יוזמה פרטית המוגשת לציבור הישראלי במסגרת קבוצת פייסבוק ששמה "תנועת ההיפרדות" שילשה את מספר משתתפיה בתוך יום אחד בלבד, עקב החקיקה שעברה אתמול (ב'), שרבים מתייחסים אליה כאל חלק ממהפכה משטרית שמחולל בישראל ממשל נתניהו. מדובר ביוזמה המתוארת בפייסבוק כך: "מטרת הקבוצה היא לקדם את הרעיון שמדינת ישראל צריכה להתפצל לפדרציה או לשתי מדינות נפרדות, כך שכל פלח באוכלוסייה יוכל לחיות על פי ערכיו". הקבוצה החלה את דרכה לפני זמן קצר, ומספר משתתפיה עמד על אלפים בודדים בבוקר יום האתמול, אך כעת היא כבר מונה 15 אלף משתמשים, ולפי מארגניה מספר החברים בקבוצה עולה במאות בכל שעה שחולפת. לכאורה אין מדובר במספר מרשים, אך מכיוון שזו קבוצה המציגה צעד שעד היום רבים חששו אפילו לבטאו במילים, ושעדיין נחשב כשנוי במחלוקת בקרב רבים, הנסיקה במספר המתעניינים בו – מסקרנת, במיוחד אם מייחסים לרשתות חברתיות יכולת לשקף מגמות ציבוריות.  ניצן עמית, אחד הקברניטים הראשיים שמקדמים את היוזמה, פרסם היום בקבוצה פוסט ובו ציין כי "הקבוצה שלנו צמחה בטירוף בימים האחרונים (במיוחד אתמול). אנחנו צוות שפועל במלוא הכוח כדי לקדם את האג'נדה בה כולנו מאמינים. כרגע אנחנו פועלים בכמה ערוצים כדי שנוכל להתקדם פוליטית, תקשורתית, לוגיסטית וגם כדי שנוכל לגייס כספים בצורה מסודרת (כרגע התקציב הוא 0 שקלים חדשים)". הודעת ניצן עמית בקבוצה של "תנועת ההיפרדות" בפייסבוק. צילום: לכידת מסך מפייסבוק

חברת הסייבר הישראלית סיגניה חשפה היום (ג') פרטים חדשים על קבוצת ההאקרים קסבניירו, שפועלת כבר חמש שנים נגד ארגונים פיננסיים באמריקה הלטינית. עם זאת, מומחים הגדירו את הקבוצה כ-"איום מהותי" על מגזר זה בעולם כולו. בסיגניה אומרים שגם חברות ישראליות חשופות למתקפות של הקבוצה. צוות החוקרים של סיגניה חשף, בהתבסס על התצפיות והחקירות שביצע באחרונה, כי ההאקרים שמאחורי קמפיין התקיפה של קסבניירו ביצעו כמה שינויים בשיטות התקיפה ובתשתית הטכנולוגית שבה הם משתמשים על מנת לתקוף את היעד. בחברה אומרים כי הם ממשיכים לעקוב אחר פעילות הקבוצה. איך קסבניירו פועלת? עמיר סדון, דירקטור מחקר בסיגניה, הסביר כי ההאקרים חברי קסבניירו משתמשים במייל פישינג נגד עובדים ועובדות בארגונים, על מנת לשתול סוס טרויאני, שמאפשר לתוקף לאסוף מידע רגיש ממחשבי הקצה של הארגון. בין היתר, ההאקרים גונבים קבצים מסווגים, צילומי מסך, פרטי משתמש, סיסמאות והקשות מקלדת. לדברי סדון, "מדובר בקבוצה ותיקה יחסית, שמוכרת עוד מ-2018. כעת אנחנו מזהים שהקבוצה עדיין פעילה, וששיטות הפעולה שלה יחסית דומות לאלה שהיו בעבר, אך כוללות שינויים, בין היתר בדרך הפעולה שבה נשלחים המיילים לנתקפים. בעוד שבגל התקיפות הקודם שלחו ההאקרים מיילים שלכל אחד מהם צורף קובץ PDF נגוע, כעת הם שולחים אותם עם קובץ html לגיטימי לכאורה, שמוביל להתקנת הסוס הטרויאני". בנוסף, סיגניה פרסמה שהתוקפים החלו להשתמש בשיטה מוכרת להסלמת הרשאות על מחשב הנתקף, וכן כי נמצאו עדויות פורנזיות שמקשרות את גל התקיפות הנוכחי לזה הקודם של הקבוצה. כדי להתגונן מפני קבוצת התקיפה, סיגניה ממליצה להטמיע את המזהים וחוקי הניטור במערכות ההגנה הארגוניות. בפוסט שהחברה פרסמה היום בבלוג שלה מצורפות רשימות של מזהים (IOCs) ששימשו את קבוצת התקיפה בגל האחרון, וכן כמה חוקי ניטור (YARA), שמאפשרים זיהוי של גרסאות חדשות של כלי התקיפה ושאותם ניתן להטמיע במערכות ההגנה של הארגון. הטמעה של אמצעים אלה עשויה לאפשר לארגון זיהוי מיידי של ניסיונות תקיפה של הרשת הארגונית ובכך למנוע גישה של התוקף לרשת. מה מצאו חברות אבטחה וסייבר אחרות? סיגניה היא לא החברה היחידה שחוקרת את קסבניירו ופעילותה. במחקר שפרסמה בחודש אוגוסט האחרון חברת אבטחת מידע וסייבר נוספת, טרליקס (לשעבר מק'אפי), צוין כי קבוצת התקיפה פועלת נגד יעדים בברזיל ובמקסיקו, ומשתמשת לצורך איסוף המידע בשיטות של הנדסה חברתית. המחקר שלה אף מציין כי הנוזקה של קסבניירו ידועה גם בשם Metaformo. על פי טרליקס, "הנוזקה יכולה לאסוף טווח רחב של נתונים, כולל שמות משתמש, מידע על הסיסטם ורשימת התוכנות המותקנות במחשב הקצה". חברה נוספת, WeLive Security, מציינת שיכולות הדלת האחורית של הנוזקה של קסבניירו טיפוסיות לסוסים טרויאניים שתוקפים את מגזר הבנקאות באמריקה הלטינית. "הנוזקה יכולה לבצע צילומי מסך ולשלוח אותם לשרת השליטה והבקרה שלה, לבצע בעצמה פעולות שמשתמשים מבצעים באמצעות העכבר או המקלדת שלהם, להוריד ולהתקין עדכונים עבורה, להגביל גישה לאתרי אינטרנט מסוימים, ולהוריד ולהפעיל קובצי הפעלה אחרים", כתבו החוקרים. על פי WeLive Security, הנוזקה גונבת רשימה של מוצרי אנטי וירוס שמותקנים במחשב הקורבן, גרסת מערכת ההפעלה שלו, שם המשתמש, שם המחשב והאם אחת או יותר מהתוכנות הללו מותקנות בו: Diebold Warsaw GAS Technology – אפליקציה שמגינה על גישה לבנקאות אונליין, טראסטיר ואפליקציות בנקאות מסוימות באמריקה הלטינית".

איך נפלו מחירים: בימים אלה, שבהם טוויטר יורדת מבימת ההיסטוריה לטובת ה-X של אילון מאסק, מוצע שוב למכירה ה-NFT של מייסד החברה, ג'ק דורסי. המוצר הזה הוא הציוץ הראשון בטוויטר, שאותו כתב דורסי, ובו הוא ציין: "Just set up my twttr" ("זה עתה הגדרתי את חשבון הטוויטר שלי" – צ"ק). ציוץ זה היה אחד ממוצרי ה-NFT הראשונים שנמכרו. מחיר המכירה אז היה סכום שווה ערך ללא פחות מ-2.9 מיליון דולר, אבל כעת מתברר שכמו שעולם ה-NFT עומד להישכח מהלב, כך ערכו של הציוץ, שאותו רכש יזם הקריפטו סינה אשתווי, שווה כעת כמעט 0. לפי כשנה אשתווי ניסה למכור את הציוץ בלא פחות מ-48 מיליון דולר, אבל גם בשיאה של אופנת ה-NFT, ועל אף שהוא כינה את חמש המילים בציוץ של דורסי "המונה ליזה של היקום הדיגיטלי", ההצעה הגבוהה ביותר הגיעה לכ-6,800 דולר (!). באפריל השנה הוא ניסה שוב למכור את הציוץ, הפעם בשוק הפתוח OpenSea, ואז ההצעה הכי גבוהה הגיעה ל-277 דולר (!!). אשתווי כמובן לא מכר, וכעת הוא מנסה שוב, באותה הפלטפורמה. ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שני את'ריום בלבד, שזה בערך 3,700 דולר (!!!). דרך אגב, אשתווי לא מתחייב למכור בכל מחיר שיקבל כהצעה הגבוהה ביותר. כמו בניסיונות הקודמים, הוא ציין כי "חשוב לי מי שירצה לקנות אותו. לא אמכור את ה-NFT הזה לכל אחד, כי אני לא חושב שהוא מגיע לכל אחד".

יצרני מכוניות, חלקם מהחברות החזקות והגדולות בעולם, מלקקים את הפצעים עד היום ממה שפקד אותם לפני כשלוש שנים, בתקופה שבה העולם התמודד עם משבר הקורונה. לפתע, מסביב לעולם וגם אצלנו בישראל, היה כמעט בלתי אפשרי להזמין מכונית חדשה אצל חלק מהמותגים. הסיבה הייתה מחסור חמור בצ'יפים, כלומר כל הרכיבים שהופכים כלי רכב מודרני למערכת חכמה ועתירת מחשוב. חמור מזה, בחלק מהמקרים רבבות מכוניות גדשו את המגרשים הסמוכים למפעלים. ייצורן כמעט הושלם, אך היעדר הצ'יפים הפך אותן לקופסאות מתכת דוממות, שכל עוד לא נמכרו – הן הפכו לבעיה שמכבידה על היצרן. והבעיה לא הסתיימה כאשר הקורונה שככה. יש מותגים שאיבדו את פלח השוק שלהם לטובת יצרנים סיניים של מכוניות חשמליות, שפשוט היו שם כאשר הלקוחות חיפשו מה לרכוש והיו מוכנים להמר על מותג לא מוכר. היופי של כלל פארטו הוא שאפשר להחילו על כל היבט של העסק שלנו. למשל, מהם הפריטים שמוכרים יותר? אילו פריטים מכרו יותר בהשוואה לשנה שעברה, ולעומתם מה היה בשנה שעברה להיט המכירות שלנו, אבל השנה מאכזב? והאם אנחנו יכולים להבין למה זה קרה והאם מדובר בבעיות פנימיות כמו חריקות בשרשרת אספקה, או שמדובר בשינוי טרנד בשוק שלא זיהינו בזמן? המשבר העולמי של שרשראות האספקה בתקופת הקורונה הראה לכולנו מה עלולה להיות המשמעות של בעיות ותקלות בניהול המלאי. מחקרים מראים כי בארגונים המנהלים מלאי העלויות שנובעות מניהול המלאי עלולות להגיע לשיעור של מעל 30 אחוז מסך עלות הארגון. מול נתון כזה, ברור מדוע שגיאות בניהול המלאי עלולות להיות קריטיות לארגון. נושא ניהול המלאי נחקר עשרות שנים באקדמיה, ועדיין נראה כי ארגונים רבים, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, אינם מאמצים מודלים בסיסיים בתחום ונשענים על תחושות בטן ואינטואיציות כחלופה לכלים אנליטיים. פלח חשוב זה של המשק בעיקר משווע לשיפור בפריון, ומתן דגש לנושא זה יכול לשפר את הביצועים שלהם באופן משמעותי. מחקרים אף מראים כי טעויות המלאי בארגונים עולות על 15 אחוז. פעמים רבות, הכמות שמצויינת במערכות המידע של הארגון שונה מהכמות בפועל. זו תופעה שגורמת לעלייה בעלויות המלאי לארגון. בכל ארגון שמנהל מלאי מתמודדים עם שורה של דילמות שנוגעות לכל פריט: כמה להזמין? מאיזה ספק? וכפועל יוצא, מה תהיה רמת המלאי בכל נקודת זמן? מכיוון שהביקוש לפריטים אינו ידוע באופן חד-משמעי, הארגון נוטה להחזיק רמה מסוימת של מלאי-ביטחון לכל פריט. בפועל, פריטים שמוחזקים במלאי ולא נצרכים מייצרים עלות אחזקת מלאי, ואילו ופריטים שחסרים כאשר יש עבורם ביקוש מייצרים עלות חוסר או אובדן מכירה. מה שהמחסנאי יודע. מצב המלאי לאשורו. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock ספירת מלאי יותר תכופה – מומלצת אחד הכלים המרכזיים להשגת דיוק ממלאי הוא ביצוע של ספירת מלאי. הרגולציה דורשת ביצוע של ספירת מלאי פעם בשנה, אבל עדיף לבצע יותר מזה, בכל פעם שניתן. בעסקים קטנים ובינוניים, ברוב המקרים העומס ייפול על כתפי המנהלים (שממילא נוטים למלא תפקידים הרבה יותר רחבי היקף בהשוואה למקביליהם בעסקים גדולים) ועל העובדים המועטים. מומלץ לבצע את הספירה באמצעות מסופונים, כדי להקל על עבודת הסופרים, להאיץ את הספירה ולייעל אותה. כדאי לבדוק בכל ספירה אילו פריטים היו בסטייה גדולה גם בספירה זו וגם בשנים קודמות. כלומר, לזהות ולשים את האצבע על הנקודות שבהן אנחנו נוטים לשגות בספירת פריטים במלאי שלנו. דבר זה אופייני מאוד לחומרי גלם שנספרים בתפזורת, אך אפשרי גם כאשר מדובר במוצרים מוגמרים. כאשר זיהינו פריטים כאלה, מומלץ להפיק לקחים מהספירה האחרונה ולהחליט שמעתה והלאה אנחנו לא ממתינים לדקה ה-90 שבה אנחנו מחויבים לבצע ספירה, אלא אנו סופרים אותם בתדירות גבוהה יותר (בכל חודש או כל רבעון) כדי לצמצם את טעויות המלאי באופן שוטף. כדאי להפיק דו"חות פארטו ABC של לקוחות – כדאי לבצע ניתוח של הלקוחות לפי פארטו ("חוק 80-20", ובקליפת אגוז: כלל אצבע שאומר, כי מעט לקוחות יהוו את רוב המכירות, ואילו רוב הלקוחות יהוו חלק קטן יותר מהמכירות) ולבדוק אילו לקוחות מובילים את רשימת המכירות השנה, בהשוואה לשנה שעברה. כאשר מתברר שיש לקוחות שהופיעו ברשימה בשנה שעברה ואינם נמצאים בה השנה – יש לבדוק את מהות השינוי. וכמובן, תובנה זו נכונה גם מהכיוון ההפוך: לקוחות שהפכו לפתע לגדולים ומשמעותיים, ראויים לתשומת לב ניהולית בשנה הנכנסת. דו"חות פארטו ABC של פריטים – היופי של כלל פארטו הוא שאפשר להחילו על כל היבט של העסק שלנו. למשל, מהם הפריטים שמוכרים יותר? אילו פריטים מכרו יותר בהשוואה לשנה שעברה, ולעומתם מה היה בשנה שעברה להיט המכירות שלנו, אבל השנה מאכזב? והאם אנחנו יכולים להבין למה זה קרה והאם מדובר בבעיות פנימיות כמו חריקות בשרשרת אספקה, או שמדובר בשינוי טרנד בשוק שלא זיהינו בזמן? הפעלת מודלים בסיסיים לניהול המלאי מומלצת באופן חד-משמעי. כלים אלו קיימים ברוב מערכות ה-ERP ומאפשרים למנהלים להחליט מתי יש להזמין פריטים, מאיזה ספק ובאיזו כמות, על מנת לשמור על רמת מלאי אופטימלית שתאפשר הורדת העלויות למינימום. הכותב הוא מנכ"ל חשבשבת ופרופ' אורח בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון

אימפרבה (Imperva), חברת אבטחת המידע הישראלית במקורה, נמכרת לת'אלס (Thales) הצרפתית ב-3.6 מיליארד דולרים. זו צפויה לרכוש את אימפרבה מקרן תומא בראבו (Thoma Bravo), הבעלים שלה. ת'אלס נסחרת לפי שווי של 27.7 מיליארד יורו בבורסה בפריז. חברת אבטחת המידע נרכשה על ידי הקרן באוקטובר 2018, בסכום של 2.1 מיליארד דולר – פרמיה של כ-29% על שוויה בנסדא"ק. בינואר 2019 הושלמה העסקה ויום לאחר מכן היא כבר נמחקה מהמסחר בבורסה הניו-יורקית. לאחר רכישתה על ידי תומא בראבו, החברה החלה בתהליכים לפיטורי עשרות מ-500 עובדי מרכז המו"פ שלה בישראל. עם זאת, החברה לא סגרה את פעילותה בארץ. תומא בראבו היא קרן הון פרטית, הממוקדת במגזר התוכנה ושירותי הטכנולוגיה. היא ביצעה מאות עסקות תוכנה בשווי עשרות מיליארדי דולרים מאז 2003, ובבעלותה, עשרות חברות בתחום. תומא בראבו הייתה פעילה ביותר בתחום הגנת הסייבר בשנים האחרונות. היא רכשה את ברקודה (Barracuda Networks) תמורת 1.6 מיליארד דולר בפברואר 2018; את ספקית האבטחה וניהול האירועים LogRhythm ביולי 2018; את ספקית אבטחת היישומים Veracode תמורת 950 מיליון דולר בנובמבר 2018; ואת סופוס (Sophos), תמורת 3.82 מיליארד דולר באוקטובר 2019. הנרכשת: ספקית מרכזית של מערכות אבטחה החווה צמיחה מהקמתה פאם מרפי, מנכ"לית אימפרבה. צילום: יח"צ אימפרבה הוקמה ב-2002 על ידי שלושה ישראלים – שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודא וב-2004 שינתה את שמה לזה הנוכחי. המשרדים הראשיים שלה נמצאים בעיר רדווד שבקליפורניה ובארץ היא מפעילה מרכז מו"פ מרחובות ומתל אביב. החברה הונפקה בשנת 2011 בבורסה בניו יורק. מנכ"לית אימפרבה כיום היא פאם מרפי. החברה היא ספקית מרכזית של מערכות אבטחה וחווה צמיחה מתמשכת מאז הקמתה. יש לה כ-5,200 לקוחות בכ-100 מדינות וההכנסות שלה, לפי ת'אלס, נאמדות ב-500 מיליוני דולרים בשנה. היא מעסיקה כ-1,400 עובדים, מהם 500 במו"פ בישראל. מנכ"ל אימפרבה ישראל, משה ליפסקר, הוא גם סמנכ"ל הפיתוח של החברה. באימפרבה אומרים שהטכנולוגיה שלהם מגינה על "מה שבאמת חשוב" בארגונים. לדבריהם, "פושעי סייבר משנים את הטקטיקות שלהם ברגע שהצליחו לבצע פריצה מוצלחת, אך הדבר המרכזי – הרצון לעשות כסף באמצעות גניבת מידע – לא משתנה. הם מבצעים את המזימות שלהם באמצעות גילוי פרצות אבטחה במאגרי מידע ופריצות לאפליקציות. הטכנולוגיה שלנו משלבת טכניקות מעקב וקלסיפיקציות, כדי לאתר ולבלום מתקפות סייבר". במאי 2021 אימפרבה רכשה את קלאוד וקטור (CloudVector) – סטארט-אפ אמריקני שמתמחה בהגנה על API (ממשק לתכנות אפליקציות – Application Programming Interface), תמורת עשרות מיליוני דולרים. שלוש שנים אחר כך רכשה את Tomium Software האמריקנית ואת חברת SkyFence הישראלית. קרמר מכר את אחזקותיו בחברה תמורת 90 מיליון דולר בשנת 2017, ושנה אחר כך החברה רכשה את חברת אבטחת המידע האמריקנית פרבוטי ב-140 מיליון דולר.

גוגל הקדישה היום (ג') את הגוגל דודל (Google Doodle) שלה לד"ר מוחמד הלמי, רופא מצרי שהסתיר והציל משפחה יהודית מידי הנאצים בברלין. הדודל הגיע לציון 122 שנים להולדתו של ד"ר הלמי.   הדודל של ד"ר הלמי יחליף את הלוגו של מנוע החיפוש של החברה, כך שכל מי שיבקר באתר גוגל בישראל – ובגרמניה – לאורך כל היום ייחשף לאיור של ד"ר הלמי ויכיר את סיפורו המדהים של הרופא המוסלמי, בן למשפחה ממוצא מצרי, שהיגר מסודן לברלין כדי ללמוד רפואה, והציל את שכנתו אנה בורוס, וכמה מבני משפחתה. בשנת 2013 הוכר הלמי על ידי יד ושם כ"חסיד אומות העולם", והוא הערבי היחיד שנושא בתואר זה. חמש שנים לאחר ההכרזה, אחיינו של הלמי, ד"ר נאסר קוטבי, רופא מאוניברסיטת עין שמס בקהיר, קיבל את האות בשמו, בטקס בברלין שתועד בסרטה של הבמאית טליה פינקל "אנה והרופא המצרי", שם הוא גם פגש לראשונה את קרלה, בתה של אנה שניצלה בזכות דודו.  את האיור ל-דודל יצרה האמנית הישראלית נועה שניר שפועלת בברלין. היא סיפרה על עבודתה: "הסיפור של הלמי ריגש אותי מאוד. כיהודייה, המחשבה על אנשים מחוץ לקהילה שסיכנו את חייהם כדי לעזור לאחרים במהלך מלחמת העולם השנייה זה משהו שמעניק לי באופן אישי תקווה לגבי האנושות. הלמי עצמו סבל מרדיפות בשל הרקע והמוצא האתני שלו, וזה עדיין לא מנע ממנו לעזור לכמה שיותר אנשים".

חברת ההיי-טק קלאודינרי (Cloudinary), שמפתחת טכנולוגיות לניהול מדיה דיגיטלית בענן, אירחה במשרדיה באחרונה חיילים קרביים משוחררים, במסגרת פעילות "גב ללוחם". המפגש נועד להציג בפני המשתחררים את אפשרויות ההשתלבות במגוון תפקידים בהיי-טק וכיצד לתכנן את השלבים הראשונים בקריירה המקצועית שלהם מבחינת פנייה לחברות, קבלת החלטות בצמתים משמעותיים בחיים, לימודים אקדמיים ועוד. המפגש כלל סיור במשרדים ובמרכז הפיתוח של החברה ופאנל שעסק בהצגת דוגמאות לתפקידים ומשרות בהיי-טק, שהן לאו דוקא פיתוח קלאסי, כמו ניהול מוצר, ניהול פרויקטים, כספים ועוד. משתתפות הפאנל מטעם קלאודינרי היו עובדות שעשו מסלול דומה לזה של החיילים שמשתחררים כעת. הן סיפרו על הדרך שעשו ושיתפו תובנות וטיפים מניסיונן. נועה אדלר אנידז'ר, מנהלת מיתוג מעסיק בקלאודינרי: "אנחנו רואים בשיתוף הפעולה עם "גב ללוחם" מטרה חברתית ראשונה במעלה, לסייע ולהחזיר למי שתרמו למדינה שירות קרבי של שלוש שנים ויותר, ולהדריך אותם מהניסיון שלנו כיצד לפלס את דרכם. מי שעברו מסלול קרבי, ובמיוחד אלו שביצעו תפקידים פיקודיים, רכשו לעצמם כישורים והתנסויות שיסייעו להם בהמשך כאנשי היי-טק ויזמים. המסר העיקרי שלנו הוא שלהיי-טק לא חייבים להגיע רק משירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל". קלאודינרי פיתחה טכנולוגיות לניהול מדיה דיגיטלית בענן, כולל עריכה אוטומטית, אופטימיזציה והצגת התמונות וסרטוני הווידיאו באתרים ואפליקציות. החברה מעסיקה 400 עובדים בישראל ובארה"ב, עם היקף הכנסות של למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה. קלאודינרי משרתת כיום כעשרת אלפים חברות וארגונים ברחבי העולם, כולל חברות מסחר אלקטרוני גדולות, וחברות מדיה וחדשות מובילות. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

סטארט-אפ הפינטק השוויצרי-ישראלי אוקורה הודיע היום (ג') על מינויו של עמי פישמן לסמנכ"ל הכספים של החברה. פישמן צבר ניסיון עשיר כמנהל כספים בחברות היי-טק גלובליות ובסטארט-אפים, בין היתר בעולמות המכשור הרפואי, הגיימינג והפיננסים. בין החברות שבהן הוא עבד נמצאות הייקון מערכות, דיון מדיקל דיוויסס, 888 ו-KPMG. במסגרת תפקידו בהייקון, הוא היה ממובילי ההנפקה שלה בבורסה של תל אביב. אוקורה פיתחה פלטפורמה משולבת לניהול תשלומים גלובליים, בנקאות וניהול סיכונים.