גוגל החלה להפיץ גירסה פרטית למודלי ה-Veo וה-Imagen 3 Generative AI שלה. החל מאתמול, לקוחות חבילת Vertex AI Google Cloud של החברה יכולים להתחיל להשתמש ב-Veo כדי ליצור סרטונים מתוך הודעות טקסט ותמונות. לאחר מכן, החל מהשבוע הבא, גוגל תהפוך את הגירסה האחרונה של Imagen 3 – כלי להפיכת טקסט לתמונה, לזמינה לאותם משתמשים. נראה כי גוגל מעוניינת להשיג כמה שיותר לקוחות ארגוניים של בינה מלאכותית יוצרת. ענקית הטכנולוגיה, שמצטטת מחקר שערכה, אומרת כי בקרב חברות המשתמשות בבינה מלאכותית יוצרת, 86% מדווחים על עלייה בהכנסות. עם זאת, סקר שנערך לאחרונה על ידי Appen מצא, כי התשואה על ההשקעה מפרויקטי בינה מלאכותית ירדה ב-4.6% אחוז מ-2023 ל-2024. עם השקת Veo, גוגל מציינת שהיא ספקית הענן הראשונה שמציעה מודל תמונה לווידיאו. בשלב זה, מודל SORA של OpenAI עדיין זמין רק לאמנים, אקדמאים וחוקרים נבחרים – אם כי זה יכול להשתנות במהירות בהתחשב בכך שהחבר תציג החל מהיום ולמשך 12 ימים הדגמות של מוצרים לפי גוגל, Veo יוצר קטעי וידיאו של 1080p "שהם עקביים וזורמים" באורך של "יותר מדקה". הכלי מסוגל לעבוד גם עם הנחיות טקסט ותמונות. בעבודה עם תמונות, ניתן להשתמש בתמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית או כאלה שנוצרו על ידי אנשים כנקודת ההתחלה של סרטון וידיאו. מתמונה והנחיות – לווידיאו. דוגמה של Veo. צילום: גוגל באשר ל-Imagen 3 גוגל אומרת, כי המודל מייצר את "התמונות הריאליסטיות והאיכותיות ביותר עם הנחיות טקסט פשוטות, ועוקף את הגרסאות הקודמות של Imagen בנושאי פרטים, ותאורה". מטקסט לתמונה. דוגמה של Imagen 3. צילום: גוגל

אילת נחשבת לאחת הערים שמשמשות מודל לחיקוי – בעולם, לא רק בישראל – איך עיר חכמה צריכה להיות. העיר הדרומית הייתה בין הערים הראשונות בארץ שקידמו תוכניות להפיכת העיר לחכמה, בתקופה שכמעט אף אחד לא דיבר על כך. מאז היא מדורגת גם במדדים עולמיים כעיר שמיישמת חדשנות אורבנית במגוון רחב של תחומים, עם דגש על טכנולוגיות בחינוך מהמתקדמות בישראל. דוגמה לכך היא שאילת הייתה אחת הערים החלוצות בהקמת מעבדות דימיון – פרויקט הדגל של קרן אתנה. מעבדות אלה מאפשרות לתלמידים ללמוד בשיטות עתידניות וחדשניות, ולרכוש כישורים להמשך חייהם. "החזון שלי הוא להפוך את אילת לעיר מובילה בחדשנות, שלא נסמכת רק על תיירות", אמר אלי לנקרי, ראש העיר הנמרץ, בראיון לאנשים ומחשבים. לנקרי מכהן בעירייה מאז 2001 וכראש עיר מ-2021, עת החליף את ראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי. בראיון הוא מפרט את תפיסת עולמו בכל הנוגע לעיר חכמה. העדיפות הראשונה שלו בנושא היא חינוך, אבל נכנסים שם גם עצמאות אנגרטית והפיכת אילת למרכז של היי-טק וסטארט-אפים בתחומים כמו ביו-טכנולוגיה וחקלאות ימית. מהממשלה הוא מצפה ליותר הבנה והכרה בפוטנציאל העצום שיש לאילת ולתרומתה לכלכלה של כל המדינה. את כל זה מנהל לנקרי במקביל לאתגרים העצומים שהציבה המלחמה בפני העיר ותושביה – קליטת מפונים רבים, כולל אלפי תלמידים חדשים, כמו גם העובדה שאילת הייתה העיר הראשונה שסבלה מנחת זרועם של החות'ים והטילים והכטב"מים שלהם. כיצד החדשנות, הדיגיטל משתלבת בתפיסת העולם שלך להובלת העיר? לנקרי: "אילת היא עיר שמקדמת חדשנות בחינוך בהרבה מאוד תחומים. אחד הדברים הוא מעבדות הדימיון של קרן אתנה, בהובלתו של אורי בן ארי. הבנו שהמעבדות האלה הן כלי מצוין לשיפור רמת הלימודים בבתי הספר, והיינו די חלוצים בתחום הזה. את המעבדה הראשונה מיקמנו בבית הספר יעלים, בשכונה הכי ותיקה בעיר, במסגרת המאמצים לצמצום פערים, ואת המעבדה השנייה – בבית ספר לחינוך מיוחד. רבים הרימו גבה ולא הבינו למה אנחנו משקיעים בזה, אלא שמחקרים הוכיחו שהכלים האלה מסייעים לצמצום פערים. מה גם שמאז תחילת המלחמה, מעבדות הדימיון מסייעות לשיפור החוסן הנפשי של הילדים הרבים שנקלטו אצלנו. בקרוב נקים עוד שתי מעבדות, וגם בהן נשלב את הנושא של בינה מלאכותית. מעבדת הדימיון הראשונה שהוקמה באילת, בבית הספר יעלים. צילום: קרן אתנה אנחנו מלמדים גם לימודי סייבר ומקיימים תוכנית ייחודית, שבה התלמידים לומדים על ביטחון מודיעין ומידע. כמו כן, אנחנו מלמדים פרסית, כדי להכשיר את הדור הבא של החיילים ביחידות הטכנולוגיות. דבר נוסף – במסגרת המאמצים לצמצם פערים ולתת לצעירים מאילת ומהאזור הזדמנות שווה, פתחנו בעיר מכללה טכנולוגית להנדסאים, לכיתות י"ג". אתם מדורגים במקום השני בישראל בדירוג הערים החכמות. איך הגעתם לשם? "אנחנו לא רק מדורגים במקום השני בארץ בדירוג הערים החכמות, אלא אילת היא אחת מ-100 ערים בעולם שנמצאות בדרך להפוך לחכמות וירוקות, עם אפס פליטות פחמן. אני חושב שהמאפיין הכי מרכזי שלנו בתחום העיר החכמה הוא היותנו מדורגים במקום גבוה בעצמאות אנרגטית, בין ערים גדולות בעולם כמו פריז וברצלונה. אני מייחס לזה חשיבות לא רק ברמה של אילת כעיר, אלא כחלק מהתרומה שלנו למאבק העולמי בשינוי האקלים, שכבר משפיע על כולנו. במסגרת זו, אנחנו מקדמים מהלכים שמשלבים עיר חכמה ומשלימים את התוכניות להקים בשטח שדה התעופה הישן של העיר מרכז של חדשנות לסטארט-אפים, חברות היי-טק ומוסדות לימוד, כגון הטכניון. הבנייה שם תסתיים בתוך פחות משנה ונתחיל לאייש את המקום. זה חלק מהחזון שלי, שאני שמח שהוא מתגשם". עד כמה הדיגיטציה משולבת בשירות שעיריית אילת נותנת לתושבים? "אנחנו משקיעים הרבה באוטומציה של תהליכים, כדי להקל על התושבים ולשפר את השירות שהם מקבלים – אם אלה אפליקציות, שירותים רבים שהם דיגיטליים והתושבים לא צריכים לבוא לבניין העירייה, ועוד. אנחנו מקבלים משובים חיוביים וחוות דעת טובות מהתושבים". עד כמה הממשלה שותפה למאמצים שלכם לקדם את העיר בתחום החדשנות? "יש לנו הרבה תוכניות, אבל אנחנו לא יכולים לעשות לבד את הכול. לכן אנחנו אומרים כבר הרבה זמן לממשלה שהיא חייבת להכיר בפוטנציאל הענק שיש לעיר, שהתועלת ממימושו תהיה לכל המדינה, ולא רק לאילת ולאילתים. זה הוכח במיוחד במלחמה, בהתמודדות שלנו עם קליטת המפונים, שהגיעו אלינו מהצפון ומהדרום, לרבות התמודדות עם תוספת של 15 אלף תלמידים מאזורים אלה, שהגיעו כמעט בבת אחת". לסיכום, איך אתה מתאר את תפיסת העולם שלך בתחום החדשנות? "החדשנות בחינוך ובפרויקטי העיר החכמה, כולל עצמאות אנגרטית, משתלבת בחזון שלנו להפוך את אילת כעיר מאוזנת, שמובילה בחדשנות ולא מבוססת רק על תיירות. החינוך הוא אבן יסוד לכך, ולכן אנחנו משקיעים בו משאבים רבים".

השכר הממוצע של שכיר בהיי-טק עלה ב-6%, ל-31,237 שקלים – כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנכונים לחודש ספטמבר. זאת, לעומת 29,475 שקלים בספטמבר אשתקד – החודש המלא האחרון לפני המלחמה. התחום בעל השכר הממוצע הגבוה ביותר בעולמות ההיי-טק הוא המו"פ, עם 33,701 שקלים בחודש. גם אנשי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים נמצאים מעל לממוצע של כלל הענף, עם 33,374 שקלים. מתחת לממוצע נמצאים אנשי ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי עם 29,194 אלף שקלים, כשאחריהם אנשי ה-IT עם 24,706 שקלים, וכן העובדים והמנהלים בתחומי ייצור כלי התחבורה וההובלה, ייצור התרופות, כולל התרופות ההומיאופתיות, ושירותי התקשורת. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוד עולה מהנתונים כי שכירי ההיי-טק ממשיכים להוות 10% מכלל השכירים במשק. מספר משרות השכיר בענף עמד בספטמבר על 402.5 אלף – עלייה קלה, של 0.4%, לעומת אוגוסט וגידול של 1.4% בהשוואה לספטמבר אשתקד. העלייה בשכר הממוצע בהיי-טק בספטמבר מהווה המשך מגמה, שכן באוגוסט עלה הנתון ב-4% ועמד על 30,190 שקלים. השכר הממוצע בכלל המשק עלה ב-4.7% ל-13,522 שקלים – עלייה קטנה יותר מאשר בתחום ההיי-טק.

נס וסטילה – הלא הם הראפרית נסיה לוי והראפר המפיק דור סורוקר – זכו להיות מוכתרים כ"אנשי השנה" של ישראל בראש השנה האחרון והלהיט ההיסטרי שלהם "חרבו דרבו" נבחר כשיר השנה בגלגל"צ, בין השאר. "חרבו דרבו" הוא שיר ראפ קצבי ומלא אנרגיות שיצא לאור בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר האירועים הנוראיים של ה-7 באוקטובר. השיר, לפי עדות האמנים, נוצר מתוך זעם ותחושת חוסר אונים בעקבות אירועי השבת השחורה, שאותה תיאר סורוקר כתחושה של תבוסה והשפלה לאומית. לדבריו, היצירה נועדה להרים את מורל העם, והוא אף סבור שהמשימה הצליחה בגדול. ואכן, השיר זכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו וכבש את המצעדים ואפילו הוביל את חברת פרטנר לרכוש את הזכויות לשימוש בו בפרסומת בעבור סכום נכבד. עם זאת, אל ההצלחה המסחררת של "חרבו דרבו" נלוותה לא מעט מחלוקת. הביקורת על השיר, שהוגדר כ"אגרסיבי" ו"תוקפני", נשמעה בעיקר מחוץ לישראל. ספוטיפיי נהגה הפעם באופן משונה וחשאי ולא עדכנה איש בהחלטתה להעלים שיר דומיננטי מהשנה החולפת בלי הסברים או התנצלויות. בנוסף, כולנו יודעים כי בשירות ההזרמות עדיין נמצא שפע של שירים מיזוגניים, סקסיסטיים ואלימים שפשוט מתנגנים להם בשלווה ובלי הפרעות. בעקבות מילות השיר – כמו: "הבאנו את כל הצבא עליכם ונשבע לא תהיה מחילה/ טפיייי, יבני עמלק! כל היחידות מוכנות??!… כל היחידות בצה"ל במוד לחרבו דרבו על הראש ש'ך" – רבים טענו שמדובר בשיר שנאה המכוון לכלל הפלסטינים. הטענות הללו הובילו אפילו לסערה פנימית ביוטיוב, כאשר עובדים בפלטפורמה קראו להסרת השיר בטענה שהוא מהווה "הסתה לרצח עם". מצד שני, סורוקר תיאר בתקשורת בעבר את האיומים שקיבל בעקבות השיר וציטט את שנכתב לו: "אנחנו יודעים מי אתה בדיוק, אנחנו יודעים איפה המשפחה שלך, יש לך אח כזה ואחות כזאת ואנחנו נהרוג את כולם". נס וסטילה הגיבו לביקורת והסבירו כי שהשיר נועד לתמוך בעם ישראל. הם שבו והדגישו כי "חרבו דרבו" לא מכוון כדי לפגוע בפלסטינים, אלא נועד להביע את כאב ותסכול בעקבות מתקפת הטרור, וכי הביטוי "עמלק" המופיע בו מתייחס לחמאס בלבד. כל זה לא עזר, ולמרות ההצלחה בארץ, "חרבו דרבו" הוביל גם לאירועים לא נעימים נוספים עבור הצמד, ששיאם היה כשארצות הברית סירבה להעניק להם ויזות אמן, מה שהוביל לביטול סיבוב הופעות מתוכנן של השניים במיאמי ובניו יורק. "חרבו דרבו" פשוט נעלם לחלוטין ובלי הסברים ואולם ממש בימים אלו, כשכבר חשבנו ששיא ההתנגדות העולמית ל"חרבו דרבו" מאחורינו, בחרה פלטפורמת הזרמות המוזיקה ספוטיפיי שלא לכלול את השיר המאוד מצליח ברשימת "השירים המושמעים של השנה בישראל", שהיא פרסמה כחלק מפרויקט ה-Wrapped שלה. בעוד ששירים אחרים של הצמד, כמו "מגדלים" ו"באמפרים", נכללו ברשימה – "חרבו דרבו" פשוט נעלם ממנה לחלוטין, וזאת בלי נימוקים, אך ככל הנראה בשל תוכנו השנוי במחלוקת. הפרשה הזו מעלה מחשבות – מורכבות ולא לגמרי נחרצות, יש להודות – אודות כללי המוסר העולמיים, ומי אמור להיות הקובע והאוכף שלהם. אז ראשית כדאי לדעת קצת על מדיניות צנזור התוכן של ספוטיפיי ותפקידה כשומרת סף – ספוטיפיי, כפלטפורמה דיגיטלית גדולה, מוגדרת כיום, לפחות בגבולות האיחוד האירופי, עקב חוק השווקים הדיגידטליים שלו (DMA), כ'שומרת סף' שמארחת תכנים של יוצרים רבים. לכן היא נושאת באחריות מסוימת, ואפילו די גבוהה, לתכנים הללו. החברה מחויבת לשמור על ניקיון השירות שלה, כפי שבא לידי ביטוי בגישתה כלפי תוכן קיצוני אותה תיארה כך: "ספוטיפיי שואפת לאפשר לאמנים להתפרנס מאומנותם ולמיליארדי מעריצים ליהנות ולספוג השראה ממנה. לשם כך, צוותינו ברחבי העולם פועלים מסביב לשעון כדי להבטיח שהחוויה לאורך הדרך תהיה בטוחה ומהנה עבור יוצרים, מאזינים ומפרסמים". בעקרון ספוטיפיי אוסרת על תכנים המקדמים טרור או אקסטרימיזם אלים, ופועלת להסרת תכנים המפרים את כללי הפלטפורמה או את החוק. החברה משתמשת בשיטות פיקוח יזומות, במומחיות אנושית ובדיווחי משתמשים כדי לזהות תוכן פוגעני אפשרי – ולמחוק אותו. כדי להיות הוגנים כדאי לספר כי ספוטיפיי, לפי דיווחים שונים, התמודדה גם עם לחצים מצד קבוצות אינטרסים שונות, כגון קבוצות ציוניות מבריטניה, שדחקו בה להסרת מוזיקה פלסטינית תומכת-התנגדות. לפיכך, אפשר שהמהלכים של החברה השוודית מקורם הן ברצונה להפגין איזון בין אפשור חופש הביטוי לאמנים לבין מניעת הסתה ותוכן פוגעני, פשוט כציות לחוק. אלא ש-ספוטיפיי נהגה הפעם באופן משונה וחשאי ולא עדכנה איש בהחלטתה להעלים שיר דומיננטי מהשנה החולפת בלי הסברים או התנצלויות. בנוסף, כולנו יודעים כי בשירות ההזרמות עדיין נמצא שפע של שירים מיזוגניים, סקסיסטיים ואלימים שפשוט מתנגנים להם בשלווה ובלי הפרעות. אז מחד אני שמחה על הדרישה של ממשלות ויבשות משירותי ענק אונליין להפגין אחריות לתוכן שמתפרסם בהם. אבל מאידך, או שאתם באמת מצנזרים כל סוג של קריאה לאלימות או נקמה ודיבור שנאה – או שלא. ספוטיפיי, הגיע הזמן להחליט אם אתם זורמים עם לאומנות, גזענות, אלימות ויתר רעות חולות של החברה, שמשתקפות במוזיקה, אם לאו. כי כשאתם נוהגים בחוסר עקביות, זה משדר ניהול של איפה ואיפה, וזה, יש להודות, לא ממש קונספט מוצלח, לא עבורכם ולא בשביל האמנים והיוצרים או המאזינים שלכם.

"חשבנו ב-7 באוקטובר שהעולם יהיה איתנו אחרי הטבח הנורא, שהוא יבין מה קרה ויעמוד לצידנו. צדקנו, אבל ליום אחד בלבד. כבר למחרת ראינו הפגנות המוניות בלונדון ובקמפוסים בארצות הברית שעובדות לטובת החמאס, מאדירות אותו ומצדיקות את מה שקרה. הבנו שזה הטבע של העולם וגילינו כמה אנחנו, כמדינת ישראל, מפסידים במה שאמורה הייתה להיות הזירה המיידית הבאה, זירת ההסברה. אנחנו מפסידים בזירה הזו רק מאחר שאנחנו מעטים מול רבים, רק בגלל יתרון הגודל הטבעי שיש לצד שפוגע בנו", כך אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין, כשעלתה על הבמה בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים מוקדם יותר השבוע כדי לומר שזה הזמן שלנו להגיב, גם בעזרת העולם הטכנולוגי. ועידת הפסגה השנתית, שהציגה, כמו בכל פעם, את נקודת הפתיחה העסקית והטכנולוגית לקראת עוד שנה חדשה, נערכה לפני אולם מלא מפה לפה. עו"ד דרשן-לייטנר אמרה לנוכחים, ובעצם לכולנו, ש-"כמו שצה"ל הוכיח שהוא יכול לאויבים בשדה הקרב, אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו יכולים לאויבים שלנו בזירה הבינלאומית, והזירה הבינלאומית המרכזית היא זו של הדיגיטל, של הרשתות החברתיות. עלינו למצוא את הפתרונות ואת המנגנון כדי לעשות זאת". הדרך לעשות זאת, לפי דרשן-לייטנר, היא לגייס את מה שמדינת ישראל מתגאה בו גם כך: "תמיד היינו מעטים מול רבים, אבל אנחנו אומת הסטארט-אפ. יש לנו יש את הבינה, את הידע ואת היצירתיות להחזיר מלחמה שערה בתחום ההסברה, ולהשתמש לצורך כך באמצעים טכנולוגיים. המטרה היא שכל התקפה שהיא נגד ישראל, בכל פינה ברשת, תזכה למענה מיידי. אנחנו, בשורת הדין, מארגנים האקתון בנושא, וקוראים לכל מי שיכול לבוא ולנסות להציג דרכים איך להתגבר על החיסרון המספרי של ישראל בעזרת היתרון הטכנולוגי". מהו ארגון שורת הדין? דרשן-לייטנר הציגה בדבריה את ארגון שורת הדין ואת הפעילות שלו. "אנחנו ארגון שנלחם למען ישראל בזירה המשפטית. אם לומר זאת בפשטות, אנחנו תובעים את אויבי מדינת ישראל", סיפרה. "התחלנו בשנת 2000, עם תחילת האינתיפאדה השנייה, אחרי הלינץ' המזעזע והזכור לרע ברמאללה של שני חיילי צה"ל שתעו בדרך. היינו עורכי דין צעירים והחלטנו להילחם בזה. בסופו של דבר, כסף יענה לכל, ובלי כסף אין טרור, והגשנו בפעם הראשונה תביעה נגד הרשות הפלסטינית. הבנו שמישהו חייב לשלם על רצח יהודים". היא סיפרה שלאחר כמה ניצחונות משפטיים החל שיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות במדינה, על מנת להתחקות אחרי כספי הטרור – "מה שאפשר לנו להתנהל בצורה מושכלת". דרשן-לייטנר ציינה שהארגון החל לתבוע גם אנשים וגופים שמסייעים לארגוני הטרור בצורה זו או אחרת. "זכינו נגד הרשות הפלסטינית במעל 250 מיליון שקלים בארץ וביותר מ-350 מיליון דולר בארצות הברית, וקורבנות הטרור ומשפחותיהם מקבלים כסף בגין הפגיעה בהם. תבענו גם בנקים והם מתפשרים, אבל זה לא רק הכסף שהם משלמים, זה משנה את התמונה – כעת הבנקים לא מוכנים לסייע לגופי טרור ולא פועלים באזורי טרור". גם איראן בנתבעות בדבריה אמרה דרשן-לייטנר כי גם איראן הייתה בנתבעות ונאלצה להיפרד ממאות מילוני דולרים בנכסים ברחבי העולם. "אף אחד לא חשב שזה אפשרי, אבל תבענו גם את גוגל, טוויטר ופייסבוק בגין הסיוע לטרור. המדיה החברתית הייתה זו שפתחה את הדלת לאינתיפאדת הסכינים ב-2015. החברות האלה חשבו שהן חסינות נגד תביעות. הגשנו תביעות שהגיעו בארצות הברית עד לבית המשפט העליון, ובזכות זה התקיים דיון רציני ויחסית ממושך בשאלה האם אפשר לפטור את הרשתות החברתיות מאשמה או האם, בפעם הראשונה, צריך למצוא אותן אחראיות להסתה לרצח, לטרור ולאלימות שמתנהלת בפלטפורמות שלהן". הארגון לא עוצר, והמלחמה הנוכחית ממלאת את ידיו בעבודה. "אנחנו לא נחים לרגע. כשראינו מה החמאס ביצע, ידענו שאנחנו חייבים להיכנס גם למערכה הזו, והתחלנו לתבוע אנשים שמימנו וממשיכים לממן אותו. תבענו, למשל, אגודת צדקה מקטאר שהעבירה מאות מיליוני דולרים לחמאס. אנחנו תובעים חברות קריפטו שמאפשרות מימון והסתרת כספים באמצעות מטבעות וירטואליים. תבענו את הצלב האדום על שלא אפשר ליצור קשר עם החטופים, והוכחנו שזו מדיניות של הארגון לא לסייע ליהודים ולישראל (הארגון מכחיש את הטענה – צ"ק), ואנחנו תובעים את אונר"א בגלל העזרה שלהם לחמאס", סיכמה.

קופה ראשית ואושר כהן ממשיכים לכבוש את העיניים והאוזניים של המשתמשים הישראליים ביוטיוב – כך עולה מסיכום השנה שהוציא האתר אתמול (ד'). נתון מטריד הוא שנשים כמעט שלא נכנסו לרשימות בישראל – בניגוד למגמה העולמית. הן קופה ראשית והן אושר כהן כובשים את הרשימה של יוטיוב זו השנה השנייה ברציפות. פרק מלחמה של הסדרה הפופולרית הוא הסרטון הישראלי הנצפה ביותר השנה וכהן מוביל את רשימת השירים עם הלהיט שלו, מנגן ושר. יש לו עוד שני שירים בעשרת השירים המושמעים ביותר – פלסטרים במקום החמישי והדואט עם נועה קירל אין אותי במקום התשיעי. האישה היחידה שנמצאת בעשרת הראשונים בלהיט סולו היא עדן בן זקן, עם חיפשתי אותו בנרות במקום השמיני. מדובר בהמשך מגמת הירידה שנרשמה בשנה הקודמת: ברשימת עשרת השירים הגדולים של 2022 היו ארבע יוצרות וברשימה אשתקד – שתיים. גם לעומר אדם יש שלושה שירים ב-"מצעד": שיתוף הפעולה המוזיקלי שלו עם אודיה ושרק, צמוד צמוד, במקום השני, רק שלך במקום השלישי ולילות וקללות – בשישי. זמר נוסף שיכול להתגאות בהישג הוא פאר טסי, עם שני שירים ברשימה – רוז במקום השביעי ומלודי בעשירי. מסכמת עוד שנה. יוטיוב. צילום: ShutterStock. באשר לסרטונים, במקום השני ברשימה זו נמצא הסרטון אינדל של הוט, שמתמקד בגזענות ובאלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה בישראל. שגעון הבראול סטארס תפס ארבעה מקומות בעשירייה: סרטון Mega boxes are back בערוץ הרשמי של משחק המחשב הגיע למקום השלישי, ההפקה בראול סטארס במציאות של משפיען הרשת קווין רובין במקום השישי, אוכלים רק אוכל של בראול סטארס במשך 24 שעות בשמיני ואוכל במשך יום שלם רק לפי הצבע של הסטארדרופ – בעשירי. בצמרת רשימת היוצרים הטרנדיים התמקם היוטיובר TheCohen, שיצא השנה מהרשת אל הממד הפיזי וקיים מופע מצליח – מנורה סטארס – ביחד עם יוטיובר אחר, MasterOhad, שהגיע למקום השישי ברשימה. כדי ליצור את רשימת הסרטונים המובילים, צוות יוטיוב מנתח מגוון גורמים, ביניהם צפיות מישראל, כמה מהר הן נצברו וכמה פעמים הסרטון שותף או זכה למעורבות. דירוג היוצרים המובילים מתבסס על מספר המנויים שנצברו בארץ בשנה האחרונה. רשימת השירים המובילים מתבססת על צפיות מישראל בשירים שיצאו ב-2024 או חוו צמיחה משמעותית משנה לשנה. מה בעולם? יוטיוב פרסמה רשימות שנוגעות למדינות ואזורים נוספים בעולם. מעניין לציין שהגולשים ביוטיוב מהמזרח התיכון וצפון אפריקה התעניינו במלחמה בין ישראל לעזה ולבנון, אבל לא מאוד: את המקום הראשון ברשימת הטרנדים כבש המשחק EA Sports FC 24. ה-"טרנדים" שקשורים למלחמה נמצאים ב-"מקום טוב באמצע" עשרת הגדולים: רפיח במקום הרביעי, החות'ים בחמישי ודרום לבנון בשישי. המתאגרפת האלג'יראית אימאן ח'ליף, שהסעירה השנה, שלא בטובתה, את עולם הספורט (ולא רק), הגיעה למקום התשיעי. הן בארצות הברית והן בבריטניה, הטרנד שהגיע למקום הראשון הוא הבחירות שהיו השנה לבית הלבן. המלחמה באזורנו אפילו לא נכנסה לעשרת הגדולים באף לא אחת משתי המדינות. היוטיובר האהוב ביותר על ידי גולשי האתר האמריקניים הוא MrBeast (שהגיע למקום השביעי בישראל), השיר המושמע ביותר שם הוא Not like us של קנדריק לאמאר והשיר המושמע ביותר בשורטים – הסרטונים הקצרים – הוא Million dollar baby של טומי ריצ'מן. השיר האהוב ביותר על משתמשי היוטיוב הבריטיים הוא Beautiful things של בנסון בון.

מי שמכיר את שיטות הסימון של לנובו, אם זה בכלל מעניין אותו, יודע שליד שם המחשב יש לפעמים אות קטנה. לדוגמה, במחשב נשוא הסקירה הנוכחית, השם מכיל s כחלק משם הדגם – ThinkPad T14s. ה-s הזו מייצגת את המילה Snapdragon ורומזת היטב על הנייד המסוים הזה במשפחת המחשבים הכה אייקונית של לנובו ומבוסס על Snapdragon X, משפחת מעבדי הבינה המלאכותית של קוואלקום. מדובר בעוד ניצחון קטן עבור קוואלקום. סדרת ה-ThinkPad T, אם אפשר להגדיר זאת, היא אבן הבניין של משפחות הניידים העסקיים של לנובו. לא שאין פה חשיבה על עיצוב, ולא שלא חושבים על יחידת הקצה האנושית שצריכה להפעיל אותו, אבל ההשקעה היא קודם כל באמינות ובביצועים הנדרשים לעבודה בסביבה עסקית, כולל עיצוב קשיח, ופחות בעובי המחשב וכמה הוא שוקל. ההחלטה של לנובו להשתמש במעבד של קאוולקום, Snapdragon X Elite X1E78100 עם 12 הליבות במהירות של 3.4 גיגה-הרץ, אומרת, שהיא חושבת שאפשר בהחלט להציע אותו במחשב המיועד באופן מובהק למיינסטרים בשוק העסקי – עבודה, עבודה ועוד עבודה, הרבה פחות יצירת תוכן ועוד הרבה פחות צריכת מדיה, לפחות לאורך רוב היום. על התצורה הדגם שהגיע לבדיקה היה מצויד במסך IPS תומך מגע בגודל 14 אינץ' וברזולוציה של 1920×1200 פיקסלים בקצב רענון בסיסי של 60 הרץ, ציפוי נגד השתקפויות שעוזר למדי ועם בהירות סטנדרטית של 400 ניט. לצד המעבד שהוזכר לעיל, שמשולב בו גם שבב NPU שמציע עוצמת עיבוד בינה מלאכותית של 45TOPS, וכבר אפשר לכתוב כזכור, יש 32 גיגה-בייט של זיכרון LPDDR5x במהירות של 8,448 מגה-הרץ וכן 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון בתצורת M.2 2242. חיבורים לא חסר במחשב הזה. יש שני חיבורי USB-C בתקן USB4 שתומכים בטעינה ובהעברת כוח, לדוגמה לצורך הטענת טלפון חכם, וכן תומכים ב-DisplayPort לחיבור מסכים תומכים. יש גם שני חיבורי USB-A כמו גם חיבור HDMI 2.1 בגודל מלא. הסוללה מציעה נפח עבודה של 58 Whr וגם אם זה קטן יחסית למחשבים שיש בסביבה, עם הרבה סיוע של מעבד הבינה המלאכותית זה מספיק לזמן עבודה של יותר מיום וחצי בלי להתאמץ יותר מדי – והכוונה, כמובן, לעבודה שוטפת ולא לאימוץ בלתי פוסק של המחשב. הטמפרטורה, גם במהלך המבחנים הכי קשים, לא ממש הגיעה לגבהים שמציקים לידיים, וזה טוב. מבחינת קישוריות, ה-ThinkPad T14s מציע תמיכה ב-Wi-Fi 7 וב-Bluetooth 5.3 וכמובן שהוא תומך בכל הכלים שמציעה Windows 11 כחלק מגישת Copilot+ PC בכל הכוח, כולל המקש המוגדר במקלדת שפותח את האפליקציה החדשה של החברה. וקצת על העיצוב אם אינכם מאלה שבמקום העבודה, או שאתם בעצמכם, מחליפים את המחשב שלכם פעם בשנה או שנתיים, ייתכן שגם תשימו לב שיש קצת הבדלים בעיצוב של ה-T14s. כפתור ההפעלה נמצא מימין למקלדת, ממש בקצה הגובה שלה, והוא מכיל חיישן טביעת אצבע שפשוט עובד מצוין. הוא גם נמצא מעל החורים שמאפשרים מצד אחד את פלט הקול של הרמקול הימני ומצד שני הכנסת עוד אוויר לקירור המערכת – עם פס זהה מצד שמאל, כמובן, וכל רמקול מספק הספק של 2 ואט עם תמיכה ב-Dolby Atmos. גם אי אפשר לפספס את הידית האדומה הכה מוכרת באמצע המקלדת, עוד מהימים שמשטח שליטה היה רק בגדר מחשבה, אבל הפעם לחיצה כפולה מהירה פותחת את סייע שיחות הווידעאו של לנובו, שמסתייע בפני עצמו בצמד מיקרופונים, שיחד עם Voice Focus של מיקרוסופט דואגים לנקות את הרעשים מהשיחה, וכמובן במצלמת 1080p שמלווה בחיישן אינפרה אדום לצורך שימושי Windows Hello, ומסתתרת בעת הצורך מאחורי תריס פרטיות, ידני במקרה הזה. כאמור המראה של המחשב הזה קצת מוצק, אם כי המקלדת הנהדרת שלו, כמו בכל דור ודור של המחשב, מפצה על כך היטב – רק יכול להיות שאפשר היה קצת להתקדם עם משטח השליטה. כן, נכון אי אפשר, חייבים לשמור על המסורת. הוא שוקל 1.24 ק"ג ועוביו מגיע ל-16.9 מ"מ ויש לו ציר קשוח מאוד, שדואג שהמסך לא יזוז ללא צורך וללא כוונה ברורה – וזה כמובן מאוד חשוב במקרה של תמיכה במגע, והוא עולה כ-8,300 ש"ח ומוכיח שבינה המלאכותית לא באה עדיין בצד של הזול, אלא של המאוד ביוקר.

אתמול (ד') חל יום הבנקים הבינלאומי, וזוהי הזדמנות מצוינת לשוחח על הצורך הגובר באבטחת סייבר, הן בבנקאות המסורתית והן בבנקאות המודרנית – דיגיטלית (Web 3). עם המעבר לפלטפורמות דיגיטליות, האיומים, כמו פריצות נתונים והונאות פישינג, מאיימים לשחוק את אמון הלקוחות, מה שמחייב את הבנקים לאמץ אסטרטגיות אבטחה מתקדמות כדי להתמודד עם נוף האיומים המשתנה. הנושא זוכה לתשומת לב גוברת ומדגיש את התפקיד הקריטי של אבטחת סייבר במערכת הבנקאית. בעידן שבו כלים דיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של לקוחות, והאפשרויות להעברת כספים נעשו קלות וידידותיות יותר, החשש מהסיכונים בתחום הולך ומתרקם. כיום, מספיק לי לבצע זיהוי פנים או להשתמש בטביעת אצבע כדי להעביר כסף, מה שמקל על השימוש בשירותים פיננסיים אך גם מגביר את הסיכון, שכן כל כך הרבה פלטפורמות פיננסיות ויישומים שונים מעורבים בתהליך. ההשתלבות של טכנולוגיות רבות, משירותים מותאמים אישית ועד לפלטפורמות ניהול כספים מתקדמות, יוצרת אינטגרציות רבות, שמחייבות אבטחת סייבר ברמה גבוהה. כאשר כל חיבור בין טכנולוגיות מציב פוטנציאל לפגיעויות חדשות, אבטחת המידע הופכת למרכיב מפתח בהגנה על כל עסקה פיננסית. הבנקים וחברות הסליקה הם בעצם צוואר הבקבוק של הכלכלה הישראלית בשל הסכומים הגדולים של עסקאות כספיות ונתונים רגישים שכל בנק מטפל בהם מדי יום. לאחרונה, בנק ישראל פרסם הנחיה לגופים הפיננסיים בארץ להתכונן למתקפת סייבר אפשרית בעקבות איומים מצד קבוצת סייבר איראנית. הקבוצה איימה לפגוע בשירותים הפיננסיים בישראל, והדבר עורר דאגה משמעותית, במיוחד לאור העלייה בניסיונות התקיפה על מערכות פיננסיות בשבועות האחרונים. על פי דו"ח מחלקת המחקר של צ'ק פוינט, ארגון במגזר הפיננסי בישראל סופג בממוצע 1,408 מתקפות בשבוע, עלייה של 66% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתון זה מדגיש את הצורך הקריטי בהיערכות מתקדמת ובחיזוק מערכות אבטחת המידע במוסדות הפיננסיים, כדי להתמודד עם האיומים הגוברים ולשמר את יציבות הכלכלה המקומית. לפי דו"ח של Cybersecurity Ventures, העלות השנתית של פשעי סייבר לכלכלה העולמית מוערכת ב-8 טריליון דולר בשנת 2023, וצפויה לעלות ל-10.5 טריליון דולר עד שנת 2025. סכומים אסטרונומיים אלה מתנקזים, בין היתר, דרך תשתיות פיננסיות. המגזר הפיננסי מהווה מטרה מרכזית עבור האקרים בשל היקף העסקאות הכספיות והנתונים הרגישים שהוא מטפל בהם מדי יום. התקפות אלה נועדו לרוב לגנוב כספים או לשבש את הפעילות הכלכלית, ומדגישות את החשיבות הקריטית של אבטחת סייבר במערכות פיננסיות כדי להגן על נכסים, מידע ולקוחות. הקשר בין אמון וטכנולוגיה האמון והטכנולוגיה הם בלתי נפרדים במערכת הבנקאית של היום. בעוד שהטכנולוגיה מאפשרת נוחות באמצעות בנקאות דיגיטלית ואפליקציות, היא גם פותחת אפשרויות להתקפות סייבר מתוחכמות, כגון הונאות פישינג לגניבת זהות כניסה והתקפות רוגלה לקבלת אחיזה במכשירי הטלפון או המחשב ובכך להכנס לחשבונות . קריסת האמון, שנגרמת על ידי פריצות סייבר, מובילה להפסדים מוחשיים, הכוללים: הפסדים כספיים: גניבת כספים ישירה או משאבים שנדרשים לשחזור המערכת. הפרעה בשירותי בנקאות קריטיים: עיכובים בתשלומים ובגישה לחשבונות משפיעים על חיי הלקוחות, מה שעשוי להוביל להשפעות נלוות גם על מוסדות אחרים. שחיקת מותג: אכזבה של לקוחות ופרסומים בתקשורת שפוגעים במוניטין ארוך טווח. המאבק בהתקפות סייבר בתעשיית הבנקאות ממשלות ברחבי העולם פועלות לחיזוק אבטחת הסייבר בתעשיית הבנקאות, הנחשבת לעיתים קרובות כתשתית קריטית למדינה. צעדים רגולטוריים אלו מכוונים להבטיח שהמגזר הפיננסי מוגן מפני האיומים ההולכים ומתרחבים של פשיעת סייבר. בארה״ב, הוועדה הפדרלית לבדיקת מוסדות פיננסיים (FFIEC) פיתחה כלי להערכת אבטחת סייבר. הכלי מאפשר למוסדות פיננסיים לזהות סיכונים פוטנציאליים, לבחון את מידת מוכנותם להתקפות סייבר, ולחזק את ההגנה על מערכותיהם. באירופה, מוסדות פיננסיים מחויבים להגן על פרטיות הלקוחות וליישם אמצעים מתקדמים לאבטחת נתונים במסגרת התקנות הכלליות להגנת מידע (GDPR). חוקים אלו נועדו לא רק לשפר את ההגנה על נתוני לקוחות, אלא גם להתמודד עם הפרות שמאיימות על יציבות פיננסית והאמון הציבו כיצד להגן על המערכת הפיננסית מפני מתקפות סייבר בעידן הדיגיטלי מסגרות אבטחת סייבר פועלות כעוגן של אמון, ומבטיחות שמוסדות פיננסיים יוכלו להציע שירותים יציבים, מאובטחים ואמינים. תשתיות אלו לא רק מגנות מפני איומים הולכים וגוברים, אלא גם מאפשרות לבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם ללקוחותיהם ולהשאיר את יציבותם בשוק התחרותי והדיגיטלי של היום. בעידן שבו כל עסקה פיננסית עלולה להיות חשופה להתקפות סייבר, אבטחת הסייבר מהווה את הבסיס לשמירה על אמון הלקוחות והמוניטין של המוסדות. מהם העקרונות העיקרים כדי לאבטח ארגון פיננסי מהאיומים המודרניים? יישום ארכיטקטורת "Zero Trust" – גישה זו מניחה כי אין להאמין למכשירים או למשתמשים כברירת מחדל, גם אם הם נמצאים ברשת הפנימית. זה כולל אימות מתמיד של זהויות וניטור גישה בזמן אמת, כדי למנוע פריצות אפשריות. שימוש בזיהוי איומים מבוסס AI – טכנולוגיות בינה מלאכותית מסוגלות לנתח כמויות עצומות של נתונים, לזהות אנומליות בזמן אמת, ולנטרל איומים במהירות, לפני שהם מסבים נזק. הצפנת נתונים רגישים – נתונים קריטיים צריכים להיות מוגנים הן בזמן מנוחה והן בתעבורה באמצעות הצפנה מתקדמת, כדי למנוע גישה בלתי מורשית במקרה של פריצה. ביקורות אבטחה תדירות – סקירות תקופתיות של תשתיות האבטחה מאפשרות לזהות חולשות פוטנציאליות ולבצע עדכונים נדרשים כדי להתמודד עם איומים חדשים. הבטחת אינטגרציות של צדדים שלישיים – ספקים חיצוניים מהווים לעיתים חוליה חלשה בשרשרת האספקה. לכן, יש להקפיד על בדיקות רקע, ניטור שוטף ושילוב פתרונות הגנה למניעת פגיעויות. הדרכת לקוחות ואנשי צוות – מודעות לנהלי אבטחת מידע, כמו יצירת סיסמאות חזקות, שימוש באימות רב-שלבי (MFA), וזיהוי ניסיונות פישינג, מפחיתה את הסיכוי לניצול חולשות אנושיות, המהוות לעיתים קרובות את נקודת הפריצה הקלה ביותר. מוסדות פיננסיים המיישמים אסטרטגיות אלו מחזקים את מערכות ההגנה שלהם, ובכך לא רק מונעים פריצות, אלא גם משמרים את אמון הלקוחות במערכת הפיננסית. כאשר המגזר הפיננסי חוגג את יום הבנקים הבינלאומי, חשוב עבור המגזר הפיננסי להכיר בכך כי, האמון שהלקוחות מפקידים במוסדות אלו, מוגן על ידי שומרים שקטים אך עוצמתיים של אבטחת סייבר, שמעודדים השקעה נוספת בהיצע האבטחה העדכני ביותר ומאמצים יציבים בהגנה על המגזר.   הכותב הוא Chief Technologist בצ׳ק פוינט.