כתב: הילל יוסף. הרוב המכריע של מנכ"לי הארגונים רואים בכופרות איום קריטי לעסקיהם. הם יודעים על מה הם מדברים, כי יותר משלושה רבעים מהארגונים בעולם חוו השבתה בלתי מתוכננת במהלך 2022. טעות נוספת שאותה עושים ארגונים שחוו מתקפות כופרה היא לשלם את דמי הכופר שההאקרים דרשו. על אף שכשליש מהם שגו ועשו זאת, הם איבדו מחצית מהנתונים שלהם. הנה, כופרות הן תחום פעילות יקר ומשבש, שמהווה האיום הגדול ביותר בתחום אבטחת המידע, כי הוא בעל פוטנציאל ההרס הגבוה ביותר. יש כמה אתגרים בולטים שעומדים בפני ארגונים בתחום הסייבר: איומי הסייבר הולכים וגדלים בהיקפם, ומשתפרים ברמת המורכבות שלהם; המעבר של ארגונים לענן, כחלק מהמסע הדיגיטלי, משנה ומגדיל את משטח התקיפה; מערכי ה-IT נדרשים לצמצם את העלויות ומנגד – לשפר ולייעל את התפעול; וארגונים נדרשים לעמוד ולהלום לרגולציות רבות. אתגר נוסף הוא הגורם האנושי, שבזדון או בשוגג מוחק או משחית מידע. כך, מחקר שאותו ערכה וריטאס בשנה שעברה בקרב אלפי אנשי IT בארגונים העלה שיותר ממחצית מהעובדים הודו שהם מחקו בטעות קבצים שנמצאים בענן, וחלקם עשה זאת יותר מפעם אחת. הקשבה ללקוחות – והרחבת היצע הפתרונות וריטאס קשובה לקולות לקוחותיה הארגוניים, ועל מנת לתת מענה הולם למגמת הגידול באיומים, ומבין האיומים – הכופרות, היא ממשיכה להרחיב את היצע השירותים והפתרונות שלה. כך, לפני כשנה וריטאס הכריזה על מיצוב מחודש: היא שינתה את אופן היצע השירותים והפתרונות שלה, והפכה להיות ספקית שירותים בענן. זאת, כדי לסייע ללקוחות לאמץ כמה שיותר תשתיות ענן ציבורי. לכן היא שינתה את האופן שבו היא פועלת, ולצד המכירה של מוצרי תוכנה וחומרה, היא מנגישה את ההיצע שלה במודל SaaS, שירותים מנוהלים בענן. לצד המיקוד בלקוחות העוברים לענן, וריטאס לא זונחת את הלקוחות שלא עושים זאת, כגון ארגונים ממגזרי הביטחון, הפיננסי והציבורי-ממשלתי. בכל אחת משתי הדרכים, וריטאס נאמנה ל-DNA שלה: גיבוי והגנה על הנתונים והמידע הארגוני, וניהול שלהם. החברה פועלת ונותנת מענה לשני סוגי לקוחות בארגון: מנהלי אבטחת המידע וצוותי התשתיות. האתגר המשמעותי של ה-CISO בעת המעבר לענן הוא שבשל מודל "האחריות המשותפת", הוא לא מקבל, בהכרח, אבטחת מידע כשירות, והוא זה שנדרש לאבטח ולהגן על הדאטה. בנוסף, אם מנהל האבטחה יבחר לצרוך פתרונות הגנה של ספקיות הענן, הוא רק יביא להגדלת המורכבות של מערך ה-IT שלו, כי הארגון פועל בסביבה מרובת עננים (מולטי קלאוד). וריטאס מספקת לו פלטפורמת גיבוי והגנה שנולדה בענן ויודעת לפעול בסביבה מרובת עננים. על מנהלי התשתיות מופעלים לחצים לאמץ את הענן, כדי להיות אג'יליים ולספק למשתמשים הנגשה לשירותים מתקדמים. עם המעבר לענן, צוותי התשתיות מאבדים חלק מהיכולות שלהם בתחומי הגיבוי, הניהול, הניטור והשליטה במידע. בנוסף, יש לעמוד בשורת רגולציות מגזריות. פה וריטאס נכנסת לתמונה, ומסייעת לארגונים להעביר שירותים ונתונים לענן – ואז לגבות אותם. כך, וריטאס מגנה עליהם מפני מתקפות סייבר ומונעת טעויות אנוש. לסיכום: וריטאס מספקת יכולת גיבוי והגנה היפר-אוטומטיים על נתונים במערכי IT של ארגונים שנמצאים בסביבות מרובות עננים. היא עושה זאת תוך טיפול בנתונים הנמצאים בקוברנטיס ובקונטיינרים, בכלי תוכנה כשירות (SaaS), וזאת עם יכולת לעדכון תכוף ועם יכולת לעבוד מול נתונים שנמצאים בעננים הציבוריים המובילים. רוצים לדעת עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

השיא של השבוע הטכנולוגי הנוכחי היה אתמול (ד') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, שם קיימה קבוצת אנשים ומחשבים לא פחות משלושה כנסים טכנולוגיים בבת אחת. באולם המרכזי נערך כנס התקשוב הצבאי IT for IDF, שעמד בסימן הקמת 20 שנים לאגף התקשוב של צה"ל (כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר), ושהנואם המרכזי בו היה הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ. באולם ליד נערך כנס דאטה סנטרים ובאולם נוסף – כנס שעסק בשלושה מהתחומים המרכזיים כיום בעולם המחשוב: AI, BI וביג דאטה. אגף התקשוב עבר ב-20 שנותיו גלגולים שונים, וגם הקמתו (תהליך שעליו סיפר גנץ, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על כך) לא הייתה טבעית לצה"ל של אותם הימים. אז, מערכות המחשוב, התוכנות והיישומים נתפסו כמערכות תומכות בלבד, נחלתן של יחידות ספציפיות ופחות של הצבא בכללותו. הקצונה הבכירה והדרג המבצעי של אותם הימים עדיין לא ראו בטכנולוגיה כלי מרכזי, חלק מזירת הקרב, כזה שאף מפקד לא זז בלעדיו – כמו שקורה כיום. חלפו לא מעט שנים עד שהתפיסה הצה"לית סביב הטכנולוגיה השתנתה. רא"ל (מיל') בני גנץ בכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור השינוי הזה נולד מצורך, או, נכון יותר, מלקחים מאירועים ופעילויות מבצעיות שערך הצבא במהלך השנים. האתגר המרכזי היה ועודנו התיאום והקישוריות בין הזרועות המרכזיות והיחידות השונות של צה"ל. התקשוב הסתמן ככלי המרכזי שיכול לסייע בהגברת הקישוריות בין זרועות הים, היבשה והאוויר, שלא לדבר על הזרוע החדשה – הסייבר, ובמקביל בין האגפים השונים בתוך הזרועות. לא במקרה גנץ ציין בדבריו את החשיבות של הקישוריות במערכת הצבאית ואמר: "אי אפשר שכל זרוע תפעל בפני עצמה". כתוצאה מתפקידיו השונים בצה"ל, באותה ועדה שבראשה עמד והלאה, עד לרמטכ"לות, גנץ יודע היטב כמה אתגרים, מהמורות ו-ויכוחים היו בצמרת הצבא לגבי חשיבות הקישוריות הזו. גם הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל הרצי הלוי, ציין בהזדמנויות שונות, כולל אחרי המבצע האחרון בעזה, את החשיבות שבתיאומים בין הזרועות הצה"ליות, שמתאפשרים באמצעות הטכנולוגיה. שינוי התפיסה בצה"ל הביא לכך שאגף התקשוב הוא אחד הגופים החשובים ביותר בצבא, והוא נוגע כמעט בכל תחום בפעילות של צבאנו וכוחותינו. הדאטה סנטרים עלו במעלה בניין ההנהלה הכנס השני שקבוצת אנשים ומחשבים קיימה אתמול בלאגו עסק, כאמור, בעולמות הדאטה סנטרים והתשתיות. העובדה שעברה כחוט השני בין הדוברים בכנס היא שהתשתיות הן אחד התחומים המרכזיים בתפקוד של כל ארגון. כמויות המידע הבלתי סופיות שאנחנו מזינים צריכות מקום לאחסון, לשמירה ולגיבוי. זה נכון כמעט לכל תחום ולכל מגזר – הביטחוני, האזרחי, הממשלתי-ציבורי ועוד. תחום התשתיות הוא עוד תחום טכנולוגי שבמשך השנים שויך אך ורק למנהלי ואנשי המחשוב בארגונים. לכן הוא גם ישב למטה בבניין ובהיררכיה של ההנהלות של הארגונים. אלא שבמשך השנים, ההנהלות הבינו יותר ויותר את חשיבותו, והעלו אותו בקומה, או דרגה, אחת – ואף יותר. תחום זה הפך להיות בין האתגרים הבולטים של ההנהלות, ודאי בארגונים הגדולים ו-ודאי לא רק של המנמ"רים. לצד ההנהלות עצמן, גורם בולט שהביא לכך הוא הממשלה – לא מתוך מדיניות כלל משקית או תוכנית סדורה, אלא בגלל מכרז נימבוס, שעורר את שוק הדאטה סנטרים בישראל, בעקבות כניסת ענקיות הענן למדינה. אלה מקימות פה אזורי ענן ודאטה סנטרים לרוב, ועל הדרך גם מסייעות לענף הנדל"ן. אבל בכנס, הדוברים הדגישו שהדבר החשוב בעולמות הדאטה סנטרים, ובכלל, הוא לא הנדל"ן, אלא הנתונים עצמם, שהם הדבר שצריך להימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של כל ארגון, ולהיות כאב הראש המרכזי של כל מנמ"ר. בהרבה מאוד מקרים זהו אמנם המצב. שוק הדאטה סנטרים בישראל עובר טלטלה, שסופה עדיין לא נראה באופק, וזה משליך על כלל מגזרי המשק. המומחים הוותיקים, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים של הדאטה, הבינה המלאכותית והתקשוב הצבאי תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים אחת ההשלכות הבולטות של זה נראות במגזר הביטחוני: כמה ממתקני הדאטה סנטר המרכזיים בישראל מאחסנים את הנתונים הרגישים של צה"ל וגופים נוספים. התפתחות וריבוי מרכזי הנתונים מתקשרים ישירות עם אחד האתגרים הבולטים של השנים האחרונות – הקיימות. חוות השרתים הן צרכניות כבודות ביותר של אנרגיה ובין המזהמות הגדולות ביותר. לכן מדברים כיום יותר ויותר על דאטה סנטרים ירוקים. בכנס הוצגו לא מעט תוכניות כיצד לענות על האתגר הזה, והמבחן יהיה בשנים הבאות. ה-AI כבר כאן, אבל מוצה רק קצה הפוטנציאל שלו האירוע השלישי עסק, כאמור, ב-AI, BI וביג דאטה. הפעם עמד במרכזו תחום הבינה המלאכותית, שטרף את הקלפים בכל הזירות והמגזרים, ושהשפעתו הולכת וגדלה. משתתפי הכנס יכולים היו להבין מדברי הדוברים שההשפעה הזאת עוד תלך ותגדל, שאנחנו בקושי ממצים את קצה קצהו של הפוטנציאל של התחום. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בכנס אתמול (ד'). צילום: עמית אלפונטה אחד הנושאים שנידונו בכנס הוא ההתאמה של גופים מסורתיים לבינה המלאכותית, ל-ChatGPT ולשאר מילות הבאזזז בתחום, שהן לא רק מילות באזזז. הגוף שהוא אולי הכי בולט בכך הוא הממשלה, והשירות שהיא נותנת לאזרחים. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, הרחיבה על כך באירוע, עם דברים שצריכים לעניין את כל מי שמקבל או אמור לקבל שירות זה או אחר מהממשלה – כלומר, כל אחד ואחת מאתנו. כך התקבצו להם, ליום אחד ובמקום אחד, מומחי דאטה, דאטה סנטרים, תשתיות, בינה מלאכותית ואנשי מערכת הביטחון, שמתמודדים עם אתגרי ה-IT. הוותיקים שבהם, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים האלה תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים.

מדד ביצועי הבינה המלאכותית של התעשייה, MLPerf Training 3.0 של MLCommons, שפורסם באחרונה הציג תוצאות מרשימות של שבב האצת הלמידה המעמיקה Gaudi2 מבית הבאנה לאבס, ושל מעבדי ה-Xeon Scalable מבית אינטל. התוצאות הללו מוכיחות כי סל פתרונות הבינה המלאכותית של אינטל מספק אפשרויות תחרותיות ללקוחות שמחפשים אקו-סיסטם פתוח, שלא מגביל את היעילות ואת הגודל של תרחישי הבינה המלאכותית היוצרת ושל מולים של שפות גדולות (LLMs). כמו כן, הן מוכיחות שלא חייבים כרטיסים גרפיים של אנבידיה כדי להפעיל את התרחישים הללו. בנוסף, מדגישות התוצאות הללו את הביצועים של מוצרי אינטל בעת הרצת מודלים של למידה מעמיקה, ואת הבשלות של התוכנות והמערכות המבוססות על Gaudi2 לאימון הוכחה באמצעות מודל השפה הגדולה, GPT-3. יש לציין ש-Gaudi2 הוא אחד משני פתרונות השבבים היחידים שעומד ברף הנדרש לאימון GPT-3, שהיה מבוסס במבחן על 175 מיליארד משתנים, והתוצאות מהוות אימות לביצועי המעבד מבית הבאנה לאבס, כמו גם ליכולת התאמות הגודל שלו. מעבד Gaudi2 של אינטל-הבאנה לאבס. צילום: יח"צ בשילוב עם יתרון העלויות, בצד השרת ובצד המערכת כאחד, ויחד עם התוצאות המוכחות בהיבטים של ראייה ממחושבת ועיבוד שפה טבעית, ה-Gaudi2 מספק חלופה הולמת ביחס של מחיר לביצועים ל-H100 של אנבידיה. במקביל, ביצועי הלמידה המעמיקה של מעבדי ה-Xeon Scalable מהדור הרביעי, עם מנועי הבינה המלאכותית המובנים, הוכיחו שלקוחות יכולים לבנות שרתים המבוססים על מעבדים אלה כמערכת בינה מלאכותית אחודה לעיבוד מקדים של נתונים ועבור אימון של מודלים בפריסה מאוזנת של ביצועי AI, יעילות, דיוק ויכולת לצמוח. דבר נוסף שהתוצאות הראו הוא שמעבדי ה-Xeon של אינטל מספקים לארגונים יכולות פריסת מערכות בינה מלאכותית היישר מהקופסה למטרות כלליות, וכך אפשר להימנע מהעלות ומהמורכבות הנדרשות בעת בניית מערכות AI ייעודיות. בנוסף, מספר קטן של לקוחות שמאמנים לסירוגין דגמים גדולים מאפס יכולים להשתמש במעבדים למטרות כלליות, ולעתים קרובות בשרתים מבוססי אינטל שכבר פרוסים אצלם כדי לנהל את העסקים שלהם. עם זאת, רוב הלקוחות משתמשים במודלים מאומנים מראש, שמכווננים עבור מערכי הנתונים הקטנים יותר שלהם. התוצאות שפורסמו מוכיחות שוב שעם הפתרונות של אינטל ניתן לבצע את הכוונון העדין הזה בתוך דקות בלבד, באמצעות תוכנת Intel AI ותוכנות קוד פתוח סטנדרטיות בתעשייה. תוצאות מרשימות בכל ההיבטים שבבי ה-Gaudi2 השיגו, כאמור, כמה תוצאות מרשימות במבחנים, כגון מבחן זמן האימון של ה-GPT-3, שנמשך 311 דקות בלבד (כלומר: קצת יותר מחמש שעות). זה קרה באמצעות 384 יחידות האצה. כן הושגו תוצאות אימון מצוינות בתרחישי הראייה הממוחשבת ResNet-50 ו-Unet3D עם שמונה מאיצים, ומודל עיבוד השפה הטבעית BERT עם שמונה ו-64 מאיצים, שיפור של 10% ו-4%, בהתאמה, הושג במבחני ה-BERT וה-ResNet לעומת ההגשה הקודמת, בחודש נובמבר האחרון. אחד ממעבדי ה-Xeon Scalable מהדור הרביעי של אינטל. צילום: יח"צ בעת שימוש במעבדי ה-Xeon Scalable מהדור הרביעי של אינטל לאימון של BERT ו-ResNet-50, האימון הסתיים לאחר 47.93 דקות ו-88.17 דקות, בהתאמה, כאשר מדובר היה בבדיקה בחטיבה סגורה, ואילו בחטיבה הפתוחה התקצר הזמן של מבחן ה-BERT ל-31.06 דקות בלבד, עם הגדלה ל-16 צמתי מחשוב. במבחן עם המודל הגדול יותר, RetinaNet, השיג המעבד זמן של 232 דקות (פחות מארבע שעות) בהרצה של 16 צמתי מחשוב – זמן שמראה שהלקוחות יכולים ליהנות מגמישות גבוהה במיוחד ולהשתמש במחזורי Xeon מחוץ לשעות השיא כדי לאמן את הדגמים שלהם. MLPerf, שנחשב בדרך כלל כאמת מידה מוסכמת לביצועי בינה מלאכותית, מאפשר השוואה הוגנת וניתנת לשחזור בין פתרונות. אינטל הגיעה לציון דרך של יותר מ-100 הגשות למבחני המדד, והיא נותרה הספקית היחידה שחשפה באופן ציבורי תוצאות של מעבד עם תוכנת למידה מעמיקה ברמה שמקובלת באקו-סיסטם של התעשייה. לדברי סנדרה ריברה, סגנית נשיא ומנכ"לית קבוצת הדטה סנטר והבינה מלאכותית של אינטל, "התוצאות של המבחנים הללו מאמתות את ערך עלות הבעלות הכוללת שמעבדי ה- Xeon ומאיצי הלמידה המעמיקה Gaudi שלנו מספקים ללקוחות בתחום ה-AI. המאיצים המובנים של Xeon הופכים אותו לפתרון אידיאלי להרצת עומסי בינה מלאכותית על מעבדים למטרות כלליות, בעוד שמעבדי ה-Gaudi מספקים ביצועים תחרותיים עבור מודלים של שפות גדולות ובינה מלאכותית יוצרת. המערכות הניתנות להרחבה של אינטל, עם תוכנת קוד פתוח ממוטבת וקלה לתכנות, מנמיכות את החסמים עבור לקוחות ושותפים, שיכולים לפרוס מגוון רחב של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בדאטה סנטר – מהענן ועד לקצה החכם".  

שם החברה האם: ארמיס. החברה הוקמה בישראל, גדלה במהירות והפכה לחברה רב לאומית. היכן ממוקם המטה שלה? קליפורניה, ארצות הברית. מהו היקף המכירות העולמי? ארמיס חצתה את רף ה-100 מיליון דולר במכירות ARR – פחות מחמש שנים לאחר שחצתה את רף מיליון הדולרים. מהי שנת תחילת הפעילות של מרכז הפיתוח? 2015, שהיא גם שנת תחילת הפעילות של החברה. היכן מרכז הפיתוח של החברה ממוקם? האם יש לה מרכזים נוספים בחו"ל? לארמיס יש מרכזים הפרוסים ב-25 מדינות ברחבי העולם, כאשר מרכז המו"פ שלה מבוסס בישראל, במגדלי אקרו שבתל אביב. כמה עובדים החברה מעסיקה? היא מעסיקה כ-650 עובדים ברחבי העולם. האם המרכז מגייס? כמה משרות פתוחות קיימות? ארמיס מגייסת ליותר מ-30 משרות פתוחות במקומות שונים בעולם – בישראל, בארצות הברית ובאירופה. מימין: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס. צילום: יח"צ מיהו המנכ"ל? יבגני דיברוב, ממייסדי ארמיס. המייסד הנוסף הוא נדיר יזרעאל, שמשמש סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. מהו הוותק של המנכ"ל בתפקיד? מאז הקמתה, ב-2015. מהם תפקידיו הקודמים? דיברוב שירת בחיל המודיעין של צה"ל, ולאחר שחרורו ב-2010 שימש כמהנדס במלאנוקס. לאחר מכן הוא היה העובד הראשון של אדאלום שהקימו אסף רפפורט וחבריו, ושבהמשך נרכשה על ידי מיקרוסופט. ב-2015 דיברוב ויזרעאל הקימו, כאמור, את ארמיס. יזרעאל שירת כחייל וכקצין ב-8200, שבמהלכן הוא זכה בפרס ביטחון ישראל. בין השנים 2010 ל-2015 הוא שימש כמהנדס תוכנה במרכז המו"פ של גוגל בישראל. מיהם חברי הצוות המוביל של המרכז? לצד דיברוב ויזרעאל, בצוות המוביל של מרכז המו"פ הישראלי של ארמיס ניתן למצוא את אבירם כהן, סמנכ"ל פיתוח ומחקר; תומר פרייזלר, מנהל קבוצת ארכיטקטורה; שירי לדלסקי ואלעד בן אקון, מנהלי קבוצות פיתוח; ליאורה פקל בר ואסף ברגיל, Chiefs of staff; אלינה קמינסקי, מנהלת קבוצת אופרציות; דנה גלבוע, סמנכ"לית מוצר; יובל אמיתי, איציק פיגלביץ' ותום מייבלום, מנהלי קבוצות המוצר; וגלי כהן, מנהלת קבוצת חוויית משתמש. מרכז המחקר והפיתוח של ארמיס בתל אביב. צילום: יח"צ מהי הטכנולוגיה של החברה ומהם תחומי הפיתוח שבהם המרכז מתעסק? ארמיס מציעה פלטפורמה לזיהוי ואבטחת נכסים, שנועדה לענות על סביבת האיומים החדשה שנוצרה עם החיבור בין מכשירים. היא מציעה הגנה על הרשת הארגונית, תוך אפשרות לראות את כל הנכסים המנוהלים והלא מנוהלים בסביבות כמו IT, ענן, מכשירי IoT ומכשור רפואי. קבוצות המחקר והפיתוח של החברה מורכבות ממגוון תחומים: פיתוח בקאנד, שמתמקד בהנדסת מידע ובביג דאטה; פיתוח אינטגרציה ו-API – צוותים שאמונים על אינטגרציה של מוצר האבטחה של ארמיס עם מוצרים אחרים ולהיפך; צוותי מדעי נתונים; צוותי UI ו-UX; וכן מפתחים ומפתחות שעוסקים בניתוח תעבורת רשת ובאיתור איומים. מה לגבי שילוב של עובדים ממגזרים שונים? בארמיס אומרים כי החברה מחויבת לעקרונות של גיוון והכלה, ורואה בכך אחת מהמשימות החשובות והמשמעותיות של תעשיית ההיי-טק הישראלית בכללותה. יזרעאל הוא יליד קריית אתא ובוגר החינוך הדתי, ופעיל שנים רבות במסגרת מיזמים ופרויקטים שונים לקידום אוכלוסיות בתת ייצוג בהיי-טק, בהם תוכנית Place-IL, שארמיס היא אחת החברות המייסדות והמובילות שמשקיעות בה. במסגרת התוכנית, נמסר מהחברה שהיא פותחת את שעריה ומעסיקה מתמחים ומתמחות מאוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בתעשיית ההיי-טק הישראלית, בתוכניות התמחות בנות שלושה חודשים, שבהם מתנסים המשתתפים בתעשייה בפעם הראשונה, ולומדים מהמפתחים ומהמפתחות של ארמיס. היכן מוטמעים המוצרים של החברה? יש לארמיס מעל 1,000 לקוחות, והטכנולוגיות שלה מוטמעות ביותר מ-165 מדינות ברחבי העולם. היא מאבטחת כמה מהארגונים המובילים בעולם, בהם 40 מחברות הפורצ'ן 100, כולל קולגייט-פלמוליב, מונדלז אינטרנשיונל – החברה האם של המותגים מילקה, טובלרון ואוראו, ו-Reckitt – החברה האם של המותגים דורקס, נורופן, ליזול וסטרפסילס. כיצד פעילות החברה מייצרת אימפקט בישראל ובחו"ל? בארמיס אומרים שהפלטפורמה של החברה עוזרת לאבטח את הסביבות התפעוליות של כמה משדות התעופה והנמלים הגדולים בעולם, וכן ארגוני בריאות גדולים בעולם – תשתיות קריטיות, שעליהן להישאר מקוונות באופן תמידי. מהו החזון של החברה לרגל 75 שנה למדינת ישראל? דיברוב ויזרעאל: "ארמיס גאה להיות אחת מאותם סיפורי הצלחה כחול לבן, שניפצו תקרת זכוכית אחרי תקרת זכוכית – כחברה שלא הסתפקה בחלומות הסטארט-אפ והאקזיט, אלא הפכה לחברה רב לאומית, שממשיכה לגדול גם בימים אלה. כיזמים שמשקיעים גם במיזמים אחרים, עם רקורד של כמעט 30 השקעות מוצלחות בסטארט-אפים ישראליים ושורה של אקזיטים, אנחנו מבינים שוב ושוב שרק השמיים הם הגבול עבור היזם הישראלי". לאתר ארמיס לחצו כאן.  

תוצאות מחקר חדש שפורסמו באחרונה העלו סברה כי אפשר שגוגל הטעתה מפרסמים רבים במשך שנים בנוגע למודעות שהיא מקדמת בסרטוני וידיאו, וחייבה את המפרסמים כאילו הן נצפו בהתאם להבטחותיה וכלליה. עורכי המחקר – גוף בשם Adalytics, המסייע למותגים וסוכנויות לבצע ניתוח אשר מודד קניות למוצרים שהתפרסמו במודעות שלהם, כדי לשפר את אופן הפרסום באינטרנט – טוענים כי "דו"ח זה מגלה שמפרסמים, כולל מותגי Fortune 500, ייתכן שהממשל הפדרלי של ארה"ב ועסקים קטנים רבים, הוטעו במשך שנים בנוגע למודעות הווידיאו ב-TrueView הקנייני בסטרימינג של גוגל, אשר ניתן לדלג עליהן". עוד נכתב בסיכום המחקר כי "ייתכן שחוסר התיאום הזה עלה לרוכשי המדיה מיליארדי דולרים במודעות דיגיטליות, שבסופו של דבר הוצאו על יחידות מודעות וידיאו קטנות, מושתקות, מחוץ לסטרימינג, בהפעלה אוטומטית או ביחידות ביניים של מודעות וידיאו, שפועלות באתרים עצמאיים ובאפליקציות מובייל". כיצד שילמו המפרסמים על מודעה פר-צפייה? ה-TrueView של גוגל מציע פורמט מודעה מבוסס עלות פר-צפייה. הפורמט המוכר לכל הזה, של פרסום בווידיאו דרך גוגל, מוצג ביוטיוב (YouTube) כמו גם באינספור אפליקציות וברחבי האינטרנט. המפרסמים נדרשים לשלם עבור מספר הצפיות בפועל ולא פר-הופעה של מודעה, כשלמשתמשים מוצעת האפשרות לדלג על מודעת הווידיאו לאחר חמש שניות. המדיניות של הענקית ממאונטיין וויו מחייבת שמודעות TrueView יהיו ניתנות לדילוג, בעלות סאונד שמע וכאלו שלא צריכות להתחיל לפעול אוטומטית על סמך גלילה פסיבית של משתמשים. עם זאת, המחקר טוען שמספר רב של מודעות In-stream, שניתן לדלג עליהן ושהן חלק מ-TrueView, לא עמדו בסטנדרטים הללו במשך שנים. הדו"ח הדגיש גם מקרים שבהם מודעות TrueView מרובות הופעלו בו-זמנית, או שהוצגו כמודעות זו על גבי זו. במקרים מסוימים, כך נטען בדו"ח, כפתור ה"דלג" הוסתר או הוצב מחוץ לתצוגה של המשתמש, מה שאילץ אותו לצפות במודעה, דבר הנוגד את הכללים שגוגל עצמה התוותה למודעות TrueView. גם נוהג זה הוביל, לכאורה, לעלייה מלאכותית בשיעורי הצפייה בסרטוני פרסומות מלאים, וכתוצאה מכך – לעלויות גבוהות יותר למפרסמים. דו"חות מיקום מודעות TrueView ב-In-stream ממותגים ומפרסמים – כולל חברות Fortune 500 – הראו שבקמפיינים מסוימים 75%-42% מההוצאות על מודעות TrueView In-stream הוקצו לאתרי GVP ואפליקציות שכלל לא עמדו בסטנדרטים של גוגל' בעוד ש-80% מהתשלום שמפרסמים העבירו לחברה, שולמו בכלל על פרסום סרטונים באפליקציות ובאתרי צד שלישי כמו investing.com, fandomwire.com, או למשל במשחק קנדי קראש מבית Saga באנדרואיד. צילום מסך של מודעת TrueView ביוטיוב לאמריקן אקספרס, המוצגת בנגן וידאו מושתק, במצב Out-stream, שמתנגן אוטומטית באתר אינטרנט של צד שלישי. צילום: Adalytics תגובת גוגל: המחקר מעלה "טענות לא מדויקות ביותר" רוכשי מדיה רבים הופתעו לגלות שרוב תקציבי המודעות שלהם למה שמכונה "גן מוקף חומה" (walled garden) הוצאו על מודעות וידיאו מושתקות, המופעלות אוטומטית באתרי צד שלישי. Adalytics שיתפה דוגמאות של המקרים הללו עם מפרסמים, ומשווקים רבים הצהירו שאם היו מודעים לאי ההתאמות הללו מראש, הם לא היו בוחרים ב-TrueView לצורך השיווק של מוצריהם. כמה מהם, לטענת  Adalytics, נדהמו לגלות שרוב התקציב שלהם הלך בפועל על פרסום וידיאו לא אפקטיבי. מפרסם אחד אמר ל-Adalytics כי זו "שיטה עבור יוטיוב וגוגל לחלץ יותר תקציב ולייצר נפח-מדומה, בצורה שתהיה 'טעימה' למפרסמים, כי הם לא מבינים את זה לגמרי". מנהל פתרונות הווידיאו הגלובליים של גוגל, מרווין רנו, דחה את ממצאי הדו"ח בפוסט שעלה לבלוג החברה השבוע (ג') ואמר שהמחקר מעלה "טענות לא מדויקות ביותר", וקבע שמפרסמים משלמים על מודעות רק כשהן נצפות. "אנו משתמשים באותות של איכות מודעה בזמן אמת, כדי לקבוע אם אנשים נוכחים ושמים לב, מה שעוזר לנו להחליט אם להציג מודעת וידיאו באתר או באפליקציה של Google Video Partner", כתב רנו. לדבריו, גוגל עוקבת אחר הציות למדיניות שלה, ובשנה שעברה הפסיקה להציג מודעות בלמעלה מ-143,000 אתרים שנמצאו ככאלו שהפרו את כלליה. רנו גם ציין שהדו"ח טוען בצורה לא מדויקת  כי רוב המודעות של קמפיין הפרסום מוצגות באתרי צד שלישי ולא ביוטיוב, ואמר שההפך הוא הנכון. עם זאת, מאחר שבין המפרסמים שאפשר שהוטעו נכללים ממשלת ארה"ב, הפרלמנט של האיחוד האירופי, משטרת ניו יורק ומשטרת דלאוור, ולצידם עסקי-ענק המשתמשים ב-TrueView, כמו ארנסט אנד יאנג (Ernst & Young), אמריקן אקספרס (American Express), דיסני פלוס (+Disney), ויבמ (IBM) בין השאר,  ניתן להניח כי גרסתה של גוגל לא תתקבל ללא חקירה מעמיקה של מה שבאמת אירע – או לא – במודעות TrueView שלה.

AI – את צירוף האותיות הזה, או את הפירוש העברי – בינה מלאכותית, רואים כיום כמעט איפה שלא תרצו. אותו ואת ה-Generative AI – הבינה המלאכותית היוצרת. ממהדורות החדשות ועד לתקשורת המקצועית, כמו כאן, באנשים ומחשבים, מעולמות הרפואה ועד לתחום הפיננסי, מדיבייטים בין מחשב לבן אדם ועד לשיר שמחייה אומן או אומני עבר. הבינה המלאכותית כאן, והיא הולכת וגדלה בקצב מהיר יותר משאנחנו יכולים לחשוב. מי היה מאמין פעם שנוכל לבקש מצ'טבוט כגון ChatGPT לכתוב לנו מאמר – והוא יעשה זאת בכמה שניות וכמעט בלי שגיאות? שנשמע זמרים אהובים עלינו, שמתו מזמן, "קמים לתחייה" באמצעות הטכנולוגיה? שהמחשב ינצח את אלופי השחמט, הטריוויה ועוד…? מי היה מאמין שנראה שלל יישומים ופיתוחים של הבינה המלאכותית בבית החולים? בצבא? במשרד? במפעל? והנה, אנחנו רואים. טכנולוגיית ה-AI נמצאת כאן – ובגדול, ועושה רושם שאנחנו רק מגרדים את קצה קצהו של הפוטנציאל שלה. אנחנו רק מתחילים להבין את הסכנות שבה, כמו גם את ההזדמנויות שהיא מביאה איתה. כנס Future of AI (צילום ארכיון). צילום: תומר פולטין הבינה המלאכותית, ובעיקר זו היוצרת, תעמוד במרכז הכנס השנתי Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב, ה-5 ביולי, בביתן 10 באקספו תל אביב (גני התערוכה). אותה בינה מלאכותית יוצרת שמבצעת מהפכות בתעשיות שלמות ומביאה אותנו להיות יותר יצירתיים. לצד זה, יידונו בו נושאים חדשניים לא פחות, כגון מחשוב, דאטה אנליטיקס, תשתיות IT, אקו-סיסטם הסטארט-אפים התוסס של ישראל ועולם ההון-סיכון. הכנס יכלול הרצאות של מיטב המומחים בתחום, מידע על הטכנולוגיות פורצות הדרך וכמובן, נטוורקינג. ישתתפו בו מנהלים בכירים, מומחים ויזמים, מהמובילים בתחום. נותנות חסות הפלטינום לאירוע הן יבמ (IBM) ונביוס (Nebius) ישראל, ונותנות חסות הזהב – דנודו (Denodo), צאג אליטה (Tzag Elita), איסטרוניקס (Eastronics), דלויט (Deloitte) וסלע (Sela). "שנת 2023 – נקודת המפנה בתחום הבינה המלאכותית" בן פלד, היוזם והמנכ"ל של כנס Future of AI, אמר כי "כבר ברור לכולם ששנת 2023 היא נקודת המפנה בתחום הבינה המלאכותית, עם הפריצה הגדולה של ה-ChatGPT ושל תחום ה-Generative AI. אין ספק שהמציאות משתנה לנגד עינינו, ומי שלא יאמץ את הכלים והטכנולוגיות החדשות – יישאר מאחור. ישנו פחד שה-AI יחליף אותנו, האנשים. אני מאמין שמי שיתאים את עצמו למציאות החדשה לא יוחלף על ידי הבינה המלאכותית, אלא ייהנה מהיכולות שלה. כמו שצ'ארלס דרווין אמר: לא החזק ביותר או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה שמגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי". בן פלד, היוזם והמנכ"ל של כנס Future of AI. צילום: תומר פולטין "כנס Future of AI לא עוסק רק בהצגת הטכנולוגיה, אלא גם ביכולתנו לחזות ולעצב את העתיד שלנו. ביחד, נבחן את גבולות ה-AI ונפתח דרך לעידן חדש של מכונות חכמות שיכולות ליצור, ללמוד, לעזור ולהעניק ערך וביטחון לכולנו. אני שמח לראות את קהילת Future of AI שהקמתי ב-2018 גדלה ואת ההתלהבות סביב הכנס השנתי שארגנו ל-2023, ואני מצפה לפגוש את כולם באירוע", הוסיף פלד. אז, אם אתם מומחים בעולמות הבינה המלאכותית, וה-Generative AI בפרט, אם אתם עוסקים בכך במסגרת העבודה, וגם אם הנושא הזה "רק" מעניין אתכם ומצית את הדמיון שלכם – אתם מוזמנים להגיע לכנס וללמוד על כל ההתפתחויות החדשות באחד העולמות המרתקים, שמעצבים את ההווה, ויותר מזה את העתיד, של כולנו. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

בעידן המודרני, כנראה שאם שואלים מישהו מה שלום שואב האבק שלך, ההתייחסות מאחורי המילים הללו היא לשואב אבק רצפתי, קרי רובוטי, שבדגמים המודרניים גם רבים מהם יודעים לשטוף את הרצפה; או לשואב אלחוטי, שמחזיקים ביד ועושים איתו כל מיני דברים – שקשורים לניקיון כמובן. ה-APV-80 של אפקס הוא לא זה ולא זה, אלא משהו כזה באמצע. הוא אמנם שואב אבק אלחוטי, אבל אותו לא סוחבים ביד, אלא מזיזים ממקום למקום על גלגלים, או כפי שהחברה מספרת, מדובר בשואב אבק בתצורת 'חבית', וכן הוא כמובן לא מיועד רק לשימוש ביתי, אלא גם, אם לא בעיקר, למשרדים ואפילו למכוניות. הספק השאיבה שלו, על פי היבואנית ברימאג, עומד על 16KAP והוא מצויד בסוללת 18 וולט, שלפי החברה מספיקה ל-40 דקות של שאיבה עם מיכל ה-20 ליטר שלו. השואב החדש, כחלק מהחבילה, מצויד בצינור גמיש באורך מטר וחצי, במברשות למגוון משטחים ושאיבת נוזלים, שאיבת שטיחים ועוד. המחיר עומד על 699 שקל.

"לכאורה, אנחנו מצויים בשיאה של מהפכת הדיגיטל. האפשרויות שאנחנו מקבלים כיום מהטכנולוגיה מעניקות לנו עושר חווייתי עצום, יותר מאשר בכל נקודה אחרת בעבר. זה נכון בהיבט האפליקטיבי הארגוני, ועל אחת כמה וכמה נכון למשתמשים בעולם הצרכני. אבל זה נכון בעיקר כאשר אנחנו משווים את עצמנו לעבר. את העתיד נוכל רק לדמיין, כי בעתיד יהיו אינסוף […]