סייברארק תרמה שיפוץ של חדר חושך עבור עמותת אלי"ע, שמיועד לילדים עם לקויות ראייה או עיוורון. חדר החושך המשופץ, שנחנך באחרונה בסניף אלי"ע המתחדש בפתח תקווה, מאפשר סביבה נטולת גירויים חיצוניים, כגון אור, צבע, תנועה ורעש, ו-ויסותם בהתאם לצרכים של כל ילד וילדה. העבודה בחדר זה היא אחד האמצעים שמיועדים לעזור לילדים לשמר את שרידי הראייה שלהם ולנצל אותם באופן מרבי, במטרה שלא יאבדו. עמותת אלי"ע מתמחה בטיפול בפעוטות ובילדים עם לקויות ראייה או עיוורון מגיל חצי שנה ועד גיל 6. לכל ילד וילדה נבנית תוכנית שיקום אישית, שמותאמת ללקות שלו וליכולותיו. סייברארק מאמצת את העמותה מזה שבע שנים. בטקס השתתפו חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל; גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש בחברה; תמר פישר, יו"רית הוועד המנהל של אלי"ע; וחנית כהן, מנכ"לית העמותה. לדברי ביתן, "הפעילות עם אלי"ע היא חלק מתוכנית האחריות החברתית של סייברארק, שאליה נרתמו עובדים רבים, שתורמים מזמנם האישי ומתנדבים בפעילויות שונות של העמותה לאורך השנה. זה מימוש של אחד הנדבכים החשובים בערכי החברה שלנו לאורך השנים, וכאן ספציפית יש פעילות שבה העובדים זוכים לראות איך משפרים ומשנים לטובה חיים של ילדים. אנחנו גאים להיות התורמים של חדר החושך החדש בבית אלי"ע בפתח תקווה, שמטרתו המרכזית היא שיפור תפקוד הראייה של הילדים. התרומה הזו היא עוד צעד בתהליך המשמעותי המשותף שאנחנו עוברים יחד עם אלי"ע". כהן ציינה כי "אם לפני שנים חששו מסטיגמה של חינוך מיוחד, כיום יש הבנה שהתערבות מוקדמת היא קריטית כדי שהילדים יוכלו להשתלב בהמשך במסגרות גן רגילות. המטרה שלנו היא למקסם את הפוטנציאל השיקומי שלהם. הקמת חדר החושך החדש בסניף בפתח תקווה, בזכות התרומה הנדיבה של סייברארק, תאפשר להעלות את המודעות של הילדים שלנו לחוש הראייה, לעבוד על מיומנויות ראייה בסיסיות, ולשמר ולחזק מיומנויות ראייה קיימות, שלהן הם כל כך זקוקים".

החדשנות הבלתי פוסקת מחייבת את המנמ"רים להיות מעודכנים באופן צמוד הרבה יותר מבעבר ולעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, כדי לא לפספס את הדבר הבא. זה משפט כללי ודבר שאמור להיות מובן מאליו כשמדובר במנהלים טכנולוגיים בכירים, אבל למרבה הצער, זה לא תמיד המצב – מה שמשפיע לשלילה על החברות שהם מועסקים בהן. האתגר הוא קשה לא רק בגלל הקצב המהיר של ההתפתחויות, אלא גם מאחר שיש כל כך הרבה כאלה, שכוללות כל כך הרבה מרכיבים וחידושים. כתוצאה מכך, מתבקשת יצירת סדרי עדיפויות, במה להתמקד יותר ופחות, ואת זה צריך לעשות לאחר בחינה מהירה וראשונית של רעיונות והחלטה מהירה, שכוללת לא מעט ניהול סיכונים. האתר CIO ריכז עבור המנמ"רים כמה טכנולוגיות שלדעת עורכיו עומדות להשפיע, וחלקן כבר משפיעות, על תחום ה-IT, וכדאי לבדוק אותן. שבבים אנלוגיים בעולם דיגיטלי "אנלוגי, כן כן, בדיגיטלי, כן כן", שר אלון אולארצ'יק. ובכן, אחד החידושים הוא שבבים אנלוגיים שמאפשרים תפעול מספר רב יותר של כלים ומערכות דיגיטליים, שדווקא מחזירים למערכות החומרה את המחשוב האנלוגי, שהיה מקובל פעם. המשפט הקודם מהווה לכאורה סתירה – אנלוגי מול דיגיטלי, ישן מול חדש, אבל מסתבר שהם יכולים לדור בכפיפה אחת. השילוב הזה יכול להגדיל את מספר הערכים משניים – מתחים או זרמים – לאין סוף. השבבים האלה יצרכו פחות אנרגיה – מה שירחיב את השימוש בהם לתפעול מערכות שלאו דווקא מחוברות לחשמל. נושא אחר הוא החידושים בתחום הווידיאו צ'ט. זה תחום שקיבל תאוצה בתקופת הקורונה, כאשר המנמ"רים התמודדו עם האתגר של שיתוף כמה שיותר עובדים בחדר וירטואלי אחד, על מנת להמשיך את העבודה השוטפת גם בתקופה של סגרים. הטכנולוגיות האלה מאפשרות בשנים האחרונות פגישות, דיונים וכנסים וירטואליים, בהם כאלה שנמשכים כמה ימים – וכדאי למנמ"רים לעקוב אחריהן. זאת, מאחר שההשלכות במקרה זה הן לא רק טכניות, אלא יש להן השפעה חשובה על מקבלי ההחלטות בארגון. שיחות וידיאו עושות את העבודה מהבית לקלה ונוחה יותר, מה שאומר שהמנכ"לים יכולים להפחית את שטחי הנדל"ן במשרדיהם – וחלקם כבר עשו או עושים זאת. עוד תחום שאליו מתייחסים עורכי CIO הוא אבטחה פיזית של מערכות דיגיטליות. במשך שנים, התפיסה הרווחת הייתה שקיימת הפרדה בין אבטחת הכלים הפיזיים, כגון מחשבים שולחניים וניידים, לזו של מערכות המידע ובכלל, אבטחת המידע בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי. לא עוד: מנהלי ה-IT מבינים שהגבול בין המרחב הפיזי לזה הסייברי כבר לא קיים, ואם הם לא מבינים זאת – כדאי שיבינו. מומלץ למנמ"רים לדרוש בניית מכשירים שנותנים מענה הן להגנה פיזית והן לתקיפות דיגיטליות, כדי למנוע מתקפות משולבות שכאלה – ויש מהן לא מעט. המכשירים האלה עדיין לא זמינים ולכן מוטלת על המנמ"רים אחריות למצוא את האיזון הנכון עבור הנתונים של ארגוניהם, כדי להביס את הדור החדש של התוקפים. אתגר ישן שהולך והופך קשה יותר ליישום. אתגר ישן של כל מנמ"ר הוא שהמערכות שהוא מפעיל יהיו אמינות ויציבות. אבל בעידן הנוכחי, יותר ויותר מפתחים משחררים קודים למערכות מחשב שהוכיחו את עצמם על שולחן העבודה שלהם מבלי להקפיד לבדוק את זה בעולם האמיתי, הארגוני – שם המצב יותר מורכב מאשר במכשיר אחד של מפתח זה או אחר. תפקידו של המנמ"ר הוא לוודא שהקוד של המערכות שהוא מטמיע בארגון יכללו שכבה נוספת, כדי להבטיח יציבות, במיוחד כאשר מדובר במערכות קריטיות, למשל מסדי נתונים. הקשר החזק הקיים בין ה-IT לתהליכים העסקיים, לשירותים ולמעשה כמעט לכל תחום בחיינו מחייב את המנמ"ר להיות עם אוזניים קשובות וראש פתוח, ולעקוב אחרי החידושים והשינויים הרבה מעבר למה שהוא עושה כיום כאן מגיע נושא הפרטיות, שגם הוא עובר שינויים רבים, ולא תמיד לטובה: כמות הכלים והפתרונות שתפקידם הוא לסייע לגורמים שונים לנצל טוב יותר את המידע הולכת ועולה, ומשפיעה לשלילה על השמירה על פרטיותנו. חשיפת הפרטים אודותינו והסכנות לזיופים ולהתחזות הולכות ועולות. מקרים של דליפות מידע מדביקות לארגונים תדמית של כאלה שלא שומרים על הפרטיות ומפרים את התקנות בנושא זה. אחד הגורמים הבולטים שצריכים לסייע להנהלות להתנהל נכון ולמנוע דליפות כאלה הוא המנמ"רים. כידוע, אי אפשר למנוע דליפות כאלה ב-100%, אבל אפשר לעשות את המאמצים המקסימליים שהן לא יקרו. תחום שהרבה ארגונים מביטים בו מהצד. בלוקצ'יין. צילום: BigStock אחרון ברשימת הנושאים הוא הבלוקצ'יין, שהוא עוד תחום, ולצידו אתגר, שקיימים כבר כמה שנים. אלא שעדיין, יש ארגונים רלוונטיים שלא עלו על הרכבת הזאת ומסתכלים על מה שקורה מהצד, מכירים בחשיבותו של התחום וברלוונטיות שלו לארגונם אבל עדיין לא מיישמים אותו באופן מלא. זה נכון במיוחד כאשר מדובר על מטבעות קריפטו. היעד הוא הגברת האמון והאמינות בין מי שעושים עסקאות בביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים. הבלוקצ'יין והקריפטו נשענים במידה רבה על רשימות שמאפשרות לעקוב אחרי הבעלים של המטבעות, מה שמוסיף עוד נופך של אמינות. כנראה שזאת אחת הסיבות המרכזיות שהקריפטו, שהחל במטבעות הדיגיטליים, התפתח הרבה מעבר להם. השורה התחתונה: הקשר החזק הקיים בין ה-IT לתהליכים העסקיים, לשירותים ולמעשה כמעט לכל תחום בחיינו מחייב את המנמ"ר להיות עם אוזניים קשובות וראש פתוח, ולעקוב אחרי החידושים והשינויים הרבה מעבר למה שהוא עושה כיום.

"ישראל היא מדינה שבה ההשקעות במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג הן הרבות ביותר – מעל 5.5%, אבל רק 10% מהן מגיעות מהממשלה. רוב הכסף הוא הון פרטי ואנחנו נמצאים בתחתית הרשימה ב-OECD בהשקעה ממשלתית במו"פ אזרחי. זוהי נקודת סיכון להיי-טק הישראלי, שמצטרפת למשבר העולמי", כך הזהיר הבוקר (ד') דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. בין דיבר בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. מדבריו, ומדבריהם של משתתפים אחרים בכנס, בכירים בהיי-טק הישראלי, עולות דאגה ממצבו של הענף, אבל גם נקודות אופטימיות. כך, יו"ר המכון, שלמה דוברת, שהוא גם מייסד ושותף ב-ויולה, מקרנות ההון-סיכון הגדולות בישראל, אמר כי "המהפכה המשפטית מהווה סיכון קיומי לתעשיית ההיי-טק ולחברה במדינה. יש תחושה של מתקפה על ה-DNA של מדינת ישראל", וחזה ש-"הירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי עלולות להגיע ל-90%, מה שאומר פיטורים של 90 אלף עובדים ונסיגה עשור לאחור". לדברי היזם הוותיק, "גם הרבה מעבר למהפכה, ישראל נמצאת בסכנה אמיתית, מכיוון שקטר הצמיחה שלה בסיכון גבוה. המשבר יביא מיתון ויש אי ודאות. הנחת העבודה היא שהמשבר לא יהיה דומה לזה של 2008 אלא ארוך ודומה לזה של 2000. יש צניחה מאוד מהירה ומשמעותית בכמות הכסף שמגיע לחברות הייטק בעולם". שלמה דוברת, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. צילום: תמוז רחמן דוברת הוסיף כי "זו לא התראה אסטרטגית מה יקרה אם. כבר כיום, גופים רבים עצרו לחלוטין את ההשקעות בישראל. זה קרה, זה קורה. אני הכי מודאג מהירידה בקצב ההשקעות: נכון שהן ירדו בעולם ב-40%-50%, אבל בישראל אנחנו כבר רואים ירידה של 80% ואני צופה שהיא תגיע ל-90%. הסיבה היחידה להבדלים הדרמטיים הללו היא המשבר הפוליטי". "לאורך השנים, היזמים הישראלים ידעו להתאים את עצמם. אני מאמין גדול ביזמים וביכולות בישראל. שינוי ה-AI, שהוא השיבוש הטכנולוגי הכי גדול שידענו אי פעם, מחייב אותנו להמציא את עצמנו מחדש, ותעשיית ההיי-טק הישראלית עדיין לא הפנימה את השינוי הגדול. ישראל עדיין משקיעה המון בסייבר ולא משקיעה מספיק בפוד-טק", ציין. "רגע מכונן להיי-טק הישראלי" בין דיבר על "רגע מכונן, סוג של סערה, שמלכדת בתוכה ארבע סערות שונות: הסערה הגלובלית, שמביאה ירידה בהשקעות, ועליות באינפלציה ובריבית, המשבר הפוליטי בישראל ושתי סערות שאני רוצה להרחיב עליהן. האחת היא שהמצב של ההיי-טק הישראלי השתנה. לפני 10-15 שנים, חדשנות טכנולוגית קרתה בעיקרה בארצות הברית ובישראל. בעשור האחרון קרה משהו דרמטי – כל הכלכלות המפותחות הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, כולן באו ולמדו את הנס הישראלי, העתיקו ושכללו, וכיום יש לנו תחרות. כולם מתחרים על הון. הון-סיכון עובר מהר מאוד בין האבים טכנולוגיים שונים, ומדינות וחברות מתחרות על יזמים, על ידע מחקרי ואקדמי ועל איפה הוא יתמסחר". "הסערה הרביעית היא שינוי מבני בהיי-טק. ב-2050 הולכים להיות על פני כדור הארץ כ-10 מיליארד בני אדם, בהם מעל שני מיליארד מעל גיל 65 ויותר מחצי מיליארד מעל גיל 80. עולות השאלות: איך הולכים לתת שירותי בריאות לאנשים האלה בצורה קוסט-אפקטיבית? כיצד הולכים להזין את האנשים? איך ננוע ממקום למקום? כיצד נוריד פליטה של גזי חממה? הביקושים ופריצות דרך הטכנולוגיות שהאנושות צריכה הם במקומות האלה". מנכ"ל רשות החדשנות ביקש לסיים בנימה אופטימית: "אני מסתובב בכל הארץ ורואה שהפיתוחים הטכנולוגיים בעולמות הבריאות, האנרגיה, החקלאות והמזון לא קורים ולא יקרו בהכרח בתל אביב, ולא בהכרח יפותחו על ידי גברים יהודים חילונים, אלא בפריפריה, עם נוכחות גבוהה של נשים וערבים. זו הזדמנות אדירה לגוון את ההיי-טק. זהו רגע מכונן שאם נפעל בו נכון, ואפשר לעשות זאת, נוכל לפתח דברים מדהימים". עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא ישראל. צילום: מירי דוידוביץ' "מה שאנחנו, הישראלים, יודעים הוא לנהל משברים" עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא ישראל, אמרה בכנס כי "אם יש משהו שאנחנו, בישראל, טובים בו הוא במשברים, ואנחנו מצויים במשבר גדול, עולמי ומקומי. כדאי לזכור שאנחנו יודעים למנהל משברים מכל סוג, וזה נוסך בי אופטימיות רבה שנמצא את הדרך גם מחוץ למשבר הזה, בכלל הממדים שלו". כך, ציינה, "מאוד חשוב שנבין את המדדים בארצות הברית, כי תעשיית הטק הישראלית היא דה פקטו תעשייה אמריקנית, ועלינו להבין היכן מצויות ההזדמנויות ואיפה האיומים. באמצע 2022 היינו עם אינפלציה של 9% בארצות הברית וזה היה נראה מבעית, אבל היא ירדה לקצת מתחת ל-5%. הדבר המשמעותי שצריך שוב להבין הוא שהצריכה של האמריקנים לא יורדת. זה נובע מזה שמשקי הבית בארצות הברית נוגסים משמעותית בחסכונות שלהם, אבל בשורה התחתונה, המיתון כרגע לא משתולל ואנחנו צריכים לזכור את זה". סופר-תאני התייחסה לעולם ה-AI ושאלה: "האם אנחנו ערוכים לגל הזה? זה גל שקורה עכשיו, הוא לא הגל של עוד 10 שנים. יש כאן אתגר מאוד גדול. יש להיי-טק הישראלי, בפעם הראשונה, הזדמנות לשחק במגרש של הבינה המלאכותית, בשתי הרגליים שלו – גם ברגל שקשורה לטכנולוגיות הליבה, אבל גם בזו שקשורה לצד האפליקטיבי. בסוף, התקווה שלי היא שנראה הרבה סטארט-אפים ישראליים שעוסקים בצד האפליקטיבי של ה-AI ושיגדלו כאן את המובילים הבאים של התחום".

"אתגרי המנמ"רים הולכים וגדלים, הן בשל המצב הכלכלי הגלובלי, המתאפיין בחוסר ודאות, והן בשל המירוץ הטכנולוגי – שלא עוצר לרגע. אחד האתגרים החשובים מכל, הוא הצורך להגן על הנתונים הארגוניים – הם הנכס הדיגיטלי החשוב ביותר בכל ארגון וארגון, בכל גודל ומכל מגזר פעילות. אתגר זה מועצם כי בעולם מרובה עננים והיברידי – המצב שבו נמצאים 89% מארגוני העולם – הנתונים היום מבוזרים יותר מאי פעם: בדטה סנטר המקומי, באירוח, בענן הפרטי או העננים הציבוריים. עוד עליהם לפשט את הארכיטקטורה שלהם, להיות גמישים ונכונים להשתנות במהירות. על מנת לטפל בדאטה טוב יותר, כי כיום כל ארגון מונע על ידי המידע שלו, הם חייבים לחבר ולהעמיק את הקשר בין שני שדות פעילות ה-IT: עולמות הגיבוי ואבטחת המידע והגנת הסייבר. הגדרת הגיבוי הנכון היא שתקבע את עתיד הארגון. רק כך הם יוכלו לטפל, לנהל ולהגן על הנתונים", כך אמר מאורו פלמיג'יאני, סגן נשיא אזורי, קומוולט (Commvault). פלמיג'יאני, האחראי לאזור דרום ומערב אירופה וישראל, היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף המקומי של קומוולט. הכנס התקיים אמש (ג') באולם סנטרל בפתח תקווה, בהשתתפות לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדבריו, "המענה לכלל האתגרים הללו הוא בהגנה על המידע, בלא קשר למקום הימצאו. רק בדרך זו ניתן לתת מענה לאיומי הסייבר ההולכים וגדלים – עם השקעה ביכולות הגנה ובהמשכיות עסקית". "יש לנו", אמר פלמיג'יאני, "פתרונות הגנת נתונים, גיבוי ושחזור עתירי ביצועים, הפועלים בכל סביבה, און פרם, או בענן. אנו מפעילים מנגנונים אינהרנטיים להגנה מפני כופרות במגוון שיטות. על מנת לאפשר לארגונים לנהל עומסי עבודה שונים בענן, השקנו לפני כארבע שנים את פלטפורמת מטאליק (Metallic), פתרון 'גיבוי כשירות' (Backup as a service) מלא עבור מגוון של יישומים ושירותים. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לקבל גיבוי וניהול מלא של המידע המגובה, שנמצא בכל מקום". בכנס שערך הסניף המקומי. מימין לשמאל: רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל, ומאורו פלמיג'יאני, סגן נשיא אזורי, האחראי על דרום ומערב אירופה וישראל, בקומוולט. צילום: דוד סקורי "אנו עונים למצב בו שחזור נתונים הוא חשוב, אבל לבדו – אינו מספיק"  "כחלק ממימוש התפישה המאגדת את עולמות הגיבוי והגנת הסייבר", אמר, "השקנו באחרונה את  ThreatWise – מערכת התרעה המציגה, באופן יזום, איומים לא ידועים, איומי 'יום אפס', ומספקת יכולת הגנה מפני כופרות. מחקרים מעלים כי רק 12% ממנהלי ה-IT אמרו שיש להם את הכלים המתאימים לאבטח נתונים באופן זהה, בקרקע ובענן. לצוותי IT רבים אין כלים מתאימים כדי לזהות מתקפות כופרה ולנטרל מתקפות סייבר חמקניות – בטרם הן מסבות נזק. כך, אנו עונים למצב בו שחזור נתונים הוא חשוב, אבל לבדו – אינו מספיק. כמה שעות ששחקן איום מהרעים 'מבלה' בתוך ה-IT הארגוני – עלולות להסב יותר מדי נזק". "נדרש ליירט את האיום לפני שהוא משפיע לרעה על העסק", ציין. "לכן, חברנו בין השאר, למרכז חקר האיומים של מיקרוסופט (Microsoft), ופיתחנו ממשק תוכנה לניהול זהויות ובקרת גישה של סייברארק (CyberArk) הישראלית במוצר שלנו. זאת, על מנת להדק את הקשר בין עולמות הגיבוי והגנת הסייבר". "הסניף הישראלי מאתגר אותנו", סיכם פלמיג'יאני. "הלקוחות הישראליים מתקדמים טכנולוגית, מאיצים את מסע השינוי הדיגיטלי, וגם תובעניים. היקף הלקוחות שלנו פה גדל, יש לנו מו"פ בישראל, על בסיס הרכישה שלנו את TrapX הישראלית, שעוסקת בתחום הטעיית הסייבר. אנו ממשיכים להשקיע בסניף פה ולהגדיל את הצוות המקומי". רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל, פתח את האירוע ואמר כי "אנחנו מאפשרים למנמ"רים לקבל דיווח פרואקטיבי כדי להיערך מראש לכל תרחיש ואירוע. מידע מקדים על תקיפה מסייע להתמודדות מול האיומים ומניב חיסכון במשאבים. כך אנחנו מסייעים לארגונים לצלוח בצורה קלה יותר את המצב המאתגר. חווינו שנה פעילות טובה בישראל, ולמאות הלקוחות פה נוספו לקוחות חדשים".

קבוצת מרוצי המכוניות אסטון מרטין וחברת התוכנה הגלובלית נטאפ – המתמחה בניהול נתונים בענן – חברו באחרונה יחד להפיכת מסלול המרוצים למודרני ולמקסום ביצועים לפני ובמהלך המרוץ. הטכנולוגיה של נטאפ תסייע בשיפור מהירות המכוניות, עמידותן וזמינותן, בעזרת ניהול מאוחד ופשוט יותר – בזמן אמת.  הפרויקט, שהתמקד בתחילה בשדרוג התשתית וביסוס ניהול הנתונים, משתמש כעת בתובנות שהופקו מהנתונים שנאספו עד כה. מסקנות אלו ישפיעו גם על הפחתת משקל המכוניות ועל הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של המכוניות. עיקרון חשוב אחר בעבודה עם אסטון מרטין הוא תחום אבטחת המידע. בפרויקט זה מתבססת נטאפ בטכנולוגיית Cloud Secure, שמגבירה את היכולת לזהות מתקפות כופר ומספקת אפשרויות בחינה של גורמים חשודים. פתרון זה מנתח את הנתונים כדי לזהות סיכונים בזמן התקפות, ומדווח בצורה פעילה על כניסה של גורמים חיצוניים ומשתמשים לא בטוחים. שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: נדב כהן יונתן המטרה: להגיע לאפס פליטות פחמן בהקדם מרוצי פורמולה 1 הציבו לעצמם מטרה להגיע לאפס פליטות פחמן עד לשנת 2030. פתרונות נטאפ תורמים להשגת מטרה זו במספר דרכים. נטאפ' לפי הסברי החברה, מסייעת לזהות את הכשלים במערכות ובתשתיות הישנות ומספקת פיקוח למזעור הצריכה של המכוניות. בעזרת נטאפ, צוות המרוץ יכול להיות בעל גישה לספקי ענן גלובליים מובילים, שיכולים לתמוך בעומסי העבודה ובתשתית הענן לפי הצורך. כך, השימוש הוא בכוח המחשוב הבסיסי הנדרש ולא מעבר לכך. הליך זה מסייע להפחתת עלויות ופליטה של פחמן, מחזק את היעילות ומאפשר לצוות ה-IT של אסטון מרטין לעשות יותר בפחות משאבים. קלייר לאנסלי, CIO בקבוצת פורמולה 1 של אסטון מרטין: "מהירות היא שם המשחק בקבוצת פורמולה 1 של אסטון מרטין, וכדי לממש אותה על אנשי המחשוב להטמיע במהירות חידושים טכנולוגיים בתוך המכונית, כדי שהנהגים שלנו יוכלו לתרגם אותה לביצועים מהירים במסלול. בדומה לצוותי הטכנאים שלנו על המסלול, צוות NetApp ONTAP מספק לקבוצה יתרונות ביצועיים אינסופיים, שמניבים יעילות תפעולית בכל מערכות המידע – מנקודות הקצה, דרך מערכות הלבה וכלה בענן". שלומי פרייס, מנכ"ל נטאפ ישראל: "צוותי פורמולה 1 המצליחים ביותר בנויים על שיתופי פעולה שמולידים חדשנות ופורצים את גבולות הביצועים. אנו נלהבים לסייע לקבוצת פורמולה 1 של אסטון מרטין לשחרר את הפוטנציאל שטמון בענן, להאיץ את הביצועים במסלול ומחוץ לו ולטפס במהירות לפסגת התחרות. כפי שתנאי המרוץ מחייבים את הנהגים לבצע התאמות כל העת, כך פתרונות הענן שלנו מתפתחים כל העת כדי להתאים אותם לצרכי הלקוחות שלנו" .

אודיקס (odix), חברת סייבר ישראלית מובילה המתמחה בפתרונות מתקדמים למניעת תוכנות זדוניות והתקפות סייבר, הודיעה היום שהיא מתמזגת עם אקיטה (AKITA) – גם היא חברת סייבר מקומית. אקיטה מתמחה בפיתוח ושיווק מערכות אבטחת מידע מבוססות גישת אפס-אמון (Zero-Trust), שמאמתות זהות ומכשור ללא הגבלת מיקום, וכן באבטחת מידע במערכות רשתות תקשורת. המיזוג, שנעשה במסגרת עסקת מניות, מחבר שתי חברות סייבר חדשניות, שיחברו את היכולות הטכנולוגיות שלהן כדי להציע ללקוחותיהן פתרונות אבטחת מידע מתקדמים ביותר. החברות הכריזו על יצירת גישה הוליסטית לאבטחת אפס-אמון. במסגרת המיזוג, אודיקס תשלב בתוכה את צוות העובדים המוכשר של אקיטה, כדי לחזק את יכולות הפיתוח של החברה הממוזגת ולעבות את יכולות התמיכה שלה. השילוב של יכולות שתי החברות יאפשר ללקוחות לגלות ניסיונות תקיפות סייבר, למנוע חדירות סייבר וכן – להגיב להתקפות. ד"ר אורן איתן, אל"מ במיל', ובעבר מפקד יחידת מצו"ב בחיל התקשוב, מייסד משותף ומנכ"ל אודיקס, אמר בין השאר, "אנחנו מקדמים בברכה את אקיטה לקבוצת אודיקס. זו הוכחה למחויבות שלנו לספק לשוק פתרונות אבטחה מתקדמים. אני בטוח שהסינרגיה בין שתי הטכנולוגיות שלנו תהיה הצלחה". איגור רבינוביץ' ו-עמית בוהנסקי, מייסדים משותפים של אקיטה, בירכו על המיזוג ואמרו "יחד נוכל לחולל מהפכה בסביבת פתרונות אבטחת מידע אפס-אמון".

אינטל ישראל רשמה בשנה שעברה יצוא של 8.7 מיליארד דולר – מה שעל פי החברה מהווה נתון שיא; כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית שלה לשנים 2022-2023. מדובר ב-1.75% מכלל התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) של מדינת ישראל וב-5.5% מהייצוא של ההיי-טק הישראלי. מספר העובדים של אינטל ישראל הגיע בסוף השנה ל-11,700 – כ-300 פחות לעומת הנתון ב-2021. עוד עולה מהדו"ח כי אינטל ישראל רכשה אשתקד סחורות ושירותים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר מעסקים ישראליים – זינוק של 60% מ-2.2 מיליארד דולר בשנה שלפניה. אינטל היא אחת מחברות ההיי-טק הרב לאומיות הוותיקות שפועלות בישראל – מאז 1974. היא התחילה בסניף קטן בחיפה וכיום יש לה בארץ שלושה מרכזי פיתוח – בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים – ואת מרכז הייצור בקריית גת. כאמור, החברה מעסיקה בישראל 11,700 עובדים בצורה ישירה, ולדבריה יוצרת כ-42 אלף משרות עקיפות. בימים אלה היא בונה מפעל חדש לייצור שבבים חדש בקריית גת (Fab 38). החברה משקיעה בכך יותר מ-10 מיליארד דולר, ולדבריה נותנת תעסוקה לכ-7,000 עובדי בינוי. גיוון תעסוקתי, קיימות, חינוך ועוד הדו"ח עוסק בשלל נושאים: גיוון תעסוקתי, קיימות, חינוך ועוד. עולה ממנו כי באינטל ישראל פועלות חמש קהילות עובדים (ERGs) מקבוצות אוכלוסיה שונות, וכ-40% מהעובדים משתייכים אליהן. עובדי אינטל הכפילו אשתקד את מספר שעות ההתנדבות שלהם למען הקהילה ל-102 אלף. על כל שעת התנדבות מעניקה קרן אינטל העולמית לארגונים ולעמותות שבהם היא מבוצעת 10 דולר, או יותר מ-30 שקלים, שהסתכמו לסכום של שלושה מיליון שקלים. באינטל ישראל מעריכים את סך ההשפעה החברתית של החברה ב-2022 ב-20 מיליון שקלים. בכל הקשור לקיימות, אומרים באינטל, החברה היא הרוכשת הגדולה ביותר בישראל של תעודות חשמל ירוק, עם 100% צריכת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשות. הדו"ח מתייחס גם לחינוך: בחברה מציינים שתוכנית 5 פי 2 שהיא הובילה בעשור האחרון הביאה לכך שאשתקד, מעל 20 אלף תלמידים עשו בגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד. כמו כן, אינטל שותפה במהלך לאומי חדש להרחבת מספר התלמידים שמשולבים בלימודי מדע. בנוסף, היא הרחיבה ב-2022 את תוכנית AI For Youth להקניית מיומנויות בינה מלאכותית מתקדמות למאות תלמידי תיכון ברחבי הארץ. "המחויבות של אינטל לכלכלה, לסביבה ולחברה – מפתח להצלחתה" דניאל בן עטר וקרין אייבשיץ סגל, סגני נשיא תאגידיים ומנכ"לים משותפים של אינטל ישראל, אמרו כי "אנחנו מאמינים שכחברה טכנולוגית מובילה בארץ, יש לנו אחריות וזכות גדולה לתרום לחברה שבה אנחנו פועלים, במגוון רב של תחומים. המחויבות של אינטל לנושאים כלכליים, סביבתיים וחברתיים מהווה מפתח להצלחתה, והיא עוברת כחוט השני בפעילותה העסקית". לדברי בלה אברהמס, סמנכ"לית ממשל, תקשורת וחברה באינטל ישראל, "דו"ח האחריות התאגידית ה-17 של אינטל מציג בצורה מובהקת את השפעתה על קידום החברה והכלכלה הישראלית, ואת החשיבות שאנחנו מייחסים למוקדי הפעילות המרכזיים שלהם התחייבנו. אנחנו גאים להיות חברה שעושה כל שביכולתה על מנת להעניק תחושת שייכות לכל עובדיה, לטפח עסקים מקומיים ולתת תעסוקה לאנשים מכל גווני הקשת הישראלית. על אף ש-2022 הייתה שנה לא פשוטה לכלכלה, לענף ואף לחברה, המשכנו בפעילותנו הכלכלית והחברתית והגענו להישגים".

המרכז הרפואי שיבא ומכון וולקני פיתחו באחרונה יחדיו את "עוגיית מונה" – עוגייה למאכל המפחיתה את רמת האלרגיה לבוטנים בקרב ילדים, שעלולה לסכן את חייהם. לראשונה בעולם, זרוע החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא, בשיתוף בית החולים ספרא לילדים ומכון וולקני, עומדים מאחורי פיתוח חדש שיביא למניעת אלרגיה לבוטנים בילדים ובני נוער – באמצעות עוגייה למאכל. העוגייה, שפותחה על ידי ד"ר מונה כידון, מנהלת מרפאת אלרגיה בבית החולים ספרא לילדים, וד"ר רן חובב, חוקר ממכון וולקני, ניתנת להכנה ביתית ומורכבת מאבקה לבישול בשורה של מתכונים, כשבכל פעם מעלים את מינון האבקה במאכלים – כך שהילדים נחשפים לבוטנים בצורה בטוחה לאורך תקופת הטיפול.  אלרגיה לבוטנים היא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לתגובות אלרגיות קשות, שכן אכילת כמות קטנה של בוטנים עלולה להוביל לתגובות אלרגיות חמורות אצל אנשים רגישים, והאלרגיה עלולה להתרחש כתוצאה מאכילה ישירה של בוטנים, שאיפתם או אכילת מוצרים המכילים בוטנים. הפיתוח החדש שעשוי לסייע לסובלים מהתופעה כבר עבר ניסוי קליני וכעת מייעלים אותו – עם ייצור תעשייתי של עוגיות בוטנים שלא מעוררות אלרגיה, כאלה שיחליפו את האפייה הביתית. העוגייה מוצגת השבוע לראשונה בוועידת החדשנות של המרכז הרפואי שיבא, ה-ARC Summit 2023, בה משתתפים מעל ל-800 אורחים, בהם מנהלים בכירים מתעשיית הבריאות והחדשנות העולמית, מדענים, רופאים ומשקיעים מיותר מ-30 מדינות. הצלחה בפיתוח זן מיוחד של בוטן לא אלרגני ד"ר מונה כידון, מנהלת מרפאת אלרגיה בבית החולים ספרא לילדים: "אני שמחה שהצלחנו בספרא, בשיתוף פעולה חשוב יחד עם מכון וולקני, להדליק את האור בקצה המנהרה עבור ילדים שחיים עם אלרגיה לבוטנים. הצלחנו לפתח זן מיוחד של בוטן, שבהדרגה – בעזרת הטיפול הנכון והמדויק לכל אחד – יכול להוריד את רמת הסיכון לאלרגיה ואף למנוע אותה בצורה מלאה ולאפשר לילדים לאכול בוטנים בצורה בטוחה ולא מסכנת חיים. כמובן שיש עוד דרך ארוכה עד שהתרופה תהיה זמינה לכל אחד בעולם, אך אני סבורה כי בעזרת המשקיעים הנכונים והמשך העבודה הפורה עם השותפים לצידי, נצליח לפתור את בעיית האלרגיה לבוטנים ואגוזים בעולם כולו".  ד״ר רן חובב, חוקר במכון וולקני: "הגישה הייחודית לטיפול פוטנציאלי באלרגיה לבוטנים מבוססת על שימוש בזרעי בוטנים "עובריים", במקום בזרעים בשלים כפי שמקובל בטיפולי בליעה אחרים. כמו כן, פותח זן חדש של בוטנים שמייצר בוטנים "עובריים" בכמות גדולה יותר מאשר הזנים הרגילים. במסגרת המחקר הוכחנו את בטיחות ויעילות הטיפול הקליני. תוצאות המחקר פותחות תחום חדש לטיפול באלרגיה למוצרי מזון נוספים, כגון אלרגיה לסויה, קשיו ואגוזי מלך. אלרגיה לבוטנים היא אחת מסוגי האלרגיה הקשים אצל ילדים ומבוגרים, ובמרבית המקרים נשארת מסוכנת לכל החיים. אין כיום פתרון לבעיה חמורה זו. טיפול באמצעות בליעה של כמויות קטנות של בוטנים נחשב למקובל, אולם גם טיפול זה איננו מספק, מכיוון שהוא מלווה בהתפרצויות קשות המשפיעות על איכות החיים של המטופלים. בנוסף, הטיפולים הניסיוניים אינם גורמים להחלמה, אלא רק למצב שבו ניתן להיחשף לכמויות מוגבלות של האלרגן באופן זמני מבלי לסכן חיים".