חברת אקס ליבריס (Ex Libris) מקבוצת קלריווייט (Clarivate) – המפתחת ומשווקת פתרונות ענן למוסדות ההשכלה הגבוהה ומתמחה בטכנולוגיה לספריות אקדמיות ולאומיות – נבחרה כפלטפורמת שירותי הספרייה המשותפת של OhioLINK – קונסורציום הספריות האקדמיות של אוהיו. אקס ליבריס מובילה את שוק שירותי ניהול הספריות בעולם, ומספקת את שירותי התוכנה שלה לכ-70% מהספריות האקדמיות והציבוריות ברחבי תבל. לחברה לקוחות בארה"ב, בדרום אמריקה, באוסטרליה, בקנדה, באירופה, בסין, בישראל ובמדינות נוספות. החברה תספק לקונסורציום האמריקני את תוכנת Alma שפיתחה, המובילה היום בשוק הבינלאומי של שירותי ניהול המידע האקדמי. הפלטפורמה החדשה מבוססת הענן תשפר את חוויית המשתמש והשירותים של הספריות, תשפר את יעילות התפעול היומיומי ותייעל את שיתוף הפעולה והפונקציונאליות של הקונסורציום. הטכנולוגיה של אקס ליבריס תוטמע ב-117 הספריות החברות ב-OhioLINK במהלך השנתיים הקרובות. לצד זאת, תספק אקס ליבריס לקונסורציום שורה של תוכנות ניהול נוספות, לשיפור השירותים עבור המשתמשים, צוותי המחקר, סטודנטים, צוות הספרייה והאדמיניסטרציה, כמו גם תוכנה ליצירת אינטגרציית ליבה עם מערכות ניהול למידה בקמפוסים. אקס ליבריס היא החברה המובילה בענף שירותי ניהול הספריות בעולם, ומספקת היום את שירותי התוכנה שלה לכ-70% מהספריות האקדמיות והציבוריות ברחבי העולם. לחברה לקוחות בלמעלה מ-90 מדינות, בארה"ב, בדרום אמריקה, באירופה, באוסטרליה, במזרח הרחוק ובישראל.   המנהלת המבצעת של OhioLINK, איימי פאוולובסקי, הובילה את תהליך הבחירה והתכנון של הקונסורציום וניהלה את המשא ומתן על החוזה לפלטפורמת שירותי הספרייה החדשה. היא ציינה כי "ספריות עשו שינויים אדירים במהלך 20 השנים האחרונות, על מנת לתמוך במחקר, הוראה ולמידה באמצעות משאבים אלקטרוניים". "אנו נרגשים לשתף פעולה עם אקס ליבריס באמצעות מערכת שתנהל את כל מגוון האוספים שלנו ותרחיב את השירותים לתמיכה בסגל ובסטודנטים", הוסיפה. ניהול ספריות יעיל יותר באמצעות שילוב פתרונות AI ודאטה  יריב קורש, מנכ"ל אקס ליבריס ו-אינובייטיב (Innovative), ציין: "העובדה ש-OhioLINK בחרה להרחיב את מערכת היחסים שלנו ולהצטרף לקהילת Alma ההולכת וגדלה עם למעלה מ-2,500 מוסדות ברחבי העולם, היא עדות לאמון בחזון ובחדשנות של קלריווייט בכלל ואקס ליבריס בפרט". "המשימה שלנו היא לספק ללקוחותינו אפשרויות יעילות יותר של ניהול ספריות באמצעות שילוב פתרונות בינה מלאכותית ודאטה המקלים על חוקרים, סגל אקדמי ולקוחות, ומאפשרים להם לנצל את מלוא היתרונות של האוספים הנרחבים של הספריות והמטא-הדאטה העשיר המקיף אותן. אנו שמחים על כך ש-OhioLINK מצטרפים אלינו למשימה הזו", הוסיף קורש. קונסורציום OhioLINK פועל במשך יותר מ-30 שנה כדי להבטיח שכל הספריות החברות בו הרחיבו את הגישה למשאבים מודפסים ואלקטרוניים משותפים בתמחור אטרקטיבי. בקונסורציום חברים כיום 89 מוסדות.

חברת נאייקס – בעלת פלטפורמת מסחר ותשלומים גלובלית שנועדה לסייע לבתי עסק להרחיב את עסקיהם – הודיעה על מינויה של גל עומר לתפקיד היועצת המשפטית הראשית. עומר תוביל בחברה את תחומי המשפט, הרגולציה והציות. מינוי זה בא בהמשך לפרישתו של מיכאל (מייקי) גלאי, שכיהן משנת 2019 כיועץ המשפטי הראשי של החברה. עומר שימשה כקצינת הציות הראשית של החברה מאז 2021. עם מינויה של עומר, יכהנו בהנהלת החברה חמש נשים, מתוך 12 חברי ההנהלה הבכירה. לפני הצטרפותה לנאייקס, שימשה עומר כשותפה במשרד עורכי דין ישראלי מוביל, והתמחתה בהגנת פרטיות, ליווי חברות היי-טק ודיני קניין רוחני. לעומר תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ופילוסופיה, תואר ראשון במשפטים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותעודת גמר באבטחת מידע מביה"ס ללימודי המשך באוניברסיטת הרווארד. יאיר נחמד, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל נאייקס אמר: "נאייקס מחויבת לצמיחת עובדיה, ואנו גאים למנות את גל כיועצת המשפטית הראשית שלנו. אנו רואים חשיבות רבה בצוות מסור ומקצועי, לצד האפשרות להעצים את העובדים שלנו ולחזק את החברה בטאלנטים מעולים כדי לעמוד במשימה ובחזון שלנו. בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל למייקי הצלחה רבה בהמשך דרכו ולהודות לו על תרומתו לנאייקס לאורך השנים".

לקראת שנת הלימודים הקרבה ובאה התכנסו מורות ומורי ביה"ס יחדיו לחינוך מיוחד שבתל אביב לטקס חנוכת וגזירת הסרט של "מעבדת הדמיון" – מרחב תגליות אינטראקטיבי חדיש הכולל חדר למידה אופפת (אימרסיב). הפרויקט הארצי מיושם בהובלת קרן אתנה ובתמיכת אפסון ישראל, המספקת את אמצעי ההקרנה במתחם. היוזמה ממשיכה את המעורבות של אפסון (Epson) בתחום החינוך בישראל. אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, אמר בטקס כי "מדובר בדור הבא של טכנולוגיות למידה, שמאפשרות לכל תלמיד למידת חקר שמאפשרת חיבור מיידי של המורה לתלמיד ושל התלמיד לנושא שנלמד". בן ארי ציין כי עד כה הותקנו 30 מעבדות דמיון ברשויות ברחבי הארץ ועוד 20 יותקנו במהלך שנת הלימודים החדשה. בקרוב יותקנו מעבדות נוספות במסגרות של חינוך מיוחד בבתי ספר נוספים בישראל. בן ארי ציין כי בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן פועל מכון לטכנולוגיות לחינוך מיוחד, המנוהל על ידי פרופ' עדינה שמיר, שמפתח תוכניות לילדים עם צרכים מיוחדים. "הפעילות שלנו איתם ועם בתי הספר לחינוך המיוחד יתרמו ללימוד של ילדים עם צרכים מיוחדים וכמובן שגם לילדים 'רגילים'", אמרה פרופ' שמיר. אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. צילום: ניב קנטור יחדיו – בית הספר לחינוך מיוחד הראשון המצטרף לתוכנית נציגי קרן אתנה ואפסון ישראל במעמד זירת הסרט ב"מעבדת הדמיון" – אירוע שבו נוכח גם ראש העיר, רון חולדאי. צילום: עיבוד AI. מקור: קרן אתנה עד כה הותקנו באמצעות הקרן – מהגופים הבולטים בזירה החינוכית הישראלית, הוקם במטרה להעצים את המורות והמורים בישראל – כ-30 מעבדות דמיון ברשויות ברחבי הארץ וכ-20 מעבדות דמיון נוספות יותקנו במהלך שנת 2023. "יחדיו" הוא בית הספר לחינוך מיוחד הראשון המצטרף לתוכנית. באירוע הפתיחה לקחו חלק נציגי קרן אתנה ו-אפסון ובכירים בעיריית תל אביב יפו, ביניהם ראש העיריה, רון חולדאי. לדברי קובי כהן, מנהל תחום ההקרנה באפסון ישראל, "המשימה שלנו ב-אפסון היא פשוטה: הפיכת חינוך ילדינו למרתק ובלתי נשכח, באמצעות טכנולוגיה חכמה. חלק מההצלחה שלנו טמון בהיותנו מובילי חדשנות גלובליים. למוסדות חינוך מכל הסוגים יש צרכים זהים: טכנולוגיה חסכונית וקלה בשימוש, שיכולה לשפר את חוויית הלמידה… המקרנים שלנו, שנמצאים כיום בבתי ספר ועד האקדמיה, מסייעים להעביר חומרי לימוד בצורה מעניינת שמרתקת את הנוכחים ומקלה על המורים והמורות". החדר האימרסיבי כולל ארבעה מקרנים המקרינים על שלושה קירות ועל הרצפה, ומסוגלים לסנכרן את הפעילות וליצור מציאות מדומה שהיא גם אינטראקטיבית. "כך ניתן לשנות תוכן על כל קיר ואף להפעיל אותו בנגיעת יד (חיישנים ומצלמות מזהים את תנועת היד)", המשיך והסביר כהן. הלמידה במעבדת הדמיון תתבצע בבית הספר לאורך כל השנה, בנושאים שונים לפי תוכנית שתקבע על ידי בית הספר ולפי מערכי שיעור אותם יפתחו המורות והמורים – ביניהם חקר תרבויות וארצות, עולם בעלי חיים, עונות השנה, חלל, וכל סביבה אפשרית אחרת. לגעת בכריש. הכיתה האופפת של קרן אתנה. עכשיו גם לילדים בחינוך המיוחד. צילום: קרן אתנה לחוות את החומר במקום ללמוד אותו בצורה יבשה היתרון העיקרי בשימוש בטכנולוגיית למידה אופפת הוא האפשרות לחוות את החומר במקום ללמוד אותו בצורה יבשה. צורת למידה זו מאפשרת יצירת סיטואציות ממשיות ועוזרת בחשיבה יצירתית, סקרנות, פתרון בעיות ועידוד יצירתיות. סביבה זו מתאימה גם לילדים עם צרכים מיוחדים, עם מגוון תכנים המתבססים על חוויה חושית, שיפור יכולות חושיות ומוטוריות ועוד. לדברי דפנה תמיר, מנהלת תוכניות קרן אתנה, חשוב להבין את השפעת המערכת על ההוראה והלמידה של התלמידים. "זה בעיקר נכון בחינוך המיוחד, שם המגע, החושים והלמידה הבלתי אמצעית יכולים להביא להישגים נוספים לתלמידים. יחד עם שותפה נוספת למיזם, Totally Interactive, לקחנו על עצמנו להכניס את הטכנולוגיה לכל בית ספר בישראל. עד סוף 2023  נגיע ל-50 חדרים ברחבי הארץ, ואנו מעריכים שעוד שנה-שנתיים נגיע לכמה מאות חדרים כאלה". בן ארי ציין כי בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן פועל מכון לטכנולוגיות לחינוך מיוחד, המנוהל על ידי פרופ' עדינה שמיר, שמפתח תוכניות לילדים עם צרכים מיוחדים. "הפעילות שלנו איתם ועם בתי הספר לחינוך המיוחד יתרמו ללימוד של ילדים עם צרכים מיוחדים וכמובן שגם לילדים 'רגילים'", אמרה פרופ' שמיר.

פסק דין שהוציאה לאחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בארה"ב יכול להיות בעל השלכות דרמטיות, משום שקבע שלא ניתן להגן בזכויות יוצרים על אמנות שהיא תוצר של AI ג'נרטיבית. השופטת, בריל א. האוול, אמרה שחוק זכויות יוצרים מחייב "יוצר אנושי", וכי אמנות שנוצרה על ידי ה-GenAI אינה עומדת בדרישה זו, ובכך למעשה אישרה קביעה קודמת בנדון של משרד זכויות היוצרים האמריקני, ה-UCO (ר"ת U.S. Copyright Office). הפסיקה ניתנה בצו שדחה את ערעורו של סטיבן תאלר על עמדת ה-UCO, שסירב לרשום תחת זכויות יוצרים יצירות שנעשו בידי ה-AI. הפסיקה טורפת את הקלפים בעבור מגזר שלם של יוצרים, שכלי הבינה המלאכותית החדשניים, ביניהם מידג'רני (Midjourney) או DALL·E, פגעו ביכולתם להתפרנס מכישרונם – למשל מאיירים או מעצבים גרפיים. בעלי מקצועות אלו כבר חוו צמצום משמעותי בצריכת יכולותיהם, משום שכלי ה-GenAI החכמים יודעים כבר מזמן ליצור עבודות אמנות מדהימות באיכויותיהן לפי תיאור מילולי בלבד. בשל השיבובש הזה היו כבר מי שעברו ליצור את האמנות שלהם בתוך הישענות על יכולות הבינה המלאכותית, ובמקום להיאבק בה – לגייס אותה לשירותם. אלא שכעת, אם הם רוצים להגן על עבודתם ולהיות סמוכים ובטוחים שהיא משויכת עליהם ויש להם עליה זכויות יוצרים – הפסיקה בארה"ב משנה שוב את כללי המשחק כולו. #US court has dismissed an AI entrepreneur's plea to copyright #AI-generated art. The court ruled that AI is not a "human author" and therefore cannot be the subject of copyright. This is a significant ruling that could have implications for the future of AI-generated art. pic.twitter.com/b5v8PULgAb — Next Tech ???? (@Neuralink26) August 21, 2023 עם זאת, חשוב לציין כי השופטת הודתה בכך שהחוק בתחום זה מתפתח. היא אמרה שהחברה "מתקרבת לצורך בקביעת גבולות חדשים בזכויות יוצרים" בהתייחסה לאמנות שנוצרת בידי בינה מלאכותית, כך דיווח The Verge. השופטת גם נדרשה לעיסוק במטרת חוק זכויות היוצרים ככלל, וזו לדבריה הייתה לעודד "יחידים אנושיים לעסוק ביצירה". זכויות יוצרים ופטנטים, לפי האוול, נתפשו כ"צורות של רכוש שהממשלה הוקמה כדי להגן עליהן, והיה מובן שהכרה בזכויות בלעדיות בנכס זה תקדם את טובת הציבור על ידי תמריץ של יחידים ליצור ולהמציא". אך השופט מסבירה בפסיקתה כי "מעשה היצירה האנושי – וכיצד לעודד באופן הטוב ביותר אנשים אנושיים לעסוק ביצירה זו, ובכך לקדם את המדע והאמנויות המועילות – היה אפוא מרכזי בזכויות היוצרים האמריקניות מראשיתה". האוול ציינה בפסיקתה כי עד כה מעולם לא הוענקו זכויות יוצרים ליצירות אמנות שלא בוצעו על ידי "כל יד אנושית מכוונת" והוסיפה כי "מחבר אנושי הוא דרישת יסוד של זכויות יוצרים". סלבדור דאלי, כפי שצויר בסגנון דאלי בידי מידג'רני. צילום: עיבוד ממוחשב ללכידות מסך מאתר מידג'רני לייברי ככל שה-AI תשתכלל – זכויות היוצרים יהפכו לנושא מורכב יותר אלא שלדבריה אלו של השופט האוול יכולים וצפויים לצוץ ביקורת ומתנגדים, שיאמרו כי הנגיעה האנושית נמצאת בעצם התיאור של המשימה ל-AI. שאלות כמו כמה קלט אנושי נחוץ כדי שאמנות שנוצרת בידי AI ג'נרטיבית תוכל להיות מוגנת בזכויות יוצרים, או מה אם נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת עבודה המבוססת על יצירה קיימת של האמן עצמו, וכן תהיות נוספות – כולל השאלה האם בכלל מותר לאדם לבקש, למשל מ-DALL·E 2, לייצר ציור AI חדש אך כזה שיתאפיין בסגנון, לדוגמה, של האמן סלבדור דאלי (ששמו היווה השראה לשם התוכנה). אלו הן רק חלק מהשאלות שיצטרכו להתייחס אליהן ככל שהאמנות שבינה מלאכותית יוצרת תהפוך לנפוצה יותר. עם השאלות הללו יש להניח שנראה גם את החוק בתחום מתפתח, בתוך שהוא מתמודד עם תביעות ופסקי דין נוספים סביב הסוגיה המרתקת.

סייטאקה (CyTaka) פצחה במסע גיוס לשורותיה ומחפשת טאלנטים שיצטרפו לצוות שלה ויעסקו בפיתוח אתגרי סייבר ייחודיים. דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה, באליפות העול בסייבר שארגן, על רקע מגדל הבורג' חליפה ועליו שמה של החברה. צילום: יוסי אלוני לצורך גיוס גאוני הסייבר, החברה מפרסמת שלטי חוצות בתל אביב ובהרצליה פיתוח, לדבריה, "במטרה לגייס את המוחות הטובים ביותר מכל חברות הטכנולוגיה באזור, ולעודד עוד תעסוקה בישראל להיי-טק ולסייבר". החברה מקדמת את הסלוגן "The Best in Cyber", וציינה כי היא מעמידה דרישות סף גבוהות עם תגמול בהתאמה. תהליכי הגיוס כוללים מערך מבדקים שנועד לאתר כושר חשיבה גבוה, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בתחומי הסייבר והטכנולוגיה. במקביל, החברה מחפשת גם מקצועני הדרכה לתוכנית אימון אנשי הסייבר, וצפויה לפרסם בקרוב פרטים אודות גיוס זה. גיוס אנשי ההדרכה נועד לשפר ולאמן אנשי סייבר ואבטחת מידע, והחברה מחפשת גם אלופי הדרכה בתחומי אבטחת המידע, תוכנה ובינה מלאכותית. המשרות, המפורטות באתר החברה, מיועדות לגברים ונשים כאחד. החברה מובילה בשנים האחרונות את אליפות העולם בסייבר, במסגרתה היא מציעה פרס בסך מיליון דולר למי שיצליח לפצח את אתגרי הסייבר שלה. אליפות העולם מתקיימת מדי שנה בדובאי, ועד כה זכו בתחרויות בסכום מצטבר של מאות אלפי דולרים האקרים ומומחי אבטחת מידע – מארה"ב, טוניס, פקיסטן, הודו, מלזיה, איחוד האמירויות, ישראל ועוד. המוקדמות לאליפות ייפתחו באוקטובר 2023 בסימן סייבר משולב בינה מלאכותית.

בסוף השבוע האחרון (ש') החלו משתמשי X (לשעבר טוויטר) לשים לב שתמונות וקישורים שפורסמו בפלטפורמה לפני דצמבר 2014 נעלמו. הציוצים שאליהם ביקשו המשתמשים להגיעו הובילו לפתע לקישורים שבורים במקום לטקסטים, לתמונות ולסרטונים שהופיעו בהם בעבר. נראה שהתקלה השפיעה על כל הציוצים והתכנים הוותיקים, ללא קשר אם הם היו ציבוריים או פרטיים. טוויטר הכירה בשקרה ואמרה שמדובר בתקלה שהיא פועלת לתקן. עם זאת, לא ברור מתי בדיוק הבעיה תיפתר, כשבינתיים המשתמשים שאיבדו נתונים שהעלו לשירות לפני יותר מתשע שנים לא יכולים לגשת עוד לתוכן המסוים. Looks like Elon deleted all media on Twitter from early 2014 and earlier. We are getting closer to MySpace level destruction now. Here's a picture of Elon from 2014 just so people can remember some media from back then… pic.twitter.com/ggvwxNNYmp — Zellmo (@Zellmo) August 19, 2023 "עוד ונדליזם" מבית מאסק? מאידך, ברחבי הפלטפורמה שנמצאת כבר מאז אוקטובר 2022 תחת שליטתו של אילון מאסק, יש מי שטוענים כי לא מדובר בתקלה אלא במהלך מתוכנן היטב ומכוון. כך למשל, המשתמש מומחה טכנולוגיה, טום קוטס, צייץ על האירוע וטען שמדובר ב-"עוד ונדליזם מ-elonmusk@ (תיוג של מאסק – ג"פ) – טוויטר הסירה כעת את כל המדיה שפורסמה לפני 2014. זה – עד כה – כמעט עשור של תמונות וסרטונים מתחילת שנות ה-2000 שהוסרו מהשירות". קוטס התכוון לכלל הנתונים שנמחקו מהשירות, אחרי שגם בשנת 2018, הרבה לפני עידן מאסק, הודיעה הציפור הכחולה כי תתחיל למחוק ציוצים בני יותר מ-30 יום. עם זאת, החברה הפכה מאוחר יותר את החלטתה זו, לאחר שמשתמשים העלו חששות לגבי אובדן נתונים בעלי היסטוריה. More vandalism from @elonmusk. Twitter has now removed all media posted before 2014. Thats – so far – almost a decade of pictures and videos from the early 2000s removed from the service. For example, here’s a search of my media tweets from before 2014. https://t.co/FU6K34oqmA — Tom Coates (@tomcoates) August 19, 2023 שחזורים משונים וציוצים ששרדו כדי לספר אם אכן מדובר בתקלה הרי שהיא נתפשת בעיניי המשתמשים כישלון גדול עבור X ומאסק, שתמיד מדגישים עד כמה הם פועלים לשיפור מדיניות שמירת הנתונים בשירות. המקרה הנוכחי מעלה שאלות נוספות לגבי מדיניות שמירת הנתונים של החברה, שטרם מסרה כמה נתונים הושפעו משאירע, או כיצד היא תפצה משתמשים שאיבדו בעקבותיה מידע שהיה יקר להם סנטימנטלית או מסיבות אחרות. החברה, כאמור, הודיעה כי היא חוקרת את הפרשה, אך גם לא פרסמה פרטים נוספים אודות אופי הכשל הטכני, מה שהעלה עוד יותר את התיאוריות של המשתמשים אודות חבלה מכוונת. If only Bradley's arm was longer. Best photo ever. #oscars pic.twitter.com/C9U5NOtGap — Ellen DeGeneres (@EllenDeGeneres) March 3, 2014 עוד דבר שחיזק את הסברה שמחיקת התכנים הישנים הייתה מכוונת הוא פרשת התמונה המפורסמת של המגישה אלן דג'נרס. סלפי האוסקר המפורסם של דג'נרס מ-2014 נעלם גם הוא, אך באורח פלאי שוחזר מאוחר יותר. התמונה זכתה בזמנו להכי הרבה ריטוויטים בפלטפורמה, עם יותר מ-2 מיליון שיתופים, כך שרבים יכלו לשים לב להיעלמותה ולחזרתה המפתיעה. מצג שני, ציוץ ויראלי של נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, לאחר ניצחונו בבחירות ב-2012 – כלל לא נמחק ופשוט לא הושפע מה"תקלה". ומעניינת לא פחות היא העובדה שגם ציוץ של קוטס משנת 2013, שאותו שיתף כלינק שבור להדגמת המחיקה במסגרת טענותיו נגד מאסק ו-X, חזר להיראות. כל זאת על אף שלא התקבלה הצהרה ולא נראו אינדיקציות לכך שהציפור הכחולה שיחזרה בינתיים את כלל התכנים שנעלמו.