חלק מלקוחות קספרסקי (Kaspersky) בארה"ב גילו בימים האחרונים כי תוכנת אבטחת המידע שלהם הוחלפה, באופן אוטומטי, בתוכנת אנטי וירוס חדשה בשם UltraAV, כך דיווחו כמה מהם ברשתות החברתיות. חלק מהלקוחות אמרו שאין להם מושג שזה עמד לקרות ורבים זעמו על שלא עודכנו לפני ההחלפה. "התעוררתי כש(תוכנת) קספרסקי נעלמה לחלוטין מהמערכת שלי, וגיליתי כי באחרונה מישהו, שהוא לא אני, הטמיע לי Ultra AV ו-Ultra VPN, בזמן שישנתי", כתב אחד מהמשתמשים ברדיט (Reddit). משתמשים אחרים הגיבו לאותו שרשור ואמרו כי גם להם זה קרה. אחד מהמשווקים, שמכר את מוצרי קספרסקי עד החרם שהוטל על ענקית האבטחה הרוסית בארה"ב, אמר לעיתונות הטכנולוגית: "חטפתי עצבים" מהמהלך. בכיר לשעבר בסייבר בממשל האמריקני אמר: "זו דוגמה לסיכון העצום הנשקף מהגישה שמעניקה קספרסקי". מנגד, לקוחות אחרים דיווחו כי קיבלו במייל מקספרסקי הודעה על המעבר ל-UltraAV. Kaspersky antivirus has reportedly begun silently installing a new antivirus product called "Ultra AV" on United States-based users machines. tl;dr pic.twitter.com/HkCGt3PutD — vx-underground (@vxunderground) September 24, 2024 "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית" ביולי האחרון דיווחנו כי ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה שהיא עוזבת את ארה"ב. לדבריה, היא קיבלה את "ההחלטה העצובה והקשה" כי "ההזדמנויות העסקיות בארה"ב כבר לא קיימות".  הצעד בא לאחר שהממשל האמריקני הודיע על כוונתו לאסור מכירה של תוכנות תוצרת קספרסקי. העילה להוצאת הצו החריג היא חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית, בשל קשריה, לכאורה, של החברה הרוסית לקרמלין. שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, אמרה מוקדם יותר השנה כי "השפעתה של מוסקבה על החברה התבררה כסיכון משמעותי לתשתיות ולשירותים בארצות הברית. נקטנו בפעולה זו בשל היכולת והכוונה של רוסיה לאסוף ולהפעיל נשק של (איסוף, ריגול – י"ה) של מידע אישי של אמריקנים". ענקית הגנת הסייבר הרוסית, שפעלה בארה"ב משך שני עשורים, הכחישה שהיא מעורבת בכל פעילות שהיא המאיימת על הביטחון האמריקני. החרם על קספרסקי הסתייע בסמכויות רחבות שהטיל ממשל טראמפ ב-2017 והורחבו על ידי הנשיא ביידן – כדי לאסור או להגביל עסקאות בין חברות אמריקניות וחברות טכנולוגיה ממדינות של "יריבים זרים", כמו רוסיה וסין. זאת, ברקע החשדות להתערבות רוסית בבחירות לבית הלבן ב-2016. בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה שתעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. ב-2018 היא מסרה שהעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשוויץ. לא פעם נטען כי למוצרי קספרסקי, שפועלים למניעת נוזקות, יש יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים – מה שמציף חשש שנתונים אלה יעברו לרשויות ברוסיה. זאת, בהסתמך על חשיפת סוכנות בלומברג מ-2017 שלפיה יוג'ין (יבגני) קספרסקי עבד בקג"ב בתחילת דרכו הבוגרת, ואף למד הצפנה בשירות הביון. עוד נטען שיש, לכאורה, קשרים בין קספרסקי לשירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, בפרט – ולקרמלין בכלל. ב-2022, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, הוסיפה את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". הייתה זו הפעם הראשונה שחברה רוסית נוספה לרשימה, שמורכבת מחברות סיניות דוגמת וואווי ו-ZTE. נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA. Are you sure this is the only software that was installed? ???? pic.twitter.com/YuFCAUQKYk — Rob Joyce (@RGB_Lights) September 23, 2024 התוכנית לשנות אנטי וירוס דווקא הייתה ידועה בתחילת החודש דווח כי קספרסקי הגיעה להסכם עם חברת אבטחת הסייבר האמריקאית פנגו (Pango), המחזיקה ב-UltraAV. לפי ההסכם, לקוחות קספרסקי בארה"ב יועברו לתוכנת האנטי-וירוס החדשה יחסית. בעמוד באתר של UltraAV פורסמה הודעה, לפיה לקוחות קספרסקי המשתמשים ב-Windows יקבלו את האנטי-וירוס החדש עם המנוי הקיים שלהם, בלא שיידרשו לעשות פעולה כלשהי. גם קספרסקי ו-פנגו אישרו את המעבר ל-UltraAV. חלק מהלקוחות זעמו וכתבו נגד המעבר: "אני כועס עליהם… על שחדרו למחשבים שלי. הם היו צריכים לתת לי את האפשרות להחליט בעצמי האם לקבל UltraAV – או לא. מיד כשהבחנתי בהחלפה, הסרתי את ה-UltraAV ו-UltraVPN". רוב ג'ויס, המנהל לשעבר של אבטחת סייבר ב-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, צייץ בפוסט ב-X: "המשמעות של 'משתמשים הועברו' – היא שתוכנה הוסרה ומוצר אחר לגמרי הותקן באופן אוטומטי… לקספרסקי הייתה שליטה מוחלטת על המחשבים שלכם".

בווטסאפ, כך נדמה לפעמים, עסוקים כל הזמן בפיתוח של תכונות חדשות שהם רוצים להטמיע באפליקציית ההודעות המיידיות שמובילה את השוק. בהתאם לכך, בימים האחרונים, למעשה מתחילת השבוע בלבד, חלק מבוחני הבטא של האפליקציה, ל-iOS ולאנדרואיד – כל מערכת הפעלה בנפרד – התחילו לבדוק כמה אפשרויות חדשות ששולבו בגרסת הבטא שלהם. בוחני האנדרואיד, החל בגירסת הבטא 2.24.20.17, יכולים כעת לבחור למחוק את הסימונים, יש שמכנים אותם "בועות", המציגים בפניהם את הקבוצות/אנשים שיש הודעות שלהם שלא נקראו, וכמה הודעות שלא נקראו יש. במקום שהבועות והמספרים שבהן יתעדכנו בכל פעם לאחר שבוחנים את ההודעות בפועל, יכולים משתמשי הבטא שהאפשרות החדשה קיימת עבורם למחוק באופן מלא את כל סימוני הבועות הללו בכל פעם שמפעילים את האפליקציה – וכך להתרכז בהודעות החדשות שממוקמות בדרך כלל בראש הרשימה כברירת מחדל. חלק ממשתמשי הבטא בגרסה 2.24.20.19 ומעלה יכולים לעשות דבר נוסף שקשור לסימונים: לסמן בבת אחת את כל ההודעות שלא נקראו ככאלה שנקראו, ובעצם לבצע פעולה דומה לביטול סימוני ההתראות עם פתיחת האפליקציה, אם כי בדרך מעט שונה. בוחני הבטא של האפליקציה בסביבת האייפון, בגירסה 24.19.10.76 ומעלה, וכמו תמיד חלקם בלבד, יכולים כעת – כמו חבריהם בסביבת האנדרואיד – לחסום באופן אוטומטי קבלת הודעות מחשבונות שלא מוכרים להם. לא מדובר בחסימה אוטומטית מיידית, אלא חסימה של חשבונות ששולחים הודעות בנפח גבוה, כשברור למדי שמדובר בהספמה או בניסיון לגרום למשתמשים להימשך לאתר דיוג או פעילות עבריינית אחרת. האפשרות זמינה במסך ההגדרות המתקדמות של האפליקציה.

עוד "חבל הצלה" מסוים וחלקי נזרק בימים האחרונים לכיוונה של אינטל. לפי דיווח באתר בלומברג, חברת ההשקעות אפולו גלובל מנג'מנט, המתמחה בהשקעות בנכסים אלטרנטיביים, הציגה לאינטל השקעת הון בשיעור שיכול להגיע לחמישה מיליארד דולר. באתר אף נטען, כי ההצעה כבר נמצאת בבדיקה של דירקטוריון החברה. ההצעה הזו כבר גרמה אתמול לעוד עלייה של 4% במניה של אינטל. עם זאת, יש לציין, כי מדובר בהצעה ראשונית בלבד ולא הסכם שנחתם, ולא ברור גם מה התנאים שעומדים מאחורי ההשקעה, שהיא דומה להשקעה בחברת הזנק, כמו גם מה זה אומר מבחינת הניהול של אינטל לאחר מכן. לא מדובר במערכת יחסים חדשה בין שני הגופים. אפולו מעורבת בהרחבת מפעל הייצור של אינטל באירלנד: היא רכשה מאינטל אחוזים במפעל בהיקף של 11 מיליארד דולר, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה אינטל סגרה עסקה כזו בהקשר של מפעל ייצור כזה או אחר שלה. החדשות על ההצעה הזו מגיעות מיד לאחר שדווח, כי קוואלקום מעוניינת, לכאורה, להציע לאינטל השתלטות ידידותית על החברה. יש אנליסטים שאף טוענים, שההצעה של אפולו הגיעה כדי למנוע אפשרות לרכישה הזו, גם בגלל ההשקעה במפעל, ולמרות שגם כך הסיכויים של עסקה כזו קלושים למדי – ודרך אגב, עצם הדיווח על המחשבות הללו גרם לירידה של כמעט 5% בערך המניה של קוואלקום בכמה ימים בלבד.

גרינאוניקס (GreenOnyx) חברת האגרי-טק הישראלית המובילה, השיקה היום (ג') את Wanna Greens – הירק הירוק הקטן ביותר בעולם, המבוסס על צמח הוולפיה. לפי החברה, מדובר ב"מוצר חדשני העומד לחולל מהפכה בתעשיית המזון הטרי ובהרגלי התזונה של הצרכנים". הפיתוח של גרינאוניקס הוא תוצר של שיתוף פעולה עם השפית רותי ברודו וקבוצת R2M. עקב כך יהיו ה-Wanna Greens יהיו זמינים לרכישה במעדניות הקבוצה, ויימכרו באריזה של 50 גרם, במחיר של 12 שקל. מהפכת ה-Quantum-Farm – חקלאות בהשראת הטבע טכנולוגיית Quantum-Farm של גרינאוניקס. צילום: ג'וני ראש Wanna Greens הוא תוצר של טכנולוגיית ה-Quantum-Farm המהפכנית, שפותחה על ידי ד"ר ציפי שהם, ביולוגית, שותפה מייסדת ומנכ"לית החברה. ה-Quantum-Farm היא חווה פנים-מבנית, אנכית ומודולרית, המשלבת טכנולוגיות מתקדמות של אוטומציה ובינה מלאכותית. היא מחקה את הצמיחה הקוונטית שניתן לזהות בטבע, מאפשרת גידול בר-קיימא ומסמנת מהפכה אמיתית בתחום החקלאות.  שיטת הגידול הייחודית מאפשרת ייצור יעיל, נקי וסטרילי של Wanna Greens, תוך שמירה על ערכים תזונתיים גבוהים ומזעור השימוש במשאבים. לפי גרינאוניקס, "החקלאות הקוונטית מפחיתה את עלויות האנרגיה פי שלושה, את עלויות העבודה פי שלושה וחצי, ואת הצורך בשטח פי שלושה, ומקצצת במחצית את עלויות הציוד". Wanna Greens – ירק-על לא מהונדס  Wanna Greens מציע יתרונות עצומים בחבילה קטנה. הוא מכיל ערך תזונתי גבוה במיוחד, עם יותר ברזל מאשר מכיל תרד, יותר אבץ מברוקולי וקייל, ויותר אשלגן מכל ירק אחר.  הירק נוח ופשוט לצריכה, מספר כפות שלו, זה כל מה שהגוף צריך מען שדרוג אמיתי בתזונה. המוצר, כך נמסר, נשאר טרי במקרר למשך שבועות, ובזכות גידולו בסביבה סטרילית, אין צורך לשטוף אותו לפני האכילה. בנוסף, טעמו העדין מאפשר לו להשתלב בקלות בכל ארוחה, בין אם מתוקה או מלוחה. טעם עדין מאפשר לשלב בכל ארוחה, מתוקה או מלוחה. Wanna Greens. צילום: אסף קרלה ה-Wanna Greens אושר כמוצר Non-GMO – שאינו מהונדס – לאחר שעבר את ההסמכה המחמירה של פרויקט The Non-GMO. גרינאוניקס נוסדה ב-2013, כאמור בידי ד"ר שהם, שהיא חוקרת סרטן בגופי מחקר מובילים ובהם מכון ויצמן, אשר החליטה לפתח – בעקבות העלייה במודעות וההכרה בירקות-על ירוקים טריים – את הפיתוח המרכזי של החברה. מדובר בטכנולוגיה לגידול ומסחור של ירקות-על טריים ממשפחת עדשית המים (Duckweed). הזנים שהחברה מתמקדת בהם מוכרים בארץ כצמחי בר בשם 'כדרורית המים', כשבתאילנד הכינוי המסורתי לצמח הוא 'קאי נאם' (Khai Nam). יזמי טק בולטים במשקיעים ואורי וטרמן חבר חדש בדירקטוריון בנוסף להשקה הכריזה גרינאוניקס כי אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל היוצא, מצטרף לדירקטוריון שלה. וטרמן (50), כיהן לפני תפקידו האחרון כמנכ"ל שופרסל כמנכ"ל רשת Be והוביל את השקת הרשת וכניסתה כשחקן חדש ומשמעותי אל שוק הפארם בישראל. בעלי המניות העיקריים בגרינאוניקס הם המייסדים ד"ר ציפי שהם, המנכ"לית, ובן זוגה בני שהם, שמחזיקים יחד בהון המניות העיקרי של החברה (בדילול מלא), וחברת וילאר אינטרנשיונל, שבשליטת שלמה טיסר. בעל מניות מעניין נוסף הוא אהרון פוגל שגם מכהן כיו"ר הדירקטוריון. מחזיקי מניות הנוספים: פרופ' רות ארנון, מפתחת תרופת הקופקסון של טבע; מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט; ד"ר גדעון שטיין, המדען הראשי בחברת מובילאיי; פרופ' שמעון אולמן, שהיה ממייסדי חברת אורבוטק; קלמן שחם — אחד מצמד המייסדים והבעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם; וגם קיבוץ מגל.

"השימוש ב-AI בביולוגיה נעשה רב ומורכב יותר, לא רק בניתוח נתונים ביולוגיים מרובה-רבדים – אלא גם בתכנון מוצרים ביולוגיים מורכבים. AI מאפשרת לטייב ביולוגיה קיימת ואף 'להמציא' ביולוגיה חדשה, תוך חיסכון במשאבים רבים הנדרשים למו"פ 'רטוב' במעבדה הביולוגית", כך אמר ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס, רשות החדשנות. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר מלצר, כי "המורכבות בשימוש ב-AI בביולוגיה היא, למשל, בעולם הייצור של חלבון בתאים, בחיידקים, בשמרים ובעוד מערכות תאיות. זהו אלמנט יסודי בייצור ביולוגי. שיפור יעילות הייצור במערכות שונות – למשל על ידי תכנון רצפים גנטיים בהתאמה למערכות הייצור – הוא מרוץ חימוש בלתי נגמר בתעשייה. אזור נוסף הוא האנזים – חלבון המזרז תגובה כימית כלשהי, ומהווה אבן בניין בתהליכי ייצור ביולוגי. כך, תכנון אנזימים חדשים לגמרי באמצעות AI עשוי לייעל מאוד את התהליך ואף לאפשר פונקציות ייצור חדשות". AI כמענה למורכבות שבמחלת הסרטן סרטן, אמר ד"ר מלצר, "הוא מחלה מורכבת מאוד הנגרמת ומושפעת ממספר רב של מרכיבים. חלקם ניתן לזיהוי ולאפיון באופן פרטני אבל קשה מאוד לשלב את כולם במודל אחד לצורכי אבחון, או טיפול מותאם אישית, או לתכנון ופיתוח תרופות חדשות. מגוון חברות ישראליות משתמשות במערכות חישוביות עמוקות כדי לנתח נתונים ביולוגיים שונים – ולתת מענה למורכבות שמעמיד הסרטן בפני הקלינאים ומפתחי התרופות. AI מאפשרת לנתח נתונים במערכות בעלות מורכבות-יתר ולספק לקהילת הביו-מד בסיס איתן יותר לקבלת החלטות בקליניקה ובמעבדות המו"פ". ד"ר מלצר הסביר: "ברוב הפרויקטים בביו-קונברג'נס, הביולוגיה 'פוגשת' טכנולוגיות אחרות, הנדסה או תוכנה. כך, בתחילת המילניום, הדפיסו רצפי DNA קצרים על שבב שסייע לאבחון גנטי. התחום הלך והתפתח במשך השנים, וכיום אנו כבר מדברים על 'איבר על שבב' – כבד, כליה ואפילו מוח. על השבב ניתן לשים חיישנים ולקבל נתונים כגון טמפרטורה, מוליכות, רמת PH, מליחות ועוד. ה-FDA הבינו את ההתקדמות הטכנולוגית בתחום, והחליטו, בחוק מדצמבר 2022 – שאין עוד חובה לבצע ניסויים בבעלי חיים בתרופות שבפיתוח כתנאי לאישור ביצוע ניסוי קליני בבני אדם". "יש ביו-קונברג'נס גם בעולמות הנתונים", ציין ד"ר מלצר, "כך, חלה התקדמות באיסוף וניתוח של דאטה ביולוגית ממקורות שונים – גנומי, חלבונים, מטבוליזם, כמו גם מידע קליני, דוגמת תוצאות בדיקות דם ושתן. ניתן להפיק מנתונים אלה תובנות ביולוגיות למטרות רבות: לניהול ניסויים, לטיפול רפואי, ולחקלאות מדייקת טובה יותר. מדעני נתונים ומפתחי AI רבים עובדים על מידע טקסטואלי, אבל כאן מדובר במידע מורכב הרבה יותר, שמחייב שיתוף פעולה בין ביולוג ומדען הנתונים. במיזוג עולמות הביולוגיה והטק נסלל המתווה לדור הבא של ניתוח נתונים ביולוגיים". ביוני השנה מונה ד"ר מלצר למנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס. הוא אחראי למימוש התוכנית של פורום תל"מ לתחום זה. פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ) הוא גוף משותף לכמה גורמים ממשלתיים, שמטרתו לקדם יעדים אסטרטגיים לאומיים מבוססי טכנולוגיה באמצעות כינון תשתיות לאומיות למו"פ ועידוד שיתופי פעולה. בפורום פועלים גופי המו"פ: רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומשרד האוצר. "ביו-קונברג'נס הוא תחום סופר-מורכב", אמר, "המשלב בין הביולוגיה לעולמות התוכנה (למשל AI) וההנדסה (למשל טכנולוגיות מזעור). הידע והיכולות הנדרשות לו על מנת שיפותחו מוצרים בתחום הם רבים ומורכבים. אחד האתגרים בתעשייה הזו הוא החיבור בין אנשי תוכנה, חומרה וביולוגיה. הצלחת ישראל בתחום תלויה במספר גורמים: תשתיות – כך, פרסמנו באחרונה 'קול קורא' להקמת מעבדה לאומית לביו-שבבים; נדרש הון אנושי רב-תחומי – מצד אחד, צריך אנשים ש'דוברים' 2 שפות – ביולוגיה והנדסה, ומצד שני – מנגנונים להעמקת התקשורת וליצירת שפה משותפת בין מומחים בתחומים השונים; נדרש להשקיע בפרויקטים רב-תחומיים, אם ישירות בחברות מו"פ ואם דרך שת"פים (למשל מאגדים); בנוסף, יש להתאים את הרגולציה על מוצרים מורכבים כדי להאיץ את הפיתוח בתעשייה". "התוכנית הלאומית תוקצבה בשלב הראשון שלה בכחצי מיליארד שקלים לחמש שנים", סיכם ד"ר מלצר, "מדובר בשוק שיגיע לפי ההערכות לכארבעה טריליון דולרים ב-2030. מעצמות העולם משקיעות מיליארדים בתחום: אנו חייבים לעשות הכל – כדי להיות אטרקטיביים בעולם חדש זה".

חברת טורק (Torq), הפועלת בתחום ה-HyperAutomation לאבטחת סייבר מבוססת AI, מכריזה היום על סגירת סבב גיוס C של 70 מיליון דולר, בהובלת Evolution Equity Partners ובהשתתפות Bessemer Venture Partners, Notable Capital, Greenfield Partners ו-Strait Capital. בסבב השתתפו גם כמה אנג'לים בולטים, בהם גילי רענן, אסף רפפורט, נדיר יזרעאל, יבגני דיברוב ותומר שוורץ. טורק הוקמה בשנת 2020, על ידי עופר סמדרי המכהן כמנכ"ל, אלדד לבני, מנהל חדשנות ראשי, ולאוניד בלקינד, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). זוהי החברה השנייה של היזמים, שהקימו יחד בשנת 2017 את חברת לומינייט סקיוריטי, שפיתחה פלטפורמה לגישה מאובטחת לאפליקציות ארגוניות בסביבות היברידיות (ענן ורשתות מקומיות) ונרכשה על ידי סימנטק בסכום מוערך של כ-250 מיליון דולר בשנת 2019. טורק מעסיקה כיום כ-180 עובדים בישראל ובארה"ב, והחברה צופה, כי בשנת 2025 יגויסו עוד כ-130 עובדים, בהם בעיקר אנשי מוצר ופיתוח בישראל והרחבה של צוות המכירות בארצות הברית, ב-EMEA וב-APAC. סבב הגיוס הנוכחי מצטרף להרחבת סבב B מינואר האחרון של 42 מיליון דולר ומביא את סך ההון שהחברה גייסה בשנת 2024 ל-112 מיליון דולר. קודם לכן גייסה החברה בסבבי הסיד A ו-B סכום של 78.5 מיליון דולר, וסך ההון שגויס עד כה בהשתתפות הקרנות Evolution Equity Partners ,Insight Partners ,GGV Capital ,Bessemer Venture Partners ו-Greenfield Partners עומד על 192 מיליון דולר. בנוסף, טורק מכריזה על צמיחה בהכנסות ביותר מפי שלושה, זו השנה השנייה ברציפות. כמו כן, החברה מעריכה כי בסוף שנת 2026 תגיע להכנסה שנתית צפויה (ARR) של 100 מיליון דולר. טורק תשתמש בכספי הגיוס החדש לגיוס עובדים למחקר ופיתוח, למכירות ולהקצאת משאבים נוספים לפיתוחי GenAI מתקדמים. מרכזי בקרת סייבר בארגונים גדולים מנוהלים על ידי צוותים רבים של אנליסטים, המטפלים באלפי התראות יומיות הנוגעות לניסיונות פריצה, דליפות מידע או זהויות חשודות שמופיעות במערכת. חלק מההתראות אינן מקבלות מענה כלל, בעוד אחרות נבדקות לעומק ומתגלות כהתראות שווא, מה שמביא לבזבוז זמן ומשאבים. כדי לפתור את הבעיה, טורק פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת להפוך את הטיפול בהתראות סייבר לאוטונומי למחצה, תוך הפחתת המאמץ הנדרש מהצוותים האנושיים. HyperSOC – פלטפורמת הבינה המלאכותית לאבטחת סייבר של החברה, מספקת פתרון ייחודי לאוטומציה, ניהול ומעקב אחר תגובות SOC במהירות גבוהה במיוחד. בעזרת עיבוד שפה טבעית (NLP) היא מייעלת את חקירת אירועי האבטחה, סינון הנתונים והטיפול באירועים מורכבים. הפלטפורמה מאפשרת ניהול אירועים בקלות, תוך אוטומציה של תהליכים מורכבים, ובכך מפחיתה שחיקת עובדים כתוצאה מהתראות אבטחת סייבר חוזרות. כתוצאה מכך, צוותי האבטחה יכולים להתמקד במשימות אסטרטגיות ולפעול במהירות ובדיוק רב יותר להתמודדות עם איומים ולהגברת החדשנות. עם לקוחותיה של טורק נמנים תאגידים רב לאומיים, בהם טלפוניקה, זארה וזומאינפו, לצד שורה נרחבת של חברות, כגון ארמיס, וויז, סנטינל וואן, צ'ק פויט ועוד. סמדרי, המנכ"ל ומייסד שותף של החברה, אמר בעקבות הגיוס, כי "טורק נוסדה כדי לספק פתרונות מתקדמים לאתגרים המורכבים בתחום הסייבר. סבב הגיוס הנוכחי מדגיש את היכולות של HyperSOC, המבוססת על בינה מלאכותית, לייצר שינוי משמעותי לצוותי ה-SOC וממלאת תפקיד מרכזי בסיוע לארגונים ולתאגידים גדולים בהתמודדות עם התראות סייבר ומאפשרת להם להתייעל, תוך ניצול אופטימלי של משאבי כוח האדם ותגובה מאוד מהירה לאירועי אבטחת מידע".

העיר שנחשבת לשיאנית בהטמעת מעבדות דמיון במערכת החינוך בה היא פתח תקווה: עד היום הוטמעו בבתי ספר בעיר שבע מעבדות כאלה. מעבדות הדמיון הן מיזם של קרן אתנה, בהובלת נשיאה, אורי בן ארי. הקרן פועלת להעצמת המורים על ידי הענקת אמצעים טכנולוגיים. המעבדות פועלות בבתי הספר הבאים בפתח תקווה: התיכון השש שנתי רמון, חטיבות הביניים ברנר ומשה ארנס, בית החינוך פאול קור, בתי הספר היסודיים עין גנים והדר, ואולפנת אמית ישורון. בנוסף למעבדות, פועלות בפתח תקווה עוד תוכניות של קרן אתנה: בכלל בתי הספר היסודיים בעיר פועלת תוכנית ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה, ובכל בתי הספר לחינוך מיוחד – תוכנית iPad לכל מורה לחינוך מיוחד. כמו כן, יש בפתח תקווה את מרכז החדשנות הטכנולוגית בחינוך הראשון מסוגו בישראל, שנפתח לפני כמה שנים. "ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, רואה חשיבות רבה בקידום החדשנות בחינוך בעיר. הוא וצוותו, בהובלת סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך בעירייה, אנה נבות, ומנהל מינהל החינוך, רמי הופנברג, שותפים עם קרן אתנה לקידום החדשנות בעיר", אמר בן ארי. בטקס השקה של שתי מעבדות דמיון נוספות, שנערך באחרונה, ביקש גרינברג מקרן אתנה להטמיע מעבדות דמיון בבתי ספר נוספים בפתח תקווה. מהי מעבדת הדמיון? מעבדת הדמיון היא, על פי קרן אתנה, "מרחב תגליות אינטראקטיבי חדיש ואימרסיבי. במעבדה יש ארבעה מסכים, כולל על הרצפה, שמעצימים את החוויה והזיכרון לטווח ארוך. במערכת קיימים מאות מערכי שיעור בכלל נושאי הלימוד, אלפי סצנות ויכולת עצמאית של כל מורה להכין בקלות מערכי שיעור אימרסיביים אינטראקטיביים". בן ארי ציין כי "מעבדת הדמיון מאפשרת לתלמידים ולמוריהם מרחב למידה חדיש ומתקדם, שבאמצעותו יכולים התלמידים להתנסות בדרכי לימוד חדשניות, שיאפשרו להם פיתוח מיומנויות של המאה ה-21".

פורטינט – מובילה עולמית באבטחת סייבר – קיימה באחרונה את הכנס השנתי Fortinet Security Day באולם יורדי הסירה בנמל תל אביב. נושא הכנס היה The Journey to AI, וההרצאות התמקדו בדרכים שבהן הבינה המלאכותית משתלבת בתחום אבטחת הסייבר. כ-500 לקוחות מכל מגזרי התעשייה ושותפי החברה לקחו חלק ביום מעשיר של הרצאות, שהוביל צוות פורטינט ישראל. את הכנס הנחה השחקן והיוצר אמנון וולף ובסיומו התקיימה הרצאתו של דני פלד, שותף מנהל בקרן Stardom. נותני החסות של הכנס כללו חלק מהשותפים העסקיים הגדולים ביותר של פורטינט בישראל, כולל 2Bsecure מבית מטריקס, אואזיס, בזק בינלאומי, בזק עסקים, בינת, C-Data MSD, CYBCAST, Exclusive Networks, טלדור מבית וואן, סלקום עסקים, פרטנר ו-YOUCC. עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל, פתח את הכנס וסקר את השפעת ה-AI על עולם אבטחת הסייבר כיום: "לנו, כמי שעוסקים בענף הסייבר, כבר ברור כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מערכות AI משנות את פני ענף הסייבר באופן דרמטי, כאשר השימוש ב-AI יכול להיות בהיבט השלילי וגם בהיבט החיובי. כלומר, הן בהיבט ההתקפי והן בהיבט ההגנתי. בצד ההתקפי, התוקפים משתמשים בטכנולוגיות AI ככלי רב עוצמה המסוגל ליצור מתקפות מתוחכמות וממוקדות יותר, כמו פישינג מבוסס AI או מתקפות המשלבות אוטומציה, ובכך מגדילות את שטח התקיפה באופן משמעותי. לא מדובר בשאלה של 'האם', אלא 'מתי' תתרחש המתקפה". ישראלי הוסיף ואמר ש-"בצד ההגנתי, ה-AI מאפשר לנו לזהות איומים בצורה מהירה ומדויקת יותר מאי פעם. מערכות AI מתקדמות מנתחות כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, לוגים והתרעות מהמערכות שלנו, ביחד עם אינדיקטורים המגיעים מטלמטריה ברשת, מידע ממתקפות Zero Day, ארגוני מודיעין בעולם ומערכות CERT. כל המידע מעובד בתוך מנועי ה-AI, כך שהמערכת תזהה דפוסים חריגים ותספק התרעה מוקדמת על איומים פוטנציאליים. בכך, מערכות ה-AI מאפשרות לארגונים להיערך ולהגיב בצורה יעילה יותר לאיומים מתפתחים". ישראלי ציין כי "בפורטינט אנו עושים שימוש רבים ב-AI באופנים שונים, בין היתר, מזינים את מערך ה-SecOps, הכולל את המערכות FortiSIEM, FortiSOAR, FortiDeceptor, FortiEDR, FortiClient EMS ועוד בשילוב עם FortiAnalyzer. כל זאת כדי לבצע סט של פעולות, כולל זיהוי, הגנה, תחקור, חסימה, תיעוד והפעלת Playbooks לחסימה מידית של התוקפים – כאשר הכול עובד כפלטפורמה אחת המפחיתה את זמן הגילוי משבועות לפחות משעה". אלי פרנס, סגן נשיא לאזור ישראל, יוון ומזרח אירופה ב-פורטינט, דיבר בהרצאתו על גישה של אבטחה מבוססת פלטפורמה, אשר מציעה פתרונות חזקים ויעילים יותר בעולם המורכב של היום. הוא הסביר כי, "פלטפורמה זאת תשתית ארכיטקטונית שבאה להגן על אנשים, התקנים ונתונים מפני איומים. חלק מהיכולת הללו כוללות פיירוול, יכולות זיהוי ואימות, עמידה ברגולציה, הצפנות ועוד, אך הדברים הללו כבר לא מספיקים. בשלוש השנים האחרונות ארגונים רבים החלו להבין את המשמעות של טרנספורמציה דיגיטלית. המידע הוא עצום – איך מתמודדים עם כל המידע הזה, כאשר חלקו זדוני, חלקו לא קשור ואיך מנתחים אותו? התפקיד שלנו כספק פתרון הוא לאפשר לארגונים לעבוד בצורה שקופה". פרנס הוסיף כי, "אבטחה מבוססת פלטפורמה באה לתת מענה באמצעות ניהול אחיד, שליטה ובקרה מכל האזורים ואוטומציה של כל מה שקורה. זה מאוד חיוני לארגונים ומצריך מערכת הפעלה אחת. המטרה היא גם לאפשר קישוריות רק למה שהמשתמש צריך בצורה מאובטחת. פורטינט מספקת פתרון שמאפשר לארגונים להיות יותר מוגנים, לצד אוטומציה מלאה בכל נקודות הרשת. אבטחה מבוססת פלטפורמה הכרחית בעולם אבטחת המידע, בשילוב עם יכולות AI מהקצה, דרך הענן ועד למרכז הנתונים". עוד שיתף פרנס כי, "לאחרונה פורטינט רכשה שתי חברות – האחת היא Lacework, שמספקת פלטפורמת אבטחת ענן מבוססת AI ומשלבת בצורה רציפה את כל שירותי ה-CNAPP הקריטיים. הצירוף של Lacework לפורטינט מאפשר לנו להמשיך להתמקד במחויבות שלנו לאינטגרציה שמספקת אבטחה עקבית בסביבות המקומיות ובענן". "החברה השנייה היא Next DLP, המתמחה בהגנה על נתונים והגנה מפני סיכונים פנים-ארגוניים. באמצעות רכישה זו, פורטינט תשפר את המיצוב שלה בשוק מניעת אובדן הנתונים הארגוניים, ותחזק את המובילות שלה בשווקי ה-DLP המשולבים בתוך נקודות הקצה וה-SASE בהתאם לאסטרטגיה העסקית של החברה", סיכם פרנס. דיילי ציפי הייתה, התרשמה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: עופר ישראלי – מנהל פעילות פורטינט ישראל; נטע שרעבי – מנהלת צוות הנדסה אזורית בפורטינט; איתי גורן – מנהל צוות ההנדסה בפורטינט ישראל; ואלי פרנס – סגן נשיא אזורי בפורטינט. צילום: נדב כהן יונתן