יזם הטק אילון מאסק, הידוע בהצהרותיו הפרובוקטיביות הקבועות ובנוכחותו הדומיננטית ברשת החברתית שבבעלותו, X, המתאפיינת בפרסום ציוצים ללא סינון או צנזורה עצמית, עלה שוב לכותרות השבוע. הפעם בגלל התבטאויות קשות במיוחד אודות לא אחרת מאשר בתו. בראיון שהעניק באחרונה טען מאסק כי הבת הטרנסג'נדרית שלו, שנולדה כבן, "מתה". הוא הוסיף והבהיר כי היא "נהרגה על ידי וירוס המוח הער (Woke)". חאבייר אלכסנדר מאסק בן ה-20, נולד למאסק ב-15 באפריל 2004 יחד עם אחיו התאום גריפין, כשהיה בזוגיות עם אשתו הראשונה, הסופרת הקנדית ג'סטין ווילסון. כשמלאו לו 18 הוא עבר שינוי והפך לאישה. לאחר השינוי בחרה הבת להיקרא ויויאן ג'נה ווילסון, ולשאת את שם אמה, בהחלטה שסימנה בריחה מהפרסונה הציבורית המוכרת כל כך של אביה, שהוא גם רוב הזמן האדם העשיר בתבל. מאז המהפך המגדרי, ואחרי שב-2022 התמלאו כלי התקשורת בדיווחים על הנתק שעליו הכריזה הבת מאביה, הפכה מערכת היחסים הסוערת-מנוכרת בין ויויאן למאסק לציבורית יותר ויותר. בראיון אמר מאסק שבתו הטרנסית כבר לא קיימת עבורו, וייחס את שינויי המגדר שלה למה שתיאר כהשפעת האידיאולוגיה הפרוגרסיבית העכשווית, שהיא תוצאה של אמונות שמאלניות. “I was tricked into doing this… the people promoting this should go to prison.” @ElonMusk opens up to @JordanBPeterson about gender ideology’s impact on his son, Xavier. pic.twitter.com/1bdILGNdJE — Daily Wire (@realDailyWire) July 22, 2024 זמן מה אחרי שהעולם גילה על השינוי של ויויאן והגיב על התנהלות אביה, הניכור שלו ממנה, וחוסר נכונותו לקבל אותה כפי שהיא כיום, צייץ למאסק בין השאר את הדברים האלו: "אומרים לנו בו זמנית שאין הבדלים בין המינים ומנגד שמגדרים הם שונים כל כך עד שרק ניתוח בלתי הפיך הוא האפשרות היחידה (לשנות אותם – ג"פ). ולי מישהו חכם ממני יכול להסביר את הדיכוטומיה הזו?" Vivian Jenna Wilson is alive & well https://t.co/QGJlwvljhQ pic.twitter.com/TZUHtz6xgi — atra ???????? (@_bilaire) July 23, 2024 חתם על מסמכי השינוי אחרי שהולך שולל? לדברי יזם הטק בראיון, ויויאן קיבלה את ההחלטה לשנות את מגדרה בתקופת הקורונה, בתהליך שלטענתו הוא "רומה" והולך שולל על מנת שיתמוך בו. לדבריו, הוא האמין למה שנאמר לו שאם לא יחתום על טפסי הסכמה רפואיים לתהליך, ויואן עלולה להזיק לעצמה ולנסות להתאבד. מאסק סיפר כי הוא מתחרט כעת על האישור שהעניק להליך, שעל אופיו המדויק לא פירט, ואמר כי הוא מתנגד נחרצות לרעיון לאפשר לילדים לעבור שינויים שכאלה, שלדעתו הם מעשים שאינם נכונים מבחינה מוסרית. מאסק, שהקפיד להביע דעות קולניות נגד טרסג'נדריות, חזר בראיון על רצונו להילחם במה שהוא תופש כהשפעות אידיאולוגיות מזיקות, והצהיר על כוונתו "להרוס את נגיף המוח הער". עמדתו של אילון מאסק בנושאי להטב"ק התפתחה על רקע נטיותיו השמרניות המוכרות, וההתנגדות הקולנית שלו למה שהוא תופש כהתפשטות חברתית של אידיאולוגיות פרוגרסיביות. הבעלות שלו על X, אותה רכש ב-44 מיליארד דולר ב-2022, סיפקה לו פלטפורמה להדהד את דעותיו אלו ביתר שאת, ולייצר עוד ועוד פרובוקציות ודרמות סביב נושאים חברתיים, כדוגמת מאבקו זה בטרנסג'נדריות. הערותיו של מאסק בנושאים אלו עוררו ומעוררות גם כעת דיונים רחבים יותר על זכויות הורים, אוטונומיה רפואית והאחריות של אנשי ציבור בעיצוב השיח הציבורי בנושאים רגישים. The governor of California just signed a bill causing massive destruction of parental rights and putting children at risk for permanent damage. Important to read this: https://t.co/6GNnEurZ3v — Elon Musk (@elonmusk) July 16, 2024 באחרונה, כפי שדיווחנו, מאסק הודיע כי SpaceX ו-X עוברות מקליפורניה לטקסס, כשלדברי יזם הטק, הסיבה היא חוק פרטיות מגדרי חדש שעבר בקליפורניה. ואכן הבשורה הגיעה מיד לאחר שמושל קליפורניה, גאווין ניוסום, העביר חוק האוסר על בתי ספר לדרוש ממחנכים ומצוות המוסד לחשוף בפני הורים שינויים עליהם החליט.ה תלמיד.ה בדבר זהות מגדרית או נטייה מינית, ללא רשות מפורשת של הילד.ה. "מושל קליפורניה חתם זה עתה על הצעת חוק שגורמת להרס מסיבי של זכויות הורים ומעמידה ילדים בסיכון לנזק קבוע", צייץ מאסק. הוא הביע את התנגדותו החריפה לחוק החדש הזה, וציין כי מדובר ב"קש האחרון" ששבר את גב הגמל – גבו שלו. מאסק הדגיש עוד שהמהלך המתוכנן של עזיבת קליפורניה מגיע "בגלל החוק הזה, וחוקים אחרים רבים שקדמו לו, שתוקפים הן משפחות והן חברות".

אם אתם נמנים על אנשי מערכות המידע וההיי-טק, והגעתם למסקנה (המתבקשת) שללא תואר שני התקדמותכם האישית והמקצועית תיחסם, הרי התוכנית לתואר שני בטכנולוגיות מידע חדשניות של המכללה האקדמית רמת גן, מהווה פיתרון אופטימאלי עבורכם. אוסף ההצעות ללימודי תואר שני מותיר אתכם מבולבלים. מה רציני, מה מתאים לי, האם MBA באמת יקדם אותי. מסתבר שבניגוד לתוכניות אחרות של תואר שני בניהול, תוכנית התואר השני בניהול טכנולוגיות מידע חדשניות מוכוונת כולה להכשרת מנהלים בידע ומיומנויות לניהול מוצרי טכנולוגיה ושירותים חדשנים. "טכנולוגיות המידע הוא אחד התחומים שקצב השינויים וההתפתחויות בהם מואץ מידי יום", מתאר את משנתו ד"ר אלון הסגל, ראש התוכנית ללימודי תואר שני במכללה. "למנהלים ולמקצוענים בתחום הכרחי לרכוש כלים ומיומנויות המאפשרים מחד התמודדות נאותה עם אתגרים טכנולוגים דינאמיים, ומאידך התמודדות עם ההשלכות הניהוליות, הארגוניות והאנושיות של הטמעת טכנולוגיות בארגון. חשוב שאנשים אלה ילמדו לנהל בצורה אפקטיבית את טכנולוגיות המידע". הקורסים בתוכנית מאפשרים לבוגרים התמודדות יעילה עם נושאים כגון יזום, ניהול ושווק מוצרים ושירותים חדשניים בתחום טכנולוגיות המידע, הובלת תהליכי ניהול חדשנות, טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת מוצרים טכנולוגיים, ניהול השקעות וגיוסי משאבים ביחידות יזמיות בארגון, ניהול מערכות מידע מורכבות והתאמת שיטות ניהול מבוזר ואג'ילי של מוצרים ושירותים טכנולוגיים ארגוניים ועוד. הסטודנטים מתעמתים במהלך הלימודים עם קונפליקטים העומדים בפני ארגון אשר שואף לנהל בצורה יעילה ואפקטיבית את משאבי המחשוב הקיימים שלו, ובו בזמן להחדיר טכנולוגיות חדשות לפתרון בעיות תפעוליות ולוגיסטיות מסוגים שונים. "תרומתה של התוכנית לתחום הניהול היא בלימוד שילוב נכון של טכנולוגיות מידע עם דרכים להשגת המטרות העסקיות והאסטרטגיות של הארגון", מדגיש ד"ר הסגל. "בוגר התוכנית הוא אדם שמבין היטב את היעדים העסקיים של הארגון, וחותר להטמעה של טכנולוגיות מידע, התורמות בצורה ישירה להשגת יעדים אלה". מחזור הלימודים הבא ייפתח בחודש אוקטובר הקרוב ויכלול מגוון יתרונות: מתוכנת לימודים המותאמת לאנשים עובדים – שילוב ימי שישי בקמפוס ואחה"צ נוסף באופן מקוון. צוות הוראה מנוסה, הכולל אנשי מקצוע בכירים מתעשיות ההיי-טק המובילות. שכר לימוד אוניברסיטאי למצטרפים למחזור הקרוב, שייפתח בחודש אוקטובר 2024. לפרטים נוספים – הקישו כאן והכנסו לקישור

אפל עובדת על iPhone מתקפל שעשוי להגיע לשוק בשנת 2026 – כך על פי דיווח בלעדי שפורסם ב-The Information. הדיווח מספר, כי המכשיר יעוצב כמכשיר צדפה, בדומה לקו  מכשירי ה-Galaxy Z Flip של סמסונג. עוד מדווח, כי אפל יצרה קשר עם ספקים באסיה בחודשים האחרונים בנוגע לייצור רכיבים למכשיר. שמועות על iPhone מתקפל מסתובבות ברשת כבר כמה שנים, אך הדיווח טוען שאפל סוף סוף מתקדמת עם הפרויקט. המכשיר קיבל לכאורה את שם הקוד "V68" בתוך אפל, מה שמצביע על כך שהעבודה מתגברת. הדיווח אף מפרט, כי אפל התעקשה זמן רב כדי להשיג את מטרתה להעלים קו קיפול גלוי באזור שבו יתקפל מסך ה-iPhone, ובסופו של דבר הצליחה להתגבר על מכשול זה. עם זאת, יש, כמובן, אפשרות שאפל תחליט שלא להוציא iPhone מתקפל אם המכשיר לא יעמוד בתקני האיכות הגבוהים של החברה. בכל מקרה, נראה שiPhone מתקפל, אם אכן יגיע אלינו – נמצא במרחק של לפחות כמה שנים.

באג 2024, היום החמישי: קראודסטרייק הודיעה כי באג בתוכנת הבדיקה שלה הוא שהביא לתקלת ההשבתה העולמית, שנגרמה בשבוע שעבר. ענקית האבטחה פרסמה היום (ד') עדכון למדריך ההתאוששות והשיקום שהיא הנפיקה בעקבות התקרית הגלובלית, שהביאה להשבתה של 8.5 מיליון מחשבים ושרתים מבוססי Windows, ופגעה גם במחשבים שפועלים על גבי לינוקס. לפי ענקית האבטחה, בפלקון, פלטפורמת ההגנה שלה, יש חיישן שמגיע עם "תוכן" – כזה שמגדיר את יכולותיו. התוכנה מתעדכנת ב-"Rapid Response Content", וכך מתאפשרת יכולת לזהות ולאסוף מידע על איומים חדשים. ה-"תוכן" של החיישנים נסמך על קוד בשם "סוגי תבניות", שכולל שדות מוגדרים מראש עבור מהנדסי זיהוי איומים, על מנת להעניק לפלטפורמת ההגנה יכולת לתגובה מהירה. כך, כל מופע מבין התבניות הללו ממפה את ההתנהגויות הספציפיות – כדי שתוכנת החיישן תוכל לצפות, לזהות ולסכל את האיומים. "באג במאמת התוכן" בפברואר השנה הנפיקה קראודסטרייק "סוג תבנית" חדש, שנועד לזהות טכניקות התקפה חדשות. סוג תבנית זה עבר בדיקות בתחילת מרץ, ולאחר מכן שוחרר לשימוש הלקוחות. שלושה סוגי תבנית נוספים שוחררו במהלך אפריל, וכולם פעלו באופן כמעט תקין לחלוטין. בדיעבד, הסתבר כי הבעיה הייתה דווקא לא עם כלים ומערכות מבוססי Windows, אלא עם כאלה שפועלים בסביבת לינוקס. כפי שפרסמנו אתמול, למכונות בסביבת לינוקס היו בעיות עם ההגנה של קראודסטרייק כבר באפריל. מאוחר יותר, ב-19 באפריל, ענקית הגנת הסייבר שחררה סוגי תבנית נוספים. אחד מהם כלל, לפי קראוד סטרייק, "נתוני תוכן בעייתיים" – אבל למרות זאת החברה שחררה אותו לשוק, בגלל מה שהיא תיראה כ-"באג במאמת התוכן (Content Validator)". החברה לא פירטה את תפקידו של מאמת התוכן. מומחים הסבירו כי "הבאג שוחרר כחלק מההשקה של הוספת רכיבים ושירותים מעודכנים. זה קרה כיוון שאנשי קראודסטרייק הניחו, ובדיעבד באופן שגוי, שמשמעותן של תוצאות הבדיקות שסוגי התבניות עברו במרץ ובאפריל היא שהעדכון ששוחרר לשוק ב-19 ביולי – תקין". אז זהו, שלא.

אפלייד סיסטמס האמריקנית רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי פלאנק – כך פורסם אתמול (ג'). היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכרבע מיליארד דולר. בשל הרכישה, אפלייד תקים מרכז פיתוח בישראל. פלאנק פיתחה פלטפורמה מבוססת AI לטובת עולם הביטוח. היא הוקמה ב-2016 על ידי אלעד צור, מנכ"ל החברה, אמיר כהן, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, ודוד שפירו. הפלטפורמה שהנרכשת פיתחה אוספת ומאגמת נתונים ומידע עסקי פומבי לטובת בנייה של תובנות מבוססות דאטה. בעזרתן ניתן לקבל הערכות מדויקות ונכונות יותר של רמות סיכון, לקדם תהליכי חיתום – וכך להגדיל את הפרמיות. מאז הקמתה, פלאנק גייסה 73 מיליון דולר מקרנות הון-סיכון. כחלק מהעסקה, צור ימונה לסמנכ"ל AI ראשי באפלייד סיסטמס, ו-65 עובדי פלאנק ייקלטו בחברה הרוכשת. אפלייד היא חברה פרטית שמונה 2,700 עובדים. קרן ההון הפרטית הלמן & פרידמן היא בעלת מניות הרוב שלה מאז 2014. החברה היא ספקית מהגדולות בעולם של מערכות ניהול ביטוח מבוססות ענן. הרוכשת ציינה בהודעתה כי היא מצפה ש-"הרכישה תרחיב באופן משמעותי ותאיץ את אספקת יכולות הבינה המלאכותית בכל היצע המוצרים שלנו". טיילור רודס, מנכ"ל החברה, אמר כי "אנחנו מאמינים שהגיע הזמן לנקוט בצעדים נועזים להוביל את תעשיית הביטוח בגילוי וביישום היתרונות שיש ל-AI להציע". "הקמנו את פלאנק מתוך אמונה שגישה לנתונים בזמן אמת, כדי לקבל תמונה מלאה של מצב העסק, היא חיונית יותר מאי פעם", אמר צור. "כך ניתן לזהות את גורמי הסיכון האמיתיים שהם בליבת עסקי הביטוח. המוצר שלנו, המבוסס על יכולות ה-AI, מציע גישה למידע עסקי בזמן אמת, במטרה להעניק תמונת מצב מלאה וחיונית על עסקים עבור חברות הביטוח. המוצר מזהה גורמי סיכון לעסק ומאפשר לגופי הביטוח להתאים את תנאי הפוליסה למבוטח, תוך כדי התייעלות כספית". צור עבד בעבר ב-BlueTail, שעסקה בכריית מידע ונמכרה לסיילספורס לפני יותר מעשור. בחודשים האחרונים אפלייד שחררה את הגרסאות הראשונות שלה לתכונות המופעלות על ידי AI במוצריה. היא ערכה ניסויים לבחינת יכולות בינה מלאכותית שונות, ועשתה זאת במעבדת ה-AI שלה בשיתוף כמה גופי ביטוח גדולים. "מקרי שימוש אלה הציפו בפנינו הזדמנויות משמעותיות לצמצום חוסר היעילות ולהפקת יותר ערך מהנתונים", נמסר.

גוגל, בצעד שכבר מעורר מחלוקת, מבטלת את ההחלטה שלה להפעיל את התוכנית למניעה אוטומטית של מעקב באמצעות עוגיות, קוקי'ז, מצד שלישי. החלטה זו אומרת, לשמחתם של הרבה מאוד מפרסמים וגורמים אחרים, שמשתמשי הדפדפן הפופולרי ביותר עלי אדמות, כרום, יצטרכו לדאוג בעצמם למניעת התופעה הזו, שבה מפרסמים, כמו גם גוגל עצמה, יכולים לעקוב אחרי הרגלי הגלישה שלהם באינטרנט. אף על פי שדפדפנים אחרים בשוק, כמו ספארי של אפל ופיירפוקס של מוזילה, כבר מונעים מעקב של עוגיות מצד שלישי כברירת מחדל, בגוגל החליטו, כאמור, לבטל את התוכנית. זאת, על אף שהיא הקדישה לה כמה שנים של בדיקות, מבחנים ומשאים ומתנים מול רגולטורים שונים במדינות שונות, ודחתה את השקת התוכנית מספר פעמים. גוגל התכוונה להשתמש לצורך המניעה האוטומטית של המעקב בתקן חדש, שמכונה Privacy Sandbox, שמסייע לשמור על הפרטיות של המשתמשים, ועם זאת לאפשר למפרסמים אצלה להגיע לקהלי היעד שלהם. אולם, בעוד שבהתחלה נדמה היה שהתוכנית עובדת, עם התאוששות של 97% משוק המודעות שלה, לפי הבדיקות של החברה, בגל השני המספר ירד לרמה של 55%. בנוסף, גופי פרטיות טענו שהתוכנית החדשה להחלפת הקוקי'ז בכרום תעניק אפילו יותר כוח לגוגל לשלוט בנתונים של המשתמשים בדפדפן. "בגלל כל הדברים הללו החלטנו להציע גישה מעודכנת, שמעניקה משקל גדול יותר לבחירת המשתמש. במקום להוציא משימוש קבצי עוגיות של צד שלישי, אנחנו מציגים חוויה חדשה בכרום, גישה שמאפשרת לאנשים לבצע בחירה מושכלת לגבי הגלישה שלהם באינטרנט, והם יוכלו להתאים את הבחירה הזו בכל עת. אנחנו דנים בנתיב החדש הזה עם הרגולטורים, וניצור קשר עם התעשייה תוך כדי הפרסום של זה", כתב בבלוג הרשמי של גוגל אנתוני שאבז, סגן נשיא לענייני פרטיות בחברה. ההחלטה של גוגל כבר הצליחה למשוך את תשומת הלב של CAS, רגולטור התחרותיות הבריטי, שבהודעה רשמית ב-X מסר כי "אנחנו בוחנים את ההשפעה של ההכרזה הזו ומקבלים חוות דעת עד ה-12 באוגוסט".

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עומד לפרסם בקרוב הוראה חדשה בנושא ניהול סיכוני טכנולוגיית המידע והגנת הסייבר, שתחליף שלוש הוראות שקיימות כבר 30 שנה. אלא שגורמי מקצוע בבנקים ויועצים הביעו פליאה ומתחו ביקורת על כך שתחום ניהול סיכוני הסייבר לא נמצא בעדיפות בולטת בטיוטה, שפתוחה בימים אלה להערות הציבור. לדבריהם, במקום לקבל התייחסות משלו, ההתייחסות לנושא הקריטי של אבטחת הסייבר היא חלק מהתפיסה הכוללת של אבטחת המידע. ההוראה החדשה מחליפה את ההוראות 357, שהיא הבסיס לניהול סיכוני טכנולוגיית המידע, 361, שעוסקת בניהול הגנת הסייבר, ו-363, שעוסקת בניהול סייבר בשרשרת האספקה. הגורמים המקצועיים סבורים כי נושא הסייבר חייב להיות במעמד עצמאי, לקבל הוראה משלו, מאחר שהוא אחד האיומים המרכזיים על מערכות המחשוב של הבנקים. לדבריהם, הטמעת הרגולציה על ניהול הסייבר בבנקים בתוך אבטחת המידע הייתה נכונה לפני עשור, אולם לא נכונה לימינו. המסמך בן 90 העמודים מגדיר את הרקע להחלטה לאחד את התקנות הקיימות להוראה אחת. בין היתר מוסבר בטיוטה ש-"יש להתאים את המסגרת הרגולטורית הנוכחית לניהול סיכונים טכנולוגיים לסביבה הטכנולוגית המשתנה, לאיומים המשתנים ולרגולציה המקובלת בעולם". עורכי המסמך מציינים ש-"לנוכח התגברות אירועי האבטחה, ובכלל זה הסייבר, כוללת ההוראה חלקים ייעודיים לאופן ניהול סיכוני אבטחה, ובכלל זה סייבר". תגובות חריפות הבנקים כבר העבירו הערות למפקח על הבנקים, וחלקם הביעו בשיחות סגורות פליאה על השנמוך של מעמד הסייבר. אולם, השינוי זוכה לביקורת מגורמים נוספים, בכירים בעולמות הסייבר והטכנולוגיה בכלל. בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, שהקים בזמנו את הפרויקטים הממשלתיים תהיל"ה וממשל זמין, ובין 2000 ל-2009 היה אחראי על עיצוב והקמת מה שהיה לימים למערך הסייבר הלאומי, שיגר לפיקוח על הבנקים מסמך תגובה מפורט, שבו הוא מותח ביקורת חריפה על החלק שמתייחס לסייבר. לדבריו, "נושא הגנת הסייבר לא זוכה בטיוטה החדשה לעדכון ושדרוג הוראה מספר 361, שנועדה לשפר את הגנת הסייבר במגזר הבנקאי – אלא להיפך". עוד כותב דולב ש-"הטיוטה החדשה מקטינה את ההתייחסות לניהול הגנות הסייבר במגזר הבנקאי ומכניסה אותה למסגרת ניהול כלל הסיכונים הבנקאיים, תוך השמטת והפחתת רכיבים קריטיים בנושא". הוא ציין כי "הכיוון הכללי של ההוראה הוא חזרה למערכי אבטחת מידע, שמתאימים לעשור הקודם של איומי הסייבר. בכך מגדילה ההוראה את הסיכון הנשקף למגזר הבנקאי בטווחים הקצר והארוך כאחד". בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור הוא מותח ביקורת גם על סעיף אחר בהוראה, שמבטל את ההוראה הקיימת שמחייבת את הבנקים לבצע בדיקות חדירות, ומשאיר את זה לשיקול דעתם. לסיכום כותב דולב: "במהלך העשור האחרון הוקמו במגזר הבנקאי יחידות הגנת סייבר מצוינות, והמשך תמיכה רגולטורית הולמת הינה קריטית על מנת להבטיח את הגנת הסייבר על הבנקים. להבנתנו, נדרשים שינויים מהותיים בהוראה החדשה על מנת לעמוד באתגרי הסייבר". בכיר לשעבר בבנק ישראל, שהועסק בפיקוח על הבנקים, סבור גם הוא שההוראה החדשה משנמכת את ההתמודדות עם איומי הסייבר, ו-"למעשה מבטלת את המהפכה שסימלה בזמנו הוראה 361, כמו גם הרבה מאוד סעיפים שהיו בהוראה הקודמת". לדבריו, "המטרה של המסמך היא חיובית, אבל בפועל הוא לא מתאים לעידן האינטרנט של היום והאיחוד, בסופו של דבר, לא ישיג את מטרתו". "הבנקים צריכים לקבל את התיעדוף המתאים" אופיר זילביגר, יועץ אבטחה בעל ותק של 30 שנים, שכיום משמש כמנהל מרכז הסייבר הישראלי ומוביל פעילות הסייבר הגלובלית של BDO, מזהה שינוי במיקום ובמעמד סיכון הסייבר במערכת כלל הסיכונים של ניהול המידע בבנקים. "חיברו פה בין שלוש הוראות נפרדות, כאשר הוראה 361 אכן שיקפה את הצורך לתת לסייבר מעמד מיוחד, וכאן מדובר בחלק מההוראה הכללית. אני סבור שעדיין, צריך לתת לניהול סיכוני הסייבר את הקדימות ותשומת הלב המתאימים, לאור עוצמת האיום על הבנקים, שהיא מאוד גבוהה ואף מתגברת. צריך לעשות זאת באופן כללי לתשתיות הקריטיות של מדינת ישראל. אנחנו במלחמה וסייבר הוא איום מאוד רלוונטי, שהבנקים צריכים לנהל בצורה מסודרת ומסונכרנת מול התעשייה, ולקבל את התיעדוף המתאים", ציין. הוא העיר שצריך ללמוד היטב את המסמך, משום שייתכן שלפיקוח על הבנקים יש סיבות לתפיסה כפי שהיא באה לידי ביטוי בטיוטת ההוראה. "בסופו של דבר", אמר זילביגר, "אין כאן שינוי דרמטי בהוראות, אלא ריכזו וסידרו אותן מחדש". אופיר זילביגר, מנהל מרכז הסייבר הישראלי ומוביל פעילות הסייבר הגלובלית של BDO. צילום: ניב קנטור ככלל, הוא ביקש לציין שלמערכת הבנקאית יש מערכת יחסים מאוד בריאה עם הפיקוח על הבנקים. "הבנקים בישראל ידועים ברמת ציות גבוהה ביותר להוראות ולתקנות לעומת מערכות מקבילות בעולם", אמר זילביגר. "הפיקוח נעשה בצורה מקצועית, והוא מבוסס על תפיסה נכונה של התבוננות כיצד הרגולציה מיושמת על ידי הבנקים, ועל סמך זה לנסח את ההוראות". "ההוראה מציבה סטנדרט לניהול הסיכונים, אך גם משאירה עצמאות לבנקים" גדי דודיאן, לשעבר סמנכ"ל בכיר ומנהל הטכנולוגיות של בנק יהב, סבור כי "ההוראה החדשה נועדה לאפשר ניהול נכון ואפקטיבי של סיכוני טכנולוגיית המידע, שגדלים מיום ליום, לענות לאתגרי הסביבה הטכנולוגית המשתנה ולהתאים לרגולציה המקובלת בעולם. בנק ישראל חושב, ובצדק רב, שנדרש להתאים את המסגרת הרגולטורית לניהול סיכונים טכנולוגיים ולטפל במגוון הנושאים שלגביהם הוא מפרט בטיוטה". לדבריו, "ההוראה החדשה מרכזת את כל עולמות התוכן הרלוונטיים לסיכון ה-IT, והיא תהווה מקור מרכזי אחיד שבו יוגדרו כלל הסיכונים הטכנולוגיים, באופן כזה שיתאים לכל טכנולוגיה, לרבות סיכוני אבטחת המידע והגנת הסייבר, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בקרב רגולטורים בינלאומיים. בהרבה מאוד מקרים אנחנו מחקים את המדינות המובילות בנושא זה". דודיאן העיר כי "ההוראה אמנם מגדירה ומציבה סטנדרט כיצד יש לנהל את הסיכונים השונים, אך בד בבד משאירה גמישות לתאגיד הבנקאי לנהל את הסיכון בהתאם לטכנולוגיות השונות שאותן הוא מאמץ, באופן עצמאי, בהתאם לסיכונים השונים והמשתנים כפי שהוא רואה אותם, ובהתאם לאיום הייחוס הפרטני של כל תאגיד ותאגיד". גדי דודיאן, לשעבר סמנכ"ל בכיר ומנהל הטכנולוגיות של בנק יהב. צילום: ניב קנטור "הפיקוח על הבנקים, באמצעות ההוראה, מטיל אחריות מוגברת על הנהלות הבנקים, ומחייב אותן לנהוג בזהירות הנדרשת, לשפר בכל עת את המסגרת הקיימת לניהול הסיכונים ולהתאים אותה לסביבה הטכנולוגית הדינמית שבה הם פועלים. כל זאת אל מול מתאר האיומים, שמשתנה ללא הרף", ציין דודיאן. הוא קרא למנמ"רים ככלל, ולא רק במגזר הבנקאי, "לקחת את הנושא ברצינות יתרה, לדאוג למשאבים הנדרשים – כוח אדם, מערכות ותקציבים, לבצע תרגולים שוטפים, כולל סקרים והערכות סיכונים, ולוודא שהם עשו את כל מה שניתן מצידם כדי לוודא את עמידות הארגון מפני תקלות ומתקפות, שיכולות להיות הרסניות".

"ההצעה של גוגל היא הצעה קוסמת, אבל אני מבין את אנשי וויז, שהחליטו לסרב לה ולבנות את החברה שלהם כחברה עצמאית. אם הם יפעלו נכון, הם לא יצטערו על ביטול העסקה", כך אמר היום (ד') גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. וויז החליטה לדחות את ההצעה שגוגל הגישה לה לרכישתה תמורת 23 מיליארד דולר. זאת, מאחר שכפי שאסף רפפורט, המנכ"ל, פירט במייל לעובדים, הוא ושותפיו מעדיפים לצאת להנפקה ורוצים להגיע להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של מיליארד דולר. צ'ק פוינט ו-וויז מתחרות בעולם אבטחת הענן, כאשר ההכנסות של צ'ק פוינט מהתחום מגיעות ל-100 מיליון דולר בשנה. למרות זאת, שויד פרגן לרפפורט ושותפיו: "ייקח להם הרבה שנים להגיע לסכומים שהם היו יכולים לגרוף בעסקה הזאת, יהיו להם סיכונים והרבה עליות וירידות, אבל הם בהחלט יכולים להגיע לזה ואף מעבר. בתור מי שהיה שם ולא מכר את החברה שהוא ייסד, אני לא מצטער על זה. עם זאת, הם צריכים להבין, ואני מניח שהם מבינים, שזאת התחייבות לעבוד עוד עשרות שנים ולא שנה-שנתיים". זינוק של 81% במתקפות על ישראל שויד דיבר במסיבת העיתונאים הרבעונית של צ'ק פוינט עם פרסום הדו"חות הרבעוניים שלה, בה נמסר על מינויו של תא"ל (מיל') נדב צפריר, לשעבר מפקד 8200, ומי שב-10 השנים האחרונות עומד בראש Team 8, כמנכ"ל החדש. צפריר ייכנס לתפקיד בחודש דצמבר, ושויד ימונה ליו"ר פעיל של דירקטוריון צ'ק פוינט. כהרגלו, שויד התייחס במסיבת העיתונאים למצב הסייבר בישראל. הוא אמר כי "אנחנו רואים המשך של מגמת העלייה במתקפות הסייבר של ישראל, שגבוהות ב-81% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ארגון בישראל נתקף 2,280 פעם בשבוע, כאשר הממוצע העולמי הוא 1,000-1,100. ארגונים במגזרי המחקר, החינוך והתקשורת מותקפים יותר מ-4,000 פעמים בשבוע. השוק הממשלתי-ביטחוני הוא הקורבן להכי הרבה מתקפות כופרה". שויד התייחס גם לכשל האבטחתי בעדכון התוכנה האחרון של קראודסטרייק, שהשפיע לרעה על מיליונים רבים של ארגונים – בהם גם לקוחות צ'ק פוינט. "זה אירוע לא משמח, שמראה עד כמה אנחנו תלויים במוצרי תוכנה. אירוע שכזה יכול לקרות בכל מוצר תוכנה. כל התעשייה מנסה בימים אלה ללמוד איך טעויות כאלה לא יחזרו. אני מקווה שהתעשייה תלמד איך לעשות את הדברים בצורה יותר טובה", אמר. התוצאות הכספיות צ'ק פוינט סיימה את הרבעון השני של השנה עם עלייה של 7% בהכנסות ל-627 מיליון דולר וירידה קלה, של חמישה מיליון דולר, ברווח הנקי – ל-197 מיליון. הרווח הנקי למניה עלה ב-3% ועמד על 1.74 דולר. הרווח התפעולי קטן בכ-5% ל-209 מיליון דולר. תזרים המזומנים שלה עלה במקצת ועמד על 200 מיליון דולר. באשר לתוצאות במחצית הראשונה של השנה – ההכנסות עלו בתקופה זו ב-1.1% ל-1.3 מיליארד דולר והרווח הנקי ירד ב-1.3% ל-381.3 מיליון. הרווח התפעולי רשם ירידה של כ-4% ועמד על 403.2 מיליון דולר.