כשמחפשים אישור לכך שמוצר כלשהו עונה על הדרישות המחמירות ביותר, הדבר הראשון שעושים הוא לוודא שאותו מוצר קיבל את אישור מכון התקנים – הגוף הממשלתי שקובע את סטנדרט האיכות במדינה. לאור זאת, כנראה שהעדות הטובה ביותר לכך שמישהו עושה את העבודה שלו כמו שצריך היא כשמכון התקנים בוחר בו להיות ספק השירות הבלעדי שלו. בהקשר זה, תו התקן מוענק לאקסטרים נטוורקס, שמתמחה בפתרונות ענן מקצה לקצה, ולבזק בינלאומי, מחברות התקשורת וה-IT המובילות במדינה, שהשלימו תהליך מקיף של רישות מחדש ושדרוג מערכות המחשוב במכון התקנים. "שיתוף הפעולה שלנו עם מכון התקנים נמשך כבר קרוב לעשור", אמר אלי קנדל, המנהל האזורי של אקסטרים נטוורקס בישראל ובמדינות נוספות באירופה. "מדובר אמנם בגוף ממשלתי, אבל בכזה שתמיד ניצב בחזית החדשנות. מכון התקנים היה אחד הארגונים הראשונים שהטמיעו את מערכות Fabric Connect בפעילות הרשתית שלהם, כבר לפני תשע שנים". אלי קנדל, המנהל האזורי של אקסטרים נטוורקס בישראל ובמדינות נוספות באירופה. צילום: פרטי קנדל הדגיש כי הרצון של מכון התקנים לשמור על רמת חדשנות גבוהה הוביל למהלך המקיף הנוכחי: "המהלך נועד לחדש ולשדרג את מערכות הניהול הישנות ברשת של המכון, להרחיב את הפעילות הרשתית ולהוסיף רובד מתקדם של אבטחת מידע באמצעות מערכת NAC (ר"ת Network Access Control) חד ערכית, שתמנע כל ניסיון של גורמים חיצוניים לא מורשים לחדור למחשוב של הארגון". אינטגרציה מלאה של כל המערכות תהליך חידוש הרשת כלל הטמעת מערכות ניהול ואנליטיקות אחודות, שנהנות מיכולת נראות מלאה. המערכת מאפשרת לזהות אנומליות ולספק מידע בזמן אמת על כל אפליקציה בה, גם ברמה האפליקטיבית וגם בזו התקשורתית. הכול מבוצע באופן אינטגרלי, והמידע מתנקז בצורה אחידה ל-NAC מנוהל, ששולט על שלל המערכות, שפועלות בכל סניפי מכון התקנים בארץ. "הבחירה ב-NAC של אקסטרים נטוורקס נעשתה בין היתר בזכות היכולת של אנשי החברה לפתח מוצר אינטגרלי ליתר המערכות שלנו", ציין אבי קורן, מנהל ה-IT במכון התקנים. "אנחנו נהנים כיום ממוצר שמאפשר לנו לנהל את כל הפעילות הרשתית ממקום אחד: גם את רשת ה-IT, גם את רשת הטלפוניה הממוחשבת, שפועלת בנפרד מהרשת הרגילה, וגם את מערך האבטחה שלנו. הכול מרוכז לדשבורד אחד ומספק לנו, באופן מיידי, יכולות אנליזה של מה שקורה בכל מקום ברשת". קורן הדגיש כי "השילוב בין מערכת ניהול מרכזית לבין היכולות המוכחות של אקסטרים נטוורקס והגב של ענקית תקשורת כמו בזק בינלאומי מספק לנו ערך מוסף משמעותי. זה בא לידי ביטוי גם במקצועיות של הפתרונות שקיבלנו, גם במהירות ההטמעה של התוספים למערכת הקיימת וכמובן, ביכולות שלנו לשלוט במערכת". מאפייני IoT ייחודיים אחד האתגרים המרכזיים שעמדו בפני צוותי אקסטרים נטוורקס ובזק בינלאומי בבואם לבצע את תהליך הרישות מחדש היה תנאי השטח של מכון התקנים ויותר מכך, מאפייני ה-IoT הייחודיים של הרשת. לצד המטה המרכזי של המכון מפוזרות עשרות מעבדות, בקמפוס שמשתרע על פני דונמים רבים ליד אוניברסיטת תל אביב. בנוסף, מחזיק המכון סניפים בירושלים, בבאר שבע ובנתניה. "השילוב יוצא הדופן של פעילות ה-IoT במשימה שעמדה בפנינו הוא בהחלט אלמנט שמעלה את רמת האתגר כשבאים לאבטח את פעילות הרשת", הסביר יורם ניסנבאום, מומחה לאבטחת מידע שהוביל מטעם בזק בינלאומי את בניית מודל ההגנה של הרשת במכון התקנים. "מדובר בהתקנים עם תכונות לא אחידות, ומערכות פחות מתקדמות מאלה של אקסטרים נטוורקס היו מתקשות לזהות את סוגי ההתקנים השונים ואת אופי הפעילות שלהם, ובוודאי שלא היו מצליחות לספק התראות בזמן אמת על פעילויות אנומליות, על כשלים ועל עומסים ברשת. נדרשת אוטומציה מיוחדת כדי להתמודד עם דבר הזה, והמערכת שהתקנו ללא ספק עומדת במשימה היטב". עברו טסט בניסיון הראשון על מנת להבטיח שהמערכת המשודרגת אמנם תהיה שם בזמן אמת כדי לחסום ניסיונות פריצה או כל מתקפת סייבר זדונית אחרת, הוחלט עוד לפני ההשקה הרשמית על שכירת שירותיה של חברה חיצונית, שתבצע מתקפת דמה. הטסט הלא פשוט הזה עבר "במכה הראשונה", והוכתר כהצלחה משמעותית. "כשאתה משקיע כל כך הרבה בהטמעת טכנולוגיה חדשה אתה רוצה להיות בטוח שעשית את המקסימום כדי להגן על עצמך", אמר קורן. "לכן, מיד אחרי ההטמעה, ביצענו בדיקת חדירה (PT – Penetration Test). מעבר לזה שקיבלנו גושפנקה רשמית לכך שהרשת מאובטחת היטב, זכינו לקבל גם סקירה מקרוב של מומחה מצד שלישי על החולשות ועל החוזקות של הרשת שלנו, כך שיכולנו לבצע התאמות ולחזק את המערך שלנו אפילו יותר. ביצענו זינוק טכנולוגי של כמה שנים בזכות המהלך הזה, ואני חייב הרבה תודה לאלי קנדל, שאיתו אני עובד הרבה שנים, ולאנשי השירותים המקצועיים (Professional services) בבזק בינלאומי. מדובר במקצוענים של ממש". גמי גריגו, מנהל אגף שירות ודליוורי בבזק בינלאומי. צילום: פרטי גמי גריגו, מנהל אגף שירות ודליוורי בבזק בינלאומי, סיכם: "בפרויקט בסדר גודל משמעותי כמו זה שבוצע במכון התקנים, ההצלחה נובעת בראש ובראשונה מהבנה של צרכי הלקוח. חשוב לקיים בחינת עומק של הרצונות, הכלים והיכולות, לבנות טופולוגיה של המהלך, לוודא שלאנשי המקצוע שלנו יש את כל ההסמכות הדרושות, ולצאת לדרך באופן שיבטיח הטמעה שקטה ושדרוג מערכות מושלם. אני שמח לבשר שגם בפרויקט הזה, בזק בינלאומי עמדה במשימה בהצלחה רבה".

נחשף מסע תקיפה איראני חדש בסייבר נגד מטרות ישראליות, של קבוצת התקיפה Ballistic Bobcat, המזוהה עם השלטון בטהרן. הקבוצה משתמשת בדלת אחורית חדשה, בשם Sponsor. את הקמפיין חשפו היום (ב') חוקרי ESET. קבוצת Ballistic Bobcat זוהתה על ידי החוקרים בעבר בשמות APT35/APT42 ,TA543, חתלתול מקסים (Charming Kitten) וזרחן (Phosphorus). זו קבוצת תקיפה המזוהה עם אינטרסים איראניים ופוגעת בארגוני חינוך, ממשלה ורפואה, וכן בארגוני זכויות אדם ובעיתונאים. הקבוצה מוכרת לחוקרי אבטחה ברחבי העולם מאז 2014. עיקר הפעילות של הקבוצה הוא מול מטרות מישראל, המזרח התיכון בכלל וארצות הברית. מטרתה היא ריגול סייבר, ו-32 מתוך 34 הקורבנות שזוהו בקמפיין הנוכחי הם ישראליים. רק שניים מתוכם מגיעים ממדינות אחרות – ברזיל ואיחוד האמירויות. בישראל, הארגונים שהותקפו היו מתעשיות הרכב, הייצור, ההנדסה, השירותים הפיננסיים, התקשורת, הרפואה, הטכנולוגיה והתקשורת. שיטת התקיפה: סריקה ופריצה אצל 16 מתוך 34 הקורבנות של הקמפיין שהתגלה, ונקרא Sponsoring Access, נראה כי קבוצת Ballistic Bobcat לא הייתה הגורם הזדוני היחיד שהייתה לו גישה למערכת. הממצא הזה, יחד עם המגוון הרחב של הקורבנות ומה שנראה כמו חוסר בידע על הערך המודיעיני הממשי של חלק מהם, מצביע על כך שככל הנראה, קבוצת Ballistic Bobcat פעלה באופן של סריקה ופריצה, בניגוד לקמפיין ממוקד נגד קורבנות שנבחרו מראש. חברי Ballistic Bobcat המשיכו לחפש מטרות אפשריות נוספות, שבהן עדיין יש פרצות לא מתוקנות בשרתי Microsoft Exchange החשופים לאינטרנט. כיצד הדלת האחורית Sponsor פועלת? הדלת האחורית Sponsor משתמשת בקבצי הגדרות המאוחסנים על כונן המחשב. הקבצים מופעלים באופן חשאי כקבצי Batch ונוצרו במטרה להיראות לגיטימיים, כדי להימנע מזיהוי על ידי מנועי סריקה. קבוצת Ballistic Bobcat החלה להפעיל את הדלת האחורית החדשה בספטמבר 2021, בזמן שהיא סיימה קמפיין קודם, שתועד ב-CISA Alert AA21-321A כקמפיין PowerLess. במהלך מגפת הקורונה, הקבוצה תקפה ארגונים שקשורים לטיפול במגפה, בהם ארגון הבריאות העולמי ואנשי מחקר רפואי. לדברי אדם בורגר, חוקר ESET שחשף את הדלת האחורית Sponsor וניתח את הקמפיין האחרון, "הקבוצה ממשיכה להשתמש במערך כלים מגוון בקוד פתוח, יחד עם כמה אפליקציות מותאמות אישית, בהן גם הדלת האחורית Sponsor, שהתגלתה באחרונה". הוא ציין כי "מומלץ למגינים להתקין טלאי אבטחה עדכניים בכל מכשיר החשוף לאינטרנט ולהיות ערניים לאפליקציות חדשות המופיעות באופן מפתיע בארגון שלהם". מתקפות קודמות בעבר פורסם כי קבוצת זרחן-החתלתול המקסים, שפועלת מאיראן, תקפה את החשבונות האישיים של אנשים הקשורים לדונלד טראמפ ולקמפיין שלו לבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית, שבהן הוא הפסיד לג'ו ביידן. חוקרי מיקרוסופט ציינו אז כי הקבוצה עורכת מתקפות ריגול בסייבר מזה כמה שנים. לדבריהם, "קמפייני הריגול מתמקדים במגוון רחב של ארגונים הקשורים לאינטרסים גיאו-פוליטיים, כלכליים או זכויות אדם במזרח התיכון". בין מאי ליוני 2020, ההאקרים מאיראן ניסו, בלא הצלחה, להיכנס לחשבונות של פקידי ממשל ואנשי צוות הקמפיין של טראמפ. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית. צילום: BigStock במאי השנה פורסם כי חוקרים מ-Bitdefender חשפו נוזקה חדשה שבאמצעותה הקבוצה תוקפת מטרות במדינות שונות, ובהן יריבותיה של איראן. הם מצאו שחברי הקבוצה החלו להשתמש ב-"טפטפת" שבאמצעותה הם מזריקים את הנוזקה החדשה, בעלת השם בלה צ'או (להתראות, יפה) – כשמו של השיר האיטלקי המפורסם, שבשנים האחרונות חזר כי הוא הושמע בסדרת הלהיט בית הנייר. החוקרים זיהו קורבנות ברחבי העולם שניזוקו – רבים מהם בארצות הברית ובאירופה, אבל גם במזרח התיכון ובהודו. הנוזקה הותאמה "אישית" למטרות הפרטניות שאותן היא תקפה, והציגה רמת מורכבות גבוהה, שמעידה על גישת תקשורת ייחודית עם תשתית הפיקוד והשליטה שלה. החוקרים ציינו שמדובר באחת מקבוצות האיום המתוחכמות יותר, והם מנסים להקדים את המגינים – על ידי שימוש באותם כלים המותאמים אישית. כיוון שהנוזקה מפותחת בהתאמה אישית, בדרך כלל קשה יותר לזהות אותה, מאחר שהיא נוצרה במיוחד כדי להתחמק מזיהוי ומכילה קוד זדוני ייחודי.

קבוצת התקשורת פרטנר קיימה אמש (א') את האירוע השנתי שלה ללקוחותיה ושותפיה העסקיים, בנוכחות הנהלת החברה המורחבת ומנכ"ל החברה, אבי גבאי. באירוע השתתפו כ-650 מוזמנים. גבאי, שהוא גם מבעלי החברה, הודה למשתתפי האירוע וסיפר שפרטנר משקיעה משאבים רבים בעולם העסקי ורואה בו מנוע צמיחה מרכזי לפעילותה. גבאי הוסיף שהחברה ממוקדת במתן שירות ומעטפת מקצועית ללקוחותיה העסקיים ופועלת כל העת כדי לספק את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים והחדשניים ביותר. האירוע התקיים על גג מטה החברה בראש העין, ומאות האורחים נהנו מהופעה של להקת טיפקס, בהובלתו של קובי אוז, שהלהיבה את הקהל עם מיטב להיטיה. באירוע סקר סמנכ"ל החטיבה העסקית בפרטנר, אבי דבורה, את הפעילות העסקית הענפה של החברה לאורך השנה האחרונה והרחיב על התוכניות של פרטנר לשנים הקרובות. בשנה האחרונה האיצה פרטנר את השקעתה בתחום פתרונות האינטגרציה, לרבות בתחומי אבטחת המידע, שירותי ענן חוות השרתים, תשתיות תקשורת לעסקים ועוד. השילוב העוצמתי של שירותי אינטגרציה ושירותי התקשורת המתקדמים של פרטנר, מהווה עבור החברה יתרון משמעותי בשוק העסקי המקומי. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אסף אביב, סמנכ"ל שיווק ותוכן, פרטנר; קובי אוז; אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר; דגנית קרמר, משנה למנכ"ל פרטנר; ואבי דבורה, סמנכ"ל חטיבת לקוחות עסקיים. צילום: אלירן אביטל

אפל, כך לפי דיווחים, אמורה להפוך לחברה קצת יותר ידידותית לסביבה, גם אם לא באופן מיידי. החברה עתידה להפסיק להשתמש בגומי מבוסס סיליקון ובחומרים פלואורסנטיים באביזרים השונים שלה – אם כי אין עדיין תאריך יעד. חומרים שהם, כאמור, יותר ידידותיים לסביבה אמורים להשתלב בקנה מידה הולך וגדל בכיסויים שמציעה החברה עבור האייפונים השונים שלה עם MagSafe, כמו גם במטענים שמתחברים אליהם, בתגיות האלחוטיות AirTag ואפילו בחומרים שמהם היא מייצרת את האוזניות AirPods. כחלק מתהליך השינוי אמורה החברה להציע את טלפוני ה-iPhone 15 החדשים של – שההכרזה עליהם תהיה מחר (ג') – עם כיסויים חדשים מחומר שהיא מכנה FineWoven. אפל מתארת אותו כחומר פרמיום מהדור הבא, והוא יוצע ב-10 צבעים. בשלב הזה אמורה אפל להפסיק להציע כיסויים לטלפונים שמבוססים על עור. המעבר אמור, כאמור, להיות הדרגתי. לדוגמה, כל עוד מוצרים נמצאים במלאי הם יימכרו, אבל לא ייוצרו מחדש ולא יוצעו פתרונות מחליפים שמבוססים על גומי עם סיליקון וכיוצא בכך. אפל אמורה להציע גם את שאר האביזרים שלה, כמו רצועות לשעונים, כשהם מבוססים על FineWoven.

קבוצת רד-בינת הקימה בימים אלה חברה חדשה – בינת דאטה סנטרס (Bynet Data Centers), אשר תרכז את פעילות חוות השרתים של הקבוצה ברחבי הארץ. לתפקיד מנכ״ל החברה מונה אלי משה, ששימש עד לאחרונה כמנהל לקוחות אסטרטגים באירופה והמזרח התיכון באמזון. פעילות הדאטה סנטר של הקבוצה הוקמה ונוהלה בבינת תקשורת מחשבים במשך כעשור, ובמסגרתה הוקמו ארבע חוות שרתים בירושלים, בתל אביב ובלוד. המתקנים מתקדמים מסוגם ומספקים שירות לחברות, ארגונים, רשויות ומשרדי ממשלה. עםאתרי הדאטה סנטר של החברה נמנה אתר "ירושלים של זהב", אשר ממוקם בהר חוצבים בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה והינו היחיד בישראל שעבר את מבדקי UTI והוסמך על ידה כספק TIER-3. החברה פועלת להרחיב את פעילותה במתקנים חדשים נוספים, ובימים אלה מוקם דאטה סנטר נוסף בשוהם. לדברי יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת, "פעילות הדאטה סנטר הינה אסטרטגית עבור קבוצת בינת, ובהתאם בחרנו להקים חברה חדשה שתתמקד ותוביל פעילות זו". אלי משה, סא"ל במיל' ובוגר תואר ראשון בכלכלה, הוא בעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשייה. עד לאחרונה שימש כמנהל לקוחות אסטרטגים באירופה והמזרח התיכון באמזון. לפני כן היה מנכ"ל אזור מזרח תיכון ואירופה של חברת Surgical Theater, שפיתחה פלטפורמת AR/VR לעולם הכירורגיה. לפני כן עבד כמנכ"ל אזור בחברת היטאצ'י ונטרה.

הישראלים מנהלים כמעט את כל ההתנהלות הפיננסית שלהם במובייל והם חובבי המרת נקודות וקאש בק – כך עולה משני מחקרים צרכניים שערכה ויזה (Visa) לקראת ראש השנה, העוקבים אחר הרגלי השימוש של הישראלים באמצעי תשלום דיגיטליים ובכרטיסי אשראי. המחקרים, שנערכו באמצעות גיאוקרטוגרפיה וסאפיו (SAPIO) מעלים, כי כמעט מחצית מהמשתתפים הצהירו שהם משתמשים בטלפון שלהם כדי לבצע את רוב התשלומים או את כולם. 71% משתמשים בבנקאות סלולרית על בסיס קבוע, 45% מעבירים כסף בין חברים, 44% משלמים בטלפון הנייד עבור חניה ו-41% משתמשים בו לתשלום עבור שירותים ומוצרים. לבסוף, 17% קונים באמצעות רכישה מתוך האפליקציה וכ-12% משתמשים במכשיר הנייד שלהם כדי לשלם עבור המונית שלהם. עוד עולה, כי 56% מהנשאלים ממירים נקודות כדי שישמשו להטבות, כמו רכישת מוצרים, שוברי מתנה וכרטיסי בידור, ו-69% מהמשתתפים ציינו, שישתמשו יותר באמצעי תשלום דיגיטליים בקניות אם יציעו להם הנחות או החזר כספי (67%) או אם יקבלו הטבות ופרסים (59%). לפי 55% מהמשיבים, הסיבה העיקרית לבחירה בתשלומים דיגיטליים היא קלות המעקב אחר ההוצאות. 40% אמרו כי תשלומים דיגיטליים מונעים את הסיכון לאובדן מזומנים, ו-38% אמרו כי בחירה בתשלומים דיגיטליים מבטיחה פיצוי במקרה של הונאה. גרי לסקי, מנכ"ל ויזה בישראל, אמר, כי "השימוש בתשלומים הדיגיטליים ממשיך לצמוח, והם מהווים חלק מחיי היום יום שלנו, הן בקניות הפיזיות, והן באונליין. ויזה פיתחה פתרונות חדשניים של תשלומים דיגיטליים המבוססים על יכולותיה לחבר בין אנשים לעסקים. החוזקה שלנו ביצירת שיתופי פעולה עם ערכים מוספים בעולמות הפיזיים ובאונליין גם יחד מקבלים משנה תוקף במחקרים אלה".

900 חברי קהילת הקריאייטיב, התוכן והדיגיטל בישראל השתתפו באירוע השלישי בסידרת הכנסים "הכל מבינה" לקידום ההבנה והשימוש בכלי AI על ידי יוצרים, מעצבים ואנשי קריאייטיב ישראלים, שנערך בשבוע האחרון במוזיאון ארץ ישראל, בשיתוף HP, אתר תעשייה וחברת דורקום מחשבים. הכנס עסק בתחומים המרתקים והרלוונטיים של בינה מלאכותית, מ-AI יוצרת ושיפור תהליכים ארגוניים באמצעות AI, עבור ביצירת תוכן ארגוני בסיוע AI ו‏פתרונות ארגוניים מבוססי בינה מלאכותית ועד סוגיות משפטיות בנושא. שיתוף הפעולה נולד בעקבות צורך שזיהתה חברת HP בקרב קהל היוצרים בישראל, ומתוך נתונים שעלו על יד חברת המחקר IDC, שהראו עלייה בצורך במחשבים מתקדמים עקב התקדמות והתפתחות שוק ה-AI והשפעתו על עולם העבודה ההיברידי. המשתתפים שמעו הרצאות מפי מומחי בינה מלאכותית, בהם מייסדת תעשייה, גלי מאירי, היוצר והמוזיקאי יקי גני (הקלידן של להקת רוקפור) מחברת Stuff, שתיאר את המפגש החדש של בינה מלאכותית עם ארגונים, קרן יקולב, סמנכ"לית מוצרים ופיתוח עסקי ב-HP אינדיגו, שפתחה צוהר לתחום הבינה מלאכותית במרחב הפיזי, יובל אבידני, מומחה סייבר ו-AI ומייסד HACKIT.CO.IL, שהסביר כיצד AI יכול להפוך לעובד הטוב ביותר שלנו, דנה ישראלי, יוצרת וידיאו וחיית אינסטגרם, שסקרה את עולם הסושיאל, אייל עינב, מנהל קשרי מפתחים ב-NVIDIA, שהציג ‏פתרונות ארגוניים מבוססי בינה מלאכותית, שגיא פרום, יועץ פרה-סייל טכני ב-HP ישראל, שהציג את הפתרונות והחידושים האחרונים והמתקדמים של HP למנהלי ועובדי אולפנים, המותאמים ומובנים לעידן החדש שאליו מסתגלים ארגונים קטנים כגדולים ועוד. 

מטא (Meta Platforms) – חברת האם של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם – אמורה לשחרר בעתיד הקרוב מודל AI חדש בקוד פתוח, כך לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. לפי הכתבה, המודל החדש צפוי להיות חזק כמו ה-GPT-4 מבית OpenAI, שהוא המודל אשר מגבה את פעילותו של הצ'טבוט המצליח והמדובר שחברת הבינה המלאכותית שחררה לפני מספר חודשים – ChatGPT. המודל החדש, שעדיין נמצא בפיתוח, נבנה על ידי צוות שבראשו עומד לא אחר מאשר המנכ"ל של מטא, מארק צוקרברג. הוא צפוי להיות חזק פי כמה מדגם הבינה המלאכותית הג'נרטיבית הקודם של מטא, ששמו Llama 2, וכן עתיד להיות מסוגל ליצור ביטויים אנושיים יותר מאשר דגמים קודמים המוכרים לנו כבר. נזכיר כי Llama 2 הוא מודל שפת ה-AI בקוד פתוח של מטא שהושק ביולי, ואשר מופץ על ידי שירותי הענן Azure של מיקרוסופט. מטרת המודל המוקדם הייתה גם היא להתחרות ב-ChatGPT של OpenAI וב-בארד (Bard) של גוגל, אבל כעת – בחלוף פחות מחודשיים משחרור המודל הקודם – מטא כבר מפתחת, כאמור, את הדור החדש של המודל שלה. לפי הדיווחים, הענקית ממנלו פארק מייצרת את המודל החדש בקוד פתוח, על מנת להאיץ את פיתוח הדור הבא של דגמי הבינה המלאכותית. לפי הג'ורנל, החברה מאמינה שמודלים של קוד פתוח יהיו נגישים ומתאימים יותר ממודלים קנייניים, ושהדבר יוביל ליותר חדשנות בסופו של יום. על פי הג'ורנל, מטא מצפה להתחיל לאמן את מערכת הבינה המלאכותית החדשה שלה בתחילת 2024, אך החברה לא הגיבה בינתיים לדיווחים אלו. עומד בראש צוות הפיתוח. מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא. צילום: מטא כולן רוצות לכבוש את משבצת הצ'טבוט היוצר של ChatGPT למעשה מטא היא החברה האחרונה שקופצת לתוך מערבולת השיבוש המסחררת שיצר ChatGPT מאז שהושק בשלהי נובמבר 2022, והיא בהחלט אינה החברה היחידה שעובדת על דגמי AI יוצרת מבוססי קוד פתוח. בין המתחרות שנמצאות במירוץ, שתכליתו להציע למשתמשים את כלי ה-GenAI האולטימטיבי, נכללת כמובן גוגל, כשמדור Google AI מפתח מודל שפה גדול (LLM) בקוד פתוח בשם LaMDA. המודל LaMDA מאומן על מערך נתונים עצום של טקסט וקוד, שלגוגל יש נגישות ברורה אליו, והוא יכול ליצור טקסט, לתרגם שפות, לכתוב סוגים שונים של תוכן יצירתי ולענות על שאלות באופן אינפורמטיבי. בנוסף, ביולי נודע כי אפל עובדת על כלי בינה מלאכותית שיהיו גם הם דומים ל-ChatGPT של OpenAI ול-בארד של גוגל. החברה, כך דיווח בלומברג, בנתה מסגרת משלה, הידועה בשם Ajax, ליצירת מודלים גדולים של שפה, והיא גם בוחנת צ'טבוט שחלק מהמהנדסים מכנים בשם Apple GPT. גם לחברת המחקר אנטרופיק (Anthropic) יש מודל שפה גדול בקוד פתוח בשם קלוד. קלוד הוא מודל שפה מחולל דומה. פיתוח נוסף בתחום מגיע מ-EleutherAI, שהוא פרויקט מחקר מונחה קהילה המפתח מודל שפה גדול בקוד פתוח ששמו Megatron-Turing Natural Language Generation model (ר"ת MT-NLG). וכמובן ש-OpenAI עצמה פרסמה כבר כמה מודלים של קוד פתוח, ושוקדת כל העת על פיתוח היכולות של ChatGPT שלה, שנחשב ככלי הבינה הג'נרטיבית המוביל כיום. פיתוח של מודלי בינה מלאכותית יוצרת בקוד פתוח הוא מגמה משמעותית בתעשיית הטק בכלל ובתחום הבינה המלאכותית בפרט. למודלים אלה יש פוטנציאל לשמש למגוון רחב של יישומים, ביניהם כידוע לנו כבר ליצירת טקסט, תמונות ומוזיקה. בנוסף יכולים הכלים הללו לשמש גם ליצירת צורות חדשות של בידור וחינוך ולמעשה כיום לא ידוע לאנושות מה גבולות היכולות של הכלים, שמאומנים ולומדים כל העת עוד ועוד נתונים ויכולות, אך ברור כבר שהאנושות מפתחת את הכלים ומקווה שישמשו בעיקר לטוב ולא לרע.