משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מתכוון לפעול מול משרד האוצר על מנת להגדיל את התקציב שלו לשנים 2025 ו-2026 למיליארד שקלים בשנה. התקציב הנוכחי שלו, לשנים 2023-2024, עומד על 550 מיליון שקלים לשנה (ועוד יכולת התקשרות ללא הרשאות להתחייבות בסך של מעל 100 מיליון שקלים). כלומר, במשרד מעוניינים להגדיל את התקציב בכ-45% לשנה. הסיבה לכך, לדברי גדי אריאלי, מנכ"ל המשרד, היא "כדי שנוכל לממש את קידום המדע וההיי-טק, ואת הנגשתם, לכלל החברה הישראלית". אריאלי אמר את הדברים בראיון לרגל ראש השנה. זהו הראיון הראשון שהוא נותן מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד – תפקיד שאליו הוא מונה בחודש ינואר האחרון, לאחר שהניסיון של השר אופיר אקוניס למנות את ח"כ לשעבר אסנת מארק למנכ"לית המשרד לא יצא לפועל, עקב ביקורת ציבורית רחבה. מינויו של אריאלי נתפס כמינוי מקצועי, לאחר שמינויה של מארק לתפקיד – שכאמור, לא יצא לפועל – נחשב למינוי פוליטי. ואמנם, אריאלי הוא בעל ניסיון רלוונטי רב. בין היתר, הוא שימש כמנכ"ל מכון היצוא ועסק בניהול פרויקטים בינלאומיים שבהם ייצג את ישראל. לאריאלי הייתה גם קריירה פוליטית – ב-2018 הוא התמודד על ראשות העיר חדרה ובעבר שימש כמנכ"ל הליכוד. לדבריו, "מתוך הזמן שאני בתפקיד, במשך חודשיים ביליתי במשרד האוצר כדי לנסות להגדיל את התקציב של המשרד, על מנת שנוכל לממש את כל התוכניות הלאומיות שלנו. שמחתי לראות שמצאתי אוזן קשבת אצל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ובנוסף לתקציב שאושר קיבלנו עד 150 מיליון שקלים הרשאה להתחייבות למימוש פרויקטים שונים. אני מקווה שלקראת דיוני התקציב הבא נגדיל את התקציב, ונתאים אותו ליעדים ולמשימות שעומדות בפניו". "תקציב משרד המדע צריך לגדול בהרבה" מנכ"ל משרד המדע אמר בראיון כי "התקציב שלנו צריך לגדול בהרבה לעומת מה שהוא היה בשנים האחרונות". לטענתו, אחת הסיבות לכך שתקציב המשרד לא הולם את הפעילות שלו היא תדמית לא נכונה שנוצרה לו עם השנים. "בעבר, התפיסה הייתה שצריך לתקצב פרויקטים גדולים לאומיים, כמו המחשב הקוונטי והבינה המלאכותית, שהם חשובים מאוד, אבל לא הושם דגש על קידום המדע וההיי-טק, והנחלתם לכל שכבות האוכלוסייה", ציין. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קידום המדע וההיי-טק, לדברי אריאלי, יהיו בין הנושאים שיעמדו, וכבר עומדים, על סדר היום של המשרד השנה ובשנה הבאה, ובמיוחד הנגשתם לילדים ובני נוער, ולבני הגיל השלישי. "עד כה נעשו פעולות להנגשת התחומים האלה לתלמידי הכיתות הגבוהות, חטיבות הביניים והתיכונים", אמר. "אולם, קצב התקדמות הטכנולוגיה הולך וגדל, והשימוש בה חוצה גילאים – מילדים קטנים ועד לגיל השלישי. תפקידנו לוודא שהמדע והטכנולוגיה מונגשים לכלל הגילאים, ושבני הגיל השלישי יוכלו לבצע את כל הפעולות בטלפונים ובמחשב מבלי להיות תלויים בילדים ובנכדים שלהם". במסגרת זו, תוגברו השנה "סלי המדע" ותוכניות ההכשרה והנחלת הדיגיטל לאוכלוסיות שונות, והוחזרו קייטנות הקיץ שעוסקות במדע ובטכנולוגיה ומלגות החונכות לנושאים אלה, עם דגש על הפריפריה. במסגרת הנגשת המדע והטכנולוגיה לגילאים צעירים ציין אריאלי את התוכנית היי-טק קלאס, שהחלה כפיילוט בשנת הלימודים הקודמת והופעלה ב-90 בתי ספר. השנה גדל מספרם ל-150 בתי ספר. "זהו פרויקט משותף שלנו עם משרד החינוך, שבו תלמידים מכיתות ד'-ה' לומדים את יסודות התכנות, פיתוח אתרים וחשיבה חישובית", הסביר. "הם לומדים את התחומים האלה ארבע שעות בשבוע, בעזרת מורים שהוכשרו לכך ומדריכים חיצוניים. המטרה היא שהם ייחשפו לעולם הזה כבר מגיל צעיר, כדי שבעתיד ילכו ללמוד את התחומים המדעיים והטכנולוגיים השונים". פרויקט אחר שהמשרד מקדם, ביוזמת השר אקוניס, הוא מתן מלגות למשרתי המילואים, שרוצים להמשיך לתארים שני ושלישי. "מעבר לרצון לתגמל את אלה שמשרתים, המטרה היא לקדם באמצעות מקבלי המלגות הללו מחקרים שהם בסדר העדיפות הלאומי, בעולמות כמו המחשוב הקוונטי, הפוד-טק והבינה המלאכותית", אמר אריאלי. מה באמת עם נושא הבינה המלאכותית? הממשלה הקודמת קיבלה את החלטה 212, שעוסקת בכך. "נושא הבינה המלאכותית יהיה אחד מהיעדים המרכזיים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשנים הקרובות. תוכנית העבודה שלנו בנושא מבוססת על אותה החלטה ועל עבודת המטה שבוצעה בעקבותיה. החזון של התוכנית הזאת הוא חיזוק המובילות הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, לטובת שיפור איכות החיים והבטחת חוסנה הלאומי וצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל. התוכנית שמה דגש על שלוש מטרות מרכזיות: קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות בתחום הבינה המלאכותית, להבטחת המובילות הטכנולוגית של המדינה; יצירת קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל; והטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה, לשיפור המגזר הציבורי. בקרוב יוגשו המלצות הוועדה שיושבת על המדוכה ובודקת את כל הצדדים של הנושא, בדגש על רגולציה ואתיקה. הוועדה תגיש מסקנותיה לשר, שיציג אותן בממשלה, על מנת לאשר אותן". היכן עומד נושא הרגולציה על הבינה המלאכותית? האם ננהג כמו האירופים, שהעבירו באחרונה חוק בנושא? "הטיפול בנושא הרגולציה על הבינה המלאכותית הוא מורכב – ברמה הבינלאומית, ולא רק אצלנו. מהצד האחד, אנחנו לא רוצים לעצור את הקידמה וגם לא יכולים, ומהצד השני, יש התלבטות לגבי אופי הרגולציה. יש שתי גישות: אחת של האמריקנים, שהיא יותר קשיחה, והשנייה של האירופים, שהיא מעט יותר ליברלית. נצטרך לבחור, וככל הנראה נשלב בין שתיהן". פחות השקעות זרות בישראל? לדברי מנכ"ל משרד המדע, הממשלה מטפלת בכך. צילום: ShutterStock אנחנו רואים בזמן האחרון ירידה תלולה בהשקעות הזרות, בהיי-טק ובכלל, ומצב משברי בענף. איך אתם מטפלים בזה? "חוק האנג'לים, שעבר לא מכבר, יחד עם פעולות נוספות שהממשלה עושה מטפלים טוב במצב. בנוסף, רשות החדשנות, שהיא חלק מהמשרד, עוסקת בסיוע לחברות שנקלעו למשבר עקב ההאטה העולמית, בשיתוף עם גורמי ממשלה שונים. אנחנו מסייעים לייצר תהליכים שיגדילו את מספר ההנבטות של החברות הצעירות, יוצרים חיבורים בין חוקרי אקדמיה למקבילים שלהם בחו"ל, שמובילים למספר רב יותר של מאמרים ופרסומים, וחיבורים בינם לבין חברות בתעשייה, שבסוף מובילים למוצרים". מומחים רבים מדברים על כך שהמעמד הבינלאומי של ישראל כאומת היי-טק בנסיגה. מה אתה אומר על כך? "מעמדה הבינלאומי של ישראל, הן במדע והן בהיי-טק, לא רק שלא נפגע בשנה האחרונה, אלא אף השתפר. אין לי ספק שנמשיך להיות אומת סטארט-אפ, למרות המשבר. העקרון הוא שלמרות המשבר, אנחנו לא מורידים רגל מהגז ולא מסתפקים ברעיונות, אלא עובדים בשיטה של תכנון מול ביצוע ובודקים את עצמנו כל הזמן".

אפל (Apple) שחררה בסוף השבוע עדכון אבטחה שמטליא שתי פגיעויות יום אפס, שלפי הידוע אחת מהן שימשה בפועל לפריצה לארגון זכויות אזרחיות בוושינגטון הבירה, כך על פי החוקרים של סיטיזן לאב (Citizen Lab) מאוניברסיטת טורונטו – קבוצת מחקר שפועלת לאיתור רושעות ונוזקות בשוק של תוכנות ומערכות שמשמשות ממשלים. לפי פוסט שעלה לבלוג של סיטיזן לאב, הפרשה החלה בשבוע שעבר, בזמן שהקבוצה בדקה מכשיר iPhone של אדם המועסק על ידי ארגון זכויות אדם מוושינגטון די.סי. – ארגון אשר לו משרדים בינלאומיים. במהלך הבדיקה מצאה סיטיזן לאב פגיעות שנוצלה באופן פעיל כדי להחדיר את תוכנת הריגול הידועה לשמצה של NSO Group הישראלית לסמארטפון שנבדק. קבוצת מחקר שפועלת לאיתור רושעות ונוזקות בשוק של תוכנות ומערכות שמשמשות ממשלים. סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו. ריגול בשירות משטרים אפלים, לכאורה מאז שהחלו נפוצים דיווחים על הרוגלה שלה ועל פועלה ברחבי העולם מול משטרים אפלים שהם לקוחותיה, לכאורה, NSO Group הכחישה חזור והכחש את הטענות לפיהן הרוגלה שפיתחה שימשה או משתמשת כדי לעקוב אחרי פעילי זכויות אדם. העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock החברה שבה והתעקשה שהיא מוכרת את המוצרים שלה רק לגופים ממשלתיים ובאישור ממשלת ישראל, ושהם נועדו לשמש את הלקוחות ככלי ללכידת פושעים וטרוריסטים ולסיכול מעשיהם. עם זאת החברה הישראלית נתונה תחת בדיקות וחקירות מתמשכות במדינות רבות ברחבי העולם, ובנוסף, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הוכנסה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני, משום שלפי דבריו, היא מוכרת כלי פריצה בסייבר למשטרים אוטוריטריים. לצד כל אלה, NSO נתבעה על ידי מטא, בתביעה שבה נטען כי באפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשי ווטסאפ הותקפו באמצעות פגסוס, בהם יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים. NSO ערערה על זכותה של מטא לתבוע אותה, אך בית המשפט העליון בארה"ב אישר את המשך ההליך המשפטי. נזכיר כי אחת הפרשות החמורות שנקשרו בשמה של החברה הישראלית הייתה רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. הפרשה החלה כשגאנם אלמסאריר – סטיריקן הידוע כמתנגד משטר סעודי וכפעיל פוליטי, שקיבל מקלט מדיני בממלכה המאוחדת – גילה כי נפגע על ידי תוכנות הריגול של החברה הישראלית. דרך הריגול אחריו באמצעות התוכנה המפורסמת התקבל ככל הנראה המידע שהביא לרצח העיתונאי חאשוקג'י, שגם הוא היה פעיל נגד המשטר הסעודי. לפי הגרדיאן, ביוני 2018 קיבל אלמסאריר הודעות חשודות שמומחי אבטחת הסייבר של סיטיזן לאב חשפו כקשורות, לכאורה, לפגסוס ו-NSO. במקרה האחרון: פגיעות אפס לחיצה במקרה האחרון, בפוסט שהחוקרים העלו לאתר הרשמי שלהם נכתב כי מדובר בפגיעות שכדי לנצל אותה אין צורך במעורבות המשתמש והיא מהסוג שמכונה 'פגיעות אפס לחיצה'. הם הוסיפו וסיפרו שהפגיעות שנחשפה על ידם שימשה כחלק מתהליך של פעולות שהמטרה הסופית שלהן הייתה להתקין את פגסוס המפורסמת של NSO על המכשיר של הקורבן. ההתקפה זוהתה, ובעקבותיה גם הפגיעות שבה נעשה שימוש, במכשירי iPhone שמריצים את הגרסה המעודכנת של מערכת ההפעלה iOS 16.6. כאמור, מדובר בהתקפה שהמשתמש לא מודע אליה בכלל, ולמעשה גם לא נדרשת ממנו כל 'מעורבות', כמו שגיאה אנושית שמובילה ללחיצה על קישור, תמונה או פתיחת קובץ שמכילים קוד זדוני. הטלאי שסיפקה אפל, כאמור, מיועד לסגור גם פגיעות נוספת שגם היא נחשפה על ידי סיטיזן לאב, כך שככל הנראה התגלתה בזמן בדיקת הפגיעות שכבר נוצלה בפועל. התיקונים מיועדים למגוון מכשירי iPhone ו-iPad שאפל מכרה בשנים האחרונות, ואת הפירוט המלא כולל הסברים ניתן למצוא כאן.

סם אלטמן, המנכ"ל והמייסד השותף של OpenAI – שהביאה לעולם את כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית המוביל ChatGPT – השתתף בשבוע שעבר בפודקאסט, שבמהלכו שיתף חוויות שלו מהיכרותו עם מי שהיה שותפו לפתיחת החברה, והפך ליריבו כיום, אילון מאסק. בעת שהתארח בפודקאסט של Norges Bank Investment Management, ששמו In Good Company, אמר אלטמן כי למאסק יש "כוחות על" שעזרו ל-OpenAI בימיה הראשונים, אבל גם ציין כי מדובר ב"אידיוט". זו אינה הפעם הראשונה שאלטמן משתמש בביטוי המסוים כדי להציג את מאסק. הוא כבר אמר זאת בפודקאסט של קארה סווישר, On With Kara Swisher, שבו התארח בעבר, אז גם ציין שהאישיות של מאסק אינה "סגנון שהייתי רוצה שיהיה לי". בנוסף, לדבריו של אלטמן בראיון האחרון, "אילון הוא גס רוח", וגם "מרושע". נזכיר כי אלטמן התייחס בתיאוריו אלו אל אותו מאסק, שהוא כיום גם האדם העשיר בתבל וגם יזם הטכנולוגיה המפורסם ביותר, וכן הכוח המניע מאחורי כמה מהחברות המשפיעות והמשבשות בתבל, ביניהן מובילות טסלה, המייצרת מכוניות חשמליות פופולריות מצוידות בטכנולוגיה שתאפשר להן להסיע את עצמן בקרוב; נוירלינק, המנסה וחוקרת בימים אלו חיבור של מוח האדם למחשב, ו-SpaceX – חברת חלל הפרטית הראשונה שהוסמכה לבנות חלליות עבור נאס"א. יחסים מורכבים או פשוט תחרות שבה כל האמצעים כשרים? מנכ"ל OpenAI ניהל ומנהל גם כיום מערכת יחסים מורכבת עם מאסק. נזכיר כי האחרון היה יחד עם אלטמן מייסד שותף של OpenAI, אך עזב את החברה בשנת 2018. בחודשים האחרונים השניים חלוקים בפומבי עמדות שונות ולעיתים משונות לגבי עתיד הבינה המלאכותית בכלל ואודות פיתוחי ה-GenAI בפרט. ואולם בראיון איתו בפודקאסט המדובר הודה אלטמן גם בייחודו של מאסק ואמר כי הוא בהחלט "אבן שואבת לכישרונות ולתשומת לב". הוא אף ציין מפורשות כי התרומה של מאסק ל-OpenAI בתחילת דרכה הייתה "בעלת ערך להפליא". הוא אמר כי מאסק עזר למשוך כישרונות מובילים אל הארגון – שנוסד בכלל כעמותה, במסגרת הכוונות לספק כלי בינה מלאכותית זמינים ומסייעים שיהיו לא רק בידי ענקיות טכנולגיה אלא גם יעמדו לשירות הציבור הרחב. לדבריו, בימיה הראשונים, מאסק סייע מאוד בהעלאת המודעות למשימה זו של החברה. נזכיר כי מאסק ביקר רבות את אלטמן ויותר מכך את התוצר של החברה בהובלתו, ChatGPT ההו-כה-מדובר כיום, וטען פעמים רבות שמדובר בכלי מסוכן שעלול אפילו לאיים ממש על האנושות, משום שלא תוכנן נכון ושהוא בעל פוטנציאל לייצר יותר דעות מוטות, להפיץ פייק ניוז ביתר שאת ואפילו להפוך לאויב האנושות שיצא נגדה. מאסק גם עמד בראש יוזמה להחתמת מכתב פתוח שקרא לריסון פיתוחי ה-AI, ולהגבלת כוח הטכנולוגיה. ואולם ניכר היה כי חוסר ההתלהבות של מאסק מ-OpenAI הלך והפך ליותר מובהק בחודשים שחלפו מאז שהכלי שפיתחה יצא לאור, ממש במקביל לכך שערך החברה עלה בעקבות השקת ChatGPT, אשר כידוע הפך במהירות לאחד המוצרים המאומצים ביותר בהיסטוריה. OpenAI was created as an open source (which is why I named it “Open” AI), non-profit company to serve as a counterweight to Google, but now it has become a closed source, maximum-profit company effectively controlled by Microsoft. Not what I intended at all. — Elon Musk (@elonmusk) February 17, 2023 בפברואר מאסק הביע את חששותיו ב-טוויטר (שרכש ושכיום ממותגת תחת השם X), וקבע כי "OpenAI נוצרה כקוד פתוח (ולכן קראתי לה OpenAI), חברה ללא מטרות רווח, כדי לשמש משקל נגד לגוגל, אבל עכשיו היא הפכה להיות חברה במקור סגור, עם רווח מרבי, שנשלטת למעשה על ידי מיקרוסופט". בראיון ל-CNBC שהעניק במאי, מאסק ביטא שוב את חששותיו אלו ואמר: "אני כן חושש שמיקרוסופט עשויה להיות יותר בשליטה ממה שצוות ההנהגה של OpenAI מבין". אלטמן התייחס לקביעות וחששות של יריבו וחלק עליהן ועל הביקורת של מאסק אודות השותפות של OpenAI עם מיקרוסופט, אשר כזכור השקיעה בחברת הבינה המלאכותית כסף גדול. גם מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הביע התנגדות לנקודת המבט של מאסק על הקשר בין החברות. לנוכח הביקורת החמורה הזו על הטכנולוגיה החדשה ועל ChatGPT, היה מפתיע לגלות ש-מאסק עצמו ייסד חברה חדשה שעניינה בינה מלאכותית יוצרת, xAI שמה. אלא שמאסק הבהיר כי החברה שלו תפתח כלי GenAI מוקפדים וכאלו שבאמת יטיבו עם האנושות. אלטמן, שנשא דברים באירוע של MIT באפריל, העיר כי במכתב שנחתם על ידי מאסק ומומחי הטכנולוגיה האחרים, "חסרו ניואנסים טכניים לגבי היכן אנו זקוקים להפסקה". כעת, בשיחת הפודקאסט איתו ציין אלטמן כי הסגנון של מאסק ממנו הוא נרתע יכול להיות שוחק, ואמר שיש לו חששות לגבי הביקורות האחרונות של מאסק על OpenAI. לדבריו, למרות הביקורת המאסקית הקשוחה, הוא מאמין ש-OpenAI עדיין מחויבת למשימתה המקורית של קידום מחקר בינה מלאכותית פתוח ונגיש לכולם.

מלחמת הטכנולוגיה בין ארה"ב לסין לא עוצרת, וכעת באה עוד "נקמה" סינית: הממשלה הסינית מרחיבה את האיסור על שימוש ב-iPhone של אפל בסוכנויות רשמיות של הממשלה גם לשלטון המקומי ולחברות בבעלות המדינה – כך דווח בניקיי אסיה. הדיווח פורסם לאחר שהוול סטריט ג'ורנל דיווח, כי השימוש בעסקים רשמיים במכשירים שאינם ממותגים מקומיים נאסר במחלקות הממשל המרכזי בסין, כאשר עובדים קיבלו הוראה לא להביאם למשרד. הדיווחים הללו מגיעים על רקע ידיעות על החמרת הגבלות שונות בארה"ב על ספקי טכנולוגיה סיניים, בהם וואווי, וכאשר סין מקדמת בנחישות פיתוח עצמי של טכנולוגיות כדי לא להיות תלויה בטכנולוגיות אמריקניות. באחרונה גם דווח כי המדינה עומדת על סף השקת קרן של 40 מיליארד דולר כדי לתגבר את תעשיית השבבים המקומית שלה. בניקיי דווח גם כי המדיניות חלה גם על סמארטפונים אחרים ממותגים לא סיניים, אבל הכותרות הבינלאומיות מתמקדות בעיקר באפל, שאיבדה 190 מיליארד דולר משווי השוק שלה. בשנים האחרונות הפכה סין לשוק מפתח עבור מכירות iPhone, שהיוו 20% מסך המכירות של אפל (כולל טייוואן והונג קונג) בחודשים אפריל-יוני, תוך שרוב חברות האנליסטים מציינות שאפל נהנית מהביקוש לדגמי פרימיום במדינה דווקא בתקופה שבה דגמים אלו מתמודדים עם ירידות במשלוחים העולמיים.

תחומי התוכנה והסייבר מייצרים יתרון יחסי משמעותי לישראל ומהווים את הקטר המושך את הכלכלה ואת התוצר הגדול והצומח ביותר במשק. דו"ח רשות החדשנות השנתי 2023 מראה, שהתעשייה הטכנולוגית הפכה בעשורים האחרונים לקטר המושך את הכלכלה הישראלית ומהווה את הענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק. עוד מראה הדו"ח, שבין השנים 2012-2023 היה קצב הצמיחה הממוצע של מספר העובדים בענף ההיי-טק פי שלושה מהקצב הכללי במשק. שיעור הגידול היה 6.3%, לעומת 2.2% בכלל המשק. זאת ועוד, שיעור ההיי-טק מהתמ"ג היה יותר מ-18%, כשהתוצר הכפיל את עצמו בתוך עשור ל-290 מיליארד שקלים בשנת 2022. תחום התוכנה והסייבר מייצרים יתרון יחסי משמעותי לישראל, כאשר יותר מ-40% מחברות ההזנק החדשות פועלות בתחום זה, ויותר ממחצית ההשקעות זורמות לתחום הסייבר והתוכנה. ישראל הפכה למובילה עולמית בתחום הסייבר ואבטחת המידע. התהליכים האלה ממשיכים. לדברי ראש רשות החדשנות, ישראל פועלת לנצל שלושה תחומי חדשנות: בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), מחשוב ותקשורת קוואנטית וחדשנות בתחומי אקלים. אז כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בתחומי הטכנולוגיה והסייבר? מהן הסיבות העיקריות שהובילו את ישראל למעמד זה, ומה ניתן ללמוד מכך לגבי העתיד? אחד המנועים המרכזיים לתהליך הצמיחה של ישראל בממד הסייבר והטכנולוגיה נובע מכמה מרכיבים, שהעיקרי בהם הינו הפיתוח הביטחוני. פיתוח זה מחייב שותפות הדוקה עם המגזר הפרטי והאקדמיה. הצטיינותם של מגזרים אלה הובילה חברות בינלאומיות רבות להקים את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. תפיסת הביטחון הבסיסית שגיבש בן גוריון עוד בשנים הראשונות של המדינה נשענה על שלוש רגליים: הרתעה, התרעה והכרעה. כיוון שהיה תמיד קושי להחזיק צבא סדיר גדול, נדרשה התרעה כדי לגייס את צבא המילואים. אילוץ זה חייב את צה"ל להקים מערך מודיעין משוכלל, אשר יספק את ההתרעה. יחידות המודיעין של צה"ל נדרשו לפתח יכולות מגוונות. מהפכת המידע והתפתחות הטכנולוגיה גרמו למודיעין להתבסס יותר ויותר על יכולות טכנולוגיות במרחב הסייבר. כך גם מערכים נוספים בצה"ל ובארגוני הביטחון, כולל חילות האוויר והים, תקשוב, לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה, כמו גם המוסד ושירות הביטחון הכללי. בנוסף, גיוס החובה לצה"ל מהווה מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות הסביבה הטכנולוגית בישראל. היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מתחילות את תהליך המיון בשלבים מוקדמים מאוד ונהנות מגישה לכוח האדם האיכותי ביותר שמדינת ישראל מעמידה לרשות צה"ל עוד במהלך הלימודים בבתי הספר התיכוניים, באמצעות מערך שיווק רחב, וההבטחה שהמתגייסים ירכשו מקצוע וכישורים שישמשו אותם גם לאחר שחרורם. בוגרי היחידות הטכנולוגיות ואנשי הסייבר מבטיחים לעצמם יתרון בבניית עתידם המקצועי לאחר השחרור. תהליכי הכשרה ייחודיים בצה"ל המתגייסים החדשים נכנסים להכשרה בתהליכים ייחודיים בצה"ל. אמ"ן, אגף התקשוב והחילות הטכנולוגיים הקימו מערכי הכשרה מהמתקדמים בעולם. בית הספר למקצועות המחשב ולהגנה בסייבר מעביר קורסים בתכנות, בפיתוח, בתשתיות מחשוב, בהגנת סייבר וכדומה. מגוון תוכניות ההכשרה של אגף המודיעין, המבסס את מרב מאמצי המודיעין שלו באיסוף מודיעין במרחב הסייבר וניתוחו באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים ובינה מלאכותית (AI), ניתנות לצעירים בשנותיהם הטובות תוך עידוד יוזמה וחדשנות. הביקוש להתקבל ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל אף הוביל חברות אזרחיות להציע מסלולי הכנה למתגייסים לסייע להם לעבור את המיונים ליחידות אלה. קיימות גם תוכניות שמטרתן להגביר את הנוכחות של מתגייסים מהפריפריה, דוגמת תוכנית "מגשימים" של המרכז לחינוך סייבר מיסודה של קרן רש"י. תוכניות אלה מקדמות שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית, יחד עם משרד הביטחון. "אחד המנועים המרכזיים לתהליך הצמיחה של ישראל בממד הסייבר והטכנולוגיה נובע מכמה מרכיבים, שהעיקרי בהם הינו הפיתוח הביטחוני" עם השלמת ההכשרה, המשרתים משתלבים ביחידות הטכנולוגיות השונות, וכך הם צוברים ניסיון מעשי חשוב מאוד. אלפים מתגייסים מדי שנה למסלולים אלה, משרתים את שירות החובה שלהם, וחלקם אף חותמים על שירות קבע. כך, בכל שנה צה"ל מזרים אלפי משתחררים עם ניסיון טכנולוגי עצום אל הכלכלה הישראלית. אלה נכנסים לשוק העבודה, מייצרים ומשתלבים במערכת גומלין המניעה את הכלכלה הטכנולוגית של ישראל, כולל את תחום הסייבר, תחומי הבינה המלאכותית, ניתוח מידע ועוד. שירות החובה, המאפשר נגישות של צה"ל למרב כוח האדם האיכותי במדינה ושילובו בעשייה הטכנולוגית בצה"ל, הופך את הצבא לקטר המושך את הכלכלה הישראלית בתחום הטכנולוגיה והסייבר. חלק גדול מהמשתחררים מביאים עימם ידע ורעיונות רבים, המובילים להקמה של חברות הזנק רבות, הפועלות בשוק העולמי. כתוצאה, תעשיית ההיי-טק הישראלית הפכה לשחקן חשוב בתעשייה העולמית ללא קשר לגודלה של המדינה באוכלוסייה ובשטח. מרכיב נוסף הוא המדינה, שזיהתה מבעוד מועד את הפוטנציאל הזה והקימה יכולת לספק כספי פיתוח לחברות ההזנק, במטרה להעשיר את פיתוח הקניין הרוחני בישראל. ואולם, אליה וקוץ בה – חתירת בני הנוער ליחידות הטכנולוגיות תורמת אמנם לכישורי המודיעין הישראלי ולכלכלת המדינה, אולם היא פוגעת במוטיבציה לגיוס ליחידות הלוחמות. על פי סקר פנימי שנערך בצה"ל, המוטיבציה לשירות קרבי של גברים בשנת 2022 הייתה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות – 66% לעומת 73% בשנת 2020. אצל נשים היא הייתה 48% בשנת 2022, לעומת 60% בשנת 2018. המתח הקיים בין הצורך לגייס כוח אדם איכותי ליחידות הטכנולוגיות ובכך להמשיך לספק כוח אדם איכותי לתעשיית הסייבר והטכנולוגיה לבין הצורך לוודא שיחידות השדה תוכלנה לגייס אף הן כוח אדם איכותי מחייב מתן מענה ברמה הלאומית. ניצנים לכך ניתן לראות, בין היתר, בתוכניות ההכשרה של לוחמים משוחררים למקצועות טכנולוגיים. כך, לדוגמה, התוכנית "לוחמים להיי-טק", שמטרתה להכשיר לוחמים משתחררים לעבודה בתחום הסייבר. ישראל תוכל להמשיך להוביל בתחום הסייבר והטכנולוגיה, אולם עליה לאזן בין כלל הצרכים הלאומיים. מה גם שמי ששירתו ביחידות השדה מביאים איתם ניסיון כלוחמים ומפקדים ועוד שלל תכונות החשובות מאוד למשק ולמעסיקים, לא פחות מההכשרה והניסיון הטכנולוגי של אלה ששירתו במערכי הסייבר.   הכותב הוא חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ואחד ממחבריו של הספר "Israel and the Cyber Threat – How the Startup Nation Became a Global Cyber Power", שיצא לאור ביולי 2023.

"על הממשלה להעמיד תקציבים ייעודיים כדי שהסטארט-אפים יישארו בישראל ולא יירשמו בחו"ל", כך אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענייני ההיי-טק של הכנסת. ח"כ ליברמן דיבר בישיבה של ועדת המשנה, שהתקיימה ביום ה' האחרון ושעסקה בשאלה כיצד הממשלה יכולה לסייע יותר לחברות ההזנק, לאור הנתונים על ירידה דרסטית במספר החברות שנפתחות בישראל ועלייה במספרן של אלה שנרשמות בחו"ל. "כשאתה נכנס לדיון כזה, אתה מוטרד מכך שכשתצא ממנו תהיה יותר מוטרד", אמר ליברמן. הוא ציין כי "התחרות כיום בתחום ההיי-טק היא קודם כל בין המדינות, שנותנות הטבות ומענקים, ומשקיעות מאמצים לעודד הקמה ופעילות של חברות טכנולוגיה בשטחן. על ישראל להוביל בתחרות הזאת". "המדינה תצטרך לפצות על ההאטה בהשקעות הזרות בהיי-טק" אחת הדוברות המרכזיות בישיבה הייתה מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה כי "מדינות העולם, מפותחות ומתפתחות, משקיעות מאמצים רבים (לפעילות חברות היי-טק בהן – י"ק) בדמות תמריצי מס, הליכים מואצים למתן אשרות עבודה, מענקים והלוואות לטובת פעילות מו"פ והכנסות ממו"פ. זאת, על מנת לשפר את תנאי החברות הפועלות במדינה ולמשוך משקיעים זרים. מנגד, בישראל יש ירידה משמעותית בהשקעות בתעשיית ההיי-טק ובעיקר בסטארט-אפים. ההאטה בהשקעות הזרות וההתכנסות של המשקיעים מביאות לכך שהמדינה תצטרך לפצות על זה באמצעות תמיכה מסיבית יותר במו"פ המקומי". היא ציינה כי מענקי רשות החדשנות לא גדלו כבר כמה שנים, "כך שביחס לתוצר, הם קטנו בצורה משמעותית". שוורץ הוסיפה ש-"מדינות מעניקות עדיפות לתחומים שהן מגדירות אותם בסדרי עדיפויות. לדוגמה, ארצות הברית משקיעה מענקים גדולים באנרגיות ירוקות ובתעשיית השבבים, ואירלנד התבססה כמובילת שוק כשהעניקה מענקים משמעותיים לחברות בתחום הגיימינג. לכן, חשוב למצב את ישראל כמובילת תחום מסוים. המדינה יכולה לסייע לכך שישראל תוביל להוביל בכמה תחומים: AI, מחשוב קוונטי, חלל ועוד". לדבריה, "מענקים יאפשרו לישראל להמשיך לעודד צמיחה ולתמרץ מו"פ. כמו כן, חשוב להשאיר את המוחות הישראליים בארץ, ושרישום זכויות הקניין שלהם יישאר כאן, אחרת נצפה מהצד באקזיטים של ישראלים, והמדינה לא תיהנה מהכנסות בגין אותן עסקאות".

מלם שכר משיקה שם ולוגו חדשים לחברה – מלם שכר פלוס. זה כבר כמעט 30 שנה שמלם שכר מספקת ללקוחותיה מגוון פתרונות מעבר לשירותי שכר ועל כן, הוחלט להוסיף לשם החברה את המילה "פלוס". החברה, עם שמה החדש, מייצגת את הדור הבא של פתרונות לניהול ההון האנושי בארגון ואת מכלול הפתרונות המקיפים, שמאפשרים ניהול מלא של מחזור חיי העובד בארגון – מהקליטה ועד לפרישה, שמלם שכר פלוס מאפשרת ללקוחותיה. קרן שביט, סמנכ"לית השיווק של מלם שכר פלוס, אמרה כי "המיתוג מחדש מייצג חברה שמציעה ללקוחותיה את הדור הבא של פתרונות לניהול ההון האנושי בארגון, בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, עם ממשקים חדשניים, רעננים וידידותיים למשתמש, שעומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע ושמירה על פרטיות. יצרנו קונספט פרסומי שכולל שפה אחידה, שמתכתבת עם הלוגו והצבעים המוכרים שלנו – בכחול ובאדום, עם חיבור של כנף צבעונית נוספת. כנף זו משמשת חיבור בין הפתרונות הטכנולוגיים שפיתחנו עבור עולמות משאבי האנוש והפיננסים, שמאפשרים לכל ארגון לנהל באופן מלא את מחזור חיי העובד מהצטרפותו לארגון ועד לפרישתו – From hire to retire".

תאגיד סייקו אפסון (Seiko Epson) היפני הכריז על הקמתה של חברת מכירות חדשה Epson Middle East – EME, מהלך המשקף, לדברי החברה, את "הפוטנציאל האדיר להאצת ההתרחבות בשוקי המפתח שלה (שכולל גם את השוק הישראלי)". הפעילות החדשה תנוהל ממשרד אזורי בדובאי על ידי ניל קולקהון, סגן נשיא אפסון אירופה. היעד שהציגה חברת המכירות החדשה הוא להאיץ את צמיחת ההכנסות ואת טביעת הרגל שלה בשוק בחמש השנים הקרובות באמצעות הרחבת נוכחותה בתחומי הליבה של פתרונות ההדפסה, הסריקה וההקרנה. אפסון דיווחה על עלייה במכירות של יותר מ-40% במזרח התיכון במהלך שנת 2022. החברה צופה ביקוש גובר והולך לפתרונות הטכנולוגיים שלה בתחומי ההדפסה והסריקה במגזרים עסקיים שונים, כשעם ההתרחבות המתמשכת של אירועי ספורט ובידור מקצועיים ברמה עולמית, גבר גם הביקוש לטכנולוגיות הקרנה וחוויות קמעונאיות. לדברי קולקהון, הקמת EME ממחישה את המחויבות של החברה ללקוחות ולשותפים באזור. ״אנו מתכוונים להמשיך להשקיע ולהגדיל את הנוכחות שלנו בכל השווקים המרכזיים, מאפריקה ועד המזרח התיכון ועד מרכז אסיה… השקעה זו תעניק לנו את הזריזות והיכולת לתת מענה לצרכים המשתנים של הלקוחות בשווקים הדינמיים, הצומחים במהירות". לדבריו, ההתקדמות של החברה צפויה לצבור תאוצה בהתאם לאימוץ של טכנולוגיות בנות קיימא עם דגש מיוחד על מערכות ההדפסה העסקיות של הזרקת דיו ומכלי הדיו שלה. היחידה החדשה, שתכלול, כאמור, גם את הצוות הישראלי, תמנה למעלה מ-250 עובדים כשאפסון צופה עלייה של 45% בגיוס עובדים חדשים, לכש-EME תיכנס לפעולה בתחילת 2024. מהלכי הגיוס יתמקדו בגיוון והכלה (כאשר כבר כיום נשים מהוות עד 40% מכוח העבודה). המשרדים הגדולים ביותר של החברה החדשה יהיו באיחוד האמירויות, בדרום אפריקה ובטורקיה, בתוספת פעילות בממלכת ערב הסעודית, במרוקו, בקניה, בניגריה, בישראל, בקזחסטן ובאוקראינה. על פי קולקהון, יש גם תוכניות להרחיב ולשפר את רשת המשווקים והמפיצים של אפסון באזור.