק מה השעה, אלא רק כדי לאסוף נתונים על הפעילות הספורטיבית שלהם ועל מצבם הרפואי. לכן, לפי החברה, לא צריך מעל החיישנים שום דבר שדומה לשעון, ואפשר להפוך אותו לקישוט שניתן להחליף בקלות עם אבנים כאלה או אחרות בעיצובים מיוחדים. החיישנים מתקשרים עם האפליקציה המלווה את הכמו שעון הזה, ואפשר לבדוק רמות לחץ, קצב פעילות לב, צעדים, נשימות ועוד. שעונים? לא שעונים! Nowatch. צילום: יח"צ יש גם שירות שמלווה את היצירה, והוא מאפשר לקבל עדכונים שוטפים, לאבטח את הנתונים בענן ועוד. מישהו חושב שזה יהפוך לסיפור הצלחה?

היום ברור שכל ארגון חייב להיות Data driven. אבל לבחור מערכת BI טובה זה לא מספיק. כדי שההטמעה תעבור בהצלחה, חשוב שהמערכת תסונכרן עם כל המערכות הקיימות בארגון. לשם כך יש להבין לעומק איך הנתונים הקיימים נאספו, ולהתאים את הדשבורד הנכון לכל מנהל ומנהלת. איך עושים את זה? למה כל ארגון חייב מערכת BI? לכל הארגונים כיום יש big data, השאלה היא עד כמה הנתונים שנערמו לאורך השנים זמינים לנו, כמה הם מדויקים ובאיזו קלות ניתן להוציא מהם תובנות ולקבל על בסיסן החלטות שיגדילו את העסק. לפי פורסטר (Forrester), בארגונים שהם data driven הסיכוי להגדיל רווחיות צומח ב-78%. כשלארגון שלכם אין מערכת בינה עסקית, הנתונים בעצם לא זמינים למנהלים. זה כמו לקבל החלטות בעיניים עצומות, לא? כל המנהלים בארגון מדברים באותה שפה ארגונים מחזיקים בכמויות גדלות והולכות של דטה, שמגיע מאינספור מקורות ונאסף אצל מנהלי מכירות, שיווק, תפעול וכספים בדו"חות אקסל. ומה קורה בסוף הרבעון? הרבה פעמים מתאכזבים לגלות שהנתונים "לא נפגשים". זה גורר לא רק בזבוז זמן וכוח אדם מיותר, אלא בסופו של דבר המנהלים לא מנצלים את הנתונים האמיתיים לקבלת החלטות מושכלת, מבוססת דטה. מערכת BI מנגישה למנהלים בארגון דשבורד מותאם אישית, מעודכן בזמן אמת ומסונכרן עם כל המערכות בארגון, גם אם הן ישנות: מערכות CRM, ERP, שיווק, מכירות, מלאי, ועוד. בשלב ההטמעה אנחנו בוחרים את הנתונים המתאימים לכל מנהל ומנהלת, כך שיראו תמונה ניהולית ממבט-על, ובלחיצת כפתור יוכלו לרדת לפרטים הקטנים. איך מוודאים שתהליך ההטמעה עובד חלק? כשמטמיעים מערכת BI בארגון, חשוב לא רק לנתח את המידע, אלא גם להבין כיצד הוא נאסף – ולשם כך צריך להבין את התהליך לעומק. מידע שנאסף בצורה לא נכונה, לא ניתן ללמוד ממנו. המומחים של בינה (BINA) מלווים את הארגון בתהליך ההטמעה, עוזרים לדייק את תהליכי איסוף המידע, וכך לקבל מידע שניתן לבצע עליו ניתוחים איכותיים בחיתוכים שונים למנהלים. כדי שמנהלים ומנהלות לא ירגישו ש'הזיזו להם את הגבינה' – חשוב לבחור שותף נכון, איתו ההטמעה עובדת חלק, והמערכת הופכת להיות "החברה הכי טובה" שלכם. האם מערכת BI מתאימה רק לחברות גדולות? כיום, גם חברות בינוניות וקטנות יכולות להרשות לעצמן מערכת BI ומשיגות נגישות מלאה למידע שלהן, בדיוק בדרך שבה הן רוצות שהוא יוצג. האם אפשר לרכוש את התוכנה ולהטמיע אותה לבד? אפשר! אבל כמומחים עם ניסיון של עשרות שנים בארגונים, אנחנו לא מאמינים במוצרי מדף, אלא בהתאמה מדויקת של המערכת לארגון. איך בוחרים את השותף הנכון? חברות רבות וטובות מציעות כיום פתרונות BI. למומחים של בינה יש רקע מקצועי כרואי חשבון, כמנהלי כספים בארגונים ובתפקידים בכירים אחרים, לכן אנחנו מכירים היטב את זרימת הנתונים בחברות מתעשיות שונות – רכב, לוגיסטיקה, איקומרס, ייצור ותעשייה – בהיבטים של ניהול מלאי, תפעול ובוודאי בתחום הפיננסי המורכב. עם 20 שנות ניסיון, מאות לקוחות כבר בחרו במומחים שמבינים לעומק את האתגרים ויודעים כיצד לגשת אליהם. למה בינה​? חברת בינה עוסקת ב-BI למעלה מעשור. כ-Business partner של מיקרוסופט, אנו מפתחים ללקוחותינו פתרונות BI של מערכת Power BI בהתאמה אישית. הפתרונות שלנו מבוססים על שנים רבות של ניסיון עסקי בניהול כספים ונגיעה בכל פינה בארגון, עם מומחיות בניתוח והצגת מידע ותובנות למנהלים. התאמה אישית – כל לקוח זוכה לפיתוח מותאם לצרכיו, הטמעה וליווי מלא לאורך כל הדרך, בהתאם לנתונים שנגדיר יחד עם כל מנהל ומנהלת. הצוות המקצועי שלנו – מורכב מרו"ח וממהנדסי תעו"נ, שמכירים היטב את תחומי הלוגיסטיקה, הייצור, המלאי והתפעול בארגונים, ובוודאי את התחום הפיננסי. חסכון של זמן יקר ומשאבים – הפתרון שלנו מסייע לכם לחסוך זמן יקר כמו גם כוח אדם, ומספק לכם תובנות בזמן אמת – למחשב או לנייד. ניתן להשאיר פרטים בקישור הזה – ונחזור אליך

קובי כץ, לשעבר מנמ"ר רפאל, מונה לסמנכ"ל מחשוב ומערכות מידע במכבי שירותי בריאות. הוא יחליף את ליאורה בן אפרים, שהודיעה על סיום עבודתה בארגון בנובמבר אשתקד. כץ בן ה-55 הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ומערכות מידע בהצטיינות מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים – מאותו מוסד אקדמי. הוא מילא שורה של תפקידים בכירים ברפאל במשך 13 שנים, כולל, כאמור, סמנכ"ל המחשוב ומערכות המידע של החברה. לפני קצת יותר משנה כץ פרש מתפקידו ולאחר מכן הצטרף לקרן הון-הסיכון אלרון ונצ'רס, כסמנכ"ל הטכנולוגיות – תפקיד שהוא ימשיך בו במקביל לתפקידו במכבי. בנוסף, הוא משמש כדירקטור בחברות שונות. מנכ״לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי, אמרה כי "כץ הוא מנהל בעל ניסיון ארוך שנים ומוכח בעולמות מערכות המידע וההיי-טק". כמו כן, היא ציינה לחיוב את פעילותה של בן אפרים כמנמ"רית מכבי. כץ אמר כי "אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי להצטרף למכבי". ניהול ה-IT: מי עזב, מי מונה והיכן יש משרה פנויה? בכמה ארגונים עדיין לא פרסמו שמות של מחליפים במקום מנמ"רים ומנמ"ריות שפרשו במהלך 2022. בין אותם ארגונים ניתן למנות את חברת הביטוח מגדל, שממנה פרשה תמי אוחנה קול; Cal, שאירנה פורטניק, המנמ"רית לשעבר שלה, עברה לבנק ירושלים; ועופרה פרנקל, שקודמה מתפקיד מנמ"רית משרד הרווחה למנמ"רית הראשית במערך הדיגיטל הלאומי. יודגש כי כפי שמחויב במגזר הציבורי, המינוי כמחליף.פה של פרנקל כרוך במכרז. במגזר המוניציפאלי, טרם פורסם שמו.ה של המחליף.פה של מוטי סרודי כמנמ"ר עיריית כפר סבא, ולעומת זאת, בעיריית הוד השרון נבחרה מנמ"רית חדשה, אדוה צביאלי, במקומו של אילן כהן. ולסיום, הבנק החדש ESH ממשיך לגייס בעלי תפקידים בעולמות הטכנולוגיים. אלה יצטרפו לגדי מרגלית, שפרש מ-Cal והודיע בחשבון הלינקדאין שלו שהוא מונה ל-CISO של הבנק.

בורסת הקריפטו FTX הגישה בקשה לפשיטת רגל בנובמבר. בחודש שעבר היא בישרה שבכוונתה למכור את נכסיה ל-LedgerX, FTX Japan ו-FTX Europe. ביום ג' שעבר כפר מייסד FTX, סם בנקמן-פריד (סב"פ), בתיקים הפליליים נגדו, בהם הוא מואשם כי הטעה במכוון משקיעים וגרם להם במזיד להפסדים של מיליארדי דולרים, במה שהתובעים כינו 'הונאת קריפטו'. ואולם אנדרו וארה, הנאמן האמריקני שמונה על ידי בית המשפט לטפל בנושא FTX ומנהל עכשיו את FTX במקום סב"פ, הגיש בסוף השבוע האחרון קריאה לחקירה שתיערך לפני מכירת הנכסים. לטענת וארה ייתכן שלחברות הללו יש מידע הקשור לפשיטת הרגל של FTX, ובעיקר – למה שהתרחש לפניה. "אין לאפשר מכירה של עילות תביעה פוטנציאליות נגד דירקטורים, נושאי משרה ועובדים של חייבים, או כל אדם או ישות אחרים, עד שנערכה חקירה מלאה ועצמאית של כל האנשים והישויות שהיו מעורבים בעניין", כתב וארה בעתירתו. העתירה למעשה מבקשת לערוך בירור מקיף אודות אי סדרים, רשלנות או התנהגות אחרת הניתנת לתביעה, לפני שיאושר ל-FTX למכור את שאריות נכסיה לחברות שבשמן נקבה. יצוין כי FTX אמרה בהגשה לבית המשפט בחודש שעבר כי החברות שהיא מתכננת למכור להן הינן עצמאיות ונפרדות יחסית מקבוצת FTX הרחבה יותר, שלכל אחת מהללו יש חשבונות לקוח נפרדים משלה וצוותי ניהול נפרדים לחלוטין.

השימוש בכלי אוטומציה חכמים בתחום בדיקות התוכנה מצוי בעלייה, אלא שטרנדים טכנולוגיים חדשים בקרב המשתמשים והצרכנים מעצבים מחדש גם את התחום.   לפניכם סקירה של מגמות אלו והשפעתם העתידית על בדיקות התוכנה.  הצפי הוא שבשנת 2023 נראה גידול בשיח בין ארגונים ולקוחות גם במימד המטבארס (Metaverse). המשמעות היא שארגונים יזדקקו לאפליקציית מובייל, אתר אינטרנט ויישום מטאברס. יאפשר לייעל את בדיקות התוכנה. המטאברס. אילוסטרציה. צילום: BigStock תכנון בדיקות אוטונומי גם בתהליכים המסורתיים של בדיקות תוכנה אוטומטיות, עדיין קיים הצורך בכתיבה ידנית של סט הבדיקות. גישות חדשות מבוססות מודלים מאפשרות ליצור את הבדיקות בצורה אוטונומית, ישירות מתוך המודל עצמו. גישת Autonomous Test Design הינה ההתפתחות הגדולה הבאה של עולם בדיקות התוכנה. המודל מתממשק ל"תאום דיגיטלי" של המערכת אותה נדרש לבדוק, ומשם הבדיקות נוצרות ומבוצעות בצורה אוטומטית ואוטונומית. זה מפשט וגורם לאופטימיזציה של תהליכי הבדיקות, משפר את האיכות שלהן ומקצר את זמני השחרור של המערכות לשוק. כתוצאה מכך, גישה זו תהיה דה-פקטו הגישה המובילה את עולמות ה-Testing בשנת 2023. בדיקות וקיימות השיטות המסורתיות לאוטומציה של בדיקות תוכנה מבוססות על הצורך 'להריץ' מספר גדול של בדיקות קבועות מראש ובזמנים מוגדרים (לדוגמה – חלונות לילה, סופי שבוע או לפני מסירת המוצר). הביצוע של כל בדיקה מחייב כוח מחשוב גדול, והדבר משפיע הן על עלויות האנרגיה וכתוצאה מכך גם על טביעת האצבע הסביבתית של הארגון. עם התייקרות מחירי האנרגיה והמודעות הגדלה לסוגיות קיימות, הרי שגישת הלגאסי הזו של אוטומציית בדיקות "לא חכמה" תוחלף באופטימיזציה "חכמה" של הבדיקות – שהיעד שלה הוא להריץ רק את הבדיקות שביכולתן לאתר בעיה או תקלה, דבר שיסייע בהפחתת העלויות וטביעת האצבע הסביבתית. מטאברס – Metaverse as a Platform ארגונים נדרשים להתחבר אל לקוחותיהם במגוון רחב של ערוצים. האינטרנט והמובייל הם הנפוצים ביותר, אך ישנן גם אפליקציות מובייל ייעודיות, קיוסקים, מכשירים מבוססי IoT (אינטרנט של הדברים), מסופונים, ועוד. הצפי הוא שבשנת 2023 נראה גידול בשיח בין ארגונים ולקוחות גם במימד המטבארס (Metaverse). המשמעות היא שארגונים יזדקקו לאפליקציית מובייל, אתר אינטרנט ויישום מטאברס. גם יישומי NFT יכולים להיות משויכים לסביבות המטאברס, והם מספקים דרכים חדשות לספק מוצרים ושירותים. אלא שמדובר בערוץ שהתכנון, הפיתוח והבדיקות שלו שונה מהותית ממה שהכרנו. בדיקות לעולמות המטאברס יוסיפו אתגרים חדשים למרבית טכנולוגיות האוטומציה של הבדיקות, ובסופו של דבר יגרמו להאצת החדשנות בעולמות אלו. AI תבדוק מוצרים משולבי בינה מלאכותית ככל שהמורכבות של העולם הדיגיטלי גוברת, כך המוצרים הדיגיטליים יהיו תחת בקרה ציבורית הולכת וגדלה. זה קורה כבר כעת עבור מערכות קריטיות, אך יש לצפות שהעניין הציבורי יתרחב לתחומים רבים נוספים במהלך שנת 2023. הרכיבים של כל מוצר – כולל כאלו המגיעים מיצרניות צד ג' – חייבים להיות מבוקרים, מאושרים ואותנטיים. ככל שמוצרים נהיים יותר "חכמים" ובינה מלאכותית מיושמת בליבה של מכשירים ומערכות חדשות, כך גם התנהגות המערכות נהיית מורכבת ומלאת ניואנסים עדינים. הבדיקות של מערכות אלו צריכות להיות מבוססות טכנולוגיה חכמה יותר, שמאפשרת להבין טוב יותר את התוצאות ולבצע ולידציה שלהן אל מול התנהגות מוכרת ומקובלת של המערכות. המורכבות הזו מחייבת בדיקות מבוססות AI – זאת כדי לבדוק מערכות ומוצרים מבוססי AI. חוכמת ההמונים ככל שהאוכלוסיה הופכת לבעלת הבנה טכנולוגית גבוהה יותר, כך נוצרים קהלים של אנשים שאינם טכנולוגיים במקצוע שלהם, אך הם פריקים של טכנולוגיה והופכים לבעלי ניסיון וביטחון בשימוש במערכות טכנולוגיות מורכבות. כתוצאה מהתקדמות בתחום של חוויית משתמש ושיפורים בשימושיות של המערכות – הרי שאנו מקבלים משתמשים לא-טכניים שמסוגלים לפתח פיצ'רים חדשים, וזאת באמצעות טכנולוגיות low-code או no-code. חוכמת ההמונים הזו מייצרת אינסוף פיתוחים חדשים שלא עוברים תהליכים סדורים, דוגמת ניסוח מסמך דרישות לצוות הטכני. אולם יש בכך גם צדדים נוספים – דוגמת קיצור זמני הפיתוח, הגדלת היעילות ופחות סיכון לחוסר הבנה בין הצד העסקי הדורש את הפיתוח ובין הצד הטכנולוגי המפתח. גם אלמנט זה של חוכמת ההמונים ופיתוחים של הקהילה הלא-טכנולוגית ישפיעו על עולמות הבדיקות ויצריכו ריענון של תהליכי הבדיקות שהכרנו בעבר. לסיכום, תחום בדיקות התוכנה עובר שינויים, אך אלו רק ילכו ויעמיקו ככל שהזמן עובר, וככל שתהליכי הדיגיטיזציה יעמיקו. דגש מיוחד יינתן להשפעה ולאפשרויות החדשות שתציע הבינה המלאכותית על עולם בדיקות התוכנה.  הכותב הוא מנכ"ל חטיבת האוטומציה של בדיקות התוכנה בחברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies). ד"ר סמית', אחד המובילים את תחום הטכנולוגיות של אוטומציית בדיקות תוכנה באמצעות כלי בינה מלאכותית, שימש בעבר בתפקיד CTO בחברת Eggplant, שנרכשה בשנת 2020 על ידי קיסייט, ואשר הייתה חלוצה בתחום של פיתוח טכנולוגיות בדיקה מבוססות אוטומציה ו-AI

ההפסדים של נכסי מטבעות קריפטוגרפיים עקב פריצות סייבר עלו בשנה החולפת ל-3.7 מיליארד דולר. הנתון משקף זינוק של 58% לעומת שנת 2021, אז נגנבו מהמשקיעים בנכסים הדיגיטליים ומבורסות הקריפטו 2.3 מיליארד דולר; כך לפי מחקר חדש של Immunefi, שפורסם בסוף השבוע. החברה הסינגפורית מספקת שירותי אבטחה ופלטפורמת בדיקות לאיתור באגים, ובכך מגינה על פרויקטי קריפטו. לפי המחקר, פריצות היוו יותר מ-95% מכלל הגניבות של מטבעות הקריפטו, ואילו ההונאות לסוגיהן מגלמות את שאר ההפסדים. חוקרי Immunefi עקבו אחר 134 אירועי פריצה ב-2022, נתון המשקף עלייה של 29% לעומת 104 פריצות ב-2021. האנליסטים לא הופתעו מהממצאים: כבר מוקדם יותר השנה רבים מהם צפו שזו תהיה שנת שיא בסכומים אותם יגנבו האקרים של מטבעות קריפטוגרפיים. כך, כבר באוקטובר האחרון דיווחה Chainalysis כי היקף הרווחים של פושעי קריפטו עמד על כשלושה מיליארד ד' מ-125 פריצות. פריצות הקריפטו הגדולות של התקופה ביוני האחרון דיווחה ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, כי ההפסדים מהונאות במטבעות דיגיטליים עלו ליותר ממיליארד ד' בין ינואר 2021 למרץ 2022. כך, ביוני האחרון האקרים גנבו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי 32 מיליון דולר מבורסת הקריפטו הפופולרית ביטפינקס (Bitfinex). מתקפת פישינג כוונה לעובדי הבורסה, והניעה אותם לתת להאקרים גישה למערכות החברה. הבורסה ההונג קונגית עלתה לכותרות כשנפרצה לפני כשש שנים, אז נגנבו מטבעות ביטקוין בשווי 65 מיליון דולר. בפברואר 2022 נתפס חלק מאותו שלל, אסימונים ששוויים ב-2022 היה 3.6 מיליארד דולר, ושני חשודים נעצרו. היה פופולרי השנה בקרב האקרים. הקריפטו. אילוסטרציה. צילום: BigStock באוקטובר האחרון בורסת מטבעות הקריפטו בינאנס (Binance) ספגה מתקפת סייבר שגרמה לגניבת שני מיליון מטבעות BNB בשווי 570 מיליון דולר. ההאקרים ניצלו חולשה בתשתית הבלוקצ'יין של הבורסה – "גשרי מטבעות", המאפשרים העברות בין מטבעות דיגיטליים שונים. אחת הפריצות הגדולות אירעה במרץ האחרון. רונין נטוורק נוצרה על ידי מפתחת משחקי הבלוקצ'יין הווייטנאמית Sky Mavis – כדי לתפקד כבלוקצ'יין משני של את'ריום, עבור המשחק שלה – Axie Infinity. האקרים חטפו מפתחות פרטיים וזייפו משיכות של מאות אלפי אסימונים, בשווי 618 מיליון דולר. לזרוס, הקבוצה הצפון קוריאנית הידועה לשמצה, נקשרה לתקיפה. עלייה גם במעורבות של גורמי האכיפה שלל הפריצות וההפסדים האדירים הביאו למעורבות עמוקה יותר של גורמי האכיפה בארה"ב ובעולם. כך, ב-2022 הונפקה אזהרה על ידי ממשל ביידן, לפיו השימוש הבלתי חוקי במטבעות קריפטוגרפיים מהווה איום על הביטחון הלאומי, ובמהלך השנה משרד האוצר האמריקני הטיל עיצומים על גופים החשודים כקשורים לחלק מפריצות הקריפטו. בספטמבר האחרון, הצוות הלאומי לאכיפת מטבעות קריפטו במשרד המשפטים האמריקני הקים רשת ארצית של תובעים פדרליים, המתמקדים במאבק בשימוש לא חוקי בנכסים דיגיטליים. הדו"ח העלה גם כי פרויקטי מימון מבוזרים, המשיכו להוות את קורבנות הפריצה העיקריים בשנה החולפת, כאשר לדבריהם, "2021-2022 היו שנתיים בהן ה'נורמלי החדש' היה שהאקר 'ירוויח' יותר מ-100 מיליון דולר. ראינו מקרים רבים כאלה".

יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, הודיע היום (ב') כי החליט לסיים את תפקידו לאחר שש שנים. את גרטי יחליפו, כמנכ"לים משותפים, קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל והמנהלת של ארגון ה-ולידציה בקבוצת הפיתוח ותכנון השבבים העולמית של החברה, ודניאל בן עטר, מנכ"ל משותף של מפעלי הייצור של אינטל בעולם. שניהם יוסיפו לשמש גם בתפקידיהם הגלובליים, כולל כסגני נשיא בחברה. הם יחלו את תפקידם החדש בסוף החודש וגרטי ילווה אותם בחודשים הקרובים, כדי לוודא מעבר חלק של התפקיד. גרטי הצטרף לאינטל לפני כמעט שני עשורים – ב-2004, לאחר שזו רכשה את אנוורה, שפיתחה ערכות שבבים לתקשורת אלחוטית, ושהוא היה המנכ"ל שלה בשנתיים שלפני הרכישה. ב-2011 הוא מונה למנהל קבוצת התקשורת האלחוטית והחיבורית באינטל וב-2014 – לסגן נשיא בחברה. בינואר 2017 גרטי החליף את מקסין פסברג כמנכ"ל אינטל ישראל. בסמוך לאחר תחילת הכהונה שלו, במרץ 2017, רכשה אינטל את מובילאיי הישראלית באקזיט ענק, של 15.3 מיליארד דולר. חברות ישראליות ידועות נוספות שאינטל רכשה בישראל בשנים האחרונות הן הבאנה לאבס, מוביט וטאואר סמיקונדקטור. לדברי גרטי, "לאחר שש שנים של עשייה משמעותית באינטל ישראל, אני רוצה לפנות להמשך דרכי האישית והמקצועית. בתקופתי כמנכ"ל אינטל ישראל המשכנו להרחיב את פעילות החברה בארץ ולעמוד בחזית העשייה של אינטל העולמית. אני עוזב את תפקידי בתחושת סיפוק". מימין: קרין אייבשיץ סגל ודניאל בן עטר, המנכ"לים המשותפים הנכנסים של אינטל ישראל. צילום: יח"צ אינטל ישראל פועלת מארבעה אתרים: פארק מת"ם בחיפה, שם נמצא מרכז המו"פ הראשי שלה בארץ, הר חוצבים בירושלים, שני מפעלי הייצור שלה – Fab 18 ו-Fab 28 – בקריית גת (בימים אלה מוקם שם מפעל שלישי), ומרכז פיתוח למוצרי תקשורת שהיא מפעילה בקריית אריה שבפתח תקווה. אייבשיץ סגל ובן עטר ינהלו מעתה יחדיו את כל הפעילות הזאת, כאשר לדברי אינטל, מטרת הניהול המשותף היא "להביא לחיבור אופטימלי בין תחומי הפיתוח והייצור, העומדים בליבת אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל העולמית". IDM 2.0 היא אסטרטגיה שעליה הכריז מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, עם כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים, ומטרתה היא להחזיר את החברה למעמד מוביל, לאחר כמה שנים שבהן היא דשדשה, במידה רבה עקב האיחור שלה להדביק את השוק מבחינת ליתוגרפיית ייצור המעבדים והכישלון שלה בכניסה לעולם המובייל. המנכ"לים המשותפים החדשים של אינטל ישראל אייבשיץ-סגל הצטרפה לאינטל לפני 21 שנים, כשהייתה סטודנטית למדעי המחשב בטכניון. מאז היא התמקדה בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות בדיקת איכות וביצועים. כיום היא מנהלת את ארגון ה-ולידציה העולמי של אינטל, שאחראי על בדיקות כל מוצרי המחשוב האישי והשרתים שלה, ומשמשת כמנכ"לית מרכזי הפיתוח של החברה בישראל – תפקיד שבמסגרתו היא אחראית על שלושה אתרי ייצור ואלפי עובדים. אייבשיץ סגל הייתה חברה בוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, שבראשה עמד דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית. כחלק מזה, היא הובילה את הצוות להגדלת שיעור הנשים במקצועות הטכנולוגיים בישראל. בן עטר החל את דרכו באינטל לפני כ-30 שנים כסטודנט ולאחר מכן כמהנדס במפעל בירושלים – המפעל הראשון שהחברה הקימה בארץ. הוא בעל תואר מוסמך בפיזיקה ותואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה – שניהם מהאוניברסיטה העברית. בן עטר כיהן כמנכ"ל מפעלי הייצור של אינטל בישראל ולפני שנתיים קודם להיות מנכ"ל משותף של מפעלי הייצור שלה בעולם, בהם המפעלים בישראל, אירלנד, גרמניה, וכן אריזונה, אורגון ואוהיו שבארצות הברית. כמו כן, בן עטר מילא מגוון תפקידים בתחומי ההנדסה, הניהול וההובלה של קבוצות ייצור באינטל בארץ ובחו"ל, לרבות תפקידים בפיתוח טכנולוגיות תהליך מתקדמות, והקמה ושדרוג של מפעלים גדולים. אייבשיץ סגל אמרה כי "גרטי הוביל את אינטל ישראל במהלך שש שנים משמעותיות של עשייה, פיתוחים טכנולוגיים ותרומה לחברה בישראל. תחת ניהולו של בן עטר עמדו מפעלי הייצור של אינטל בחזית הטכנולוגיה העולמית. ביחד נמשיך לתרום למימוש החזון של אינטל, לפיתוח וייצור מוצרי מחשוב, תקשורת, בינה מלאכותית וסייבר מובילים, ולהמשך חיזוק ההשפעה והתרומה המשמעותית שלה לחברה בישראל בתחומי החינוך, האקדמיה והקהילות המגוונות". בן עטר ציין כי "אייבשיץ סגל חתומה על מגוון של הצלחות ופעילות טכנולוגית חדשנית בארגון, ובאינטל ישראל בפרט. אינטל ישראל פועלת בדרום, ומקדמת את ההווה והעתיד הטכנולוגי, תוך שהיא משלבת אחריות חברתית. שיתוף הפעולה הפורה בינה לבין הרשויות בדרום, עיריית קריית גת, הממשלה, מוסדות חינוך, מכללות ואוניברסיטאות, וכן פיתוח העובדים והעובדות שלה למצוינות, מובילים את אינטל להישגים ברמה עולמית. אייבשיץ סגל ואני נמשיך להוביל את המצוינות של אינטל בישראל ואת הגיוון התעסוקתי של עובדינו, למען הצלחת החברה בארץ בשנים הבאות".

דן אנציו (48) מונה לתפקיד סמנכ"ל השיווק של קבוצת רדי (Ready) – המתמחה בפיתוח חומרה ותוכנה R&D360 לארגונים בישראל ובעולם. אנציו יוביל את השיווק האסטרטגי והפיתוח העסקי בקבוצה, תוך התמקדות בהגדלת הצעת הערך של החברה והקשר עם השוק. אנציו, בוגר תואר להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל-אביב, בעל ניסיון של למעלה מ-10 שנים בניהול שיווק אסטרטגי מקומי ובינלאומי. הוא מביא ראייה אסטרטגית וחשיבה אנליטית גבוהה, ניסיון בבניית אסטרטגיית Go to Market רב ערוצית, ניסיון בבניית מותגים ובפיתוח והשקת מוצרים. בין תפקידיו בעבר, כיהן אנציו כראש מערך השיווק בחברות סטארט-אפ, כאשר בתפקידו האחרון ניהל את מערך השיווק והפעילות הבינלאומית בסטארט-אפ המדיקל נוירואודיט (NeuroAudit).