עם פתיחת שנת 2026, חברת ההשמה להיי-טק גוטפרנדס (GotFriends) מפרסמת את סקר השכר שלה, המבוסס על ראיונות עם למעלה מ-15,000 מועמדים וכ-1,500 השמות שבוצעו במהלך שנת 2025. הנתונים מצביעים על שוק ששומר על יציבות ומצליח לצמוח גם אל מול שינויים טקטוניים בענף. מהסקר ניתן ללמוד כי השכר הממוצע בהיי-טק עלה ב-7.4% ועומד על 39,810 שקלים חדשים – בהשוואה ל-37,071 שקלים שנרשמו ב-2024. המושג "פרמיית ה-AI" בולט במיוחד בסקר ומצביע על פער מובהק בשכרם של עובדים עם התמחות בבינה מלאכותית בתחומים כמו LLMs, RAG ו-NLP. עובדים אלה משתכרים בממוצע בכ-43,212 שקלים – פער של כ-9% ביחס לשאר התפקידים הטכנולוגיים. לדברי מנכ"לית גוטפרנדס, שירי וקס, השוק מחפש ערך מוסף אמיתי, ומי שמחזיק בידע מעמיק בעולמות ה-AI או הסייבר ההתקפי – נהנה לא רק ממציאת עבודה מהירה יותר אלא גם מחזרה של הטבות כמו מענקי חתימה ובונוסים. מיומנויות ספציפיות אף מקפיצות את השכר לרמות גבוהות יותר: התמחות ב-RAG (ר"ת Retrieval-Augmented Generation) או ב-Generative Models מגיעה לרמות שכר של 45,000-46,000 שקל ומומחי דאטה עם שליטה ב-Airflow משתכרים בממוצע 44,500 שקל בחודש. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס. צילום: עדו לביא מנהלים מרוויחים יותר והניסיון מצה"ל פותח דלתות על פי נתוני הסקר של גוטפרנדס, עליות שכר חדות במיוחד נרשמו בשנה החולפת בצמרת הניהולית. שכרם של מנהלי קבוצות פיתוח, מנהלי פיתוח וראשי צוותים עלה ב-21% והוא עומד כעת על 56,646 שקלים בממוצע.  בגוטפרנדס מעריכים כי העלייה נובעת משני גורמים עיקריים: כמות גדולה של סטארט-אפים חדשים שקמו ב-2025 ומגייסים מנהלים מובילים, וכן כניסת כלי AI אל החברות הגדולות, שיוצרת צורך במנהלים חדשים שמעודכנים בהתפתחויות הטכנולוגיות ויידעו לייעל תהליכים. ניסיון קודם ביחידות טכנולוגיות נחשבות בצה"ל ממשיך להיות מפתח לכניסה מהירה לשוק. בקרב משתחררים עם שש שנות ניסיון בתחומי הפיתוח, נרשמה עלייה של 15% בשכר השנה, והוא עומד על ממוצע של 40,400 שקל בחודש. חברות מגלות נכונות להשקיע בדור הבא של יוצאי היחידות הטכנולוגיות, בתנאי שיש להם הישגים יוצאי דופן, ואף אינן דורשות ניסיון אזרחי קודם כדי להגיש מועמדות. בנוגע לפער המגדרי, נרשמה בשורה חיובית עם המשך מגמת הצמצום: הפער ירד מ-11% בשנת 2024 ל-7.4% בלבד בשנת 2025, כאשר הפער הממוצע עומד על כ-2,600 שקלים. השכר הממוצע לגברים, כך נמצא, עומד על 40,657 שקלים, ולנשים על 37,647 שקלים.  בבחינה לפי תפקידים עדיין מתגלים הבדלים: בתפקידי Data Analyst, נשים מהוות 54% מהעוסקים בשכר ממוצע של 28,241 שקל, ובניהול מוצר הן מהוות 40% עם שכר ממוצע של 37,575 שקל. מהנדסות אוטומציה מהוות 37% עם שכר ממוצע של 34,465 ש'. לעומת זאת, בתפקידי אבטחת מידע וסייבר ופיתוח Python, ייצוג הנשים נמוך ועומד על 6% בלבד, ובתפקידי AI ו-LLM נשים עדיין מהוות אחוז קטן מאוד מהעוסקים בתחום, למרות זינוק בביקוש הכללי לתפקידים אלו. עוד עולה מהסקר כי העבודה ההיברידית נותרה הסטנדרט בשוק, כאשר כ-56% מהמשרות מציעות יומיים עבודה מהבית, בדומה ל-2024. מבחינת מיקום גיאוגרפי, השכר הממוצע בתל אביב עומד על 40,256 שקל בחודש, שהוא גבוה ב-3.3% בלבד מהשכר מחוץ לעיר – פער שאינו משמעותי ביחס לעלות המחייה. תחום האבטחה (Security) ממשיך להוביל את היקף הגיוסים, על רקע העלייה בתקיפות הסייבר וההיערכות לאתגרי מהפכת ה-AI. החוזים הגבוהים ביותר שנחתמו השנה דרך גוטפרנדס הם של חוקר חולשות (כ-120,000 שקלים) ומנהל פיתוח (כ-100,000 שקלים). עוד דווח כי השוק מתמקד בגיוס טאלנטים סניורים בעלי חמש שנות ניסיון לפחות, עם עדיפות למי ששולט היטב בכלי AI.

עולם המחשוב האישי עושה לו מנהג קבוע – להציג דור חדש של מחשבים ב-CES, וזה דבר ידוע. יש לכך סיבה טובה מאוד: בשנים האחרונות, אינטל, AMD וגם קוואלקום מציגות ביום שלפני תערוכת הטכנולוגיה השנתית הגדול בעולם, ולכל המאוחר ביום הראשון שלה, את המעבדים החדשים שלהן – ואז יצרניות המחשבים עושות את שלהן ומציגות את הליינים החדשים. 2026 אמורה להיות שנה מיוחדת בתחום המעבדים למחשבים אישיים. עם זאת, העלייה במחירי הזיכרונות שמה צל כבד על המכירות העתידיות של מחשבים, וזה קורה דווקא בתקופה שבה הצפי למכירות היה יחסית גבוה. זאת, בשל הפסקת התמיכה ב-Windows 10 והרצון ביותר AI בקצה. כך או כך, יצרניות המעבדים לא שקטו על השמרים, גם מאחר שהפירות החדשים שהוצגו על המדף מגיעים אחרי פיתוח של כמה שנים – ובמקרה של אינטל, חלק גדול ממנו קורה בישראל, גם בדור החדש. ההשקה של אינטל אינטל הכריזה כבר באוקטובר האחרון על מעבדי ה-Panther Lake החדשים שלה לשוק המחשוב הנייד, וב-CES היא הציגה את רשימת 14 המעבדים הראשונים שישולבו במחשבים, שיגיעו לשוק בחודשים הקרובים. מעבדים אלה מיוצרים בפעם הראשונה בטכנולוגיית Intel 18A, שהיא הכניסה של החברה לתחום הייצור ב-2 ננו-מטר. השנה שבה אינטל להציג משפחה אחת, אבל היא מחולקת לכמה קטגוריות שונות. מעבדי ה-Core Ultra (Series 3), בשמם הרשמי, מגיעים עם ליבות ביצועים חדשות מסוג Cougar Cove, שפותחו בארץ, וליבות יעילות מסוג Darkmont, כולל גרסת ליבות עם צריכת כוח עוד יותר נמוכה. כמו בדור הקודם, אינטל לא מציעה יותר מעבדים עם ליבות שעובדות בריבוי נימים. מה שכן, היא מציעה בדור החדש מעבדים בתצורה של 8 ליבות מחשוב, בסך הכול (4 ליבות ביצועים ו-4 ליבות יעילות במיוחד); תצורה שמוסיפה 8 ליבות יעילות, ל-16 ליבות בסך הכללי; ותצורת העילית, שמוסיפה לחבילה 12 ליבות גרפיות חדשות מהדור השלישי של ליבות ה-Xe, ואפילו 12 יחידות של שבבי מעקב קרניים – כשבשאר המעבדים לשבב הגרפי יש 4 ליבות Xe3. והמעבד המוביל הוא… באינטל טוענים לעד 50% שיפור בביצועים של ליבות העיבוד הראשיות לעומת מעבדי ה-Lunar Lake בדור הקודם, וגם שהשבב הגרפי החדש מציע שיפור דומה. ה-NPU החדש אמנם מציג קפיצה קלה, של 50TOPS לכל היותר, אבל בחברה מספרים שהוא תוכנן מחדש, כדי שיהיה קטן יותר, כך שבהשוואה לדור הקודם, הוא מציע שיפור של 40% ביחס הביצועים לשטח. אינטל הציגה גם מיתוג חדש של המעבדים שמיועדים לקצה הכי גבוה של המחשבים: הם יסומנו באות X. בהתאם לכך, מעבד הדגל החדש הוא Core Ultra X9 388H. הוא מציע 16 ליבות ואת השבב הגרפי החזק שמכונה Arc B390. המהירות המרבית שלו היא 5.1 גיגה-הרץ, יש לו זיכרון מטמון בנפח 18 מגה-בייט והוא יעבוד ב-TDP בסיסי של 25 וואט, שיכול להגיע עד 65 ואף 80 וואט, אם בוחרים בגרסת השבב הגרפי עם התמיכה ביחידות מעקב קרניים. המעבדים של AMD כצפוי, גם AMD הציגה את סדרות המעבדים החדשות שלה, כולל גרסאות Pro של המעבדים, שמיועדות יותר לשוק העסקי. הכול מגיע תחת מעטפת שנקראת Ryzen AI 400 Series, ששם הקוד שלה הוא Gorgon Point. כך או כך, מדובר יותר בהתפתחות מאשר בקפיצה טכנולוגית קדימה. ה-Ryzen AI 400 Series של AMD. צילום: יח"צ המעבד המוביל במשפחה החדשה, המיועדת לשוק המחשבים הניידים, הוא Ryzen AI 9 HX 475. כמו בדור הקודם של המעבדים של AMD, הוא מבוסס על 4 ליבות Zen 5 ו-8 ליבות Zen 5c, שכולן תומכות בעבודה בריבוי נימים – ובמהירות מרבית של 5.2 ו-3.3 גיגה-הרץ, בהתאמה. יש 12 מגה-בייט זיכרון מטמון ברמה השנייה ועוד 24 מגה-בייט ברמה השלישית, כשה-TDP הבסיסי הוא 28 וואט. השבב הגרפי הוא Radeon 890M, והוא מצויד ב-16 ליבות, שיכולות להגיע למהירות של 3,100 מגה-הרץ. מעניין יהיה להשוות את הביצועים לאלה של השבבים הגרפיים של אינטל, כי מדובר בנקודה שתמיד פעלה לטובתה של AMD. ה-NPU במעבד המסוים הזה של החברה מגיע ל-60TOPS של ביצועים – מה ששם אותו באמצע בין המעבדים של אינטל לאלה של קוואלקום, שאליהם אגיע בעוד כמה שורות. הוא תומך בזיכרונות DDR5-5600 ו-LPDDR5x-8533. אבל, מדובר עדיין במעבד 4 ננו-מטר, כמו בדור הקודם, שמיוצר שוב ב-TSMC. מעניין למה AMD בחרה להמשיך עם הטכנולוגיה הזו ולא להתקדם ל-2 ננו-מטר. ההכרזות של קוואלקום את ההכרזה הגדולה שלה בתחום מעבדי ה-PC עשתה קוואלקום כבר לפני מספר חודשים, עת הכריזה על מעבדי ה-Snapdsragon X2 Elite. לטענתה, מעבדי הדור השני המובילים שלה יספקו תחרות של ממש לאלה של אינטל ו-AMD – ולא רק בהיבט של הבינה המלאכותית, אלא גם בביצועים של ליבות העיבוד. ה-Snapdragon X2 Plus של קוואלקום. צילום: יח"צ ב-CES השנה היא הכריזה על הדור החדש של מעבדי ה-Snapdragon X2 Plus, שמיועדים למחשבים זולים יותר, ששמים בראש את זמן העבודה – עוד לפני הביצועים. המעבדים הללו מבוססים על הדור השלישי של ליבות ה-Oryon שפיתחה החברה על בסיס הטכנולוגיה של arm. לטענת קוואלקום, הן מספקות ביצועי ליבה אחת, שגבוהים ב-35% לעומת הדור הקודם, וזאת תוך כדי צריכת כוח נמוכה ב-43%. שבב ה-NPU מציע זינוק נאה לעומת הדור הקודם וכמו רוב המעבדים המובילים החדשים שלה, הדור החדש מגיע עם לא פחות מ-80TOPS , לעומת 45TOPS לכל היותר בדור הקודם. שני המעבדים שהוצגו תומכים ב-WiFi 7 ויכולים לתמוך בעד 128 גיגה-בייט של זיכרון LPDDR5x במהירות של עד 9,253MT/s. Snapdragon X2P-64-100 מצויד ב-10 ליבות, בזיכרון מטמון של 34 מגה-בייט ובשבב הגרפי X2-45, שפועל במהירות מרבית של 1.7 גיגה-הרץ. המהירות המרבית של המעבד עומדת על 4 גיגה-הרץ, בדיוק כמו זו של X2P-42-100, שמגיע עם 6 ליבות מחשוב בלבד, 22 מגה-בייט זיכרון מטמון ושבב גרפי זהה, אבל במהירות של 900 מגה-הרץ.

האיום שנופצץ במערכת הבחירות הקרובה בקמפייני תודעה, אמיתיים יותר ובעיקר פחות, הוא ממשי. כך גם העובדה שכמעט אין מה שיגן עלינו מפני הקמפיינים הללו, שעלולים להגיע ממפלגות כלפי מפלגות ומועמדים מתחרים, ואולי גרוע מכך – ממדינות זרות. כך או כך, מאוד סביר שהרעל הזה ישטוף את הרשתות החברתיות. ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנושא, והרימה דגל אדום אל מול האיום הזה וההיערכות – או, יותר נכון, אי ההיערכות – של המדינה אליו. זו תהיה מערכת הבחירות הראשונה אחרי מהפכת הבינה המלאכותית, והיא תהיה בה פקטור משמעותי, עם פוטנציאל ברמה גבוהה להרס, עד כדי שיבוש הבחירות ותוצאותיהן. הרעל וניסיונות ההשפעה כבר קיימים. את הרעל יכול לראות (ולהוסיף לו) כמעט כל מי שגולש ברשתות החברתיות, וקמפייני ההשפעה הוא גם נושא שמתחיל להיות מוכר למשתמש הישראלי הממוצע, גם אם לא לעומק. הקמפיינים הרעילים האלה מופצים, ובענק, בעיקר בעזרת בוטים, שמטרתם לגרום לאלגוריתם להבין שהתוכן שהם מפרסמים הוא בעל פוטנציאל חשיפה גדול – ולהעביר אותו לקהל היעד. התכנים האלה בדרך כלל כוללים הרבה מאוד פייק, עם או בלי גרעין של אמת. מי שצפה בכתבה של אילן לוקאץ' ביום ו' האחרון באולפן שישי, שעסקה בבוטים הללו, יכול להפנים את גודל הסכנה. הכתבה המחישה איך מי שרוצים להפיץ את התכנים המזיקים האלה לכל אחד מאתנו יכולים לעשות זאת, בקלות ובזול. לפעמים ממש בזול. הפתרון הוא בחקיקה עדכנית, שתיתן לה סמכויות וכוח אדם לעשות זאת. את החקיקה צריכים להעביר אותם חברי כנסת, שחלקם בונים את הקמפיינים שלהם על פייק ניוז, הסתה ושנאה. לכן, קשה מאוד לצפות שהם אלה שיפעלו על מנת להגביל את כל ה-"טוב" הזה ישראל לא לבד קמפייני תודעה שמטרתם להשפיע על תוצאות הבחירות במדינות שונות הם עניין שבעולם מתמודדים אתו בערך עשור. מערכות בחירות רבות במדינות שונות מלוות בהם, כולל שלושת הקמפיינים האחרונים לבית הלבן. בישיבת ועדת המשנה הוצגו כמה דוגמאות לכך, וכיצד המדינות התמודדו עם אתגרים אלה. כך, למשל, בבחירות האחרונות לנשיאות רומניה חלו אירועים יוצאי דופן, שכללו פעילות דיגיטלית מסיבית, שחלקה הופעל בעזרת AI, והיא השפיעה על התוצאות שלהן. זה גרם לכך שבית המשפט החוקתי של רומניה ביטל את סבב הבחירות הראשון, שהתקיים בנובמבר 2024, על רקע חשד להתערבות זרה והטיות דיגיטליות. דוגמה אחרת מגיעה מבריטניה: שם מנסים להתמודד עם הפייק ניוז שמופץ על ידי בינה מלאכותית עם הקמת מרכז שמטרתו לאמץ בינה מלאכותית למאבק בפייק ניוז. הרשתות החברתיות לא יטילו רגולציה על עצמן מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציע כמה כיוונים כיצד מדינת ישראל יכולה להתמודד עם האתגר הענק הזה. האחד הוא חסימה או הסרה של התכנים על ידי הרשתות החברתיות עצמן. נציגים מהשלוחות הישראליות של פלטפורמות אלה, שהשתתפו בדיון, התאמצו להראות עד כמה הם משתפים פעולה עם הממשלה ועם ועדת הבחירות המרכזית, ועד כמה הם מנהלים איתן שיח שוטף ופורה. זה כנראה נכון, אבל המצב בשטח מראה שהשיח הזה לא מניב תוצאות מספקות. ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת המסקנה של יו"רית הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, מכך היא שלא יהיה מנוס מהשתת סנקציות על חברות אלה – מה שמצריך חקיקה. לפי המסמך של הכנסת, באירופה נוסחה טיוטה לחוק הבינה המלאכותית, שקובע, בין היתר, שמי שמפיץ קמפייני בחירות מבוססי AI חייב לשקף את זה על ידי תיוג מתאים. אלא שח"כ פרקש הכהן, כמו רבים וטובים, מטילה ספק אם הממשלה הנוכחית מעוניינת בכלל להילחם בפייק ניוז ובהשפעות המזיקות של הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות – ולא קשה לנחש למה. האם הפתרון הוא בחינוך? המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת כולל עוד שתי הצעות: האחת היא חינוך לאוריינות דיגיטלית – כזה שיסייע לאוכלוסיות חדשות לזהות פייק ניוז וקמפיינים מבוססי AI, והשנייה קשורה בנו, משתמשי הטכנולוגיה. מטרתה היא לעודד אותנו להיות ערניים, ספקניים ולנסות בעצמנו לצמצם את ההשפעה של כל הפייק והרעל הזה עלינו. השורה התחתונה: כנראה שאף אחד לא מופתע מכך שישראל לא ערוכה לפייק ניוז, פייק תמונות ופייק סרטונים שצפויים ליפול עלינו יותר ויותר ככל שהבחירות יתקרבו. הציפיות מוועדת הבחירות המרכזית, שאחראית על שמירה על טוהר הבחירות, שהיא תתמודד עם הקמפיינים האלה לבדה אינן ריאליות. במצב הנוכחי, זה גדול עליה. הפתרון הוא בחקיקה עדכנית, שתיתן לה סמכויות וכוח אדם לעשות זאת. את החקיקה צריכים להעביר אותם חברי כנסת, שחלקם בונים את הקמפיינים שלהם על פייק ניוז, הסתה ושנאה. לכן, קשה מאוד לצפות שהם אלה שיפעלו על מנת להגביל את כל ה-"טוב" הזה, שהם (והרשתות החברתיות) היחידים שמרוויחים ממנו. מי שנותרו, כרגיל, הם אנחנו, האזרחים, צרכני התקשורת והחדשות. ככל שנהיה מודעים יותר לניסיונות ההשפעה הכוזבים ומלאי האינטרסים, וככל שנדע יותר לזהות את התוכן הזה, שבחלקו הגדול קשה מאוד לזהות, כך ייטב – לנו ולמדינה.

פרופ' ג'פרי הינטון, מדען מחשב ופסיכולוג קוגניטיבי, עבד על רשתות עצביות מלאכותיות וזכה לתואר "הסנדק של הבינה המלאכותית". המדען עתיר הפרסים, ביניהם נובל וטיורינג, עבד מ-2013 ב-Google Brain. ב-2023, הודיע הינטון על התפטרותו, על מנת שיוכל "לדבר בחופשיות על הסיכונים הנשקפים מפיתוח בינה מלאכותית בלתי מוגבלת", והביע חששות מהשימוש לרעה ב-AI על ידי גורמים זדוניים שיפגעו באחרים. בחלוף אלף ימים, הינטון צדק: ב-2026, קצב השינוי והקידמה הטכנולוגית ממשיך להאיץ, כשהפוטנציאל של הבינה המלאכותית מתממש, לטוב ולרע. ההשלכות מרחיקות לכת: לרעים יהיה הרבה יותר כוח תקיפה, ובעזרת AI יקצרו את זמן החדירה לרשת, מימים לדקות. אנשי האבטחה יתמודדו עם וקטורי תקיפה חדשים לחלוטין, ויגנו על מערכות בהיקפים שטרם נראו. ונדי וויטמור, ראשת תחום אבטחת מודיעין בפאלו אלטו, מעט אופטימית: "למרות שאנו נמצאים עם מתקפות AI מואצות", אמרה, "2026 תהיה השנה בה ההגנה תעקוף את ההתקפה, זו תהיה 'שנת המגן'. יכולות הגנה מונעות AI יטו, לראשונה, את מאזן הכוחות לטובתם. הגנות מבוססות AI יביאו לקיצור משמעותי בזמני תגובה, להפחתת מורכבות וליכולת לזהות ולנטרל סיכונים בזמן אמת". ונדי וויטמור, ראשת תחום אבטחת מודיעין בפאלו אלטו. צילום: יח"צ לפי חוקרי פאלו אלטו, "השנה תתאפיין בזיופים מבוססי-AI שיהיו בלתי ניתנים לזיהוי. זהות דיגיטלית הופכת לשדה הקרב המרכזי. דיפ-פייקים בזמן אמת ייצרו מציאות שבה קשה להבחין בין אמת לזיוף". מגמה נוספת היא 'האיום החדש מבפנים': סוכני ה-AI יהיו יעד התקיפה המרכזי. הם פועלים בלא הפסקה וניגשים למערכות קריטיות. לכן, התוקפים יכוונו פחות לבני אדם וישתלטו ישירות על הסוכנים, להרחבת המתקפה מבפנים. "חזית המתקפות הבאה", הוסיפו החוקרים, "היא הרעלת נתונים – פגיעה סמויה במידע המשמש לאימון מודלי AI כבר בשלב איסוף הנתונים. הפער שבין מדעני נתונים לצוותי אבטחה מאפשר ליצור דלתות אחוריות נסתרות ומודלים לא מהימנים, ויוצר משבר אמון עמוק במערכי ה-AI הארגוניים". עוד צייינו כי: "המרוץ לאימוץ יכולות AI מתקדם במהירות, אך אבטחת יכולות אלו נותרת מאחור. השנה רק 6% מהארגונים יפעילו אבטחה מותאמת ל-AI, פער בעייתי". הדפדפן עובר מהפך "חזית הסיכון המרכזית של ה-AI", ציינו: "היא הדפדפן שעובר מהפך: מכלי לצפייה ולחיפוש מידע, לפלטפורמה 'סוכנית' שמבצעת פעולות בשם המשתמש. חלה עלייה של יותר מ-890% בתעבורת GenAI ומספר כפול של אירועי דליפת מידע, והדפדפן הופך לדלת הכניסה המרכזית למתקפות. ארגונים יידרשו למודל אבטחה שמיישם Zero Trust בתוך הדפדפן, לפני שהמידע יוצא מהרשת". MCPs ישנו את מודל האיום MCP הוא תקן ופרוטוקול, המאפשר למודלי AI להתחבר למערכות חיצוניות ולמאגרי נתונים. לפי חוקרי F5 Labs, ה-"MCP הופך במהירות ל-USB-C של סוכני AI: תקן חיבור שעובד בכל מקום וישולב במערכות ארגוניות, מגדיר כיצד סוכן מצהיר על יכולותיו ומפעיל כלים. זה יקל על התוקפים, שישפיעו על תוכן, וישדלו את הסוכן לפעול בלא גבולות. מודל האיום עובר מיישומים מבודדים לשרשראות החלטה מחוברות. האירועים לא ינבעו מבאג בודד, אלא מאינטראקציות לגיטימיות לכאורה, שייצרו תוצאה בלתי צפויה. סוכני AI יהפכו ליעד מרכזי של תוקפים". אבטחה מבוססת מניע "השנה", ציינו חוקרי F5, "ההגנה מפני בוטים תעבור מהוכחת אנושיות – לשיפוט מטרה. דפדפני וסוכני AI יהפכו לשגרה. האתגר הוא לא לחסום עוזרים, אלא להבין מה מנסה התרחיש להשיג והאם הדבר תואם מדיניות. ארגונים יפעילו תרחישים מוכווני מטרה: כך, המניע יתגלה דרך התנהגות ולא דרך תוויות המאשרות לסוכנים גישה". החוקרים המשיכו וציינו כי "הסתמכות-יתר על פלטי AI תהפוך לאחד מסיכוני האבטחה המשמעותיים ביותר ב-2026. ככל ש-GenAI משתלב בתהליכי עבודה יומיומיים, מודלים וסוכנים לא רק ימליצו – אלא יפעלו. לבסוף, תשובה שגויה – אך בטוחה מדי – תיצור תגובת שרשרת שסופה נתונים או מסקנות לא אמינים. שרשרת האספקה של ה-AI תוסיף לחץ: מודלים עם נתונים מזוהמים יטו המלצות, יקדמו ספריות לא בטוחות או ידלגו על אימות". פשיעת הסייבר: פעילות תעשייתית מונחית-AI חוקרי FortiGuard Labs – גוף מודיעין האיומים והמחקר של פורטינט – כתבו כי "2026 תהיה נקודת מפנה בהתפתחות של פשיעת הסייבר. היא תתפתח לתעשייה מאורגנת, מבוססת אוטומציה ו-AI. אך ההצלחה, בהתקפה ובהגנה, תיקבע פחות על ידי חדשנות ויותר על ידי קצב התפוקה: כמה מהר אפשר להפוך מודיעין לפעולה". לפי החוקרים, "כיוון ש-AI, אוטומציה ושרשרת אספקה בשלה של פשיעת סייבר יהפכו את החדירה לרשת למהירה וקלה מאי פעם, התוקפים יבזבזו פחות זמן בפיתוח כלים חדשים ויותר זמן בשיפור ואוטומציה של טכניקות שכבר עובדות. מערכות AI ינהלו איסוף מודיעין מקדים, ירחיבו את ניסיונות החדירה, ינתחו נתונים גנובים ויפיקו משא ומתן על כופר". במקביל, צופים חוקרי פורטינט, "סוכני פשיעת סייבר אוטונומיים ברשת האפלה יתחילו לבצע שלבי תקיפה שלמים עם פיקוח אנושי מינימלי. שינויים אלה ירחיבו בצורה מעריכית (אקספוננציאלית) את קיבולת התוקפים. תוקף בכופרות ישיק עשרות קמפיינים במקביל. המהירות תהפוך לגורם הסיכון העיקרי עבור ארגונים ב-2026". הדור הבא של ההתקפה: "נראה את הופעתם של סוכני AI בעלי התמחות, שיסייעו לפושעים. הם לא יפעלו עצמאית, אך יבצעו אוטומציה וישפרו שלבים בשרשרת התקיפה, כולל גניבת פרטים אישיים, תנועה רוחבית ברשת ומוניטיזציה (היוון) של נתונים. ה-AI תאיץ את המגמה, והתוקפים יבחרו קורבנות לפי ה'ערך' מהגניבה מהם. פשיעת הסייבר תאיץ את התפתחותה לעבר תיעוש מלא". "פעולות האבטחה יתקרבו ל'הגנה במהירות מכונה' – תהליך רציף של מודיעין, אימות והכלה, שמצמצם את האיתור והתגובה משעות לדקות. עד 2027, פשיעת הסייבר תתרחב ותשתווה לתעשיות גלובליות לגיטימיות". דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה ראשי וסגן נשיא מודיעין איומים גלובלי בפורטינט. צילום: BigStock לדברי דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה ראשי וסגן נשיא מודיעין איומים גלובלי בפורטינט, "גם המגנים יצטרכו להתפתח, תוך שימוש במודיעין חזוי, אוטומציה וניהול חשיפות. השלב הבא באבטחה יהיה תלוי ביעילות שבה בני אדם ומכונות יוכלו לפעול יחד כמערכות אדפטיביות". ולסיום, פרופ' הינטון. כשפרש מגוגל אמר "חלק ממני מתחרט כעת על מפעל חיי", וקרא לרגולציה ממשלתית על טכנולוגיית AI.

כניסתו של ראש עיריית ניו יורק החדש ותומך ה-BDS, זוהרן ממדאני, לתפקיד מעוררת חשש מסוים בקהילת הטכנולוגיה הישראלית בניו יורק. אמנם, אין איום כלשהו על פעילות חברות הטכנולוגיה מישראל בתפוח הגדול – ואולי אף להפך, אבל ממדאני איים בקמפיין הבחירות שלו כי אם יזכה, הוא יפעל לעצירת הפעילות המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק, שמתמקדת בחדשנות ובטכנולוגיה. זאת, עקב שיתוף הפעולה בין הטכניון לצה"ל. ממדאני נכנס לתפקיד בשבוע שעבר, ב-1 בינואר. השבוע נמצאים בארץ בכירים בקהילת הטכנולוגיה הישראלית בניו יורק, והבוקר (ג') הם היו האורחים של הבורסה בטקס פתיחת המסחר היומי. באירוע השתתפו שמונה מייסדים בולטים של חברות טכנולוגיה ישראליות מניו יורק, שלחצו יחדיו על פעמון פתיחת המסחר. הוביל אותו גיא פרנקלין, מייסד ומנכ"ל Israeli Mapped in New York – יזם ישראלי שהקים רשת המקדמת ומרחיבה את פעילות הטק הישראלי בתפוח הגדול. בניו יורק פועלות כיום קרוב ל-500 חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן חברות בולטות – בעיקר בתחומי הסייבר, הפינטק, ה-AI, הבריאות הדיגיטלית והחדשנות בנדל"ן. פרנקלין אמר באירוע כי "קהילת הטק הישראלית נמצאת בשיא הצלחתה בניו יורק, ואני צופה שהמגמה הזו תמשיך גם לתוך 2026. כפי שהמלחמה לא הצליחה, כך גם ראש העיר הנכנס, ממדאני, לא יוכל לעצור את החדשנות הישראלית, שהינה כרטיס הביקור של ישראל בעולם, מלהוביל את הטק בניו יורק". בכירי קהילת הטק הישראלית בטק פתיחת המסחר בבורסה בתל אביב, היום (ג'). צילום: אלעד גוטמן מי עוד במשתתפים? ההמשכיות הזו של פעילות ההיי-טק הישראלי בניו יורק ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין ישראל לארצות הברית עמדו במרכז הטקס. בנוסף לפרנקלין, המייסדים שהשתתפו בו היו אופיר ארליך מ-Eon; דין לייטרסדורף מדקארט; מיכל צור מרמפי; שלו חוליו מדרים (חוליו ייסד גם את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO); עומר בר אילן מקלה; אסף פלד ממינט מדיה; אורי גושן מ-AI21 Labs, שעל פי דיווח מהימים האחרונים, אנבידיה מנהלת משא ומתן לרכישת הטאלנטים שלה תמורת עד שלושה מיליארד דולר; ויניב ורדי מקלארוטי. רון קליין, סמנכ"ל המחלקה הכלכלית בבורסה, אמר כי "הבורסה בתל אביב רואה חשיבות רבה בחיבור הישיר בין יזמי הטכנולוגיה הישראליים לבין שוקי ההון והחדשנות המובילים בעולם, ובראשם אקו-סיסטם הטכנולוגיה של ניו יורק. המפגש שלנו כאן היום מבטא את מחויבותנו להמשך העמקת מגמת הגלובליזציה של שוק ההון המקומי, וליצירת הזדמנויות צמיחה נוספות לחברות ישראליות בזירה הבינלאומית. המעבר למסחר בימים שני עד שישי, כמקובל בעולם, החל משבוע זה, צפוי להמשיך לתמוך במגמת הצמיחה של החברות בבורסה בתל אביב".

קרן הון-הסיכון חץ ונצ'רס הודיעה היום (ג') על סגירת קרן ההשקעות הרביעית שלה, Hetz IV, בהיקף של 140 מיליון דולר. הקרן החדשה תתמקד בהשקעות בחברות סייבר, דאטה ותשתיות AI. עם סגירתה, מגיע סך הנכסים המנוהלים של חץ ונצ'רס, שמונה שנים לאחר הקמתה, לכחצי מיליארד דולר. חץ היא קרן השקעה בולטת בכלל, ובשלב הסיד בפרט. שלוש מחברות הפורטפוליו הבולטות שלה ביצעו אקזיטים: חברות הסייבר פרומפט סקיוריטי, שנרכשה על ידי סנטינל וואן באוגוסט אשתקד תמורת רבע מיליארד דולר, וסילק סקיוריטי, שארמיס קנתה ב-2024 ב-150 מיליון, וגרנולייט, שמפתחת פלטפורמת אופטימיזציה אוטונומית לעולמות התשתיות, הענן וחוות השרתים, שאינטל רכשה ב-2022 תמורת מאות מיליוני דולרים. הכפלה של השקעות הקרן בתחום הסייבר הקרן החדשה, שעל פי חץ עברה את יעד הגיוס המקורי, מהווה הכפלה של ההשקעות של הקרן בתחום הסייבר. לדברי פבל ליפשיץ, שותף כללי בקרן, "סייבר ותשתיות דאטה הם היתרון האסטרטגי של ישראל. התשתיות החשובות ביותר של העשור הקרוב, ממערכות AI ועד פלטפורמות ארגוניות גלובליות, נשענות על בסיסי דאטה מאובטחים ואמינים. אנחנו משקיעים בדיוק בשכבה הזו, שבה סייבר, דאטה וחוסן טכנולוגי נפגשים". "למרות אחת התקופות הקשות בתולדותיה של ישראל, החדשנות כאן לא עצרה לרגע – ואף האיצה", ציין יהודה טאוב, שותף מנהל בחץ ונצ'רס. "מעולם לא היה דור שאפתני יותר של יזמים ישראליים. בשילוב עם מהפכת הבינה המלאכותית והשיבוש הטכנולוגי שאנחנו רואים בתחומי הסייבר, הדאטה והתשתיות, אנחנו מאמינים שדור זה יצמיח כמה מהחברות המשמעותיות ביותר של העשור הבא". הפעילות של חץ ונצ'רס הצוות הבכיר של חץ הוא בעל רקע טכנולוגי, מה שעל פי הקרן מאפשר אסטרטגיית השקעה ממוקדת ובעלת השפעה גבוהה, עם ליווי מעשי ועמוק ליזמים – ולא גישה גנרית ורחבה. הקרן מפעילה Playbooks ייעודיים לסטארט-אפים בתחומי הסייבר, הדאטה והתשתיות, הנתמכים על ידי רשתות יועצים בכירים בעולמות אבטחת המידע והדאטה. אלה, מצידם, מחברים את חברות הפורטפוליו שלה לשותפים ולקוחות בולטים בעולם. ליזמים טכנולוגיים בשלבים המוקדמים ביותר מפעילה חץ את תוכנית SPARQL ליזמי דאטה ו-AI, שכוללת השקעת סיד, גישה לקרדיטים של עד חמישה מיליון דולר משותפים אסטרטגיים, מפגשי מוצר וארכיטקטורה שבועיים עם צוות חץ, חיבור ללקוחות Design Partners מוקדמים וליווי כבר מהיום הראשון לטובת ההגעה לשוק.

מאת: גון קמני, סמנכ"ל אבטחת מידע וסייבר בחברת ווי אנקור (We Ankor) מקבוצת חילן. אחד מעקרונות היסוד של שירות We Watch – שירות SOC מנוהל 24/7 של ווי אנקור – הוא מחויבות מתמשכת להתפתחות, שיפור והעמקת היכולות, הן ברמת השירות ללקוחות והן ברמה המבצעית. יכולות אלו כוללות זיהוי מהיר של אירועי אבטחה, אבחנה מדויקת בין אירועי אמת להתרעות שווא, תגובה אפקטיבית לצמצום ומניעת פגיעה בארגון, ותחקור מעמיק לצורך הפקת לקחים ושיפור מתמיד. במהלך השנה וחצי האחרונות, שולבו באופן מובנה בפעילות מערך הניטור של We Watch יכולות מתקדמות של Machine Learning (למידת מכונה), אוטומציה תפעולית ויכולות חקירה מבוססות בינה מלאכותית ברמת Tier 1. שילוב טכנולוגיות אלו מהווה נדבך מרכזי בשיפור איכות הזיהוי, הקיצור בזמני התגובה והעמקת החקירה של אירועי אבטחה. יכולות ה-Machine Learning מאפשרות ניתוח מתקדם של אירועי אבטחה וזיהוי פעילות חריגה המבוססת על דפוסי התנהגות תוקפים, ולא רק על חוקים וחתימות סטטיות. האוטומציה התפעולית מקצרת משמעותית את זמני התגובה לאורך מחזור חיי האירוע כולו ומשפרת את היעילות והדיוק בתקשורת השוטפת מול הלקוחות. יכולות ה-AI – מכפיל כוח לצוות האנליסטים במקביל, יכולות ה-AI משמשות כמכפיל כוח לצוות האנליסטים, ומאפשרות תחקור מהיר, מקיף ומעמיק ברמה של אנליסט Tier 1 מנוסה, לצד זיהוי מוקדם של אירועים לצורך התחלת טיפול מיידי. שילוב יכולות אלו מאפשר לצוות ה-SOC להתמקד באירועי אמת, להעמיק בחקירות מורכבות ולשפר באופן מדיד את זמני התגובה, איכות הניתוח והיקף הטיפול באירועי אבטחה. ברקע להתפתחויות אלו, בחודשים האחרונים ניכר גידול בשיח הבינלאומי סביב שיפור יכולות התוקפים, לרבות שימוש בטכניקות תקיפה מתקדמות, ניצול חולשות מורכבות והטמעת יכולות בינה מלאכותית בפעילות הסייבר ההתקפי. במסגרת פעילות מערך We Watch נצפית בתקופה האחרונה עלייה בכמות ניסיונות התקיפה, אולם בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות עלייה מובהקת ברמת התחכום של האירועים המזוהים בסביבות הלקוחות. ווי אנקור מדגישים כי המטרה ברורה: להמשיך לפעול בקדמת הטכנולוגיה, להתפתח באופן רציף ולהישאר צעד אחד לפני התוקפים לטובת שמירה על רציפות עסקית וחוסן סייבר של הארגונים. הלקוחות ימשיכו לקבל עדכונים שוטפים על התפתחויות, שיפורים ויכולות חדשות במסגרת שירות We Watch. לפרטים נוספים היכנסו אל www.we-ankor.co.il  

הבינה המלאכותית מככבת בכל היבט ובכל רובד של תערוכת CES 2026, כפי שנחזה ונכתב מראש בהרבה מקומות, כולל כאן. זה נע בין גאדג'טים ופיתוחים מדליקים למעבדים ולבערך כל דבר שניתן לחשוב עליו. המעבדים הם אחד הדברים המרכזיים בעולם ה-AI של ימינו, משום שהם מניעים את הדאטה סנטרים הענקיים שמספקים את העוצמה ואת ה-"שרירים" ליצרניות התוכנה. כצפוי, הם מככבים בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם השנה, עם אנבידיה – מובילת השוק, ובענק – ו-AMD, שהציגו את הדור החדש של המעבדים שלהן לעידן הבינה המלאכותית. מה הציגה אנבידיה? ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, משך, כצפוי, צופים רבים להכרזה שלו על הדור החדש של ארכיטקטורת ה-AI של החברה. הפלטפורמה החדשה נקראת רובין (Rubin), על שמה של האסטרונומית האמריקנית ורה פלורנס קופר רובין, שתגליותיה אודות היקום נחשבו כפורצות דרך. הפלטפורמה מורכבת משישה שבבים חדשים, שלפי החברה פותחו במקביל, בתכנון משולב, שלא רק קיצר את זמן האימון של מעבדי ה-AI, אלא גם יעזור לחסוך בעלויות האסימונים בעת התפעול בפועל של פתרונות ההיסק – כולל של הצ'טבוטים שפופולריים גם בשוק הצרכני. פלטפורמת רובין של אנבידיה. צילום: יח"צ אנבידיה הכריזה בתערוכה על Vera, שהוא מעבד לניהול מערכות בדאטה סנטרים; המעבד הגרפי החדש רובין; BlueField-4, שהוא הדור החדש של שבב ה-DPU, שמסייע לעיבוד נתונים; ConnectX-9, שמניע את כרטיסי הרשת המהירים של החברה; ו-NVLink 6 ו-Spectrum-6, שיניעו את המתגים החדשים שהיא תציע. כמו כן, אנבידיה הציגה את Vera Rubin NVL72 – הדור הרביעי של ארון המחשוב המלא ל-AI של החברה. לפי הנתונים שאנבידיה פרסמה, הארון החדש מספק יכולת אימון AI עם רבע מהמעבדים הגרפיים ועם ביצועי היסק בעשירית העלות למיליון אסימונים לעומת הדור הקודם, שהתבסס על פלטפורמת ה-Blackwell שלה. הארון מכיל 72 מעבדי רובין גרפיים חדשים לצד 36 מעבדי Vera ותומך בעד 54 טרה-בייט של זיכרון LPDDR5x, עם קישוריות מבוססת NVLink בקצב של עד 260 טרה-בייט בשנייה ועם עוצמת AI של עד 3,600 PFLOPS עבור תרחישי היסק. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, על הבימה ב-CES 2026. צילום: לכידת מסך "פלטפורמת רובין מגיעה בדיוק בזמן הנכון, כאשר הביקוש למחשוב AI לשלב האימון וגם לשלב ההיסק שובר שיאים", אמר הואנג בהכרזה. "עם המעבר שלנו להשקת דור חדש של מחשבי על לבינה מלאכותית מדי שנה, ותכנון משולב (Codesign) של שישה שבבים חדשים זה לצד זה, רובין מהווה זינוק לעבר החזית הבאה של הבינה המלאכותית". התשובה של ד"ר סו ד"ר ליסה סו, מנכ"לית AMD, עלתה על בימה משלה, אחרי הואנג, והציגה את הדורות החדשים של פתרונות ה-AI שמתכוונת החברה להשיק בעידן הקרוב. אחד מהם הוא הליוס (Helios) – מערכת ארון השרתים שתציע AMD כמתחרה ישירה ל-Vera Rubin NVL72, שעליה הכריזה יריבתה. גם הארון של AMD יגיע עם 72 מעבדים גרפיים שמחוברים ל-36 מעבדי מחשוב. המעבדים הגרפיים/כרטיסי המסך יהיו Instinct MI455X – מעבדי הבינה המלאכותית המובילים ש-AMD מציעה כיום. המערכת הזו מראה שבחברה בהחלט מתכוונים לנסות להתחרות בדומיננטיות של אנבידיה בשוק החומרה ל-AI. לפי AMD, המערכת שלה תהיה אבן הבסיס לעידן שצפוי בקרוב, שבו מערכות יצטרכו לספק ביצועי AI שעולים על 10YottaFLOPS, כשכל מארז יחיד כזה אמור לספק עד 3ExaFLOPS בפני עצמו. ד"ר ליסה סו, מנכ"לית AMD. צילום: ShutterStock החברה גם שיתפה בפעם הראשונה פרטים ממשיים על הדור הבא של מעבדי הבינה המלאכותית שלה, ה-Instinct MI500, המתוכננים להשקה ב-2027. סדרת MI500 צפויה לספק, לפי AMD, שיפור ברמה של עד פי 1,000 בביצועי ה-AI בהשוואה למעבדי ה-Instinct MI300X, שהוצגו ב-2023, והם יהיו מבוססים על ארכיטקטורת הדור הבא CDNA 6 – טכנולוגיית ייצור של 2 ננו-מטר, שמשתמשת במקביל בזיכרונות HBM4E חדשניים. "התעשייה מתאחדת כדי להביא AI לכל מקום, עבור כולם. עם האצת אימוץ הבינה המלאכותית, אנחנו נכנסים לעידן מחשוב בקנה מידה גדול, שמונע בידי צמיחה חסרת תקדים באימון והן בהיסקים. AMD בונה את יסודות המחשוב לשלב הבא של ה-AI באמצעות פלטפורמות פתוחות וחדשנות משותפת עמוקה עם שותפים ברחבי האקו-סיסטם", אמרה ד"ר סו.