שירותי בריאות כללית פיתחה מערכת בינה מלאכותית AI-PRO, הסורקת מדי לילה מיליוני תיקים רפואיים של מטופלים, מצליבה נתונים אישיים עם הנחיות קליניות עדכניות מהארץ ומהעולם, מתעדפת מטופלים בסיכון גבוה לתחלואה ולהידרדרות במצב הרפואי ומציגה לרופאי המשפחה המלצות רפואיות מותאמות אישיות. כל זאת מבלי שנעשית פניה יזומה של המטופל או בדיקה של הרופא. היישום נועד בעיקר למטופלים שזקוקים למעקב רפואי מיוחד ותשומת לב מצד הרופאים, והוא מהתריע בפניהם על סכנות כגון סוכרת, גורמי סיכון למחלות לב, לרבות השמנה, יתר לחץ דם ועוד. בכללית מציינים, כי המערכת מסוגלת להנפיק כמאה אלף (כ-100,000!!!) המלצות טיפול מדי חודש. ברגע שרופא המשפחה מאמץ ומאשר המלצה שהפיקה המערכת, המטופל יקבל הודעה יזומה במסרון ובאפליקציה עם פירוט ההמלצות והבדיקות שעליו לבצע באופן שקוף ונגיש. לדברי אבי עטיה, סמנכ״ל חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בכללית, המערכת פותחה כמערכת ליבה טכנולוגית, המחברת בין דאטה רפואית רחבת-היקף, אלגוריתמיקה מתקדמת ועולמות ניהול מוצר קליניים. "זהו מהלך שנשען על עבודת צוותים רב-תחומיים, הכוללים מפתחים, חוקרים ומנהלי מוצר, שפעלו יחד על מנת להפוך בינה מלאכותית מכלי תיאורטי לפתרון יישומי, הפועל בקנה מידה ארגוני יומיומי עבור הצוותים במרפאות כללית", אומר עטיה ומוסיף: "היכולת להטמיע מערכת כזו בליבת עבודת רפואת המשפחה היא הישג טכנולוגי משמעותי ומהווה אבן דרך נוספת במפגש בין חדשנות דיגיטלית מתקדמת לרפואה קלינית מצוינת, הוא מדגיש כי המערכת מאובטחת ופועלת על פי תקנים מחמירים של אבטחת מידע, תוך שמירה על הפרטיות". פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, מוסיף: "אנחנו עוברים מרפואה מגיבה, שמחכה למטופל שמגיע עם תלונה, לרפואה יוזמת ומונעת, שפונה אליו עוד לפני הופעת תסמינים – המלצות שיכולות למנוע הידרדרות, לזהות סיכונים מוקדם ולשפר את איכות חייו. גופים רבים בעולם שואפים לתת רפואה מנבאת, יוזמת ומונעת, והכללית הצליחה לממש את החזון הזה. פרימת רואי חשבון הבינלאומית דלויט ציינה בסקירה שלה, כי 'המערכת היא דוגמה למודל חדשני, אשר מדגים כיצד מערכת בריאות אינטגרטיבית גדולה יכולה לעבור באופן שיטתי מטיפול תגובתי לרפואה פרואקטיבית, חיזויית ומונעת בקנה מידה רחב – לחזק את רפואת הקהילה, להפחית עומסים על בתי החולים, ולבסוף להשיג תוצאות בריאות טובות יותר עבור מיליוני מטופלים'". פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית, אמר: "לא מדובר בעוד צ'אט מבוסס AI, אלא במערכת אשר מובילה למהפכה בעבודת הצוותים הרפואיים, והיא אינה מחליפה אף רופא. מדובר בכלי מסייע, המאפשר לרופאים לנתח כמויות עצומות של מידע על ידי הצלבת נתונים מהתיק הרפואי האישי אל מול מאגרי מידע".  

כמו בכל תערוכה דיגיטלית בה משתתפת לנובו בשנים האחרונות, גם ל-CES 2026 החברה הגיעה עם כמה מוצרי מחשוב שמהווים סוג של הוכחת יכולת, וכפי שהיא עשתה בשנים הקודמות, גם השנה מדובר בבדיקת שטח. כלומר, חלק מהמכשירים שהיא מביאה לתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם הופכים לאחר מכן למוצרים של ממש, ואחרים נשכחים בתהומות הנשייה. אחד ממחשבי הוכחת היכולת האלה הוא נייד המשחקים Legion Pro Rollable Concept, שכבר נחשף. המכשיר מגיע עם מסך שנמתח לצדדים, בהתאם להוראות המשתמש. הבינה המלאכותית נכנסת כאן לתמונה, ומאפשרת שלושה מצבים: "מצב מיקוד", בו עובדים עם הגודל המקורי של מסך ה-OLED, שעומד על 16 אינץ'; "מצב טקטי", אז הוא נפתח לגודל של 21.5 אינץ'; ו-"מצב זירה", בו נפתח המסך לגודל המלא, של 24 אינץ'. מדובר בנייד משחקים עוצמתי, אבל התצורה הטכנולוגית לא ממש משנה בינתיים, אלא הטכנולוגיה שהטמיעה לנובו במחשב כדי לאפשר מנגנון פתיחה מהיר וחלק, שיחזיק מעמד לאורך שנים. החברה מייעדת את המחשב הזה לספורטאים אלקטרוניים, אלה שתחרויות המשחקים בדמם, ורוצים מחשב נייד שיאפשר להם להתאמן על מסך בגודל שנהוג בתחרויות. עוד קונספט חדש של לנובו הוכחת יכולת מעניינת אולי יותר היא כניסה של לנובו לתחום חדש יחסית, עם Lenovo Personal AI Hub Concept. מדובר בהתקן שאמור לפעול בקצה כדי לספק כמה יכולות שקשורות לכל המכשירים שיש למשתמש – ממחשבים, דרך טלפונים ועד למכשירי בית חכם. ההאב הזה אוסף נתונים מכל אותם מכשירים, כדי לאפשר אנליטיקה ברמה גבוהה יותר, להכין נתונים למגוון של אפליקציות AI ולספק חוויות אחרות, שלא ניתן להשיג באמצעות מכשיר אחד. Lenovo Personal AI Hub Concept. צילום: יח"צ המכשיר יגיע עם מסך מגע ומערכת הפעלה מותאמת, שמציעה מגוון של אפשרויות תפעול, ומה שיימצא מאחורי המסך הוא שתי תחנות עבודה לעולם ה-AI מסוג ThinkStation PGX. תחנות אלה מבוססות על GB10 Grace Blackwell Superchip של אנבידיה, כך שלא תהיה חסרה בהן עוצמת בינה מלאכותית. מעניין יהיה לראות האם המוצר הזה יבשיל ומה באמת יהיו השימושים בו. מכשיר שאמנם עלה על קו הייצור גם השנה מציעה לנובו מחשב שהפך מהוכחת יכולת למכשיר קו ייצור. מדובר ב-ThinkBook Plus Gen 7 Auto Twist. המסך שלו מחובר למנוע דו צירי, שמתאים את המצב של המסך למשתמש, לתצוגה מסוימת וכדומה. למעשה, הוא יודע, באמצעות AI, לעקוב אחר המשתמש עם המסך, ולהתאים אותו לכל מצב, בצורה מהירה וחלקה. ThinkBook Plus Gen 7 Auto Twist של לנובו. צילום: יח"צ המכשיר החדש מצויד במסך OLED בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 2.8K, עם תמיכה בקצב ריענון של 120 הרץ ובהירות של 500 ניט – וכל זה במשקל של 1.4 ק"ג. ה-ThinkBook Plus Gen 7 Auto Twist אמור להגיע לשוק ביוני השנה, במחיר התחלתי של 1,699 דולר, והוא יהיה מבוסס על מעבדי ה-Core Ultra Series 3 החדשים של אינטל, עם עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM, בין השאר. יש גם מחשב שולחני אחד המחשבים המעניינים שעליהם הכריזה לנובו ב-CES השנה הוא דווקא מחשב שולחני, שמשויך למותג ה-Yoga של החברה, שכבר מזמן לא שמור רק למחשבים ניידים. Yoga Mini i הוא מחשב נייח קטן ועגלגל, שנפחו עומד על פחות מליטר אחד, והוא מציע מידות של 130x130x49 מ"מ בלבד, עם משקל נוח של 600 גרם. Lenovo Yoga Mini i. צילום: יח"צ בחברה מכוונים אותו לאלה שזקוקים למחשב שאפשר לקחת אותו מהבית לעבודה ובחזרה, ובקלות רבה בתוך התיק, כדי לא לעבור מחשבים באמצע. הוא יהיה זמין עם מעבד עד Core Ultra X7 358H, עם עד 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם עד 2 טרה-בייט זיכרון אחסון. המחשב החדש אמור להגיע לשוק בפועל במהלך יוני השנה, במחיר התחלתי של כ-700 דולר.

ספר שכתב ד"ר לב טופור, ראש התמחות הסייבר בבית הספר למערכות מידע של המכללה האקדמית תל אביב יפו – זכה באחרונה בפרס הספר המצטיין לשנת תשפ"ה מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. כריכת הספר הזוכה – Cyber Sovereignty: International Security, Mass Communication, and the Future of the Internet. הספר, Cyber Sovereignty: International Security, Mass Communication, and the Future of the Internet, יצא בהוצאת ספרינגר (Springer) בשנה שעברה. הוא בוחן כיצד מרחב הסייבר שוחק את ריבונותן של מדינות ומאלץ ממשלות ברחבי העולם לפתח כלים ואסטרטגיות לשליטה, רגולציה והגנה, החל ממערכות הפעלה ותשתיות תקשורת ועד כבלים תת-ימיים וסטנדרטים בינלאומיים. מאבקים גלובליים על כוח והשפעה במרחב הדיגיטלי בספרו, ד"ר טופור מציג תמונה רחבה של המאבקים הגלובליים על כוח והשפעה במרחב הדיגיטלי. הוא עושה זאת באמצעות ניתוח אסטרטגיות הסייבר של סין, רוסיה וארה"ב, לצד בחינת מדינות כמו ישראל, איראן, ערב הסעודית, דרום קוריאה ובריטניה. הספר מדגים כיצד מדינות תופשות כיום את המרחב הדיגיטלי כגבול ריבוני לכל דבר, וכיצד תפישה זו משנה את האיזון בין ביטחון, כלכלה, חירויות אזרח וזכויות אדם. בנימוקיה לזכייה, ציינה ועדת הפרס כי "טופור מצליח לשלב באופן מרשים בין תיאוריות של יחסים בינלאומיים, התפתחויות טכנולוגיות ומקרי בוחן עדכניים ולהפוך סוגיות מורכבות לנגישות ובהירות. הספר מציע תרומה מרכזית להבנת האופן שבו טכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית, מעצבות מחדש את המערכת הבינלאומית ואת יכולתן של מדינות להתמודד עם איומים דיגיטליים, התערבות בבחירות וסכסוכים מודרניים". הפרס יוענק ביום ד' ה-28 לינואר, במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה. הכנס ייערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

מעצרו של ניקולס מדורו, נשיא ונצואלה, באחרונה על ידי כוחות אמריקנים ובהוראת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, עורר סערה, כך מסתבר, לא רק במסדרונות השלטון, אלא גם בשוקי הקריפטו העולמיים. במוקד העיסוק העכשווי של תעשיית המטבעות והנכסים הדיגיטליים במעצר ובפרשה עומדת השאלה האם ונצואלה אכן מחזיקה ב"רזרבת צללים" המורכבת מכ-600 אלף אסימוני ביטקוין, ששוויים המוערך הוא כ-60 עד 65 מיליארד דולר, כך על פי דיווחי WION ו-CoinDesk. למרות הערכות אלו, לפי מה שמסתמן לעת עתה אין הוכחות שמצביעות בינתיים על אחזקות עתק אלו, ונתונים רשמיים מ-Bitcointreasuries.net מצביעים על מאגר "סמלי" בהרבה של כ-240 מטבעות בסך הכל. Is it true that Venezuela had 600,000 Bitcoin that now in the US Bitcoin Reserve? pic.twitter.com/wkFzPoy5BV — Uncle Adam (@Adam_Stokesy) January 5, 2026 מדוע מחזיקה ונצואלה בביטקוין? אתר הקריפטו Decrypt ראיין את ארי רדבורד, ראש תחום המדיניות הגלובלי במעבדות TRM, בנוגע לכלכלת וונצואלה. רדבורד הסביר בשיחה בין השאר כי הסנקציות ארוכות השניםנגד המדינה דחפו את ונצואלה אל "נתיבים חלופיים" לעקיפת המערכת הבנקאית, ולפיכך המדינה שמרה לה, ככל הנראה, מצבור מטבעות קריפטוגרפיים כעתודה. הטענה הזו מחזקת את הסברה על קיום נכסים נסתרים במדינה – שהם אולי רבים מהמשוער או מהידוע. אתר CNBC ציין בכתבתו על הנושא כי מומחים סבורים כי המטבעות מפוזרים באלפי ארנקים תחת שליטת מקורבי השלטון, מה שהופך את איתורם למשימה מורכבת ביותר. האפשרות להחרמת הנכסים על ידי ארה"ב ניצבת כעת במרכז הדיון המשפטי. סבסטיאן פדרו ביה מ-ReserveOne טען כי "שום דבר לא מונע מארה"ב לבצע פעולות אכיפה נוספות… והביטקוין הזה יכול לעבור ישירות למחלקת האוצר האמריקנית". על פי הפרשנויות השונות – משפטית, דוקטרינת "קר-פריסבי" (Ker–Frisbie doctrine) הוותיקה מאפשרת סמכות שיפוט על נאשמים שהובאו לארה"ב. אלא שמעשית, ללא הגישה למפתחות הפרטיים של אוצר הקריפטו, ארה"ב לא תוכל להשתלט על המטבעות. באשר להשפעה על השוק, קיימים חששות כי מכירה המונית של הנכסים תפגע במחיר הביטקוין העולמי, אך כפי שציינו חלק מהמומחים, אם הממשל יבחר לצרף את הנכסים לכשייתפסו לרזרבה אסטרטגית אמריקנית – הדבר עשוי דווקא לחזק את ערך הנכס.  האסטרטג מאט מנה מ-21Shares הדגיש כי "ביטקוין נתפש יותר ויותר כנכס רזרבה 'ניטרלי', לצד מקלטים מסורתיים (נכסים בטוחים – ג"פ) כמו זהב", והדבר אף הוביל לזינוק במחירו לרמת 94,000 דולר בעקבות המתיחות. בינתיים, ובטרם תפיסת אוצר הביטקוין – אם אכן הוא קיים – השוק מפגין חוסן ושווי המטבע נותר מעל רף ה-90,000 דולר. מעניין לציין כי מנהיגת האופוזיציה של ונצואלה, מריה קורינה מצ'אדו, אמרה בהתייחס לביטקוין כי המטבע הפך ל"אמצעי חיוני של התנגדות" עבור האזרחים. במקביל למפתחי התקוות סביב המטמון האבוד יש מי שטוענים כי איתור רזרבות הביטקוין של ונצואלה מזכיר ניסיון לפצח כספת דיגיטלית ששקעה במצולות; גם אם הבעלים נלכד, ללא הקוד הסודי האוצר נותר בלתי נגיש, והשגתו תהיה תלויה בנכונותם של מחזיקי המפתחות למטמון לחשוף את סודם.

"מהשנייה הראשונה צה"ל היה צריך להתגייס במלוא העוצמה, ומזה התפתחה מייד ההבנה של מה שצריך לעשות בתוך הצבא וגם מול הארגונים האזרחיים שפועלים מולנו, ומה שקרה הוא, שמההתחלה כמעט יש קפיצה קדימה, שהתרחשה כמעט באופן מיידי, עם השתנות תוך כדי תנועה ובמהירות רבה. יצאנו מההלם הראשוני כשאנחנו ביחד והתחושה הזו מאוד חזקה כשאנחנו מצליחים לעמוד בכל האתגרים", כך סיפרה אל"מ ריטה רייך, מי שמפקדת מזה שלוש שנים על יחידת שחם, המפתחת פתרונות עבור כלל העולמות של צה"ל. רייך אמרה את הדברים בפאנל "מפקדי יחידות המחשב – מלחמת 'חרבות ברזל' בזירה הדיגיטלית" שהנחה תא״ל (מיל׳) עומר דגן, מנכ"ל עמותת Oct7 והמנהל הטכנולוגי הראשי של קרן ההשקעות וינטאג', במסגרת הכנס השנתי של ממר"ם שנערך בשבוע שעבר בהפקת אנשים ומחשבים. עומר דגן, מנכ"ל עמותת Oct7 והמנהל הטכנולוגי הראשי של קרן ההשקעות וינטאג'. צילום: ניב קנטור "מבחינה טכנולוגית אנחנו בעידן ה-AI והענן, וזה פוגש את היחידה בכל היבט כמובן. פרויקט שאנחנו מקדמים כיום, לדוגמה, הוא למצוא בעזרת AI את היכולת לשמר את הטובים ביותר בשורות צה"ל,  היכולת להתמודד עם המשרות הכי רלוונטיות לתפקידים שלכם כיום, וזה משהו שצה"ל לא ידע לעשות עד היום, כולל התאמה מדויקת יותר של השיבוץ והתפקידים", הוא סיפר. סא"ל איתי חיון, מפקד בסמ"ח, סיפר על ההתנהלות של יחידת הכשרה של החיל במהלך המלחמה. "הייתי חודשיים בתפקיד, וזה הרי הבית של כולם, שם עושים את הכשרות היסוד וההמשך, הבית שבו מתחילים ומלווה את החיילים גם הרבה אחרי השחרור. לפני שלוש שנים היא הייתה חלוצה במעבר דרומה, וגם תחת ההתקפות הכבדות על האזור ההכשרות לרגע לא נפסקו, וזה מדהים. יחידה עם חוסן מאוד גבוה. גם בזמן שנחת טיל קרוב, היחידה המשיכה לעבוד באמצעות אקוסיסטם מדהים בתוך באר שבע, וכל ההכשרות הסתיימו בזמן וכראוי – היחידה לעולם לא עוצרת", הוא אמר. איתי חיון, מפקד בסמ"ח. צילום: ניב קנטור הוא טען כי מדובר באחת היחידות המובילות של צה"ל, וכבר כמעט 60 שנה: "הטכנולוגיה משתנה אבל לא האיכות. אחד הדברים הכי חשובים הוא הגיוון של האנשים שעוברים ביחידה, ואנחנו קולטים גם מהחברה החרדית, לצד לוחמים שעוברים הכשרה בסוף תפקיד לתפקידי DEVOPS וממשיכים בקבע בתפקיד טכנולוגי. אני גם גאה גם בשילוב נשים, עם הרבה קורסים שבהם יותר מ-50% הם נשים, ורק הולכים ומעצימים את זה. אנחנו רוצים גם יותר מהפריפריה. יש לנו את היכולת לפתוח לכל העם את הדלת". אל"מ רותם בשי, מפקד מצפ"ן, סיפר כי היחידה כיום אחראית לתהליכי הדיגיטל במרחב המבצעי וכל מה שפוגש תהליכים מרובי זרועות בצה"ל. בנוסף, בשנתיים האחרונות מוקדשים משאבים להתפתחות מפעל ה-AI הצבאי. "היכולת לסנכרן תמונות והערכת מצב בין מפקדות ובין זרועות עם המערכות של מצפ"ן הייתה אחת החשובות בשנתיים האחרונות. אנו בתהליך גריטה של המערכת הישנה ומכניסים מערכות חדשות כולל מערכת לוח"ם לניהול כל הלחימה, כלים שפגשו צרכים בעצימות גבוהה בשנתיים האחרונות, כולל איכון בשטח", הוא סיפר. רותם בשי, מפקד מצפ"ן. צילום: ניב קנטור בשי ציין כי אחד הדברים הכי חשובים כיום זו היכולת לתקשר לאורך ולרוחב כל הצבא, בין כל האגפים, הגפים והיחידות: "אנחנו אלה שמחברים את הקצוות עם מערך פלטפורמות ויכולות AI, כולל צ'אטבוט צהלי בשם ג'יני. רוצים להביא את מהפכת ה-AI במהירות לתוך המערכת, ואנחנו צריכים אנשים שמוכשרים לכך, וכפי שלמדנו במיוחד בשנתיים האחרונות, התפקיד של אנשי המילואים בהיבט הזה חשוב – ביחידות הקרביות, עם החיבור לרקע והידע מהאזרחות, בין אם כמנטורים, בין אם בסיוע לפרויקטים נקודתיים. בכל מקרה התרומה פשוט עצומה". גם מפקד ממר"ם הנוכחי, אל"מ גלעד יבין, השתתף בפאנל לאחר ההרצאה האישית שהעניק למשתתפים הרבים שהגיעו לכנס, והזכיר, כי "בכל רגע נתון עובדים קשה מאוד כדי להצליח. ממר"ם היא ספקית העננים הצבאית, ולנו יש את האחריות שהכל יעבוד בצורה חסינה ומוגנת כדי לאפשר שכל הכלים של כל בתי התוכנה הצהליים יעבדו 24/7 בבטחה, עם אפשרות לבניין כוח מהיר מאוד. לא הייתי מפקד היחידה בתקופת המלחמה, וכל הקרדיט לקודמתי (תא"ל רחל דמבינסקי, שלאחרונה מונתה כרח"ט ספירה – צ.ק.)".

מובילאיי, שהוקמה על ידי אמנון שעשוע ונרכשה על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר בתחילת 2017, רוכשת את סטארט-אפ הרובוטיקה מנטי רובוטיקס, חברת רובוטיקה הומנואידית (דמוית אדם) מבוססת AI בעלת רובוט דור-שלוש בפיתוח החברה (vertically integrated) – שהוקמה גם היא על ידי פרופ' אמנון שעשוע. סכום הרכישה הכולל יעמוד על 900 מיליון דולר, מתוכם תשלם מובילאיי כ-612 מיליון דולר במזומן ועוד כ-26.3 מיליון מניות רגילות של מובילאיי. העסקה כפופה לתנאי קלוזינג רגילים וצפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2026. הרכישה אושרה על ידי הדירקטוריונים של מובילאיי, ושל אינטל, שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר במובילאיי (85%). כבעל עניין, פרופ' שעשוע, שמחזיק ב-1% ממניותיה של מובילאיי ומשמש כנשיא ומנכ"ל שלה וגם כיו"ר הדירקטוריון, מייסד-שותף ובעל מניות משמעותי במנטי, נמנע מלהשתתף בדיון ובאישור העסקה על ידי דירקטוריון מובילאיי מנטי תפעל כיחידה עצמאית בתוך מובילאיי ותשמור על המשכיות תוך ניצול תשתית אימון הבינה המלאכותית המתקדם של מובילאיי לצורך האצת האינטגרציה של תוכנות AI ויכולות חומרה. עסקה זו תשלב בין טכנולוגיית ה-AI המתקדמת של מובילאיי, כמו גם מומחיות הייצור הגלובלית שלה לבין פלטפורמת הרובוטיקה ההומנואידית של מנטי, ויכולות ה-AI העמוקה שלה. מאז הקמתה לפני ארבע שנים, עשתה מנטי התקדמות מרשימה בתכנון ופיתוח אב-טיפוס של פלטפורמה הומנואידית חסכונית, שנועדה לפריסה סקיילבילית בעולם האמיתי, וגייסה רק 40 מיליון דולר. הפלטפורמה משלבת תכנון in-house של חומרה ותוכנה, עם ארכיטקטורת בינה מלאכותית המבוססת על הדרכת אדם-רובוט, למידה דלת-נתונים והכשרה בסימולציה. בניגוד למערכות התלויות באיסוף נתונים בקנה מידה גדול מהעולם האמיתי או בטלאופרציה רציפה, הגישה של מנטי נועדה לאפשר לרובוטים לרכוש מיומנויות חדשות מהדגמות טבעיות ורמזי-כוונות לאורך זמן, לספק אינטראקציות צפויות ובטוחות עם בני אדם וחפצים תוך שמירה על יחס אופטימלי בין מחיר לבין שימושיות. הרובוטים ההומנואידים של מנטי מתוכננים לספק פונקציונליות יציבה מההפעלה הראשונה, הכוללת אינטגרציה של הבנה מתקדמת של סיטואציות ומעקב טבעי אחרי הוראות, ביצוע משימות אוטונומיות מקצה לקצה ללא טלאופרציה, ואמינות בתנועה, ניווט ומניפולציה בטוחה של עצמים קשיחים. הפיתוח מתקדם במהירות לעבר למידה ממספר מועט של דוגמאות, שנועדה לאפשר לרובוטים ללמוד ולבצע מיומנויות ומשימות חדשות לאחר מספר הדגמות אנושיות בלבד. יכולת זו תאפשר פריסה מהירה של רובוטים דמויי אדם במגוון רחב של משימות בעולם האמיתי, הן כמכפיל כוח עבודה והן כנוכחות שיתופית לצד אנשים. "היום מתחיל פרק חדש לרובוטיקה ובינה מלאכותית לרכב, ותחילתה של מובילאיי 3.0", אמר פרופ' שעשוע בהודעת הרכישה. "על ידי שילוב פריצות הדרך של מנטי ברובוטיקה הומנואידית עם המומחיות של מובילאיי באוטונומיה ברכב, והיכולת המוכחת שלה להפוך בינה מלאכותית מתקדמת למוצר, יש לנו הזדמנות ייחודית להוביל את התפתחות ה-Physical AI ברובוטיקה וברכבים אוטונומיים בקנה מידה עולמי". פרופ' אמנון שעשוע, מייסד, נשיא ומנכ"ל מובילאיי. צילום: יונתן הפנר פרופ' ליאור וולף, מנכ"ל מנטי רובוטיקס, אמר: "אני גאה מאוד במה שהצוות הרב-תחומי של מנטי השיג בארבע שנים בלבד. יצאנו לבנות פלטפורמה שמשלבת בינה מלאכותית חדשנית עם חומרה באינטגרציה עמוקה, על מנת להפוך רובוטים דמויי אדם לשימושיים בעולם האמיתי. איחוד כוחות עם מובילאיי מעניק לנו גישה לתשתיות בינה מלאכותית ייחודיות ומומחיות מסחור, ומאיץ אותנו קדימה במשימתנו להביא פתרונות דמויי אדם סקיילביליים, בטוחים וחסכוניים לשוק".

הנזק הכלכלי הגלובלי של פשעי סייבר משמעותי – וממשיך לצמוח. הערכות של חברות המחקר צופות שהנתון, שעמד ב-2024 על 9.22 טריליון דולר, הסתכם בשנה החולפת ב-10.29 טריליון דולר, וינסוק השנה ל-11.36 טריליון דולר. נתון המשקף גידול של יותר מ-10%. יתרה מכך, סכום זה צפוי לעמוד על 13.82 טריליון דולר עד 2028. המספרים די מדהימים, בהינתן שב-2015 נזקי פשיעת הסייבר בעולם עמדו על כ-3 טריליון דולר, משמע – העלות צמחה פי שלושה בפחות מעשור. הנתון עולה על הנזק הכלכלי של אסונות טבע שנתיים, ואף עולה על היקף עסקי סחר הסמים הבלתי חוקי בעולם. אם מתייחסים לנזקי הסייבר הגלובליים ככלכלה עצמאית, היא מדורגת שלישית בעולם, אחרי ארה"ב וסין. מה מניע את צמיחת נזקי הסייבר הפיננסיים? הסיבות לצמיחת ההיקף של פשעי הסייבר והנזק הכלכלי הנגרם בשל כך – רבות. הראשונה: התרחבות משטח התקיפה. כיום, יש כל כך הרבה יותר מכשירים מקושרים, ולכן, כל אפליקציה חדשה, שירות ענן או מכשיר חכם – מגדילים את משטח ההתקפה ואת החשיפה הכוללת לסיכון. הסיבה השנייה היא "יותר נתונים – יותר נזק": כאשר פושעי סייבר מצליחים לחדור למערכת הקורבן, הם משיגים יכולת לנוע לרוחב בין מערכות, ועושים זאת בזמן שיא קצר, של 79 דקות בממוצע. לפיכך, בתוך דקות הם יכולים "לגעת" בעשרות מערכות, וכך לקצור עוד ועוד נתונים ומידע. סיבה נוספת היא שהאיומים הופכים למתוחכמים יותר: התוקפים משתמשים בבינה מלאכותית ואוטומציה כדי להפוך מתקפות ליעילות יותר, לערוך מתקפות בהיקפים גדולים יותר וליצור תקשורת מזויפת משכנעת מאוד, בעולמות ההונאה האנושית-טכנולוגית, והפישינג – בראשן. מתקפות אלו הפכו ל"הייפר-מתקפות" מותאמות אישית, העושות שימוש בדיפ פייקים שנוצרו על ידי AI, כדי לעקוף מסנני דואר אלקטרוני מסורתיים. יותר ויותר מתקפות סייבר. צילום: Shutterstock אפקט הדומינו של שרשראות האספקה עוד סיבה כרוכה ב"אפקט הדומינו" של שרשראות האספקה: עסקים נסמכים יותר ויותר על ספקים צד שלישי ושרשראות אספקה דיגיטליות. חולשה אבטחתית בישות אחת עלולה להיות מנוצלת לפגוע בארגונים אחרים, ולהוביל להרחבת הנזק. סיבה נוספת לגידול הכספי של נזקי הסייבר נובעת מעלויות תגובה גבוהות, זמני שהייה ממושכים של הרעים במערכות הקורבן ועלויות מאמצי השחזור וההתאוששות. מעבר להפסדים ישירים, ארגונים מתמודדים עם עלויות גוברות של ייעוץ משפטי, הודעות ללקוחות, ניטור האשראי וקנסות רגולטוריים. קנסות הנובעים מחוקי פרטיות מחמירים מוסיפים גם הם לשורת הסיכום הסופית של הנזק. זמני השהייה הממוצעים של הפריצה גדלו ועומדים כיום על ממוצע של 194 ימים עד לזיהוי, מה שמעניק לתוקפים יותר זמן לגנוב יותר נתונים ולהטמיע כופרות. תקציבי אבטחת הסייבר 2026 מייצגת נקודת מפנה אסטרטגית בתקצוב אבטחת הסייבר בארגונים. לאחר תקופה של אופטימיזציה וקונסולידציה ב-2025, כך קובעים האנליסטים של פורסטר (Forrester), ארגונים נכנסים כעת ל"שנת קביעת סדרי עדיפויות מחדש", בהשקעות ממוקדות בבקרות אבטחה מוכחות יקבלו עדיפות על פני עלייה רחבה בהוצאות. לפי חברות המחקר, 2026 תפגוש שוק החוזר למצב צמיחה, לאחר גישה מדודה ב-2025. הוצאות הסייבר העולמיות השנה צפויות לעמוד על כ-240 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה משמעותית של 12.5% ​​לעומת 213 מיליארד ב-2025. הנתון משקף גם סטייה ניכרת מקצב הצמיחה השמרני יותר, שעמד על 4% ב-2025. זו הייתה השנה בה הגידול היה הקטן ביותר זה חמש שנים. הסיבות לגידול ברורות: התפתחות איומים המונעת על ידי בינה מלאכותית, עלייה בהונאות דיפ פייק, מעורבות יתר של הנהלות, לחץ רגולטורי, דרישות מביטוח סייבר. גורם נוסף המשפיע על תכנון תקציבי האבטחה הוא המחסור בכוח אדם בתחום הסייבר, שממשיך להתעצם. פער המיומנויות העולמי הגיע בשנה החולפת לשיא של 4.8 מיליון משרות לא מאוישות בתחום – נתון המשקף עלייה שנתית בשיעור של 19%. "מחסור זה," הסביר אנליסט, "משפיע מהותית על תכנון התקציב, כי ארגונים חייבים לאזן השקעות בהון אנושי למול פתרונות טכנולוגיים, המגדילים יכולות או מסייעים במיכון פעולות ותהליכי אבטחה".  אנליסט אחר כתב כי "תוכניות אבטחת סייבר מוצלחות דורשות השקעות מאוזנות בין אנשים, תהליכים ורכיבי טכנולוגיה. בזמן שפתרונות טכנולוגיים מקבלים את מירב תשומת הלב בדיוני התקציב, הרי שהיעילות של כלים אלה תלויה במידה רבה בכוח אדם מיומן ובתהליכים תפעוליים מתוכננים היטב". בינה מלאכותית אינה פתרון קסם AI, ובתוכה לימוד מכונה, משנות את האופן שבו ארגונים מזהים ועוצרים מתקפות. במקום להסתמך על בסיסי נתונים של חתימות סטטיות, כלים מבוססי AI מנתחים התנהגות ברשתות ובנקודות קצה ועושים זאת בזמן אמת: הם מסוגלים להתריע על דפוסי כניסה לא שגרתיים, העברת נתונים, או תנועה רוחבית שההגנות המסורתיות עלולות לפספס. מערכות AI לומדות כל הזמן ומתבססות על נתוני איומים חדשים. הן גם מפחיתות את היקף התוצאות השגויות ומחדדות את ההתרעות. עם הופעתו של זן חדש של נוזקות, מודלים של AI יכולים לזהות את ה-DNA שלה, על ידי השוואת דפוסי קוד והתנהגות הרצה אל מול מיליוני דגימות ידועות. מהלך זה מאיץ את התגובה – צוותי האבטחה יכולים לזהות איומים מתפתחים בתוך דקות – במקום ימים. אלא, שלמרות הכל, בינה מלאכותית אינה פתרון קסם. לתוקפים יש שורה של יכולות וטכניקות, עימן הם יכולים להטעות מודלים. לכן, הסתמכות יתר על אוטומציה עלולה להביא לרוגע שאינו במקומו ולשאננות. המומחיות האנושית היא עדיין אחת הדרכים הטובות ביותר לאמת התרעות, לכוונן כללים ולחקור אירועים מורכבים. "שילוב מושכל הוא המענה הנכון", סיכם מומחה הגנת סייבר. "להגנה הטובה ביותר, שלבו את המהירות של הבינה המלאכותית – עם שיקול הדעת של צוות האבטחה שלכם".

רשות החדשנות הודיעה הבוקר על שלושת הזכיינים שנבחרו במסגרת "הקול הקורא" להקמת מאיצי מסחור ידע. מדובר ביוזמה אסטרטגית, שמטרתה לגשר בין ידע מחקרי ואקדמי לבין התעשייה ולהאיץ את הפיכתן של תגליות מדעיות לפתרונות טכנולוגיים חדשניים. הזוכים יקימו מאיצים ייעודיים, שיחברו חוקרים, יזמים, משקיעים וחברות היי-טק לטובת חתימת הסכמי מסחור. מאיצי מסחור הידע יתמקדו במסחור טכנולוגיות שפותחו במוסדות מחקר ואקדמיה הן לחברות היי-טק בינוניות וגדולות קיימות והן לטובת הקמת חברות הזנק חדשות בתחומים שבקדמת המדע והטכנולוגיה, בהם קליים–טק, אנרגיה, בריאות, ביוטכנולוגיה, חקלאות ותעשיות מתקדמות. פעילותם תתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים, גופי תעשייה, קרנות השקעה וארגונים בינלאומיים, ותתרום לחיזוק מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות מוביל בזירה הגלובלית. לכל מאיץ שנבחר תחום התמחות ייחודי, ניסיון מוכח וחיבורים עמוקים לאקדמיה, לתעשייה ולמשקיעים. הזכיינים יובילו תהליכי איתור, הבשלה ומסחור של טכנולוגיות מחקריות, יפתחו מודלים עסקיים ויקדמו הקמה של חברות חדשות בעלות חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי. פעילות הזכיינים תתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות מחקר ואקדמיה בישראל, גופי תעשייה מקומיים ובינלאומיים וקרנות השקעה, ותשלב השקעה בשלבים מוקדמים, ליווי מקצועי והובלה עסקית. המהלך נועד להגדיל את שיעור הידע האקדמי שמגיע לשוק, לחזק את החיבור בין מחקר לפעילות מסחרית ולהרחיב את ההשפעה הכלכלית והחברתית של החדשנות הישראלית. הזוכים הם: פלקס פרטנרס – מאיץ המתמקד במסחור ידע בתחומי התעשייה היצרנית, האגרו-טכנולוגיה והתחום הרפואי. הצוות המוביל מביא ניסיון עשיר בתעשייה היצרנית ובחדשנות חקלאית – ד"ר תמר שפיר, מנהלת המאיץ, ייסדה את חממת ICL באירופה, וניצה קרדיש לשעבר מנהלת תחום האגרו-טק בחממת טרנדליינס, אשר מביאה ניסיון ניהולי ומסחרי רחב. המאיץ צפוי לשמש גשר בין ידע אקדמי ליישומים תעשייתיים. PEAK.IP  – מאיץ המתמקד בטכנולוגיות עמוקות, המשלבות מדעי חיים ובינה מלאכותית. המאיץ יפעל במגוון רחב של תחומים, בהם ביוטכנולוגיה, ננו-ביוטכנולוגיה,  קליים-טק, מים, חקלאות, אנרגיה, מזון, טיפול בפסולת, רפואה דיגיטלית, בריאות-טק וטכנולוגיות דו-שימושיות. הצוות מביא ניסיון רב במסחור ידע ובהקמת חברות הזנק. המאיץ ישתף פעולה עם גופים בינלאומיים וקרנות השקעה ויתמקד בטכנולוגיות עמוקות המשלבות מדעי חיים ובינה מלאכותית. הצוות כולל את  תרופ' שוסיוב, שהקים עד כה 22 חברות בתחומי מדעי החיים, את ד"ר בלוך שמביאה מניסיונה בתחומי בריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית,ניהול חדשנות בשיבא וייעוץ לחברות הזנק ברגולציה קלינית, את עו"ד שירי מילוא לוקר, מנהלת פיתוח עסקי ב-Climatech MEA ואת עו"ד שגיא עינב, מייסד-שותף ומנכ"ל Climatech MEA. קבוצת knowport  – המאיץ יתמקד בתחומי קליים-טק ואנרגיה מתחדשת, בריאות דיגיטלית וביו-טק, לצד דיפטק. התוכנית מבוססת על שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים מובילים, התחייבויות להשקעה בתאגיד שיוקם ושיתוף פעולה ייחודי עם ארגון Science Abroad, שיאפשר גישה לידע ולטכנולוגיות של אלפי מדענים ישראלים הפועלים ברחבי העולם. שלושת הזכיינים יחלו בפעילותם במהלך החודשים הקרובים, בשיתוף מוסדות מחקר ואקדמיה מכל רחבי הארץ. המהלך מהווה נדבך מרכזי במדיניות רשות החדשנות להרחבת ההשפעה הכלכלית של הידע האקדמי ולחיזוק מעמדה של התעשייה בישראל כמרכז חדשנות מוביל בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (דיפטק). ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "הקמת מאיצי מסחור ידע היא מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה. המהלך יעלה את מספר המחקרים היישומיים שיהפכו לפתרונות חדשניים בעלי ערך כלכלי וחברתי. הזכיינים שנבחרו מביאים ניסיון מוכח, ראייה מערכתית ושיתופי פעולה שיחזקו את מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית."