אלכס משינסקי, המייסד והמנכ"ל לשעבר של בורסת הקריפטו צלזיוס (Celsius), הודה השבוע בבית משפט פדרלי בניו יורק באשמתו בעבירות של ייזום והוצאה לפועל של תוכניות הונאה ובמניפולציות פיננסיות במטבעות דיגיטליים, שהניבו לו מיליארדי דולרים. כזכור, משינסקי הישראלי – שנחשב בעבר לאחת הדמויות הבולטות בתעשיית הקריפטו – נעצר ביולי 2023 בארה"ב והואשם בתכנונה והפקתה של תוכנית מרמה רחבת היקף שפגעה באלפי משקיעים. לפי הודעת משרד המשפטים האמריקני, משינסקי הציג מצגי שווא למשקיעים בנוגע למצבה הפיננסי של צלזיוס, תוך שניצל את כספי הלקוחות להגדלת רווחיו האישיים Celsius founder Alex Mashinsky finally pleaded guilty to two counts of fraud and now faces a maximum 30-year prison sentence. However, it was obvious to me that he was a fraudster based on a single conversation. Why did it take authorities so long to figure out the obvious? pic.twitter.com/sxWpXffcPq — Peter Schiff (@PeterSchiff) December 4, 2024 "משינסקי תזמר אחת ההונאות הגדולות ביותר בתעשיית הקריפטו" "אלכס משינסקי תזמר אחת ההונאות הגדולות ביותר בתעשיית הקריפטו", אמר התובע הפדרלי הראשי של המחוז הדרומי של ניו יורק, דמיאן וויליאמס, בהתייחסו למקרה. "הוא פיתה משקיעי קריפטו מן השורה להשקיע מיליארדי דולרים ב-צלזיוס תוך הבטחות שווא שהשקעותיהם הן בסיכון נמוך… במציאות, צלזיוס מעולם לא הייתה רווחית", הוסיף התובע. כתב האישום המקורי נגד משינסקי כלל שבעה סעיפי אישום, אך הוא הודה לבסוף רק בשניים מהאישומים. על אף שלא הודה בהאשמות הנוספות, לפי הדיווחים, הוא הסכים לענישה מקסימלית של 360 חודשי מאסר, או 30 שנות מאסר. במסגרת ההודאה, הסכים משינסקי להחזיר כקנס יותר מ-48 מיליון דולר, שמהווים חלק מהרווחים שהפיק מהונאת הקריפטו. כעת ידוע כבר כי ההונאה בוצעה בשני שלבים: בראשון, משינסקי הטעה לקוחות בנוגע למצבה הפיננסי של צלזיוס, רווחיה, וקיימותה של החברה. הוא השתמש בכספי הלקוחות להימורים פיננסיים מסוכנים, תוך הסתרת ההפסדים מהמשקיעים. בשלב השני משינסקי פעל למניפולציה במחיר המטבע הדיגיטלי של צלזיוס, CEL, על ידי רכישת כמויות גדולות של המטבע בשוק הפתוח. רכישות אלו גרמו לעלייה מלאכותית במחיר המטבע, מה שסייע לו למכור את החזקותיו ב-CEL ברווחים עצומים. במהלך משפטו, משינסקי הודה כי שיקר למשקיעים וטען כי צלזיוס קיבלה אישור מרגולטורים, למרות שהמצב לא היה כזה. בנוסף, המנכ"ל לשעבר הודה כי שיקר בנוגע למכירת אסימוני ה-CEL שלו. נשלח ל-25 שנים בכלא. סם בנקמן פריד, מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו FTX. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-BigSotck ההונאה והשחיתות פשו בתעשיית הקריפטו צ'אנגפנג ז'או, מייסד בינאנס ומנכ"לה לשעבר. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ויקימדיה. נזכיר כי פרשת משינסקי התלוותה לעוד פרשיות שחיתות הונאה בפרופיל גבוה ש"כיכבו" בשוק הקריפטו וחוללו בו טלטלות קשות. פרשיות אלו, שכללו את מעצר ותביעת מייסד בורסת הקריפטו FTX, סם בנקמן-פריד, שנתבע על ידי ה-SEC שטענה נגדו כי הוא עסק ב"הונאה מסיבית לאורך שנים"; וכן את ההונאה של לקוחות בינאנס (Binance) – בורסת המטבעות הקריפטו הגדולה בעולם – שבה הואשם מנכ"לה, צ'אנגפנג ז'או. משפטו של סב"פ, שהתכחש למעלליו, הסתיים בשליחתו לכלא ל-25 שנות מאסר, ואילו במשפט של ז'או התוצאות היו שונות משום שהוא הודה באשמה (בהלבנ כספים) וריצה עונש מאסר של ארבעה חודשים בלבד. בשני המקרים הענישה כללה החזרת כסף גדול מההון הגנוב, אבל לא היו אלו סכומי שבאמת פיצחו את הלקוחות הגזולים. עקב פרשיות אלו, כולל המקרה של משינסקי וצלזיוס, החלה מגמה רחבה של קריאות לחיזוק הרגולציה על תעשיית הקריפטו ברחבי העולם.

ענקית הרשתות החברתיות מטא מתכננת להשקיע סכום עתק של 10 מיליארד דולר בפרויקט חדש ושאפתני: הנחת כבל סיבים אופטיים תת-ימי, שיחצה את העולם לאורכו ולרוחבו. הכבל, שאורכו הכולל צפוי להיות כ-40,000 קילומטרים, יקשר בין מזרח ארצות הברית לדרום אפריקה, משם ימשיך להודו ולאחר מכן לאוסטרליה, ולבסוף יחזור לחוף המערבי של ארצות הברית. המידע על הפרויקט, שזכה לשם הקוד W בשל צורת פריסתו של הכבל, פורסם לראשונה באתר TechCrunch, שציטט שני מקורות יודעי דבר המקורבים לחברה. על פי הדיווח, מטא תפרסם באופן רשמי את התוכנית הללו שלה בתחילת השנה הבאה. החברה אישרה את דבר קיומו של הפרויקט, אך סירבה למסור פרטים נוספים אודותיו. מטא – הידועה כחברת האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ת'רדס וחברות אחרות – היא כיום השחקנית השנייה בגודלה מבחינת צריכת התעבורה הגלובלית באינטרנט, עם 22% מכלל תעבורת המובייל. החברה כבר שותפה כיום ב-16 כבלים תת-ימיים ברחבי העולם, אך זהו הפרויקט הראשון בו היא תהיה הבעלים והמשתמש הבלעדי. Meta is investing $10B+ in a 40,000 km subsea cable to boost global internet usage and support its AI-driven growth. This marks its first fully-owned infrastructure project—a major milestone. https://t.co/q2WN5CE7JM pic.twitter.com/6SUANyXXG2 — Juan Carlos Pedreira (@juancpedreira) November 29, 2024 להפחית את התלות בחברות הטלקום המטרה העיקרית של הפרויקט היא לספק ל-מטא תשתית אינטרנט ייעודית שתתמוך בצמיחה המהירה של שירותיה ברחבי העולם, בדגש על פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, מומחים מציינים כי המהלך יאפשר למטא להפחית את תלותה בחברות טלקום, אשר נדמה כי נותרו מאחור במרוץ הטכנולוגי. הכבילה התת ימית מהווה מרכיב קריטי בתעבורת האינטרנט העולמית, אך חשופה לאיומים גיאופוליטיים ולפעולות חבלה. בשבועות האחרונים נחתך כבל תת-ימי במים אירופיים, והרשויות בשוודיה דרשו מסין לשתף פעולה בחקירה, אשר רמזה למעורבות כלי שיט סיני באירוע. בחודש מאי האחרון הזהירו גורמי ביטחון אמריקנים את מטא, גוגל וחברות נוספות כי כבלים תת-ימיים עלולים להיות נתונים לסכנת חבלה מצד ספינות סיניות. לאור החששות הללו, מטא מתכננת את מסלול הכבל החדש באופן שיעקו, ויימנע מאזורי מתיחות גיאופוליטיים, כמו ים סוף, ים סין הדרומי ומיצר מלאקה. ההקפדה על מסלול בטוח, לצד הבעלות הבלעדית על התשתית, אמורות להעניק למטא שליטה מלאה על נתיבי התקשורת שלה ולהבטיח את יציבות שירותיה. עם זאת, מומחים מזהירים כי למטא צפויה דרך ארוכה לפני שתצליח להוציא את הפרויקט אל הפועל. אחד המכשולים העיקריים היא המחסור בספינות כבלים תת-ימיות, אשר נחשבות ליקרות ושהביקוש להן מייצר המתנה ארוכה. "יש היצע מצומצם מאוד של ספינות כבלים", אמר לאתר TechCrunch אנליסט התעשייה ראנולף סקרבורו, והוסיף כי "הן יקרות כרגע ומוזמנות מספר שנים קדימה. מציאת משאבים זמינים לעשות זאת בקרוב – היא אתגר", הבהיר. על פי הערכות, עלות הפרויקט תעמוד בתחילה על 2 מיליארד דולר, אך צפויה לטפס ל-10 מיליארד דולר עם התקדמותו. מוומחים צופים כי הכבל ייפרס בשלבים וכי ייקחו שנים רבות עד שיהיה פעיל במלואו. כוונתה של מטא להשקיע בפרויקט תשתיות כה נרחב מהווה הצהרת כוונות משמעותית מצידה. החברה ממשיכה גם במהלך זה לבסס את מעמדה כשחקנית מרכזית בשוק האינטרנט העולמי, ומציגה מוכנות להשקיע משאבים עצומים – כדי להבטיח את עתידה.

2024 היא – ועוד מעט אפשר יהיה לומר הייתה – עוד שנה מאתגרת, ונמשכה בה אווירת אי הוודאות. אנחנו, באנשים ומחשבים, שבחודש שעבר ציינו 43 שנים שבהן אנחנו מלווים את קהילת ה-IT וההיי-טק, מתחילים לסכם את השנה. אנחנו יכולים לציין בגאווה שלמרות המצב המשכנו לשרת את הקהילה, בין היתר על ידי שורה של ועידות, שזכו להצלחה גדולה ולא מובנת מאליה. האלפים הרבים של האנשים שפקדו את אולמות הכנסים שלנו, בסדרה של אירועים שקיימנו גם בימים מתוחים ולא הכי שמחים אלה, הוכיחו שענף ההיי-טק הוא העורף הכלכלי של מדינת ישראל. הוא בין הגורמים המרכזיים, אם לא הגורם המרכזי, שמאפשרים לצה"ל ולמערכת הביטחון להתמודד עם שמונה זירות לחימה, ולמדינה להמשיך בשגרת חיים סדירה, פחות או יותר. כל זאת בשעה שחיילינו עדיין נלחמים בחזיתות השונות, רוב התושבים בצפון ולא כל התושבים בדרום חזרו לבתיהם, ו-101 חטופים עדיין סובלים בשבי החמאס בעזה. אנחנו לא שוכחים, ומקפידים לציין זאת בכל כנס וכנס. בחודש שעבר ובשבוע הראשון של שבוע זה ערכנו כמה ועידות גדולות, שעסקו בנושאים הכי חמים שעומדים על סדר היום הטכנולוגי והלאומי. הקהל הצביע ברגליים והביע אמון בנו – וחשוב מזה בהיי-טק הישראלי – שוב ושוב. ניתן היה לפגוש בכנסים אנשים שסוגרים שנה ויותר במילואים, ובין לבין מנסים להמשיך לתפקד, וכחלק מזה מגיעים לכנסים. אוהד חמו, הפרשן לענייני ערבים של חדשות 12, מרצה בפני הקהל בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים, השבוע. צילום: ניב קנטור ועידת הפסגה של ענף במלחמה ביום א' השבוע ערכנו את ועידת הפסגה השנתית של הענף, Top Summit, שהגיעו אליה משתתפים מקצוענים רבים: מנמ"רים, מנכ"לי חברות ה-IT המובילות בישראל, ספקים ולקוחות. בפאנלים שנערכו במסגרת הוועידה, שאותה הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12, ציינו המשתתפים את העובדה שלמרות המצב, הארגונים המשיכו לעבוד, ואיתם גם החברות הספקיות. זה לא היה פשוט: גם חברות אלה התמודדו עם הגיוס הנרחב של עובדים למילואים, ועם הצורך לשנות תוכניות ולהתאים את עצמן למציאות המשתנה. ההמשכיות התפקודית, הסבירו הדוברים, חשובה לא רק לעורף בישראל, אלא גם כלפי העולם. והרי עיקר הלקוחות של חלק ניכר מחברות ההיי-טק הישראליות נמצאות בחו"ל, שלא לדבר על כך שרוב ההשקעות בסטארט-אפים כחול לבן מגיעות מעבר לים. במהלך האירוע קיבל ד"ר נחמן אורון, מוותיקי ה-IT בממשלה, את אות יקיר התעשייה, על פועלו הנמרץ וארוך השנים למען התקשוב הממשלתי. בחודש שעבר קיימנו אירוע שיוחד לתקשוב הממשלתי – את הכנס השנתי eGov, שהשנה שונה שמו ל-AIGov. הכנס הזה מתקיים מעל 20 שנים ברציפות, והוא נעשה בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ובסיוע ד"ר אורון. לאירוע הגיעו בכירים בתחום התקשוב בממשלה ובמגזר הציבורי, והוצגו בו תוכניות העבודה של המשרדים השונים בתחומי הבינה המלאכותית, ענן הנימבוס והאצת הדיגיטציה של שירותי הממשלה. מימין: פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ומקבל האות, ד"ר נחמן אורון. צילום: ניב קנטור בשבוע השני של נובמבר התקיים בהפקת אנשים ומחשבים כנס שנתי נוסף – של עמותת בוגרי ממר"ם. המועד המקורי לקיומו היה כמה שבועות קודם לכן, אולם הוא נדחה כמעט ברגע האחרון, עקב האיומים האיראניים לירות טילים על ישראל, שלמרבה הצער התממשו. במפגש ניתן היה לראות, ולא במקרה, בעלי תפקידים רבים ששירתו בממר"ם וכיום נמצאים בצמרת ה-IT בישראל – הן בשוק הארגוני, הן בממשלה והן בחברות שעובדות עם הענף. זהו פסיפס שמייצג נדבך חשוב מאוד בסיפור הגדול של אומת הסטארט-אפ. מה בשנה הקרובה? עם הפנים קדימה לשנת 2025, שכבר נוקשת בדלת, השלמנו את התוכניות לוועידות, לכנסים ולמפגשי הפורומים שנקיים במהלכה. בתחילת ינואר נערוך את הוועידה השנתית ICS, שעוסקת בסייבר ובתשתיות, בהובלת יועץ הסייבר הוותיק והבכיר דניאל ארנרייך. באותו החודש תתקיים ועידת GenAI, שתעסוק בתחום החם ביותר כיום, שמאתגר את הארגונים ואת התעשייה – הבינה המלאכותית היוצרת. כמו כן, נקיים באותו החודש את הכנס השנתי של לשכת המבקרים הפנימיים – IIA. בסוף פברואר ייערך בפעם השנייה כנס הנימבוס, שירכז אליו את האנשים שעוסקים באחד המיזמים הלאומיים המשמעותיים ביותר: הענן הממשלתי הציבורי. זו עוד דוגמה למשקל החשוב שיש לממשלה בהנעת המגזר הטכנולוגי, מאחר שפרויקט נימבוס מאפשר לשורה ארוכה של חברות להשתתף בחלקים שונים של המכרז. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שהצליחו לשכנע שתי חברות ענן וטק גדולות – AWS וגוגל קלאוד – להקים בה דאטה סנטרים. נוסיף להיות חלק מסיפור ההצלחה של אומת החדשנות, שגם בתקופת חירום, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מהווה הקטר שיוביל את המשק להתאוששות עם סיום המלחמה. התקווה היא שבשנה הבאה נראה פה איתנו את 101 החטופים והחטופות, שנמצאים מאז ה-7 באוקטובר במרתפי ובמנהרות החמאס עוד אירוע שנקיים בחודש פברואר הוא טקס מצטייני המחשוב השנתי, IT Awards. אירוע זה נחשב למרכזי ביותר בענף ובמשק בכלל, ובאה בו לידי ביטוי הפעילות של מאות ארגוני IT, שפיתחו וסייעו לארגונים שלהם לממש את ליבתם העסקית. זהו אחד הטקסים היותר מרגשים, ובאופן טבעי, הוא מרכז אליו משתתפים רבים. האירוע מבטא את הרצון של מנהלי הטכנולוגיה לפרגן ולהודות לצוותים ולעובדים שלהם, שבדרך כלל נמצאים מאחורי הקלעים. לצד הטקס הזה ייערך טקס המנמ"ר המצטיין, שבו מוענקים אותות הערכה למנמ"רים שהוכיח מנהיגות טכנולוגית, יוזמה וחדשנות. בהמשך השנה מתוכננים עוד שורה ארוכה של כנסי לקוחות, ועידות מגזריות, וכן המשך התנופה בפעילות של הפורומים של אנשים ומחשבים, ביניהם פורום המנמ"רים C3, שמוביל התכנים שלו הוא רונן זרצקי, ופורום הסייבר, בהובלה של גיא מזרחי. כמו כן, מתוכננים כמה פורומים חדשים, שעליהם נעדכן בהמשך. משתתפים בכנס Lynx DevCon. צילום: תומר פולטין עד סוף השנה הנוכחית ובשנה הבאה נמשיך לקיים גם את הכנסים של המותג היחסית חדש שלנו, Lynx, שגם הם מושכים אליהם קהל רב. רק בשלושת החודשים הקרובים יתקיימו חמישה כנסים כאלה: ביום ראשון הקרוב נקיים את כנס Lynx DevOps, שבו יטלו חלק מפתחים, מנהלים ובכירים בעולמות הפיתוח ממיטב החברות, שיבואו להתעדכן בהתפתחויות החדשות ובפתרונות החמים בתחום. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר, נקיים את כנס Lynx SaaS, שיעסוק בעולמות התוכנה כשירות. ב-15 בינואר נערוך כנס חדש – Lynx Proptech, שיעסוק בתחום המתפתח של טכנולוגיה לעולם הנדל"ן. שני כנסים נוספים יתקיימו במרץ – Lynx Security Summit ו-Fintech Junction, שכבר הפך למסורת בעולם הפינטק ונחשב לכנס המרכזי של ענף הטכנולוגיה למגזר הפיננסי. האתר של הענף את כל הפעילות הזו מלווה מערכת אנשים ומחשבים, באמצעות הפורטל הפופולרי, שאתם קוראים בו עכשיו, והניזולטר הוותיק DailyMaily. שניהם מסקרים את עולמות ה-IT והטכנולוגיה לגווניהם, בישראל ובעולם, ומהווים מקור המידע המרכזי של קהילת ההיי-טק הישראלית. בשנה הקרובה נרחיב את מיזם הפודקאסט שלנו, שמעמיד את המיקרופון לטובת גיבורי הקהילה. השורה התחתונה: אנחנו, באנשים ומחשבים, גאים להיות חלק מהאקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי, שהמשיך לפתח, לשרת ולייצא השנה תחת אש, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. נוסיף להיות חלק מסיפור ההצלחה של אומת החדשנות, שגם בתקופת חירום, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מהווה הקטר שיוביל את המשק להתאוששות עם סיום המלחמה. התקווה היא שבשנה הבאה נראה פה איתנו את 101 החטופים והחטופות, שנמצאים מאז ה-7 באוקטובר במרתפי ובמנהרות החמאס.

עובדי ועובדות חברת ההיי-טק גלאסבוקס (Glassbox), המתמחה בניתוח נתוני גלישה בערוצים דיגיטליים, נרתמו להנצחת זכרו של רס"ל אביחי אמסלם ז"ל שנפל ב-9 באוקטובר 2023. העובדים, שנחשפו לסיפורו מפיה של הילה אמסלם, סמנכ"לית ה-HR של החברה, שאביחי היה בן דודה, השתתפו בטיפוח גינה קהילתית בעיר לוד. אביחי לקח חלק בהקמת הגינה, וחבריו ליחידה מגדוד 7008 חטיבה 551 יזמו פרויקט הנצחה בגינה זו. העובדים סייעו לשפץ ולשפר את הגינה ומתקניה, שתלו צמחים ופרחים, שיפצו ספסלים ופרגולות מעץ ועוד. הילה אמסלם אמרה, כי "ההתגייסות של עובדי ועובדות החברה נועדה לא רק להנציח את זכרו של אביחי, אלא גם להנציח את הערכים שלאורם חי ופעל, ובראשם ערך הנתינה והאהבה לזולת ולכל מי שזקוק לעזרה. התרגשתי מההתגייסות של עובדי החברה ואנו מודה להם בשמי ובשם המשפחה על תרומתם להנצחת אביחי. ברגעים כאלה אני בטוחה שחברה יכולה להיות 'משפחה' במובן האמיתי של תחושת שייכות, קרבה, אינטימיות וערכים משותפים". רס"ל אביחי אמסלם ז"ל היה בחייו ובמותו סמל של נתינה ואהבה לזולת. לצד פעילותו כמהנדס מבריק בחברת אלביט, הוא היה פעיל יומם ולילה במיזמים חברתיים רבים, ובין השאר הוא ומשפחתו שימשו כמשפחתון בכפר הנוער תלפיות בחדרה והיו המסגרת המשפחתית של נערות בסיכון. עם פרוץ המלחמה הוא התגייס למילואים, וב-9 באוקטובר נפל בקרב עם חוליית מחבלים בעת ההגנה על תושבי הדרום. את תפיסת עולמו הייחודית הוא הספיק להנציח במשפט: "כשאני עוזר למישהו שקשה לו, לא קשה לי". משפט זה מלווה כיום ומספק השראה למשפחתו, לחבריו, לחבריו ליחידה ולכלל מוקירי זכרו. במסגרת תכנית התנדבות ותרומה שמפעילה גלאסבוקס העובדים והעובדות בארץ ובעולם השתתפו בשבועות האחרונים במיזמי התנדבות נוספים להנצחת הנופלים. עובדי החברה בארץ חילקו צעצועים ומשחקים במחלקת הילדים בבית החולים שיבא. במשרדי החברה באנגליה מקדימים החודש את הפעילות התנדבותית לזכרו של פיל הדסון, עובד שנפטר לאחרונה, שאיכות הסביבה היה נושא חשוב מאוד בחייו. בין השאר יזמה החברה פרויקט ניקיון סביבתי באזור המשרדים והיא גם מזמינה את העובדים לתרום לחקר הסרטן בבריטניה, מטרה חשובה למשפחתו של פיל. עובדי החברה בארה"ב חוברו לפלטפורמה התנדבותית המציגה בקשות לסיוע של ארגונים שונים ומאפשרת לכל עובד לבחור את הארגון שלו יסייע על פי העדפותיו ועל פי תחום ההתמחות והידע שלו הרלוונטיים לבקשה.

גוגל רמזה בעבר על כוונותיה להוסיף תכונות שיהפכו את ג'מיני לסייעת טובה יותר, וכעת היא מממשת את הבטחתה עם תכונה חדשה שנוספה למודל ה-AI שלה, שמאפשרת לבצע שיחות ולשלוח הודעות בלי לבטל את נעילת המסך. התכונה, שאותרה על ידי 9to5Google, מתבטאת בהגדרה חדשה של " Make calls and send message without unlocking" תחת הגדרת ""Gemini on Lock Screen בתפריט ההגדרות של ג'מיני. לפי הדיווח, תכונה זו מופיעה בגירסת הבטא האחרונה של אפליקציית Google. עם זאת, האפליקציה מזהירה את המשתמשים כי ה-AI לא תתפקד כראוי אם אפליקציות ה"שיחות וההודעות" שלהם לא מופעלות בג'מיני. ברגע שהתכונה מופעלת, המשתמשים יכולים להציג שטח קטן של ג'מיני על מסך הנעילה שלהם כדי להתקשר למישהו. נראה כי משתמשים יכולים להקליד או לומר בקול למי הם רוצים שג'מיני יתקשר. כל מה שנדרש הוא להתחיל את ההוראה עם "חייג" ואחריה שמו של איש הקשר. גוגל מציינת גם, כי משתמשים יכולים לייצר ג'מיני על מסך הנעילה באמצעות הפקודה "היי גוגל". עוד מציין הדיווח, כי תכונת ג'מיני על מסך הנעילה אינה זמינה בכל מכשירי האנדרואיד. אם המכשיר אינו תומך בתכונת ה-surfaces, ג'מיני לא יבצע את בקשת השיחה. במקום זאת, הוא יבקש מהמשתמש לבטל את נעילת המכשיר לפני שמבצעים פעולה כלשהי. התכונה החדשה של שיחות והודעת בלי ביטול נעילה עדיין אינה זמינה בצורה רחבה ואותרה בגירסת 15.48 של אפליקציית גוגל.

בעקבות ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בשנים האחרונות צברה הרפואה מרחוק תאוצה משמעותית, ומאפשרת לאבחן ולהציל את חייהם של אנשים שחווים מצב חירום רפואי. מצבים רפואיים כגון אירוע לבבי מסכן חיים עלולים להתרחש גם במקום העבודה ובשעות הפעילות העסקית וגם בקרב אנשים צעירים. לעיתים, ההבחנה בין התקף חרדה לאירוע לבבי מבלבלת מאוד. ייעוץ רפואי ראשוני עם מוקד מקצועי וזמין תוך שניות, המעניק מענה מתאים, יכול במקרים רבים להרגיע את העובד, לאפשר טיפול נכון וגם להציל חיים. מענה רפואי זמין ונגיש הוא לא פעם ההבדל בין חיים ומוות. "מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים, כי אנשים שאינם מרגישים טוב מתלבטים לעיתים שעות אם לפנות לקבלת טיפול רפואי, או לכל הפחות לייעוץ רפואי", מספר יוסי רון, מנהל מגזר עסקי של חברת הטלרפואה שחל. "במקרה של אירוע לבבי, זמן ההתלבטות הזה עלול להוביל לכך שהטיפול שזקוק לו העובד יגיע מאוחר מדי". בנוסף, "גם כשאנחנו מרגישים לא טוב, במקרים רבים אנחנו לא ממהרים לפנות לקבל טיפול", מוסיף רון. לנהל את המצב הרפואי במקום העבודה נראה שבדיוק בשל כך הוקם שירות שחל עסקים, אשר מציע, בין היתר, מוקד רפואי מקצועי, המאפשר לעובד בחברה וגם לאורחים המזדמנים לקבל מענה רפואי טלפוני מיידי מרופא או אחות, שיסייעו לו באבחון מצבו, מבלי שיידרש לעזוב את המקום. "השירות שאנחנו מעניקים מאפשר לנו לנהל את המצבים הרפואיים באתרי החברה", מסביר רון. "מרגע שאותו מקום עבודה מקבל מאיתנו מספר מנוי עסקי, זה אומר שכל הנוכחים באותו מקום יקבלו חבילת שירותים, שבראשה מוקד הטלה-רפואה שלנו לרפואה מרחוק, שקיים מאז 1987". "זה לא מוקד רגיל", מסביר רון, "אלא מוקד שיושב בו צוות רפואי מיומן. הרי צריך לדעת איך לבצע אבחון מרחוק, לאבחן אירוע לבבי או אירוע מוחי אם הם מתרחשים, חלילה – ומרחוק, דרך הטלפון. באמצעות המוקד הרפואי אפשר להתייעץ איתנו בכל דבר, וכך נוהגים בחברות המנויות בשירות זה, העובדים מרגישים בנוח לפנות אלינו ולהתייעץ בנוגע לכל שינוי במצבם הרפואי. שחל היא גם חברה טכנולוגית, המפתחת בישראל מכשירי טלה-רפואה מתקדמים, המאפשרים העברת נתונים רפואיים בזמן אמת ממקום העבודה למוקד הרפואי: מכשיר א.ק.ג מלא, באיכות בית החולים – כך אפשר לבצע פענוח א.ק.ג של עובד בזמן אמת. בתוך שתי דקות תתקבל במוקד תמונת מצב לגבי מצבו הבריאותי של העובד. בדיקת דם לזיהוי מהיר של אירוע לבבי – בימים אלה, מושק במגזר העסקי השימוש בבדיקת Biomarker – בדיקת דם חדשנית לזיהוי אירוע לבבי – בלעדי בשחל. "היתרון הגדול הוא בכך, שאנחנו יכולים לקצר משמעותית את זמן התגובה – עניין קריטי כשמדובר באירוע רפואי מסכן חיים", אומר רון. ציוד חיוני משלים ללקוח עסקי: מכשיר א.ק.ג נייד, ערכת ביומרקר לגילוי אירוע לב ולחצן מצוקה נייד. צילום: שחל שירותים משלימים השירות הרפואי שחברת שחל מעניקה לחברות הוא כמובן גולת הכותרת, ואולי הכלי השכיח ביותר בשימוש בקרב העובדים, אך הוא לא היחיד. "מנוי שחל עסקים מציע שירותים משלימים, שלטעמי הם רלוונטיים מאוד לחברות היי-טק", מפרט רון. "כך, למשל, שירות הדפיברילטור, מכשיר ההחייאה, שאנחנו מספקים למנויים במחיר אטרקטיבי. ברגע שיש דפיברילטור במקום העבודה, המוקד הרפואי יודע היכן הוא מוצב, וכך כאשר אדם מתקשר במקרה חירום, המוקד ידע לכוון אותו למקום הזה ולהנחות אותו כיצד להשתמש בו. כל זאת תוך שאנחנו מלווים את האירוע מתחילתו ועד סופו. בימי שגרה אנחנו גם מעניקים שירותי תחזוקה למכשיר ועוד. "בנוסף, חברות רבות אף החלו להצטייד בלחצני מצוקה ניידים של שחל, והשימוש בהם עשוי לשפר את תחושת הביטחון באירוע חירום רפואי", מציין רון. עוד הוא מוסיף, כי "אנחנו מעבירים גם הדרכות עזרה ראשונה לעובדים על ידי מדריכים מקצועיים ומנוסים – עבור כלל העובדים ועבור מגישי עזרה ראשונה בחברה. זה שירות משלים נוסף שלנו, וכך, ככל שהחברה תבצע יותר הדרכות נוכל לסייע לאנשיה לפתח מיומנויות חשובות מאוד למענה רפואי ראשוני ברגעי האמת". מענה דחוף במקרה חירום עד כאן אלו פעולות שבשגרה. אך מה קורה כאשר, חלילה, נדרש מענה דחוף במקרה חירום? גם כאן השירות של שחל עסקים מציע מענה כולל: "במקרה חירום אנשי המוקד שלנו יודעים להנחות את העובדים במקום ולהזעיק ניידת טיפול נמרץ במידת הצורך. מאחר שמדובר במנוי שלנו, הפנייה אל המוקד לא אנונימית: עם קבלת השיחה, מופיע אצלנו על המסך כל פרט חשוב – שם החברה, כתובת, אנשי קשר נוספים לשעת חירום ועוד. באזורים נרחבים בארץ יש לנו ניידות טיפול נמרץ שלנו, שמאוישות על ידי רופא ופרמדיק ובטכנולוגיה הכי מתקדמת. "כשהחברה מקבלת את השירות הכולל היא זוכה למעטפת שלמה: הכשרה, מענה וייעוץ – וגם תמיכה וסיוע אונליין. במקרה חירום או במצב רפואי שחשוד כמסכן חיים זה ביטחון אדיר", מסכם רון. "זהו שירות שנותן שקט נפשי לעובדים, וגם למקבלי ההחלטות בחברה, ולמען האמת – מדובר ביחסי ציבור מצוינים לחברה, בדגש על חברות היי-טק שמעוניינות לשמר את העובדים ולספק להם את התנאים הטובים ביותר. יש כאן אמירה מצד החברה: היא דואגת לעובדים, החיים והבריאות שלהם חשובים לה, ולא רק כסיסמה". לחצו כאן לפרטים נוספים על שחל עסקים, או לאתר החברה.

מה העלות לבנות מוצר MVP – מוצר (טכנולוגי) בר קיימא – וכמה זמן לוקח לעשות זאת? על שאלה זו ביקש להשיב יובל בר אור, מייסד משותף ומנכ"ל טריולה, בכנס Lynx Disrupt של מותג Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. טריולה היא קבוצה בת שלוש חברות: טריולה עצמה, שהיא חברת טכנולוגיות לתחום הביטוח, פיטנגו UX, שמתעסקת בחוויית משתמש, ופיטנגו אקדמי. בין יתר לקוחותיה נמנות מיקרוסופט, אוברוולף, ג'ייפרוג, טאבולה, פלייטיקה ורשת השידור האמריקנית פוקס. "MVP הוא מוצר שהאפיון הבסיסי שלו הוא זה שנותן את הערכים שלו. מוצר שכשמתחילים לעבוד עליו, בכל פעם נזכרים בעוד משהו שצריך לעשות ושאפשר לפתח", אמר בר אור. "הטיפ שלי הוא שזמן הפיתוח המקסימלי למוצר MVP הוא בין שלושה לארבעה חודשים. מעבר לזה זה כבר לא MVP, וזה סימן עבור החברה, בעיקר אם היא סטארט-אפ, להפסיק את הפרויקט או לקצץ בו". בר אור הציג את לוח הזמנים של פיתוח מוצר MVP, שמתחיל בעיצוב המוצר, ממשיך בפיתוחו ומסתיים בבדיקות ו-וידוא של יציבות המערכת. "בהתחלה", ציין, "רצוי לנסח את החזון שעומד מאחורי המוצר, לאחר מכן לייצר ולפתח אותו, ובהמשך לזקק את הערך שיש בו, לעצב את הקונספט שלו ולעצב אותו כך שיהיה מתאם למסכים של המשתמשים בו". כמה זה עולה לנו? "הזמן האידיאלי לפיתוח מוצר MVP הוא בין חודשיים לשלושה והעלות של הפרויקט היא בין 80 אלף ל-120 אלף שקלים. במה זה תלוי? מה שקובע את העלויות הוא הפוקוס של הארגון המפתח – הדרך שבה הוא מגיע לאפיון ועד כמה המנהלים קשובים לצוות הפיתוח", הוסיף בר אור. "בדרך כלל", אמר, "המודל שלפיו פועלים בפרויקט כזה הוא פרונט אנד, צד שרת, עם מפתחים ובודקי איכות בחלקי משרה. מדובר בעלויות שכר של 130-140 אלף שקלים לחודש, מה שיכול להגיע לכמעט חצי מיליון שקלים – כאמור, רקלעלויות שכר. התקציב המלא לפרויקט הוא בערך 600 אלף שקלים". לדבריו, "מה שהרבה מאוד סטארט-אפים לא מבינים הוא שתהליך הפיתוח לא מסתיים כשהפיתוח עצמו מסתיים, אלא כשהמערכת נכנסת לשלב היציבות, אחרי שעולים לאוויר ופוגשים את כל הבאגים. ההמלצה שלי היא, אחרי שמסתיים הפיתוח עצמו, להשאיר מפתח כדי שיעבוד על המערכת – אחד שמכיר את ה-MVP על בוריו ויודע לתת מענה בזמן אמת". "כדי לפתח על הצד הטוב ביותר", סיים בר אור, "כדאי לסטארט-אפ למצוא פרטנר טוב – חברה קטנה אבל לא קטנה מדי, שיש לה את המומחיות והניסיון, ושאפשר ליצור תקשורת טובה איתה". עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני, שמתמחה בעולם הפטנטים. הוא התמקד בנושא הפטנטים בעולם הטכנולוגיה, בפרט על רקע ההתפוצצות של הבינה המלאכותית וה-GenAI. "אין שבוע שבו לא שואלים אותי האם אפשר בכלל להגיש פטנטים בתחום ה-AI או התוכנה", אמר עו"ד ריכטר. "התשובה היא שאפשר, ויש כאן כמה שאלות שצריך לדעת את התשובה עליהן: מהו הסיכוי שבקשת הפטנט תתקבל? מתי כדאי להגיש בקשה ומתי לא? מה רצוי לשמור בסוד, ולכן לא לבקש עליו פטנט? ואיך מאזנים בין הצורך להגיש את הפטנט לצורך לשמור ידע וקניין רוחני בסוד?". הוא מנה כמה שיקולים עיקריים כשבאים האם להחליט לבקש פטנט על פיתוח מבוסס בינה מלאכותית: האם קל לזהות הפרה שלו? מהי הנראות של ההפרה? ומה מידת החדשנות של המוצר או הפיתוח שעליו מבקשת החברה להגיש את בקשת הפטנט? "אם התוצר נראה וניתן לזהות אותו עולה הכדאיות בהגשת בקשה לרישום פטנט. יותר כדאי להגיש בקשה לפטנט. אם לא – כדאי לשמור על זה ולהגן עליו כקניין רוחני", אמר. "אם יש משקיע אסטרטגי שירצה לדעת מה הסטארט-אפ שהוא שוקל להשקיע בו עושה ומה יצא לו מזה – כדאי להגיש בקשה לפטנט, כדי שהחברה תוכל להוכיח שאותו מוצר, פיתוח או רעיון הוא אמנם שלה. כך גם במקרה של רצון לפרסם אותו ברבים, כדי לא להרוס את החדשנות שעומדת בבסיס הפיתוח", ציין עו"ד ריכטר. מה קורה אם אנשי הסטארט-אפ או החברה לא בטוחים האם כדאי להגיש בקשה לפטנט על אלגוריתם מסוים או לא – בפרט אם הם רוצים לשמור את הידע והקניין הרוחני שלהם בסוד? לדבריו, "כאן יש כמה אופציות: להגיש בקשה לפטנט רק בארצות הברית ללא פרסום, שהיא אופציה לא יקרה במיוחד, מה גם ששם אסור להפר גם בזמן בחינת הבקשה של האלגוריתם, שיכולה לארוך כמה שנים. אופציה נוספת היא תזמון – לדחות את הפרסום ב-3-5 שנים, בזמן שבו בקשת הפטנט נבחנת".

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, ערך באחרונה ביקור בגרמניה, שבו סוכם על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי. ישראל וגרמניה מקיימות שיתופי פעולה בתחומים אלה כבר כמה שנים, ורק בשנה האחרונה הושקו 15 מיזמי מחקר משותפים שעוסקים בהם, בהיקף כולל של כ-20 מיליון יורו. במסגרת ביקורו התארח אריאלי במכון פרנהופר-היינריך-הרץ לטלקומוניקציה בברלין – אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי. במהלך הביקור הוא נפגש עם פרופ' מרטין של, מומחה עולמי בתחום הקוואנטום, המכהן כמנהל המדעי של המכון, דן עימו על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות והזמין אותו לביקור בישראל. כמו כן, הוא נפגש עם חוקרים בכירים ומנהלי מחלקות הקוואנטום והבינה המלאכותית במכון. המארחים הציגו בפני אריאלי פיתוחים טכנולוגיים בתחומי התקשורת האלחוטית המהירה ומערכות מדידה בסיבים אופטיים, שלדבריהם עתידים לשנות את פני החברה הדיגיטלית. "תחומי הבינה המלאכותית והקוואנטום מהווים חוד החנית של המהפכה הטכנולוגית, ושיתוף הפעולה המדעי מציב הן את ישראל והן את גרמניה בחזית הטכנולוגיה העולמית", אמר אריאלי בתום הביקור. "המפגשים שקיימנו יתרמו להמשך פיתוחם של תחומים חדשניים ומתקדמים, ולקידום המדע והטכנולוגיה לטובת האנושות כולה".