הביטקוין חווה עלייה משמעותית במחירו ביומיים האחרונים, ועלה ב-6.6% מאז יום א' שעבר. נכון למו7עד כתיבת שורות אלו שוויו עומד על כמעט 71 אלף דולר (261 אלף שקל) לאסימון. עבר את ה-70 אלף הדולר. מחיר הביטקוין. צילום: לכידת מסך מגוגל חיפוש הזינוק הנוסף הזה בא בעקבות תקופה של יציבות יחסית למטבע הקריפטו המוביל בעולם ואנליסטים מייחסים את העלייה האחרונה לשילוב של מספר גורמים. ראשית, לדבריהם פרסום נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי שהתרחש ביום א' חיזק את אמון המשקיעים, והוביל את חלקם לחפש נכסים "ריסקיים" יותר, כמו הביטקוין בפרט ומטבעות וירטואליים בכלל. זאת אחרי תקופה של עלייה בחששות מאינפלציה נוסקת, שגרמו לירידת שווים של נכסי קריפטו. Bitcoin Price Prediction as Global Markets React to Iranian President’s Helicopter Crash – Potential for War? – https://t.co/76145t5kSk — Insight Chainz (@InsightChainz) May 20, 2024 מעניין אפילו עוד יותר הוא הניתוח הטוען כי מתחים גיאופוליטיים כנראה שיחקו ומשחקים תפקיד גם הם בשיקולי המשקיעים. התאונה האווירית האחרונה שבה היה נהרג נשיא איראן, איברהים ראיסי, יחד עם בכירים אחרים, עוררה חשש, כך דווח בתקשורת העולמית, מכך שהסכסוך בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון ואף לאיראן יחמיר. חשש זה נובע מחשדות למעורבות ישראל באירוע, או אפילו לעצם המחשבה שלישראל הייתה מעורבות בו. בכל מקרה, עקב זאת, אפשר שמשקיעים שמחפשים הגנה מפני אי יציבות שכזה, פנו לביטקוין כנכס יותר בטוח להשקעה כעת. עם זאת, באתרים המוקדשים לקריפטו ההתייחסות לזינוק בשווי הביטקוין מאוד מסויגת. כך למשל, באתר Cointelegraph מציינים כי "המחיר התאושש ביותר מ-19%, שלושה שבועות לאחר שהגיע לשפל של כ-56,550 דולר בחודשיים, והגיע לכ-67,270 דולר ב-20 במאי. עם זאת, תיקון חד בימים הקרובים אפשרי". הכוונה היא שבחלט ייתכן שנראה בקרוב תנודה מאזנת של המטבע כלפי מטה.

שם: מיכל אהרוני. תפקיד: מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה. ותק בקומוולט: 5 שנים. מה עושה במסגרת התפקיד? "המגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמי נדרשים לשמור על המידע של כולנו מצד אחד , ומנגד להנגיש כמה שיותר מידע לאזרח, תוך הקפדה על אבטחת מידע והמשכיות עסקית של הארגון. ארגונים אלו נדרשים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של הגנה מפני כופרה ויכולות גיבוי והתאוששות. בתפקיד שלי חייבים להתאים ולספק ללקוחות את הפתרון שעונה לצורך שלהם באופן מושלם. השנה עסקתי רבות בפתרון שלנו במסגרת הענן הממשלתי נימבוס – זכינו ברובד 5, ולרגל כך עבדתי עם הרבה משרדי ממשלה ויחידות סמך על מנת לסייע להם במעבר מסביבת On prem  לסביבות הענן". הישג מרכזי בשנה האחרונה? "זכייה כספק בפרויקט נימבוס, רובד 5. מנהל הרכש במשרד האוצר בחר בקומוולט בין זוכי רובד 5 (השוק הדיגיטלי) של מכרז הענן הממשלתי נימבוס בתחום גיבוי והגנה על המידע. קומוולט מספקת למשתמשי הענן הממשלתי הגנה מפני מתקפות סייבר  ואיבוד נתונים בענן". מה מבדל את קומוולט ממתחרים? "החדשנות, time to market, אמינות, פתרון שאפשר לסמוך עליו וכמובן – הצוות המקומי". תחביב או משהו שלא יודעים עלייך? "אני משתתפת בפעילות אימפרוביזציה – משחק מאולתר. שחקנים עולים לבמה, אין לנו טקסט ואנחנו צריכים ליצר הופעה של עד 20 דקות כשמה שיש ברשותנו זה רק מילה או רעיון מהקהל.  זה תחביב שאני עושה פעם בשבוע 3 שעות עם קבוצה שקיימת כבר 10 שנים, והמנחה שלה הוא שחקן אימפרוביזציה ותיק". לפרטים והרשמה לאירוע קומוולט – Commvault Launches Major Shift – לחצו כאן

חברת אקספריס ישראל (Experis), הודיעה על מינויה של רותם מטיב (28) למנהלת אקספריס סייבר – חטיבת הסייבר של החברה. במסגרת תפקידה מטיב תוביל ותנהל את שירותי אבטחת המידע של החברה מקצה לקצה, כאשר במסגרת הובלה זו היא תפעל להמשיך את צמיחתה של החטיבה בארץ ובחו"ל. מטיב כיהנה בחברה בעבר בכמה תפקידי ניהול במשך 7 שנים. בין השאר שימשה מטיב כמנהלת לקוחות בחטיבת ה-Key Accounts (שירותי מיקור חוץ), מנהלת מכירות בחטיבת Academy (הסבה להיי-טק) ומנהלת מכירות בחטיבת Solutions, כשתפקידה האחרון בחברה היה ניהול חטיבת ה-Key Accounts. מטיב היא בעלת תואר BSC בהנדסת תעשייה וניהול מהמכללה האקדמית שנקר, חוזרת לאקספריס בתום שנה שבה שמילאה תפקיד טכנולוגי בחברת סולאראדג', שם הובילה תהליכים אסטרטגיים חוצי ארגון.

אלגרונט (Allegronet) סיימה לאחרונה להטמיע פתרון DR והמשכיות עסקית בעמותת ער"ן. הפרויקט כלל: הקמת DR למערכות המידע והטלפוניה של הארגון, לטובת המשכיות עסקית החשובה בכל עת וביחוד בעתות מלחמה, כאשר פעילות הקודש של העמותה עלתה במאות אחוזים. הקמת הפתרון כללה רפליקציה ברמת שרתי העמותה ומערך הטלפוניה, בין שתי החוות של אלגרונט, שמספקת העתק מלא ושלם של כל השרתים. שרידות ברמת תקשורת והחלפת ציודי Fortigate בסניפים. לדברי אלון שמעוני, מנהל ה-IT, התפעול והכספים של עמותת ער"ן, "בשוטף, ובייחוד בשעת לחימה, יש חשיבות ליכולת של כל ארגון לעבוד בצורה רציפה. הבנו שעל מנת לעשות זאת יש צורך בתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מסוג זה. אלגרונט ליוו אותנו בכל התהליך לשביעות רצוננו". לדברי אילן בנדת, מנכ"ל אלגרונט, "אנו רואים חשיבות גדולה בתכנון ובהטמעת פתרונות DR והמשכיות עסקית ללקוחות. זהו תהליך המתמקד בפיתוח והטמעת תהליכים וכלים לשחזור הפעולות העסקיות, או המערכות המרכזיות, לאחר אירוע חירום. עמותת ער"ן, כארגון שעובד 24/7, הבינה את החשיבות, ואנו שמחים שהם בחרו בנו לתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מורכב זה".

"במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות)", כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'). המסקנה התפרסמה בפרק העוסק בביקורת על תהליך החיסונים נגד קורונה שמשרד הבריאות הוביל. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור אמון הציבור במערכות הבריאות לא היה גבוה כתוצאה מכך, המידע שהיה בידי ראשי המשרד, ועל בסיסו הם גיבשו תמונת מצב על התופעות, לא היה שלם ולא התייחס לתופעות לוואי חמורות, מעבר לתופעות קלות כמו צינון וכאבים נקודתיים. המידע שזרם למערכת המחשוב של המשרד הגיע מגורמים רפואיים, קופות החולים, והציבור הרחב. על פי הערכת המבקר, כ-200 תלונות על תופעות חמורת לא תוחקרו, כי הן לא הוזנו למערכת המידע הייעודית של המשרד. על פי ממצאי המבקר, כתוצאה מתקלת המחשוב ואי הזנת הנתונים, תופעות חמורות – כגון הפרעות וסת אצל נשים, או דלקת קרום הלב – שהיו כרוכות באישפוזים, כלל לא  דווחו, ובתי החולים לא נדרשו להעביר על כך משובים למשרד. התקלה הזו תרמה, בדיעבד, לממצאי סקרים שערכו רשויות ממשלה בקרב הציבור, מהם עלה בוודאות כי אמון הציבור במערכות הבריאות לא היה גבוה, משום שהמידע שהגיע לא היה שלם ושקוף. המבקר, מתניהו אנגלמן, ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדו"ח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים. המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו"ל), להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה. בדיקות האנטיגן – תחנות הדיגום לא עברו ביקורת עוד נמצא בדו"ח המבקר, כי במהלך רוב חודש ינואר 2022, שבו מספר בדיקות האנטיגן המוסדיות היה הגבוה ביותר, לא ביצע משרד הבריאות בקרות יזומות על תחנות הדיגום, ובכך הוא למעשה לא הבטיח בזמן אמת את איכות השירות שניתן לנבדקים. המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות גם עקב כך למשרד הבריאות להכין מראש תוכנית, שתאפשר למערכת הבריאות מעבר מהיר מעת שגרה לעת חירום עם התפתחות פנדמיה, להכין תרחישים אפשריים להתפתחות גלי התחלואה, לתת מענה מתאים לכל תרחיש, ולהבטיח שקיפות של מידע ונתונים אמינים, ההכרחיים לידיעת הציבור.

"ישנן סיבות רבות למעבר לענן. ישנן סיבות לא מעטות למה לא להגר לענן. אבל כיוון שכולם הולכים לענן, יש לחשוב איך לעבור לענן באופן מוצלח, מהיר ופשוט", כך אמר מוטי פנחס, CTO קבוצת מלם-תים. פנחס דיבר במפגש 3C,  פורום המנכ"לים והמנמ"רים מבית אנשים ומחשבים. עשרות מחברי הפורום התכנסו היום (ג') בבית הקבוצה בפתח תקוה למפגש שנושאו המסע לענן. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, והנחה אביחי בליצקי, מנהל השיווק של מלם-תים. לדברי פנחס, "כל ארגון שגילו יותר מחמש שנים, צריך לערוך את הדיון על המעבר לענן, למעט חברות הזנק, או ארגון ביטחוני, או כזה הדורש יישום בקרקע. הסיבות למעבר לענן הן רבות וחשובות: שיפור ברמות אבטחת המידע והגנת הסייבר, יכולות גידול אינסופי, זמן הגעה מהיר יותר של מוצרים ושירותים, TTM, מיטוב של ניצול המשאבים, הזרקת חדשנות, ושינוי בהיבטי העלויות". מנגד, ציין פנחס, "ישנן גם סיבות כבדות משקל שלא לעבור לענן. העלות היא אחת מהן – בסופו של יום, ענן זה תמיד יקר יותר. הבט נוסף הוא השיהוי, במקרים מעטים יש ישומים שנדרש להפעילם מהקרקע, לטובת שיהוי נמוך. עוד סיבה היא החשש מ'התמכרות'. הענן הוא מעין סם, ויש לוודא יכולת עבודה איתו ובלעדיו. עוד יש לשקול את העובדה שכאשר עוברים לענן, מאבדים מעט שליטה". המסע לענן, אמר פנחס, "כולל כמה שלבים: האחד, של הניסוי: אז יש לבחון את המשמעויות ולבחור עומס עבודה לא קריטי. יש להסיר מחסומים ולתת 'לרוץ'. יש להחליט האם לעשות זאת לבד, או עם שותף, כמונו. אז מגיע שלב הניסוי והתעיה ולאחריו, תיקון, תיעוד לטובת שימור ידע והקמת CCOE, מרכז מצוינות בענן, עם ה'קטר' שיוביל את המהלך". שלב שני, ציין פנחס, "הוא האסטרטגיה. תוכנית העבודה תכלול כמה היבטים – תעדוף בהגירה, מה מעבירים ומה לא, האם עוברים לענן אחד, או לסביבה מרובת עננים. רצוי לבחור יישום הדורש שינויים, למשל אתר או משהו הפועל מול הלקוח". לדברי פנחס, "ההגירה לענן מכילה בתוכה שאלות רבות: מה כדאי להעביר מהדאטה סנטר הארגוני לענן, ואיך להעביר; העברה לענן ברמת תשתית; העברת יכולות ברמה האפליקטיבית, כגון קוברנטיס; חידוש – האם לקחת את העומסים ולפרקם למיקרו-שירותים, שזה בהגדרה כתיבה מחדש של חלקים נרחבים, מה ניתן לגרוט, או לא לגעת; שינוי מבנה הצוותים; אימוץ תרבות מבוססת מתודולוגיות של DevOps ו-DevSecOps. עוד יש לטפל בהבטי הכשרה, מיומנויות ותפקידים; החלטות ברמת המשילות הארגוני, רתימה של ההנהלה, גיוס והסמכות ענן". על פי פנחס, "יש לטפל בהבט אבטחת מידע, ניהול זהויות ובניית תשתיות אבטחה, ניטור, הצפנה ועוד יכולות הגנה בענן. אז יש להביט על החיובים והעלויות ולדאוג גם לייצר קישוריות בין הדטה סנטר המקומי והענן. יש לחגוג ולתקשר הצלחות – שהארגון ישמע עליהן וישתנה תרבותית. יש לבחור אזורים בארגון שיניבו ערך במהירות, כי אנו רוצים להצליח – ומהר". לבסוף, סיכם פנחס, "יש להעלות את מערכות הליבה לענן לאחר שהן עברו חידוש. פה נראה ערך רב, אבל זה מסע לא פשוט, כואב ואורך זמן. עוד יש לטפל בהבט העלויות, עם כלי ושירותי FinOps, כדי שהמשתמשים לא יקבלו הלם מהחשבון שיוגש להם בסופו של יום, ויהיה ניטור של ההוצאות. ארגונים – לא כולם – שהמסע שלהם הצליח, יגיעו לשלב של גזירת הסרט, שלאחריו הם יוכלו לערוך מיטוב וניטור תוך כדי ריצה, עם אבטחה סביב השעון – והזרקת חדשנות".

51% מהמנכ"לים של ארגונים אומרים שהם מגייסים עובדים לתפקידי בינה מלאכותית – שלא היו קיימים בשנה שעברה; 56% מהמנהלים טרם העריכו מה תהיה ההשפעה של בינה מלאכותית יוצרת על כוח העבודה שלהם; 47% מהם יצמצמו או יארגנו מחדש את מצבת כוח העבודה שלהם בתריסר החודשים הקרובים, בגלל בינה מלאכותית; כך לפי מחקר חדש של יבמ (IBM). המחקר בוצע על ידי מכון יבמ לערך עסקי, IBM Institute for Business Value בשיתוף Oxford Economics בקרב 3,000 מנהלים ומנהלות ביותר מ-30 מדינות ו-26 תעשיות. המחקר מצא, כי "מנכ"לים ומנכ"ליות מתקשים להתמודד עם אתגרי כוח אדם, תרבות ארגונית וממשל תאגידי – ברקע הלחץ הגובר להטמיע בינה מלאכותית יוצרת בארגונים". 61% מהמנהלים אמרו שהם דוחפים את הארגון שלהם לאמץ בינה מלאכותית יוצרת, בקצב מהיר יותר מהקצב שעימו חלק מהעובדים שלהם מרגישים נוח איתו. מחצית מסכימים, שהסיכון הכרוך בפיגור לעומת המתחרים דוחף אותם להשקיע בטכנולוגיות מסוימות – גם לפני שהם מבינים את ערכן המלא. 67% אמרו שיתרונות היעילות כתוצאה מהטמעת אוטומציה בארגון הם כה גדולים, שהם חייבים לקחת סיכון משמעותי כדי להישאר תחרותיים. 63% מהם אמרו שלצוותים שלהם יש את הכישורים והידע להטמיע בינה מלאכותית בארגון, אך מעטים מהם מבינים כיצד המהלך הזה ישפיע על כוח העבודה והתרבות הארגונית. המנכ"לים אמרו ש-35% מכוח העבודה שלהם יידרשו להכשרה מעודכנת בשלוש השנים הקרובות – שיעור גבוה לעומת הערכה של 6% בלבד ב-2021. 57% מהם מכירים בכך ששינוי תרבותי – ולאו דווקא אתגרים טכנולוגיים – חשוב יותר בתהליך הפיכת ארגון לכזה שפעילות מבוססת על דאטה. "יש התרגשות מדהימה סביב בינה מלאכותית ומנכ"לים רוצים להגיע אל מעבר להייפ, כדי לחולל השפעה עסקית אמיתית. עם זאת, אם האנשים והתרבות הארגונית לא יהיו מוכנים לשינוי – ההתקדמות תהיה איטית", אמר מאט קנדי, מנהל-שותף גלובלי בחברת הייעוץ של יבמ. "בבואם להטמיע בינה מלאכותית יוצרת באסטרטגיה הארגונית שלהם, מנהלים ומנהלות נדרשים לבנות חשיבה תרבותית שמובילה אנשים דרך השינויים".

אייל דרורי  מונה למנהל מרכז הפיתוח של ריברי (Rivery) בישראל, המספקת פלטפורמה עבור בנייה ואוטומציה של תהליכי שינוע ומידול דאטה בענן, במטרה להנגיש במהירות את המידע העסקי ממאות מקורות פנימיים וחיצוניים. במסגרת תפקידו דרורי ינהל את מחלקת הפיתוח הצומחת של החברה, כמו גם את צוות החדשנות החדש, וישמש כחבר הנהלה. לדרורי ניסיון של קרוב ל-20 שנה בניהול קבוצות פיתוח, ובין תפקידיו הקודמים כיהן כמנהל קבוצת פיתוח בחברות Octup, Equalum, Cooladata, ו-ווינד ריבר. לדרורי תואר שני מאוניברסיטת ת"א במדעי המחשב ותואר ראשון מהטכניון.