רשות החדשנות, יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה, ישקיעו כ-60 מיליון שקלים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לענפי התשתיות והבנייה בישראל. בשלב ראשון יושקעו 28 מיליון שקלים במטרה לסייע לענף להתמודד עם האתגר הלאומי של האצת קצב הבינוי וההקמה של התשתיות, תוך שיפור איכותן ועמידותן, הפחתת העלויות וצמצום התלות בייבוא חומרי גלם. בנוסף, הטכנולוגיות שיקודמו במסגרת ההשקעה צפויות לתרום להפחתת הנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצור צמנט – מרכיב מרכזי בבטון. ענף הבינוי בישראל נדרש כיום להגדיל כמעט פי שניים את קצב הבנייה של מבני מגורים ותשתיות לאומיות, תוך התמודדות עם מורכבות הנדסית הולכת וגוברת – מבניית מגדלים ומבני ציבור ועד גשרים, מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות. מציאות זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים, המשלבים עמידות גבוהה, חיסכון בחומרי גלם, יכולות מיגון משופרות ויעילות סביבתית. ההשקעה תתמקד בקידום טכנולוגיות בטון מזוין מתקדמות מסוג RSTPCS – Reinforced Superior Tailored Performance Concrete Systems. טכנולוגיות אלו מבוססות על גישה מערכתית חדשנית, המתייחסת בו-זמנית למטריצה הצמנטית ולשריון, בניגוד לטכנולוגיות מקובלות כגון UHPC, המתמקדות במטריצה בלבד. הגישה מבוססת על פיתוח מטריצה צפופה במיוחד, בעלת חוזק ומשיכות גבוהים, יחד עם זיון מחומרים מרוכבים עמידים לסביבה. ההשקעה תאפשר המשך פיתוח, שדרוג, הטמעה והבשלה של טכנולוגיות אלו, לרבות שילוב אופטימלי של סיבים, מלאנים ופילמנטים ברמות מיקרו וננו, ושימוש בזיון מחומרים מרוכבים במקום פלדה מסורתית. מערכות אלו יפותחו באמצעות כלי תכן מתקדמים, המאפשרים להתאים לכל רכיב מבני את המערכת האופטימלית. שילוב זה צפוי לאפשר תפקוד מכני מתקדם, חיסכון משמעותי בחומרי גלם וחיי שירות גבוהים במיוחד – סדר גודל של 100 שנים ויותר – בהתאם לדרישות מבני תשתית לאומיים. במקביל, ההשקעה תאפשר קידום של אימוץ טכנולוגיות מערכתיות חדשניות ומתקדמות מתחומי תעשייה שבהם ישראל מובילה, כגון תעשיית התעופה – לדוגמה, חיזוק באמצעות סיבי פחמן – במיוחד ברכיבים שבהם נדרש תפקוד לעומסים מכניים גבוהים ולמשך חיי שירות ארוכים. בנוסף יפותחו כלים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות שילוב רכיבים מבטון מזוין שהם ידידותיים יותר לסביבה ומאפשרים הרחבה לשימוש בחומרי גלם גבוליים וממוחזרים, יחד עם כלי תכן, המאפשרים הגדלת היעילות הסביבתית, וכלי תכן רכיבים מרוכבים, המתאפיינים בשכבתיות פונקציונלית סביבתית. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ההשקעה שאנו מובילים יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה מהווה מהלך אסטרטגי להטמעת חדשנות עמוקה בענף הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיות שאנו מקדמים יאפשרו תשתיות עמידות וחזקות יותר, חיסכון משמעותי בעלויות ובחומרי גלם, ושיפור ביכולות המיגון והשרידות של מבנים בישראל. זהו צעד בעל חשיבות רבה לחיזוק החוסן התשתיתי והכלכלי של המדינה". מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "אימוץ טכנולוגיות בנייה ותשתיות מתקדמות תורם למאמץ הלאומי להאצת פיתוח התשתיות בישראל ולשפר את עמידותן לאורך עשרות שנים. השותפות עם רשות החדשנות תאפשר ליישם שיטות חדשות, שיקצרו את זמן הביצוע, יפחיתו עלויות ויגדילו את האיכות והעמידות של תשתיות התחבורה שאנו מקימים מדי יום. נמשיך להוביל חדשנות שתתרום לבטיחות, ליעילות ולחוסן התשתיתי של ישראל". יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון: “תמיכתנו במיזם היא המשך ישיר לאסטרטגיית החדשנות של המשרד הדוגלת בשילוב אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים ליצירת פתרונות פורצי דרך לענף הבנייה. הטמעת חדשנות בתחום הבנייה הינה חלק מהותי במתן מענה לאתגרים בשוק הדיור בישראל. אני בטוח כי הכנסת גיוון, הגדלת היצע חומרי הגלם ושיטות הבנייה יחזקו את הענף וישפרו את איכות הבנייה ואת הפריון. זה העתיד של הענף".

מקלדות בגודל של 75%, ש-"התגרשו" מהמקלדת הנומרית בצד ימין, הן כבר לא משהו כל כך נדיר. לעתים די קרובות הן גם צבעוניות, וזה נכון גם במקרה של המקלדת החדשה מבית אסוס, Jelly75 KD201. זו מקלדת שעובדת עם Windows ועם macOS, ויכולה להתחבר, באמצעות בלוטות' או דונגל, לעד חמישה מכשירים בו זמנית. אם צריך, אפשר גם לחבר כבל USB-C. המקלדת מגיעה עם תושבת גומי מובנית, שלפי החברה מפחיתה רעשים ומשככת את רעידות המקשים, כך שחוויית ההקלדה איכותית יותר. המתגים אמורים להחזיק מעמד עד 50 מיליון הקלקות. לפי אסוס, ללא שימוש בתאורה האחורית שלה, Jelly75 KD201 יכולה להחזיק מעמד כשנה שלימה ללא טעינה, ועם משקל של כ-1.2 ק"ג היא כבדה יחסית לתחום זה של מקלדות 75%. המשקל הגבוה נובע מתוספת הבסיס, שגם מוסיף לגובה שלה עוד כמה מ"מ – לכמעט 40 מ"מ. בנוסף, ניתן לשלוף את המקשים בקלות יחסית, אם לצורך ניקיון ואם לצורך החלפה של מתגים, בלי שצריך לנתק את המקלדת מהמחשב וללא כלים מיוחדים. Jelly75 KD201 זמינה בשתי ערכות צבעים: כתום למקשי ה-Esc והרווח עם מקשי בקרה ושליטה בצבע אפרפר, או ירוק בליווי שחור, בהתאמה. המחיר עומד על 489 שקלים והיא זמינה החל מהיום (ב'), לכבוד החנוכה.

רמת הביצועים של גרוק – הצ'אטבוט של xAI של אילון מאסק – לא ממקמת אותו, אפילו בסטנדרטים הנמוכים מאוד של xAI, במקום טוב, אפילו במקום גרוע להחריד, עם כישלונו בעקבות הירי ההמוני הטרגי בחוף בונדי באוסטרליה. צ'אטבוט ה-AI טעה שוב ושוב הזיהוי אחמד אל אחמד בן ה-43, האיש שפירק בגבורה את אחד היורים, וטען שהסרטון המאומת של מעשיו היה משהו אחר לגמרי – כולל שזהו סרטון ויראלי ישן של אדם מטפס על עץ. בעקבות הפיגוע, אחמד זכה לשבחים רבים על גבורתו, אך חלקם ניסו להתעלם או אף להכחיש את מעשיו. מישהו אף הקים במהירות אתר חדשות מזויף, שנראה כי נוצר על ידי בינה מלאכותית, עם מאמר שציין מומחה IT בדיוני, אדוארד קראבטרי, כאיש שפירק את התוקף. זה, כמובן, נקלט על ידי גרוק ופורסם  ב-X. אבל גרוק גם רמז שתמונות של אחמד הן של ישראלי המוחזק כבן ערובה על ידי חמאס, וטען כי סרטון שצולם בזירה הוא למעשה של חוף קורומבין, אוסטרליה, במהלך סופת הציקלון אלפרד. באופן כללי, נראה שגרוק מתקשה להבין את השאלות ולמצוא את התשובות הנכונות. למשל, בשנשאל על הקשיים הכלכליים של אורקל, הוא השיב עם סיכום של הירי בחוף בונדי. כשנשאל על תוקפו של סיפור על מבצע משטרתי בריטי, הוא ציין תחילה את התאריך הנוכחי, ואז דיווח על נתוני סקרים עבור קמלה האריס. מכל מקום, נראה שגרוק מתקן חלק מהטעויות שלו. לפחות פוסט אחד שטען לכאורה שסרטון של הירי הראה למעשה את הציקלון אלפרד תוקן "לאחר הערכה מחודשת". מאוחר יותר, הצ'אטבוט גם אישר את זהותו של אל אחמד, וכתב, כי "אי ההבנה נובעת מפוסטים ויראליים שזיהו אותו בטעות כאדוארד קראבטרי, אולי עקב שגיאת דיווח או בדיחה המתייחסת לדמות בדיונית" . זוהי רק תזכורת נוספת לכך, שבינה מלאכותית אינה אמינה דיה כדי שניתן יהיה לסמוך עליה בבדיקת עובדות.

חברת אקוואריוס, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הודיעה על מינויו של רועי ברגיל למנכ"ל החברה. ברגיל מביא עמו ניסיון עשיר בתעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, לרבות תפקידים בכירים בתחומי ניהול פיתוח עסקי, ניהול פיננסים וניהול מסחרי בתעשייה האווירית. בתפקידיו האחרונים בתעשייה האווירית כיהן ברגיל כסמנכ"ל פיתוח עסקי במטה החברה וקודם לכן כמנהל הכספים של חטיבת התעופה. ברגיל הוביל עשרות עסקאות בינלאומיות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליארדי שקלים, ניהל צוותים רחבי היקף וביסס שיתופי פעולה עם תאגידים מובילים בעולם התעופה, התעשייה והמסחר ותחומי הטכנולוגיה. לדברי הדירקטוריון, הבחירה בברגיל נעשתה לאחר תהליך בחינה מקיף ומדוקדק, מתוך כוונה לחזק את יכולות ההרחבה העסקית לתחומים חדשים, תיעוש מוצרי החברה בשנים הקרובות ועוד. בחברה מציינים, כי המינוי תואם את התוכניות האסטרטגיות להיערכות לכניסה לתחומים חדשים  ולמימוש הזדמנויות בארץ ובעולם, כמו גם שדרוג יכולות הליבה הטכנולוגיות, הייצוריות והעסקיות. ברגיל מסר עם מינויו, כי "חברת אקוואריוס מחזיקה בטכנולוגיה ייחודית וביכולת הנדסית מרשימה. אני מאמין כי על בסיס התשתית הקיימת, תוך הרחבות מתבקשות, ניתן לייצר מנועי צמיחה חדשים ולפתוח דלת להזדמנויות נוספות, הן בתחום פעילות הליבה והן בתחומים נוספים, ביטחוניים ודואליים, בהם יש ביקוש מתגבר לפתרונות חדשניים". בחברה מוסיפים כי שילוב ניסיונו של ברגיל בעולמות הפיתוח העסקי הגלובלי בתחומים הרלוונטיים, הניסיון העשיר בתחום הפיננסי והמסחרי צפוי לתמוך בבחינה של אפיקים טכנולוגיים ועסקיים חדשים, תוך שמירה על רציפות תפעולית והמשך קידום מהלכי פיתוח שהחברה מובילה בשנים האחרונות. אקוואריוס מפתחת מנועים וגנרטורים, המיועדים לעשות שימוש במימן או דלקים לא מזהמים אחרים, ובכך תאפשר להפוך מרכזים מסחריים או מפעלים לירוקים. במקביל, החברה פועלת למקסום הפוטנציאל העסקי של התשתית הטכנולוגית ויכולותיה התעשייתיות באמצעות הרחבת הפעילות לשווקים נוספים בעלי צרכים מידיים.

"בסוף העשור, השירות הציבורי לאזרחים יהיה שונה לחלוטין – הם לא ירדפו אחרי אתרים מעצבנים וטפסים, כי הבוט יעבוד עבורם. לשמחתנו, החלומות על ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס – התגשמו הלכה למעשה. השנה ערכנו בחינות היתכנות לכמה וכמה פרויקטי AI, וב-2026 ניכנס לתחום בכל הכוח. עד 2030, כלל תהליכי הממשלה יהיו מבוססי AI", כך הבטיחה שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. לב עמי דיברה בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ב'), בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מאות בכירים במגזר הציבורי, בממשלה ובחברות ה-IT שעובדות איתם. לדברי לב עמי, "במבט קדימה, השירות הציבורי-ממשלתי לאזרחים בשנת 2030 יכלול שלושה מסלולים: תשתיות, ענן ודאטה, ובינה מלאכותית. עולם השירות ישתנה: בוט שמכיר את האזרח ועובד עבורו יפעל באופן פרו-אקטיבי, יבצע מאחורי הקלעים את כלל התהליכים מול הממשלה ויעניק חוויית שירות כמו במגזר הפרטי". "השנה עברנו מתכנון למימוש נימבוס" "כל מה שתכננו שיקרה בנימבוס – קרה", אמרה לב עמי. "השנה עברנו מתכנון למימוש. כל התוכניות התממשו הלכה למעשה. הממשלה עושה כיום שימוש נרחב בענן, על מנת להשיג גישה למידע וליכולות, ופתרונות טכנולוגיים חדשים. הענן מהווה מנוע צמיחה אמיתי, אבל הוא לא עבורנו מטרה לכשעצמה. חשיבותו היא בסיוע לממשלה להתקדם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "המסלול השלישי, והלא פחות חשוב, הוא עולם ה-AI", הוסיפה. "הבינה המלאכותית מסייעת להשיג יותר תועלות במימוש פרויקטים. על מנת שזה יצליח, דרוש אומץ לאומי. זה לא פשוט להחליט ולא קל בהיבט התהליכי, זו תרבות אחרת. אנחנו רוצים פתרונות AI אחראיים, עם אבטחת מידע, הגנה על הפרטיות ושמירה על האינטרסים הציבוריים". "ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור" לדבריה, "הדיגיטל יסייע לאזרחים לפעול מול הממשלה ולעשות זאת באופן חכם: לא לעבוד מול אוסף של אלפי הליכים מורכבים ושירותים – אלא מול ישות אחת, מבוססת שירות אחוד". לב עמי סיכמה באומרה כי "על מנת שחזון 2030 יתממש יש לעבוד קשה – וביחד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור והרבה מה לעשות כדי לממש את התוכניות העתידיות. ממשלת העתיד תעבוד עוד יותר לטובת הציבור. הטכנולוגיה היא האתגר, והיא גם זו שתאפשר לחלום להתממש. הסיפור הוא אנשים: עובדי מערך הדיגיטל הם מקצוענים, מחויבים, ובאו לשנות ולהביא לשירות טוב יותר לאזרחים". ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים של כנס AI-e-GOV ויועץ בכיר למחשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור הכנס נפתח בדברים של ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים שלו ויועץ מחשוב בכיר למגזר הממשלתי. הוא אמר ש-"במשך שנים אנחנו, אנשי התוכנה והיישומים, התקנאנו באנשי החומרה והתשתיות, שעבדו לפי חוק מור. אלא שחוק מור חדל להתקיים והקצב של הכפלת יכולות המחשוב ירד משנה וחצי-שנתיים לשבעה חודשים לערך. הפיתוח נכנס לעולם חדש. מפתחים מדברים עם סוכני AI. אנחנו בעידן של תאוצה של כלל המחשוב, והמהלך יחולל שינוי עצום בעולם – גם בעבודת הממשלה. השינויים בשנתיים הקרובות יהיו הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מאלה שקרו ב-20 השנים האחרונות".

קרן הון-הסיכון ויולה ונצ'רס, שמציינת בימים אלה 25 שנים להיווסדה, הודיעה היום (ב') על גיוס שתי קרנות חדשות, בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר, להשקעה בסטארט-אפים ישראליים. שתי הקרנות הן Viola Conviction Fund I, שתבצע עסקאות סקנדרי בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר, והקרן השביעית במספר של קרן הדגל ויולה ונצ'רס, שמתמקדת בחברות בשלבים מוקדמים – בסבבי סיד ו-A, ובתהליכי אינקובציה. הקרן, שכבר ביצעה סגירה ראשונה, הינה בהיקף של 150 מיליון דולר, והיא תופעל רק בתחילת 2026, שכן ויולה ונצ'רס עדיין מבצעת השקעות מהקרן השישית שלה. ב-ויולה ונצ'רס אומרים שהיא צפויה לבצע כ-20 השקעות חדשות בקרן השביעית, שתתמקד בשלושה תחומי ליבה: Vertical AI – כלומר, שיבוש של תעשיות מסורתיות באמצעות בינה מלאכותית; תשתיות AI; וחברות סייבר. הקרן תתמקד בהזדמנויות שייווצרו בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית – מצ'יפים דרך תשתיות ענן וסייבר ועד לפינטק, שהוא תחום ש-ויולה השקיעה במעל 45 חברות שפועלות בו. כמו כן, הקרן השביעית צפויה לבצע השקעות בתחומי הקוונטום והדיפנס-טק. על פי ויולה ונצ'רס, היא "אחת הקרנות הבודדות באקו-סיסטם הישראלי שהצליחו להבטיח את ההמשכיות לשנים הבאות, תוך התאמת הצוות ותחומי ההשקעה לאתגרים שאותם היא הגדירה כאסטרטגיים". את הקרן השביעית מנהלים צביקה אורון ועמרי בן דוד, שהצטרפו ל-ויולה ב-2017, ביחד עם שלמה דוברת, שותף מנהל וממייסדי הקבוצה. צוות ההשקעות החדש נבנה במהלך השנה האחרונה, עם מינויו של אלכס שמולוביץ' לשותף, לצד טל אבולוף ואלון צינמון, שמונו כפרינסיפלים, ואסף שרייבר כאנליסט. אבי זאבי, ממייסדי קבוצת ויולה, נשאר פעיל בקרן כמנטור, חבר ועדת השקעות וחבר דירקטוריון בחברות פורטפוליו, אך לא יבצע השקעות חדשות בקרן הבאה. תומר בר זאב, חלק מה-Leadership cycle של הקרן השביעית של ויולה ונצ'רס. צילום: אדם פרימר Leadership cycle בנוסף, ויולה בנתה באחרונה מערך ייעודי הממוקד בתחומים שהינם אסטרטגיים ליזמים בשלבים מוקדמים, וכחלק מכך יושק בקרן השביעית Leadership cycle, שכולל שמונה מנכ"לים ויזמים בולטים, מישראל ומחו"ל, שהשקיעו בקרן ומשמשים כיועצים וכחברי מועצת המנהלים בחברות. השמונה הם: ג'ים ווייטהארסט, שהיה מנכ"ל רד האט, נשיא יבמ וסמנכ"ל התפעול של חברת התעופה דלתא; סקוט גלית, בעברו מנכ"ל פיוניר; כריס קונד, לשעבר מנכ"ל סאנגארד (שנקראת כיום FIS); איל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה; תומר בר זאב, יזם ומנכ"ל איירון סורס, שיוניטי רכשה; יפתח שולמן, מייסד שותף של רדיס; ראובן (רובי) ארונשוילי, מייסד ומנכ"ל סיה; וליאור גרנשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ויה, שהונפקה באחרונה בנאסד"ק. מעגל זה מתווסף לרשת של כ-500 מנהלים בחברות גלובליות שעובדים עם ויולה ואחראים על החדרה ורכישה של חדשנות, בהם מנמ"רים וסמנכ"לי אבטחה מאאודי, טנאבל, ביוג'ן וג'פריז. "המשקיעים מאמינים ביכולת של ישראל לייצר את החברות הגדולות הבאות" בן דוד אמר כי "השינויים שביצענו בשנה האחרונה נעשו מתוך מטרה להעמיד את המוצר האידיאלי ליזמי חברות בשלבים מוקדמים, שבונים את החברות המשמעותיות הבאות מישראל. אלה כוללים צוות השקעות עם מומחיות סקטוריאלית, חיבוריות לבכירי תעשיית הטק הגלובלית, ואת הניסיון וההצלחות שצברנו ב-25 השנים האחרונות. הגיוס המוקדם של הקרן השביעית של קרן הדגל שלנו, שתופעל ב-2026, מעיד על אמון המשקיעים בנו וביכולת של ישראל לייצר את החברות הגדולות הבאות בעידן ה-AI". לדברי אורון, "ויולה נוקטת גישה אקטיבית בכל החזיתות – בבניית הפורטפוליו אנחנו מסייעים ליזמים ליהנות מהאצה ביכולת ההגעה לשוק, למכירות ראשונות ולחידוד של האסטרטגיה שחהם. הצטרפותם של מנכ"לים ויזמים בכירים כמשקיעים ויועצים לחברות מעידה על האמון שלהם ב-ויולה וביכולתה לבנות חברות משמעותיות מישראל. בזווית של המשקיעים, אנחנו בוחנים כל הזמן הזדמנויות אטרקטיביות להגדיל אחזקות בחברות שאנחנו מאמינים שיהיה בהן Upside משמעותי בשנים הקרובות, שיאפשר למשקיעים שלנו החזרים משמעותיים". מאז הקמתה בשנת 2000 ביצעה ויולה ונצ'רס מעל 150 השקעות, שהצמיחו כמה מהחברות הגדולות בהיי-טק הישראלי, בהן איירון סורס, שנמכרה ליוניטי, פיוניר, רדיס, פאגאיה ולייטריקס. ברוב החברות נכנסה ויולה ונצ'רס בשלב הסיד ונשארה משקיע מוביל בהן גם בשלבים מתקדמים. חלקן הגיעו להכנסות של מעל מיליארד דולר ורווחיות מרשימה. בנוסף, השקיעה הקרן בשנים האחרונות בחברות כגון אימונאי, דואטי של מייסדי איירון סורס ואדפטיב לרנינג של מייסדי מוביט.

תוכנית סקייל-אפ חדשה של שגרירות בריטניה בישראל, בשם ScaIL UK, תסייע לחברות ישראליות לצמוח בממלכה. היא תכלול שמונה עד 10 חברות, שיקבלו ידע, תובנות וחיבורים שדרושים להם להצלחה בשוק הבריטי. לונדון היא אחת הערים המהוות האבים מובילים בעולם בכלל ובאירופה בפרט לחברות היי-טק, בעיקר באזור ה-Tech City, שנמצא במזרח העיר. חברות פינטק רבות ממוקמות בבירה הבריטית, בין היתר מאחר שהיא נחשבת למרכז פיננסים בולט. ככלל, בריטניה מעוניינת להגדיל בעשור הקרוב את ההשקעות בסטארט-אפים שפועלים בממלכה, ליצור משרות לעובדים מיומנים ולהפוך אותה למקום הטוב ביותר לעסקים. האסטרטגיה מתמקדת בשמונה תעשיות מרכזיות: אנרגיה נקייה, ייצור מתקדם, ביטחון, תחומי התוכן והעיצוב, שירותים פיננסיים, שירותים עסקיים ומקצועיים, דיגיטל וטכנולוגיה, ומדעי החיים – כולם תחומים שבהם החדשנות הישראלית מוכרת ברחבי העולם. תוכנית ScaIL UK מתכתבת עם האסטרטגיה החדשה, ומטרתה היא לבסס את מעמדה של בריטניה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה. חברות צמיחה ישראליות שפועלות באותם שמונה סקטורים מוזמנות להגיש מועמדות לתוכנית, שכוללת שישה מפגשי עומק בתל אביב, בנוסף ליציאה כחלק ממשלחת לבריטניה. המשתתפים יקבלו כלים מעשיים לכניסה לשוק הבריטי, גישה ישירה לבכירים ומובילי חדשנות במדינה, וכן תובנות על מסגרות רגולטוריות, משפטיות ומבצעיות – כלים שיאפשרו להם להקים או להרחיב את נוכחותם בשוק של הממלכה המאוחדת "חיבור בין שאפתנות להזדמנויות" קרי מורגן, מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד המסחר והעסקים של בריטניה (DBT) לאירופה וישראל, אמרה כי "אנחנו מחברים סקייל-אפים ישראליים לכלכלה טכנולוגית בשווי של 1.2 טריליון דולר – הגדולה באירופה והשלישית בגודלה בעולם. יש בבריטניה תשתיות ברמה עולמית, מערכת משפט יציבה ואסטרטגיה תעשייתית ברורה, שנועדה להגדיל השקעות ולהפוך אותה למקום ידידותי מאוד לביזנס. יש כאן חיבור בין שאפתנות להזדמנויות" סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בישראל, ציין כי "עם כוח עבודה מיומן במיוחד וחיבורים עסקיים גלובליים שאין להם תחרות, בריטניה מציעה לסקייל-אפים ישראליים מיקום אידיאלי לצמיחה, השקעה והתרחבות. באמצעות ScaIL UK, אנחנו מעניקים לחברות את הכלים והביטחון לקבל החלטות השקעה ארוכות טווח, תוך ניצול יתרונות כמו מס החברות הנמוך ביותר במדינות ה-G7, תמריצי מחקר ופיתוח נדיבים, וראייה גלובלית מהיום הראשון. התוכנית מחזקת את הקשרים הכלכליים העמוקים בין חברות בריטיות לישראליות, ופותחת אופקים חדשים לחדשנות ושיתופי פעולה". להרשמה לתוכנית לחצו כאן. המועד האחרון להרשמה הוא ה-28 בדצמבר השנה בשעה 12:00.

מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים אומרים, שהם נכנסים לשנת 2026 עם תקציבים גדולים יותר, לצד יותר אחריות על ההגנה בענן, עם נוף איומים המושפע רבות ממהפכת הבינה המלאכותית ומהצורך בהלימה לרגולציות, אשר משתנה במהירות; כך לפי מחקר חדש של וויז (WIZ). ענקית ההגנה הישראלית בענן פרסמה מחקר, הנושא את הכותרת "מדד התקציב של CISO לשנת 2026". הוא נערך על סמך ראיונות עם יותר מ-300 מנהלי אבטחת מידע בארגונים ברחבי העולם, מכלל מגזרי הפעילות. המחקר בחן את האופן שבו מנהלי אבטחה מתכננים להוציא את תקציביהם, מה יהיו סדרי העדיפויות שלהם בשנה הקרובה, היכן בכוונתם לקצץ בתקציב במהירות. מדד התקציב של Wiz לשנת 2026 חושף כיצד יותר מ-300 מנהיגי אבטחה מתמודדים עם הלחצים הללו: מה הם נותנים, איפה הם מקצצים, וכיצד הם הופכים השקעה להשפעה מדידה. לפי המחקר, אף שתקציבי האבטחה גדולים יותר, הביטחון של מנהלי האבטחה ביכולתם לעמוד במשימותיהם – קטן יותר. כך, 85% מהארגונים הגדילו את תקציבי הגנת הסייבר שלהם השנה, וכמעט תשעה מתוך עשרה צפויים להגדיל אותם שוב ב-2026. ובכל זאת, יותר ממחצית ממנהלי האבטחה עדיין מאמינים שהארגונים שלהם אינם משקיעים מספיק כדי לנהל סיכונים בצורה יעילה. "מנהלי האבטחה הראשיים בארגונים מתבקשים לעשות 'יותר עם יותר' והם נמצאים תחת לחץ חדש, להוכיח שהעלייה בהוצאה מתורגמת לתוצאות מדידות", ציינו חוקרי וויז. עוד עולה מהמחקר כי ההוצאה על משכורות של עובדים היא החלק הגדול בתקציב האבטחה. היא משקפת כרבע מכלל ההשקעה באבטחת סייבר. במקביל, אבטחת ענן צורכת יותר מכל דולר וכל שעה, כאשר 88% מהארגונים מתכננים להגדיל את המיקוד של הצוות שלהם באבטחת ענן בשנתיים הקרובות. התוצאה, הסבירו החוקרים, "היא שמתקבל איזון בין עלויות עבודה גוברות לבין מורכבות הענן הגוברת. מצב זה הופך את היעילות והנראות לעדיפות ראשונה בתכנון פעילות האבטחה בארגונים ב-2026". לפי המחקר, "התפשטות כלי האבטחה הגיעה לנקודת שבירה". כך, כיום, 58% מהארגונים מפעילים יותר מ-25 כלי אבטחה, וארגונים גדולים מפעילים לעיתים קרובות 50 כלי אבטחה, או יותר. כמעט מחצית ממנהלי אבטחת המידע טוענים שמורכבות הענן והתפשטות הכלים מעכבים באופן פעיל את תוכניות האבטחה שלהם. לכן, ציינו החוקרים, "מנהלים משנים את המיקוד, מהרחבה – למציאת צידוק הגיוני. הם מחפשים פלטפורמות משולבות, כאלו אשר משפרות את הניראות, מפשטות את הפעילות ומפחיתות בזבוז". "הבינה המלאכותית כותבת מחדש את השיח על תקציבי אבטחת המידע בארגונים", כתבו החוקרים. כך, 99% מהם מסכימים שהבינה המלאכותית תשנה את אבטחת הענן, אך רובם אומרים שהם עדיין מסתגלים להשפעתו. רובם מגדילים את ההשקעות באוטומציה ובנראות, כדי לעמוד בקצב. ארגונים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, עורכים זיהוי איומים, דירוג סיכונים ואכיפת מדיניות – על בסיס כלי AI. "בינה מלאכותית היא כיום גם קו תקציב וגם נושא לחדרי ישיבות. מנהלי הגנת סייבר ממקמים את האבטחה כגורם מרכזי לאימוץ אחראי של בינה מלאכותית ברחבי העסק", סיימו החוקרים.