אמריקן אקספרס הודיעה על רכישת החברה הישראלית ניפנדו (Nipendo), חברה שבשירותיה משתמשים עסקים גלובליים לצורך מיכון וייעול תהליכי תשלומים בין עסקים (B2B). העסקה בוצעה במזמנים וסכום העסקה לא נמסר, אולם גורמים המעורים בעסקה מעריכים את הרכישה בכ-15 עד 20 מיליון דולר. הרכישה כפופה לתנאי סגירה מקובלים וצפויה להיסגר במהלך הרבעון. הפלטפורמה של ניפנדו מאפשרת לעסקים להתחבר, לתקשר ולמכן בקלות תהליכי רכש עד תשלומים, כולל חשבונות לתשלום וחייבים. פלטפורמת ניפנדו פועלת לצד המערכות הקיימות של החברה, ומאפשרת ללקוחות לשמור על תשתית התשלומים הנוכחית שלהם, תוך שהם נהנים ממיכון נוסף. אמריקן אקספרס מתכוונת לשלב את הצוות, הטכנולוגיה והיכולות של החברה הנרכשת כדי להרחיב את הפתרונות המובדלים שלה לעסקים. העסקה היא הצעד האסטרטגי האחרון של אמריקן אקספרס לקראת מטרתה ליצור פלטפורמת B2B מקצה לקצה, כדי להפוך את התשלומים העסקיים לפשוטים ויעילים יותר. אמריקן אקספרס בונה חבילה רחבה יותר של יכולות B2B עבור קונים וספקים באמצעות פיתוח מוצרים חדשים, מיזוגים, רכישות ושותפויות. ב-2019 היא רכשה את acompay, וב-2022, היא שיתפה פעולה עם BillTrust ו-Versapay, שחקניות בשוק הניהול של חשבונות חייבים. בחודש שעבר הכריזה החברה על Amex Business Link, פתרון B2B עבור משתתפים ברשת של אמריקן אקספרס. "הקשרים הישירים הענפים שלנו עם קונים וספקים כאחד מציבים אותנו בעמדה ייחודית לשנות את הדרך בה חברות משלמות עבור סחורות ושירותים. אנחנו מוציאים את גורם החיכוך מתשלומי B2B, וסוללים את הדרך לעסקאות מהירות, יעילות ושקופות יותר", אמרה אנה מרס, נשיאת הקבוצה, ומנהלת שירותים מסחריים גלובליים וסיכון אשראי והונאות באמריקן אקספרס. "עם ניפנדו אנו נחזק את המומחיות והיכולות שלנו במרחב, והפלטפורמה החדשנית שלהם תעניק ללקוחות עסקיים בסיס משותף להתחבר ולבצע עסקאות ברשת של אמריקן אקספרס". "עסקים יכולים להתמודד עם מספר אתגרים עוד לפני שהם מבצעים תשלום, כולל מציאת הספקים הנכונים, ניהול תהליכי ההזמנות ושרשרת האספקה, כמו גם טיפול באי-התאמות ותיאום חשבוניות. תהליכים מסורתיים מבוססי נייר אלה דורשים השקעות כבדות של זמן, מאמץ וכסף", אמר מייסד ומנכ"ל ניפנדו, אייל רוזנברג. "אנו גאים להפוך לחלק מאמריקן אקספרס, נרגשים מהסינרגיה של החזון ההדדי שלנו ומצפים לשמש כמרכיב חשוב לטובת הערך העסקי החדש שאנו יכולים להציע עם הייעול של תשלומי B2B".

נושא הגיוון וההכלה נמצא בשנים האחרונות על סדר היום של ארגונים, במיוחד בתעשיית הטכנולוגיה. הכוונה היא לקבלתם להיי-טק, ובהיי-טק, של ציבורים שונים, מיעוטים בחברה, שחלק מהם אינם מיוצגים מספיק בענף. בישראל, המונח מתייחס בעיקר לנשים, חרדים.ות, ערבים.ות, להט"בים.ות, יוצאי.ות אתיופיה, א.נשים עם מוגבלות, תושבי.ות הפריפריה ועוד. המאבקים לשיפור הצדק החברתי זלגו גם אל תוך ההנהלות ומחלקות משאבי האנוש בארגוני היי-טק, והחברות שהן משרתות נמדדות לא רק על הישגי צוותי הפיתוח והיישום, אלא גם על תמהיל האנשים שמועסקים בהן. מחקר של הווארד ביזנס ריוויו מעלה שארגונים בכל הגדלים ביצעו בשנים האחרונות השקעות חסרות תקדים בגיוון ובהכלה, על ידי גיוס א.נשים ממגזרים שונים ודאגה לרווחתם.ן. עוד מגלה המחקר שבאותם ארגונים שדיווחו על אכזבה מהתהליך ביחס להשקעה הלא קטנה שנדרשת כדי לבצע אותו, הסיבה לא הייתה בעובדים עצמם, אלא בחוסר יכולת של הארגון לשמר אותם. איך קולטים עובדים.ות מגוונים.ות על הצד הטוב ביותר? בעקבות המחקר, המגזין CIO שוחח עם מנמ"רים ומנהלים נוספים בארגונים, כדי לשמוע כיצד הם רואים את הנושא, ושיתף את קוראיו בטיפים איך לבצע את תהליך קליטתם.ן של עובדים.ות אלה על הצד הטוב ביותר, כדי להעלות את הסיכויים להצלחתו. הטיפ הראשון הוא שכאשר ארגון מחליט לגייס עובדים.ות מאוכלוסיות גיוון ומתחיל לחפש כוח אדם מתאים, הוא צריך להגדיר מדדים ויעדים. או, במילים אחרות, הארגון צריך לייצר אסטרטגיה לגיוון והכלה, לסמן יעדים ריאליים ולבדוק תוך כדי תנועה האם הם בדרך להשגה. אין מתכון שיכול להבטיח 100% הצלחה, אבל אם עובדים בצורה מסודרת, רוחבית ועל פי מדיניות מוגדרת מראש, הסיכויים להצלחה טובים. המחקר של הווארד ביזנס ריוויו מאשש הנחה זו. עוד אתגר, והמרכזי שבהם, הוא איתור אנשים מהאוכלוסיות המודרות. האיתור צריך להיות אקטיבי, יזום, כי בדרך כלל, אותן אוכלוסיות לא נוטות לפנות לארגוני היי-טק, בטח שלא למובילים, כי בניהם ובנותיהן סבורים, במקרים רבים, שהסיכויים שלהם להתקבל הם נמוכים. אתגרים לא פשוטים לתרבות הארגונית שילוב עובדים ממגזרים מודרים מייצר אתגרים לא פשוטים לתרבות הארגונית. לכן, הטיפ השני הוא שלפני שהארגון מתחיל לגייס, עליו למפות היטב את החסמים שיש בו בהיבט של ההון האנושי, לוודא עד כמה המנהלים והעובדים מחויבים לכך, ועד כמה הם מפנימים את האסטרטגיה של הארגון בתחום זה, אם היא קיימת. ואם לא – כאמור, כדאי לייצר אחת כזאת. האתגר הבא מגיע אחרי הגיוס של אותם עובדים, במהלך שילובם במקום העבודה. כאן מומלץ לייצר פורומים משותפים, שבהם העובד יספר את הסיפור שלו, ולקיים מפגשים מחוץ לשעות העבודה. יצירת מסגרות כאלה תחזק את התרבות הארגונית ותקל על העובדים החדשים להתאקלם. כמו בכל פרויקט חוצה ארגון, מי שצריכה להוביל את זה היא ההנהלה. למנהלים יש את הסמכות וההשפעה על העובדים. הם צריכים להיות נוכחים במפגשים הללו, ולהיות כמה שיותר קרובים ופתוחים לאותם עובדים חדשים, בני.ות אוכלוסיות הגיוון. למרבה הצער, המחקר מעלה שבמרבית הארגונים, המנהלים לא ממש נרתמים למשימה הזו, ושרק ב-23% מהם יש מנהל שאחראי על ההכלה והגיוון. המגמה בהיי-טק הישראלי ברורה: הגדלה משמעותית של מעגל המועסקים בחברות הטק, שמצידה מגדילה את הפרודוקטיביות ואת רווחיות הארגון אתגר לא פחות חשוב הוא לשמר את אותם עובדים מאוכלוסיות אלה. רמת הרגישות אצל רבים מהם היא גבוהה, מסיבות מובנות. ניהול נכון של התהליך יעודד את העובדים והעובדות הללו להרגיש מספיק פתוחים.ות כדי לבוא ולספר למנהל.ת מה הם.ן מרגישים.ות, מה לא בסדר לדעתם.ן. כך ניתן יהיה לפתור תקלות ובעיות שאעם הן לא ייפתרו, עלולות להסתיים לא בטוב. מה עם העובדים הקיימים? כשמדברים על גיוון והכלה, מתכוונים לא רק לגיוס עובדים חדשים, אלא גם ליישום פרקטיקות כאלה בקרב העובדים הקיימים בארגון. תפקידו של הארגון הוא לייצר אווירה שבה כולם מכילים את כולם, ושהעובד ירגיש שכיף לו לבוא לעבודה בכל יום. אחרת הוא ירגיש דחוי, ובסוף הוא עלול להחליט לעזוב. העצה הזו מתבססת על כך שתרבות ארגונית היא לא דבר זהה בכל הארגונים, וכל ארגון צריך לקבוע את גבולותיו, כדי לתת מקום לעובדים.ות שונים.ות, שמגיעים.ות מקבוצות שונות, ולתת לכולם.ן הרגשה שהם.ן שייכים.ות. ומה אצלנו? גם בישראל, נושא הגיוון וההכלה כבר הפך לחלק מהשיח בתעשיית ההיי-טק, שחברות נמדדות בין היתר על פיו. ענף ההיי-טק נתפס לעתים כמגוון יותר מאחרים, אבל גם כענף אליטיסטי, שמרבית העובדים שלו באים מסביבות סוציו-אקונומיות בינוניות וגבוהות. הציפייה מחברות בענף היא לפתוח את השורות בפני צעירים שבאים מהפריפריה, ובפני עובדים.ות חרדים.ות, נשים, ערבים.ות ותתי אוכלוסיות בתוך הקהילה הלהט"בית, דוגמת טרנסג'נדרים.ות. המגמה בהיי-טק הישראלי ברורה: הגדלה משמעותית של מעגל המועסקים בחברות הטק, שמצידה מגדילה את הפרודוקטיביות ואת רווחיות הארגון.

משחר ההיסטוריה האנושית, ידוע כי ליונים יש יכולת טבעית ומיוחדת לחזור אל שובך המוצא שלהן. יכולת זו הפכה אותן לאמצעי להעברת מידע – הרבה לפני המחשבים והאינטרנט. התשדורות נכתבו על נייר דק, הוכנסו לגליל קטן, טוטף, והוצמדו לרגליהן. הן כונו "יונוגרמות" (הלחם המילים 'יונה' ו'טלגרמות'). התקדמנו מאז והיא כבר השתחררה מצה"ל. יונת דואר. צילום: ויקיפדיה בארץ ישראל נעשה שימוש ביוני דואר כבר לפני מאה שנים, מתחילת המאה העשרים: במסגרת שירותי הריגול של מחתרת ניל"י, בתקופת המנדט הבריטי – ב-"שירות הקשר" של ההגנה במלחמת העצמאות, ובשירות חיל הקשר של צה"ל. ב-1937, עם הקמת שירות הקשר, הקצה דוד בן גוריון תקציב מיוחד של 75 לא"י לרכישת 150 יוני דואר בבלגיה ושובכים הוקמו ברחבי הארץ. יחידת היונאים פורקה ב-1957. השימוש המבצעי הראשון בקשר בהגנה היה באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות) ביחידות ההגנה בירושלים, בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי, במאורעות תר"פ (1920); במרד הערבי במאורעות 1939-1936 גדלו צורכי התקשורת של ההגנה, שהחל להשתמש גם ביוני דואר ובקשר רדיו, טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, לשעתה; הוקם ברחבי הארץ שירות קשר ארצי, שהרים, בקשיים גדולים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. באוקטובר 1948, ערב ההכרעה של צה"ל במלחמת העצמאות, הפך שירות הקשר לחיל הקשר. צה"ל, ככל לקוח ארגוני, מתמודד מול שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים. בעקבותיהם, הצבא שינה את הדרכים בהן הוא פועל בעולם הטכנו-לוגיסטי, כדי להזריק חדשנות מבוססת IT, עד לרמת הלוחמים שבשטח קפיצה קדימה בזמן: אגף התקשוב הוקם ב-3.3.2003. הוא מוביל את המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, וב-2019 הוקמה בו מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתכנית רב-זרועית, בה משולבים גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, שמטרתה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה, להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של צה"ל. אחד המעוגנים של הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, המאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. מהפכת הדיגיטל והמידע – אחד הנושאים המרכזיים בהשתנות צה"ל כשנכנס הרמטכ"ל היוצא, רא"ל אביב כוכבי, לתפקידו, הוא הגדיר את מהפכת הדיגיטל והמידע כאחד הנושאים המרכזיים בהשתנותו של צה"ל, וכמרכיב חשוב בהעצמת הקטלניות בשדה הקרב המודרני. צה"ל, ככל לקוח ארגוני, מתמודד מול שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים. בעקבותיהם, הצבא שינה את הדרכים בהן הוא פועל בעולם הטכנו-לוגיסטי, כדי להזריק חדשנות מבוססת IT, עד לרמת הלוחמים שבשטח. אחד השינויים בשדה הקרב, הוא במעבר מהפיזי לקינטי. לצד הלחימה בת אלפי שנים בשדה הקרב הפיזי, חל מעבר למרחב הקיברנטי ולסייבר. לצה"ל, מבוסס ה-IT, יש כוח אש יותר מדויק ויכולת זיהוי מהירה, עם אמצעים. מנגד, גם לאויב יש יכולות חדשות, בתת-קרקע, קרוב לקרקע ובקרקע. כחלק מאתגרי הרמטכ"ל החדש, הוא ימשיך התמודד למול המהפכה התעשייתית הרביעית. זו כוללת מיכון מתקדם, בינה מלאכותית, IoT, שינויים בחומרה חזקה ועוד. השינויים המשמעותיים הם בתוכנה – בהיבט קיצורי זמן דרמטיים בקצב הפיתוח של פרויקטים, שבעבר שארכו שנים. פה טמון לצבא אתגר גדול: הוא נדרש גם לקפוץ קדימה, גם לשמר את העולם הישן, וגם לבנות גשר בין שני העולמות. חלק מהמענה למצב נזיל זה, בו "העתיד כבר כאן", הוא בשילוב זרועות – טכנולוגיות, אזרחיות וצבאיות. בעשור הקודם יחידת לוטם שבאגף התקשוב הקימה שני עננים פרטים, לעולמות המבצעיים והמנהלתיים, הפועלים במתכונת "כמו ציבוריים". כל המפקדות הראשיות של צה"ל הפכו לדיגיטליות, והן משולבות ב-"מערכת של מערכות" השו"ב (שליטה ובקרה). כך, הדרג הפיקודי מגבש תמונת מצב מדויקת יותר בזמן קצר יותר – מה שמסייע למפקדים בקבלת ההחלטות. בעולם המבצעי הוכנס הצא'ט – ערוץ שבאמצעותו גופים שונים מהצבא ומחוצה לו יכולים לקצר את זמני הדיון והתהליכים, עם תקשורת בלתי אמצעית בזמן אמת. "הדיגיטל בצה"ל הפך לא רק מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית, אלא גם למעצים ולמכפיל כוח", אמר לאנשים ומחשבים תא"ל עומר דגן, מפקד לוטם. משימתה של לוטם נחלקת ל-3: להפוך את צה"ל לדיגיטלי; לפתח, להקים ולתפעל תשתיות תקשוב, פיזיות ואפליקטיביות, לרבות מחשוב ענן ורשתות. אנשיה מטפלים גם בנתונים ובהפיכתם למידע בעל אפקטיביות מבצעית. המערכות השונות המשולבות בדרגי פיקוד השדה השונים בצה"ל יודעות לטפל בכל סוג אירוע, תוך שילוב נתונים מודיעיניים ומבצעיים, כדי לצמצם את זמן ה-'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter), ולספק ליושבי החמ"ל תמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב-ממדי ורב-זרועי – מודיעין, תקשוב ושאר זרועות צה"ל השונות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock האתגרים של הרמטכ"ל החדש בעולמות ה-ICT אתגרי הרמטכ"ל החדש, הלוי, בעולמות ה-ICT נחלקים לכמה רבדים: ברמה הטכנולוגית, העצמת ה-IT ולקיחתו שלב אחד קדימה, עד מצב בו המחשוב יעטוף כל לוחם, תומך לחימה ומפקד; הטמעת חדשנות, הזרקת טכנולוגיות חדשות, דוגמת עוד בינה מלאכותית, עוד ניתוח מעמיק ועוד הזרמת תובנות מבוססות נתונים תוך מיצוי והיתוך מידע עתק, שישפרו את התפעול המנהלתי והאפקטיביות המבצעית, תוך שימור המערכות הישנות הקיימות, וגריטתן באופן מסודר; ברמה הגיאוגרפית-תרבותית – המשך מימוש הפרויקט המתמשך של מעבר צה"ל דרומה; העמקת שיתופי פעולה עם גופים חוץ צבאיים, במערכת הביטחון ומחוצה לה, דוגמת הממשלה, מערך הסייבר הלאומי, חברות היי-טק מקומיות וגלובליות, וגופי אקדמיה ומחקר; הגדלת נתח האוכלוסיות המודרות, ובראשן נשים – במקצועות טכנולוגיים באגף ומחוצה לו. לצד הקשיים, לרמטכ"ל הנכנס יש רוח גבית בדמות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כינינו באתר זה את נתניהו לא פעם: "מנהל השיווק הטוב ביותר של הסייבר הישראלי". כעת, נתניהו יכול להמשיך לעשות זאת לא רק בתחומי הסייבר, אלא גם בתחומי IT נוספים, דוגמת מחשוב קוונטי. הלוי נדרש להאיץ את קפיצות המדרגה בדיגיטל הצבאי, כי הן תספקנה לצבא עוד יתרונות מבצעיים. עליו להמשיך לקדם, בין השאר, את התשתיות הדיגיטליות בצבא, מחשוב הענן, הורדת יכולות ללוחם הבודד ואספקת תמונת מושכלת, בזמן אמת – למפקדים. כה כתבה נעמי שמר: "הדרך ארוכה היא ורבת הדר". לתשומת לב הקורא ב. נתניהו.

נתנאל שמר מונה לסמנכ"ל המכירות בחברת YouCC טכנולוגיות, המתמחה בעולמות האבטחה של סביבות הענן הארגוניות. במסגרת תחומי אחריותו יהיה שמר אמון על הובלת אסטרטגיית המכירות של החברה, תוך דגש על עולמות החדשנות ואבטחת הענן. כמו כן, יוביל שמר את המכירות השוטפות של החברה בקרב ארגוני אנטרפרייז המצויים בתהליכים שונים של טרנספורמציה דיגיטלית. לשמר ניסיון של כעשור בתחומי ניהול המכירות וניהול תיקי לקוחות בשוק האינטגרציה וה-IT. בתפקידו הקודם ב-YouCC טכנולוגיות שימש שמר כמנהל המגזר הציבורי והפיננסי בחברה, עם אחריות על לקוחות השייכים למגזרי הממשלה, הסקטור הציבורי, בנקאות, ביטוח ופינטק. קודם לכן, ניהל שמר את המכירות לארגוני אנטרפרייז בחברת בזק בינלאומי, ועוד שימש כמנהל מכירות בקבוצת בינת. לשמר תואר ראשון BA במינהל עסקים ושיווק מהמרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).

ובכן, אלו הימים האחרונים בהחלט של שירות המשחקים בענן מבית הענקית ממאונטיין וויו, גוגל סטדיה (Google Stadia). החברה תסיים את פעילותו ביום ד' הקרוב, ה-18 בינואר. אבל לפני ששירות הזרמת המשחקים יכלה את ימיו, גוגל החליטה לספק למשתמשיו עוד פינוק קטן וחינמי אחרון – משחק תולעת קלאסי שניתן יהיה לשחק בו רק כמה ימים, לפני ש-סטדיה ינעל את שעריו. כזכור, גוגל סטדיה, שיצא ב-2019, היה יוזמה יומרנית של גוגל בעולם הגיימינג, שכללה השקעה עצומה ויקרה. השירות שהופעל על ידי הענן, הציע בעיקר 'שוס' ספציפי – משחק מיידי בכל מקום וזמן, במקום התקנות או הכרח לרכוש קונסולות יקרות. אלא שלמרות שהקונספט תפס חלקית, העלות הגבוהה של המשחקים, היעדר תכונות, הספרייה הקטנה של הכותרים הייעודיים ועלויות האינטרנט למשתמש בסופו של דבר הרגו את השירות. לסטדיה היו מן הסתם כמה משתמשים אדוקים שכנראה בילו איתו אלפי שעות, אבל עבור רוב האנשים, לסטדיה לא היה להציע את מה שהם רצו או נזקקו לו מפלטפורמת גיימינג אטרקטיבית באמת. וכך קרה שגוגל הכריזה לבסוף באוקטובר האחרון – אחרי קצת הכחשות ומסרים סותרים – על כך שבכוונתה לעצור את שירות סטדיה ולסיימו לחלוטין. You might have seen one last game arrive on Stadia today. It's a humble ???? thanks ???? for playing from our team. Find it here: https://t.co/PyAUH181v1 — Stadia ☁️???? (@GoogleStadia) January 13, 2023 כעת נודע, כאמור, כי גוגל פרסמה משחק אחרון לפרידה נעימה ממשתמשיה, ובאופן מפתיע מדובר דווקא במשחק תולעת (Worm Game) שהיה הכותר הפותח אשר שימש לבדיקת סטדיה הרבה לפני שהשירות הוצע לציבור. החברה ציינה בדף המשחק, באופן מעורר נוסטלגיה, כי ה-Worm Game "הוא כותר צנוע שהשתמשנו בו כדי לבדוק רבות מהתכונות של סטדיה, החל מהרבה לפני ההשקה הציבורית שלנו ב-2019, ממש עד שנת 2022. הוא לא יזכה במשחק השנה, אבל צוות סטדיה השקיע בו הרבה זמן, וחשבנו לחלוק אותו איתכם. תודה ששיחקתם, ועל הכל". אפשר אבל שהחדשות הגדולות והחשובות באמת בעבור משתמשי סטדיה הן אישורה של גוגל כי החל מהשבוע הבא היא תשתף כלי "שירות עצמי", אשר פותח את פונקציונליות הבלוטות' (Bluetooth) של השלט שבו השתמשו בסטדיה, והדבר יאפשר להשתמש בו עם כל מכשיר או פלטפורמה.

CircleCi, שמתמחה במוצרי תכונה שמשמשים מהנדסי ומפתחי תוכנה, חשפה בסוף השבוע שבפריצה שאירעה לשרתיה לפני חודש נגבנו נתונים שקשורים ללקוחות שלה. הפרטים נגנבו אחרי שההאקרים הצליחו לחדור, דרך מחשב של אחד מעובדי החברה, למערכת הייצור, שבה שמורים נתוני לקוחות. לפי החברה, ההאקרים שהו בתוך המערכות מ-15 בדצמבר עד 4 בינואר. החברה לקחה על עצמה את האחריות וכינתה את המקרה "כשל מערכתי". היא ציינה כי נקודת החדירה למערכת, כאמור, הייתה דרך מחשב נייד של אחד העובדים, שהודבק ברושעה. החדירה הזו אפשרה לתוקפים אסימוני זיהוי ופעילות, כך שלכאורה העובד נשאר מחובר למטרות שהותקפו, כולל ליישומים שבדרך כלל דורשים אימות כפול. הגישה למערכת הייתה ברמה זהה לזו של העובד, והיא לא הצליחה להבחין שמדובר בפורץ חיצוני. חלק מהלקוחות אף הבחינו בגישה לא מורשית למערכות שלהם ודיווחו על כך ל-CircelCi, תוך קריאה לה לזהות את הפריצה. עוד לפני שהודתה בחדירה, החברה הזהירה את לקוחותיה לגבי האפשרות שהנתונים שלהם ששמורים בשרתים שלה נגישים, ולכן עליהם לאבטח אותם מחדש. רוב זובר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של CircleCi, אמר כי "מכיוון שלעובד במוקד היו הרשאות ליצור אסימוני גישה לייצור כחלק מהחובות הרגילות שלו, הצד השלישי הבלתי מורשה היה מסוגל לגשת ולחלץ נתונים מתת קבוצה של בסיסי נתונים וחנויות, כולל משתני סביבת לקוחות, אסימונים ומפתחות". הוא ציין שהחברה נוקטת באמצעי אבטחה וזיהוי נוספים כדי להבטיח שהערוץ הזה לא ישמש שוב את התוקפים.

העסקה שבמסגרתה מיקרוסופט עתידה לרכוש את מפתחת המשחקים המצליחה אקטיוויז'ן בליזארד נמצאת כבר מזה תקופה בבירורים וחקירות רגולטוריים, שאף הגיעו לכדי תביעה של ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, לעצור את המהלך, מחשש שהוא יעניק לענקית מרדמונד – אשר עומדת מאחורי קונסולת המשחק המצליחה Xbox – יתרון מוחץ בתחרות בעולמות הגיימינג. כעת מצטרפות שתיים מהשחקניות הגדולות של תעשיית המשחקים והטכנולוגיה לדיון בנושא – גוגל ואנבידיה פנו אל ה-FTC וטענו בפניה כי המהלך עלול גם להעניק למיקרוסופט יתרון לא הוגן בשוקי הענן. עוד הביעו הענקיות חשש שגם בגזרת המנויים וכן בתחום המשחקים הניידים תצא היריבה שלהן מיקרוסופט נשכרת מהמיזוג, אם יאושר ויצא לפועל, כך לפי דיווח חדש של בולמברג. אדם שמכיר את העניין אמר לסוכנות הידיעות כי אנבידיה חזרה במפורש על הצורך בגישה שווה ופתוחה לכותרי משחקים וזכיונות, אך ציין עם זאת כי החברה לא התנגדה ישירות למיזוג. יצוין כי אנבידיה מפעילה כיום שירות משחקי ענן בשם GeForce Now, בעוד שגוגל גם היא ניסתה ולא הצליחה להיכנס לאותו שוק עם שירות גוגל סטדיה (Google Stadia) שלה, שייסגר סופית השבוע. עם זאת, גוגל מתעקשת כי היא נשארת עם "מחויבות עמוקה למשחקים" ולכן היא מפגינה עניין ואכפתיות בעסקת אקטיוויז'ן-מיקרוסופט ובהשלכותיה. הרגולטורים לא נרגעים מיקרוסופט, כאמור, מנסה בכל דרך להשיג אישור רגולטורי לרכישה הענקית, עליה הודיעה בינואר 2022. העסקה נבחנת בקפדנות מזה מספר חודשים בארה"ב ובריטניה, והרגולטורים שלהן, ה-FTC ורשות התחרות והשווקים, ה-CMA, בודקים לעומק חששות כי מיזוג ענק שכזה יפגע ביכולת היריבות של ענקית התוכנה, כמו נינטנדו וסוני, להתחרות עם יצרנית ה-Xbox בהצלחה. גם באיחוד האירופי הרגולטורים לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהמיזוג העתידי. סוני בישרה באופן מובהק בתגובה לחקירת ה-CMA בבריטניה, כי היא מודאגת שהעסקה עלולה לגרום לה לאבד "הכנסות משמעותיות" אם מיקרוסופט תשתלט על כותרי מפתח של הנרכשת, ביניהם בעיקר צוינו בעיקר המשחקים Call of Duty ו-Candy Crush. לטענת סוני, מצבם של מפתחים עצמאיים יהיה גרוע יותר אם העסקה תיסגר, מה שמרמז שאפשר שהם יקבלו תנאים גרועים מבעבר עבור התוכן שלהם ממיקרוסופט, או אפילו יידרשו להבטיח לענקית מרדמונד בלעדיות בתמורה להפצת כותריהם. מיקרוסופט ניסתה להרגיע, דחתה את הטענות של סוני, והבטיחה כי Call of Duty יישאר בפלטפורמות מתחרות לפחות עשור לאחר העסקה, אך בינתיים ללא הועיל. ה-CMA האריכה באחרונה את חקירתה, ועתידה לפרסם את ממצאיה בסוף אפריל 2023. מיקרוסופט – שהגיבה בתחילה לתביעת ה-FTC בתוקפנות רבה, אך חזרה בה מכך באחרונה – התייחסה לדיוח של בלומברג על התערבות גוגל ואנבידיה בפרשה. לדבריה, היא פתוחה להתייחס לחששותיהן, וזאת לאחר שכבר הגיעה להסכמה אודות העשור שבו Call of Duty של אקטיוויז'ן ימשיך להיות מוצע בפלטפורמות משחקים שאינן שלה. "אנחנו מוכנים לטפל בבעיות שהועלו על ידי רגולטורים או מתחרים, וטיפלנו בכך באופן יזום כדי להבטיח שהעסקה תיסגר בביטחון", אמר דובר מיקרוסופט דיוויד קאדי לבלומברג. "אנחנו רוצים שלאנשים תהיה יותר גישה למשחקים, לא פחות", סיכם הדובר, בניסיון נוסף להרגיע את החששות ההולכים ונערמים. גוגל ואנבידיה לא הגיבו לדיווח.

הנהלת בנק יהב הודיעה היום (א') על מינויה של אפרת סיימון לסמנכ"לית המחשוב והטכנולוגיה של הבנק. היא תיכנס לתפקיד כמה חודשים אחרי שהמנמ"ר הקודם, גדי דודיאן, הודיע על פרישתו. סיימון תכהן כמנמ"רית בנק יהב ותעמוד בראש האגף שאמון על ניהול טכנולוגיית המידע, ניהול ותפעול מערך המחשוב, תשתיות המחשוב והתקשורת, ואבטחת המידע והסייבר של הבנק. לסיימון ניסיון של כשני עשורים בניהול מערכות מידע, בעיקר בתחום הבריאות. בתפקידיה האחרונים היא שימשה במשך שנתיים כמנהלת מערך מחשוב הקורונה במשרד הבריאות ולפני כן הייתה מנמ"רית בתי החולים של הדסה. בנוסף ללימודי הנדסת תוכנה, היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומזרחנות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים. גדי דודיאן, לשעבר מנמ"ר בנק יהב. צילום: ניב קנטור נכנסת במקומו של סמנכ"ל הטכנולוגיות הוותיק ביותר במגזר הפיננסי פרישתו של דודיאן, שעליה הוא הודיע בספטמבר האחרון, התקבלה בהפתעה רבה בבנק יהב, מאחר שהוא היה אחד מאנשי המפתח בבנק, שהוביל מהפכות טכנולוגיות ב-12 שנות כהונתו שם. הפרויקט המרכזי שבהם היה העברת מערכת הליבה של הבנק למיקור-חוץ ב-TCS ישראל – חברה בת של התאגיד ההודי טאטא. כמו כן, הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות הוותיק ביותר במגזר הפיננסי בישראל. במהלך שנותיו בבנק יהב קיבל דודיאן שלל פרסים ותארים. ב-2016 הוא קיבל את אות המנמ"ר המצטיין בקטגוריה של Role Model בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards מבית אנשים ומחשבים, וב-2018 נכלל ברשימת 100 המנמ"רים המובילים בעולם של המגזין CIO. חמש סמנכ"ליות מתוך שמונה חברי.ות הנהלה שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב, אמר כי "אגף המחשוב והטכנולוגיה הוא אגף מרכזי וחשוב בבנק בעידן הדיגיטלי ובהתמודדות עם האתגרים החדשים. ראוי לציין שסיימון הינה הסמנכ"לית החמישית בהנהלת הבנק, מתוך שמונה חברי.ות הנהלה". לדברי סיימון, "אגף המחשוב והטכנולוגיה הינו מרכזי וחשוב לתפעולו של בנק יהב, וליכולתו להתחרות בעידן הדיגיטלי בשוק הבנקאי מול שחקנים קיימים וחדשים".