יזם הטק חסר המנוח אילון מאסק אישר באחרונה לתקשורת כי הפך שוב לאב לצאצא חדש – שהוא ילדו ה-12. מאסק הכחיש את הטענות שנלוו לדיווחים הרבים במדיה כי ניסה לשמור את לידתו של התינוק בסוד. תינוקו החדש של מאסק, שלצד פועלו המסעיר בנוירלינק הוא גם המייסד והמנכ"ל של החברה SpaceX וטסלה וכן הבעלים של הרשת החברתית X, הגיע לאוויר העולם כבר בתחילת השנה הנוכחית – אבל ההפיכה לאב לילד תריסר במספר התפרסמה רק בסוף השבוע האחרון. את הילד החדש הרתה וילדה שיבון זיליס, בכירה בנוירלינק (Neuralink) – החברה שמאסק ייסד ושעוסקת בחיבור המוח האנושי למחשב. לזיליס ולמאסק יש כבר תאומים, שנולדו בנובמבר 2021. מאסק, מולטי-מיליארדר שנמצא רוב הזמן בראש טבלה עשירי תבל, הכחיש את הטענות שניסה לשמור את לידת הילד החדש בסתר. לדבריו, "כל החברים והמשפחה שלנו יודעים. לא לפרסם הודעה לעיתונות, שתהיה מוזרה, אין פירושו 'סוד'". יצוין כי המידע החדש הזה על משפחתו המתרחבת עוד יותר של מאסק, עם בכירה בחברה שלו, מגיע על רקע מחלוקות משפטיות מתמשכות הקשורות למערכות היחסים שלו והתנהלותו במקומות העבודה שבבעלותו ושהוא מוביל. בעבר כבר הופיעו מספר דיווחים בדבר התנהגות בלתי הולמת, לכאורה, מצידו כלפי נשים המועסקות ב-SpaceX, ואליהם נוספה תביעה שצצה באחרונה, ושבמסגרתה הוא הואשם ביצירת סביבת עבודה עוינת ולא רצויה, גם בהקשר של יחסיו עם נשים העובדות תחתיו. Billionaire businessman Elon Musk has become a father for the 12th time. The 52-year-old reportedly welcomed his third child into the world with Neuralink executive Shivon Zilis. with whom he also has two-year-old twins Strider and Azure. earlier this year. pic.twitter.com/mLexGoaGIJ — Front Page Pakistan (@FrontPak9) June 24, 2024 מאסק מטפל באופו אישי באוכלוסיית העולם המתדלדלת בשלב המסוים כבר אין ספק לאיש שמאסק החליט להקים משפחה גדולה. אולי לא מדובר בהרכב המשפחתי הקלאסי והמקובל, אבל ברור שמאסק מעוניין להיות אב לילדים רבים ככל שאפשר. מאחורי העשייה הזו נמצאת אידיאולוגיה – מאסק שב והסביר כי הוא מאוד מודאג מהירידה בנפח אוכלוסיית העולם. הוא אף אמר כי "שיעור ילודה קורס הוא הסיכון הגדול ביותר שעומד בפני הציוויליזציה, ללא כל ספק", וקרא לתושבי כדור הארץ, בניגוד למה שמקובל לשמוע, להרבות בהולדת ילדים. Elon Musk, father of 11, wants ‘smart people’ to have kids The Tesla CEO, 52, is no stranger to voicing his opinions on procreation. “Doing my best to help the underpopulation crisis,” Musk tweeted in July 2022 “A collapsing birth rate is the biggest danger civilization”#musk pic.twitter.com/XDZXYOUKxx — ???????????????????????????????????????????? (@iam_therealvibe) September 11, 2023 נזכיר כי בנוסף לשלושת ילדיו עם זיליס, יש למאסק עוד ילדים ממערכות יחסים ונישואים קודמות – מאשתו לשעבר, הסופרת הקנדית ג'סטין ווילסון וכן מקשריו עם בת זוגו לשעבר, המוזיקאית גריימס, איתה הוא מסוכסך כיום משפטית, בעיקר סביב משמורת על גידול הילדים המשותפים של השניים. מאסק ו-ווילסון הביאו לעולם את ילדם הראשון, שמת מוות בעריסה כשהיה תינוק רך. אחר כך, בשנת 2004, ילדו תאומים בשם חאבייר אלכסנדר וגריפין, ולאחריהם שלישייה – דמיאן, קאי וסקסון, שהם כיום כבר מתבגרים. את בנו בן השנתיים בעל השם המוטרף X Æ A-Xii ובתו הפעוטה, אקסה (Exa), ששמה מתייחס למונח מתחום מחשוב העל, exaFLOPS, הביא לעולם יחד עם גריימס. בנוסף מעניין לדעת כי התאומים עם זיליס נולדו שבועות לפני שגריימס הביאה לעולם עם מאסק את אקסה, בכלל דרך פונדקאית, בדצמבר. עוד פרט מסקרן הוא חשיפתה של בתו הטרנסית של מאסק. באפריל 2022 היא פנתה לבית המשפט בבקשה לשנות את שם משפחתה ולהתנתק באופן חוקי מהיזם המפורסם, ואמרה שהיא לא רוצה "להיות קשורה לאבי הביולוגי בכל דרך, צורה או מתכונת". העותרת – שענתה לשם חאבייר אלכסנדר לפני שבחרה להפוך מבן לבת, ושכעת שמה הוא ויויאן ג'נה ווילסון – היא כיום כבר בת 20. למרות המחלוקות והמורכבות סביב חייו האישיים, והביקורת של רבים על "פועלו" בכל הכרוך בהולדת עוד ועוד צאצאים, מאסק ממשיך להביע בפומבי את התלהבותו מהאבהות. בדיון על גודל המשפחה שבו השתתף הצהיר במפורש: "אני רוצה כמה שיותר ילדים שאהיה מסוגל לבלות איתם ולהיות להם אבא טוב. בראבו למשפחות גדולות".

הונאות לקבלת פרטים אישיים והונאות צרכניות הן הפגיעות המקוונות השכיחות ביותר בקרב בנות ובני הגיל השלישי, בעוד שבניגוד לצעירים יותר, כמעט שאין מקרים של הוצאת לשון הרע נגדם.ן אונליין – כך עולה מסקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי, ושממצאיו הוצגו בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שנערכה היום (ב'). הסקר בדק תפיסות, עמדות וחסמים בשימוש ברשת אצל בני הגיל השלישי. הוא מצא שההונאות שבהן הרמאים מנסים להונות את הקשישים נעשות באמצעות התחזות לגופים ומוסדות מוכרים במייל או ב-SMS. במקום השני נמצאות הונאות בנושאים צרכניים, כאשר הרמאים מבצעים קמפיינים ייעודיים שנועדו לפגוע באוכלוסייה זו. פרסומי תוכן לא הוגן, וירוסים ופריצות לחשבונות ברשתות החברתיות הם פגיעות פחות נפוצות בבני הגיל השלישי. את ממצאי הסקר הציגו בוועדה עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט, ודימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום הפער הדיגיטלי בו. המשתתפים נשאלו האם הם מדווחים על פגיעות שהם עברו ברשת, ואם לא – מדוע. 31% מאלה שהשיבו שהם לא מדווחים ציינו שהם לא יודעים למי לפנות, 30% כלל לא מודעים לעצם הפגיעה, 20% לא מאמינים במערכת האכיפה והיתר הודו שהם חשים בושה לדווח על כך שמישהו עקץ אותם, או חוששים מחשיפה. נשים הביעו חשש גדול יותר מחשיפה ופחד להתלונן. עוד עולה מהנתונים שרק מחצית מהנשים מקבלות הדרכה במיומנות גלישה, ו-30% מהן נעזרות בגורמים אחרים כשהן נתקלות בפגיעה באינטרנט, כולל בני משפחה. נתון מעניין נוסף הוא שגברים בגיל המבוגר משתמשים במיילים פחות מאשר נשים. כמה מבני הגיל השלישי נמצאים ברשתות החברתיות? הממצאים מעלים שהשימושים הנפוצים של בנות ובני הגיל השלישי ברשת הם קבלת מידע רפואי (71%), שירותי בנקאות ופיננסים (62%) וביצוע תשלומים שונים (40%). כמו כן, שיעור גבוה מבני הגיל השלישי גולשים ברשתות החברתיות – 54%. נתון זה דומה לשיעור הגולשים מקרב אוכלוסייה זו על מנת לקבל מידע מרשויות ממשלתיות. באילו מכשירים משתמשים בני הגיל השלישי? על פי הסקר, לכמעט 70% מבנות ובני האוכלוסייה המבוגרת יש סמארטפון, והיתר משתמשים בטלפונים לא חכמים. כמו כן, 50% משתמשים במחשב נייח, והיתר בטאבלטים ובלפטופים, או שאין להם מחשב בכלל. נתון מעניין נוסף הוא שמבוגרים באזור הצפון גולשים ברשת פחות מבני גילם באזור המרכז, בדגש על תל אביב, וכן בחיפה. הקשישים הירושלמים עושים הכי הרבה קניות ברשת. על פי הסקר, גם אצל אוכלוסיית הגיל השלישי, הפערים הדיגיטליים בשימוש ברשת מושפעים מרמות ההכנסה. הנתונים מראים על מתאם בין רמות גבוהות יותר של הכנסה והשכלה לבין שימוש רב יותר ברשת. תופעות בולטות בזמן המלחמה בסיכום ממצאי הסקר של איגוד האינטרנט נכתב כי הם "מטילים אור על נושא מוגנות בני הגיל השלישי בישראל. שירותים רבים הופכים להיות דיגיטליים בקצב מהיר, ורמת האיומים וההונאות ברשת עולה במקביל". עורכי הסקר קוראים לארגונים, לרשויות ולמקבלי החלטות להכיר את המאפיינים הייחודיים של השימוש ברשת בקרב אוכלוסיות מבוגרות. עוד ציינו העורכים שעל אף שהסקר נערך לפני פרוץ המלחמה, בלטו במהלכה תופעות של עלייה בשימוש במסכים, ריבוי תקיפות סייבר וצורך נרחב יותר לקבל שירותים ממשלתיים מהבית. לדבריהם, נתונים אלה מחייבים מאמץ לאומי של גופים ציבוריים, כדי להנגיש את ההנחיות, השירותים והידע בתחום המוגנות ברשת, ולשפר את רמת האוריינות הדיגיטלית. מהן ההמלצות? הדו"ח של איגוד האינטרנט כולל המלצות, שאומצו על ידי הוועדה: הרשויות הרלוונטיות צריכות לקבוע מדיניות ונהלים ברורים להנגשת מידע ותוכן לגיל השלישי, וכן להתאים את אופי השירותים לקבוצות גיל שונות בקרב המבוגרים, למשל לבני הגיל הזהב בחברה הערבית , חרדים או דוברי רוסית. יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, אמר כי "נושא האוריינות הדיגיטלית הופך למרכזי אצל בני הגיל השלישי, בעידן שבו יש דור שלומד לכתוב קוד כבר מגיל צעיר. הדור שלנו למד להסתגל לדיגיטל, אבל יש מבוגרים שנחשפו לכך בשלב יחסית מאוחר בחייהם. הם נמצאים בפער לעומת האחרים, וצריך לוודא שהם לא יישארו מאחור".

איירין ברוקוביץ', גרסת בריטניה: נודניק מקצועי, ובדיעבד – חושף שחיתות רבת שנים, בה היו מעורבים אלפי באגים בתוכנה גרועה, בשילוב תאוות בצע וכוח שלטוני, יקבל תואר אבירות בריטי מהמלך צ'ארלס. סיפורו של אלן בייטס, לשעבר מנהל סניף דואר בממלכה, בסגנון "אחד נגד רבים וכוחניים", שהפך לדרמה הטלוויזיונית Mr Bates vs The Post Office, בכיכובו טובי ג'ונס, להיט בו צפו 14 מיליון בני אדם. Not all heroes wear capes, some are determined to solve a riddle for justice. The man who wouldn't give up when hundreds of INNOCENT postmasters were charged and many imprisoned as a result of the Royal Mail Horizon computer scandal Alan Bates, we salute you #PrideOfBritain https://t.co/lLyiabpGFy — Carol Vorderman (@carolvorders) October 12, 2023 מערכת ה-IT של פוג'יטסו הייתה עתירת באגים מ-2000 ובמשך שנים, מאות מפעילי סניפי הדואר המלכותי (Royal Mail) סבלו מפשיטות רגל, התאבדויות שלהם ושל קרוביהם, עונשי מאסר ואובדן רכושם ובתיהם: הם הועמדו לדין בגין גניבה וחשבונאות כוזבת. בדיעבד הסתבר כי היה זה "עיוות הדין הגרוע ביותר בהיסטוריה המשפטית הבריטית", כך לפי חברי פרלמנט. במקום לחקור את הבעיות ולתקן אותן, הדואר האשים את מפעילי הסניפים בגניבה, רדף אחרי מנהלי הסניפים בטענה שגנבו מקופת הסניף, פיטר רבים שהתלוננו, והשתיק אחרים. הכל החל ב-1999, אז ממשלת בריטניה החלה לבצע אוטומציה לתהליכי החשבונאות ב-14 אלף סניפי דואר. מערכת מחשוב מרכזית החליפה עבודה מסורתית מבוססת נייר. ב-1999, היה זה פרויקט ה-IT הלא-צבאי, הגדול ביותר באירופה. בחלוף הזמן התגלה שמערכת ה-IT, ששמה היה Horizon (אופק) ואשר שפותחה על ידי פוג'יטסו (Fujitsu) היפנית, סבלה מאלפי באגים וטעויות, שהביאו לכך שהנתונים החשבונאיים שעובדו על גביה – היו שגויים ושקריים. כך קרה שיותר מ-900 בני אדם שהיו קשורים לדואר הורשעו בבתי המשפט באמצעות ראיות שהנפיקה מערכת ה-IT הכושלת, על בסיס נתונים שגויים. אלא שבניגוד לשיטה הקודמת, מבוססת הניירת, מנהלי הסניפים לא יכלו להוכיח במערכת החדשה שלא הם גנבו את הכספים. הקמת מערכת JFSA שעזרה בחשיפת הכשלים ב-2009 הקים בייטס את JFSA (ר"ת Justice for Subpostmasters Alliance), לאחר ש-Computer Weekly חשף את הבעיות הנרחבות שבמערכת. אתר המחשבים עקב מקרוב אחר הפרשה משך שני עשורים, והיה לאחד ממנועי החשיפה שלה. בייטס תואר כ"מטורף" ו"גנב" כשפתח בקמפיין לחשיפת הבעיות במערכת. הוא התגורר גם באוהל, לאחר שאיבד את פרנסתו. חלק ממנהלי הסניפים כינו אותו "מטומטם שלא יכול להתגבר על אובדן סניף הדואר שלו". אלא שאז, ב-2019, קבע בית המשפט כי השגיאות במערכת שבסניפים הן האחראיות למחסור הבלתי מוסבר בכספים. פסיקה זו הובילה לתהליכי ביטול של מאות ההרשעות. בעקבות החשיפה, קמה ב-2022 ועדת חקירה, בראשות שופט לשעבר. במהלך הדיונים התברר שפוג'יטסו זיהתה באגים במערכת כבר ב-1999. מנהל אזור אירופה בפוג'יטסו, פול פטרסון, אמר לוועדה כי זה "מבייש ומזעזע". Jason Beer lists a number of post masters who were acquitted by a jury and then asks, "Why were you telling these parliamentarians that every prosecution involving the Horizon system had been successful and had found in favour of the Post Office?" Paula Vennells pauses "I… pic.twitter.com/Ke1HkNIHzp — Farrukh (@implausibleblog) May 22, 2024 בחודשים האחרונים הוועדה חקרה את בכירי משרד הדואר המלכותי לשעבר תחת שבועה. הייתה זו הפעם הראשונה שרבים מהם דיברו. המנוע העיקרי לטיוח הפרשה הייתה פאולה ונלס – מנכ"לית הדואר ב-2012-2019, שקיבלה תואר חברת מסדר האימפריה הבריטית, על פועלה. 103 הרשעות בוטלו עד כה והממשלה פועלת על מנת לפטור מפעילי סניפים נוספים, שהורשעו. בייטס סירב בעבר לקבל תואר "חבר במסדר האימפריה", ובשבוע שעבר, כשנודע לו שיקבל תואר אבירות, הוא אמר שהוא "בהלם". בייטס אמר שהוא מקבל את התואר "בשם הקבוצה", וכי זה "עלבון" ש-ונלס היא חברת מסדר האימפריה בעצמה. בינתיים איש מבכירי הדואר או פוג'יטסו – לא ניזוק מהפרשה ולנס כבר התנצלה בפני מפעילי סניפי הדואר ומוקדם יותר השנה. היא גם הסכימה להחזיר את התואר שקיבלה. קבוצת חברי פרלמנט שוקלת כעת צעדים נגדה, לאחר שערוץ 4 שידר החודש הקלטות המוכיחות כי היא ידעה כבר ב-2013 שניתן לגשת מרחוק למערכת ה-IT של הדואר. גילוי זה, שטוייח במשך שנים, היה חלק מהמנוע שהוביל לחשיפת הפרשה. ב-2015 ולנס המשיכה להכחיש שגישה מרחוק שכזו, אפשרית. בתגובה לחשיפת ההקלטות הדואר מסר: "נישאר ממוקדים לחלוטין בחקירת האמת". ונלס הצהירה: "אמשיך לתמוך ולהתמקד בשיתוף פעולה עם החקירה. אני באמת מצטערת על ההרס שנגרם לחיי מנהלי הסניפים ובני משפחותיהם, שהואשמו והורשעו בשגגה". ב-1998, בייטס רכש עם סוזאן סרקומב סניף דואר בעיירה בצפון ויילס. כשהוא חווה הפסדים בלתי מוסברים, בייטס סירב לשלמם, כי היה בטוח שהם נגרמו משגיאות מחשב. הדואר ניסה לאלץ אותו, הוא המשיך לסרב – והדואר סיים את החוזה שלו, וקנס אותו באופן מוגזם.  עד כה, איש מבכירי הדואר או פוג'יטסו – לא ניזוק מהפרשה. פוג'יטסו התנצלה, הודתה בתפקידה בשערורייה ואמרה שיש לה חובה מוסרית לפצות את הקורבנות. סוף טוב, באיחור: בייטס ושותפתו למסע, סרקומב, יהפכו בחלוף רבע מאה ל-סר אלן ו-ליידי סוזאן. בייטס אמר שהמהלך יסייע לגיוס כספים לטובת פיצוי עבור קורבנות השערורייה – שרבים מהם מתו בלא שקיבלו פיצויים על העוול המתמשך שנגרם להם.

פרקליטות המדינה הגישה היום (ב') לבית המשפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד תשעה נאשמים, בטענה כי הם סחרו במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. בהודעה נמסר כי הפרשה נחשפה בעקבות "חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף" שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות, הנאשמים ניצלו לרעה את מאגרי המידע שעמדו לרשותם כסוכני ביטוח והתחקו אחר חייהם הפרטיים של הלקוחות, תוך מעילה באמון שלהם ובאמון חברות הביטוח בהם. בפרקליטות מציינים שהמידע שבו סחרו הנאשמים כלל, בין היתר, את הפרטים האישיים של המבוטחים, כגון שמותיהם, מספרי תעודות הזהות, מספר הטלפון הנייד, וכן פרטים על פוליסות הביטוח שלהם ועל התעריפים שנגבים מהם על ידי חברות הביטוח. בחלק מהמקרים, מדובר היה בפרטים נוספים, כגון הגיל, עיר המגורים, העיסוק ותאריך הנפקת תעודת הזהות של הלקוחות. בכתב האישום מצוין כי שלושה מהנאשמים – תושבי גבעת שמואל, ראשון לציון ורמת גן – הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים. זאת, על פי הפרקליטות, במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. בכתב האישום נכתב כי הם רכשו את המידע באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקלים. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום – תושבי חדרה, כפר סבא, קריית ביאליק, פתח תקווה וגבעת שמואל – הם עובדי חברות הביטוח הראל, הפניקס, כלל או חברות בנות שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. בפרקליטות טוענים שהנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם, ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים. כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות רבות של פגיעה בפרטיות וגילוי מידע תוך הפרת סודיות. נטען בו כי הנאשמים פגעו בצוותא במזיד בפרטיות זולתם, הפרו חובת סודיות של הלקוחות לגבי ענייניהם הפרטיים, השתמשו ומסרו ידיעות בענייניהם הפרטיים של לקוחות חברות הביטוח ומסרו דברים שהושגו בדרך של פגיעה בפרטיות.

רבות כבר שמענו על עיר חכמה ועל גירסאות הערים החכמות – גירסה 1.0, 2.0, 3.0. במקביל, הבינה המלאכותית פרצה לחיינו ויצרה הילה עצומה סביבה. כשמחברים ערים חכמות עם בינה מלאכותית – הדמיון עולה משמעותית על המציאות… המערכות החכמות לניהול עיר סיימו את תפקידן עוד לפני שהוטמעו ברוב הערים, ואנו במעבר חד ממערכות חכמות למערכות מבוססות בינה מלאכותית ה-AI נמצאת בכל מערכות העיר החכמה הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום במרחב המוניציפלי כיום, ונראה כי מאז ומעולם הייתה איתנו. כך למשל, פועלות בערים מצלמות עם בינה מלאכותית, שיודעות להבדיל בין בעלי חיים לגוף האדם או לזהות אנשים שמסתובבים במקום בו הם לא צריכים להיות בשעות מסוימות. עד לא מזמן קראנו לזה אנליטיקה, היום אנחנו קוראים לזה 'מצלמות מבוססות AI'. בנוסף, מספר פיתוחים ישראליים עושים שימוש בבינה מלאכותית כדי לסייע בהפחתת עומסי התנועה – עד לא מזמן קראנו לזה 'מערכת בקרת תנועה ורמזורים'. גם באופניים חשמליים הוספה תוכנה שעוקבת אחר הרגלי הרכיבה של המשתמש ומאפשרת לנעול ולשחרר את האופניים מרחוק, ואף להציג נתונים שונים לגבי כל נסיעה. בפועל ה-AI נמצאת בכל מערכות העיר החכמה. באחרונה החלטתי לשאול את כלי הבינה המלאכותית החינמיים הרבים הקיימים מהי ההשפעה אותה הם ודומיהם יוצרים על העיר החכמה כיום. לשם כך גייסתי שניים מתוך עשרות הכלים החינמיים הקיימים ברשת – Chat GPT ו-Tome. המשימה הראשונה שביצעו בהוראתי לקחה דקותיים – הכנת מצגת עיר חכמה. Tome התגייס למשימה וייצר מיד מצגת מכובדת בשם "העתיד כבר כאן: חקירת הפלא של עיר חכמה", הכוללת תמונות של העיר החכמה העתידית והתמקדות בנושאים כדוגמת היתרונות, התשתיות, הטכנולוגיות, האתגרים והעתיד של העיר החכמה. המצגת לוותה במשפטי מחץ כדוגמת "באמצעות רתימת הטכנולוגיה, העיר החכמה יכולה לייצר סביבת חיים יעילה יותר לתושביה". בהקשר הטכנולוגי מנתה המערכת את נושאי ה-IoT וה-Data Analytics. באתגרים מנתה הבינה המלאכותית את נושא הפרטיות ואת נושא העלויות, ולגבי עתיד הערים החכמות ה-AI הכריזה שהעתיד טומן בחובו אפשרויות אין סופיות. לשאלתי את ChatGPT מהי עיר חכמה, ענה כלי הבינה המלאכותית שעיר חכמה היא עיר שמשתמשת בטכנולוגיה ומערכות מתקדמות על מנת לשפר את איכות החיים של תושביה. תתבסס יותר ויותר על AI. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock איך מודדים מהי חכמת העיר? לשאלה איך מודדים חכמת עיר, התשובה של ה-AI הייתה פחות חד משמעית. ChatGPT טען שמדידת חוכמת עיר היא משימה מורכבת ואינה מתבצעת באופן מדויק ואחיד בכל העולם, אך יחד עם זאת, הנקודה הראשונה אותה העלה הייתה שנדרשות לשם כך תשתיות טכנולוגיות כדוגמת תשתיות תקשורת מהירות וחיבוריות אינטרנט רחבה. השאלה הבאה שלי הייתה "למה תשתיות אינטרנט רחבות גורמות לעיר להיות יותר חכמה?" ואז גם שאלתי: "שרת היישומים יושב באינטרנט, התושב מחובר אליו דרך האינטרנט, למה אינטרנט מהיר יוכל לעזור לעיר להיות יותר חכמה? לכך נראה היה ש-ChatGPT התקשה לענות, והוא התנצל על הבלבול אותו יצר. בין יתר יישומי הבינה המלאכותית שניתן להשתמש בהם בעיר חכמה, אפשר היה למצוא ניהול תחבורה חכם, ניהול אנרגיה ומשאבים, ניהול פסולת וניקיון ושיפור שירותים עירוניים – מערכות שעד לאחרונה היו מערכות חכמות. וכאן באה ההמלצה החשובה של ChatGPT לשאלה התיאורתית שלי, והלא רלוונטית כיום בישראל שנמצאת אחרי מערכת הבחירות שרק הסתיימה לא מזמן – "האם אתה ממליץ למועמד לראשות עיר לבנות תוכנית אב לדיגיטציה, עיר חכמה ועירייה חכמה?" ועל כך היה כלי הבינה המלאכותית חד משמעית בהמלצתו למועמדים ולמעוניינים להציע עצמם לתפקיד של ניהול ערים ורשיות מקומיות – לבנות את תוכנית האב הדיגיטלית כמצע לבחירות. למעשה, המערכות החכמות לניהול עיר סיימו את תפקידן עוד לפני שהוטמעו ברוב הערים, ואנו במעבר חד ממערכות חכמות למערכות מבוססות בינה מלאכותית. יחד עם זאת, על הרשויות לזכור את הסכנות הרבות שהבינה המלאכותית מביאה איתה, כדוגמת קבלת החלטות בצורה עצמאית במערכות ניהול העיר החכמה ובטיפול בתושבים, ובמקביל – יכולת של הפצת פייק ניוז. ויש להודות כי בכל מקרה קיים כיום החשש שלא ירחק היום בו הבינה המלאכותית תחשיך את מערכת הרמזורים של עיר זו או אחרת. הכותב, מנכ"ל חברת אלתרנט, ישתתף בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים שיערך ב-10.7 בלאגו ראשון לציון – לפרטים נוספים לחצו כאן

קבוצה של בכירים בכלכלה האמריקנית, ובהם המנכ"לים של חברות טק וקרנות פרייבט אקוויטי כגון אורקל, פלנטיר ובלקסטון, נפגשו לפני ימים אחדים עם סנאטורים משתי המפלגות בארצות הברית בנושאים הקשורים לישראל – כך דווח בבלומברג. מטרת הפגישה הייתה, על פי הדיווח, להגביר את הלחץ על הממשל האמריקני לשחרר את העיכוב במשלוח נשק לישראל, ולמצוא דרכים לשחרור החטופים הישראליים בעזה. את הפגישה ארגנו הסנאטורים לינדזי גרהם מהמפלגה הרפובליקנית וקורי בוקר מהמפלגה הדמוקרטית. צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הוזמן אליה, אולם לא הגיע. מהצד של אנשי העסקים נכחו בה, בין היתר, צפרא כץ, מנכ"לית אורקל, אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, וסטפן שוורצמן, מנכ"ל בלקסטון. שם בולט נוסף מקרב אנשי העסקים שנטלו חלק בפגישה הוא אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר. בפגישה נכחו בנוסף תורמים בולטים לסנאטורים, בעיקר מהמפלגה הרפובליקנית. הפגישה באה על רקע המשא ומתן התקוע לשחרור החטופים והסרטון שפרסם בשבוע שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו הוא האשים את ממשל ביידן בעיכוב משלוחי נשק לישראל. מקורות בממשל אמרו בתגובה כי הם לא מבינים מה נתניהו רוצה וכי מדובר במשלוח אחד בלבד שמעוכב, משלל משלוחי נשק שישראל מקבלת מהאמריקנים. קבלת נשק מארצות הברית קריטית במיוחד לנוכח האפשרות שתיפתח בקרוב מלחמה בין ישראל לחיזבאללה, שעלולה להוביל למלחמה אזורית כוללת.

הכדורגלן האגדי גארי ליניקר טבע במונדיאל 1990 את אחד המשפטים הידועים ביותר בעולם הספורט. אחרי שנבחרת אנגליה, שבה הוא היה חבר, הפסידה בטורניר לנבחרת מערב גרמניה (המונדיאל הזה נערך כמה חודשים לפני האיחוד עם המזרח), הוא אמר ש-"כדורגל הוא משחק פשוט: 22 גברים רודפים אחרי כדור במשך 90 דקות, ובסוף הגרמנים מנצחים". היה מי שקיצר את זה למשפט שבסופו של דבר נחקק בזיכרון: "כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף גרמניה מנצחת". אז אתמול (א'), נבחרת גרמניה-סאפ לא ניצחה את השכנה שלה, שווייץ-BMC, אלא המשחק הסתיים ב-1:1, אבל היא כבשה את שער השוויון בדקה ה-90. ליתר דיוק, בדקה ה-92. בעולם התוכנה, בשלב בדיקות המערכת חשוב מאוד לבדוק את חוזקה גם תחת עומס וכשלים שונים, וזאת על מנת לבחון את שרידותה כאשר היא נתקלת בקושי גדול יותר מהריצה הרגילה. השאלה הגדולה עד לשריקת הפתיחה אתמול הייתה האם התוצאות הטובות והקלות שבהן נבחרת גרמניה-סאפ ניצחה בשני המשחקים הראשונים שלה ביורו הנוכחי נובעות מהיכולת שלה, או מהאיכות הלא משהו של המתחרות. למרות שני הניצחונות במשחקים האחרים, המקום הראשון עדיין לא היה מובטח לגרמניה-סאפ, והיא הייתה חייבת לפחות תיקו מול שווייץ-BMC כדי לעלות למקום הראשון. בסופו של דבר, היא אמנם השיגה אותו, ועוד מול מתחרה מהקליבר שלה, בניגוד למשחקים הקודמים שלה בטורניר. במחצית הראשונה, נראה היה שהאסטרטגיה של BMC הייתה לרכז את כל הכלים שלה בחלק האחורי, בצורה צפופה, ולתת לגרמניה-סאפ להניע את הכדור מבלי יכולת להכניס אותו לרחבה או ככלל, לייצר מצב מסוכן. זה הזכיר את הכלי המוביל של BMC – קונטרול M (פרי פיתוח ישראלי), שמנהל את התהליכים והג'ובים של הארגון בצורה מבוקרת ומתוזמנת. אלא שבדקה ה-18, גרמניה-סאפ הצליחה להניע את ההתקפה באמצעות כלי ה-SAP HANA – תשתית הנתונים המהירה של סאפ, וכבשה שער שנפסל על ידי ה-VAR. כ-10 דקות לאחר מכן הפעילה שווייץ-BMC את היכולות שלה וכבשה שער בהתקפה מהירה, שתפסה את ההגנה של גרמניה-סאפ לא מוכנה. בחצי השני המשיכה שווייץ-BMC להפעיל את הטקטיקה של העברת הג'ובים של גרמניה-סאפ אל מחוץ לרחבה שלה, ולמרות החזקת כדור של 33% בלבד הגיעה למצב מסוכן עם בעיטה אדירה, שכמעט הכפילה את התוצאה. אולם, עצירה של שוער נבחרת גרמניה, נוייר, השאירה אותה בחיים. בדקה ה-92 כבש פולקרוג את גול השוויון והשאיר את גרמניה במקום הראשון בבית שלה. למרות התיקו, ראינו אתמול שנבחרת גרמניה-סאפ טובה אבל לא מצוינת. ואולי בעצם התיקו המחיש את זה. כך או כך, היא תהיה חייבת מעכשיו – ובעיקר משלב רבע הגמר, בהנחה שהיא תעלה אליו – לעלות מדרגה כדי להגיע עד לשלבים הסופיים. שער בדקה ה-100 (!) סקוטלנד-יבמ והונגריה-אימפרבה עלו אתמול על המגרש למשחק של להיות או לחדול, כאשר תיקו יוביל את שתיהן, ככל הנראה, אל מחוץ ליורו. למרות זאת, נראה ששתי הנבחרות הפעילו את תוכנות אבטחת המידע שלהן ברוב המשחק, וכל אחת מהן בעיקר ניסתה למנוע מהנבחרת השנייה לכבוש. אם הן היו ממשיכות בטקטיקה הזאת לאורך כל המשחק, סביר להניח ששתי הנבחרות היו מודחות מהטורניר. אלא שלקראת סוף המשחק הן הבינו את זה, והבינו שעליהן להעלות הילוך. כך, שתיהן הימרו על כל הקופה: יבמ-סקוטלנד ניסתה – עם מנוע ה-AI שלה, ווטסון – לפרוץ את חומות ההגנה של הונגריה-אימפרבה, אולם נראה שווטסון יודע לשחק שחמט (הוא ניצח את גארי קספרוב, שהיה אלוף העולם), אבל פחות כדורגל. מהצד השני, הונגריה-אימפרבה קיימה את המשפט שלפיו ההגנה היא ההתקפה הטובה ביותר, ולאחר שאחד השחקנים שלה פגש את הקורה בדקה ה-91, הוא הצליח, בעקבות מהלך הגנתי בעזרת מוצר Web Application Firewall של אימפרבה, לעצור את ווטסון. מיד לאחר מכן, בעזרת תוכנת Database Activity Monitoring שלה, שניטרה וניתחה את הפעילות של מסדי הנתונים של ההגנה של סקוטלנד-יבמ, הונגריה-אימפרבה הצליחה לייצר התקפה של מספר מסירות מדויקות, ששברו את ההגנה של היריבה ואת פתרון הדאטה פאוור שלה, ולכבוש שער בדקה ה-100 (!). כעת היא ממוקמת במקום השלישי בבית, מה שייתכן שיספיק לה כדי לעלות לשלב הבא.

התמשכות המלחמה ובכלל, המצב במדינה, מביאים אנשי עסקים והיי-טק רבים לקרוא להקדמת הבחירות ולהחלפת הממשלה. אחד מהם הוא איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. וולדמן, שבתו, דניאל, ובן זוגה נרצחו במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, אמר לבלומברג כי "ממשלת נתניהו היא אויבת המדינה" וכי הוא פועל להקדמת הבחירות. לדבריו, אם יהיה צורך ו-"זאת תהיה האופציה היחידה", ייתכן שהוא ייכנס לפוליטיקה. על פי בלומברג, באחרונה מתקיימים דיונים בנושא בקרב בכירים בעולם ההיי-טק, בהם יזהר שי, לשעבר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ועינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל ומבקרת חריפה של הממשלה עוד מימי המהפכה המשפטית. וולדמן הוא אחד מחברי פורום העסקים, שמוקדם יותר החודש פרסם מכתב שבו הוא קורא להקדמת הבחירות. "לשם חילוצן של המדינה והכלכלה הישראלית מהמשבר העמוק, שהולך וגדל בשל החרמות הבינלאומיים, לצד עלויות המלחמה, נבחרי הציבור חייבים לקבל מחדש את אמון העם", הם כתבו. הפורום כולל כ-200 חברות וראשיהן. על חברות ההיי-טק מביניהן נמנות, בין היתר, פורמולה, אי-טורו, קרן פיטאנגו של חמי פרס, וויקס ומטא, וכן רבות מהחברות הישראליות הבולטות בעולם ה-IT. יש לציין שוולדמן מגלה מעורבות רבה בנעשה במדינה, בוודאי ביחס לאנשי עסקים – לפני ששכל את בתו ובן זוגה, ובפרט לאחר מכן. הוא הביע ביקורת חריפה על הממשלה הן בימי המהפכה המשפטית והן בימי המלחמה, עד כדי כך ששר החינוך, יואב קיש, החליט לשנות את אופיו של טקס הענקת פרסי ישראל ביום העצמאות האחרון ולא להעניק את הפרסים ה-"רגילים" – כדי שוולדמן לא יקבל את הפרס. בסופו של דבר, לאחר לחץ ציבורי, קיש נכנע, ו-וולדמן קיבל אותו.