10:59:43 | ◀︎ | נשים ומחשבים: יאנה רוזנברג, ווקמי | |
11:25:21 | ◀︎ | שוטי שוטי ספינתי עם IT: חיל הים העלה לאוויר מערכת שו"ב חדשה | |
11:51:49 | ◀︎ | הנגשת אתרים על המפה בכנס אקספו תל-אביב | |
12:50:41 | ◀︎ | WALL-E: מודל בינה מלאכותית של מיקרוסופט, שמחקה דיבור של אדם | |
13:21:05 | ◀︎ | בית המשפט העליון בארה"ב: תביעת מטא-ווטסאפ נגד NSO לגיטימית | |
13:59:04 | ◀︎ | עובדים, מהן הזכויות שלכם כשהחברה שלכם בפירוק? | |
14:06:14 | ◀︎ | אקסנצ'ר ישראל בשיתוף הילמ"ה למען הכשרת הדור הבא בהיי-טק | |
14:25:00 | ◀︎ | Windows 7 ו-Windows 8/8.1 – הסוף הכי סופי | |
14:38:50 | ◀︎ | שני דו"חות מראים: הירידה בהשקעות בהיי-טק – גדולה | |
15:28:15 | ◀︎ | משרדי הממשלה קיבלו 200 מיליון שקלים כתמריצים לעבור לענן | |
15:45:36 | ◀︎ | "הדבר החשוב ביותר: לטפל בתשתיות – לטובת צמיחת ההיי-טק" | |
15:54:46 | ◀︎ | מתחילים ללמוד באקדמיית BTP של סאפ | |
16:26:23 | ◀︎ | מסימני המשבר בשוק הקריפטו: קוינבייס תפטר 20% מהעובדים | |
16:58:21 | ◀︎ | ישראל בדיגיטל: מבט על חצי הכוס הריקה | |
17:52:32 | ◀︎ | ענקיות הטק השקיעו בהגנת הסייבר באוקראינה כחצי מיליארד דולר | |
18:04:09 | ◀︎ | AMD ב-CES 2023: סדרת המעבדים Ryzen 7000 ועוד הכרזות |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/01/23 13:21
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטא – החברה האם של ווטסאפ ופייסבוק – בירכה אתמול (ב') על החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לדחות את מה שהוא כינה "ערעור חסר בסיס" מטעם חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. פסיקה זו של העליון האמריקני אישרה למעשה המשך הוצאה לפועל של תביעת מטא נגד NSO ותוכנת פגסוס (Pegasus) שלה, שתצא לפועל כעת בארצות הברית.
ההחלטה החדשה נוגעת לתביעה של פייסבוק נגד NSO מאוקטובר 2019, בה נטען כי החברה הישראלית ניצלה פרצה ב-ווטסאפ, כדי לחדור למכשיריהם של 1,400 אנשים – בהם כ-100 עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, בכירי ממשל ואחרים – ולהחדיר אליהם תוכנת ריגול מתוצרתה.
פייסבוק טענה שהתוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו במכשיריהם את פגסוס – הרוגלה של NSO, שמספקת יכולת השתלטות על הטלפונים החכמים.
כזכור, באפריל האחרון פנתה NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, בעתירה לבית המשפט העליון בארה"ב בבקשה לדחות את התביעה של מטא נגדה. העתירה ביקשה מבית המשפט לפסוק ש-NSO למעשה חסינה מפני תביעות אזרחיות בארה"ב, בשל היותה "סוכנת של מדינה זרה". לפי NSO, "החוק המעניק חסינות לסוכן זר אינו מהווה תחליף לחסינות המוענקת בחוק עבור חברות פרטיות, שעובדות כסוכן עבור ממשלות זרות – ואשר אינן מבקשות חסינות בחוק בארה"ב".
אלא שבית המשפט העליון אף הוא, כמו במקרה המוקדם יותר בית המשפט לערעורים, לא קיבל את הטענות הללו ופסיקתו החדשה מאפשרת להמשיך בתביעה שהגישה מטא נגד החברה הישראלית.
מטא מסרה בתגובה כי "תוכנות הריגול של NSO אפשרה התקפות סייבר נגד פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופקידי ממשל. אנו מאמינים בתוקף שהפעולות שלהם מפרות את החוק האמריקני ויש להטיל דין וחשבון על פעולותיהם הבלתי חוקיות".
פגסוס נשתלה במכשירי פעילי זכוית אדם עקב באג אצלה. ווטסאפ. צילום: BigStock
NSO – חשה עצמה כזכאית לחסינות של סוכנת ממשל
NSO סברה כי היא זכאית להגנה וחסינות שלה זכאים סוכני ממשל. בעתירה הראשונית נגד תביעתה של מטא, שהוגשה ב-2019, נטען גם כי "לממשלה יש 'חששות לגבי החלטות שעלולות לחשוף את סוכניה לתביעות הדדיות בחו"ל – וזה בדיוק מה שההחלטה להלן מבשרת'".
אלא שכעת מסתבר כי דעת הממשלה האמריקנית בנושא היא ש-"חד משמעית – NSO אינה זכאית לחסינות, ותיק זה אינו ראוי לביקורת של בית משפט זה", שכן "הממשלה לא נקטה בעמדה סופית בשאלה האם 'חוק חסינות ריבונות חוץ' (Foreign Sovereign Immunities Act) מונע באופן מוחלט מישויות זרות טענות לחסינות", כך לפי לשון הפסיקה.
עם זאת, בית המשפט ציין כי התשובה לשאלת החסינות אינה רלוונטית, שכן "NSO בפירוש אינה זכאית לחסינות כאן".
הפסיקה קבעה שמחלקת המדינה האמריקנית לא הגישה הצעה לחסינות בתיק, וגם אין נוהג מקובל או מופע כלשהו של הסוכנות המציע חסינות לחברה פרטית הפועלת מטעם ממשלה זרה. בנוסף נאמר כי אף ממשלה זרה לא טענה לזכאות לחסינות בנוגע ל-NSO, והחברה אפילו לא ציינה את המדינות שלגביהן היא טוענת כי פעלה כסוכנת. הפסיקה מראה כי NSO "קיבלה את ה'לא' המהדהד של הממשלה, ולאחר מכן עברה לבקש מבית המשפט 'להתעלם מהשקפות הממשלה ולהעניק בדיקה'", ולכן מדובר בבקשה "חסרה טעם".
התיק של מטא נגד קבוצת NSO ימשיך כעת בבית המשפט המחוזי של צפון קליפורניה, ארה"ב.
NSO לא שחררה בינתיים תגובה על הכרעת בית המשפט.
10/01/23 14:38
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הירידה בהשקעות בסטארט-אפים ידועה ומורגשת לאורך ולרוחב הענף, ושני דו"חות שפורסמו – האחד אתמול (ב') והשני היום – מראים עד כמה. שני הדו"חות – של לאומיטק ו-IVC ושל סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI – מראים על צניחה של 42% בסך ההשקעות בהיי-טק ב-2022, כאשר בדו"ח הראשון מצוין כי הסכום ירד מ-25.8 מיליארד דולר ב-779 סבבי גיוס ל-14.95 מיליארד ב-2021 ב-663 סבבים, ובזה השני – מ-27 מיליארד דולר ל-15.5 מיליארד.
הדו"ח של לאומיטק ו-IVC
בדו"ח של שני הגופים המצוינים למעלה צוין כי הסכום שגויס ב-2022 הוא השני בגודלו מאז 2015. בלאומיטק וב-IVC מדגישים כי הירידה בהשקעות נמשכה גם ברבעון האחרון אשתקד, עם שני מיליארד דולר בלבד שגויסו ב-121 סבבים. מבחינת היקפי הגיוסים, עסקאות הענק (של מעל 100 מיליון דולר האחת) היו הרבה פחות משמעותיות מבחינת המספר הכולל של הסבבים ב-2022, במיוחד במחצית השנייה של השנה, שבה חזר קצב ההשקעות בהם לרמה של 2018-2019. לעומת זאת, הסכום שגויס בסבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed ,Seed ו-A) היה גבוה ב-11% ועמד על 4.41 מיליארד דולר. זאת, בעיקר בזכות הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שהיוותה 67% מסך ההשקעות בסבבים אלה בשנה כולה.
ירידה בולטת נרשמה גם במספר החברות החדשות שהצטרפו למועדון החד קרן: הוא עמד אשתקד על 23 חברות – מעט יותר מחצי ממספר חדי הקרן החדשים ב-2021, אך עדיין נתון גבוה משמעותית מבכל שנה אחרת.
אשתקד בוצעו 120 אקזיטים, בסכום כולל של 20.6 מיליארד דולר. בנטרול המגה רכישה של טאואר על ידי אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (עסקה שטרם הושלמה), סך הרכישות והמיזוגים שהתבצעו בתקופה זו הסתכם ב-12.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-11.96 מיליארד ב-2021. העלייה הזאת נובעת בעיקר הודות לרכישה של איירון סורס על ידי יוניטי ב-4.4 מיליארד דולר.
נתון נוסף מראה שמספר ההנפקות הראשוניות (IPO) שהתבצעו ב-2022 ירד משמעותית לעומת השנה שלפניה – 13 בהשוואה ל-75. כך גם הסכום שהושג בהן, שצלל מ-10 מיליארד ל-1.17 מיליארד. כמו כן, בלאומיטק וב-IVC מעריכים שב-2022 הוקמו 709 חברות היי-טק.
"2023 תהיה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות"
גיא הולצמן, מייסד משותף ומנכ"ל IVC, ציין כי "אנחנו מאמינים שב-2023 יימצא מחדש שיווי המשקל בין המשקיעים לחברות באקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי. זה אך מציאותי לצפות שהתהליך הזה יכלול תופעות לוואי לא נעימות, והשנה הקרובה תהיה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות. עם זאת, אם לא יהיה משבר כלכלי גדול או שינוי משמעותי במפה הגיאו-פוליטית, נחזור לצמיחה בהון שמוזרם להיי-טק המקומי בחצי השני של השנה הקרובה".
תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "נדרש שינוי כיוון כדי שהיי-טק הישראלי ינוע מחדש. מספר הרכישות הנמוך והירידה החדה בהשקעות בסבבי A הם סימנים לקריאה לפעולה. אנחנו צופים שבמחצית השנייה של 2023 תהיה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות, ועל החברות והמשקיעים להסתכל באופן מפוכח על עתידן במציאות הנוכחית ולקבל החלטות אסטרטגיות אחראיות – ובמועד המתאים".
הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI
בשני גופים אלה טוענים כי הירידה הכללית בהשקעות לא מראה את התמונה המלאה, משום שלצידה נרשמה עלייה משמעותית, של 22%, בהשקעות הסיד ובחברות בשלב הפיתוח הראשוני. הסכום עמד ב-2022 על 1.6 מיליארד דולר לעומת 1.3 מיליארד ב-2021. בסטארט-אפ ניישן סנטרל וב-SNPI מגדירים את הנתון "מפתיע במיוחד, בהינתן הירידה במספר הסטארט-אפים, שניתן היה להניח שתוביל גם לירידה בסכומי ההשקעות הכוללים בסבבי סיד".
הסיבה לכך מתחלקת לשניים, על פי הדו"ח: מעבר של משקיעים בשלבים מאוחרים לשלבים מוקדמים יותר וגידול במספר המשקיעים בכל סבב – נתון שכמעט שהוכפל בין 2019 ל-2022. הגידול המשמעותי ביותר התרחש אשתקד, שבה נוסף עוד משקיע אחד בממוצע בכל עסקה, והגיע ל-3.5 משתתפים.
ניתוח נוסף שעשו בסטארט-אפ ניישן סנטרל וב-SNPI מעיד שהייתה נרשמת ירידה בהשקעות גם בנטרול המשתנים שנובעים מהמשבר הכלכלי העולמי. עורכי הדו"ח מסיקים זאת מכך שהזמן שבין סבב הסיד לסבב ה-A, שעמד בעבר על שלוש שנים, התקצר, וחברות שהיו צפויות לגייס בסבב A במחצית השנייה של 2022 עשו זאת כבר בשנת השיא של 2021 ובמחצית הראשונה של השנה הנוכחית.
בחלוקה לתחומים, בשנה החולפת נרשמה ירידה בגיוסים של חברות סייבר, פינטק, קליימטק, בריאות ומדעי החיים, בעוד שהגיוסים של חברות האגרוטק והפודטק נותרו יציבים.
מבט לשלוש השנים הקרובות
אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, ציין כי "השנה החריגה בהיי-טק הישראלי הייתה ב-2021 ולא בשנה החולפת. ב-2022, הזינוק הלא ריאלי בהשקעות, בשוויים ובמכפילים שנרשם ב-2021 – תוקן. יחד עם זאת, ההשקעות, האקזיטים והביקושים נמשכים, אך בצורה מושכלת ומדודה יותר, וזאת לכשעצמה תופעה חיובית בטווח הארוך".
חסון הוסיף כי "אנחנו צופים קושי בגיוס קרנות הון שעלול להשפיע על ההון הזמין להשקעות בשנים 2024 ו-2025. המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך ביצירת גיוון בסקטורים הטכנולוגיים שמובילים את כלכלת ההיי-טק הישראלי, ובפיתוח הכרחי של 'רגליים' כלכליות ומגזרים נוספים, שיכולים להשיא ערך כלכלי וטכנולוגי משמעותי לישראל ולעולם".
10/01/23 11:25
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנשי יחידת מפת"ח (ר"ת מחשוב ופיתוח תוכנה חיל הים), בית התוכנה של זרוע הים, העלו לאוויר מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) חדשה, כך נודע לאנשים ומחשבים. הפרויקט ארך כארבע שנים והסתיים בימים אלה. היקפו לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים.
המערכת, פרי פיתוח עצמי של החיל, עולה לאוויר בהדרגה. בשלב הראשון, ברבעון האחרון של 2021, היא עלתה לאוויר במרכזי חיל הים בחוף. בשלב השני, בימים אלה, היא עלתה לאוויר בשתי ספינות הטילים המתקדמות מדגם סער 6, אח"י עוז ואח"י מגן. במהלך השנה היא תעלה במקומות נוספים – בבסיסי חיל הים ועל כלי שיט נוספים של הזרוע.
מחייבות שמירה מוגברת. אסדות הגז הטבעי. צילום: אילוסטרציה. ויקימדיה
הפקת הגז מחייבת הגנה נוספת
עם גילוי מצבורי הגז במזרח הים התיכון בתחילת העשור הקודם, החליטה הממשלה ב-2012 כי חיל הים יהיה אמון על הגנת אסדות הקידוח הישראליות.
פיתוח הפקת הגז הטבעי בים התיכון העלה צורך בהגנה על האסדות מפני מגוון רחב של איומים מאיראן ומשלוחותיה, במרכזם טילים מדויקים וכלי טייס בלתי מאוישים.
כך, ב-2021 החמאס ניסה לטווח את אסדת 'תמר', על ידי כלי טיס בלתי מזוהה, תקיפה שסוכלה מן הים. בקיץ האחרון שיגר ארגון חיזבאללה בלבנון שלושה כלי טייס בלתי מאוישים לעבר אסדת 'כריש'.
המערכת החדשה מחליפה מערכת שפיתוחה הושלם ב-2009, ממשפחת הזוהרים, והיא עדיין מבצעית בחלק מכלי השיט של זרוע הים.
מערכת השו"ב מהווה חלק ממאמצי חיל הים להשיג עליונות ימית: הרתעה, מודיעין, תקיפה וסיכול. המערכת מספקת יכולות שילוביות – לא רק ברמת הספינה, אלא עם כלים מוטסים, אמצעים שעל אסדות הגז – שחיל הים אמון על הגנתן – ואמצעי שו"ב. כך, השילוביות מספקת תמונת מצב עם יכולת יירוט.
השו"ב הוא יכולת הליבה של חיל הים, ומהווה מכפיל כוח. זירת הקרב הימית מאד שונה מזו היבשתית, או האווירית: בנייה של תמונת עולם ימי היא מסובכת, ובים יש מעט אויבים, אך הרבה אוניות נייטרליות. כך, נדרשת יצירת תמונת עולם ממוחשבת, שתספק את היכולת להתמודד עם כמות גדולה של מידע, ויכולת לנפות חלק ממנו.
מערכות שו"ב אוספות מידע מכל הסנסורים אשר נמצאים במקומות שונים, ומציגות תמונת מצב משולבת, מבצעית ומודיעינית, הנותנת תמונה מלאה על הקורה בזירה. המידע זמין על הספינות, על מערכות השליטה בחוף, ובמשולב עם חיל האוויר. החשיבות של מערכות השו"ב בזירה הימית גדלה במהלך השנים, והן הפכו למרכזיות בתהליכי הלחימה.
מערכת השו"ב החדשה עונה לצורך לממש מהלכים מבצעיים והגנה אסטרטגית רב-זרועית. היא עונה לאתגר הכרוך בשילוב של כמה היבטים: חיישנים על גבי הספינה, כלי נשק מתקדמים ומדויקים, מערכות הגנה ויירוט אקטיבי, מערכות שו"ב, חיישנים במימד התת-ימי, הגנה פסיבית למערכות הקשר והניווט, ומערכות ICT. בשילוב בין כלל הממדים והשכבות, המערכת מביאה לייצור של תהליכים משולבים, המכנסים יחד כמה רכיבים ומשימות – דטה סנטר, תשתיות קישוריות, ביג דטה, מערכות שו"ב, הגנת סייבר, ניטור ובקרה, אלגוריתמיקה עם מנועי היתוך ומיצוי מידע, מערכות לומדות ותהליכים אוטומטיים, ורמות זיהוי טובות יותר של האיומים.
אלוף משנה משה, מפקד מפת"ח. צילום: דובר צה"ל
"המערכת הופכת את הסטי"ל מאוסף מערכות לחימה למכונת מלחמה משומנת"
בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים, אמר אלוף משנה משה, מפקד מפת"ח, כי "לפרויקט היו כמה מניעים. אנו כבר לא נדרשים להגן רק על כוחות צה"ל בים, אלא להגן על המים הכלכליים של ישראל. עברנו מהגנה עצמית להגנה על נכסים אסטרטגיים, האסדות, הנמצאות במרחבים ימיים גדולים. כיוון שכמות המטרות גדלה, אנו נדרשים לעבד הרבה יותר מידע, ולייצר תמונת מצב אמיתית – ובזמן אמת. לקחנו את כל מערכות הלחימה שעל הספינה – ומחוצה לה – וחיברנו אותן, כדי שהן יחיו יחד ו'ינגנו' באופן מתוזמר, מערכות IT שונות, חלקן מערכות הגנה וחלקן מערכות תקיפה, ומערכת השו"ב משלבת בין כולן – והופכת את הסטי"ל מאוסף מערכות לחימה למכונת מלחמה משומנת".
"אנשי מפת"ח", ציין, "קרובים מאוד לשטח, הם מפתחים ולמחרת – מפליגים. דוגמה מובהקת לכך היא המפתחים מהיחידה, הנמצאים על אח"י מגן, אחת מספינות סער 6, שרואים את היירוט של הטיל – מהמערכת שהם פיתחו. זו תמצית השירות ביחידה. אתגר ההון האנושי מתגבר עם הזמן, אבל אנחנו מצליחים לשמר אצלנו את הטובים ביותר".
לדבריו, "בכל ספינת סער 6 יש דטה סנטר, הפועל בשני מצבים, מסונכרן ומקוון, או במנותק, כ'קפסולה'. עם מערכת השו"ב החדשה, המערכות השונות מדברות ביניהן, ברמת ים-יבשה, וגם ים-ים. בכל ספינה התמקדנו ביכולות יתירות גבוהות, עם דטה סנטר נוסף, המשמש לגיבוי, לטובת עבודה בתצורת Active-Active".
"יצרנו לכל ספינה יכולות עיבוד בקצה המבצעי, 'עננון'. יצרנו עננון אמיתי על הספינה, זהו מרכז מחשוב ספינתי, עם יכולת גידול דינמית של משאבי ה-IT. כך, אנו משמרים רצף עיבוד בקצוות, גם כאשר אין תקשורת עם הענן המבצעי, ה'כמו ציבורי', של לוטם", סיכם מפקד מפת"ח.
10/01/23 13:59
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עובד המפוטר ממקום עבודתו בשל פירוק לא רצוני של החברה מצוי במצב גרוע בהרבה מעובד המפוטר מחברה הממשיכה להתקיים, עובד המפוטר מחברה הממשיכה להתקיים יכול לנסות לקבל מהחברה זכויות נוספות על זכויותיו כמפוטר, ובאם הוא חושב שלא קיבל את כל זכויותיו, הוא יוכל לתבוע את החברה בבית הדין לעבודה. לאחר שיתקיים תהליך בבית הדין לעבודה, יינתן פסק דין שיקבע האם ומה על החברה לשלם לעובד, והחברה תיאלץ לשלם את שנקבע בפסק הדין. לעומתו, עובד המפוטר עקב פירוק לא רצוני של חברה יתקשה לקבל אפילו את זכויותיו הבסיסיות, וזאת בשל מורכבות ההליך, בשל היותו אחד מעובדים רבים, בשל הגורמים המעורבים בהליך ובשל משך הזמן הרב שההליך יימשך.
אם לחברה יש נכסים שניתן לשלם מהם את החובות לעובד – תינתן עדיפות לכיסוי החובות לעובדים לפני כיסוי חובות אחרים. ואולם אם ולחברה אין נכסים לכיסוי החובות לעובדים, ייאלץ העובד לוודא בתחילה, כי בית המשפט נתן צו פירוק לחברה. אם עדיין לא הוגשה בקשה לפירוק החברה, יכולים העובדים, המבינים כי החברה נמצאת על סף פירוק (החברה לא משלמת להם את המשכורת וכדומה), להגיש תביעה לפירוק החברה.
לאחר שבית המשפט ייתן צו פירוק לחברה, צריך שימונה מפרק לחברה, ורק לאחר מכן, יצטרך העובד להגיש תביעת חוב לקבלת זכויותיו. לאחר שמפרק החברה יאשר את תביעת העובד, המפרק יעביר את אישורו לביטוח הלאומי, שיבדוק את אישור המפרק ובסופו של דבר ישלם לעובד את שיוחלט.
"עובד המפוטר עקב פירוק לא רצוני של חברה יתקשה לקבל אפילו את זכויותיו הבסיסיות, וזאת בשל מורכבות ההליך, בשל היותו אחד מעובדים רבים, בשל הגורמים המעורבים בהליך ובשל משך הזמן הרב שההליך יימשך"
יש צורך לערב את ביטוח לאומי
הגמלה המקסימלית שביטוח לאומי ישלם לעובד תהיה בשווי חוב שכר העבודה שלא שולם לעובד בשנה שלפני המועד שבו נותקו יחסי עובד-מעסיק, או בשנה שלפני המועד שבו ניתן צו בית המשפט לפירוק החברה, לפי המוקדם ביניהם, בתוספת פיצויי פיטורים שהמעסיק לא הפריש לטובת העובד בתקופה זו, והכל עד לשווי מקסימלי של כ-123,000 שקלים.
כמו כן, במקרה שקיים חוב שהמעסיק לא העביר לקופת הגמל של העובד, אזי העובד יצטרך לוודא כי קופת הגמל הגישה תביעת חוב בעניין, ולוודא כי שווי החוב (עד לשווי של כ-18,000 שקלים) ישולם לקופת הגמל של העובד.
לסכום הגמלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד היווצרות החוב ועד למועד תשלום הגמלה. וכמובן שמהגמלה שביטוח לאומי יישלם לעובד ינוכו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
לסיכום, עובד המסיים עבודתו בחברה כתוצאה מפירוק החברה יעבור הליך מורכב וארוך בהרבה ממה שיעבור עובד המפוטר מחברה פעילה. וכפי שמומלץ לכל עובד מפוטר להיעזר בעו"ד שימקסם את זכויותיו, הרי שבמקרה של עובד המפוטר עקב פירוק לא רצוני של החברה, כשאין לחברה נכסים לתשלום החוב לעובד, וכשעיקר ההתנהלות היא מול מפרק החברה, הנתון בעומס עבודה גדול, ואשר אינו פוגש את העובד (מחוץ לטופס שהעובד ממלא – אחד מבין טפסים רבים של עובדי החברה) – מומלץ ביותר להיעזר בעו"ד שייצג את העובד הספציפי למול מפרק החברה ויתר המנגנון. בהצלחה!
אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.
הכותב הוא עו"ד, נוטריון ומגשר, המומחה לדיני עבודה, משפחה, צוואות וייפוי כוח מתמשך.
10/01/23 14:25
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זה אולי נשמע כמו פזמון חוזר, אבל Windows 7 ו-Windows 8/8.1 הגיעו לסוף הדרך, וכנראה שהפעם זה אכן סופי. בערך שנתיים אחרי שמיקרוסופט הפסיקה את התמיכה בגרסה 7 המיושנת של מערכת ההפעלה שלה, הגיעה לסופה גם תקופת עדכוני האבטחה עבור גרסאות אלו של Windows.
מהיום (ג') ואילך, גם אם תתגלה פגיעות חמורה מאוד כזו או אחרת שקשורה למערכות ההפעלה של מיקרוסופט, מערכות אלו לא יזכו לקבל תיקון ובעצם ישמשו כפרצה קוראת להאקר.
למרות שהפסקת התמיכה ב-Windows 8.1 טרייה יותר, ולמרות שבעבר היא האריכה, בעקבות בקשות רבות, בעיקר של ארגונים גדולים, את התמיכה ב-Windows 7 במקרה של מערכת ההפעלה הפחות ותיקה היא לא מתכוונת לספק שירותי הארכת תמיכה ומכוונת את כולם למהר להחליף את מערכת ההפעלה ל-Windows 11.
"האפליקציות ומערכות ההפעלה הישנות לא מפסיקות לעבוד באופן מיידי, אך הן הופכות לסיכון משמעותי ברגע שגורמים זדוניים מאתרים פגיעויות שניתנות לניצול בגלל שאין עדכוני מערכת חשובים. יש לעבור למערכות הפעלה נתמכות בהקדם האפשרי. זה יכול להיות מטרד לרגע, אך קל ופשוט יותר ממה שיקרה ברגע של פגיעה. מיקרוסופט עדכנה זמן רב ומספיק מראש לגבי כוונותיה לסיים את התמיכה, אך זה בכל זאת הגיוני שמיליוני אנשים שכחו או פשוט דחו את העדכון הזה", הסבירו אנשי חברת האבטחה Eset כדי לציין עד כמה הסכנה גבוהה כשאין יותר עדכוני אבטחה.
באופן שכבר לא מפתיע מתברר, שברמה הגלובלית, כ-14.5% ממשתמשי Windows עדיין עושים את זה עם שלוש הגרסאות המיושנות הללו. בישראל, לפי נתוני Sratcounter, יש עדיין 5.91% שעושים את זה עם Windows 7 ו-2.08% שעושים את זה עם הגרסאות של Windows 8, קצת פחות מהממוצע העולמי.
10/01/23 15:28
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרויקט הענן נימבוס של הממשלה מבוצע בשלוש השנים האחרונות, ובשנה שעברה קיבלו 38 המשרדים והיחידות תמריצים בסך כולל של 200 מיליון שקלים. התמריצים האלה היוו עבורם זרז להתחיל את המעבר לענן. הכסף הגיע משלל גופים ממשלתיים – אגף התקציבים באוצר, מינהל הרכש, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד ראש הממשלה. כלומר, מתקציב המדינה. הנתון צוין על ידי יוגב שמני, מנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, בדברים שאמר היום (ג') בכנס בינת יערות הכרמל 2023.
שמני דיבר במליאה המרכזית של האירוע, שהחל היום, בהפקת אנשים ומחשבים, במלון אוריינט בירושלים, ויימשך מחר ומחרתיים. משתתפים בו מומחים ואנשי מקצוע ממאות מלקוחות בינת ושותפיה העסקיים. מנחה הכנס הוא אודי סגל, מגיש המהדורה המרכזית של ערוץ 13.
נימבוס הוא פרויקט להעברת שלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לענן, כאשר במכרז זכו גוגל קלאוד ו-AWS. הפרויקט החל בינואר 2020 ונמשך בימים אלה. במסגרתו, וכחלק מדרישות המכרז, שתי החברות הזוכות מקימות אזורי ענן בישראל.
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
לדברי שמני, "מערך הדיגיטל הלאומי עוסק בחמישה תחומים עיקריים: דיגיטל, טכנולוגיות, הגנת סייבר, דטה ושירות ממשלתי לאזרחים. הענן הוא חלק בלתי נפרד מכל אחד מהתחומים הללו. מחשוב הענן הוא אמצעי מצוין לקחת את כלל גופי הממשלה קדימה כדי לשפר את התהליכיים העסקיים של הממשלה, ולספק שירותים דיגיטליים טובים לתושבים ועסקים בישראל".
הוא ציין כי המטרות של מעבר משרדי הממשלה למחשוב ענן "הן שיפור השירות לציבור; ייעול ההתנהלות המשרדית ופיתוח יכולות וכלים למשתמשים; גמישות תפעולית ויכולת גידול בהקצאה ובשימוש במשאבי מחשוב; סטנדרטיזציה של תשתיות וארכיטקטורת מחשוב, וצמצום ההבדלים בין משרדים; הגדרת מדיניות אבטחה רוחבית; והפחתת עלויות התפעול השוטף".
"נימבוס ישמש מנוע צמיחה למשק"
שמני אמר כי לא רק בממשלה, אלא באופן כללי, "הדרך לענן עוברת בנימבוס. הענן הממשלתי ישפיע על כלל המשק הישראלי, ויעמיק את החיבור בין השלטון המקומי לזה המרכזי. הוא ישפר וייעל את עבודת הממשלה מול האזרחים.יות ובתי העסק שבקצה. על בסיס הענן, צריכת השירותים הממשלתיים תגדל ותביא להגברת האמון של האזרחים.יות בממשלה. עם הענן נהיה יותר גמישים ויצירתיים, ונשפר את השירותים באופן מהיר ויעל יותר. נימבוס מהווה הזדמנות משמעותית לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית וישמש מנוע צמיחה למשק. מדובר בנקודת פיתול לכולם, לרבות למנמ"רים.יות, שישפרו את התהליכים העסקיים בגופי הממשלה ויניבו להם יותר ערך".
"אנחנו, בממשלה, לא יכולים לעמוד במקום", הוסיף. "עלינו להתקדם קדימה. עם הענן נוכל לספק לאזרחים את השירותים הדיגיטליים הטובים ביותר. העולם הולך לענן, כי יש לו יכולות שאינן קיימות באון-פרמיס. הענן מאפשר לממשלה יכולת לשפר את האפקטיביות של המשרדים ולממש טרנספורמציה דיגיטלית ממשלתית מהר וטוב יותר".
"אנחנו לא מבצעים לבד את המעבר של משרדי הממשלה ויחידות ציבוריות נוספות לענן, אלא בעבודה רוחבית ומשותפת מול ועם שלל גופים בממשלה", ציין שמני. לדבריו, "כדי שהמעבר לענן יהיה מהלך נכון נדרש מסלול מסודר, שכולל: מתודולוגיה, פלטפורמות מרכזיות, הכשרות, שיתופי פעולה, הקמת קהילות ידע, ניהול סיכונים ותימרוץ תקציבי. ככה אנחנו עוטפים את הממשלה בענן לאורך ולרוחב, 360 מעלות".
סיכונים והזדמנויות – ואסטרטגיית המעבר של הממשלה לענן
"יש לא מעט סיכונים בענן, אבל גם הזדמנויות רבות", אמר שמני. "בשנה החולפת עבדנו עם שתי ספקיות הענן הציבורי שזכו במכרז נימבוס, גוגל קלאוד ו-AWS, כדי לשפר את היכולות ולייעל את התפעול שלו. סוגיה נוספת שאנחנו פועלים בה כל הזמן היא הגנת הסייבר. להתמודד בסייבר בענן זה מאתגר יותר מאשר הגנת סייבר באון-פרמיס. נכון להיום, 20 משרדים כבר מחוברים לאזור הנחיתה הממשלתי".
"החלטנו שמעבר משרדי הממשלה לענן לא יהיה בתצורת Lift and shift, ובנינו אסטרטגיה למעבר", הוסיף. "זו כוללת כמה עקרונות: התאמת ארכיטקטורה, הגירה, מימוש תפיסת ענן תחילה, העמקת השיתופיות עם ספקיות הענן והמשרדים, ובנייה של מדיניות ענן מרכזית לצד הענקת עצמאות תפעולית, כך שכל משרד יהיה עצמאי לטפל במערכותיו שלו. כמו כן, אנחנו מטפלים בסיכונים השונים בהיבטי הסייבר, התפעול והתקציב – עם מענה להגנת סייבר, רשת מאובטחת, ניטור ובקרה".
לסיכום ציין שמני כי "נימבוס זה לא פרויקט, כי אם תוכנית ארוכת טווח, עם תהליך אג'ילי של מעבר לענן, שבמהלכו אנחנו משתפרים ומוסיפים עוד יכולות. השנה נאיץ את המעבר של כל המשרדים לענן. אנחנו נמצאים בשלב מתקדם במסע".
10/01/23 15:45
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ישראל נכנסת לתקופה חדשה: ממשלה חדשה שרוצה לבצע שינויים גדולים בכל תחומי החיים. על רקע חוסר הוודאות העתידי אנו מנהלים שיחה עם אמיר גל אור, משקיע היי-טק, ששנים רבות קידם את היחסים הטכנולוגיים בין ישראל לסין. גל אור, שמעורה היטב עם עולם ההיי-טק המקומי מסביר מה לדעתו צריכה להיות המדיניות הכלכלית של ישראל בכלל ובהיי-טק בפרט.
"לערכתי, על מדינת ישראל לאמץ מדיניות כלכלית ליברלית חופשית, שתעודד את היוזמה הפרטית. מדיניות של הורדת רגולציות וייבוא חופשי, שתעודד תחרות כללית ותביא להורדת מחירים, וסביבה של ריבית לא גבוהה. בנוסף, הייתי נוקט במדיניות של עמידה עיקשת נגד דרישות מופרזות ולא הגיוניות של ההסתדרות. אתה שואל מה צריך להיות היעד של המדיניות הכלכלית, ואני עונה לך, שהיעד של המדיניות הכלכלית צריכה להיות צמיחה שתיטיב עם כל חלקי העם".
מה להערכתך צריכה להיות המדיניות בהיי-טק?
"ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של ישראל, וצריך להתייחס אליו בהתאם. אך להערכתי, הדבר החשוב ביותר הוא לטפל בתשתיות כדי לקיים סביבת עבודה שתאפשר להיי-טק לצמוח. אני מתכוון לשפר את תשתיות האינטרנט המהיר, לתמרץ מוסדות לימוד על מנת לפתח מקצועות לימוד עדכניים, לחזק את פרויקט מחשבי-העל ולשפר את מדיניות המיסוי למשקיעי חוץ. אני מאמין במדיניות של ממשלה, שתדאג לתשתיות השונות ולמיסוי הוגן למשקיעים. היוזמה הפרטית תעשה את השאר, וההיי-טק של ישראל ימשיך לצמוח ולשגשג".
מה להערכתך המדיניות המתאימה לישראל, מדיניות שבה יזמים מקימים חברות וברגע שמפתחים מוצר מוכרים אותה ועם הכסף פותחים חברה חדשה, או מדיניות שבמקום למכור ינסו לפתח עוד צ'ק פוינט?
"לא הייתי מתערב כלל בנושא הזה. השוק החופשי יקבע באופן טבעי בהתאם למצב השוק העולמי וליתרונות היחסיים. כל התערבות בנושא תיצור עיוות שוק מיותר. חברות ישראליות כיום גדולות משמעותית, כיוון שהיכולות והעשייה עברו התבגרות מרשימה".
לסיום, במשך שנים רבות פעלת בסין לקדם את היחסים הכלכליים-טכנולוגיים מול סין. מה אתה מציע לעשות כדי להמשיך לקדם יחסים אלו?
"סין עוברת תהליכים מהותיים ולא תהיה אותה הסין שאנחנו הכרנו. הסינים כיום יותר אגרסיביים, עם רצון להסתמך כמעט בלעדית על יכולת מקומית. תלות בגורמי חוץ פוגעת ביכולת התמרון הסינית בסביבה גיאו-פוליטית מאתגרת. רמת הלאומיות בסין נמצאת ברמה הגבוהה ביותר שלה, וסדר העדיפויות של המדינה מתעדף מטרות לאומיות, חברות ממשלתיות ושליטה על פני שוק חופשי. מבחינת ישראל, המשמעות היא שההזדמנויות הן יותר בסביבת האקדמיה והמחקר לצד הזדמנויות בייבוא מוצרים סיניים טכנולוגיים, החל ממכוניות, תקשורת, רכיבים ועד ציוד רפואי וחקלאי. ישראל ירדה בחשיבותה יחסית לסין, בהשוואה לשנים שלפני הקורונה, עקב הברית והתלות שלנו בארה״ב, היריבה הגדולה של סין. חשוב גם להפנים, שלסין יש פחות כסף פנוי והלחצים החיצונים עליה יהיו גבוהים מבעבר, כך שפחות כסף יגיע להשקעות בישראל. חשוב לבחון כל מקרה לגופו, כי יהיה הבדל גדול בין תעשיות שונות ומודלים שונים. לצד זאת, אני מאמין ששוק ההון הסיני ייפתח ויעלה, דבר שיאפשר השקעות בסין לצד אקזיטים במודלים יצירתיים לחברות ישראליות".
10/01/23 16:26
6.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשבר בשוק הקריפטו נמשך וסיומו לא נראה באופק – מה שמביא את בורסת קוינבייס לצאת לגל פיטורים נוסף, שני בשבעה חודשים. הפעם, החברה תפטר 950 עובדים, המהווים 20% מכוח האדם שלה – כך הודיע היום (ג') המנכ"ל, בריאן ארמסטרונג, לעובדים.
מדובר בגל שני בשבעה חודשים של פיטורים בקוינבייס, לאחר שביוני האחרון היא הודיעה על פיטוריהם של 1,100 עובדים, שהיוו אז 18% מכוח העבודה שלה. במכתבו לעובדים מהיום ציין ארמסטרונג כי הפיטורים הם על רקע לחץ שמופעל על שוק הקריפטו כתוצאה מ-"התנהגות חסרת מעצורים של שחקנים בשוק". הוא רמז בכך לבורסת הקריפטו FTX ולמייסד שלה, סם בנקמן-פריד, שעומד למשפט בארצות הברית בחשד להונאה בהיקפי ענק, שהביאה אותה לפשיטת רגל. לדברי ארמסטרונג, "קריסת FTX ומה שבא בעקבותיה יצרו 'עין שחורה' לתעשייה" והעריך שהירידות יימשכו.
המנכ"ל אמר בראיון ל-CNBC כי "במבט לאחור, היינו צריכים לעשות יותר (כדי למנוע את המצב – י"ה). הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות הוא להגיב בצורה המהירה ביותר כשהמידע הופך לזמין, וזה מה שאנחנו עושים במקרה הזה".
"הפיטורים – מחוסר ברירה"
על פי קוינבייס, הפיטורים הנוכחיים יחסכו לה ברבעון הנוכחי בין 149 מיליון ל-163 מיליון דולר. ארמסטרונג ציין כי מדובר בחלק מהיעד של החברה להוריד את ההוצאות התפעוליות שלה ב-25%, במונחים של רבעון לרבעון. לדבריו, כדי להגיע ליעד הזה, אין לחברה ברירה אלא לבצע את הפיטורים, "הגם שזה מהלך כואב".
קוינבייס החליטה לתת לעובדיה המפוטרים תשלום על 14 שבועות עבודה לאחר מתן ההודעה, ועוד שבועיים על כל שנה שבה הם הועסקו בחברה.
שוק הקריפטו נמצא כבר מזה כמה חודשים במשבר בתוך משבר: לצד המצב הכללי, שמביא לפיטורים נרחבים בעולם ההיי-טק, שוק המטבעות הדיגיטליים חווה זמנים קשים. לצד קריסת FTX וחברות קריפטו נוספות, שער הביטקוין צנח בשנה האחרונה ב-58% והמניה של קוינבייס עצמה רשמה ירידה לפחות מ-40 דולר לעומת שיא של יותר מ-340 דולר בשנה שעברה. בעולם ההיי-טק באופן כללי, רק בשבוע שעבר הודיעו שתי חברות ענק על קיצוצים: אמזון מסרה כי תגדיל את גל הפיטורים שהיא מבצעת ב-8,000 עובדים נוספים, וסיילספורס הכריזה על פיטורי 10% מעובדיה וסגירת משרדים בשנים הקרובות.