משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הודיע היום (א') על מינויה של ד"ר אסתר לוצאטו לתפקיד יו"רית המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. ד"ר לוצאטו תחליף בתפקיד את ד"ר שרון רשי אלקלס, שכיהנה בתפקיד מאז 2020, ומונתה באחרונה לתפקיד מנהלת תחום חדשנות ומחקר בבית החולים הלל יפה בחדרה. המועצה הוקמה בדצמבר 2000 על פי החלטת הממשלה, ופועלת תחת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במועצה מגדירים אותה כ-"גורם ממלכתי שיתאם את המאמצים לקידום, שילוב והגדלת היקף הנשים שעוסקות במקצועות המבוססים על מדע וטכנולוגיה, ושיפור מעמדן בתחומים אלה". המועצה מתאמת בין גורמים ממלכתיים, ציבוריים ופרטיים לצורך קידום נשים במדע ובטכנולוגיה, מרכזת את הפעילות הישראלית בתחום מול האיחוד האירופי ויוזמת פעילויות שמטרתן לקדם נשים במדע ובטכנולוגיה, כמו תמיכה במיזמים ובפעולות לקידום נשים בחינוך, באקדמיה ובתעשייה. עשרות שנים של עשייה מקצועית וחברתית לוצאטו היא בעלת תואר דוקטור לכימיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מנכ"לית ועורכת פטנטים בכירה בתחום הכימיה בקבוצת לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים, ש-80% מהנהלתה הן נשים. במקביל לעבודתה המקצועית, ד"ר לוצאטו היא פעילה ציבורית וחברתית בהתנדבות בתחומי קידום שווין מגדרי וקידום נשים, החינוך, התרבות, הרווחה והספורט, ועוסקת רבות בהתפתחות החברתית והכלכלית של הנגב. היא הקימה את המקלט הראשון בנגב לנשים מוכות, ומכהנת כחברת הוועדה לקידום מעמדן ומקצועיותן של הדירקטוריות באיגוד הדירקטורים בישראל, יו”רית הוועד המנהל של עמותת יחדיו, וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון, המכללה הטכנולוגית על שם סמי שמעון וגופים ציבורים נוספים. ד"ר לוצאטו מכהנת כחברת מועצת עומר, מקום מגוריה, מזה 25 שנים. במשך השנים זכתה ד"ר לוצאטו לאותות הוקרה רבים על פעילותה בתחום החברתי, כולל פרס באר שבע למצוינות ואות הבוגר מטעם אוניברסיטת בן גוריון. ב-2006 היא נבחרה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בהר הרצל בירושלים, על תרומתה הייחודית לפיתוח הנגב. ד"ר לוצאטו אמרה כי "זוהי זכות גדולה לקדם שוויון מגדרי וייצוג ראוי של נשים במדע ובטכנולוגיה – נושא בעל חשיבות לאומית וערכית ממדרגה ראשונה. אין לי ספק שהצלחה במשימה זו תתרום תרומה מכרעת לכלכלת ישראל, ותביא עימה הצלחות פורצות דרך". לדבריה, "במשך עשרות שנותיי כעורכת פטנטים חזיתי כיצד דרך החשיבה, האמביציה והחדשנות של המין הנשי תורמות לפיתוח המדע והטכנולוגיה ומעשירות את בסיס הידע האנושי. תקוותי היא שבקרוב נזכה לראות, בתחומים אלה ובכלל, ייצוג נשי שתואם את חלקנו היחסי באוכלוסייה. יש הרבה עבודה לפנינו, אבל אנחנו מסוגלות, יכולות וחייבות להגיע לשם". שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "המשרד שבראשותי רואה בקידום שוויון מגדרי ושילוב נשים בתחומי המחקר, המדע והטכנולוגיה בישראל אינטרס לאומי-כלכלי-וחברתי ותנאי הכרחי לחיזוק חוסנה, שגשוגה ויציבותה של מדינת ישראל. ד"ר לוצאטו מתמנה לתפקיד בעל ערך ויכולת השפעה רבה, לקידום איזון מגדרי והובלת שינוי חברתי, כלכלי ואקדמי ממשי. פעילות המועצה בראשות ד"ר לוצאטו תקדם את מעמדן של נשים ונערות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. היא מביאה איתה לתפקיד ניסיון עשיר, לצד ידע הרב שצברה כמדענית, אשת עסקים ופעילה חברתית שפועלת לקידום מעמדן של נשים ושוויון מגדרי".

מדינת טקסס בארצות הברית רכשה באחרונה תוכנת מעקב ישראלית לטלפונים, לטובת מאבק במסתננים אליה מהגבול עם מקסיקו. התוכנה היא פרי פיתוח של קובוובס (Cobwebs Technologies) הישראלית, שבעבר נמתחה עליה ביקורת שלילית מצד מטא. את דבר הרכישה והשימוש של טקסס בתוכנה הישראלית חשף אתר The Intercept. הטמעת הכלי היא חלק ממאבקו של גרג אבוט, המושל הרפובליקני של טקסס, לסגירת גבולה של המדינה, שמהווה חלק מהגבול הדרומי של ארצות הברית. מדובר בתוכנית שהחלה בזמן ממשל טראמפ, שהבטיח לבוחריו, לפני שנכנס לבית הלבן (וקיים רק חלקית), לבנות חומה שתמנע את כניסתם של המהגרים. משימת סגירת הגבול של אבוט נקראת מבצע 'כוכב בודד, ועלותה מיליארדי דולרים. היא כוללת סיורים של המשמר הלאומי של טקסס על הגבול, בתי סוהר שמאכלסים מהגרים שנעצרו בגין הסגת גבול ואוטובוסים מלאים במבקשי מקלט שנשלחים לערים ברחבי ארצות הברית שנחשבות למעוזים של המפלגה הדמוקרטית. באחרונה הציבה מדינת טקסס מכשול צף בנהר ריו גרנדה, כדי להרתיע ממהגרים מלחצות את הגבול ממקסיקו, שמשתרע על פני 1,930 ק"מ. כבר כיום, הגבול האמריקני עם מקסיקו מבוצר בגדרות פלדה גבוהות וחוטי תיל דוקרניים. אבוט דחה את התביעה שהגיש נגדו ממשל ביידן בטענה שהצעדים שהוא נוקט הם לא הומניטריים, וקיבל תמיכה מצד שמרנים, שרוצים מדיניות תקיפה יותר נגד מהגרים. "נחשול של אנשים, שמהווה איום אסוני" ב-2021 הכריז אבוט כי "נחשול של אנשים חוצה באופן בלתי חוקי את הגבול בין טקסס למקסיקו, ומהווה איום אסוני מתמשך ומיידי" למדינה ולתושביה. על פי אתר The Intercept, טקסס רכשה לצורך המבצע למניעת ההסתננות של אותו "נחשול של אנשים" כלים של חברות פרטיות, בהן קובוובס. חברת הסייבר הישראלית הוקמה ב-2015 וגייסה 10 מיליון דולר. היא מציגה את עצמה כחברת איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), שמוכרת כלי מודיעין לגופי אכיפה. על פי החברה, היא "מפתחת פתרונות מתקדמים עבור גופי אכיפה, ביטחון לאומי ושירותי פיננסים ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית ומערב אירופה, ועומדת בחוד החנית של מודיעין דיגיטלי ממקורות גלויים. הפלטפורמה מאפשרת יכולות חיפוש מתקדמות וניתוחי ביג דאטה משולבים באלגוריתמי AI עדכניים. המוצר מספק התראות בזמן אמת על מידע רלוונטי. החברה חלוצה בתחום המודיעין הדיגיטלי". עם זאת, לפי כמה מומחי אבטחה, לצד איסוף מודיעין גלוי, קובוובס אוספת מידע ממקורות נוספים – באינטרנט ובדארקנט. דו"ח שלילי של מטא ב-2021 פרסמה מטא דו"ח שלילי על כמה חברות שפועלות בעולם מודיעין הרשת וקובוובס "זכתה" להימנות על הרשימה הזאת. מטא הגדירה את אנשי החברה כ-"שכירי חרב בתחום הסייבר והמעקבים" וציינה שהיא מחזיקה חשבונות מזויפים ברשתות חברתיות שונות לצרכי מעקב. בעקבות הדו"ח, מטא הודיעה כי הסירה 200 חשבונות ששימשו את קובוובס כדי לעקוב אחרי המשתמשים שלה בבנגלדש, ערב הסעודית, פולין ועוד מדינות. לפי גופי הגנת פרטיות, באוגוסט 2021, חטיבת המודיעין והלוחמה בטרור של טקסס רכשה רישוי בן שנה לרוגלה הישראלית תמורת 198 אלף דולר. המדינה חידשה את המנוי שלה מאז פעמיים נוספות. במקומות אחרים דווח כי מס הכנסה האמריקני הוא לקוח נוסף של החברה הישראלית. מה הקשר בין מלחמת טקסס במהגרים להטמעת הרוגלה הישראלית? ברקע המאבק בין המושל השמרן לממשל ביידן, מומחי אבטחה הביעו תמיהה: מה הקשר בין מלחמתה של טקסט במהגרים ובין הטמעת הרוגלה הישראלית, וכיצד זו תשתלב במדיניות אכיפת הגבולות השנויה במחלוקת של אבוט. בהיבט הטכנולוגי, המומחים ציינו כי התכונה החזקה ביותר שיש לרוגלת המעקב שבידי מדינת טקסס היא WebLoc – "פתרון מיקום חדשני שמנטר ומנתח באופן אוטומטי נתונים מבוססי מיקום", לדבריהם. קובוובס טוענת שהיא שואבת נתוני מיקום של מכשירים מכמה מקורות. לפי הסכם הרכישה בינה ובין טקסס, מצוין במפורש "מזהה מודעה (בפרסום מקוון)" כמקור הפקת הנתונים. המומחים הוסיפו כי "WebLoc מספק לא רק את המיקומים המדויקים של הטלפונים, אלא גם מידע אישי המשויך לבעליהם, כולל גיל, מין, שפות ותחומי עניין". וולפי קריסטל, חוקר פרטיות ומומחה רשת, אמר לאתר The Intercept כי "סוכנויות ממשלתיות שקונות באופן שיטתי נתונים שנאספו במקור כדי לספק שירותים לצרכנים, או לטובת פרסום דיגיטלי – מייצגות את הסוג הגרוע ביותר האפשרי של שימוש לרעה במידע אישי". קריסטל היטיב לסכם את המקרה במילים: "כל עוד תעשיית המידע הצרכני הפגומה הזו קיימת כפי שהיא קיימת כיום, שחקנים מפוקפקים תמיד ינצלו אותה". לפני כמה שבועות נרכשה קובוובס על ידי קרן ההשקעות האמריקנית Spire Capital Partners תמורת סכום לא ידוע, שהוערך ב-150-250 מיליון דולר. קובוובס סירבה להגיב לפניית The Intercept לתגובה.

האם מארק צוקרברג חטף רגליים קרות? לסוכנות הידיעות רויטרס הגיעה הקלטה של המייסד והמנכ"ל של מטא, שבה הוא אומר לעובדים של החברה כי הוא "לא בטוח" שהקרב בינו לבין אילון מאסק עומד לקרות. הוא אמר את הדברים במהלך סיור שערך באחד המטות של החברה. הכול התחיל בחודש שעבר, כשהתרבו הידיעות על כך שמטא, שבבעלות צוקרברג, עומדת להשיק את ת'רדס, שתתחרה בטוויטר – שבבעלות מאסק. בעקבות זאת, המיליארדר האקסצנטרי הזמין את המתחרה החדש-ישן שלו, שמתמחה בג'יו-ג'יטסו, לקרב בזירה סגורה – וזה נענה כמעט מיד. מאסק כתב: "אהיה מוכן לקרב אם הוא יהיה מוכן לכך", וצוקרברג השיב: "שלח לי את המיקום". בהמשך ניהלו ביניהם שני בכירי עולם הסושיאל מדיה שורת התכתבויות, והקרב המיועד זכה לכינוי "קרב המאה". בהתכתבויות שלהם, השניים כבר מצאו זירה לקרב – בלאס וגאס, אבל עדיין לא קבעו תאריך לקיומו. בהקלטה שהגיעה לידי רויטרס, צוקרברג לא נשמע אומר במפורש שהקרב לא יתקיים, אלא ש-"סביר להניח" שהוא לא יקרה. בתשובה לשאלת אחד העובדים האם הקרב עומד להתקיים הוא ענה: "אני לא יודע. אין לי כל עדכון רשמי על זה. אני מתכוון, כפי שכולם יודעים, אני אוהב להילחם. זה אולי הדבר השני שאני אוהב אחרי לבנות דברים… אז כן, אני מאוד אוהב לעשות את זה. התחריתי בג'יו-ג'יטסו. אשמח להתחרות מתישהו בקרב MMA… אני לא בטוח שזה (הקרב בינו לבין מאסק – י"ה) הולך להתקיים, אבל זה (MMA – י"ה) ספורט ענק, אחרי הכול". מאסק לא הגיב לדברים של צוקרברג. במקום זה, הוא ממשיך להתפאר בחשבון ה-X שלו בשם ובלוגו החדשים של טוויטר, ופרסם סרטון שבו הלוגו החדש נראה בוהק על גג הבניין שלה בסן פרנסיסקו. האם הקרב אמנם יתקיים, בסופו של דבר? לא ברור. צוקרברג מתאמן אליו עם אגדת ה-MMA אלכס וולקנובסקי, בעוד שמאסק אמנם מתייחס לקרב בעיקר כבדיחה, אבל לקח כמה אימונים עם כוכב ליגת ה-UFC ג'ורג' סנט פייר.

סמארטאיקס טופ קלאוד מקבוצת טופ מערכות הודיעה היום (א') כי היא תייצג בישראל את קיובקוסט, שפיתחה פלטפורמה לניהול, אופטימיזציה והוזלת עלויות לסביבת קוברנטיס. הפתרון של קיובקוסט יצטרף לפתרונות נוספים שסמארטיאקס מייצגת בארץ, שמציעים אינטגרציה למערכות IT בתחומי הווירטואליזציה, אבטחת המידע והתקשורת. החברה מתמקדת בפתרונות המיועדים לסביבות מרובות עננים (מולטי קלאוד). קיובקוסט הוקמה ל-2019 ויש לה אלפי לקוחות ברחבי העולם, שלהם היא מסייעת לעקוב, לזהות, לחזות ולהוזיל את עלויות הקוברנטיס. המוצר מספק פתרון מקיף לניטור עלויות ואופטימיזציה לסביבת קוברנטיס בכל העננים הגדולים, וכן בסביבת האון-פרמיס, מספק נראות עלויות ותובנות בזמן אמת לצוותים המשתמשים בקוברנטיס ועל פי החברה גם עוזר להפחית את עלויות הענן הארגוניות. בנוסף, הפתרון מייצר תובנות בנוגע לניצול משאבים, תקינות וביצועי יישומים בזמן אמת, התראות בעת חריגה מהסף (Thresholds) ותחזית עלויות שמבוססת על דפוסי שימוש. אלי ליאור, מנכ"ל סמארטאיקס, אמר כי "הקוברנטיס הוא תחום מתפתח, שהדרישה אליו הולכת וגדלה. שיתוף הפעולה עם קיובקוסט מאפשר לנו להציע שירותי אופטימיזציה ללקוחות הישראלים בתחום זה, ולספק להם פתרון הוליסטי לניהול עלויות בכל התשתיות שלהם, תוך העלאת ערך מסע הלקוח בענן". מורגן דייויס, מנהל שותפים בקיובקוסט, ציין כי "המומחיות של סמארטאיקס טמונה באבטחת סייבר בענן ובפתרונות FinOps, שמאפשרים לעסקים לאבטח את כל הסביבה מרובת העננים, תוך אופטימיזציה של עלויות התשתית שלהם והבטחת אמינות וביצועים".

שינויים בכוח העבודה העולמי, כמו היעלמות של מקצועות והופעת מקצועות חדשים, הוא נושא שנדון רבות לאורך עשרות שנים על רקע הופעתן של טכנולוגיות חדשות, שמחליפות עבודה אנושית. כעת, עלייתה של הבינה המלאכותית היא עוד גורם שעשוי לגרום לשינויים גדולים בשוק העבודה, כך לפי מחקר חדש של המכון הגלובלי של מק'ינזי, שבדק כיצד עליית הבינה המלאכותית וגורמים אחרים, כמו הזדקנות האוכלוסייה ומסחר אלקטרוני יכולים להשפיע על התעסוקה בארה"ב בשנים הבאות. לפי המחקר, כ-12 מיליון אמריקנים במקצועות עם ביקוש שהולך ופוחת עשויים להזדקק להחליף עבודה עד 2030, ולא מפני שהם רוצים, אלא בגלל שיהיו חייבים. זאת לעומת השנים האחרונות, שבהן בלטה תנופה של החלפת עבודות, שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה", שהתרחשה ביוזמת עובדים, שחיפשו שכר טוב יותר ואיזון בקריירה שלהם. בערך תשעה מיליון מהם, לפי המחקר, עשויים להיאלץ למצוא עבודה חדשה בתעשיות חדשות. מייקל צ'וי, שותף במכון הגלובלי של מק'ינזי, שחקר את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות על עסקים, ומחבר שותף במחקר, ציין, כי 75% מהשקיעה הצפויה ברמות העבודה תתבטא בארבע קטגוריות: תמיכה במשרד, שירות לקוחות ומכירות, שירותי מזון ועבודות ייצור. עובדים בשכר נמוך יותר צפויים להיות מושפעים ביותר מהשינויים הללו. המחקר מצא, כי לאמריקנים בעבודות בשכר נמוך יותר יש סיכוי גבוה פי 14 להזדקק להחלפת מקצוע עד 2030. במקביל, הביקוש למקצועות בשכר גבוה יותר בתעשיות כמו בריאות, טכנולוגיה ותחבורה צפוי לגדול במידה ניכרת. לפי צ'וי, כמה גורמים מרכזיים מניעים את השינויים החזויים בביקוש לכוח העבודה. הראשון הוא האוטומציה של משרות, אשר עשויה להיות מונעת על ידי עלייתן של טכנולוגיות AI יוצרת, כמו ChatGPT. המחקר מצא כי עד 30% משעות התעסוקה כיום בארה"ב יכולות להיות אוטומטיות עד 2030. לדברי החוקרים, הם מצפים שבינה מלאכותית יוצרת תשפר את הדרך שבה פועלים עובדי STEM (מדעים, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה), אנשי קריאייטיב ואנשי מקצוע עסקיים ומשפטיים במקום להחליף חלק ניכר מהם. לדבריהם, ההשפעות השליליות הגדולות ביותר של האוטומציה יכולות להיות על מקצועות התמיכה במשרד, שירות לקוחות ומכירות ושירותי מזון. המחקר העריך, כי בתוך ארבע הקטגוריות המושפעות ביותר, הביקוש לפקידים, לאנשי מכירות קמעונאיים, לעוזרים אדמיניסטרטיביים ולקופאיות, בפרט, יפחת בכל אחת מהקטגוריות האלה ביותר מ-600,000 מקומות עבודה עד שנת 2030, בין השאר משום שמשרות אלו "כרוכות בנתח גבוה של משימות שחוזרות על עצמן – כל הפעילויות שמערכות אוטומטיות יכולות לטפל בהן ביעילות". לדברי החוקרים, צ'אטבוטים משופרים יכולים להשפיע על הביקוש לתפקידי שירות לקוחות. הגורם השני השגשוג של הקניות המקוונות. "אם אנשים מוציאים יותר יחסית על מסחר אלקטרוני מאשר בקמעונאות, אולי יהיה פחות צורך באנשי מכירות שעובדים בחנות, אבל יהי צורך ביותר אנשים שיניעו דברים, ויהיה יותר ביקוש לעובדים במחסנים", אמר צ'וי. בין השאר בשל תנופת המסחר האלקטרוני, החוקרים העריכו, שקטגוריית שירותי התחבורה תראה גידול של 9% במקומות עבודה עד 2030. שלישית, אמריקה מזדקנת, ואנשים בגילאים שונים נוטים לדפוסי הוצאות שונים. לדברי צ'וי, זה עלול להוביל לירידה בביקוש למשרות מסוימות ולביקוש מוגבר לאחרות – כמו עובדי שירותי בריאות. "החל מעוזרי סיעוד ועד מנתחים ורדיולוגים", אמר. רביעית, למרות העלייה בייצור בארה"ב, צ'וי אמר שעלייה בפריון עשויה להוביל לכך שהתעשייה תדרוש פחות עובדים מאשר בעבר. "יהיה צורך בפחות אנשים, אבל עם יותר כישורים", לדבריו. באיזו מידה השינויים הללו יהיו חיוביים או שליליים עבור כוח העבודה בארה"ב נתונה לדיון, לדברי צ'וי, ותלויה ביכולתה של המדינה להכשיר מחדש עובדים פגיעים. "אם נאפשר בשוק העבודה את המעברים האלה למיומנויות חדשות, אותם עובדים יוכלו לקחת על עצמם תפקידים בעלי הכנסה גבוהה יותר, וזה בעצם לטובה". צ'וי אמר, כי הוא הוא בטוח שארה"ב יכולה לעשות את המעבר הזה, אבל זה ידרוש השקעה משמעותית של חברות, בתי ספר וממשלות. יחד עם הכשרת עובדים, הוא אמר שארה"ב יכולה גם להפיק תועלת משוק עבודה יותר "מבוסס מיומנויות", כזה שבו בתהליך של גיוס עובדים, יילקח בחשבון מערך הכישורים הספציפי של עובד במידה רבה אפילו יותר מאשר אם יש לו תואר אקדמי. "הייתה תקופה שבה הרוב המכריע של העובדים בארצות הברית היו מעורבים בחקלאות", אמר. "ואז שנים מאוחר יותר, הרבה יותר אנשים עבדו במפעלים, למשל. אבל לא קיבלנו 50% אבטלה. מבחינה היסטורית הצלחנו לעשות את זה. זה סט חדש של אתגרים, אבל אם אתה אמריקני אופטימי, אתה אומר שאנחנו יכולים לעשות את זה".

חברת כרטיסי האשראי Max הודיעה לא מכבר על קידומו של המנמ"ר, גיא שבתאי, לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיה והעסקים שלה. במסגרת תפקידו הוא מנהל אגף חדש, שאחראי על התשתיות הטכנולוגיות של החברה הוותיקה, כמו גם על הצד הטכנולוגי בפרויקטים לפיתוח מוצריה. כחלק מזה, הוא מנהל פרויקטים מבוססי דאטה, דיגיטל וטרנספורמציה לפתרונות ענן, ואבטחת מידע. שבתאי מדווח למנכ"ל Max, רון פיינארו. שבתאי הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע וכן בעל תואר שני – שניהם מהטכניון. הוא מילא שורת תפקידים ב-Max, עוד מ-2012, כשהיא עדיין נקראה לאומי קארד. בין היתר, הוא היה אחראי על מערכות המידע של אתרי החברה, האפליקציות והדאטה, וכן על מערכות ה-CRM. לפני שהגיע ללאומי קארד-Max הוא עסק בעולם ה-BI בפרטנר. מאיר אהרוני, שכיהן עד כה כסמנכ"ל הטכנולוגיות, הפיתוח העסקי והחדשנות, מתמקד עתה בפעילות הפיתוח העסקי ובפיתוח מנועי צמיחה ל-Max. המחשה של הקריטיות של הטכנולוגיות לחברת האשראי הקמת האגף החדש מראה כי החברה מגדילה את כובד המשקל ואת הקריטיות של הטכנולוגיה ומערכות המידע בה, ורואה בהן חלק בלתי נפרד מהליבה העסקית שלה, כמוסד פיננסי. Max נמצאת בבעלות קבוצת כלל החזקות, ויש ללקוחותיה יותר משלושה מיליון כרטיסי אשראי תקפים – בנקאיים וחוץ בנקאיים. כמו כן, החברה מספקת שירותי סליקה ליותר מ-40 אלף בתי עסק. לדברי שבתאי, "אנחנו פועלים בשוק מאוד תחרותי, ולכן, המשימה שלנו, באגף הטכנולוגיה, היא לאפשר לחברה לרוץ מהר יותר מהמתחרים, להשיק ראשונים שירותים חדשים, רגע לפני המתחרים". כדי להגיע ליעדים אלה, שבתאי והצוות שלו חייבים להיות מחוברים לביזנס של החברה ולהיות צמודים לתוכניות העבודה שלה. המעבר של החברה לבעלים החדשים ולשם החדש, Max, הציב בפניה, ובתוך זה בפני אגף הטכנולוגיה, משימות מרובות: "שינינו את כל התפיסה של החברה, שהייתה בבעלות בנק (לאומי – י"ק) ושעבדה במודל מאוד מוגדר. למעשה, היינו צריכים להקים חברה חדשה ולבנות מחדש את בסיס הלקוחות. באגף הטכנולוגיה, היה עלינו לייצר פתרונות למוצרים שונים ש-Max פיתחה", אמר שבתאי. בין המוצרים החדשים ש-Max בנתה, בעזרת האגף שבראשות שבתאי, היו פתרונות בעולמות החיסכון והקריפטו. "האתגר היה מורכב בין היתר שעם אותה כמות כוח אדם היינו צריכים לבצע לא רק את המשימות השוטפות, אלא גם משימות חדשות. המטרה שלנו הייתה, ועודנה, לייצר אפקטיביות מקסימלית, תוך כדי עבודה אג'ילית, כדי להיות כמה שיותר קרוב לצרכי הלקוחות", הסביר. ארנק אלקטרוני למט"ח כדוגמה לדבריו, שבתאי מציין פתרון שהאגף יצר יחד עם אנשי הביזנס של Max, שלדבריו מגדיל את הבידול התחרותי שלה. "יצרנו ארנק אלקטרוני למטבע חוץ, ייחודי בשוק, לטובת לקוחות שנוסעים לחו"ל", אמר. "הארנק מאפשר ללקוחות החברה לרכוש מט"ח מראש, ללא עמלות המרה וללא צורך בפתיחת חשבון מט"ח בבנק. הלקוח קונה את המטבע שהוא צריך דרך האפליקציה שלנו, ולשלם באמצעות כרטיס האשראי. האגף שלנו יצר, יחד עם הלקוחות העסקיים, את התשתיות הפיזיות והתוכנה כדי שהפתרון יעבוד – וזה אכן הצליח". זוהי רק דוגמה אחת מני שורה של שירותים עסקיים שהחברה מציעה בהתבסס על התשתיות הטכנולוגיות, ששבתאי וצוותו אחראיים עליהן. ממשיכים עם המיינפריים מערכת הליבה של Max מבוססת מיינפריים, ולדברי שבתאי, יש לה גרסה מתקדמת של המערכת של יבמ, יחסית לארגונים אחרים. "זה מאפשר לנו לתת מענה לפיתוח שירותים חדשים, כמו ארנק המט"ח והרבה שירותים פיננסיים מוכוונים לעסקים, שמייעלים את שירותי הסליקה", אמר. איפה אתם בנושא הענן? "אנחנו משתמשים בפתרונות ענן של ספקי עננים ציבוריים גדולים – AWS, אורקל ו-Azure של מיקרוסופט. בנוסף, יש לנו אזור נחיתה ב-Azure שאיתו אנחנו מרחיבים את הדאטה סנטר שלנו". ואיפה אתם בנושא הבינה המלאכותית? "אנחנו בודקים את זה. ה-AI הוא עולם חשוב, ואנחנו לומדים אותו כדי לוודא מה אנחנו יכולים לעשות בעזרתו, במיוחד בשירות הלקוחות. בנוסף, אנחנו בודקים היבטים אחרים של הנושא, כגון אבטחת מידע". כיצד המהפכה ההולכת ומתגבשת בעולם התשלומים תשפיע על Max ובכלל על חברות האשראי? האם אתה לא מרגיש מאוים? "אני לא חושב שזה משפיע עלינו לרעה, כי מדובר בתהליך שכבר קיים – הנפקת כרטיס אשראי דיגיטלי, שבאמצעותו ניתן לשלם בכל מקום. זה דבר שאנחנו מפתחים. יותר מזה, ההסטה לאפליקציה דווקא משרתת אותנו, משום שהיא מאפשרת לתת ללקוח ערך מוסף, כמו שירות ה-Cash Back, ש-Max הייתה הראשונה לצאת איתו – כמובן, בתמיכת האגף שלנו".

חברת טופ סולושנס מבית טופ מערכות (Top Group), הודיעה על רכישת פעילות חברת תובנות (Insights) המפתחת מערכת לשיתוף הציבור ותוכניות עבודה. סכום הרכישה לא פורסם, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר במאות אלפי שקלים, בתוספת סכומים נוספים, תלויי ביצועים. תובנות הוקמה לפני 11 שנה, במטרה לסייע למקבלי ההחלטות לנהל תהליך חכם ומדויק יותר ולקדם עתיד טוב יותר לאזרח, לתושב ולעובד, ובמטרה להוביל שינוי במגזר הציבורי. לחברה עשרות לקוחות המשתפים מאות אלפי אנשים, כשלכלל הארגונים אתגר משותף – הצורך להוביל שינויים יחד עם הקהילה. הפלטפורמה הטכנולוגית של תובנות מאפשרת למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים, גופים עסקיים ונבחרי ציבור, להציג את העשייה שלהם, להתייעץ באופן פתוח ובקלות עם בעלי העניין, לנהל קהילות, ובכך להוביל לשינוי. הטכנולוגיה פורצת דרך באופן בו היא מחברת אזרחים עם עובדי ציבור ועובדים עם ההנהלה ומאפשרת מעקב אחר מימוש ההחלטות המתקבלות. בין הלקוחות של תובנות ניתן לציין למשל את צה"ל, משרד החינוך, עיריות ורשויות מקומיות רבות. אדי רוזנבאום, מנכ"ל תובנות. צילום: יח"צ המערכת כוללת שני מודולים. הראשון הוא מודול שיתוף – ההופך את שיתוף הציבור לפשוט ומאפשר התייעצות בטקסט פתוח עם קהילה רחבה. טכנולוגיה הכוללת אלגוריתמים מבוססי AI, מאפשרת לפנות לקהל רחב, לייצר תובנות איכותיות מאלפי תשובות ולחזור לכל משתתף עם עדכון אישי על השפעתו. באמצעות התשובות, מזוקקים הרעיונות המרכזיים ומיוצרת רשימה קצרה של תובנות איכותיות. בכך נחסך הצורך בקריאת אלפי התשובות. המודול השני הוא מודול תוכניות עבודה – 'תוכניות עבודה' נועדו להיות כלי אופרטיבי של הנהלת הארגון על מנת לסמן כיוון ולרתום משאבים נכונים לצורך השגת המטרה. תובנות פיתחה כלי חדש, העושה שימוש בבינה מלאכותית והופך את תהליך התכנון לפשוט ואפקטיבי. "שתיים מהמגמות החמות ביותר בעולם כיום – המתרחשות לנגד עינינו" מיכאל ברלין, מנכ"ל חברת טופ סולושנס: "אנו שמחים לצרף לפורטפוליו הפתרונות שלנו את פעילות חברת תובנות, אשר ייחודה בטכנולוגיה שפיתחה, המשלבת בין בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) לבין בינה קבוצתית (Collective Intelligence) בניתוח תשובות וכן ביכולתה לעדכן כל משתתף על השפעתו האישית. אלו שתיים מהמגמות החמות ביותר בעולם כיום, המתרחשות לנגד עינינו". ברלין הוסיף ואמר כי "הרכישה היא מהלך אסטרטגי שיאפשר ללקוחות שתי החברות ליהנות ממגוון רחב של מוצרים ופתרונות תחת קורת גג אחת ולקבל ערך מוסף מהחיבור המשלים והסינרגי עם פתרונות טופ סולושנס, ובהם מותגים מובילים בחזית הטכנולוגיה, כל הדרך לצמיחה והתפתחות עסקית מהירה".   אדי רוזנבאום, מנכ"ל תובנות: "אין לי ספק כי החיבור עם טופ סולושנס יאיץ משמעותית את ההשפעה והתרומה של תובנות במגזר הציבורי. לטופ סולושנס אוסף כלים גדול מאוד, שכבר נמצא אצל רבים מלקוחותינו הפוטנציאלים, כדוגמת כלי משימות וסקרים. כלים אלו משלימים את הפתרונות שלנו ואת יכולתנו לעבד מידע טקסטואלי ולהוציא ממנו תובנות משמעותיות. השילוב שמייצרת הרכישה, הן מהפן הטכנולוגי והן השיווקי, עם הניסיון הרב של טופ סולושנס ואחיזתה האיתנה בשוק, יעצים את שתי החברות ויועיל רבות ללקוחותיהן".

"המטרה שלנו בישראל היא בדיוק כמו בשוק העולמי, להפוך לאחת משתי החברות המובילות, ואפילו המובילה, בתחום של פתרונות של ערכות לביצוע ועידות וידיאו בחדרי ובמתחמי ישיבות ארגוניים בכל הגדלים. אמנם אנחנו חברה יחסית חדשה בתחום הזה של מערכות שיתוף פעולה לחדרי ישיבות, אבל בדיוק כמו שהפכנו לחברה משמעותית, חדשנית ומובילה בתחום האודיו, אנחנו מביאים את הדנ"א שלנו כחברה חדשנית גם אל תחום הווידיאו", כך אמר אברהם מאמן, מנהל תחום מערכות הווידיאו החכמות באזור מזרח אירופה, המזרח התיכון, טורקיה, צפון אפריקה ובחבר המדינות, בחברת ג'אברה (Jabra). מאמן, שיושב בדובאי, הגיע לתל אביב לביקור עבודה כשהוא מלווה באבי מויאל, מנהל ישראלי בכיר שיושב במטה החברה בסן פרנסיסקו ואחראי לשיתופי הפעולה האסטרטגיים של ג'אברה. השניים הגיעו כדי לפגוש לקוחות, וגם כדי להשתתף במסיבת עיתונאים במטה של היבואנית ביקונקט בתל אביב, כדי לקדם את סדרת מערכות הווידיאו המשרדיות בסדרת Panacast 50, שמציעות תקשורת אחודה וקלה, כך לפי החברה, לחדרי ישיבות מודרניים ולעבודה ההיברידית שנהוגה יותר ויותר מאז מגיפת הקורונה. "אנחנו כמובן מציעים פתרון שהוא אגנוסטי לתוכנת הניהול של וועידת הווידיאו, אבל אחת השותפות החשובות שלנו היא מיקרוסופט, ואנחנו מציעים פתרונות מתקדמים לשימוש עם Teams Rooms. למעשה, החברה היא גם לקוח חשוב שלנו מעבר לכך שאנחנו שותפים לפיתוח, עם יותר מ-1,500 מערכות שהיא רכשה לשימוש במרחבי הישיבות של החברה", אמר מויאל. כמו בתחומים רבים אחרים, ציינו השניים עד כמה הקורונה שינתה את השימושים בחדרי ישיבות, עד כמה הם הפכו שונים מהחדרים שהכרנו בעבר, ועד כמה התכנונים הנוכחיים לוקחים בחשבון שכיום רוב חדרי ועידות הווידיאו מיועדים לקבוצות הרבה יותר קטנות, כי עדיין מפגשים רבים מאוד נערכים כשחלק מהמשתמשים, אם לא רובם, משתתפים בפגישה מרחוק. "כשבודקים את התקינה החדשה של חברות שמציעות פתרונות לוועידות וידאו מגלים, שכיום בונים חדרי ישיבות שמיועדים לשישה/שבעה משתתפים, שכולם מול המסך ומולם נמצאת המערכת שמתחברת למסך הראשי ומציעה את כל החדר, וחלק התכנון הזה מותאם מאוד למערכות ה-Panacast שאנחנו מציעים, וזה חלק משיתוף הפעולה שאנחנו יוצרים", אמר מויאל. לפי מאמן, המבנה הזה עוזר לארגונים לנצל חדרים בדרך טובה יותר, להפיק יותר תמורה לערך מכל חלל שיש להם בארגון. "יש סיבה טובה לכך, שלמרות שג'אברה היא חברה יחסית צעירה בתחום, אנחנו זוכים בכל כך הרבה לקוחות, ומיקרוסופט מעדיפה את המוצרים שלנו. המערכת שלנו מציעה שילוב של שלוש מצלמות שמספקות תמונה פנורמית של 180 מעלות, הרבה יותר כיסוי מכל הפתרונות האחרים בשוק, שמבוססים על מצלמה אחת בלבד, שבאמצעים שונים יכולות להגיע עד ל-120 מעלות. אנחנו מציעים תמונה נקייה לחלוטין, בלי עיוותים, עם טכנולוגיה שיודעת להגדיל ולהקטין את התמונה לפני צורך, עם טכנולוגיית בינה מלאכותית שיודעת להרחיב את התמונה לפי הצורך בהתאם לדוברים, שיודעת להתמקד בדובר בודד ומעניקה עוד אפשרויות רבות – כולל ספירה של מספר האנשים שיושבים בפועל בחדר הישיבות", סיפר מאמן. מערכות ה-Panacast 50 כוללות טכנולוגיות לביטול רעשים ולביטול הדהודים, והן עושות זאת באמצעות שני וופרים בגודל 50 מ"מ ושני טוויטרים בגודל של 20 מ"מ, ועם תוספת של שמונה מיקרופונים בטכנולוגיית אלומה, שמפוזרים משני צידי המצלמות. המערכת מציעה חיבור Wi-Fi שמיועד רק לצורכי ניהול, היא מוצעת גם בערכות עם לוחות ומחשבי בקרה, ובחברה מבטיחים מחויבות לשדרוגים עתידיים בחינם לכל החיים. מערכת Panacast 50 של ג'אברה. צילום: יח"צ "בסופו של דבר, הפוטנציאל של שוק שיתוף העבודה עומד על יותר מ-100 מיליון חדרים באופן גלובלי, ואנחנו מסתכלים דרך העיניים של תוכנות שדוחפות את השוק, כמו למשל זום. אני מעריך שאחוז החדירה עד היום הגיע אולי ל-15%, כך שהפוטנציאל הוא עצום. אני מעריך שגם בישראל יש עשרות אם לא מאות אלפי חדרי ישיבות שעדיין מחכים להתקנת פתרונות וועידת וידיאו – וכאמור, בשני המקרים הצפי שלנו הוא להתקדם מאוד, עד הובלה, של השווקים", סיכם מאמן.