לפי הדיווחים, ASML, ספקית הציוד לייצור השבבים המובילה בשוק, יכולה במקרה הצורך להשבית את המכונות. מקרה הצורך שעליו מדברים כעת הוא היתכנות של פלישה סינית לטאיוואן, שהיא טוענת כי היא שייכת לה, והמרכז אולי החשוב ביותר של ייצור מעבדים כיום – בזכות TSMC שמייצרת בפועל מעבדים לכל החברות הגדולות בעולם: אפל, אנבידיה, קוואלקום, מדיה-טק כשגם אינטל בתמונה. ASML היא אמנם חברה הולנדית, אבל היא לא יכולה למכור ציוד ייצור מעבדים מתקדם ומודרני לסין בעקבות הרחבת המגבלות של הממשל האמריקני, שלא רוצה לאפשר לסין לייצר מעבדים מתקדמים. לפי גורמים מקורבים לעניין, החברה סיפקה את המענה הזה לשאילתה שהופנתה אליה מצד ממשלת הולנד, וזאת כדי למנוע, כאמור, מהיכולת המתקדמת המבוקשת כל כך להגיע לידי הממשל הסיני. בחברה הוסיפו שבכל מקרה, ציוד לייצור שבבים מתקדם, שמשתמש באורכי גל אולטרא סגול קיצוני כדי לבצע את הייצור בפועל ברמה של מספר ננו-מטר ואף למטה מכך, הינו רגיש במיוחד וזקוק לתחזוקה ברמה גבוהה, שספק אם ניתן לספק בלי עזרה מצידה של ASML. לפי הדיווחים, ASML יכולה לעדכן באופן קבוע את המכונות שלה מרחוק, כך שדי ברור שיש מתג "חיסול" למקרה הצורך.

ChatGPT של OpenAI – כלי הבינה היוצרת המצליח במיוחד – ממשיך להיות נושא חם בכותרות התקשורת העולמית. באחרונה קיבלנו אודותיו שני דיווחים, שאפשר להתייחס אליהם כאל סותרים משהו. מחד, האפליקציה לנייד של ChatGPT חוותה עלייה בהכנסותיה השבוע. ולא סתם עלייה, אלא כזו שמסמנת את הזינוק הגדול ביותר של החברה אי פעם בהכנסות בנייד, כך על פי דיווח של Techcrunch, בהתבסס על נתונים חדשים מחברת מודיעין האפליקציות Appfigures. החברה מצאה כי אפליקציית ChatGPT הסלולרית הרוויחה 4.2 מיליון דולר בהכנסות נטו, בין התאריכים ה-13 ל-17 במאי.  מאידך, הפופולריות הגואה של הצ'אטבוט בפרט (ושל שירותי OpenAI בכלל), מתרחשת למרות שהוא עדיין לא שלם או מושלם, בלשון המעטה. מציע תכנות מדויק, או לאו? ChatGPT. צילום: Shutterstock מחקר מצביע על כשלי תכנות של ChatGPT כך למשל, תוצאות מחקר שנערך לאחרונה אודות ChatGPT באוניברסיטת פרדו (Purdue University) האמריקנית מעלות חששות לגבי יכולתו של הצ'אטבוט לענות על שאילתות תכנות באופן מדויק. החוקרים מ-פרדו בחנו את התגובות של ChatGPT ל-517 שאילתות תכנות שמקורן ב-Stack Overflow – פורום פופולרי למתכנתים. הממצאים היו דרמתיים: יותר ממחצית (52%) מהתשובות של ChatGPT נמצאו כשגויות. החוקרים שלקחו חלק במחקר המסוים, ביניהם כמה חוקרים עצמאיים כמו סמייה כאביר, בונאן קו, דיוויד אודו-אימה, ועוזר הפרופסור טיאניי זאנג, הבהירו כי שגיאות רבות נבעו מחוסר היכולת של ChatGPT לתפוס את הניואנסים ההקשריים של השאלות. ואולם ממצא שהוא אולי אפילו יותר מדאיג הוא שהמחקר גילה כי חלק ניכר מהמשתתפים (40%) העדיפו את/האמינו לתשובות של ChatGPT, גם כשהן היו שגויות באופן מוכח. נראה שהסיבה לאמונתם של רבים בכשלי המענה של ChatGPT (בנושא התכנות, במקרה המסוים), קשורה לשטף ולמראה של התוצר שהוא מספק. המחקר מצביע על כך שהיכולת של הצ'אטבוט לייצר טקסט מקיף, רהוט ונכון מבחינה דקדוקית, והעובדה שהתוצר שלו לעתים קרובות גם עולה על הבהירות של התגובות הנכונות ב-Stack Overflow, היא שיוצרת מצג, לעיתים מצג שווא, שהוא מדויק ואמין במיוחד. זה יכול להוביל את המשתמשים לסמוך על המידע שהכלי סיפק, ועלול להפריע ליכולתם לזהות ולהימנע משגיאות בקוד שסופק. GPT-4o – הסיבה לעליית מספר המנויים לצ'אטבוט בנייד אם לחזור לנסיקה בפופולריות של ChatGPT לנייד – לפי ההערכות, זו מונעת ממודל השפה הגדול החדש שהשיקה OpenAI באחרונה – GPT-4o שמו. המודל הזה, שהחברה הציגה כאנושי, מהיר וחכם בהרבה, מציע שלל תכונות חדשות וחדשניות להדהים, שמספקות לכלי ה-AI יכולת לעשות דברים נוספים ומאוד מסעירים. כך למשל, המודל החדש מצטיין בעיבוד טקסט, לצד יכולות עיבוד של תמונה ושמע. משמע, הוא מבין כשמדברים אליו ומבין גם סרטונים או שידור לייב, אם אלו מופיעים מולו. וזה רק קמצוץ מיכולותיו, שאותן תוכלו לראות בציוץ של החברה המצורף. Say hello to GPT-4o, our new flagship model which can reason across audio, vision, and text in real time: https://t.co/MYHZB79UqN Text and image input rolling out today in API and ChatGPT with voice and video in the coming weeks. pic.twitter.com/uuthKZyzYx — OpenAI (@OpenAI) May 13, 2024 OpenAI אמנם בישרה כי הכלי במתכונתו החדשה יוצע למשתמשים בחינם ולא ידרוש מנוי פרו, אך ההבטחה הזו לא חלה על אפליקציית ChatGPT שלה לנייד. החברה אמנם טוענת כי בכוונתה להפיץ מאוחר יותר את GPT-4o גם בסמארטפונים, אבל בינתיים הוא לא מוצע שם בחינם. זו אולי הסיבה לכך שבשבוע הראשון מאז השקת המודל החדש, משתמשים בנייד החלו לשדרג את עצמם למנוי החודשי של ChatGPT בעלות של 19.99 דולר – ששמו ChatGPT Plus – כדי להתנסות ביכולות החדשות של ChatGPT. אם כך, הפופולריות לנוכח הצגת היכולות החדשות של ChatGPT רק עולה, ומה שהוא עושה באמת נראה נפלא. אבל אפשר שהנראות הפנומנלית, המהירות והחינניות לא ממש עומדות בקנה אחד עם דיוק. ההשלכות הפוטנציאליות של ממצאי מחקרים על חסרון זה, יכולות לגרום לחברה להיות בלחץ לטפל בחששות הללו. בינתיים, מומלץ למשתמשים לנקוט משנה זהירות כאשר הם מסתמכים על ChatGPT, במיוחד עבור משימות תכנות מורכבות, ולבדוק שוב את המידע שהוא מספק מול מקורות מהימנים.

ההכרזה הדרמטית משהו של מיקרוסופט על יצירת קטגוריה חדשה של מחשבים, שיכונו מעתה לפי החברה Copilot+ PC, הובילה לשורה ארוכה של הכרזות מצד רוב היצרניות בשוק המחשוב הנייד. הן הציגו מחשבים המבוססים על המעבדים החדשים של קוואלקום – מחשבי Windragon – שהייתה שותפה מלאה של מיקרוסופט במהלך הזה. מחשבים אלו מאפשרים הרצת Windows על מעבדים שמיוצרים באמצעות טכנולוגיות של ARM – ומדובר במעבדי ה-Sanpdrgon X שמעוררים ציפייה רבה. אסוס, לדוגמה, הכריזה על Vivobook S 15, שמגיע עם מעבד ה-Sanpdragon X Elite, שמציע 12 ליבות מחשוב במהירות מרבית של 4.2 גיגה-הרץ, ליבה גרפית שיכולה לספק עבודה בהספק של 4.6 TFLOPs ושבב חישוב עצבי בעוצמה מרבית של 45 TOPS. הוא יגיע עם 16 או 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם עד 1 טרה-בייט אחסון, קצת יותר מדרישות המינימום של מיקרוסופט, וכן תהיה תמיכה ב-Wi-Fi 7. הסוללה אמורה לספק קצת יותר מ-18 שעות עבודה, ומשקל המחשב 1.42 ק"ג. המחשב אמור להיות זמין בארץ כבר בחודש הבא במחירים שנעים בין 4,500 ל-6,200 שקלים. מיקרוסופט עצמה השיקה כמה מחשבי Copilot+ PC. אחד מהם הוא מחשב 2-ב-1 עם מסך נתיק בשם Surface Pro, שמוצע עם שני המעבדים של קוואלקום, עם זיכרון 16/32 גיגה-בייט ואחסון בנפח של עד 1 טרה-בייט. הוא מוצע עם מסך OLED אן IPS בגודל 13 אינץ' ברזולוציית 2880×1920 פיקסלים בקצב רענון של 120 הרץ והוא מציע עד 10 שעות גלישה ברשת, במשקל התחלתי של 895 גרם ומחיר התחלתי של 1,000 דולר. לצידו יש שני מחשבי Surface Laptop Gen 6 עם מסך IPS בגודל 13.8 אינץ' ברזולוציית 2304×1536 פיקסלים (מחיר התחלתי 1,000 דולר) ומסך 15 אינץ' ברזולוציית 2496×1664 פיקסלים (מחיר התחלתי 1,300 דולר) שמוצעים עם מעבדי Super ו-Elite, ומציעים עד 13 שעות ו-15 שעות גלישה, בהתאמה לגודל. המשקלים שלהם, ושוב בהתאמה –  1.34 ו-1.66 ק"ג. ללנובו יש שני מחשבים, אחד עסקי בשם ThinkPad T14s Gen 6 ואחד צרכני, Lenovo Yoga Slim 7x, שניהם עם מעבד בתצורת Elite. ה-T14s מוצע עם מסך 14 אינץ' בכמה רמות עד OLED ברזולוציית 2.8K ובהירות 400 ניט, בעוד שחברו מגיע עם מסך 14.5 אינץ' מסוג OLED ברזולוציית 3K בבהירות גבוהה יחסית של 1,000 ניט וקצב רענון של 90 הרץ. המחשב העסקי מגיע עם עד 64 גיגה-בייט זיכרון ואילו חברו עם עד 32 גיגה-בייט, ושניהם עם נפח אחסון של עד 1 טרה-בייט. לשניהם יש מצלמת רשת באיכות FHD עם מצלמת IR צמודה, והסוללה, בהתאמה, היא 58Whr ו-70Whr. ב-ThinkPad יש גם סורק טביעות אצבע בכפתור ההפעלה ושבב dTPM ייעודי. המשקלים הם 1.24 ו-1.28 ק"ג, בהתאמה, והמחירים 1,769 ו-1,599 אירו, כשמחשב ה-Yoga אמור להיות מושק כבר בחודש הבא. Lenovo ThinkPad T14s Gen 6. צילום: לנובו דל הציגה בכנס משל עצמה שנערך אתמול לא פחות מחמישה מחשבים שמיישרים קו עם המעבדים החדשים של קוואלקום ועם ההכרזות של מיקרוסופט על היכולות החדשות של Copilot. ה-XPS 13 (9345) החדש יגיע עם מעבד ה-Snapdraon X Elite עם עד 64 גיגה-בייט זיכרון RAM ועד 2 טרה-בייט זיכרון אחסון ומסך 13.4 אינץ' במספר תצורות – עד OLED ברזולוציית 2880×1800 פיקסלים, אך בקצב רענון בסיסי לעומת 120 הרץ באחרות. מחיר התחלתי 1,299 דולר. לצידו יש גם את ה-Inspiron 14 Plus (7441) עם מסך IPS בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 2560×1600 פיקסלים  עם מעבד Plus ועם 15 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-512 גיגה-בייט או 1 טרה-בייט זיכרון אחסון, ומצלמת FHD. המחיר ההתחלתי הוא 1,099 דולר ולצידו יש גם Inspiron 14 בתצורה מעט נמוכה יותר אך עם אותו מעבד – ולא כל הפרטים עליו ידועים. כן יושקו בחודשים הבאים שני מחשבי Latitude, כשהראשון עם זמינות של שני סוגי המעבדים ועם מסכי IPS בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 2650×1600 פיקסלים ואפשרות לקישוריות סלולרית. המחירים לא ידועים, גם לא כל הפרטים, וכאמור הם יושקו בחודשים הבאים. קצת קשה במסגרת היריעה הקצרה הזאת לספר על כל המחשבים שהושקו, אבל נוסיף בקצרה, כי HP תתחיל למכור בחודש הבא את OmniBook X 14 עם מסך LCD בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 2440×1400 פיקסלים תומך מגע וכיסוי של Gorilla Glass ובהירות נמוכה של 300 ניט. הוא מבוסס על מעבד ה-Elite ומגיע עם 16/32 גיגה-בייט זיכרון RAM במהירות 8,448 מגה-הרץ ועד 2 טרה-בייט אחסון, במחיר התחלתי של 1,200 דולר. כן יושק דגם נוסף בשם EliteBook Ultra G1q AI PC עם מסך 14 אינץ' ברזולוציית 2.2K במחיר התחלתי של 1,700 דולר. אייסר הכריזה על Swift 14 AI עם שני סוגי המעבדים, עם מסך 14.5 אינץ' ועד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-1 טרה-בייט אחסון במחיר של 1,499 אירו שיושקו במהלך החודש הבא; ואילו סמסונג הכריזה על Galaxy Book4 Edge עם מסכי 14 ו-16 אינץ' עם פאנל AMOLED תומך מגע, כולם עם מעבדי Elite ועם מחיר התחלתי של 1,350 דולר.

בינה מלאכותית, ובעיקר זו היוצרת (GenAI), ענן, קוברנטיס ועוד תחומים מרכזיים בעולם הטכנולוגיה בימים אלה נדונו בכנס Next. של נוטניקס, שמתקיים השבוע בברצלונה. בנוסף, הכנס כלל שורה של הכרזות, בהן על הרחבת פלטפורמת AHV של החברה, שחוגגת עשור, שותפויות חדשות עם דל, אנבידיה ועוד, ותוכנית שותפים חדשה. אבל, המילה שמרחפת בחלל האוויר בכנס – או, כמו שכינה זאת רג'יב רמסוואמי, מנכ"ל נוטניקס, "הפיל שבחדר" – היא בכלל שמה של המתחרה, VMware, שנמכרה לברודקום תמורת 69 מיליארד דולר. אין ספק שעסקת הענק לכדה את תשומת הלב גם של אנשי נוטניקס. אחרי הכול, החברות האלה מתחרות בכמה וכמה תחומים. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, אמר עם סגירת הרכישה כי שתי החברות שואפות להקים את "חברת התשתיות הטכנולוגיות הגדולה בעולם". אין ספק שנוטניקס תנסה לעמוד בדרכה, והקרב לא יהיה קל. "רכישת VMware על ידי ברודקום יצרה סערה גדולה", אמר רמסוואמי בנאום המרכזי שלו, שפתח את הכנס אתמול (ג'). "אנחנו כאן כדי לעזור לארגונים לנווט בסערה". הוא ציין, כנראה שברמז ליתרונות של החברה שהוא מנהל על פני המתחרה הגדולה, כי "אנחנו חברה של מהנדסים, ממוקדים בחדשנות ובהצלחת לקוח. אנחנו 'אובססיביים' לגבי הלקוחות, וחושבים לטווח הארוך. נמשיך לעשות כך. כמו כן, היתרונות שלנו הם פלטפורמה אחת, חופש בחירה, פשטות ושביעות רצון של הלקוח". לדבריו, "המטרות שלנו הן מודרניזציה של התשתיות של מולטי קלאוד היברידי שהוא סטייט אוף דה ארט, בניית אפליקציות מודרניות פעם אחת והרצתן בכל מקום ולתת לארגונים את האפשרות להשתמש ב-AI, ולעשות זאת על הצד הטוב ביותר". "ארגונים מודאגים לגבי האסטרטגיה ארוכת הטווח של VMware עם ברודקום" נוטניקס לא מסתירה את כוונתה לנצל את הרכישה של VMware על ידי ברודקום כדי לשכנע לקוחות פוטנציאליים לעבור מהפלטפורמה של המתחרה – אליה. עם זאת, מדובר בתהליך לא קצר ולא כל כך פשוט – כפי שהודה רמסוואמי עצמו בשיחה עם עיתונאים, שנערכה במהלך הכנס. "זה לוקח 3-5 שנים", ציין. רמסוואמי, שבילה חלק ניכר מהקריירה שלו בתפקידים בכירים ב-VMware, אמר כי "בתקופה שבין ההודעה על העסקה לסגירתה, וגם אחר כך, ללקוחות רבים לא היה ברור מה יקרה בעתיד, ועכשיו הם מבינים את ההשלכות שלה על מפת הדרכים, העלויות שלהם וכדומה. דיברנו עם לקוחות ולקוחות פוטנציאליים רבים, וכולם מודאגים לגבי מהי האסטרטגיה ארוכת הטווח של ברודקום עם VMware". רג'יב רמסוואמי, מנכ"ל נוטניקס, בכנס. צילום: יח"צ "ההבדל הבסיסי שלנו אל מול VMware-ברודקום הוא שאנחנו בונים שיתוף פעולה ארוך עם לקוחות. אנחנו מחדשים כל הזמן וברור לי שארגונים שלא יהיו מרוצים מ-VMware לאחר הרכישה – יבואו אלינו", הוסיף. במשפט שאיתו רמסוואמי סיכם את הנושא, הוא אמר כי "VMware היא חברה טובה עם טכנולוגיה טובה, וביליתי שם שנים רבות מחיי, אבל עכשיו היא חברה אחרת עם בעלות אחרת". הכרזות, יכולות ושותפויות בחזרה להכרזות – בין ה-"כוכבים" בכנס של נוטניקס זרחה פלטפורמת AHV של החברה. נוטניקס הכריזה על תכונות חדשות ב-AHV Hypervisor, וכן אפשרויות פריסה חדשות שלה. לפי החברה, מטרתן של אפשרויות הפריסה החדשות היא "לסייע ללקוחות במודרניזציה מהירה של תשתיות על ידי מינוף השקעות קיימות בחומרת שרתים, תוך הוספת גמישות רבה יותר בפריסה, כדי לענות על צרכי עומסי עבודה וניהול עלויות שונים". היכולות החדשות בפתרון נועדו כדי "לסייע ללקוחות שמחפשים פלטפורמת וירטואליזציה וקונטיינרים חדשה לחזק את העמידות ולתמוך טוב יותר בפריסות בקנה מידה ארגוני גדול". עוד הכרזה הייתה על Nutanix GPT-in-a-Box 2.0 – הגרסה החדשה של פלטפורמת ה-GenAI של החברה. זו כוללת, בין היתר, ניהול מודל בסיס, יצירת ממשקי נקודות קצה (APIs), ניהול מפתחות גישה למשתמשי הקצה וחוויית משתמש פשוטה יותר עם ממשק משתמש גרפי מובנה, בקרת גישה מבוססת תפקידים, יכולת ביקורת ותמיכה באתר אפל. כמו כן, נוטניקס הכריזה על תמיכה מורחבת במעבדים גרפיים, וכן פלטפורמת נתונים לא מובנית משופרת עבור בינה מלאכותית, לימוד מכונה ויישומים אחרים, עם ביצועים, צפיפות ועלות בעלות כוללת משופרים". אחת ההכרזות המסקרנות בכנס הייתה על השותפות החדשה של נוטניקס עם Hugging Face, שהפתרון שלה ישולב ב-Nutanix GPT-in-a-Box 2.0. במסגרת השותפות, נוטניקס תעלה, עבור הלקוחות שלה, מנוע של מודלי שפה גדולים לספריית Hugging Face. בנוטניקס אומרים שלקוחות משותפים יוכלו להשתמש ב-GPT-in-a-Box 2.0 כדי לצרוך בקלות מודלי LLM מאומתים מ-Hugging Face ולשלב אותם אותם ביעילות. כמו כן, נוטניקס הודיעה על הרחבת השותפות שלה עם דל, עם שני פתרונות חדשים, שמשלבים את השרתים של דל עם פלטפורמת הענן של נוטניקס. הפתרון יהיה זמין על גבי שרתי ה-PowerEdge, כדי לעמוד בדרישות שעולות ממגוון רחב של אפליקציות. בנוסף, כדי לענות על הדרישות של ארגונים לגמישות ולאפשרות לבחור את האקו-סיסטם, פתרון חדש של שתי החברות ישלב את פלטפורמת הענן של נוטניקס עם פתרון האחסון PowerFlex של דל. לקוחות ארגוניים שמשתמשים במחשוב בקנה מידה רחב, באחסון עצמאי, יוכלו להרחיב את האחסון של דל לתוכנה של נוטניקס. עוד חברה, שלאור ההצלחה המסחררת שלה בתקופה האחרונה אך טבעי ששמה יוזכר בכנס, היא אנבידיה. שתי החברות הכריזו על יכולות נוספות של יחידות העיבוד הגרפיות (GPUs) של אנבידיה, שמוטמעות מעתה ב-"אשכולות" (Clusters) בפתרון ה-AHV של נוטניקס. כמו כן, החברות הרחיבו את שיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית, עם הטמעת תוכנת האנטרפרייז של אנבידיה לעולם ה-AI ב-AHV. כדי לתמוך עוד יותר באסטרטגיות הבינה המלאכותית של הלקוחות, נוטניקס הכריזה על תוכנית שותפים חדשה, שתספק ללקוחות גישה פשוטה יותר לאקו-סיסטם, כדי לספק פתרונות בינה מלאכותית יוצרת. זאת, במטרה לסייע לארגונים לבנות, להפעיל, לנהל ולאבטח יישומי GenAI של צד שלישי ומקומיים, בנוסף לפלטפורמת הענן ול-GPT-in-a-box של נוטניקס. לסיום, קיימות: נוטניקס הכריזה על יכולות חדשות בפלטפורמת הענן שלה, שיספקו נראות של צריכת החשמל בפתרון. בחברה אומרים שזה יעזור לארגונים לשפר את תכנון הקיימות, עם צריכת חשמל המבוססת על מדידות מהחומרה שבשימוש, שמתעדכנות כמעט בזמן אמת. הלקוחות יוכלו להציג מדדי צריכת חשמל בדשבורד ולהבין טוב יותר את ניצול האנרגיה בכלל הארגון.

"כשאנו נפגשים עם לקוחות, הם מפחדים וגם מבולבלים מה-AI. הם 'מותקפים' בהרבה פתרונות בינה ושואלים להיכן להוביל את העגלה. לעתים זה עולה כסף רב. המענה הוא ביצירת אסטרטגיית AI אפקטיבית", כך אמר ד"ר טל אספיר, מנהל בכיר בחטיבת הייעוץ הטכנולוגי, BDO. ד"ר אספיר דיבר בכנס FINTECH & RETAIL. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב, והנחו אותו בן פלד, מנכ"ל הכנס, ואמיר קרלין, מנהל שיווק Lynx מבית אנשים ומחשבים. לדברי ד"ר אספיר, "בדרך למצוא את המקום הבא שבו תתחולל מהפכה, יש לחפש היכן וכיצד תיעשה החשיבה, שתביא לשינוי התהליכים העסקיים שלנו, על בסיס שימוש בבינה מלאכותית – ולא רק להוסיף רכיב AI. מצד אחד, כולם רוצים מהפכה, מנגד – ארגונים לא משקיעים מספיק בתחום, הם לא יודעים מה תהיה המהפכה הבאה ומה היא תביא עמה". "יש להבדיל בין סוגי האסטרטגיות השונות", ציין ד"ר אספיר, "אנו יודעים מה זו אסטרטגיה טכנולוגית, עסקית, או זו של מערכות מידע – אבל מדובר בסוג נוסף: אסטרטגיית בינה מלאכותית, איך ומה אני לוקח מה-AI, מה היעד שלי כארגון, שאליו אני רוצה להגיע באמצעות כלי AI". "יש להתחיל בחשיבה עסקית", ציין, "לבחון באילו מקרים כלי AI יכולים לחולל מהפכה עסקית, שתניב ערך גבוה. למשל, אם אנו רוצים לייעל תהליך עסקי, נשאל 'מהי התייעלות', שכן ניתן להשיג ייעול גם בלא AI – עם שינוי תהליכים או שינוי טכני. יש להגדיר באופן ממוקד היכן הבינה תניב ערך גבוה לארגון. בשלב הבא, יש לבחון כיצד להפיק יותר תובנות מהנתונים, למשל לטובת שיפור הקשר עם הלקוחות. לעתים לארגונים אין נתונים, או שהם לא מטויבים, או שבשל ריבוי יוזמות AI, הם מפספסים. יש להיות מוכווני מטרה, ולממש היעד של חיבור נכון בין הארגון והטמעת AI שתניב ערך גבוה". בעת בניית האסטרטגיה, ציין, "יש לקבוע יעדים בהירים, לוודא שיש נתונים באיכות, להגדיר יעדי הצלחה, להיערך לגיוס כישרונות בתחום ה-AI, לוודא שתשתיות ה-IT מתאימות למשימה, ולדאוג לניטור התהליכים והמשתמשים. יש לעשות עבודה יעילה, הכוללת מדידות, מסגרת עבודה אתית, בחינת ההטיות של המודל ובירור הסיכונים שבו". "12 אלף איש חסרים בשוק ה-AI", אמר, "הבעיה היא שהאקדמיה בפיגור, רק בשנה שעברה נפתחו מסלולי לימוד לתחום, והבוגרים יגיעו לשוק בעוד 3 שנים. יש לטפל בהבט משאבי האנוש. לצד המדידה, יש להיות אג'יליים, נדרש לבחון כל הזמן את עצמנו ואת השוק – מה התחדש בו. יש לשקול מהי הדרך הנכונה לשלב מערכות ישנות וחדשות". "אנו מסייעים ללקוחות הארגוניים למצוא את המקרה המתאים עבורם", סיכם ד"ר אספיר, "ועוזרים להם להתמודד עם השאלות הצצות סביב אותו מקרה, לרבות אילו מודלים וכלים יש להטמיע. אז אנו בונים את הארכיטקטורה, ומטפלים בהבטי אבטחת מידע, מטמיעים מודלים, עורכים הדרכות וסדנאות עבודה, עוד אנו מסייעים לבנות כלים לניהול סיכונים מבוסס AI תוך הלימה לרגולציות".

מחשוב זה הכתום החדש: שירות בתי הסוהר הקים דטה סנטר חדש, בהר חוצבים בירושלים, בעומק 40 מ' תחת האדמה; כך נודע לאנשים ומחשבים. הפרויקט החל ב-2022 והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט הענק עומד על עשרות מיליוני שקלים והוא בוצע בשיתוף מטריקס ובינת. הדאטה סנטר החדש מחליף את זה הקיים, ששירת את שב"ס שנים רבות וממוקם באחד ממתקני הכליאה של הארגון. היקף הנתונים המטופלים ומאוחסנים בדאטה סנטר החדש עומד על מאות טרה-בייט. לפני כשנתיים, אנשי ה-IT של שירות בתי הסוהר קיבלו אישור למעבר לדאטה סנטר חדש – כי חוות השרתים הקיימת בארגון לא עמדה בכל התקינות הנדרשות משב"ס, שהוא גוף ממלכתי. בשל העובדה שחלק מהנתונים של שב"ס הם מסווגים ורגישים, לא נשקלה האפשרות של מעבר לענן. זרז נוסף לפרויקט היה דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמצא פערים באבטחת מידע במערכות ה-IT של שירות בתי הסוהר. המעבר הפיזי בין שתי חוות השרתים החל בינואר השנה והסתיים לפני ימים אחדים, לאחר שורת בדיקות ביצועים. חוות השרתים החדשה משרתת את מרבית העובדים בשירות, כ-10,000 – וכמעט כולם משתמשי IT. הפרויקט נעשה בגיבוי ובליווי צמוד של גונדר מוני ביטן, סגן נציב וראש אג"מ, בהתאם למדיניות גונדר קובי יעקובי, נציב שב"ס, לטובת העצמת הטכנולוגיה הארגונית, שתביא להגברת המשילות והרציפות התפקודית וחוסנו של שירות בתי הסוהר. את הפרויקט הובילה חטיבת הטכנולוגיה בשב"ס, אנשי ה-IT של מחלקת תקשוב בשב"ס, בראשות גונדר משנה אלי בר-לב, ואנשי אבטחת המידע והגנת הסייבר בשירות, בראשות גונדר משנה מרדכי קוסקס. הפרויקט החל בהובלת תת-גונדר יקי זנו, ששימש ראש חטיבת הטכנולוגיה בשב"ס, ועזב לטובת מינויו לתפקיד מנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים ומשנה למנכ"ל של חברת הביטוח. כחלק מפרויקט הענק, הוקמה תשתית IT לטובת סביבת מערכת הסאפ (SAP) של שב"ס. זאת, מתוך כוונה להעלות את מערכת ה-ERP במלואה ברבעון האחרון של השנה. סביבת המחשוב בשב"ס מבוססת מיקרוסופט, ובין השאר, הוטמעו בדאטה סנטר טכנולוגיות אחסון של נט-אפ (NetApp), מערך הגנה של צ'ק פוינט (Check Point) ויכולות גיבוי של אקסה גריד (ExaGrid). בראיון לאנשים ומחשבים אמר גונדר משנה אילן יום טוב, מ"מ ראש חטיבת הטכנולוגיה בשירות בתי הסוהר, כי "התחלנו את תכנון ההקמה  של הדאטה סנטר החדש עם אנשי מטריקס ב-2022. יחד עמם בחרנו את מתחם הר חוצבים. כך, בנינו חווה חדשה, שהיא מעין העתק של החווה הקודמת, כאשר כל התכולה הפנימית שלה שודרגה טכנולוגית". "אנו בשאיפה לעבוד בתצורת Active-Active מלאה עד סוף 2024", אמר גונדר משנה יום טוב, "ולכן בימים אלה אנו עורכים חיפושים אחר אתר גדול מספיק, בשטח של מאות מטרים רבועים, שיהווה אתר משני. כעת אנו פועלים בתצורת Active-Stand by, כשהחווה הקודמת משמשת כאתר הגיבוי". גונדר משנה יום טוב סיים בציינו את התועלות שהתקבלו מהדטה סנטר החדש: "חוות השרתים החדשה שלנו פועלת במתקן השרתים היחיד בישראל שעבר את מבדקי UTI והוסמך על ידה כספק Tier 3. המשמעות היא שרידות מלאה בהיבטי אנרגיה וחשמל, עם יכולת לפעול בלא אספקה חיצונית למשך 72 שעות. כך, מתקבלות תחזוקה יעילה וגם רמת הגנה מאד גבוהה". להעצים את הטכנולוגיה בשירות שמו של שירות בתי הסוהר עלה באחרונה לכותרות בהקשרים לא מחמיאים, בלשון המעטה – מבריחת האסירים הביטחוניים ועד לפרשת "הסרסור בסוהרות". אלא שבהקשר הטכנולוגי, שב"ס החל בשנים האחרונות תהליך התפתחות רחב היקף, עם גיבוי תקציבי בהתאם: בשנתיים האחרונות שב"ס עשה קפיצת דרך משמעותית וסגר פערי IT היסטוריים רבים, לרבות דיגיטציה של מרכיבים מרכזיים בעבודה השוטפת, כגון: תיקי אסיר, יומני אגפים, בקשות אסיר והטמעה של שולחנות עבודה מתקדמים לבעלי תפקידים מרכזיים בארגון. עוד נעשה שימוש רב ומושכל בנתונים. כך, הוטמעו תהליכי חדשנות, דוגמת מתן שירותי רפואה מרחוק לאסירים, ועוד. לצד אלו נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצירת שכבות ניטור – הנותנות מענה לאיומים השונים בבתי הסוהר. בנוסף, הוקמו משל"טים חדישים ועוד, כחלק מחזון "בית סוהר חכם".

על רקע החרם המדעי, ההולך ומחריף, על חוקרים ועל המחקר האקדמי בישראל, מדינת גואטמלה חתמה השבוע על הסכם שיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי עם מדינת ישראל, במהלך ביקור שערכה שם שרת המדע והחדשנות, גילה גמליאל. טקס החתימה נערך בעיר הבירה, גואטמלה סיטי, בנוכחות שרת המדע והחדשנות, גמליאל, שביקרה שם, וכן בנוכחותו של אוסקר צ'ינצ'ילה, המנהל הכללי של מכון ההכשרות הגואטמלי – INTECAP – ושגריר ישראל בגואטמלה, יפתח קוריאל. במהלך ביקורה נועדה השרה גמליאל בפגישות עבודה עם נציגי הוועדה הלאומית למדעים בגואטמלה – SENACYT – כמו גם עם נשיאת הוועד ליחסי חוץ, חברת הפרלמנט קרולה לוקרסיה רייס, ועם מנכ"ל ובכירי מכון INTECAP, המוביל את תחום פיתוח ההון האנושי בגואטמלה, באמצעות הדרכות והכשרות מקצועיות בתחומים רבים ובכלל זה טכניים והנדסיים. הבכירים ציינו את עוצמתה הטכנולוגית והמדעית של ישראל, כמרכז חדשנות עולמי, ואת תקוותם כי השת"פ המדעי בין המדינות יעמיק ויביא לתנופה כלכלית וטכנולוגית. "משרד המדע בראשותי ניצב בחזית ההתמודדות עם גלי החרם וההשתקה של מוסדות וחוקרים ישראליים באירופה ובארה"ב", אמרה השרה גמליאל. "ההסכם עם גואטמלה – המדינה הגדולה במרכז אמריקה – הינו חלק מהמאמצים לבלום מגמה מסוכנת זו". גואטמלה, כאמור, היא המדינה הגדולה באמריקה המרכזית ואוכלוסייתה מונה כ-18 מיליון איש. המדינה נחשבת כפרו-ישראלית ומקיימת קשרי חוץ חמים עם ישראל לאורך שנים. עומדים בחזית ההתמודדות עם גלי החרם וההשתקה של מוסדות וחוקרים ישראלים ???????? חתמנו על הצהרה לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי עם גואטמלה, כחלק מהמאמצים לבלום את מגמת החרם המסוכנת וליצור שיתופי פעולה עם מדינות נוספות. נמשיך להוביל מדיניות עיקשת להגנה על העליונות המדעית והטכנולוגית של ישראל. pic.twitter.com/UdwfoYATw1 — גילה גמליאל – Gila Gamliel (@GilaGamliel) May 17, 2024 מגבשים תוכנית למאבק בחרם השרה גמליאל ערכה אתמול סיור במכון ויצמן ובמהלכו אמרה כי משרדה מגבש בימים אלו תוכנית למאבק בחרם האקדמי. "החרם האקדמי מאיים על העליונות המדעית הישראלית ומסכן את מעמדה של ישראל בעולם. מתפקידנו לפעול לחיזוק והעצמת מרכזי המחקר והפיתוח בישראל", אמרה גמליאל. במהלך הסיור השמיעו מארחיה דאגה רבה מסוגיית החרם האקדמי. בכירי המכון ציינו בפני השרה כי בחודשים האחרונים מצב זה בא לידי ביטוי בהדרת חוקרים ישראלים ממחקרים, מאמרים, כנסים ועוד.  במסגרת הסיור נערך מפגש עם החוקרים המובילים של פרויקט אולטראסאט (ULTRASAT) – טלסקופ החלל הישראלי הראשון. כמו כן השרה שמעה סקירה מפי הד"ר ציונה אלקיים כהן ממכון ויצמן למדע, שהציגה לנוכחים את פעילות מרכז הידע הלאומי, אשר הוקם בשיתוף משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, ונגיש לכלל החוקרים באקוסיסטם בישראל.

"ב-7 באוקטובר אנחנו עומדים רגע לפני העלייה לאוויר, ואנחנו מחכים לאישור של בנק ישראל לחיבור למערכות השונות שהבנק זקוק להן. לבנק יש חלון של שבוע בו מאפשרים התחברות לצורך העברות כספים בינלאומיות. זה קורה בנובמבר, ומי שמפספס זאת צריך לחכות לשנה הבאה. המלחמה תפסה אותנו עם מנכ"ל ועוד אנשים מגויסים, כולל מפתחים ומנהלי מוצר, ולרגע היה חשש אמיתי שלא נצליח לעלות לאוויר ונצטרך לוותר, עם השפעות על הארגון, שהיו יכולות להיות הרסניות. בסוף אוקטובר קיבלנו אור ירוק, וזה היה רגע של ניצחון", כך סיפרה מנמ"רית בנק esh (אש), יעל שיינברג וקנין, בפאנל מנהלות אבטחת סייבר, שנערך לאחרונה במסגרת כנס Infosec 2024. אופיר זילביגר, מנהל מרכז הסייבר הישראלי ומוביל פעילות הסייבר הגלובלית של BDO. צילום: ניב קנטור הפאנל חתם את כנס אבטחת המידע הענק השנתי של אנשים ומחשבים, שזו שנתו ה-24. על ההנחיה שלו היו אמונים אופיר זילביגר, מנהל מרכז הסייבר הישראלי ומוביל פעילות הסייבר הגלובלית של BDO, לצד אביאת בר סימון, מהמובילות בתחום אבטחת הסייבר, שביקשו ללמוד על מוכנות המשק להתקפות הסייבר המלוות את המלחמה מהרגע הראשון, וכן לדעת האם תמונת המודיעין שסופקה למגזרים השונים במשק הייתה מלאה. "אחד הנושאים היה זיהוי של אותות חלשים, ואני שמה בכוונה בצד את הפעמונים המצלצלים, כי מסתבר היו לא מעט סימנים רכים, אבל לא היה גורם שהצליח לחבר את הכל וליצור מזה איזו תובנה אופרטיבית. אני לקחתי לעצמי כמטרה להכניס אלי ל-SOC כלי בינה מלאכותית, שידעו לזהות גם אותות חלשים, כדי לזהות את המתקפה הבאה" הוסיפה שיינברג וקנין. צופית שחר, מנהלת אבטחת הסייבר הראשית באל על. צילום: ניב קנטור עלייה בעצימות המתקפות על אל על צופית שחר, מנהלת אבטחת הסייבר הראשית באל על, סיפרה כי המצב בחברה היה מעט שונה. "מבחינת מוכנות סייבר לא ראינו משהו שונה ממוכנות לשעת חירום. אנחנו כל הזמן מוכנים לגרוע מכל. הבעיה הייתה שנשארנו למעשה הגשר הישראלי היחיד בין ישראל לשאר העולם, אבל עם כ-10% מגויסים וגם עם צורך להתמודד עם אירועים שלא ידענו קודם – עובדים שנעדרים, אנשים שהילדים שלהם נהרגו, ולפעמים יש בקשות לסגור הרשאות כי יש חשש שטלפון נמצא אצל חטוף, וכדומה. אנחנו בחזית ממש מהיום הראשון", היא סיפרה. "עם זאת", אמרה, "הייתה עלייה בעצימות של ההתקפות, בגלל שמדובר בחברה שנושאת את סמל המדינה על הזנב, תרתי משמע. עולם התעופה המודרני מאוד מושתת על טכנולוגיות, לכן יש חשיבות רבה מאוד להמשכיות עסקית, וזה גם גרם לנו להשקיע יותר בהגנות האפליקטיביות. העצימות צמחה וגדלה. אני יכולה להעיד על גידול של כ-500% במתקפות, רובן DDOS. שת"פ מגזרי שמחזק את המודיעין המרכזי היה יכול מאוד לסייע". שלי בראונשטיין, מנמ"רית מנורה מבטחים. צילום: ניב קנטור "אפילו לא בחלומות הבלהה" שלי בראונשטיין, מנמ"רית מנורה מבטחים, העידה על עצמה כעקשנית, כאחת שאוהבת להתכונן מראש, שמובילה את החברה לחשוב מראש על אירועי אבטחה וסייבר שממוקדים בה, "אבל על אירועים כמו אלה שהתרחשו ב-7 באוקטובר לא חשבתי אפילו בחלומות הבלהה שלי. היינו צריכים, והתמודדנו, עם משהו באמת שונה. תחשבו שבאותו יום העובדים שלי גויסו, חלק היו מפונים מהבתים, וגם העובדים שנשארו היו מוכי תדהמה. גם אם הייתה לנו תוכנית עם ספקים להחלפת עובדים, היא התרסקה, כי גם העובדים שלהם גויסו או התנדבו, אז לא הייתה ברירה אלא להתמודד. מצאנו את עצמנו בתקופה מאוד קריטית, כי כמו כל המדינה הותקפנו, וכאמור לא היו לנו מספיק אנשים להתמודד עם זה. זה היה אירוע קשה, ובכל זאת הצלחנו, כי והאנשים עבדו מאוד קשה", סיפרה. בראונשטיין טענה שמנמ"ר, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול לעשות את כל העבודה, ונדרשת פעולה ארגונית מלאה. לדבריה, "אחד הכלים הכי חשובים זה ספק מודיעין איכותי, כי בסופו של דבר החוזקה שלנו היא להבין מי הם התוקפים שלנו. כי זה איומים אחרים בכל גוף, עם מוטיבציה שונה, וצריך להיערך זה. מדובר בשוטרים וגנבים בסופו של דבר, והתוקפים שלנו יותר חכמים כיום, יש להם איזה יתרון עלינו, אבל אנחנו מתמודדים היטב גם אם עולות שאלות כיום, כמו מה המטרה של התוקפים, האם זה מסך עשן ומחכים ליום פקודה, או שאולי זה כמו הילד שהיה נותן מכות קטנות בהפסקה? ומה יהיה בעוד כמה חודשים? זה קצת שינה את תפישת התוקף שלי", ציינה בראונשטיין. אביטל לונקה, מנמ"רית חברת דיפלומט. צילום: ניב קנטור את זה עברנו בהצלחה אביטל לונקה, מנמ"רית חברת דיפלומט, אמרה כי בסופו של דבר, כחברת הפצה, דיפלומט נמדדת אם המוצרים נמצאים על המדפים, "ואת זה עברנו בהצלחה. אבל אירוע כזה הוא אירוע שמאפשר לבדוק היטב את המערכות, לבחון האם אנחנו בכיוון, או שצריך לנווט אחרת את הספינה. זה הוביל אותנו לתקף אחרת את מפת האיומים, ולבדוק את עצמנו היטב". לונקה ציינה כי היא חושבת שאולי צריך ליצור סוג חדש של שגרת תקשורת. "צריכים להיות בקשר רציף עם גופים מנחים, כדי לבנות לנו תשתית שלא קיימת כיום לדרכי ואנשי קשר. זו נקודה מהדהדת ששומעים גם מהמערך הממשלתי, גם אנחנו חברה שאולי נמצאת בקו הראשון. נכון להיום, מבחינתנו, לא היה ערך מוסף מהמודיעין הכללי מעבר למה שהיה ידוע לנו, אבל שוב, אצלנו זה אולי קצת שונה. האתגר מבחינתי היה כנציגה מקומית של חברה גלובלית לא להראות את כל הרגשות, כאילו עסקים כרגיל. זה אתגר מקצועי ואישי גדול מאוד", סיכמה לונקה.