כשהיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ אמר שהביטקוין הוא "לא כסף", ביקר אותו כ-"תנודתי מאוד ומבוסס על כלום", והזהיר שהוא יכול להיות כר פורה לפעילויות בלתי חוקיות. "יש לנו רק מטבע אחד", אמר טראמפ ב-2019, "והוא הדולר". אלא שכעת הוא מדבר לגמרי אחרת. הנשיא לשעבר היה הנואם המרכזי בוועידה השנתית של קהילת הביטקוין, שהתכנסה אתמול (ש') בנאשוויל, טנסי. הוא הבטיח לקדם את התחום אם וכאשר הוא ייבחר לבית הלבן, ויצא נגד המדיניות בנושא הקריפטו של הממשל הנוכחי, כולל סגנית הנשיא, שמועמדת מולו הפעם – קמלה האריס. עם זאת, הכותרת המרכזית מדבריו הייתה הבטחתו למשתתפי הכנס שהוא יפטר את יו"ר הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC), גארי גנסלר, ביומו הראשון בתפקיד. הדברים זכו למחיאות כפיים סוערות מצד הקהל, שזועם על גנסלר, שלטענת קהילת הביטקוין ניסה "להרוג" את המטבע – בין היתר באמצעות תביעות משפטיות נגד שתי החברות הגדולות בתחום הקריפטו, קוינבייס וביינאנס. על פי טראמפ, גנסלר, שמונה על ידי ג'ו ביידן, משקף את המדיניות של הנשיא הנוכחי ושל האריס שכאמור, מתמודדת עם טראמפ על הכניסה לחדר הסגלגל. "האריס מתנגדת לביטקוין", קבע טראמפ, על אף שהיא עצמה לא הביעה כל עמדה בנושא. המדיניות של טראמפ בנושא הקריפטו טראמפ מקדם מדיניות לטובת חברות קריפטו, בהן מינוי יו"ר SEC ידידותי למטבעות קריפטוגרפיים, הקמת מועצה מייעצת לממשל בתחום, איסור על הבנק המרכזי של ארצות הברית להנפיק מטבע קריפטו ואגירת מטבעות ביטקוין על ידי הממשל עצמו. לדברי המועמד הרפובליקני, "אני מתחייב בפני קהילת הביטקוין שביום שבו אושבע לנשיא, מסע הצלב של ביידן והאריס נגד הקריפטו יסתיים. ברגע שבו אושבע, התביעות והמלחמה בקהילה שלכם ייפסקו". טראמפ התקבל בכנס בחום רב, והוא אהוד על רבים מקהילת הקריפטו בכלל והביטקוין בפרט מזה כמה חודשים, לאחר שהפך את דעתו והחל להתייחס בחיוב לתחום. לא ברור האם הוא באמת חושב כך, או שזה עוד ניסיון לכבוש קהל לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב והאפשרות שהוא יחזור לבית הלבן. כך או כך, הקמפיין שלו מקבל תרומות באמצעות ביטקוין, ומקור יודע דבר אמר ל-CNN כי הקמפיין של טראמפ כבר גייס מטבעות ביטקוין בסכום שווה ערך לארבעה מיליון דולר. קהילת הביטקוין עושה שתדלנות (לובינג) רבה, במיוחד לקראת הבחירות בנובמבר והמדיניות של הממשל הבא, וצפויה להשקיע בכך 160 מיליון דולר עד סוף השנה.

איראן עומדת מאחורי קמפיין השפעה חדש, המנסה להטיל פחד על חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה בפריז, כך לפי מערך הסייבר הלאומי. לפי חקירת המערך, קבוצת האקרים שלוחי איראן פתחה ערוצים ברשתות חברתיות, בהם פרסמה מידע אישי על חברי המשלחת וכן שלחה מסרוני הפחדה. הקמפיין בוצע תוך ניסיון התחזות לארגון צרפתי בשם GUD.  המערך פעל להסרת הערוצים באמצעות יחידת הסייבר של פרקליטות המדינה. אנשי המערך עובדים מול הוועד האולימפי הישראלי ואגף הביטחון והחירום במשרד התרבות והספורט, בהנחיות הגנה על חברי המשלחת.  לדברי גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי: "איראן מנצלת תחרות ספורטיבית בין-לאומית, א-פוליטית, כדי לקדם פעילות טרור דיגיטלי על ישראל ועל זכותה להשתתף בתחרויות אלו". מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, ציין כי "שוב אנו נחשפים לניסיונות של ראש הנחש האיראני להלך אימים על ספורטאים וספורטאיות ישראליות ולהפעיל טרור פסיכולוגי בגרוש על המשלחת המדהימה שלנו". Israel’s ???????? Olympic delegation is on its way to Paris. Good luck ???? pic.twitter.com/2XtMjyrBdU — Iris (@streetwize) July 22, 2024 המשחקים המחוברים אי פעם המשחקים האולימפיים בפריז 2024 הם המחוברים ביותר אי פעם: מערכות אחוריות, מערכות פיננסיות, תשתית לאומית קריטית, תשתית עירונית, טכנולוגיות ספורט, טכנולוגיית שידור, מערכות מרצ'נדייז וכרטוס. המשמעות: סיכוני הסייבר הם בבירור גבוהים יותר מבעבר. חברת מודיעין השוק העולמי IDC צופה כי ההכנסות משירותי אבטחה בכלל אירופה – למעט צרפת – יגדלו ב-57 מיליון דולר השנה, בשל אירוח המשחקים האולימפיים בפריז. "פושעי סייבר ממנפים אירועי ספורט עולמיים, כמו המשחקים האולימפיים, כדי ליצור איומים ממוקדים חדשים על עסקים ואזרחים. זאת, בידיעה שהקורבנות מוסחי דעת לעתים קרובות יותר, ונוטים להתפתות להונאות הקשורות להנדסה חברתית", אמר ריצ'רד ת'רסטון, מנהל מחקר, שירותי אבטחה אירופיים ב-IDC. "נראה רמה חסרת תקדים של איומים שיופיעו במהלך המשחקים האולימפיים בפריז. אלה יתמכו במגוון מניעים, פיננסיים ופוליטיים, של התוקפים לסוגיהם. הם יתקפו לא רק את הארגונים הקשורים באופן ישיר למשחקים האולימפיים אלא גם לארגונים אחרים לא קשורים", המשיך ת'רסטון. "למרבה המזל", ציין, "ארגונים רבים בצרפת פעלו כדי להאיץ את רמת אבטחת הסייבר שלהם לקראת המשחקים. המטרה של כלל השחקנים היא להפחית את הסיכון למשחקים עצמם". "האיום בסייבר", סיכם, "מתרחב למגוון גדול של יעדים פוטנציאליים, מעבר לתשתית האולימפית עצמה. הוא כולל יעדים כמו רשתות נייחות וניידות בפריז, תשתיות תחבורה וחברות, בתי מלון ותעשיית הפנאי ורשתות פיננסיות. שחקני האיומים יתקיפו עם מערך שלם של טקטיקות, טכניקות ונהלים: החל מכופרות, עבור במתקפות לקצירת נתונים, ניצול פרצות ביישומים, הנדסה חברתית, מתקפות פישינג מותאמות ונכן מתקפות DDoS, מניעת שירות מבוזרת, שמטרתן להפיל שירותים מקוונים". גבריאל אטאל, ראש ממשלת צרפת, אמר ביום ה' האחרון כי "התקפות סייבר על המשחקים הן בלתי נמנעות – אך צרפת תעשה הכל כדי להגביל את השפעתן". "Nous sommes une cible": pour Gabriel Attal, "il y aura des cyberattaques" durant les JOhttps://t.co/MSC148cX2S pic.twitter.com/V6X2U9Bftx — BFMTV (@BFMTV) July 26, 2024 מלחמה בריגול סייבר הרשויות הצרפתיות פתחו באחרונה במבצע גדול לניקוי מערכות המחשב במדינה מנוזקות, שהשפיעו על כמה אלפי משתמשים, ועשו זאת "במיוחד למטרות ריגול", כך הודיע ​​התובע העליון של פריז זמן קצר לפני תחילת האולימפיאדה. "מבצע החיטוי", כך הוא מכונה, נערך כבר שבוע ויימשך כמה חודשים. משרד התובע בפריז לא מסר אם המבצע קשור ספציפית לאולימפיאדה. -US charges Andariel member for ransomware attacks -France "disinfects" PlugX victims -New DNS attack impacts 1/4 of DNS resolvers -EU MP targeted with Candiru spyware; Podcast: https://t.co/mVept2pauO Newsletter: https://t.co/NDEedHYXpO Mastodon thread: https://t.co/Tbv0WbWSz8 pic.twitter.com/228cpfHp8y — Catalin Cimpanu (@campuscodi) July 26, 2024 הרשויות בצרפת חוקרות רשת בוטים, החשודים בהדבקה של כמה מיליוני קורבנות ברחבי העולם, כולל לפחות 3,000 מכשירים בצרפת, עם נוזקות PlugX. המטרה העיקרית של הקמפיין הזה היא ריגול. PlugX היא רוגלה ישנה המאפשרת לתוקפים גישה מרחוק למערכות הקורבן. היא קיימת מאז 2008 והייתה בשימוש בעיקר על ידי האקרים בחסות סין. ב-2020, קבוצת ההאקרים המקושרת לסין, Mustang Panda, הוסיפה לנוזקה יכולת, שאפשרה לה להתפשט דרך רכיבי USB. באפריל השנה, חוקרי חברת אבטחת הסייבר Sekoia תפסו שרת שליטה ובקרה המקושר ל-PlugX, וגילו שהרוגלה התפשטה ליותר מ-170 מדינות. Sekoia פיתחה פתרון ל"חיטוי" מרחוק של מחשבי הקורבן, וצרפת ומדינות אחרות עושות בו שימוש.

הספורטאים ואנשי המשלחות מהמדינות השונות ששוכנים בימים אלה בכפר האולימפי בפריז, ושנמשכים לגברים, לא יכולים לחפש גברים אחרים להיכרויות – בין אם הן ארוכות טווח או, סביר יותר, לסטוץ חד פעמי. זאת, מאחר שאפליקציית ההיכרויות הפופולרית לקהילת הגייז גריינדר חסמה את שירותי המיקום בכפר האולימפי. המניע לחסימה הוא לא הומופובי, אלא חיובי: חשש לאאוטינג, הוצאה מהארון, של ספורטאים שמשתתפים באפליקציה, כפי שנעשה באולימפיאדה האחרונה בטוקיו וכמעט נעשה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, שקדמה לה – ולהשלכות השליליות הנובעות מכך. יש אמנם לא מעט ספורטאים להט"בים שמגיעים ממדינות ידידותיות לגייז שמשתתפים באולימפיאדה, ובראשם האלוף האולימפי בקפיצה למים הבריטי טום דיילי, אבל חלק מהמתחרים הגאים מגיעים ממדינות הומופוביות, שבהן קיום יחסי מין עם גברים גורר עונש חמור, ולעתים עונש מוות. "שימוש בגריינדר בכפר האולימפי עלול לסכן משתמשים בארון" החסימה של שירותי המיקום באפליקציית גריינדר בכפר האולימפי החלה בדיווחים של משתמשים שנמצאים שם ברשתות החברתיות, שציינו שהם לא יכולים להשתמש בשירות ה-Explore של היישומון, שמאפשר לראות פרופילים של גברים שנמצאים בקרבת מקום, וכך לפנות אליהם ואולי גם לקבוע לדייט או סטוץ. גריינדר הודתה ביום ד' האחרון כי חסמה את השירות באופן יזום, לצד ביצוע של כמה צעדים נוספים לשמירה על פרטיות המשתמשים בכפר האולימפי. היא נקטה בצעדים דומים באולימפיאדת החורף שהתקיימה לפני כשנתיים בבייג'ינג. בפוסט שפרסמה ב-X ציינה החברה כי "אם ספורטאי לא נמצא מחוץ לארון, או שהוא מגיע ממדינה שבה להיות להט"ב זה מסוכן או לא חוקי, שימוש בגריינדר עלול לסכן אותו באאוטינג על ידי משתמשים סקרנים, שייתכן שינסו לזהות אותו באפליקציה ולחשוף אותו". הצעדים הנוספים לשמירה על הפרטיות שגריינדר ביצעה בכפר האולימפי הם מתן מספר בלתי מוגבל של מסרים נעלמים שהמשתמש יכול להחליט כי יהיו כאלה, יכולת בלתי מוגבלת לבטל שליחת מסרים שכבר נשלחו, מניעת האפשרות לשיחות וידיאו פרטיות, וכן מניעת האפשרות לצילומי מסך של תמונות של משתמשים שהוגדרו כפרטיות. כאמור, באולימפיאדת ריו כבר קרה מקרה שבהחלט מצדיק את החסימה: ה-Daily Beast רמז אז רמיזות עבות וכמעט הוציא מהארון ספורטאים להט"בים שהשתמשו בגריינדר, כולל אחד שעל פי האתר מגיע מ-"מדינה הומופובית מאוד". האתר התנצל על כך לאחר מכן. מקרה נוסף קרה לפני שלוש שנים, באולימפיאדת טוקיו, אז פורסמו סרטוני טיקטוק ובהם צילומי מסך של פרופילי גריינדר של ספורטאים להט"בים שהשתתפו במשחקים. נכון להיום, הומוסקסואליות עדיין איננה חוקית ב-64 מדינות, בעיקר באסיה ובאפריקה.

חברת אינטגריטי תוכנה מבית מטריקס – המתמחה במתן פתרונות תוכנה לארגונים בישראל – חתמה באחרונה על הסכם עם ממסיקו (Memcyco). במסגרת הסכם זה, אינטגריטי תוביל בישראל את המוצר של ממסיקו, כולל שיווק ומכירה, הטמעת הפתרון ומתן First level support ללקוחות. ממסיקו מספקת פתרון מונחה בינה מלאכותית להגנה בזמן אמת מפני מתקפות דיוג (פישינג), המבוססות על אתרים מתחזים. הפתרון מגן על חברות ולקוחותיהן מהרגע שאתר מזויף עלה לאוויר, ועד שמתבצעת ההורדה שלו. בנוסף להגנה, ממסיקו מספקת לחברות גם נראות ייחודית ומלאה לגבי המתקפה והתוקפים, וכן מידע פרטני על כל לקוח בודד שנפל קורבן להונאה. בכך מאפשר הפתרון למנוע מתקפות של השתלטות על חשבונות לקוחות (ATO – Account Takeover), מתקפות כופרה והונאות נוספות. טכנולוגיית ה'נאנו-דיפנדר' (Nano Defender) שפותחה על ידי ממסיקו מזהה מתקפות התחזות בזמן אמת, מגינה בפניהן ומגיבה להן, בטרם הן מצליחות לחולל נזק (כדוגמת גניבת כספים, גניבת מידע ועוד). כך מסייעת לצמצום הנזקים הכספיים לחברות ולקוחותיהן, להגנה על המותג ולמניעת פגיעה במוניטין החברה, להקטנת נטישת לקוחות, ומנגד – להגברת שביעות הרצון והאינטראקציה הדיגיטלית (Digital Trust) של לקוחות עם הארגון. הפתרון של ממסיקו מתאים לחברות אנטרפרייז, בהן מתנהלת אינטראקציה פיננסית בין החברה למשתמש הסופי, כגון בנקים וחברות אשראי, חברות ריטייל ו-eCommerce, תיירות ותעופה, לוגיסטיקה ושינוע חבילות ועוד. הפתרון כבר מותקן אצל לקוחות רבים בעולם ומגן על עשרות מיליוני חשבונות מפני השתלטות. בישראל הוא קיים כבר במרבית הבנקים, ולאחרונה בוצעו מספר עסקאות משותפות של ממסיקו ואינטגריטי אצל לקוחות. "המוצר בשל מאוד להשתלב אצל עוד לקוחות מובילים בשוק הישראלי" אורן קרוג, מנכ"ל אינטגריטי תוכנה: "לקוחות רבים פונים אלינו בנוגע לפתרונות של מתקפות הקשורות לזיופי אתרים, וראינו שהנזק סביב מתקפות כאלה יכול בהחלט להיות משמעותי. מצאנו את הפתרון של ממסיקו ייחודי, הן בהחלפת כלים מיושנים שחברות משתמשות בהם כיום – והן כפתרון היחידי שנותן התרעה בזמן אמת, לומד את הנזק שכבר נעשה ומנטרל תוקפים מלהמשיך ולבצע מתקפות נוספות. ל-ממסיקו יש עשרות לקוחות מרוצים בישראל ובעולם, והניסיון רב השנים של מייסדי החברה, יחד עם הפידבק הנלהב מהלקוחות, מוכיחים לנו שהמוצר בשל מאוד להשתלב אצל עוד לקוחות מובילים בשוק הישראלי". ישראל מזין, מנכ"ל ומייסד ממסיקו: "אנו מציעים פתרון ייחודי בתחום ההגנה מפני אתרים מתחזים – הפתרון היחיד שמאפשר להגן על הארגון ולקוחותיו ממתקפות כאלה בזמן אמת. יש לנו היכרות רבת שנים עם אינטגריטי, ואנו שמחים לשתף פעולה עם החברה, המובילה בתחומה בשוק הישראלי. יחד עם אינטגריטי כבר סיפקנו את הפתרון שלנו לכמה לקוחות ישראליים מהשורה הראשונה; אנו סמוכים ובטוחים ששיתוף הפעולה הפורה בינינו יביא לעסקאות רבות נוספות ויאפשר לנו לסייע לארגונים רבים לסכל מתקפות של אתרים מתחזים המאיימים עליהם ועל לקוחותיהם".

שם ותפקיד: שרון זימן, שותפה ומובילת תחום השיווק בקרן YL Ventures. ותק בתפקיד: שנתיים כשותפה, שמונה שנים בקרן. תפקידים קודמים: CMO. השכלה ושירות צבאי: שירתי בתפקיד מבצעי ביחידת המודיעין 8200 בצה"ל והמשכתי תקופה נוספת לשירות קבע ביחידה. במהלך שירותי הצבאי נחשפתי לעולמות הטכנולוגיה, אשר בהמשך הובילו אותי להשתלב בתחום ההיי-טק והון הסיכון. סיימתי תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודי התואר הראשון, הייתי פעילה במספר מסגרות לימודיות וחברתיות, כגון חברוּת במועצת הסטודנטים למשפטים, אשר פעלה לייצוג הסטודנטים למול סגל הפקולטה ושיפור התנאים ומענה לצרכים של הסטודנטים; חברוּת בכתב העת של הפקולטה למשפטים; וכן שימשתי כעוזרת מחקר לפרופסור למשפט בינלאומי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? במסגרת שירותי הצבאי ביחידת 8200, נחשפתי לתחומי הטכנולוגיה, ובהמשך במהלך עבודתי ב-IVC Research Center – חברת מחקר לתחום ההיי-טק וההון סיכון בישראל –  נחשפתי לעולם ההשקעות. לאחר מספר שנים כעורכת דין במחלקת ליטיגציה מסחרית, החלטתי לשלב את יכולותיי המקצועיות והיכרותי עם תעשיית ההיי-טק וההון סיכון, יחד עם תשוקתי לעולם השיווק, והצטרפתי לקרן YL Ventures כדי להקים ולנהל את פעילות השיווק של הקרן. באותה עת, תחום השיווק בקרנות הון סיכון היה עדיין בחיתוליו. כיום, מונה צוות השיווק בהובלתי חמישה אנשים, מומחי שיווק מדיסציפלינות שונות, אשר אחראים על קידום המותג של הקרן בישראל ובארה"ב וכן על חיזוק קשריה של הקרן בתעשיית הסייבר הגלובאלית, ומהווים זרוע שיווקית מלאה עבור חברות הפורטפוליו הצעירות של הקרן. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? לצערי ישנם עדיין פערי ייצוג מגדריים משמעותיים בתעשיית ההיי-טק. תת הייצוג הכללי של נשים בתפקידים טכנולוגיים נטוע, בין היתר, בחוסר הייצוג הנשי בחינוך, בהכשרות ובתפקידים טכנולוגיים בצה"ל ובאקדמיה. מגמות אלו "זולגות" בהמשך לתעשייה עצמה. בחברות סטארט-אפ צעירות מנהלים נוטים להעדיף עובדים הדומים להם, עימם יש להם היכרות מוקדמת. כך נוצר מצב, בעיקר בחברות טכנולוגיות, שמנהלים מגייסים לחברות שלהם אנשים ששירתו עימם ביחידות טכנולוגיות, ובכך מנציחים פערים שהיו קיימים קודם לכן בצבא. תופעה זו מובילה בהכרח למיעוט של נשים בחברות צעירות, וכך הן לא נמצאות בחזית הקידמה הטכנולוגית, וגם פחות בתפקידי ניהול. כיום, לשמחתי, קיימת בתעשיית ההיי-טק, ובפרט בתעשיית הסייבר, יותר מודעות לצורך בקידום שוויון מגדרי ויש פעולות יזומות לשילוב של יותר נשים בתפקידים טכנולוגיים. אנחנו כקרן מדגישים את הצורך לפעול כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של חברות הסטארט-אפ שלנו על מנת לוודא זאת. בפועל, חוסר ייצוג נשי במוקדי קבלת החלטות בהיי-טק משפיע לרעה על החברה הישראלית כולה, ולכן בראייתי יש לכולנו אחריות לפעול בנושא. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? באופן אישי אני שמחה שלא חוויתי אפליה  על רקע מגדרי. לאורך הקריירה שלי זכיתי ליחס מקצועי ושיוויני, הן ממעסיקי והן מהיזמים והשותפים שאנחנו עובדים איתם בקרן באופן יומיומי. מדובר בסקטור תחרותי ודינמי, שבו שמים דגש על מקצועיות ולא על מגדר. בנוסף, בפרט בקרב יזמים, אנחנו רואים דור שבו גוברות ההבנה והחשיבות של שיוויון מגדרי, והמודעות לנזקי האפליה לתעשייה ולחברה בכללותה. יחד עם זאת, אף שהתחושה שלי היא שאפליה היום היא פחות מכוונת אלא תוצר של פערי ייצוג מוקדמים, הרי שהיעדר ייצוג שוויוני נוכח מאוד במוקדי קבלת החלטות חשובים, ואנחנו עדיין לא רואים מספיק נשים בתפקידי מפתח וניהול בהיי-טק. ככל שיהיו יותר ויותר נשים בתפקידים ניהוליים בכירים, כמו שותפות בקרנות או מנכ"ליות, הדבר יסייע לנשים אחרות בתעשייה לשאוף ולפעול באופן אקטיבי לשם כך.

הקרב הגדול שלו חיכו כולם, ממש מהרגע הראשון שבו OpenAI הציגה את GPT, הולך והופך למוחשי: החברה חשפה בסוף השבוע את SearchGPT – תכונה חדשה, שמפנה באופן ישיר את הכוונת אל מנוע החיפוש של גוגל, שמוביל את השוק בעוצמתיות לאורך שנים. המנוע החדש מתחבר לבינג של מיקרוסופט, שמבססת את מוצרי הבינה המלאכותית שלה על הטכנולוגיות של OpenAI. מבחינת ממשק משתמש, אין כמעט הבדל בין SearchGPT לצ'טבוט הפופולרי של החברה, ChatGPT. כמו במקרה של הצ'טבוט, לא מבצעים ב-SearchGPT חיפוש בסגנון הישן, אלא שואלים את המנוע שאילתה והתשובה מכילה מידע ותמונות מהרשת, יחד עם קישורים רלוונטיים. בנוסף, בנוהל המוכר, אפשר להמשיך ולשאול עוד שאלות לגבי התשובות, ואז יופיעו בפס צד אפשרויות לחיפושים מוצעים נוספים שמתייחסים לשאילתה המקורית. מנוע החיפוש החדש, שמוגדר על ידי החברה כאב טיפוס, פתוח ביניים רק לקבוצה קטנה של משתמשים, אבל OpenAI פתחה רשימת המתנה. "קבלת תשובות באינטרנט עשויה לדרוש מאמץ רב, ולעתים קרובות דורשת ניסיונות מרובים כדי להשיג תוצאות רלוונטיות. אנחנו מאמינים שעל ידי שיפור יכולות השיחה של המודלים שלנו עם מידע בזמן אמת מהאינטרנט תוכלו למצוא את מה שאתם מחפשים מהר וקל יותר", נכתב בבלוג של החברה. בנוסף, מבהירים ב-OpenAI שיש הבדל בסיסי משמעותי בין ChatGPT ל-SearchGPT – קיימת הפרדה בין מנוע החיפוש ליסודות האימון ליצירת הבינה המלאכותית היוצרת של הצ'טבוט. כמו כן, מבהירה החברה שגם אתרים שבחרו שלא ניתן יהיה להשתמש בהם לצורך אימון הצ'טבוט יכולים להופיע בחיפוש, כמו כל אתר אחר.

"מערכי המחשוב הממשלתיים השתנו בכל הקשור לבינה מלאכותית בכלל ולבינה מלאכותית יוצרת בפרט. מושגים אלה הם בממשלה כבר לא בגדר באזזז, הם לא מילה מקוללת, כפי שהיו לפני עשור, אלא הפכו להיות לחם חוקנו", כך אמר ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. אשכנזי דיבר במסגרת וובינר שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים. הוא התקיים היום (א') ודן בנושא "כשהטכנולוגיה מחפשת אתגר – כיצד מיישמים AI בארגונים". מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, שציטט מחקר של STKI, שלפיו רק כחמישית מהארגונים העלו לאוויר מודל מתקדם של בינה מלאכותית. לדברי אשכנזי, "המלחמה תפסה את רוב משרדי הממשלה במוכנות חלקית מאוד, ואנחנו, במשרד התיירות, לקחנו על עצמנו לטפל ב-84 אלף תושבים ותושבות מבין אוכלוסיית המפונים". "כבר כיום", אמר, "יש AI במקומות שונים בממשלה, גם אם בעצימות נמוכה. אלא שיש להכין לכך תשתיות מתאימות, להביט על המשתמשים כעל לקוחות ולתת את הידע הנכון. יש לבצע הכשרת עובדים בתוך הבית, כי קשה להעסיק מומחי ידע מחוץ לממשלה". "הגדרנו מדדי הצלחה לפרויקטים בתחום", ציין אשכנזי. "אנחנו עוקבים כדי לראות את היישום משתפר. כמו כן, אנחנו מקפידים לטפל בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות, לצד נטרול של חששות והתנגדויות. גם אנשי הטכנולוגיה נדרשים לשנות את עצמם ואת תפיסתם". "מפות חום" לעולם התיירות – בעזרת הטכנולוגיה החמה לדברי אשכנזי, "בעזרת כלים מהתחום החם של הבינה המלאכותית בנינו 'מפות חום' לעולם התיירות, על מנת להבין מה קורה בתחום. כך, אנחנו נערכים כבר בימים האלה לקראת 2025, שעליה הכריז האפיפיור כ-'שנת היובל' של העולם הקתולי. אנחנו נערכים כמו שנערכנו לשנת 2000, שבה, לצד האפיפיור, הגיעו ארצה כ-900 אלף מאמינים, שביקרו באתרים המקודשים לנצרות". "בנינו 'מוקד תיירות' וירטואלי והטמענו בו רכיבי GenAI", אמר. "בחרנו 10 עיריות עיקריות, שאנחנו נוטלים מהאתרים שלהן תוכן, מתרגמים אותו לשפות שונות וכך מספקים לתיירי הפנים יכולת לדעת מה קורה בעיר, למשל בהיבטי תחבורה או תרבות". אשכנזי ציין כי "עבור תיירי החוץ, מדובר בתהליכים אחרים. יש לנו כלי AI שמזהים עומסים בלשכות השירות, יכולים לדעת על תקלות באזורי תיירות ומאפשרים לקבל שירות. אנחנו ממתינים להפסקת האש כדי להתחיל ולהיערך לתיירות החוץ. לפני הקורונה ביקרו בארץ כ-4.3 מיליון תיירים בשנה, וב-2023 הנתון עמד על 3.8 מיליון, שהיה גדל אילולא המלחמה". הוא אמר כי "האתגרים שלנו ובכלל בעולמות הבינה המלאכותית הם רמת אמינות הנתונים והאיכות שלהם; היערכות ברמת התשתית; ואינטגרציה למול מערכות קיימות, לטובת ייעול התהליכים ושיפור מתמיד ברמת השירות". "עולם התיירות הוא הראשון להיפגע ממצבי חירום, והאחרון להתאושש", סיכם אשכנזי, "אבל אנחנו בונים על התאוששות מהירה, כפי שקרה בתום מגפת הקורונה. ה-AI תסייע לנו להגנה על מידע רגיש, ותקדם את השוויון וההוגנות בשירות הציבורי, עם שקיפות בקבלת החלטות אוטונומיות. מי שלא ירכב על הגל של ה-AI ימצא את עצמו מחפש מחוזות אחרים". עוד השתתפו בוובינר: חנה שילדר, סגנית מנמ"ר ומנהלת מגזר דיגיטל ואנליטיקה בחברת החשמל; עמית ערוסי, סגן מנמ"ר נתיבי ישראל; אודי טרבולסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של עיריית תל אביב-יפו; עידן דמרי, מנמ"ר אשכול רשויות שורק דרומי; אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס; וזאב גרינברג, מנהל פרויקטים בכיר ל-AI וענן בנס קלאוד.

"המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית ומסוכנת בתעשיית ההיי-טק, שנשענת על השקעות זרות, ושיעור תקציבי המחקר הממומנים על ידי גורמים מחו"ל, שהינו חריג וגבוה משמעותית בהשוואה למדינות העולם, עלול לחשוף את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשק כולו לסחרור ומשבר במצב שבו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל", כך נכתב בדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ), שהוגש בסוף השבוע לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. הדו"ח מציין שההיי-טק מהווה 48.3% מכלל היצוא של ישראל, כאשר תקציבי המו"פ הזרים מהווים 54% מסך ההשקעות בענף. על פי המועצה, בהינתן העובדה שההיי-טק אחראי לכמעט 50% מסך כל הכנסות היצוא של ישראל, התלות בכסף זר מסוכנת, במיוחד לאור העובדה שמאז השנה שעברה יש ירידה בהיקף ההשקעות של גורמי חוץ, והיא מחריפה עקב המלחמה. "מצב זה עלול להשפיע על כלל המשק, שמושפע מההיי-טק, ועלול להביא למשבר", מזהירים כותבי הדו"ח. כפועל יוצא מכך, המולמו"פ ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, הגדלת ההשקעות הממשלתיות בתחום, הגדלת מספר הסטודנטים למדעים, לרבות לתואר שלישי, וחיזוק העיר באר שבע כאקו-סיסטם חדשני של היי-טק ומחקר ופיתוח. "הצורך להרחיב את המו"פ בישראל – קריטי מתמיד" פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ, אמר כי "הצורך להרחיב ולהגדיל את המחקר והפיתוח בישראל, בעיקר אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, הפך קריטי מתמיד. תעשיית טכנולוגיות העילית הייתה הקטר שהוביל את המשק להישגים מרשימים, וחשיבותה רק גדלה לאחר ה-7 באוקטובר. התלות במימון מו"פ על ידי גורמי חוץ מהווה גורם סיכון משמעותי בזמן מלחמה". תחום שבו ישראל מובילה כבר 30 שנה בשלושת העשורים האחרונים, ישראל מובילה, בפער גדול יחסית, במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. הנתון בישראל עומד, נכון לסוף 2023, על 5.6%, כאשר מתחתיה נמצאות דרום קוריאה (4.9%), טאיוון (3.8%) וארצות הברית (3.5%). אלא שדרום קוריאה מצמצמת במהירות את הפער מולנו: הנתון זינק שם ביותר מ-50% בעשור האחרון. גם מדינות נוספות, כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון, נמצאות במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון. הדו"ח מתריע מפני המשך קיצוץ תקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וקורא לחזק את הקרנות הדו לאומות התומכות במחקרים משותפים. עוד ממליץ הדו"ח לממשלה להכריז על תוכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, כדי להפוך את המקצוע ליוקרתי ונחשק, ולשפר את איכות המורים העוסקים בתחום זה. אילו ערים הן המרכזיות בפעילות המו"פ בישראל? נתון מעניין נוסף בדו"ח מצביע על הערים המרכזיות בישראל בעולמות המחקר והפיתוח ובאקו-סיסטם שנבנה סביב זה: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. ירושלים מתפתחת בקצב איטי ביחס לקצב המקובל בתעשייה, ואילו באר שבע משתרכת מאחור ומעמדה הטכנולוגי לא מתקדם. הדו"ח מציע פתרונות לשינוי המצב בשתי ערים אלה. השרה גמליאל אמרה כי "הדו"ח מהווה תמרור אזהרה חמור למשק כולו, ומצביע על איום אסטרטגי על המשך המצוינות המדעית והחוסן הטכנולוגי של מדינת ישראל". היא ציינה כי "בימים אלה מגבש המשרד תוכנית רב שנתית לתעשייה כולה, שתיתן מענה לכלל המשק".