מערך ה-IT במשרד להגנת הסביבה, בסיוע אנשי נס (Ness) עבר לענן של גוגל (Google Cloud) במסגרת מכרז המחשוב הממשלתי, נימבוס. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. הפרויקט ארך כתשעה חודשים והסתיים באחרונה. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר ארז אביטל, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע של המשרד להגנת הסביבה, כי "בתחילת 2022 התחלנו לחשוב על המעבר לענן ולהיערך לקראתו. הבנו כי אנו נדרשים לסביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, במטרה לתמוך באסטרטגיה הדיגיטלית ושיפור חווית הלקוח של משתמשי המשרד והמפוקחים. באותה עת, אנשי נס תפעלו וניהלו את הדטה סנטר שלנו במודל ענן פרטי. כחלק מההיערכות אסטרטגית של האגף, התחלנו לתכנן את המעבר לענן ציבורי". העניקה רוח גבית מלאה לתהליך. עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה. צילום: ברוך גרינברג "הבנו שמהלך המעבר לענן", אמר, "יעניק לנו יתרונות רבים ומענה לצרכי המשרד: זמינות מהירה יותר של המערכות והיישומים, סביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, המאפשרת מענה מהיר וזמין לצרכים העסקיים של המשרד אל מול המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים". את פרויקט המעבר לענן הוביל דימה ספקטור, ארכיטקט ענן במשרד. לקראת המעבר בוצעה היערכות ארגונית באגף, שכללה גיוס והכשרות כוח אדם, אפיון צרכים, מיפוי המערכות והקשר ביניהן, ומשם נבנה לו"ז עבודה. עוד נבנתה ארכיטקטורה ותוכנית הכוללת הכנות ברמת התשתית – כגון הפרדת רשתות, הפרדת שרתי SQL ובחינת ספק הענן, שבסופה נבחרה גוגל. בסוף 2022 הושלם תהליך הייזום, תכנון, תקצוב, התקשרויות, מיפוי מערכות, אזורי נחיתה ועוד, לרבות ניהול סיכונים. "כל הפעילות קיבלה רוח גבית מלאה מצדם של עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, וגיא סמט, מנכ"ל המשרד, בשיתוף פעולה הדוק עם אנשי מערך הדיגיטל הלאומי", ציין אביטל. פרידה מטכנולוגיות ישנות והסבת מערכות לטכנולוגיות ענן מתקדמות  "הפרויקט" אמר אביטל, "מכיל מרכיב משמעותי של חוסר ודאות וניהול סיכונים. היה חשוב שלא לפגוע בזמינות המערכות במהלך המעבר – וכך היה: העבודה של כלל ה'לקוחות', עובדי המשרד, שותפים עסקיים, והגורמים בתעשייה  – התנהלה בהמשכיות עסקית רציפה גם בתקופת המעבר. המעבר לענן הווה הזדמנות להיפרד מטכנולוגיות ישנות ולהסב מערכות לטכנולוגיות ענן מתקדמות. כיום – כלל התשתיות, השרתים והמערכות נמצאות בענן". לדבריו, "הפעילות בוצעה בצורה מדורגת. בתחילה העברנו את סביבת הפיתוח, לאחר מכן סביבות הבדיקות ולבסוף – הייצור. כך, בחנו את ההיתכנות, הפריסה, השירותים ותהליכי עבודה בצורה מדורגת, תוך דיוק תוכנית העבודה ומידור סיכונים". "התועלות מהמעבר לענן", ציין אביטל, "היו שיפור בביצועי המערכות, הסרת התלות בחומרה פיזית, מענה מלא להמשכיות עסקית, שיפור יכולות אבטחת המידע וניצול יכולות מתקדמות של סביבת הענן. כעת אנו פועלים למיטוב התהליכים ולהפיכתם לחסכוניים, עם ביצוע הליכי FinOps". אביטל עובד במשרד הגנת הסביבה 13 שנים במגוון תפקידים, שהאחרון שבהם היה CTO. האגף בראשותו מונה כמאה עובדים, חלקם עובדי המשרד וחלקם במיקור חוץ של ספקים חיצוניים, ביניהם מומחי נס שהיו שותפים במעבר לענן. "על תהליך המעבר", אמר, "נמנה צוות מומחי ענן, שכלל ארכיטקטים, אנשי פיתוח, מומחי אבטחת מידע, אנשי DevOps, תקשורת ותשתיות ענן, וכמובן ניהול פרויקט המיגרציה לענן". פרויקט נימבוס, הענן הממשלתי. אילוסטרציה. צילום: BigStock "המעבר הקל עלינו את תפעול המחשוב במשרד מאז ה-7 באוקטובר" "סיימנו את המעבר לענן זמן קצר לפני המלחמה", סיפר אביטל, "וזה הקל עלינו את תפעול המחשוב במשרד מאז ה-7 באוקטובר. נתנו מענה טוב יותר בשל המעבר לענן לצרכים העסקיים שצצו בשל מצב החירום. המעבר סייע לנו בהתמודדות טובה יותר למול מתקפות סייבר, שבאופן טבעי גדלו. לא נפגענו מאותן התקפות. הודות למעבר לענן, קיבלנו יכולות מלאות לתמיכה בהמשכיות עסקית, עם יכולות גיבוי והתאוששות מקסימליות, בלא צורך בהיערכות נוספת בלחימה". "המעבר לענן", סיכם אביטל, "הביא לשיפור עבודת ה-IT במשרד. ככל הידוע לי, אנו המשרד הממשלתי הראשון שהעביר את תשתיות ה-IT שלו במלואן לענן. בימים אלה אנו בוחנים את המשך העברת מערכות ותהליכי הליבה של המשרד לפלטפורמות ענניות. בין היתר, הטמעת פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לגורמים העסקיים, כדי למקסם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המשרד, כולל שיפור השירות למשתמשים".

בית משפט פדרלי לערעורים דחה את בקשתה של אפל להשהות זמנית את האיסור על ייבוא של דגמים מסוימים של Apple Watch, והאיסור יוחזר היום (ה'), על פי תביעה לבית המשפט יום קודם. אפל ביקשה לעכב את האיסור עד לבירור הערעור שהגישה על פסיקת נציבות הסחר הבינלאומי של ארה"ב (ה-ITC), שנכנסה לתוקף בחודש שעבר. צו ה-ITC הזה מנע מאפל לייבא את Apple Watch Series 9 ואת Apple Watch Ultra 2, שני הדגמים החדשים האחרונים, לארצות הברית בעקבות תביעה להפרת פטנט של חברת מאסימו, שה-ITC מצאה כמוצדקת. בחודש שעבר קיבלה אפל הפסקת ביניים על האיסור, עד ששופט יוכל להחליט על הפסקה ארוכה יותר על האיסור למשך הליך הערעור, שכנראה ייקח חודשים. אולם כעת, כאמור, פסק הדין לא אישר את השהיית האיסור, ואיסור הייבוא יהיה בתוקף לאורך כל הערעור. עם זאת, לאפל יהיה פתרון לעקיפת הבעיה: החברה קיבלה בתחילת החודש אישור מהמכס והגנת הגבולות בארה"ב להמשיך לייבא גרסה מחודשת של שעוני אפל המתקדמים ביותר, שיוצרו כך שלא יכילו את התכונה שהייתה על הפרק במחלוקת הפטנטים שמבוססת על הטכנולוגיה שמודדת את ריכוז החמצן בזרם הדם . אפל אמרה שהיא תתחיל למכור את Apple Watch Series 9 ו-Ultra 2 ללא תכונת דופק אוקסימטר בחנויות ובאינטרנט החל מהיום (ה'). כאשר לקוחות קונים את השעונים המעוצבים מחדש, הם עדיין יראו את סמל החמצן בדם, אך לחיצה עליו תציג הודעה, שהתכונה "לא זמינה עוד". "בהמתנה לערעור, אפל נוקטת צעדים לציית לפסיקה תוך הבטחה ללקוחות גישה ל-Apple Watch עם הפרעה מוגבלת", נכתב בהצהרה של החברה. לקוחות שכבר רכשו Apple Watch Series 9 או Ultra 2 עם תכונת דופק אוקסימטר לא יושפעו.

תקציב המדינה, שאושר השבוע בממשלה, גרם לחלק מאנשי ענף ההיי-טק אנחת רווחה, ואולי אפילו הפתעה, כאשר נודע שהממשלה הוסיפה מיליארד שקלים לתקציב רשות החדשנות. זהו מהלך בעל חשיבות, משום שהתקציב הזה לא גדל נומינלית מאז 2018. משרד האוצר הגדיר את התוספת המבורכת הזו כ-"בוסט" להיי-טק, אבל חלק מראשי הענף מיהרו לצנן את האווירה ולעצור את המסיבה, בטענה שהסיוע לא מספק ונשען על הקונספציות שרווחו בכל הנוגע לענף ההיי-טק לפני ה-7 באוקטובר. קונספציות שכמו אלה המדיניות-ביטחוניות, כבר היו צריכות להשתנות בעקבות האירועים ואם זה עוד לא קרה, הן צריכות להשתנות עכשיו. ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, שפועלת תחת ועדת הכלכלה, התכנסה השבוע לדיון על כך. יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, מתח ביקורת על החלק של ענף ההיי-טק והתייחסות אליו בתקציב. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, וקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, הסבירו ששוב ושוב, הממשלה שמה את עיקר הדגש בסיוע לסטארט-אפים ולא נותנת מענה לתעשייה עצמה, לחברות הוותיקות והגדולות, שהן אלה שמספקות את מרבית מקומות העבודה בענף ומביאות את מרבית ההכנסות שלו מיצוא. והיצוא של ההיי-טק, יש להזכיר, הוא חלק נכבד מהיצוא הישראלי בכללותו. באוצר טוענים שהתוכנית נוסחה עם האיגודים – אלא ששם לא שמעו על זה נציגת האוצר טענה בדיון כי התוכנית "בוסט להיי-טק" נוסחה בשיתוף ותוך התייעצות עם חברות היי-טק ואיגודי ההיי-טק השונים. אלא שמהדיון עלה שלפחות כשזה מגיע לחלק מאותם איגודים, זה לא המצב – הם לא שמעו על זה. ח"כ ליברמן אמר כי היה מצופה מהממשלה שתגיש את התוכניות לסיוע תוך הידברות עם כל ראשי הענף ועם משתמשי הקצה, כדי לתת מענה למצוקות האמיתיות. גם המענקים שהממשלה החליטה לתת לסטארט-אפים עלולים לא להגיע ליעדם, כי הם מותנים בגיוס הון פרטי – דבר שהחברות מתקשות ואף כמעט שלא יכולות לעשות בימים אלה, שבהם המשקיעים הזרים מדירים את רגליהם מישראל, גם המשקיעים הישראליים לא ששים לפתוח תא הארנקים ורבים מהיזמים עדיין במילואים. ח"כ ליברמן העלה רעיון ישן – לרתום את המוסדיים על מנת שישקיעו בענף. ז רעיון טוב, אבל הוא לא יבשיל מחר בבוקר, גם אם יתחילו "לבשל" אותו עכשיו. מה שנדרש הוא חשיבה יותר יצירתית מצד הממשלה. המשך המדיניות הלא נכונה המסקנה שעלתה בדיון היא שהמענה של הממשלה לענף ההיי-טק הוא המשך של המדיניות שהייתה לפני המלחמה. אלה צעדים שאולי היו נכונים ל-לפני ה-7 באוקטובר, אבל מותירים את מפעלי התעשיה היצרניים של ההיי-טק ללא כל מענה. ובעידן של עצירת השקעות, מצב כלכלי משברי, גיוס נרחב למילואים ואתגרים נוספים שהמלחמה "מטילה" גם על החברות הגדולות, הקטר של המשק זקוק, יותר מתמיד, לסיוע מהממשלה, בנושאים כמו תשתיות, תחזוקה והתמודדות עם חסמים וביורוקרטיה. ההיי-טק עוד לא עבר את המשבר דו"חות שונים שמסכמים את 2023 מצביעים על כך שההיי-טק שרד ושורד את המשברים – ההאטה הכלכלית, התוכנית המשפטית ואפילו המלחמה הנוכחית. נתוני היצוא בסיכום 2023 כנראה יהיו טובים ואם תהיה ירידה, היא לא תהיה משמעותית, אבל זה לא מנבא את העתיד. זה לא אומר האם ב-2024 ואחריה יימשך המשבר או שנחזור לעלייה ולצמיחה. קרוב לוודאי שיהיו מי שינסו לפצוח בחגיגות, כדי להראות שההיי-טק עבר את המשבר. זה לא נכון. המשקיעים עדיין לא חזרו, המשק עדיין לא חזר לפעולה מלאה וכפי שרובינשטין הסבירה בדיון, הפריון השנה יהיה נמוך מבשנים קודמות, וזה ישפיע על כל הכלכלה, ולא רק על מגזר ההיי-טק. המענה של הממשלה לענף ההיי-טק הוא המשך של המדיניות שהייתה לפני המלחמה. אלה צעדים שאולי היו נכונים לפני ה-7 באוקטובר, אבל מותירים את מפעלי התעשיה היצרניים של ההיי-טק ללא כל מענה אגב, רובינשטין הציעה מקום שבו הממשלה יכולה לעזור: למשל, דחיית יישום רפורמת מס אפקטיבי שייגבה מחברות רב לאומיות, כדי לאפשר להן להתאושש מהמשבר. והיא צודקת: המס הזה, אם ייגבה, לא יהיה מה שיציל את הכלכלה הישראלית, כך שאפשר לוותר עליו לשנה-שנתיים. למה המדענים הראשיים לא מאמינים לממשלה שלא תחסל אותם? הממשלה ממשיכה לדבוק בקונספציה גם בכל הקשור לתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – זה שאמור לקדם את המדע והמחקר. תקציב המשרד הזה כבר קוצץ בפעם הקודמת, אך לפני כמה חודשים, והגיע ל-570 מיליון שקלים – פחות מ-0.2% מתקציב המדינה. הפעם הוא קוצץ שוב, במקרה זה ב-6%, בתוספת קיצוץ של 40 מיליון שקלים. אחד הסעיפים נוגע למעמדם של המדענים הראשיים בממשלה, והוא מטריד אותם מאוד. והוא צריך להטריד לא רק אותם. משרד האוצר רוצה לפגוע במעמדם של המדענים הראשיים בכל המשרדים, לצמצם את סמכויותיהם ולהקים קרן לאומית משותפת, שתחלק מחדש את תקציבי המחקר. לא בכדי התוכנית, שדלפה לתקשורת כמה ימים לפני אישור התקציב, עוררה סערה: המדענים הראשיים במשרדים הממשלתיים השונים אחראים על קידום תוכניות מחקר יישומיות, שנועדו לתת מענה לאתגרים ולמשימות של אותם משרדים, ובסופו של דבר מסייעות לציבור. המהלך נתפס כמחטף של האוצר. נכון שהתוכנית שאושרה הרבה יותר מתונה מהמקור, אבל היא עדיין פוגעת במעמדם של אלה שלא צריך לפגוע בהם. לא עזרו ההסברים של מנכ"ל משרד המדע, גדי אריאלי, ואנשיו, שלפיהם מדובר בהקמת ועדה שתבחן את האפשרויות ושאין כוונה לפגוע במדענים הראשיים. החששות נשארו. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ איימן עודה, אמר השבוע בדיון של הוועדה שלא ייתכן שהממשלה תגיש הצעות מעורפלות, שמשאירות סימני שאלה. לכן, הוא הבטיח שהוועדה תוודא שהממשלה לא תפגע בעתיד המדע. השורה התחתונה: עתיד ענף ההיי-טק ב-2024 תלוי לא רק בביצועים וביכולת של הענף לחזור לצמיחה, אלא גם בתמיכה ממשלתית, שתיתן מענה למציאות החדשה, שנוצרה אחרי ה-7 באוקטובר. אלא שכל מה שנעשה מתחילת המלחמה ועד עכשיו עדיין שבוי בקונספציה של לפני תחילת המלחמה, ואם מקבלי ההחלטות לא יתעשתו במהירות, בסוף 2024 נגלה שההיי-טק הוא כבר ממש לא הקטר של המשק.  

"במהלך המלחמה המשכנו לפעול לשיפור טכנולוגי בעולמות ההתרעה לאזרחים. כך, ערכנו ארבעה שדרוגים למערכת שוע"ל (ר"ת שליטה ובקרה עורף לאומי), השו"ב של הפיקוד. ביצענו שינויי תכולות, קביעת סדרי עדיפות, תיקוני יציבות ועומסים, ושיפור חוויות המשתמש. בנינו עוד לוחות מחוונים (דשבורדים) עם מנגנוני הרשאות והרחבנו את הקישוריות של המערכת למול גופי חירום אזרחיים. אנחנו פועלים תחת התפיסה שלפיה ההתרעות קריטיות ומצילות חיים, כי מי שמקבל התרעה ופועל לפי ההנחיות – יש הסתברות גבוהה שחייו יינצלו", כך אמר סא"ל (מיל') לוי איטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף. סא"ל (מיל') איטח משרת במילואים מיומה הראשון של המלחמה. בעשור הקודם הוא שימש ראש ענף התרעה בפיקוד העורף, ובאזרחות הוא משמש יועץ טכנולוגי ליחידה. הוא הסביר כי "לזירה, שפועלת תחת התקשוב של הפיקוד, יש כמה תחומי פעילות, כשהעיקריים שבהם אלה התרעה, סייבר ולוחמה מבוססת רשת, לומ"ר". "במהלך השנים הבנו שהתרעה פרטנית ובררנית יכולה לשמור על מצב של 'שגרת חירום'. לכן, חילקנו את המדינה ל-1,700 אזורי התרעה – וכך המשק יכול להמשיך לתפקד", אמר. "עקרון הפעלה נוסף שלנו", ציין, "הוא הפצה רב ערוצית וכוללת, לא רק צופרים. בשיא, היו לאפליקציית פיקוד העורף 2.73 מיליון הורדות, וכעת יש לה 2.4 מיליון משתמשים". "הקפדנו על כשירות מרבית של הצופרים", הוסיף איטח. "עמדנו על רמת כשירות של 99.98%. אנשים עבדו סביב השעון כדי לתקן אותם. מערכת צפירה סלקטיבית דור ב' מנטרת בזמן אמת את מצב הצופר ומדווחת על מהות התקלה – המצברים, החשמל או כל דבר אחר, כשכלל הרכיבים מנוטרים מרחוק. בנוסף, התקנו כ-100 צופרים חדשים, במקומות שבהם זה נדרש". מערכת השו"ב של פיקוד העורף ב-2015 העלה פיקוד העורף לאוויר מערכת שו"ב בשם שוע"ל, בעשרות מיליוני שקלים. זו משתפת מידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה, ומשפרת את התפקוד שלהם באירועי חירום. היא עונה ללקחי מלחמת לבנון השנייה ולדו"חות מבקרי המדינה, שמצאו חוסר תיאום בין גופי החירום השונים, למשל בעת אסון השריפה בכרמל. מערכת שוע״ל מאפשרת תמיכה בתהליכים המבצעיים בעורף ועובדת בכל טווחי התקשורת – קווית, סלולרית ולוויינית. המערכת משרתת אלפי משתמשים, בפיקוד העורף ובמערכות החילוץ וההצלה האזרחיות. הפלטפורמה מחוברת כעת לחלק מגופי החירום והחיבוריות מול כולם – המשטרה, מגן דוד אדום, איחוד הצלה, חברת החשמל ומכבי האש – תושלם השנה. כך, יתאפשר שיח מבצעי אחוד בין כלל הגורמים המבצעיים – במערכת אחת. עוד יכולת של מערכת שוע"ל היא מתן מידע אמין, זמין ומדויק למקבלי ההחלטות ולצוותים בשטח על סדרי הגודל של כוחות החירום וההצלה ומצב הכשירות שלהם. ככלל, היא מציגה תמונת מצב של העורף ברמה הלאומית. בנוסף, המערכת מקושרת ל-256 הרשויות המקומיות במדינה. היא יושבת על ענן ציבורי אזרחי, ובשל הקשרים שלה עם מערכות אזרחיות – לא מחוברת לענן הצבאי או לזה הממשלתי. לסיום, דיבר סא"ל (מיל') איטח על עולם הגנת הסייבר בפיקוד: "הגבהנו את חומות הגנת הסייבר שלנו. היו מאז תחילת המלחמה ניסיונות מתקפה בסייבר, שלא צלחו. יש לנו אתגר לא קטן, בשל היותנו מערכת הפועלת במרחב האינטרנט האזרחי. אנחנו פועלים עם חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב ועם מערך הסייבר הלאומי". רס"מ (מיל') ציון, איש צוות החוץ של תשתיות להתרעה במרחב דרום בפיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל סיפורים מהימים הראשונים של המלחמה רס"מ (מיל') ציון, איש צוות החוץ של תשתיות להתרעה במרחב דרום בפיקוד העורף, סיפר היכן תפסו אותו האירועים ב-7 באוקטובר ומה הוא עשה בשעות הראשונות. "באותה שבת ארורה", אמר, "אירחנו בביתנו בתדהר. ב-06:30, עם תחילת הידיעות על המתקפה, ניסיתי להרגיע את האורחים ואמרתי: 'שעה-שעתיים זה נגמר', אבל לצערי התבדיתי. כששמעתי שיש מחבלים בשדרות הוקפצתי לבסיס, פתחנו חמ"ל והתחלנו לבדוק איזה מהצופרים לא מתפקד". "בשלושת ימי המלחמה הראשונים", אמר, "נסענו ל-40 יישובים ותיקנו את כל הצופרים שהיו תקולים – בשל פגיעה ישירה או בעיה באספקת חשמל. באחד הישובים, המשפט 'התרעה מצילת חיים' קיבל משמעות חדשה: ארבע דקות בלבד אחרי שתיקנו את הצופר והגנרטור, שהיו מושבתים, הייתה התרעת צבע אדום, ולאחריה שמענו יירוטים מעל הראש ונפלו עלינו רסיסים. רצנו מאות מטרים במהירות ותפסנו מחסה. אפשר לומר שכך ניצלו חיינו". סרן אוראל, קצין קשר של מחוז דרום בפיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל סרן אוראל, קצין קשר של מחוז דרום בפיקוד העורף, סיפר כי "בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר הייתי בטיול בספרד עם אחי. לקח לי זמן להבין את גודל האירוע, שבמסגרתו המחבלים חדרו לבסיס רעים. כשהייתי במלון בעיר בילבאו צלצלה אליי קצינת משאבי האנוש של היחידה וסיפרה שהמחבלים, שרצחו את אחד החיילים, לקחו את הטלפון שלו והעלו תמונות מחשבונות המדיה החברתית שלו. כל חבריו ועוקביו נחשפו לתמונות. נולד לי תפקיד חדש: לפעול מול ענקיות המדיה החברתית להסרת התכנים. מעולם לא עסקתי בדברים שכאלה ואני לא מכיר את התחום. לאחר טלפונים ומאמצים רבים, הוצאנו מרחוק צווי בית משפט, חסמנו את הטלפון והסרנו את התמונות מהרשת". אוראל סיפר על פיתוח שאנשיו עשו: "בנינו לוח מחוונים חדש, שהתחבר למערכות השו"ב, הזרמנו אליו נתונים על מיקומי כוחות הצבא ומיקומי ומועדי ההלוויות. הצורך בכך כפול – מניעת ירי דו צדדי והגנה על ריכוזי כוחות צבאיים או אזרחיים. בתוך שבוע אפשרנו למשפחות החללים בעוטף עזה לערוך את ההלוויות בגזרה, תוך כדי לחימה".

גוגל הכריזה אמש (ד') על תוספות חדשות למגוון כלי החיפוש שלה, המבוססות על בינה מלאכותית. שלא במקרה ההודעה הרשמית הייתה במקביל לאירוע שבו סמסונג הציגה את סדרת הטלפונים החדשה שלה, Galaxy S24 – שתי החברות משתפות פעולה באופן הדוק בהיבט של הבינה המלאכותית המבוססת על פלטפורמת Gemini של ענקית החיפוש, והתכונות החדשות יהיו זמינות בחודשים הקרובים בחמישה מכשירים בלבד: שני הטלפונים הנוכחיים של גוגל עצמה, Pixel 8 ו-Pixel 8 Pro, וכאמור שלושת הטלפונים החדשים אותם הציגה אתמול סמסונג באירוע ה-Unpacked שלה. התכונה המשמעותית ראשונה שהוצגה, ודרך אגב גם בידי סמסונג במהלך סקירת יכולות הבינה המלאכותית של הטלפונים החדשים, נקראת Circle to Search – לסמן בעיגול כדי לחפש. הכוונה היא לאפשר לבצע חיפוש מתוך תמונה שמוצגת על המסך עם מינימום פעולות לביצוע: לא צריך לעבור לאפליקציית החיפוש כדי לכתוב מה רוצים לחפש, נשארים באפליקציה הקיימת, מבצעים לחיצה ארוכה על כפתור הבית או על פס הניווט בקצה התחתון של טלפון האנדרואיד, מסמנים בעיגול את הפרט שרוצים לקבל עליו עוד פרטים, וזהו. לאחר ביצוע המחווה תופיע חלונית שיכולה להכיל מידע היכן לרכוש את הפרט המסומן, לדוגמה משקפי שמש אופנתיים, או פרטים והפניות לאתרים אחרים שיכולים לספק מידע במקרים אחרים – למשל, אם חבר שולח תמונה של מגדל יפה מהמקום שבו הוא מבקר ורוצים לקבל עליו עוד מידע. לפי אנשי קבוצת מנוע החיפוש של גוגל, אפשר לסמן גם פרטי טקסט ולא רק חלקים בתמונה. לדוגמה, אם רואים משפט ורוצים לתרגם אותו, או רוצים להבין מה המשמעות שלו בשפת רחוב שימושית. כך או כך, לאחר שמסיימים את סקירת המידע המוצג, פשוט סוגרים את החלונית וחוזרים בדיוק למקום בו התחילה הבדיקה בלי שצריך אפילו לפתוח את חלון האפליקציה מחדש. "אחד הדברים שאנחנו כל הזמן מדברים עליו הוא להפוך את החיפוש ליותר אינטואיטיבי וטבעי. אנחנו מאמינים בו שלסקרנות האנושית אין גבולות, אבל באותה מידה אנחנו מבינים שלא תמיד קל להביא ליד ביטוי את השאלות שאנחנו רוצים לשאול באופן טקסטואלי. אחת המטרות שלנו היא להפוך את החיפוש לחלק וקל יותר. שאלנו את עצמנו מה אם נוכל לאפשר לשאול שאלות או לבדוק את התוכן במחווה קלה, בדרך טבעית, בלי שצריך לפתוח אפליקציה אחרת כדי לבצע את החיפוש, וזה הוביל ליכולת לסמן בעיגול כדי לבצע חיפוש", סיפרו חברי קבוצת הפיתוח של גוגל במסיבת העיתונאים. החיפוש באמצעות סימון בעיגול אמור לעבוד עם כל האפליקציות שמותקנות בטלפון, כל עוד הוא נתמך, ולא משנה אם רואים כובע יפה בטיק-טוק שרוצים לבדוק, מוצר חדש ב-X שרוצים לקבל עליו עוד מידע, או סרטון שמציג מקום מסוים בפייסבוק. כל עוד מוצגת תמונה על המסך, אפשר לסמן אותה ולחפש. היכולת השנייה שהוצגה היא חיזוק היכולת לבצע חיפוש משולב כדי לאפשר לבצע שאילתות מורכבת יותר מאשר חיפוש חומרים על סמך תמונה בלבד. התוספת למערכת היא שימוש בבינה מלאכותית יוצרת, או GenAI בעגה הנוכחית. לדוגמה, אפשר לסמן עוגה פופולרית בביקור כזה או אחר בשוק מקומי, לסמן אותה, ואז להוסיף בפס החיפוש המובנה בחלונית שאלה כמו, "מה הפך את העוגה הזו לכל כך פופולרית באזור הזה". התשובות שיוצעו יהיו כאמור בצורה של מאמר בינה מלאכותית, בדומה לזה שמקבלים בצ'אבוט, כמובן Bard  במקרה של גוגל. המידע שיתקבל יכלול הרבה מאוד סוגים של מידע כתשובה: תקציר, הפניה לעוד מקורות, הצגת תמונות נוספות של הפרט שסומן גם הפניה לסרטוני וידיאו ביו-טיוב שמתייחסים אליו ואל השאילתה כולה. "הרבה פעמים אנשים שואלים שאלות שאי אפשר לענות עליהם באמצעות דף אינטרנט אחד. אחד הדברים שאנחנו מנסים הוא לתת למשתמשים את התשובות הטובות ביותר בריבוי ממדים עם קישורים שיאפשרו להבין באופן עמוק יותר את הנושא", הסבירו בגוגל את הכלי החדש. התכונה סימון בעיגול לביצוע חיפוש תהיה זמינה מה-31 בינואר בכל השפות וכל המיקומים שבהם חמשת הטלפונים הנתמכים יהיו זמינים, כלומר גם בישראל. לעומת זאת, החיפוש המשולב יהיה זמין בינתיים רק בארצות הברית, כנראה בעיקר בגלל בעיות רגולטוריות שעדיין לא מצאו להן פתרון. בגוגל מספרים, שעם הזמן הם יציעו את התכונות החדשות ליותר טלפונים. 

סונטו היא חברה שמוכרת בזכות השעונים החכמים שלה רבי הכישורים, שמיועדים בעיקר לספורטאים. אבל לאחרונה החליטה החברה להיכנס לתחום חדש של אוזניות הספורט, והבחירה שלה בכניסה לשוק הייתה ללכת בנתיב של אוזניות הולכת עצם, שעונות לשם Wing, שדומות מאוד לאוזניות הולכת העצם של היילו שנבדקו כאן לפני מספר חודשים, או בעצם לכל אוזניות הולכת עצם עלי אדמות כמעט, כולל של היצרנית המובילה בשוק שוקז. האוזניות כמובן משאירות את האוזן פתוחה לחלוטין לרעשים סביבתיים, אבל מהר מאוד לומדים שככל שעוצמת המוזיקה גבוהה יותר המיקוד ברעשים חיצוניים קצת משתבש. ברמה של 50% אפשר גם לשוחח עם אנשים בלי להוריד את האוזניות ואפילו בלי להפסיק את המוזיקה. העוצמה המרבית מפתיעה לטובה, ולמרות שכמובן שמדובר באוזניות שמעצם טבען ממוקדות בשימושים ספורטיביים, כך שהן אינן מתיימרות לספק איכות ברמה אודיופילית, רוב המשתמשים ימצאו את האיכות מספקת לחלוטין, מאוזנת, ואפילו עם עוצמת באס מספקת. הן התמודדו היטב עם מוזיקת רוק כבד של איירון מיידן מצד אחד, ומצד שני עם הצלילים האלקטרוניים עמוסי הווייב של ילו. הן גם נוחות מאוד לשימוש, עם משקל של 33 גרם הן לא מפריעות, והן עמידות ויציבות רוב הזמן בזכות הקשתות מעל האוזן והחיבור של הקשת מאחור שקרוב לראש. עם זאת מדי פעם, בעת שמתכופפים עם הראש קדימה, איכות המוזיקה קצת נפגמת, אולי בגלל שהן מתרחקות קצת מעצם הלחי? התפעול פשוט: כפתור רב מצבי לשליטה בשירים, ושני כפתורי עוצמת קול מלמטה, הכל פיזי והכל בצד שמאל, כשכפתור הגברת העוצמת משמש גם לצורך הדלקה/כיבוי. התפעול, מהרגע הראשון של הצימוד של האוזניות לטלפון, הוא דרך האפליקציה הכללית של סונטו, כשאת Wing מוצאים בפועל תחת תפריט המשתמש. אפשר להשתמש באפליקציה כדי לצמד את האוזניות לעוד מכשיר, ואפשר גם לבחור תפקודים שונים שיוצגו בפסקאות הבאות. כן אפשר לבחור את מצב ההשמעה – האם היא מיועדת לשימוש במקום סגור או בחוץ, עם הגברה מסוימת של העוצמה והרגישות ביחד בעת בחירת מצב החוץ, אבל גם קצת על חשבון איכות המוזיקה. יותר מפעם אחת אני נתקל בגימיקים, לאו דווקא לא שימושיים, בחפיצים שונים שמגיעים אלי לבדיקה. במקרה של ה-Wing מדובר בגימיק שיכול להיות מאוד שימושי אם משתמשים באוזניות בשעות הערב, כשיוצאים להליכה או ריצה ולא באזור ייעודי לכך, אלא כמו הרוב, על מדרכות וכבישים. מדובר בתאורת לד אדומה בשני הצדדים, שמורכבת משלושה פסים שאפשר להבחין בהם גם בשעות הערב/לילה. אפשר להשתמש באפליקציה או בלחיצות ארוכות על כפתור החלשת עוצמת הקול כדי לבחור האם התאורה תהיה קבועה, תהבהב בקצב ה-SOS או כבויה. ויש עוד אחד. גימיק, הכוונה. שוב, דרך האפליקציה, אפשר לבחור האם להשתמש בתנודות ראש כדי לשלוט בכמה תכונות. הנדת הראש פעמיים מאפשרת לעבור לשיר הבא בעת הקשבה למוזיקה, או לדחות שיחה נכנסת, ואילו הנהון כפול מאפשר לענות לשיחה. לא יודע עד כמה זה בריא, אבל זה עובד, אבל כדאי לשקול שוב את השימוש הזה אם עומדים לבצע פעילות שבה הראש זז מצד לצד או מעלה מטה. ובכל מקרה, יש עקומת לימוד כדי לבצע את זה נכון. כיאה לאוזניות שמוגדרות כפרמיום בידי החברה עצמה, באריזה אפשר למצוא שתי אפשרויות לטעינת האוזניות: האחת כבל ייעודי שמתחבר ממטען USB רגיל אל החלק האחורי של האוזנייה הימנית, אוזניית הכפתורים, והשנייה היא עריסת טעינה שאפשר להכניס לתיק – בדומה למארז טעינה של אוזניות אלחוטיות נטולות חוטים, כשאם רוצים אפשר להגדיר את האוזניות נטולות החוטים. החברה לא פרסמה ברישומים מהו נפח הסוללות באוזניות ובעריסה, ששוקלת דרך אגב כ-40 גרם ויש לה תקן IP55, אבל היא כן סיפקה את המספרים הבאים: האוזניות מחזיקות כ-10 שעות מוזיקה ועד 30 שעות עם העריסה בפועל, כלומר היא מציעה טעינה כפולה, וזה עם מקשיבים בעוצמה כשל כ-60%. אני שומע על כ-70%, והגעתי לפחות מ-8 שעות. אם מפעילים את אפשרות השימוש בתנודות הראש, הזמן הרשמי יורד ל-8 שעות, ואילו הפעלת התאורה מורידה כבר ל-4 שעות, וזו כבר ירידה חזקה מאוד. זמן הטעינה של האוזניות הוא שעה, של העריסה כשעה וחצי, ודי ב-10 דקות לטעינה של שלוש שעות בלי השימוש בגימיקים. כמו רוב המוצרים של סונטו, שאת מוצריה מייבאת לארץ באופן רשמי דוגית, גם ה-Wing אינן זולות. הן עולות 799 שקלים, כמעט זהה למחיר בחו"ל.  

נושא הדאטה הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים החשובים ביותר לכל הארגונים. האמירה משנת 2007 "דאטה היא הנפט החדש", קיבלה תוקף נוסף עם הופעת טכנולוגיות כמו נתוני עתק, כריית נתונים, ויישומי בינה מלאכותית (AI), ולאחרונה בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). איסוף נתונים, טרנספורמציה שלהם ושימוש בנתונים הפך לנושא משמעותי בסביבה העסקית והדינמית של ימינו. ארגונים רבים מבינים את החשיבות של מיצוי הפוטנציאל של הנתונים, ונמצאים במסע להפיכת הארגון לארגון מונע נתונים (Data-driven) ו-AI. מנהל הנתונים הראשי צריך לעודד ולקדם ניסוים ופיילוטים עם הטכנולוגיה החדשה. עליו למצוא את הנושאים (Use cases) הנכונים בעלי פוטנציאל ערך עסקי משמעותי, ולקדם את יישומם בשנת 2007 פרסם פרופ' טום דבנפורט, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחומי הנתונים, האנליטיקה וה-AI, את ספרו רב המכר Competing on Analytics – The New Science of Winning, והצביע על הקשר המשמעותי בין אנליטיקה ונתונים ליצירת יתרון תחרותי (מהדורה מעודכנת פורסמה ב-2017). בהמשך הוא פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלה. בשנים האחרונות הוא התמקד בנושא הבינה המלאכותית, ובתחילת 2023, יחד עם ניטין מיטל מחברת דלויט, פרסמו את הספר All-in on AI – How Smart Companies Win Big with Artificial Intelligence. ספר זה מציג כיצד ארגונים מתקדמים משתמשים ב-AI לביצוע טרנספורמציה במוצרים, באסטרטגיה, בתהליכים העסקיים, בניהול קשרי הלקוח ובתרבות הארגונית שלהם. לאחרונה פרסם פרופ' דבנפורט, יחד עם שני יועצים בכירים, את גרסת 2024 של מחקר רב שנתי בנושאי דאטה ומנהלי נתונים ראשיים, CDO Agenda 2024 – Navigating Data and Generative AI Frontiers. המחקר מבוסס על שיחות עם 334 מנהלים בעלי תואר CDO (ר"ת Chief Data Officer) או תואר דומה. מטרת המחקר הייתה להבין את האתגרים של מנהלי הנתונים הראשיים, במיוחד עם הופעת טכנולוגיית GenAI. מטרת מאמר זה היא להציג את המסקנות העיקריות מהמחקר בפני מנהלי נתונים ראשיים בארץ וקוראים נוספים. מסקנות המחקר העיקריות יצירת ערך ברור נותרה האתגר העיקרי של מנהלי הנתונים – במחקרים בשנים קודמות, מנהלי הנתונים הראשיים הצביעו על המאמץ הבלתי פוסק שלהם להביא לידיעת מנהלי הארגון את הערך המיוצר באמצעות הנתונים. במחקר העדכני, 44% ממנהלי הנתונים הראשיים, הדגישו כי מבחינתם, מטרתם היא להביא ערך ולסייע בהצלחה העסקית וכי הישגים בתחומים טכניים ואחרים, פחות מעניין אותם. בנוסף, חלקם גם הצביעו על יעדים נוספים, כגון הדרכה ושיפור אוריינות הנתונים של המשתמשים וכן פיתוח מוצרים מבוססי נתונים. רוב מנהלי הנתונים נלהבים מהפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת – הבינה המלאכותית היוצרת מהווה נושא שעלה כמעט בכל השיחות עם משתתפי המחקר, כאשר 80% מהם ציינו שהם צופים שטכנולוגיה זו תבצע טרנספורמציה משמעותית בסביבה העסקית. הם ציינו שבנוסף הם מקדמים נושאים הקשורים לנתונים ולא ממוקדים בלעדית בנושאי GenAI. המחסומים העיקריים של ה-GenAI – איכות הנתונים ואיתור נושאים עסקיים רלוונטיים – כמחצית ממשתתפי המחקר ציינו שיישומי GenAI הנפוצים ביותר בארגונם הם בתחומי התמיכה בלקוחות והצ'טבוטים. יישומי GenAI נפוצים נוספים עוסקים בשיפור פרודוקטיביות העובדים ובתהליכי פיתוח תוכנה. איכות הנתונים מהווה מחסום עיקרי. אסטרטגיית נתונים הכרחית להצלחת GenAI – רוב המשתתפים במחקר (93%) ציינו שאסטרטגיית נתונים היא הכרחית כדי להפיק ערך מ-GenAI. בנוסף הם ציינו את האינטגרציה של נתונים וניקוי וטיוב הנתונים, כמרכיבים חשובים ליישום GenAI. חלק מהמשתתפים (57%) ציינו שהם טרם ביצעו את השינויים באסטרטגיית הנתונים כדי לתמוך ב-GenAI. תרבות ארגונית מהווה אתגר לשימוש אפקטיבי של הנתונים – הגישה של מנהלי הנתונים היא הובלה איטית ומתמשכת של שינוי התרבות הארגונית, כך שהעובדים יעשו שימוש נרחב יותר בנתונים. מחציתם ציינו שהם מובילים את שינוי התרבות הארגונית תוך השקעה באוריינות הנתונים של העובדים ושימוש בתוכניות לניהול שינוי. הארגונים מיישמים אסטרטגיות חדשות של משילות נתונים – משתתפי המחקר ציינו שהם משקיעים משאבי זמן משמעותיים במשילות נתונים. הם שואפים ליישם פלטפורמת נתונים אחידה ומקפידים לפתח שיטות שיקלו על העובדים לעבוד עם הנתונים. עבודת צוות היא בסיס לטרנספורמציה לארגון מונע נתונים – מנהלי הנתונים המצליחים ממוקדים בסיוע למשתמשים לעמוד ביעדים העסקיים שלהם. המשמעות היא פחות מיקוד ביעדים של מנהלי הנתונים, ומיקוד בהצלחת העובדים תוך בניית קואליציות שמטרתן להביא להצלחת המשתמשים. התפקיד שלו משתנה עם הזמן. מנהל נתונים ראשי (CDO – ר"ת Chief Data Officer). צילום: שאטרסטוק האבולוציה של תפקיד מנהל הנתונים הראשי  בשנים האחרונות, תפקיד מנהל הנתונים הראשי (CDO), המשולב בחלק מהארגונים גם עם אנליטיקה ו-AI, עובר שינויים רבים. ככל שארגונים מתקדמים במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם, והופכים לארגונים מונעי נתונים, תפקיד ה-CDO הופך לחשוב ומרכזי יותר. כניסת טכנולוגיית ה-GenAI לארגון, נושא שבדרך כלל מובל על ידי מנהל הנתונים הראשי, מהווה תשתית הכרחית להצלחת יישום ה-GenAI. מנהל הנתונים הראשי צריך לעודד ולקדם ניסוים ופיילוטים עם הטכנולוגיה החדשה. עליו למצוא את הנושאים (Use cases) הנכונים בעלי פוטנציאל ערך עסקי משמעותי, ולקדם את יישומם.  המחקר ממליץ על עשרה צעדים שיבטיחו את הצלחת יישום ה-GenAI ואת הצלחת מנהל הנתונים הראשי:  חיפוש מתמיד אחר נושאים בעלי פוטנציאל ערך משמעותי לארגון. ככל הניתן, הוספת אנליטיקה ו-AI למכלול הנושאים המטופלים על ידי ה-CDO. השקעה בבניית קואליציות עם מנהלים ומשתמשים, במטרה להביא להצלחתם ולהשגת יעדיהם. עידוד ניסויים ופיילוטים של טכנולוגיות ה-GenAI, בנושאים בעלי פוטנציאל ערך לארגון. חשוב להתייחס לטכנולוגיית GenAI כאל תוספת למכלול הטכנולוגיות המשרתות את הארגון, ולא לנטוש יוזמות בתחומי אנליטיקה, נתונים ו-AI. נדרשת השקעה בהכנת ושיפור הנתונים, מובנים ולא מובנים, בכדי להבטיח את הצלחת ה-Gen-AI. יש לעשות מאמץ ליישום פלטפורמת נתונים, למידת מכונה ואנליטיקה אחודה. על פלטפורמה זו לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות בארגון. ריבוי פלטפורמות שונות ליישום נושאים שונים, הוא דבר לא רצוי ואף מסוכן. אימוץ גישת משילות לקידום ותמיכה בנושא הנתונים מומלץ, לא גישת משילות קשוחה. שיפור תהליכי הנתונים צריך להתבצע כתהליך הדרגתי, נושא אחר נושא, ולא בתפישת ביג-בנג. לשאוף לפיתוח תרבות מונעת נתונים (Data-driven Culture), כתהליך שיפורים הדרגתי ולא בצורה כוחנית.  הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

מאת: גד בנט אין דבר חביב יותר על האקרים מאשר מלחמות – והכוונה היא למלחמות של ממש, שבהן הצדדים הנלחמים יורים האחד על השני את כל ארסנל הנשק שלהם. על רקע מהומת המלחמה מפעילות קבוצות תקיפה, הן עצמאיות והן של מדינות, את כל הארסנל שלהן נגד התשתיות הדיגיטליות הקריטיות של מדינות במלחמה, נגד מערכות צבאיות, נגד ארגונים ציבוריים ונגד עסקים וחברות מכל גודל וסוג. בין שהמוטיבציה היא פוליטית ובין שהיא כלכלית או תדמיתית, תקיפות הסייבר בשעת מלחמה יוצרות חזית אסטרטגית נוספת, שהניצחון בה הוא גורלי. על פי מחקר של צ'ק פוינט מאז פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר גדל היקף מתקפות הסייבר נגד כלל העסקים והארגונים בישראל בשיעור של 18% וחל גידול של 52% במספר המתקפות נגד משרדי ממשלה וגופים צבאיים. מתקפות סייבר בעת מלחמה עלולות לשבש ואף לשתק את הפעילות העסקית של חברות ולגרום לכאוס ולפניקה. התופעה כמובן אינה חדשה. על פי מחקר של הפורום הכלכלי העולמי, בשנת 2021 הגיעה היקפה של הכלכלה הדיגיטלית ל-14.5 טריליון דולר, ואילו הנזק הכלכלי של מתקפות סייבר הגיע ל-6 טריליון דולר – דהיינו 41% מהכלכלה הדיגיטלית. על פי תחזית הפורום, המצב צפוי להחמיר, שכן בשנת 2025 הכלכלה הדיגיטלית תגיע להיקף של 20.8 טריליון דולר, והנזק המשוער של מתקפות סייבר יגיע ל-10.5 טריליון דולר – דהיינו כ-50%. כל אחד ואחת מאיתנו, המפעיל מגוון גדול של מכשירים דיגיטליים, הוא מנוע של כלכלה זו. אי אפשר לדמיין חיים בלי שימוש באפליקציות שונות של בנקים, חברות ביטוח, רשתות קמעונאיות, משרדי ממשלה ומאות שירותים אחרים שאנו צורכים דרך המכשירים השונים שלנו. עבור עסקים ועבור הממשלה, ההמשכיות העסקית ושלמות התשתיות הדיגיטליות הן יעד מרכזי, במיוחד במהלך מלחמה. נוטלות חלק מרכזי בבלימת מתקפות הסייבר המתגברות. חוות הדאטה סנטרים בישראל. צילום: אילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק לדאטה סנטרים – יכולות גבוהות בתחום אבטחת הסייבר הדאטה סנטרים של ישראל, הן אלה שנבנו על ידי ענקיות הענן הגלובליות והן אלה שהוקמו על ידי חברות מקומיות, הפכו, אם כן, לאחת החזיתות של המלחמה, והם נוטלים חלק מרכזי בבלימת מתקפות הסייבר המתגברות. יכולת ההתגוננות שלהם בפני המתקפות הללו היא אחת האטרקציות המרכזיות של חוות הענן הללו – וארגונים רבים השתכנעו להגר לענן, באופן מלא או חלקי, בגלל היכולות הגבוהות של הדאטה סנטרים הללו בתחום אבטחת הסייבר. בעקבות זאת, ארגונים גדולים בישראל, כמו בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וכן אלפי עסקים מכל המגזרים, עברו בעשור האחרון לחוות ענן, וגם הממשלה מבצעת מהלך דומה, שבעקבותיו אפילו המידע הרגיש ביותר יעבור מדאטה סנטרים בניהולה לחוות ענן של גוגל ו-AWS. עם זאת, עסקים וארגונים רבים ממשיכים לנהל דאטה סנטר שלהם 'בבית', עם כל העול הטכנולוגי התפעולי והכלכלי הכרוך בכך. בעת מלחמה הסיכון הניצב בפניהם הוא גדול במיוחד ולעתים רבות מדי מסתבר שהם אינם ערוכים בצורה האופטימלית להתמודד נגד מתקפות סייבר מודרניות. לא פשוט לנצח האקרים במלחמה האינסופית של רכישה והטמעה של פתרונות סייבר חדשים, אינטגרציה ביניהם, מעקב אחר מתקפות, זיהוי פריצות ובלימתם. הגירה לחוות ענן מסירה משימה כבירה זו של אבטחת סייבר מכתפיהם של עסקים רבים שמתקשים להתמודד איתה. המלחמה היא הזדמנות טובה לחשוב על כך. חוות הענן מצוידות במילה האחרונה של טכנולוגיית אבטחת הסייבר מבוססות בינה מלאכותית, כולל מערכות לזיהוי איומים, זיהוי פריצות ובלימתן, הצפנה, מערכות כפולות במיקומים פיזיים שונים, המבטיחים רציפות תפקודית גם בעת קריסת אחת המערכות, ועוד. לבד מכך, הן מעסיקות צוותי סייבר גדולים של טובי המומחים שהאקרים מתקשים להתמודד נגדם. לאבטחת סייבר יש תפקיד מרכזי בכלכלה הדיגיטלית ובביטחון הלאומי וחוות הענן מוכיחות את עצמן בימים אלה, שבהם גוברות מתקפות הסייבר על ישראל. חשוב שגורמי עניין שונים מהמגזר הפרטי, הממשלתי והציבורי יכירו בהן כמרכיב מרכזי בחוסן הלאומי, המבטיח את האמון והיציבות של הכלכלה הדיגיטלית, וישלבו כוחות בכדי להבטיח את עמידותו של מרכיב זה.  הכותב, גד בנט, הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הדאטה סנטרים טקטוניק (Techtonic)