אינסטגרם (Instagram) הודיעה לפי זמן מה על השקת כלי חדש בשם 'Your Algorithm', שמטרתו להעניק למשתמשים שליטה רבה יותר על חוויית התוכן שלהם בפלטפורמה, בראש ובראשונה בנוגע לחשיפתם אל סרטוני ה-Reels. כעת התכונה מגיעה אל כל המשתמשים שהאינטסגרם שלהם בשפה האנגלית, בכל רחבי העולם, וזה אומר גם למשתמשים בישראל שהאפליקציה אצלם בשפה האנגלית, וזה בעצם כל משתמשי iPhone.   View this post on Instagram   A post shared by Adam Mosseri (@mosseri) החל מעכשיו תתאפשר למשתמשים היכולת לקבוע אילו תחומי עניין יזכו לחשיפה מוגברת או מופחתת בפיד ה-Reels שלהם. בנוסף, המשתמשים יוכלו לבחור שלושה עולמות תוכן מרכזיים בהם ירצו לצפות במהלך השנה הקרובה, ולשתף את בחירותיהם בסטורי. הגישה לכלי החדש מתבצעת באמצעות אייקון ייעודי שיופיע בפינה הימנית-העליונה של לשונית ה-Reels. באמצעות האייקון, יוכלו המשתמשים לצפות בסיכום מותאם אישית של תחומי העניין שלהם, המבוסס על סרטוני Reels שאהבו לאחרונה, וכן לשתף אותו. הדבר יאפשר למעשה למשתמשים לשנות את המלצות ה-Reels בצורה ישירה, על ידי דיווח לאינסטגרם אילו נושאים רצויים יותר או פחות. כאמור, העדכון, שהחל להיות מופץ תחילה בארה"ב ובהדרגה ברחבי העולם לפי כחודש, כבר מגיע עכשיו (באנגלית) אלינו, ומן הסתם יהיה זמין בעתיד הקרוב לכל משתמשי הפלטפורמה בכל שפה שהיא.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום (ד') להעלאה לקריאה ראשונה במליאה שתי הצעות לתקן את חוק הבנקאות -האחת של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, ואורי מקלב והשנייה של ח"כ ואליד אל הואשלה, העוסקות בשירות מקוון ללקוח. ההצעה נועדה להנגיש מידע ללקוחות, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. ח"כ אשר הסביר, כי מדובר בהצעת חוק צרכנית פשוטה, שנועדה להתאים את הנעשה להתקדמות הטכנולוגית. הוא ציין, כי בעבר הרחוק כדי להוציא דפי חשבון או מסמכים מסוימים מהבנק "היית צריך אלף בעלי מקצוע בדרך ולשלם עמלה, אבל כיום רוב החומר נמצא בבנקים בצורה דיגיטלית בכל מקרה, אך הם מאפשרים צפייה בו בצורה מוגבלת של חצי שנה עד שנה לאחור. ההצעה נועדה להקל על מי שצריך מידע ישן יותר, שהיום צריך להתמודד עם בירוקרטיה ולשלם עמלה". ח"כ אל הואשלה הוסיף, כי בתקופה שבה יוקר המחיה רק עולה צריך לדאוג לאזרחים. הוא ציין כי אין הרבה לקוחות שמבקשים את המידע הזה, ונכון שהבנקים יבואו לקראתם. נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, אמרה, כי הבנק עבד בתיאום עם ח"כ אשר על ההצעה ותומך בה. לדבריה, "יש חשיבות רבה לכך שתהייה דיגיטציה נוספת במערכת הבנקאית, ולקוחות יוכלו לקבל בקלות את המידע שלהם, וזה מתחבר לצעדים נוספים שאנחנו עושים". בדיון היום נקבע כי המידע המקוון יונגש לפחות שלוש שנים לאחור. את המידע המוקדם יותר, מתקופה של מעל שלוש שנים ועד שבע שנים, יוכל הלקוח לבקש מהבנק באופן פשוט ונוח, והבנק יצטרך למסור את המידע באופן פשוט ונוח. המידע המקוון האמור יכלול פירוט יתרת חשבון עו"ש וחשבון מט"ח, פירוט חיובים בכרטיסי חיוב שהנפיק הבנק, דוחות ואישורים תקופתיים שמנפיק הבנק, הודעות שנמסרו ללקוח באזור האישי והעתיקי מכתבים, ומידע נוסף שיקבע המפקח על הבנקים בהוראות ניהול בנקאי תקין. נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טל עופרים, הסבירה, כי הכוונה היא שכל הבנקים ינגישו את המידע האמור שלוש שנים לאחור, ומי שירצה מידע מוקדם יותר עד שבע שנים לאחור יצטרך להגיש בקשה. לדבריה, האבחנה נובעת משיקולים של אבטחת מידע ומכך שהמידע של שלוש השנים האחרונות הוא הרלוונטי ביותר ללקוחות. ח"כ אשר ביקש לבחון את סוגיית העלות של הנגשת המידע המוקדם יותר, כך שהוא יועבר בצורה פשוטה וללא עלות. עוד אושר, כי תאגיד בנקאי שלא ימסור את המידע בהתאם לתיקון יהיה צפוי לעיצום כספי בסך 50 אלף שקלים, וההצעה תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר אישורה הסופי ופרסומה ברשומות, ותחול על מידע שהבנקים הציגו ללקוח באופן מקוון ערב התחילה ואילך. במהלך הדיון העלה היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, סוגיה נוספת שגם הוא נתקל בה בעצמו, שלפיה כשמבקשים להגיע למידע מקוון באמצעות האפליקציה של חברת האשראי קופצת על המסך הודעת "פוש" המבקשת לאשר העברת מידע פיננסי. נציגת יחידת האסדרה של הפיקוח על הבנקים, כנרת לביא, ציינה כי היא לא מכירה את התופעה וכי היא תבדוק את הנושא.

קראודסטרייק תרכוש את סראפיק סקיוריטי הישראלית תמורת יותר מ-400 מיליון דולר, במזומן ובמניות – כך פורסם אמש (ג'). המניע לרכישה הוא הצורך של קראודסטרייק בחיזוק ההגנות בתחום אבטחת הדפדפן. הרכישה תחזק את פלטפורמת פלקון של הרוכשת על ידי שילוב ההגנה של הנרכשת, כך שניתן יהיה לקבל אבטחה מתקדמת לדפדפנים פופולריים. סראפיק פועלת בשוק אבטחת הדפדפנים הארגוניים. היא מפתחת טכנולוגיה שהופכת כל דפדפן לפלטפורמה מאובטחת, עם תכונות הגנה וזיהוי חזקות. הפתרון של החברה מאפשר גישה מאובטחת ליישומי תוכנה כשירות (SaaS) ולאפליקציות אחרות שבהם משתמשים העובדים או צדדים שלישיים – ממכשירים מנוהלים וממכשירים אישיים. אבטחה באופן זה מביאה לצמצום המורכבות והעלות הכרוכות בתשתיות VDI (שולחנות עבודה וירטואליים) ו-VPN (רשתות פרטיות וירטואליות). הטכנולוגיה של סראפיק שקופה למשתמשי הקצה והיא תומכת בכל הדפדפנים, וכן ביישומי SaaS שולחניים כמו טימס, דיסקורד ו-Slack, וגם בווטאספ. "התמודדות עם פער משמעותי באבטחת הסייבר" לפי ענקית האבטחה, "הרכישה תשפר את פלטפורמת פלקון שלנו, עם שילוב ההגנה הטבעית של הנרכשת". שילוב הרכיב של הנרכשת ישירות בתוך דפדפנים פופולריים כמו כרום, אדג', ספארי ופיירפוקס "יסייע להתמודד עם פער משמעותי באבטחת הסייבר, שכן רוב הפעילויות מתבצעות דרך דפדפני אינטרנט". הרכישה גם תעצים את היכולות של מרכז תפעול הסייבר (ה-SoC) של קראודסטרייק: היא תאפשר לו לנתח נתוני קצה נרחבים לצד טלמטריה בזמן אמת בדפדפן. כך, אומרים בחברה, הרכישה תקדם את הדור הבא של אבטחת הזהויות, עם ניהול גישה דינמי המבוסס על הערכות תרחישים וסיכונים. זה ייעשה תוך התמודדות יעילה עם איומי סייבר, עם שינוי הרשאות, לפי הצורך. באופן זה, ארגונים ייהנו מאבטחת יישומי בינה מלאכותית בתוך הדפדפן, יישום מדיניות אפס אמון עם שליטה דינמית ומניעת דליפות נתונים באמצעות סינון של תכנים מבוסס בינה מלאכותית. קצת על הנרכשת הרכישה באה לאחר שקרן קראודסטרייק פלקון של הרוכשת השקיעה בסראפיק, הנרכשת, בסבב הראשון שלה, שאותו היא ערכה לפני שנה ושבו היא גייסה 29 מיליון דולר. מאז הקמתה גייסה החברה 37.3 מיליון דולר. סראפיק הוקמה ב-2020 על ידי אביחי כהן ואילן ישועה, לשעבר מנכ"ל וואלה, והיא מונה עשרות עובדים. ישועה היה עד תביעה בתיק 4000 (בזק-וואלה) – תיק האישום בשוחד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "הדפדפן הוא המקום שבו מתבצעת עבודה מודרנית", אמר ישועה. "עם הצטרפותנו לקראודסטרייק, אנחנו מביאים הגנה ברמת הפלטפורמה לשכבת הביצוע החשובה ביותר בארגון. אנחנו מבטיחים שתפיסת אפס אמון תהיה מציאות מתמשכת, ולא רק בדיקה אחת בכניסה". ג'ורג' קורץ, מייסד משותף ומנכ"ל קראודסטרייק, ציין כי "פרודוקטיביות דורשת גמישות וביטחון. המשתמשים רוצים לעבוד בדפדפן המועדף עליהם, וסראפיק מספקת בדיוק את זה. על ידי ניתוק האבטחה מהדפדפן עצמו נוכל להפוך כל דפדפן לדפדפן ארגוני מאובטח, מבלי לכפות שינוי או להאט את הפרודוקטיביות. כך אנחנו מגדירים את עתיד ה-Zero Standing Privilege עבור כוח העבודה הסוכני המודרני". חברה אחת שבשבוע אחד רוכשת שתי חברות רכישת סראפיק מגיעה זמן קצר בלבד לאחר ההודעה הקודמת של קראודסטרייק על רכישה. לפני כשבוע היא קנתה את SGNL, שעוסקת בפתרונות מתמשכים של אבטחת זהויות, תמורת יותר מ-700 מיליון דולר. לקראודסטרייק יש היסטוריה די ארוכה של רכישות של חברות ישראליות. האחרונה שבהן בוצעה בסוף 2024, עת ענקית הגנת הסייבר קנתה את אדפטיב שילד תמורת כ-300 מיליוני דולרים. החברה פועלת בתחום של ניהול מקיף של מצב האבטחה (SSPM) בעולמות התוכנה כשירות. עוד רכשה קראודסטרייק בישראל, בספטמבר 2023, את ביוניק, תמורת מאות מיליוני דולרים. ביוניק פיתחה פלטפורמת אבטחה שמעניקה לארגונים יכולת ניהול של האפליקציות הארגוניות שלהם. זאת, על מנת לענות למתח ולפער בין אנשי האבטחה, האמונים על הגנת הסייבר, והמפתחים, שרוצים להגיע לשוק מהר, עם כמה שיותר שירותים. חצי שנה לפני כן, במרץ 2023, היא קנתה את פלואו סקיוריטי ושילמה עליה 200 מיליון דולר במזומן. פלואו פיתחה פלטפורמה המאפשרת "ניתוח תוך כדי ריצה": היא מבצעת סיווג אוטומטי של כלל נתוני הארגון הפזורים, לרבות אחסון חיצוני ובעננים, ומיפוי האיומים שעלולים להשפיע על המידע הארגוני, כולל דרכי מענה ותגובות. בספטמבר 2022 קראודסטרייק קנתה את הסטארט-אפ רפוזיפיי, תמורת סכום שלא פורסם, אך הוערך בעשרות מיליוני דולרים. המנטליסט המפורסם ליאור סושרד היה בין המשקיעים ברפוזיפיי, שפיתחה פלטפורמה לניהול משטחי תקיפה חיצוניים. המערכת סורקת את האינטרנט, מחפשת נכסים חשופים של הארגון ומנסה לנטרל אותם לפני שהתוקפים יעשו זאת. ב-2020 היא רכשה את פרימפט סקיוריטי – חברה אמריקנית-ישראלית, שהחזיקה במרכז פיתוח ברמת גן. היקף הרכישה עמד על 96 מיליון דולר. פרימפט מציעה פלטפורמה להגנה על מערכות מחשוב ארגוניות. הסניף הישראלי של קראודסטרייק נפתח בינואר 2020, מעט לפני הקורונה, ובראשו עומד כפיר בירנבוים, לשעבר מנכ"ל סימנטק ישראל. בעבר, קראודסטרייק השקיעה, דרך קראודסטרייק פלקון, בחברה נוספת מתוצרת כחול לבן – סולט סקיוריטי.

חברת הביטוח weSure השיקה באחרונה אפליקציה חדשה לניהול ביטוחי רכב ודירה, שמשלבת יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית, אוטומציה ושירות מבוסס דאטה. האפליקציה מבוססת על פלטפורמת הבינה המלאכותית של חברת הסטארט-אפ inmanage, שאף הטמיעה אותה ב-weSure, יחד עם צוותים פנימיים של חברת הביטוח. היקף ההשקעה בפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. האפליקציה כוללת בוט חכם, שמאפשר ללקוחות לתקשר ולכתוב בשפה חופשית, ומספק ללקוח מידע מיידי, רחב ומפורט, ליווי בתהליכי רכישת הביטוח וחיבור אנושי עם נציג במקרה הצורך. לדברי עמיר נוריאל, מנמ"ר החברה, שהוביל את הפרויקט, האפליקציה החדשה מאפשרת אוטומציה וניתוח נתונים בזמן אמת, בעזרת שילוב יכולות AI כחלק מליבת המוצר. "העוזרת הדיגיטלית המובנית באפליקציה מהווה נדבך מרכזי בגישת השירות שלנו ומבוססת על דאטה, שמספקת מענה מדויק בכל שעה", אמר נוריאל. כל זאת, ציין, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע ויציבות. עוד הוא אמר כי "אנחנו רואים ב-AI מנוע ליצירת ערך עסקי אמיתי – כזה שמשפר את חוויית הלקוחות, מייעל תהליכים ומאפשר קבלת החלטות חכמה ומהירה יותר". אמר. רוני טובי, מנכ"ל inmanage, ציין ש-"השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לנתח תהליכים עסקיים מורכבים, לייעל חוויית משתמש ולהפוך עולם ביטוחי מורכב לאפליקציה חכמה, שקופה וידידותית ללקוח". AI לטובת ביטוח לעובדי המדינה weSure היא חברת ביטוח דיגיטלית, בעיקר בתחומי הרכב והדירות. יש לה מרכז פיתוח בתחום האינשורטק בהודו, שמופעל על ידי החברה הבת weSure India, שמעסיקה שם 50 מפתחים, והיא אחראית על ליבת הפיתוח של המערכת. בסך הכול מעסיקה החברה 200 עובדים, מתוכם 20 באגף הפיתוח IT בישראל. בנוסף, יש לה פעילות בארצות הברית. לפני כחצי שנה, weSure רכשה את חברת הביטוח איילון, שפועלת תחת הקבוצה. באחרונה זכתה החברה שוב במכרז ביטוח רכב לעובדי המדינה. לדברי נוריאל, "פיתוח האפליקציה החדשה נועד בין היתר לתת מענה לעשרות אלפי ביטוחים של עובדי המדינה, שבוצעו בפרק זמן קצר". הוא סיפר שהחברה מפעילה בוט AI, שמיועד לעובדים, נציגי שירות ומכירה. "הבוט והבינה המלאכותית סייעו משמעותית בהקמת מוקד, בהכשרת עובדים ובמתן מענה מהיר", אמר. "הבוט מחליף מערכות ניהול ידע מסורתיות ומורכבות, ומאפשר העלאת מסמכים, מצגות, סרטונים, קבצי PDF, נהלים ומדריכים". פרויקט נוסף שאגף מערכות המידע של weSure הוביל הוא השקת מערכת ה-CRM דיינמיקס מבית מיקרוסופט בחברה. המערכת משרתת את מוקדי המכירות לעובדי המדינה ובהמשך תשרת את יתר המחלקות. לסיכום אמר נוריאל כי "הבינה המלאכותית לא מחליפה עובדים, אלא משנה את אופי העבודה שלהם. ארגון שלא ישלב AI וחדשנות – יישאר מאחור".

דל עומדת לעבור בקרוב את השינוי המערכתי הגדול ביותר בתולדות החברה בת 42 השנים. סגן הנשיא ומנהל התפעול הראשי של החברה, ג'ף קלארק, הודיע לכל עובדיה שבמאי הקרוב היא תתחיל בתהליך תיקנון ואיחוד של פלטפורמות, כך שבסופו של דבר כל המערכות שלה יעבדו על גבי פלטפורמה אחת בלבד. ב-דל קוראים לתהליך One Dell Way, ולפי המזכר שקלארק שלח לעובדים הוא "יחבר את כל הנתונים שלנו, ינתץ מצבורי מידע, יפשט וייעל את יישומי התוכנה, ויעניק לנו את הבסיס לעבוד כחברה אחת מקושרת". המערכת החדשה אמורה להחליף, כמעט בבת אחת, את כל מערכות היישומים, השרתים ובסיסי הנתונים של דל. זאת, כדי לאפשר הזרמה חלקה של נתונים, להתעסק פחות עם מטלות שחוזרות על עצמן, לקבל החלטות יותר מהר ולקדם עבודה שמניעה יותר השפעה אמיתית. מעל לכל, יש את המטרה הכי חשובה במהלך, שהיא, לפי קלארק, לבטל עבודה שמתבצעת בחוסר יעילות. "במשך שנים, האוריינטציה התפקודית החזקה שלנו גרמה לנו לבניית וריאציות רבות של תהליכים בסיסיים – דרכים מרובות לפתח, דרכים מרובות לשווק, דרכים מרובות למכור ודרכים מרובות לתת שירות. זה לא יספיק בעולם שמונע על ידי AI. אנחנו צריכים דרך אחת – פשוטה, סטנדרטית ואוטומטית, כדי שנוכל להיות תחרותיים יותר ולשרת את הלקוחות שלנו טוב יותר", כתב הבכיר. מהפונקציה קודם כל לחברה קודם כל לדברי קלארק, "זה דורש שינוי חשיבה, מחשיבה ותפעול המתמקדים בפונקציה קודם כל, לכיוון החברה קודם כל. במקרים מסוימים, ייתכן שנעשה בחירה שאינה מיטבית עבור פונקציה מסוימת, אך היא מאיצה את קבלת ההחלטות או משפרת את האיכות עבור החברה כולה. זו הפשרה הנכונה". תאריך היעד להפעלת התוכנית היה אמור להיות בחודש הבא, אך הוא נדחה במקצת, עד ל-3 במאי. המהלך אמור להימשך עד אוגוסט, עם התאמה של היחידות השונות באופן הדרגתי אך מהיר למדי. "ההכשרה היא קריטית. אי אפשר יהיה לפעול במערכת החדשה בלעדיה, והיא תתחיל ב-3 בפברואר, כאשר באותו יום תקבלו אימייל עם המידע המותאם אישית שלכם. אנא היפכו זאת לעדיפות", כתב קלארק לעובדים. "זהו הבסיס להצלחתנו בעולם המונע על ידי AI, ו-One Dell Way הוא הדרך שבה אנחנו מגיעים לשם – עבודה כחברה אחת, עם מערך תהליכים יחיד, המתמקד במה שחשוב ביותר".

חברת סלע (Sela) – ספקית גלובלית לשירותי ענן ו-AI – הודיעה היום (ד') על מינויה של אורית אלמלך לתפקיד סמנכ"לית חטיבת השירותים המקצועיים (VP Professional Services) שלה. אלמלך, בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול מערכי כוח אדם טכנולוגי, תוביל את החטיבה, האחראית על בניית צוותי פיתוח ומומחים טכנולוגיים עבור חברות אנטרפרייז והתעשיות הביטחוניות. לפי סלע, החטיבה המדוברת מתמחה בחיבור בין ארגונים למומחים טכנולוגיים מובילים בתחומי AI, דאטה, פיתוח תוכנה, QA, DevOps ועוד. ניסיונה העשיר של אלמלך כולל תפקידים בכירים ב-SQLink כמנהלת סקטור, ב-One Technologies כסמנכ"לית מכירות ומנהלת חטיבת היועצים, ובמלם כסמנכ"לית שירותים מקצועיים. רון שפרינצק, מנכ"ל סלע: "הניסיון העצום ש-אורית מביאה עימה הוא נכס אסטרטגי. היכולת שלה לחבר בין צרכים עסקיים מורכבים של חברות במגזר הפרטי ובמגזר הביטחוני לבין הון אנושי טכנולוגי מהשורה הראשונה, תאפשר לנו לדייק עוד יותר את הפתרונות שאנו מספקים ללקוחותינו".

פיטורים נרחבים בפלייטיקה: החברה מפטרת היום (ד') 15% מכוח האדם שלה. החברה מעסיקה כיום 3,500 עובדים ומעל 500 מהם הולכים הביתה בגל הנוכחי. לא ברור כמה אנשים החברה מפטרת מתוך 1,000 העובדים שלה בישראל. כך או כך, פלייטיקה הבטיחה להציע חבילות פיצויים ותמיכה בעובדים המפוטרים. יש לציין שפלייטיקה יצאה לגל פיטורים קטן יותר מזה שדווח עליו בתקשורת בנובמבר האחרון, אז נכתב כי היא תפטר 20% מעובדי החברה. הפיטורים האחרונים שלה בוצעו ביוני אשתקד, אז היא נפרדה מכ-90 עובדים, מתוכם כ-40 בישראל. "הודעה לא פשוטה, אך הכרחית" במכתב ששלח לכלל עובדי החברה כתב המנכ"ל, רוברט אנטוקול: "אני פונה אליכם כדי לשתף בהודעה לא פשוטה, אך הכרחית. היום אנחנו נאלצים לצמצם את מספר העובדים שלנו בכ-15%. החלטה זו לא התקבלה בקלות, והיא משקפת שינוי יסודי באופן שבו אנחנו פועלים, על מנת שנוכל להשקיע בַּעתיד ולהמשיך להוביל בסביבה המאוד תחרותית של שוק משחקי המובייל". אנטוקול ציין כי מדובר בשינוי במודל הפעילות של פלייטיקה. "במשך שנים פעלנו מתוך תפיסה של צמיחה רחבה, תוך יישום מודלים דומים של הקצאת משאבים בכל פורטפוליו המשחקים שלנו. המציאות הכלכלית של התעשייה השתנתה, והגישה של 'פתרון אחד שמתאים לכולם' לא מתאימה למציאות החדשה", כתב. לדבריו, כדי לשמור על מעמדה בשוק, פלייטיקה צריכה להשקיע בצורה משמעותית במקומות שבהם הצמיחה "ברורה וחיובית", להרחיב את ההשקעה במשחקי הקז'ואל הבולטים, למקסם את הערך לטווח הארוך ממשחקי הסושיאל קזינו הקיימים, ו-"להפסיק להשקיע הון וטאלנטים במשחקים ללא מסלול ברור". "אם לא נבצע את ההתאמות הנדרשות במבנה העלויות כבר כיום, נתפשר על היכולת שלנו להשקיע בצמיחה ובעתיד החברה", הוסיף. "איננו יכולים להמשיך להקצות משאבים למשחקים בוגרים באותן רמות היסטוריות, ובמקביל לנסות לבנות עתיד חדש. על ידי התאמת היקף ההשקעה שלנו באופן מדויק בכל פורטפוליו המשחקים, נוכל לפנות את המשאבים הדרושים כדי להשקיע במשחקים עם פוטנציאל הצמיחה הגבוה". לדברי אנטוקול, בעוד שהחברה "עמדה בפני החלטות קשות" בעבר, הפעם זה שונה, כי "נפתח בפנינו פרק חדש". הוא ציין שפלייטיקה "בונה יסודות יציבים להצלחה ארוכת טווח". כך, היא מצמצמת את הצוותים שלה למשחקי המובייל, כדי להפוך אותם ל-"רזים ויעילים", ומפחיתה את המשאבים שהיא מקצה ל-"תחומים בוגרים" לטובת השקעה במשחקים חדשים, שלשיטת אנטוקול יאיצו את הצמיחה של פלייטיקה. עוד הוא ציין כי "מבנה רזה יותר יאפשר לנו להציע תגמול ותנאים טובים יותר ומסלולי קריירה ברורים לצוותים הנשארים". "לא מדובר בנסיגה, אלא במיקוד כוח" על פי מנכ"ל פלייטיקה, "לא מדובר בנסיגה, אלא במהלך יזום של מיקוד כוח ועוצמה. מטרתנו נותרה ללא שינוי: להיות חברת משחקי המובייל העצמאית המובילה במערב. נשיג זאת באמצעות חמישה יעדים ברורים: הובלה מגוונת; הקצאת משאבים להתנעה וחיזוק ערוץ פיתוח למשחקים החדשים לטווח הארוך (בהם אלה של סופרפליי הישראלית, שהיא רכשה בסוף 2024 – י"ה); הרחבת פלטפורמת המכירות הישירות לצרכן; שימוש בבינה מלאכותית ואוטומציה; ושימור הטאלנטים הטובים ביותר בתעשיית המובייל גיימינג". אנטוקול כתב לעובדים המפוטרים כי "אנחנו מבינים שההודעה הזו יכולה לעורר תחושת חוסר ודאות ודאגה עבור רבים מכם. אנחנו מחויבים לנהוג בכבוד ובאמפטיה כלפי כל העובדים המושפעים מהשינוי, ולהעניק חבילות פיצויים ותמיכה שיסייעו להקל על המעבר". בפנייה לעובדים הנשארים הוא ציין ש-"אנחנו מפסיקים להגן על העבר ומסתערים על העתיד". מניית פלייטיקה, שנסחרת בנאסד"ק, צנחה בשנה האחרונה ב-46%, ומאז תחילת השנה ירדה ב-8%. היא סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם גידול של 8.7% בהכנסות וירידה של 0.5% ברווח הנקי.

בימים אלו ממש ניצב עולם הנכסים הדיגיטליים בארה"ב, ולפיכך גם בעולם כולו, בפני רגע מכונן, וזאת עם פרסום הגרסה המתוקנת והדו-מפלגתית של חוק CLARITY (או בשמו הרשמי: ה-Digital Asset Market Clarity Act). הצעת החוק היא תוצר של חודשי משא ומתן אינטנסיביים בין המחוקקים, והיא הגיעה לישורת האחרונה כעת, כאשר יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט, טים סקוט, הציג את הטיוטה המעודכנת לקראת דיון מכריע בוועדה שנקבע למחר (ה'), ה-15 בינואר. סקוט הבהיר כי המטרה היא להחליף את חוסר הוודאות סביב התחום בבהירות משפטית שתחזק את האכיפה נגד שחקנים רעים ותגן על המערכת הפיננסית כולה. החקיקה שואפת לייצר ודאות בשוק על ידי הפרדה ברורה בין תחומי האחריות של שני הגופים המפקחים המרכזיים בארצות הברית. ה-SEC (הרשות לניירות ערך) תמשיך לפקח על נכסים המוגדרים כניירות ערך, בעוד שה-CFTC (הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות) תהיה המופקדת על נכסים המוגדרים כסחורות דיגיטליות. החידוש הדרמטי ביותר ביוזמה, כפי שציינה סוכנות הידיעות רויטרס, הוא הענקת סמכות פיקוח נרחבת ובלעדית ל-CFTC על שוקי ה"ספוט" (Spot Markets) – שהם שווקים המיועדים למסחר, מסירה ותשלום מיידיים בנכסים, בניגוד לשווקים העוסקים בחוזים למסירה עתידית. הסמכות החדשה עתידה לאפשר לרגולטור לפעול ישירות מול זירות המסחר ולאכוף הגנות נגד מניפולציות שעד כה נותרו בשטח אפור. The Senate Banking Committee’s CLARITY Act is the result of more than six months of good-faith, bipartisan negotiations and has benefited from consultation with industry participants, legal and academic experts, and key stakeholders. Here are the facts:https://t.co/hEBjGKt09K — U.S. Senate Banking Committee GOP (@BankingGOP) January 13, 2026 היבט משמעותי נוסף בחוק הוא השילוב של "חוק המדינה נגד מעקב באמצעות CBDC (מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי – ג"פ)", האוסר על הבנק הפדרלי להנפיק מטבע דיגיטלי ממשלתי או להציע מוצרים פיננסיים ישירות לאזרחים, וזאת מתוך חשש לפגיעה בפרטיות המשתמשים. במקביל, החוק נוגע בנקודה רגישה עבור המשקיעים: האיסור על חברות להעניק ריבית על החזקת מטבעות יציבים. כפי שדיווח אתר CoinGape, סעיף זה הורחב כך שיחול לא רק על מנפיקי המטבעות אלא גם על זירות מסחר בולטות כמו Coinbase. מדובר במהלך שהגיע בעקבות לחץ ממושך מצד לובי הבנקים, שביקשו למנוע זליגת פיקדונות מהמערכת הבנקאית המסורתית. After months of hard work, we have bipartisan text ready for Thursday’s markup. I urge my Democrat colleagues: don’t retreat from our progress. The Digital Asset Market Clarity Act will provide the clarity needed to keep innovation in the U.S. & protect consumers. Let’s do this! pic.twitter.com/fuu5CIQa8X — Senator Cynthia Lummis (@SenLummis) January 13, 2026 עם זאת, המחוקקים הותירו פתח למתן תגמולים עבור פעילויות אקטיביות כמו סטייקינג, אספקת נזילות או שימושי ממשל. בניתוח של Ledger Insights הועלתה האפשרות כי הניסוח, האוסר תשואה "אך ורק" בגין החזקה, עשוי לאפשר לחברות לעקוף את המגבלה על ידי דרישה מהמשתמשים לבצע פעולה חודשית מינורית. המומחה המשפטי ג'ייק צ'רבינסקי תיאר את האווירה סביב תיקוני הרגע האחרון בלשון החקיקה כמאבק מטורף לזיהוי בעיות קריטיות לפני ההצבעה, אך הדגיש כי לצד המגבלות, החוק מעניק הגנה מפורשת למפתחים ומבטיח את זכותם של אזרחים למשמורת עצמית באמצעות ארנקים פרטיים. לסיכום, כפי שנמסר מהודעת הסנאט הרשמית, המסר המרכזי הוא שהקוד מוגן אך התנהגות פסולה לא. החוק מבקש לשלב בין הכללים המחמירים ביותר נגד מימון טרור לבין הגנה על החדשנות הטכנולוגית. בפורום הכלכלי העולמי כבר מעריכים כי שנת 2026 תהווה נקודת מפנה, שבה הרגולציה תאפשר מעבר משלב הניסויים להטמעה רחבה של תשתיות דיגיטליות יציבות במערכת הפיננסית העולמית.